‏הצגת רשומות עם תוויות אלפא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אלפא. הצג את כל הרשומות

יום שני, 21 באוקטובר 2013

הגאון רבי ראובן כץ אב"ד פתח תקווה




רבי ראובן כץ

היום חל יומא דהילולא של הגאון הגדול רבי ראובן כץ, רבה הראשי של פתח תקווה, וראש הישיבה הגדולה פתח תקוה, ומחבר ספר דגל ראובן. חמישים שנה מלאו לפטירתו.
ואלו תולדותיו:
רבי ראובן, נולד בר"ח אייר תר"מ, בעיר אולשאן שבליטא, לאביו הסוחר הנכבד ר' שמעון כץ, למד בישיבות ליטא, באושמינה, באיוויה, מיר, ראדין, סלבודקה, סלוצק [היה בין י"ד התלמידים הראשונים שיסדו את הישיבה], ובקיבוץ של רבי חיים עוזר בווילנא. בישיבות נתפרסם בשם העילוי מאולשאן, ונבחר על ידי הרבי מחסלוביץ לשמש כחתן לבתו הכלה, חתונתם התקיימה בשנת תרס"ג.. 
בשנת תרס"ה, עם פטירת חותנו, נקרא לכהן כרב בעיירה סאלוב כעבור שלש שנים עבר לכההן בעיירה אמדור, בה כיהן במשך ארבע עשרה שנה, ונתפרסם כפוסק הלכות, ומנהיג ציבורי. בשנת תרפ"ה נסע לכהן כרב בעיר סטאביסק. בשנת תרפ"ט נתבקש על ידי החפץ חיים לצאת למסע לאמריקה לגיוס כספים לטובת ועד הישיבות בליטא. בהיותו שם, נתבקש להישאר בניו ג'רסי ולכהן כרב בעיר באיון, ובאייר תרצ"א נתמנה לכהן כסגן נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
כמעט ולא מלאה שנה לכהונתו בארצות הברית, וכבר פנו אליו בבקשה לכהן כרבה של העיר פתח תקווה בארץ ישראל, רבי ראובן נענה לבקשה, ועלה לארץ ישראל, כהונתו כרב העיר, נמשכה למעלה משלושים שנה, החל משנת תרצ"ג עד לפטירתו, מלבד כהונתו כרב העיר, כיהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית.
רבי ראובן כץ בשבתו כדיין, עם הרב שמשון קרליץ והרב עובדיה יוסף

בפתח תקווה, נצטרף גם להנהלת ישיבת לומז'ה השוכנת בעיר, אך לימים נפרדו דרכיהם והמשיך להרביץ תורה בישיבה משלו היא ישיבת פתח תקווה.
רעייתו מרת רייכל נפטרה בשנת תשי"ד, ולזכרה נדפס החיבור אהל רחל.
בשנת תשי"ח נשא רבי ראובן בשנית את אלמנתו של המקובל רבי אלעזר קניג מירושלים.
כאמור, ביום ט"ז חשון תשכ"ד נפטר והלך לעולמו.

יום שני, 3 ביוני 2013

הגאון רבי ראובן פיין



היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי ראובן פיין.
ואלו תולדותיו, ר' ראובן נולד בשנת תרפ"ד, בליטא, לאביו רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, ונקרא על שם זקינו רבי ראובן כהן. למד בישיבות בליטא, ישיבת סלונים בראשותו של הגאון רבי שבתי יגל, וישיבת מיר בראשות הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, אליה הצטרף במהלך מלחמת העולם השניה, כאשר ברח מוילנא ליפן, ומשם הצטרף אל שאר בני הישיבה אשר היו בשנחאי, הצטרף אליהם גם ר' ראובן. משם נסע עמם לארצות הברית.
לאחר עלותו לארץ ישראל, נישא למרת יהודית, בתו של רבי אליעזר אלפא מרבני חיפה, חתנו של הגאון רבי מאיר קרליץ, אשר כבר נזכר בבלוג כאשר כתבנו על משפחת הסטייפלר והחזון איש.
לימים נתמנה כראש ישיבה בישיבת בית מאיר, על שם חותנו זקינו רבי מאיר קרליץ. בתפקיד זה נשא למעלה מעשרים שנה. לאחר מכן כיהן זמן קצר בישיבה של חסידי ביאלה בבני ברק. ולבסוף נקרא לכהן בישיבת תורה ודעת בארצות הברית, שם כיהן עד לפטירתו ביום כ"ה סיון תשנ"ג.
תורתו על מסכתות הש"ס נדפסה בסדרת הספרים 'בין המשפתיים'.


