רבי יעקב אהרן לוי זכר צדיק לברכה

 מגפת הקורונה ממשיכה וגובה קרבנות, אמש נפטר בירושלים הרב החסיד רבי יעקב אהרן לוי, מזקני חסידי סוכטשוב. רבי יעקב אהרן, לא היה מגדולי הדור, ולא היה רב מפורסם מאד, אך ספורו המיוחד, ויחוסו המכובד, מספיקים בשביל לכתוב עליו מאמר מיוחד כאן בבלוג.

רבי יעקב אהרן, נולד בטרנוב שבפולין לפני כתשעים שנה, ביום ה' תמוז תרצ"א, לאביו רבי יצחק מאיר, ולאמו חיה לבית געוועלב. בימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, והיה בין הילדים הצעירים שניצלו מן התופת. בעלותו ארצה, היה מראשוני תלמידי "בתי אבות" שהוקמו בגבעת ישיבת פוניבז', והתקרב אל הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן מייסד הישיבה. כשגדל עבר ללמוד בישיבה המפורסמת בכפר חסידים תחת חסותו של המשגיח רבי אליהו לופיאן. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של ר' אברהם יעקב כץ אשר כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת פאג"י.

רבי יעקב אהרן לוי, פורסם על ידי אתר בחדרי חרדים

נסע לאיראן בעקבות אביו, והמשיך את דרכו שם, כמנהל רשת תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות, והרבה תורה נזקף לזכותו. לאחר מספר שנים חזר לארץ הקודש, ונבחר לכהן כראש המועצה הדתית בירושלים. כתושב שכונת בית וגן, היה מקורב אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. מאהבת התורה שבו, הקים כולל לאברכים, 'בית יצחק הלוי' בשכונת עזרת תורה, ודאג להחזקת האברכים ולרווחתם במשך שנים רבות.

לפני מספר שבועות חלה בנגיף הקורונה, ואמש, נפטר באור ליום חמישי, ח' שבט תשפ"א, וזמן קצר לאחר פטירתו כבר הובא למנוחת עולמים על הר המנוחות, סמוך לקבר אביו.

 

וזה סדר יחוסו:

• אביו, רבי יצחק מאיר לוי, נולד בקראקא, לאחר נישואיו עבר לגור סמוך אצל חותנו בטרנוב, בפרוץ המלחמה, ברח ואחר דרך חתחתים הגיע לארץ ישראל, ומשם הציל את בני משפחתו, כאשר הוקם ועד ההצלה למשלוח חבילות מזון לפליטי רוסיה דרך פרס, נסע רבי יצחק מאיר לשם, ופעל רבות לטובת כלל ישראל, ואף היה לוח חלק בשחרורו של הרב מטשעבין. בהיותו בפרס, ראה רבי יצחק מאיר את מצבם הרוחני של יהודי המדינה, והקים רשת תלמודי תורה בשם אוצר התורה בפרס, ולאחר מכן נסע לתוניס, שם הקהילה היתה במצב רוחני יותר טוב, אך גם שם מצא לו בקעה להתגדר בה, ולחזק את מוסדות התורה. נפטר ביום י"ח אייר תשכ"ב בירושלים. זוגתו מרת חיה לבית געוועלב. צאצאיו: א. רבי יעקב אהרן לוי הנזכר. ב. אשת רבי יעקב קאפל זילברברג רבה של שכונת בית וגן.

משפחת עבו מצפת משפחה אשכנזית או ספרדית?

אחת המשפחות היותר מפורסמות בקרב הקהילה הספרדית הותיקה בארץ ישראל, היא משפחת עבו הצפתית. עיקר פרסומה בא לה, הודות לתהלוכה המסורתית עם ספר התורה, היוצאת בכל שנה ושנה ביום לג בעומר, מביתם שבצפת, לעבר קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון הסמוכה.

אבי המשפחה, רבי שמואל עבו, עלה לארץ מאלג'יר לפני למעלה ממאתיים שנה, בשנת תקע"ז – 1817. הוא היה  בעל עסקים אמיד, ושימש כסוכן קונסולרי של צרפת בגליל. גם בקרב הקהילה היהודית היה מעמדו חזק, והוא נמנה תמיד כאחד מראשי העדה הספרדית בצפת. גם בניו אחריו שימשו באותם תפקידים, סוכן קונסולרי, ומראשי העדה הספרדית.

רבי שמואל עבו, נסע כשליח מטעם הקהילה הספרדית, בין היתר הגיע להודו. ופגש שם את השר הצדיק סיר דוד ששון בבומביי, אשר שלח איתו סכומי כסף גדולים לרכוש קרקעות ולבנות מבנים מסביב לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. 

בנו רבי יעקב חי עבו, נולד כבר בצפת, בשנת תק"צ [על פי גאון, או תר"ב על פי תדהר]. למד בת"ת ובישיבה, והוסמך לרבנות, עזר לאביו בניהול עניני הקונסוליה, ובעסקי המסחר הגדולים, ובגאולת קרקעות בסביבה. אחר פטירת אביו, נתמנה מטעם ממשלת צרפת לכהן על מקום אביו כקונסול בצפת ובטבריה ובסביבתן. היה פעיל גדול ביסוד הישוב ראש פינה, ונתמנה כנשיא כבוד של הוועד. כמו כן, היה פעיל בישוב יסוד המעלה ומשמר הירדן. 

רבי יעקב חי עבו, מתוך ההגדה לבית עבו

כמו כן, יש לזכור ולציין את מלחמתו המאומצת נגד המסיתים ואנשי המסיון למיניהם, וכל צעד שלהם לפרוש אל רשתם בגליל, נפגש מצדו בהתנגדות חזקה. ועמד על משמר קניני העדה הספרדית בצפת. הוא נפטר בעיר צפת, ביום ג' טבת תר"ס.

שני בנים ושתי בנות היו לו. א. מאיר עבו, אשר המשיך את המסורת בתהלוכת לג בעומר מביתו בצפת, נפטר בראשית שנת תש"ח בצפת, אשתו מרת חיה רחל בת יצחק מרדכי גלאדסטון. ב. משה עבו. ג. מרת מסעודה היתה נשואה לאריה לייב לובובסקי ונתגרשו. ד. מרת מזל.

*    *    *

אמנם, מטרתי במאמר זה, היא לנסות להתחקות אחר משפחת אשתו של רבי יעקב חי.

רבי אברהם חיים לוין

בשעות האחרונות הובא למנוחת עולמים בבני ברק, הגאון הגדול רבי אברהם חיים לוין ראש ישיבת טעלז בשיקאגו, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה. 
ואלו הם תולדותיו, 
נולד בשנת תרצ"ה לערך, בעיירה וואשקי שבליטא, שם כיהן אביו כרב, בילדותו נסע עם הוריו לאמריקה, ונשלח ללמוד בישיבת טעלז עוד לפני גיל בר מצוה, בהיותו אך בן 11 שנים, ונמנה על אחד מחשובי התלמידים בישיבה. ביום י"ט חשוון תשי"ח נשא לאשה את הרבנית אסתר מרים לבית גינצבורג, נכדת המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. אחר נישואיו, בשנת תש"ך לערך, נקרא להקים סניף לישיבת טעלז בשיקאגו, ועמד בראשות הישיבה למעלה מיובל שנים עד לפטירתו שלשום, ביום כ' כסלו תשע"ט, מסע לווייתו יצא מישיבתו בשיקאגו, והסתיים כאמור, בבית החיים נציבי פוניבז' בבני ברק.

