רבי שמחה בונים ערנפלד זצ"ל

בשבוע שעבר נפטר הגאון רבי שמחה בונים ערנפלד, חבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית וראש ישיבת חתן סופר, מצאצאי בעל החתם סופר, הוא נפטר בארצות הברית, והובא לקבורה כאן, בארץ ישראל.

רבי שמחה בונים נולד בשנת תרפ"ט בעיירה מטרסדורף שבאוסטריה, אחת משבע קהילות המפוארות במחוז בורגנלנד. עיר בה כיהנו ברבנות אבותיו הגדולים. כאשר קדרו שמי אירופה, נמלטה משפחתו לארצות הברית, ושם הקימו את קהילת מטרסדורף וישיבת חתן סופר. רבי שמחה בונים, למד תחילה בישיבתו של רבי שלמה היימן, ואחר כך חזר אל מקורו, בישיבת חתן סופר.

בהגיעו לפרקו, נשא את בתו של הגאון רבי שמואל אברהם זעלטנרייך אב"ד טשאקאווא.

כאשר נפטר אביו, נטל על שכמו את עול הנהגת הקהילה, קהילת מטרסדורף, ועמד בראשות הישיבה. כאשר במקביל הוקמה גם בירושלים קרית מטרסדורף, ורבי שמחה בונים מקרין מאורו אף שם. כאמור, שימש גם אחד מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

להלן סדר יחוסו:

אביו רבי שמואל ארנפלד, נולד בשנת תרנ"א בעיר מטרסדורף, נמסך להוראה על ידי רבי מאיר אריך ורבי יוסף ענגל. עמד לימין אביו בעבודת הישיבה והרבנות במטרסדורף. כאשר נפטר אביו, היה זה אך טבעי כי רבי שמואל ימלא את מקומו ברבנות ובישיבה. עם השתלטות הנאצים על אוסטריה, עסק בפעולות להצלת יהודים, והצליח אף הוא להימלט וקבע מושבו באמריקה, שם יסד ישיבת חתן סופר, בדרכי אבותיו.האריך ימים עד לגיל תשעים, הרבה יותר משאר אחיו, ואמרו שזהו בזכות מסירות נפשו בצעירותו לטיפול באביו החולה, נפטר ביום טוב שני של חג השבועות תש"מ. לתולדותיו נדפס ספר שם משמואל. זוגתו מרת רחל, אף היא לבית עהרנפלד, נפטרה ר"ח כסלו תשמ"א.

אביו רבי שמחה בונים עהרנפלד בעל מענה שמחה, נולד בשנת תרט"ו לערך, רוב תורתו למד אצל אביו, ואיזה זמנים למד אצל דודו זקינו בעל הכתב סופר בפרעשבורג. תחילה כיהן בק"ק שארוואר, ומשם עבר לכהן במטרסדורף על מקום אביו, עד לפטירתו בשנת תרפ"ו. זוגתו מרת גיטל לבית קראוס, נפטרה ו' תמוז תרע"ה.

בעל המענה שמחה, מתוך אוצר החכמה

אביו רבי שמואל עהרנפלד בעל מחבר חתן סופר אב"ד מאטערסדארף. נולד בשנת תקצ"ה, למד אצל דודו הכתב סופר, בשנת תרכ"ו נתקבל לכהן כרב בעיר בעטלאן, כעברו שנתיים עבר לעיר סיקסא, אחר תשע שנים נוספות עבר למטרסדורף, ברבות הימים נתקבל גם לאב"ד חוסט על מקום המהר"ם שיק, אך להפצרת בני הקהילה, נשאר במט"ד. נפטר ביום ראש חודש אב תרמ"ג. זוגתו מרת אסתר לבית פשקוס, האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה ביום כ"ח טבת תרס"ח.

רבי עמרם חסידא וצאצאיו

במאמר הקודם שנכתב בערב ראש השנה, לא הספקנו להקיף את כל יחוסו של הגאון רבי מנשה קליין בעל המשנה הלכות, והזכרנו רק את החלקים העיקריים מתוך עץ משפחה שלו. במאמר זה, נבוא להשלים מעט את החסר, ולהרחיב את אילן היוחסין.

כידוע, מצד חותנו נמנה רבי מנשה קליין על צאצאיו של רבי עמרם חסידא הטמון בצפת, רבי מנשה היה קשור לדמותו, שיפץ את מצבת קבורתו, ואף ביקש להיטמן סמוך ונראה אליו בבית החיים בצפת, וכך אכן נעשה. בשורות הבאות ננסה לעמוד מעט על דמותו, ולפרט את צאצאיו.

רבי עמרם היה מגדולי ארץ הונגריה, חברו ואהובו של החתם סופר, יש הרבה מה להאריך על גדולתו, אך אין כאן המקום, רק נזכיר את לשונו של החת"ס הכותב עליו בתשובותיו [סי' רל"ג] "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא ... נשיא אלוקים בתוך הנשיאים לאומתם..." וכן בתשובתו להרא"ז מרגליות כותב החתם סופר, "ובאמת טרם הפרד הרב הגאון מוה"ר עמרם מפה, הייתי כופל ומשלש עמו שלא ידור אלא בירושלים ... וכאשר עשה הרמב"ן ז"ל, אע"ג דבצפת נמצאו קברי אנשי אלקים הידועים מ"מ מי ימיר זה בקדושת ירושלים ומקום מקדש ... ונסע הנ"ל ע"ד לילך בים דרך יפו לירושלם, והסיבו בעלי הסבות ית' דרך עכו ובא לצפת, ואחרי בואו שם כתב אלי, ושאל בעצה אם יעקב משם לירושלים, אז אמרתי שאני מגני ממיקם, כיון שכבר שם וקבע דירתו. וכפי מכתבו נראה שקשה עליו ישיבת ירושלים, וחזיתי לדעתיה שלא רצה אלא לפייסני שעבר ע"ד, ע"כ הנחתי..."