וזה סדר יחוסו,
אביו, רבי שבתי פיין הי"ד אב"ד בעליצא, נולד בקובנא בשנת תרנ"א לערך, בבחרותו למד בישיבת וולוזין (השניה) אצל רבי רפאל שפירא ואצל רבי איצל'ה מפניבז', בימי מלחמת העולם הראשונה, גוייס לצבא הרוסי, אחר המלחמה למד ב'קיבוץ הגבוה' בביאליסטוק. נהרג בשואה ביער בעליצא עם 35 מבני קהילתו, ביום כ"ח תמוז תש"א, אשתו מרת סירל ינטה לבית כהן נהרגה אף היא ביום כ"ג אב תש"ב.
בנו רבי ראובן הדפיס את תורת אביו בספר 'עונג שבת'.
צאצאיו:
א. רבי ראובן פיין דידן. ב. יעקב אליהו פיין הי"ד, נהרג בשואה בהיותו כבן שבע עשרה ביום כ' טבת תש"ג. ג. דבורה הענא פיין הי"ד, נהרגה כבת ארבע עשרה.

אביו, רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים, נולד בשנת תרל"א בוילקומיר, למד בישיבה בסלבודקא, ובקיבוץ הפרושים באיישישוק אצל הגדול ממינסק. לאחר מכן אצל ר' איצלה מפוניבז', ונסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן ספקטור. נשא לאשה את מרת דבורה הענא לבית קונציפוביץ, כבר בשנת תרנ"ה נתמנה ר' יהודה לייב לאב"ד פיסוצ'נה, משם נתמנה לאב"ד קופישוק בתרנ"ט, ובתרס"ו כבר כיהן באושמינה, החל משנת תרפ"ג כיהן בעיר הגדולה סלונים, עד ימי השואה, בהם נהרג על ידי הנאצים ביום כ"ב תמוז תש"א, כאשר הצטרף לבני עדתו שהוצאו להריגה. הי"ד. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובוועד אגודת הרבנים בפולין זוגתו מרת דבורה הענא נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה ממגיפת טיפוס י"ז אדר ב' תרע"ט. בזיווג שני נשא לאשה את מרת פרומה חיה [בת דבורה למשפחת רוגוב], והיא נהרגה בשואה בסלונים בי"ד תמוז תש"ב.
צאצאיו:

יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

משפחת הסטייפלער והחזון איש


סיפר פעם הגאון רבי דוד פרנקל זצ"ל שבעת היותו אצל מרן בעל החזון איש, עלתה השיחה אודות יחוסו, ואמר ר' דוד שהוא מנכדי הנודע ביהודה, נתחייך החזון איש ואמר לו, בזה"ל: "קענסט אויסרעכנן דעם יחוס ביסטו א אייניקל, איך אויב נישט ביסטו נישט קיין אייניקל" (=אם אתה יודע למנות את היחוס – הינך מצאצאיו, אבל אם לאו אינך מיוחס אחריו), ר' דוד השיב על אתר אני יודע את כל היחוס, והתחיל לפרט את כל סדר היחס עד להנודע ביהודה, החזון איש הקשיב לכל דבריו, והפטיר אחריו ואמר לו – ובחיוך – בזה"ל: "יעצט ווייס איך אז דו ביסט א אייניקל" (=עכשיו אני יודע שבאמת אתה 'נכד'). ספר זכרון לרבי דוד פרנקל, 'זכור לדוד', חלק ב' עמ' רסג.