וזה יחוסו של רבי אברהם חיים

אביו, רבי אליעזר לוין אב"ד דיטרויט מישיגן, נולד בשנת תרנ"ח בעיר האנאשישאק שם כיהן אביו כרב. בנערותו נסע לאיישישוק, שם למד בישיבתו של רבי טוביה רוטברג, אחר כך נסע ללמוד בראדין, והיה תלמיד מובהק של החפץ חיים, משם המשיך לקעלם, וגם אחר נישואיו למד בכולל קעלם, והיה מגיד שיעור בהת"ת שם, עד שנקרא לכהן כרב בוואשקי על מקום חותנו, בשנת תרצ"ו לערך, נסע לאמריקה, תחילה כיהן כרב בעיר אירי פנסילבניה, ואחר כך נקרא לכהן כרב קהילת בית תקווה בדיטרויט, שם פעל רבות לטובת כלל היהדות בעיר, תחילה כחבר ועד הרבנים בדיטרויט, ולבסוף כיהן כאב"ד דיטרויט מישיגן, וראש ועד הרבנים שם. האירך ימים ונפטר ביום א' י"ד שבט תשנ"ב, והובא לקבורה בארץ ישראל ביום ג' ט"ז שבט. זוגתו מרת שרה מנוחה לבית הופנברג, היא נפטרה בשנת תש"ך. אחרי פטירתה נשא בזיווג שני את מרת חנה

רבי אהרן אב"ד לוברטוב

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, מזכיר בספרו מעלות היוחסין את סבו רבי אהרן אב"ד לוברטוב,

וכך הוא כותב על אמו: "אביה הרב הגדול המפורסם מוה' אהרן ז"ל אבד"ק לובר".

אין לנו שום פרטים על קורות חייו, והמעט הידוע לנו אודותיו נלקח מתוך מספר מגילות יוחסין.

אבותיו,

בספר מעלות היוחסין הנ"ל כותב על יחוסו של רבי אהרן:

"בנו של הרבני המופלג הגביר הנכבד מוה' אליקים געציל ז"ל, שהיה מפורסם בעולם בצדקתו ובכשרון מעשיו, וראיתי כתב יד של הגאון מופת הדור מוה' יחזקאל לאנדא ז"ל שהזכירו בשבחו, שהיה נכבד מאוד, ונתחתן עם גדולי הדור כו'. ואשת אא"ז מה"ר געציל הנ"ל החסודה מ' חנה ז"ל, היא היתה אחותו של אא"ז מוה' שמואל לפאטינער".

את רבי אליקים געציל מלוברטוב כבר הזכרנו בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוסו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל החוות דעת, הזכרנו שם את יחוסו למהרש"א, ואת יחחוס חותנו אל רבי אברהם ר' הירצקעס ואל המהרש"א והשארית יוסף.

הזכרנו באותו מאמר את צאצאיו של רבי אליקים געצל, א. בנו רבי אהרן דידן. ב. בתו אשת רבי יעקב משה אב"ד זבארוב אביו של רבי יעקב מליסא. ג. אשתו הראשונה של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. על אלו יש להוסיף בן נוסף, ד. רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד מעזריטש, חותם של רבי יהודה לייב אב"ד שידלוב, ושל רבי יצחק אייזיק כץ בעל ברית כהונת עולם.

חותנו

בסוף ספר מעלות היוחסין נדפס קיצור מעלת היוחסין מנכד המחבר, ובו, הוא חוזר על כל הפרטים המופיעים בספר בקיצור, ולפעמים עם הוספת מספר פרטים.

ובחיבור זה, הוא מזכיר את רבי אהרן ומכנהו בשם הגאון מוה' אהרן ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק לובערטוב, וכותב עליו כי היה חתן "הגאון המפורסים מוה' יעקב אבד"ק שארובקה שחיבר ס' דרשות ופשוטים בכ"י ונמצא כעת בבראד. בהגאון החסיד מוה' משה ז"ל מטארטשין בהרב הגאון מוה' מנחם מענדיל ומנחתו כבוד בקרעמיניץ". יש לציין כי ראז"מ מזכיר בהקדמת בית אפרים, קושיא שראה בכתבי זקינו רבי יעקב זה. ונזכר גם בכתב היחוס של רבי משה נחום ירושלימסקי, ומזכיר לו בן נוסף בשם רבי דוב בעריש שמילא את מקומו כאב"ד שארובקא.

צאצאיו

·         הזכרנו לעיל, וגם במאמר על רבי יעקב מליסא, כי בתו המפורסמת של רבי אהרן, היא מרת דבורה אשת רבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד גריידינג וויטקוב, הוריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי ואחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא בעל השערי תשובה, ועוד שלושה אחים להם.

·         בן נוסף לרבי אהרן, הוא רבי דוד אשר מילא את מקום אביו כאב"ד לובר, ומובא על ידי הראז"מ בהקדמת ספרו בית אפרים חלק או"ח.

·         בן נוסף הוא, רבי יהודה אביו של ר' אליקים המילזהאגי מחכמי ומשכילי ברודי, ומחבר ספר ראביה. [שמו המלא הוא אליקים געצל על שם זקינו רבי אליקים געצל מלוברטוב הנ"ל].

·         בת נוספת היא אמו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב, אשר מילא את מקום זקינו ודודו ברבנות. רבי יעקב זה היה חותנו של הרה"ק רבי יצחק יואל מליניץ הראשון, בנו של הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל התשואות חן. מקור מידע זה הוא בקונטרס ערך אבות, שחיבר רבי יהושע העשל רבינוביץ בן לשושלת אדמורי ליניץ, ונדפס בראש ספרו תורת אבות על מסכת אבות. אמנם, יש לציין כי בהמשך יחוס המשפחה, כתב רבי יהושע העשל מעט בשינוי, לדבריו, רבי אהרן מלובר היה בן האשה חנה בת הגאון הר' אליקים געציל מלובר. ולעיל ראינו בכתביו של ראז"מ כי אמנם חנה היתה אמו של רבי אהרן, אך היא היתה אשת רבי אליקים געצל ולא בתו.

לזהותו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב

הזכרנו את בן בתו של רבי אהרן - רבי יעקב אב"ד לוברטוב. אם כי עדיין לא ידועה לנו זהותו המדוייקת, אך זה ודאי שהוא אינו רבי יעקב סגל לנדא אשר חתם כאב"ד לוברטוב, על הסכמה על ספר בית פרץ מיום י' תמוז תקי"ד, וכן ביום י"ד חשוון תקט"ז על ספר פרת יוסף לבעל הפרי מגדים. רבי יעקב זה היה בנו של רבי אברהם לנדא, ואחיו של רבי חיים לנדא אב"ד פודקאמין, ראש חכמי הקלויז בברודי.