מצבתו המשופצת של רבי עמרם חסידא

וכעת, נכתוב על משפחתו של רבי עמרם. רבי עמרם נולד בשנת תק"ן לאביו רבי משה נחום רוזנבוים, ונפטר בט"ז חשוון תק"ץ והוא בן ארבעים בלבד. היו לו שלשה אחים. א. ר' אברהם ישראל בצלאל רב בכמה קהילות בהונגריה נפטר י"ב סיוון תרכ"ג, ב. ר' צבי הירש רב בביטשקע. ג. ר' אליעזר דוד הירשלר רב בק"ק אטש, הוא זקינו אבי אמו של הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת בני משה.

רבי עמרם היה חתנו של ר' ישראל ברילל, שהיה גם חותנו של הגאון רבי חיים קיצע.

צאצאיו של רבי עמרם הם, א. רבי יוסף רב בכמה מקומות בהונגריה, ובסוף בטאלטשוא, נפטר תר"ל, אביהם של ר' יעקב יחזקיה רב בסערעדנא ור' עמרם מטשארנא שהיה אביהם של האחים הגדולים רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל שו"ת ערוגות הבושם ורבי אליעזר דוד גרינוולד מסאטמר. ב. רבי משה פירסט רב בזאשרהעל, אבי ר' ישעיהו פירסט רב דקהל יראים בוינא. ג. אשת ר' אברהם אליהו משה כץ אב"ד פעצל, אבי ר' עמרם כץ רב בלעווא. ד. מרת מרים אשת ר' אלימלך דיין בעיר ה. מאד, ומשם נתקבל לרב ור"מ בשאמשאן ונפטר צעיר א' טבת תקצ"ג, ואשתו נישאה בזיווג שני, לרבי יצחק יעקב בלום, שהיה בתחילה רב בשאמשאן ונתקבל לראש בית דין בקראלי, מחבר ספר בית יעקב.

משפחת רבי שלום דוב שטרן ראב"ד סערדעהלי

היום ימלאו מאה ואחד שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי שלום דוב בער שטרן אב"ד סערדאהעל, בעהמ"ח לשד השמן. הוא נפטר ביום י"ט תמוז תר"ע. מתורתו נדפס קונטרס דובב שפתי ישנים, לונדון תשך. ובספר תורת אבות ברוקלין תשסה. במאמר שלפנינו נראה את עץ המשפחה שלו.

ר' שלום דוב שטרן היה בנו של הגאון רבי שלמה שטערן אב"ד האלישטאבע, וכך כתב ר' שלום דוב על אביו, "אשר בין עבותים היה צמרתו בזמן הגאונים הגאון המובה"ק ר' מרדכי בנעט אב"ד ניקאלסבורג ובזמן רבינו הגאון בעל חת"ס ... ושמעתי מפי מגידי אמת כי רבינו בעל חת"ס אמר פעם במסיבת ת"ח בזה הלשון "אני יודע ת"ח שלומד על בורי' זה הרב דק"ק  עלישטאבע" ... והיה תלמיד הרב הגאון מ' חיים אפענהיים זצ"ל מדרעזניץ שהי' תלמיד מובהק של הגאון בעל זכרון יוסף בפירטה ... ואיזה תשובות באו ממנו בתשו' חת"ס". גם בשו"ת יהודה יעלה, לרבי יהודה אסאד, יש תשובה אליו. ר' שלמה כיהן כאב"ד בהעלישטאבא החל משנת תקפ"ד לערך, חידושי תורה ממנו, הובאו בקונטרס, 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די', לונדון תשנב. ר' שלמה נפטר ביום א' ט' אייר תר"ד (ולא בשנת תרי"ט) ומנוחתו בק"ק עלישטאבע. ושם אביו ר' בער.

אשת ר' שלמה היתה הרבנית רייזל בת ר' שלום פרידמן אב"ד העלישטאבע ופריישטאט נפטר כנראה לפני שנת תקצ"ב, בן ר' אהרן פרידמן מפריישטאט. גם לר' שלום יש תשובה בשו"ת חתם סופר. שני בניו הם, ר' שמעון פרידמן רב בישוב קטן בשם יאלע, נפטר תרנ"א (חותנו של ר' משה פלדמן אב"ד פעסט), ור' לייביש פרידמן דיין בפריישטאט.

אחיו של ר' שלום דוב, היה הגאון ר' משה צבי שטרן, שמילא את מקומו כאב"ד העלישטאבע. יש תשובה אליו בשו"ת יהודה יעלה, הנ"ל, וקורא לו, אהובי ידיד נפשי, דעהר בנן של קדושים. נפטר בשנת תרמ"ח, והוא חותנו של הגאון רבי ישעיהו זילברשטיין בעל המעשי למלך.

תולדות חייו

רבי שלום דוב, נולד בשנת תקצ"ד לערך. היה תלמיד מובהק לרבו מרן הכתב סופר, ואף קרא את שם בנו הגדול כשם רבו. בשנת תרי"ח נתעלה וקבל מרבו כתב "מורנו", "טרם יכנס לחופה בפארים, יחתן בכח גבורתו", ובסוף כל התעודה המפוארה, מוסיף הכתב סופר, "ועדיין לא הגיע אלא למקצת שבחו בפניו, וביודעי ומכירי היטב מעלת תלמידי מעולה ותיק מלא עתיק..".