אך כאמור, ודאי שהוא אינו רבי יעקב מלוברטוב אשר היה חותנו של רבי יצחק יואל מליניץ, כי הוא נמצא בלוברטוב, בתקופה הרבה יותר מוקדמת. שהרי רבי יצחק יואל מליניץ נולד רק בשנת תקנ"ג לערך, ולא מסתבר שהיה חתנו של רבי יעקב לנדא אשר היה מבוגר ממנו בשנים רבות כל כך. זאת ועוד, בשום מקור אודות רבי אברהם לנדא וצאצאיו, לא נזכר כי הם מצאצאי רבי אהרן אב"ד לוברטוב. ועוד בה שלישיה, על רבי יעקב לנדא אב"ד לוברטוב, נמסר כי הוא חתנו של רבי משה רוטנבורג אב"ד המבורג. ועל רבי יעקב אב"ד לוברטוב חותן רבי יצחק יואל מליניץ נמסר כי הוא חתנו של רבי לוי הגדול אב"ד ליניץ.

אם כן, עדיין איננו יודעים מיהו אבי רבי יעקב אב"ד לוברטוב אשר היה חתנו של רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב.

רבי נפתלי הירצקא פרנקל זכר צדיק לברכה

הגאון רבי נפתלי הירצקא פרנקל חבר הבד"צ של העדה החרדית בירושלים, נפטר הלילה לאחר מחלה קשה.
רבי נפתלי נולד ביום כ' תמוז תרצ"ט בעיירה מאקאווא שבהונגריה, ונקרא על שם אבי זקנתו רבי נפתלי הרצקא הרצוג. אחר השואה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת בית יוסף צבי בירושלים, ישיבתו של הגאון רבי ישראל משה דושינסקי. נשא לאשה את בתו של הגאון רבי יששכר דוב גולדשטיין רב דחוג חתם סופר וראש ישיבת כולל שומרי החומות בירושלים.
בהלכה, היה תלמידו של רבי יצחק יעקב ווייס בעל המנחת יצחק, ונתמנה על ידו להורות בבית ההוראה שעל יד העדה החרדית. אחר כן מילא מקום חותנו כרב קהילת חוג חתם סופר בירושלים, ומנהל הכולל שומרי החומות. בשנת תשס"ו נתמנה כדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים. לאחרונה עבר אירוע מוחי, ואושפז כמה חודשים בבתי חולים, עד שנפטר הלילה, אור לה' טבת תשע"ז בבית החולים לניאדו בנתניה. מתורתו הביא לדפוס לפני שנים מספר, את ספרו אמרי בינה.

וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי יהושע פרנקל ממאקאווא, נולד בדאראג בשנת תרנ"ז, נפטר ד' כסלו תשל"ב בירושלים. זוגתו מרת הינדא לבית וינברגר, נפטרה כ"ז תמוז תשמ"ז.
אביו, רבי אליעזר פרנקל, זוגתו מרת אסתר לבית הורוביץ.

רבי זאב גולד ממנהיגי יהדות ארצות הברית

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של רבי זאב גולד. שכיהן ברבנות בכמה וכמה מקומות, והיה ממנהיגי תנועת המזרחי. בשורות דלהלן נספר מעט על קורותיו, על יחוס משפחתו, ועל יחוס אשתו.

רבי זאב נולד ביום כ"ט שבט תרמ"ט, בעיר שצ'וצ'ין פלך לאמזא, שם גרו הוריו באותם הימים, מקום מגורי אבי אמו. את חינוכו הראשון, קבל בבית זקנו רבי יהושע מנחם גולדווסר, ואחר מכן למד אצל אביו שבאותם ימים ישב בפרישות באיישישוק. ובבחרותו למד בישיבות לידא ומיר. בהיותו בן שבע עשרה נסמך להוראה, על ידי הגאון רבי אליעזר רבינוביץ רבה של מינסק.

בגיל צעיר היגר לאמריקה, אז אימץ לו שם משפחה חדש, כתחילת שם משפחת אמו מנעוריה, שם נשא לאשה את מרת יוכבד בתו של רבי משה רייכלר, שכיהן כרב בעיר יוטיקא. גם רבי זאב, נתמנה לשמש ברבנות בכמה קהילות באמריקה, תחילה בשיקאגו, לאחר מכן בסן פרנסיסקו ובפנסילבניה, ולבסוף בניו יורק. פעל רבות להעמדת היהדות באמריקה, נמנה על מיסדי בית הספר תלמוד תורה בויליאמסבורג, וישיבת תורה ודעת בברוקלין, ואף כיהן כנשיא הישיבה. כמו כן, יסד את בית החולים היהודי הראשון באמריקה שהקפיד על כשרות, בית החולים בית משה, וכתוצאה מכך, גם בתי החולים האחרים בסביבה הוכשרו, כמו גם בית היתומים בברוקלין.

היה פעיל רבות גם במפלגת המזרחי, והיה ממיסדיה ומעמידיה באמריקה, ובמשך שתי עשרה שנה שימש כיו"ר המרכז העולמי של המזרחי. שימש גם כחבר הנהלה של הקונגרס היהודי העולמי, ויו"ר של כבוד לקק"ל באמריקה.

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה מטעם הרבנות הראשית, כרב נודד במושבות הארץ, ועסק בהעמדת הדת על תילה. למרות רצונו להישאר בארץ ישראל, הוצרך לחזור לאמריקה, להמשיך במפעלותיו בתנועת המזרחי. אולם היה נוסע מכאן לשם, ומשם לכאן, במשך כמה שנים.

השתתף ואף נאם בצעדת הרבנים הגדולה בעשרת ימי תשובה תש"ד, לבקש מן הממשל האמריקאי לסייע בעצירת מכונת ההשמדה הנאצית. [ובכך, מתאים הפרסום גם ליום זה, בו מציינים את יום השואה].

להלן קטע מנאומו, באותה צעדה. 

בשנת תש"ו, היה גם חבר במשלחת היהודית לעצרת האו"ם.

גם בקום המדינה פעל, והיה נציג המזרחי במועצת המדינה הזמנית, ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. לאחר מכן, המשיך לשמש כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, וראש המחלקה לפיתוח ירושלים מטעמה.

הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

את הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, הכרתי אישית מילדותי בבית סבי שדר בשכנות אליו.
מני אז בזכרוני,
נהירת התלמידים לביתו, בכל עת, ובפרט לעת צללי ערב ביום השבת, לתפילת מנחה, ולאחריה לסעודה שלישית, ודברי תורתו על הפרשה, ומעניינא דיומא.
הסוכה הגדולה שהיו בונים עבורו בחצר, ודלתה כמעט שלא נפתחה בכל ימי החג.
ובעיקר, הנעימות, ומאור פניו בכל עת.
רבי מאיר, נולד בבריסק בשנת תרפ"ט, עם פרוץ המלחמה העולמית נמלט עם אביו לווארשא, ומשם, הצליחו להימלט התופת, והגיעו לארץ ישראל, עם כמה מאחיו, כשאמו ועוד מאחיו ואחות אחת, נותרו בווילנא, ונהרגו בידי הנאצים ימ"ש.
בבואו לירושלים קנה את תורתו ב"עץ חיים" אשר בירושלים.
בשנת תשי"ט נששא לאשה, את רעייתו לבית בנדיקט מבני ברק.
כל ימים גר בשיכון אגודת ישראל ברח' חזנוביץ. וכל ימיו הרביץ תורה לתלמידים מקשיבים.

לפני מספר שבועות, לקה באירוע מוחי, שממנו לא קם, היה מאושפז בבית חולים עד לפטירתו במוצאי שבת האחרון.
לפנינו מאמר ליחוסו, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

 במוצאי שבת האחרון נפטר לבית עולמו הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק בהותירו אחריו משפחה מרוממת ותלמידים רבים, הגר"מ היה בן 87 בהסתלקותו.

להלן ידיעות על משפחתו וייחוסו למעלה בקודש, בייחוס זה יש להאריך הרבה עד אין קץ, נשתדל לקצר ולכתוב את הידיעות החשובות ביותר.

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל חתן הרה"ג ר' יחיאל בנדיקט זצ"ל מבני ברק, על חותנו וייחוסו, להלן.

בן מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב מבריסק, רבי מאיר היה אחד מתוך אחד עשר ילדיו של הגרי"ז, אשר שניים מהם עודם חיים עמנו לאוי"ט, הבן הגאון רבי יוסף דב זצ"ל נפטר בב' באדר תשמ"א, הבן הגאון רבי רפאל זצ"ל נפטר בשנת תשנ"ז, הבן רבי חיים זצ"ל נפטר בשנת תש"ס, הבת הרבנית ליפשא ע"ה אשת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל נפטרה בתשרי תשס"ט, מלבדם הבת פריידל נפטרה בצעירותה. הבת גוטל, הבן נפתלי צבי יהודה, והבן שמואל יעקב הי"ד נרצחו בשואה יחד עם אמם מרת הענדל הי"ד, בת רבי חיים אויערבאך, בן רבי משולם אויערבאך, בן הגאון רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל "אמרי בינה" נפטר בירושלים ה' אייר תרל"ח, בן הגאון רבי יצחק איצק אויערבאך בעל דברי חיים,

החזן רבי ישראל שטיינפרס

אחד החזנים הגדולים בתולדות ישראל, היה החזן המפורסם רבי ישראל שטיינפרס, המכונה ר' ישראל חזן.
הוא נולד בשנת תרי"ב כפי הנראה בעיר ברדיצ'ב, כאשר נתייתם עבר לגור בבית דודו, ר' חנוך מוזר בחמלניק פודולסק.
נשא לאשה את מרת מרים בת ר' אברהם כץ מויניצה שהיה מחסידי סדיגורא.
ר' ישראל חזן היה מלחין גם ניגונים חסידיים, ונחשב למלחין החצר של בית אנטניא.
בשנות התר"פ נסע ר' ישראל לאמריקה, והיה שם למעלה מעשר שנים, ושם אף נפטרה רעייתו מרים, היא נפטרה בניו יורק, ביום כ"ג תמוז תרפ"ט.
לאחר פטירת רעיתו, חזר ר' ישראל לאירופה, ואחרי שנתיים שהיה בגרמניה, קבע את מושבו בסטניסלב, סמוך אל הרבי מאנטניא.
ר' ישראל נפטר כפי הנראה בשנת תרצ"ט, לפני מלחמת העולם השניה.

על פי המקובל בקרב צאצאיו, אשתו מרים, בת ר' אברהם כץ, היתה מצאצאי התבואות שור.
האם יש מי שיודע כיצד משפחת כץ מויניצא, מחסידי סדיגורא, משתייכת אל התבואות שור?

*   *   *

בתו של רבי ישראל החזן, רבקה, היתה אשת ר' ישראל דוד מעהר.
ר' ישראל דוד היה בן ר' שמואל מעהר מן העיר אנטניא.
ר' ישראל דוד נפטר אף הוא באמריקה.
אמו, היתה מרת פנינה פערל ממשפחת ויסברג או אולי ויסברשט.
על פי מסורת משפחתו הוא היה מצאצאי רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל הלבושי שרד.
האם ידועים צאצאים לבעל הלבושי שרד?
האם יש מי שיודע פרטים על משפחת מעהר או ויסברג / ויסברשט מאנטניא?

רבי יוסף כהן צדק מלונדון

מחר יום שישי, עשרה בטבת, ימלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של החכם הנודע רבי יוסף כהן צדק מלבוב ולונדון. רבי יוסף כהן צדק עסק רבות בנושא הההיסטוריה הקרובה של עם ישראל בכלל, ובנושא היחוס בפרט, ומן הראוי הוא שנקדיש מאמר או שניים לאיזכור פעלו ויחוסו.

רבי יוסף נולד בלבוב, בשבת כ"א סיון תקפ"ז, לאביו הגביר רבי אהרן כץ. בילדותו עברו הוריו לעיר יברוב, ושם קנה יוסף את ראשית חינוכו. בשנת תקצ"ח התיתם מאביו, ועבר עם אמו לבראד. מפאת כישוריו, כבר מגיל תשע הפסיק ללמוד אצל מלמד תינוקות רגיל, אלא למד מפי רבנים גדולים שכיהנו ברבנות.

בהיותו כבן שש עשרה נשא אשה, ועסק במסחר בלבוב, ונסע לשם כך לגרמניה ואף לאטליה. משכשל במסחר, עבר לעסוק בדפוס, ומשכך נכנס לעומק אל כל נושא הספרות. השתתף ברוב כתבי העת של תקופתו, וכתב הקדמות לספרים רבים. יוסף נחשב גם לחלוץ העתונות העברית בגליציה, כבר באמצע המאה התשע עשרה. [אולם ראוי לציין כי מבחינה כלכלית, עיתון עברי לא היה מספיק ריווחי, והוא נאלץ להוציא גם עיתון ביידיש על מנת להצליח].

לערך בשנת תרכ"ח עזב את פולין, והחל לנדוד לכיוון מערב אירופה, דרך גרמניה, צרפת והולנד, עד שקבע את מושבו בלונדון. שם שימש כמגיד מישרים, בעדת דורשי תורה וחכמה של יוצאי רוסיה ופולין.

מתורתו נדפסו הספרים, 'שפת אמת', ו'התורה והמצווה', וכן נדפסו ממנו מאמרים רבים מאד במאספים שהוציא לאור, ובכתבי עת אחרים. ועשרות חיבורים חיבר והדפיס לחכמת ישראל, בהם גם ספרים רבים ובהם ידיעות חשובות לתולדות משפחות.

ידיעה בעיתון היהודי [בו פורסמו מאמרים רבים פרי עטו] על הלויתו

כאמור, רבי יוסף כהן צדק נפטר בבית חולים בלונדון, ביום עשרה בטבת תרס"ד. אחרי ששכב כמה חודשים בבית חולים. על פי המסופר בעיתון 'היהודי', [שנדפס בלונדון] "הוא, נפל מחמת מלאכה, הוא, נפל וספר בזרועו, הוא, נפל כגבור וחרבו בכף ובשובו מבית הבריטיש מוזיאום, ששם עיין בדבר שצריך הוא למלאכתו הקדושה, לדעת את יחוסו של התוי"ט המהר"ל מפראג, והמהרש"ל,

רבי שלמה זלמן שפיצר דיין דק"ק שיפשוהל בוינה

מחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן סגל שפיצר רב דק"ק שיפשוהל בוינה.

נולד באובן ישן [בודפסט], ביום ט"ז חשון תקפ"א [ויש שכתבו תקפ"ו] לאביו שכיהן כראב"ד בעיר. למד תורה מפי אביו, ואחר נסע על העיר יערגען לישיבתו של המהר"ם שיק - הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק, וכן היה תלמידו של הכתב סופר.

רבו בעל הכתב סופר, השיא לו לאשה, את אחותו מרת גיטל, שהיתה אלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר, כפי שכבר הזכרנו בעבר בהרחבה, במאמר על רבי עקיבא קורניצר, כאמור שם, גיטל נולדה עש"ק י' למב"י תקע"ה, נישאה לבעלה הראשון אחרי תק"ץ ונתאלמנה בשנת תר"א לערך, היא נפטרה כ"ד שבט תרל"ג ונטמנה בפרשבורג.

מצבת גיטל אשת ר' זלמן שפיצר. צילום: שמחה שכטר

בשנת תרי"ב נתקבל לכהן כרב קהל יראים בעיר הבירה וינה, יוצאי הונגריה בוהמיה ומורביה אשר בוינה, וכעבור כעשר שנים בנו את בית הכנסת הנודע שיף שוהל. בשנת תרי"ח נתקבל כדיין ומו"ץ בקהילה הרשמית בעיר. ונודע במלחמותיו - מלחמות ה', גדר פרצות רבות שנפרצו בחומת הדת. והקים בה ישיבה שהתנהלה בבית מדרש עץחיים בוינה.

פולמוס גדול בהלכה התנהל סביב הוראתו להתר סוג מסויים של קפה לפסח, שנודע כפולמוס כשרות הציקורייה. [והיתה גם הוראה אחרת שלו, לאסור שתיית קפה ב"קאפעהויז"].

בשנת תרל"ב חיבר את קונטרסו הידוע בשם Rabbinische gutachten, ובו חוות דעת תורה המחייבת את פרישת היראים מהקהילה הכללית בוינה, בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה [שנמנו על הרפורמים] לשנות את סדרי התפילה, להשמיט כל איזכור לציון וירושלים, ולהכניס עוגב אל בית הכנסת. על קונטרס זה חתמו, שלש מאות שמונים ותשעה (389!) רבנים, בין הבולטים שבהם נמנו, ר' יצחק דוב במברגר מוירצבורג,

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

אחרי המאמר הקודם, אודות הגאון רבי ראובן כץ, מן הראוי להקדיש מאמר גם לחותנו.

חותנו של רבי ראובן כץ, היה הגאון רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן, אב"ד סטויפץ. רבי אברהם יצחק נולד בחשוון שנת ת"ר, בבחרותו למד בישיבת וואלוזין, בשנת תרי"ח נשא לאשה את מרת חנה יהודית לבית פישביין,החל משנת תרל"ד כיהן כאב"ד סמולוביץ עיר מולדתו, ואחר כך נקרא לחאסלאוויטש, ובסוף ימיו בסטויפץ. חיבר שני ספרים בכת"י שות "זרע איתן" ו"נהרות איתן" על כללים בש"ס, שני הספרים אבדו, אולם יש מעט תשובות ממנו ואליו בכמה שותים. נתבלט כאוהב ציון אמיתי, ופעולות רבות פעל לחיזוק מקיימי מצוות התלויות בארץ. נפטר י"ד חשוון תרס"ה, מתוך הספד על אחד מתלמידי החכמים שבעיר. [ומסופר כי נתרגש במיוחד בזמן ההספד, מפני דאגתו מהפורעניות הקרבות ובאות, בגזירת הגיוס שריחפה על בחורי ישראל, מפאת מלחמת רוסיה]. 

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

זוגתו מרת חנה יהודית לבית פישביין, נפטרה בסוף מלחמת העולם הראשונה, י"ב כסלו תרע"ט, בעיר סרטוב שברוסיה. צאצאיהם. א. רבי מאיר יהודה לייב משכיל לאיתן מנובוזינקוב הי"ד, עסק במסחר,

הגאון רבי ראובן כץ אב"ד פתח תקווה

רבי ראובן כץ

היום חל יומא דהילולא של הגאון הגדול רבי ראובן כץ, רבה הראשי של פתח תקווה, וראש הישיבה הגדולה פתח תקוה, ומחבר ספר דגל ראובן. חמישים שנה מלאו לפטירתו.
ואלו תולדותיו:
רבי ראובן, נולד בר"ח אייר תר"מ, בעיר אולשאן שבליטא, לאביו הסוחר הנכבד ר' שמעון כץ, למד בישיבות ליטא, באושמינה, באיוויה, מיר, ראדין, סלבודקה, סלוצק [היה בין י"ד התלמידים הראשונים שיסדו את הישיבה], ובקיבוץ של רבי חיים עוזר בווילנא. בישיבות נתפרסם בשם העילוי מאולשאן, ונבחר על ידי הרבי מחסלוביץ לשמש כחתן לבתו הכלה, חתונתם התקיימה בשנת תרס"ג.. 
בשנת תרס"ה, עם פטירת חותנו, נקרא לכהן כרב בעיירה סאלוב כעבור שלש שנים עבר לכההן בעיירה אמדור, בה כיהן במשך ארבע עשרה שנה, ונתפרסם כפוסק הלכות, ומנהיג ציבורי. בשנת תרפ"ה נסע לכהן כרב בעיר סטאביסק. בשנת תרפ"ט נתבקש על ידי החפץ חיים לצאת למסע לאמריקה לגיוס כספים לטובת ועד הישיבות בליטא. בהיותו שם, נתבקש להישאר בניו ג'רסי ולכהן כרב בעיר באיון, ובאייר תרצ"א נתמנה לכהן כסגן נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
כמעט ולא מלאה שנה לכהונתו בארצות הברית, וכבר פנו אליו בבקשה לכהן כרבה של העיר פתח תקווה בארץ ישראל, רבי ראובן נענה לבקשה, ועלה לארץ ישראל, כהונתו כרב העיר, נמשכה למעלה משלושים שנה, החל משנת תרצ"ג עד לפטירתו, מלבד כהונתו כרב העיר, כיהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית.

רבי ראובן כץ בשבתו כדיין, עם הרב שמשון קרליץ והרב עובדיה יוסף

בפתח תקווה, נצטרף גם להנהלת ישיבת לומז'ה השוכנת בעיר, אך לימים נפרדו דרכיהם והמשיך להרביץ תורה בישיבה משלו היא ישיבת פתח תקווה.
רעייתו מרת רייכל נפטרה בשנת תשי"ד, ולזכרה נדפס החיבור אהל רחל.
בשנת תשי"ח נשא רבי ראובן בשנית את אלמנתו של המקובל רבי אלעזר קניג מירושלים.
כאמור, ביום ט"ז חשון תשכ"ד נפטר והלך לעולמו.

רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל

בשבת ימלאו שמונה עשרה שנים לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך מגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בדור האחרון, אשר כיהן כראש ישיבת קול תורה שנים רבות.

ר' שלמה זלמן אוירבך נולד בשכונת שערי חסד הירושלמית, ביום כ"ג תמוז תר"ע, ונקרא על שם זקינו אבי אמו, ר' שלמה זלמן פרוש. למד בישיבת עץ חים בירושלים, וחיבר ספרים רבים בהלכה. באדר תש"ט נתמנה לראש ישיבה בישיבת קול תורה, תפיקד בו כיהן למעלה מארבעים שנה, עד לפטירתו, וזה השבח היחידי אותו הסכים שיכתבו על מצבתו.

רבי שלמה זלמן אוירבך

זוגתו של רבי שלמה זלמן, מרת חיה רבקה, בת רבי אריה לייב רוחמקין שהיה מלמד בעץ חיים, [בן ר' יעקב רוחמקין - שהיגר מביאליסטוק לארצות הברית עם אשתו שיינה רייזל בת ר' אברהם כץ -  בן ר' שמואל ביאליסטוקר שעלה לארץ עם אשתו ונכדם אריה לייב], ומרת שרה בת ר' עזריאל. היא נפטרה בליל שישי עשרה בטבת תשמ"ד. 

וכעת ניגש להכנת עץ משפחה של ר' שלמה זלמן:

• אביו, רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ומחבר 'חכם לב', נולד ביפו, ד' טבת תרמ"ז, את תורתו קנה בישיבות שבירושלים, ואף נסמך לרבנות על ידי רבי חיים ברלין. בלידתו נקרא רק יהודה לייב, וכשחלה בנערותו, הוסיפו לו את השם חיים על פי הוראת המהרי"ל דיסקין. בשנת תרס"ו, נשא לאשה את מרת צביה לבית פרוש, באותה שנה הקים את ישיבת שער השמים ללימוד תורת הקבלה, יחד עם רבו המקובל רבי שמעון צבי הורוביץ לידר. עסק בצרכי הצבור היהודי בירושולים, ואף היה סגן קונסול פרס וכך הציל יהודים רבים מהצבא התורכי. נפטר בירושלים כ"ח אלול תשי"ד.

רבי מאיר כץ אב"ד אמסיטיב

היום מלאו שלש מאות ושבעים שנה, לפטירתו של הגאון רבי מאיר כץ אביו של הש"ך ששימש כאב"ד אמסיטיב שבליטא. בעבר כבר הזכרנו אותו בבלוג, הזכרנו בקצרה את יחוסו, כאשר כתבנו על רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות שהיה מצאצאיו.
מתולדותיו ידענו, כי נולד בעיר פרנקפורט על נהר מיין, שם גרה משפחתו מדורי דורות, ובה כיהן אביו כדיין. בבחרותו, גלה למקום תורה, לעיר קראקא, שם היה אז מרכז התורה הגדול באירופה, ובישיבותיה למד ר' מאיר, מפי המהר"ם מלובלין, ובישיבתו של הסמ"ע. מסופר, כי למד בחברותא, יחד עם הגאון רבי יהושע חריף [שלימים היה בעצמו לאב"ד קראקא, הוא בעהמ"ח מגיני שלמה], והיו לומדים רק גמרא, בלא לעיין במפרשים, ותמיד היה רבי יהושע מכוון לסברת רש"י, ורבי מאיר היה מכוון לסברת בעלי התוספות. (מבוא לספר חבורי לקוטים, ויניציאה תעה).

כפי הנראה, בהיותו בקראקא, נשא לאשה את בתו של הקצין רבי נחום לוקווער, [אודותיה כותב בנה - הש"ך, ביו"ד סי' שכ"ו גבי הלכות חלה, "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה"]. הרב ווקשטיין שיער במאמרו ויתילדו 74, שהיה קרוב למשפחתו של הגאון רבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות.

נתפרסם בקרב גדולי הדור, ובספר 'חלקת מחוקק' אה"ע סי' י"ז, הביא תשובה שנשלחה אליו, וכותב עליו, "מאיר עיני חכמים בהלכה ... עמוד התווך אשר בית ישראל נשען עליו". וכן ידידו המגיני שלמה, כותב אליו, "פלפלתא חריפתא, גלי מסתרתא ועמיקתא, הוא ניהו הגאון נר ישראל עמוד הימיני, יושב בשבת תחכמוני, ר"מ ר"ג מוהר"ר מאיר כ"ץ נר"ו". ובתשובה אחרת הוא כותב: "הנמצא כזה חכם עדיף מנביא וחוזה, עוקר הרים וטוחנן זה בזה, ה"ה החכם התורני מוכתר בנימוסים כתר תורה וכתר כהונה, היושב ראשונה, בחכמה ובתבונה, נודע ביהודה ובכל עדת מי מנה, ר"מ ר"ג פטיש החזק נר ישראל מוהר"ר מאיר כ"ץ נרו יאיר כאור שבעת הימים". גם בנו הש"ך, סיפר, שאת רוב תורתו קיבל מאביו. כיהן כרב באמסיטיב, ומשם עבר לכהן במאהליב, בה נפטר במהלך שנת ת"ה, ויש אומרים שכיהן גם בדובנא, ונפטר שם ביום ג' כסלו ת"ג, ושם מנוחתו כבוד. אך פיקפקו בדברים אלו.

יחוסו של רבי מאיר,

שער הספר גבורת אנשים דפוס ראשון

המקור הראשון ליחוסו של רבי מאיר מעלה בקודש, נמצא בספר גבורת אנשים אשר נדפס בדעסוי בשנת תנ"ז, והוא מדברי תורתו של רבי מאיר ובנו רבי שבתי כהן - הש"ך. וכך כתוב בשער הספר, "לכו חזו מפעלות בני אדם, מזהב ומפז נחמדים, ממלכת כהנים, יקרים מפנינים, השגות ותמיהות על ראשונים ואחרונים, שחיבר המאור הגאון

אילן יוחסין לבית אביו של הרב הנזיר

אחרי אשר כתבנו על תולדות הרב הנזיר רבי דוד כהן שהרביץ תורה בישיבת מרכז הרב, ועל יחוס משפחת חותנו הגאון רבי חנוך העניך אטקין רב ואב"ד לוגא, נשוב ונעסוק ביחוס אבותיו הוא – יחוס הכהונה. תחילה נציין לשני סימני דרך ביחוסו של הרב הנזיר,

הרב הנזיר רבי דוד כהן היה דור חמשה עשר לרבנים בן אחר בן. [ונכדו היה הדור השבעה עשר ברבנים, כך העידו כמה מזקני הרבנים יוצאי רוסיה בבר המצווה של נכדו. אומנם בהקדמות לכמה ספריו, נכתב כי הרב הנזיר היה דור שבעה עשר בן אחר בן, עד רבי רפאל הכהן מהמבורג, אך נראה תמוה שהיו כל כך הרבה דורות בין שני האישים],

עוד, על פי המסופר במשפחה, היה רבי דוד כהן גם מצאצאי הגבירה המפורסמת מרת בלומקה ממינסק, מיסדת הקלויז המפורסם שבו שכנה ישיבה גדולה לבחורים, שעלתה בערוב ימיה לארץ ישראל.

רבי זכריה מנדל כץ אב"ד ראדין סבו של הרב הנזיר

• אביו, רבי יוסף יוזפא כגן. נתקרב לחסידי חב"ד. אשתו מרת אסנת לבית הלר. מלבד בנם הנזיר, היו להם צאצאים נוספים, א. בתם הגדולה מרת פנינה שהיתה אשתו השניה של דודה הגאון רבי מרדכי סנדר הלוי קופשטיין ששימש כרבה של ראדין ארבעים שנה, ויסד בירושלים את התאחדות הרבנים פליטי רוסיה. ב. ר' דוד יהודה אריה לייב כהן, הרב הנזיר, אשר עליו נסובים מאמרים אלו. ג. ר' שלום יונה כהן, בבחרותו למד בישיבתו של רבי הירשל לויטן בסלבודקא.
• אביו, הגאון רבי זכריה מנדל כץ אב"ד ראדין, וקודם לכן כיהן כרב בעיר אליטא פלך סובאלק.  נפטר בראש חודש כסלו תרנ"ז. זוגתו מרת חנה חיה. ואלו צאצאיהם, א. הגאון רבי אברהם כץ וייסבורד, אב"ד טולא וסמולנסק, נולד בשנת תרכ"ז,

רבי יהודה לייב פישמן מימון

היום מלאו חמישים שנה, לפטירתו של רבי יהודה לייב הכהן פישמן מימון. לכן אני מפרסם כאן היום עץ משפחה שלו. רק לפני כן אזכיר בקצרה את תולדותיו.

רבי יהודה ליב נולד בעיירה מארקולשטי שבבסארביה, ביום י"ב כסליו תרל"ו. בעירו היה נקרא "לייב אברהם מלך'ס", על שם אביו. בבחרותו יסד בעיר "חברה משניות", ואחר כך "חברת עצים", ו"אחיסמך", ועוד פעולות לטובת אנשי העיר. בבחרותו נתחנך בישיבות ליטא, ושם נסמך להוראה על ידי הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין אב"ד נובהרדוק בעל ערוך השלחן ועוד, אך עם זאת היה קרוב במעט לתנועת החסידות ושאף מרוחה. משנת תר"ס כבר כיהן כ'מגיד' בעיר הולדתו. ומשנת תרס"ה נתקבל לשמש כרב העיר אונגני הסמוכה. מנעוריו היה פעיל בחובבי ציון ובתנועה הציונית, ומשנת תרס"ב היה בין מניחי היסוד לתנועת המזרחי – הציונות הדתית.

בשנת תרע"ג עלה לארץ ישראל, והתיישב בתל אביב, עם גירושו מן הארץ בימי מלחמת העולם הראשונה, עבר לארצות הברית, ושב לארץ רק בשנת תרעט, אז עמד בראש תנועת המזרחי בארץ ישראל. היה ממייסדי הרבנות הראשית לארץ ישראל, תחת חסותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת תרפו, כבר הדפיסו לכבודו את "ספר היובל לרבי יהודה לייב הכהן פישמן". היה חתן פרס ישראל לספרות תורנית, וזכה גם בפרס הרב קוק.

רבי יהודה לייב פישמן מימון. ויקיפדיה

כחובב ספר מושבע, יסד בשנת תרצ"ו את 'מוסד הרב קוק', הוצאת ספרים המוקדשת לספרות התורנית ומדע היהדות. משנת תרצ"ז ועד לפטירתו, במשך עשרים וחמש שנה, ערך את כתב העת סיני. מלבד זה, חיבר ספרים רבים, בעיקר לתולדות גדולי ישראל והציונות הדתית, אך גם בנושאים שונים. בפטירתו השאיר אחריו ספריה בת למעלה מארבעים אלף ספרים.

בקום המדינה, היה מחותמי מגילת העצמאות, ולאחר הכרזת העצמאות, בירך בקול ברכת שהחיינו. נתמנה לשר הדתות בממשלה הראשונה, תפקיד אותו נשא עד לשנת תשי"ב. שימש גם כחבר הנהלת הסוכנות הציונית.

וזה יחוס משפחתו,

• אביו רבי אברהם אלימלך פישמן, נולד ביום כ"ג אדר תרי"ג בהוסיאטין, נתייתם מאמו בלידתה, ולאחר שנתיים נתייתם אף מאביו, משכך, גדל בביתו של ידיד אביו רבי מאיר לייבוש, הלא הוא הגאון המפורסם בשמו המלבי"ם, עד לגיל מצוות.

רבי מנחם מנדל מרגליות שטנגן אב"ד פרעמישלא

מחר ימלאו שלש מאות וששים שנה לפטירתו של הגאון רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרעמישלא. בין גדולי הדורות הוא אינו מפורסם כאחד מהפוסקים או ממחברי הספרים, אך נודע שמו בפי כל מסיבה אחרת, והיא, כיכ היו לו הרבה בנים ובנות, אשר מהם נשתלשלו צאצאים רבים שנשתבחו ביחוסם, והזכירו את יחוסם אליו, לכן נודע ר' מנחם מנדל, ונודעה משפחתו הגדולה.

אחת הסיבות שנשתבחו צאצאיו ביחוסם אליו, היא מפני שעל פי המסורת אמר הבעל שם טוב על שלש משפחות בישראל שהם מיוחסות ללא שום שמץ פסול, על פי חלק מהגירסאות משפחה אחת מתוך השלש, היא משפחת מרגליות זו. 

רבי מנחם מנדל בתחילה היה רב בעיר פינטשוב, משם עבר לכהן כרב בעיר שידלוב, ואחר כך עלה ונתעלה לישב על כסא הרבנות בעיר הגדולה פרעמישלא [היא פשמישל]. בשנת ת' כבר כיהן שם. בפרעות ת"ח ברח לקראקא להימלט על נפשו, ובשובו גילה כי אוצרותיו נבזזו, וספריו נשרפו ונקרעו ובהם ספר יחוסו. לדעתו של החכם יוסף כהן צדק זאת היתה הסיבה שבניו הגאונים הסבו את שמם לשם מרגליות, כשם אבי אמם, ולא נשארו עם שמם המקורי – שטנגן / שטנגלי.

רבי מנחם מנדל נפטר באיסרו חג של פסח תי"ב, אולם היות ותאריך האסרו חג שונה בארץ ובחוץ לארץ, יש חילוקי גירסאות אם נפטר ביום כ"ב ניסן או כ"ג ניסן.

יחוסו,

אביו היה רבי יואל פייביש שטנגן ממדינת גאלייך שבאשכנז, לדברי הח' יוסף כהן צדק, גלתה משפחת שטנגן מספרד לפולין, והיתה מהמשפחות המעטות שהצליחו להוציא את רכושם בידם ואת ספר יחוסם. אשתו היתה מרת פרדכי, ישנן כמה גירסאות ליחוסה, אבל אין הכרע בהם. לדברי אשל הגדולים היתה פרדכי בת הקצין רבי יהושע שמלקיש מפרעמישלא. או שהיתה בת הקצין ר' מנדל מפרעמיסלא.

יש שכתבו שאביו של ר' יואל היה רבי יצחק שטענגלי הנזכר בשו"ת הרמ"א.

נשותיו, 

בראשונה נשא את מרת שיינדיל בתו של הגאון רבי משה מרדכי מרגליות אב"ד קראקא מחבר חסדי ה' נפטר י' כסלו שע"ז, וילדה לו שבעה בנים, ולאחר שנפטרה ביום (י")ב ניסן שפ"ד נשא את בתו של רבי משה חריף אב"ד קרעמניץ ולבוב, והיא ילדה לו שבע בנות.

צאצאיו:

• רבי אליהו מרגליות מפרעמישלא חתן ר' הירש הינקיר. הוכתר כאב"ד פרעמישלא על מקום אביו, אך נפטר זמן קצר אחריו עוד בטרם הוקמה מצבה על קברו, ונטמנו שניהם תחת אותה מצבה.

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד

שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,

רבי יוסף חיים זוננפלד

ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.

בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו

אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.

אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.

אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז

רבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדני

בבלוג תולדות שורשים אפשר לפעמים גם לכתוב על רבנים פחות מפורסמים, נראה כי הקריטריון היחיד שקובע על אלו רבנים לכתוב, הוא אך ורק האם יש להם עץ שורשים משפחתי מסועף, ורבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדאני שהיום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו, עומד בקריטריון זה, מאחוריו עומד אילן יוחסין מכובד המסתעף ועולה למעלה מארבע מאות שנה אחורה, עד למאה השלישית של האלף השישי.

ותחילה נכתוב אודותיו בכמה שורות, ר' יצחק אייזיק כהנא נולד בשנת תקע"ד לערך, לאביו ר' מאיר. לאחר נישואיו קבע מקום מגוריו בעיר אוהעל, והיה שם מבאי ביתו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה. בזיווג שני נשא לאשה את בתו של הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק ביליצר אב"ד נאדיאידא, כבר בצעירותו נתפרסם ר' יצחק אייזיק לגאון חריף ועצום. ובגיל צעיר נתקבל לכהן כאב"ד ראסנאוויץ ובשנת תרמ"ו עלה על כסא הרבנות בזשאדני. התכתב בהלכה עם הגאון רבי יהודה אסאד, ונדפס בשו"ת יהודה יעלה. סך הכל שימש ברבנות למעלה מחמשים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ב טבת תרנ"ב. [יש אומרים שנפטר כ"א טבת].

ועתה נפרוש את עץ המשפחה שלו.

אביו, רבי מאיר כהנא אב"ד טשעטשעוויץ. שימש ברבנות כארבעים שנה, ונפטר בהיותו כבן שישים בשנת תרט"ז. מלבד בנו רבי יצחק אייזיק היה לו בן נוסף בשם רבי יעקב כהנא שנשא לאשה את מרת איידל רויזה בת ר' שאול רפופורט מהעיר בארטפעלד, והוא אבי ר' משה כץ עלאוויטש מהעיר דוקלא שנפטר מוצאי יום כפור תרפ"ב.

אביו, רבי לוי כהנא בצעירותו היה אב"ד קאזין [קארזין], ואחר כך כיהן כראב"ד בעיר הולדתו ברודי במשך שנים רבות. בתו היתה מרת בלומה אשת ר' דוב בעריש פופרש מבראד בעהמ"ח 'זבד טוב'.

אביו, רבי משה כהנא. [באהלי שם עמ' 234 מדלג על דור זה] אביו מכנה אותו בהקדמה לספרו, הרבני הנכבד והחכם מוהר"ר משה הכהן. זוגתו היתה נכדת הב"ח. מלבד בנו ר' לוי היה לו עוד בן בשם רבי יעקב צבי הכהן.

אביו, רבי דוד כהנא בוכנר אב"ד מולטין, בעל המחבר 'נפש דוד'. בספרו של אביו קרן אור, כתוב שהיה מחובשי דקלאז רבתא קדישא דק"ק בראד, ונתקבל לאב"ד ומ"ץ בכמה קהילות. ובהסכמת אב"ד בראד, כתוב עליו, שתקע אהלו פה במותבא דבי דינא רבא מומחה לרבים ודיין קבוע פ"ק. ובכן היה ר' דוד כהנא מחכמי הקלויז המפורסם בברודי, ובהקדמתו לספרו נפש דוד מספר שלמד שם אצל הגאון החסיד רבי מנחם מאניש [הורוביץ] בהגאון אב"ד דק"ק בראד. מלבד בנו ר' משה הנ"ל היו לו עוד שני בנים והם, רבי אליעזר ליפמן הכהן אבי ר' מרדכי הכהן מגיד מישרים בברודי, והמשורר ר' זאב וואלף הכהן בוכנער שהדפיס ספרי שירה רבים.

אביו רבי משה כהנא אב"ד דראהאביטש ובעלז, ולבסוף בסלוצק שבליטא, בעהמ"ח שו"ת 'קרן אור' [זולקווא תקל"ו]. בנו מכנה אותו "דרשני ופייטני". נפטר בשנת תפ"ז, זוגתו מרת בלומה.
מלבד בנו ר' דוד היו לו שני בנים נוספים, האחד בשם ר' זאב וואלף הכהן מריישא שנפטר צעיר, ואחיו ר' דוד מזכיר בהקדמה לספרו שנכדיו של ר' זאב עזרו לו בהדפסת ספרו. והבן השני הוא רבי דוב בער הכהן מבראד שגידל את אחיו ר' דוד.

אביו, רבי יהודה אריה לייב הכהן אב"ד לויצק. מלבד בנו ר' משה, היה חותנו של ר' משה מרדכי הנקרא על שמו ר' מרדכי ר' לייבוש'ס, והוא היה חותנו של רבי אלכסנדר סנדר שור, בעל התבואות שור.