ובזאת נתחיל לסדר, את צאצאי רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה, שלא לפי סדר מסוים. ועוד מודיע אני בזאת, כי כרגיל כאן, אין אני מאריך בשבחיו של כל אחד, כי לא זו המטרה כאן.
  • בנו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המפורסם בקוראי שמו, החזון איש, על שם ספריו, מעולם לא שימש במשרה תורנית רשמית, נולד בשנת תרל"ח בקוסובה, זוגתו הרבנית מרת בתיה בת ר' מרדכי ביי, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, וקבע מושבו בבני ברק, עד לפטירתו בט"ו חשון תשי"ד.
  • בנו רבי מאיר קרליץ אב"ד לעכאוויטש, חתן רבי שלמה הכהן מו"ץ בוילנא, בעהמ"ח 'חשק שלמה' על הש"ס. נאמנו ואיש סודו של מרן הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי, ועמד על ימינו בניהול ועד הישיבות בוילנא, אף הוא עלה לארץ ישרלא וקבע מושבו בבני ברק. שם נפטר בט"ו אדר תשט"ו. אבי הגאונים, רבי שלמה שמשון קרליץ אב בית הדין בפתח תקוה, ורבי חיים שאול קרליץ גאב"ד שארית ישראל. שתי בנותיו הן, מרת שרה אשת רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר [על שם חותנו], ואשת רבי אליעזר אלפא חותנו של הגאון ר' ראובן פיין, ראש ישיבת בית מאיר, ובעהמ"ח 'בין המשפתיים'.
  • רבי יצחק זונדל קרליץ, אב"ד קוסובה על מקום אביו, נהרג בשואה בשנת תש"ב, החזון איש אמר עליו, "הוא כלי חמדה, אין צורך להרבות בדיבורים עליו". הוא היה חתן רבי ראובן כהן אב"ד נערווא, מגזע בעל הכנסת יחזקאל [חתן ר' לייבצ'יק חריף אב"ד ציטוויאן], שהיה גם חותנו של רבי שבתי פיין.
  • רבי משה קרליץ, חתן רבי פסח פינפער, נהרג בשואה, כל ימיו ישב על התורה ועל העבודה והיה משופע ביסורים. בעל מחבר 'אור חדש' פירוש על שערי תשובה. בנו רבי פסח קרליץ, בעהמ"ח 'פתח החידוש'. בתו מרת בריינע אשת רבי משה חיים בריסקמן נהרגו בשואה כולם. הי"ד.
  • מרת בדאנה אשת רבי שמואל אליהו קאהן אב"ד אורצה, נספו שניהם בשואה הי"ד.
  • אשת הגאון רבי שמואל גריינימן. הביא לדפוס את ספרי החזון איש, וכן ערך ספר מכתבי החפץ חיים, על התורה, נפטר י"ג אדר תשי"ז. חתנו היה הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר.
  • אשת הגאון רבי אבא סוויאטיצקי, אף הוא מילא מקום חותנו והיה אב"ד בקוסובה, נהרג בשואה, ג' אלול תש"א, עם רעייתו. בנו יחידו, רבי חיים סוויאטיצקי, כיהן כר"מ במתיבתא 'תפארת ירושלים' בניו יורק, וחיבר ספר 'עץ חיים', ניו יורק תש"ג.
  • מרת בתיה אשת רבי נחום מאיר ציבוילניק, אב"ד מייסעגאלע. בן רבי יהושע תנחום ציבוילניק. גדול בתורה ונחבא אל הכלים, רב בית הכנסת היליגמן בבני ברק, נפטר י' טבת תשי"ט.
  • מרת פעשא מרים אשת רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער, אודותיו הארכנו מעט בפעם הקודמת. חתנו רבי שאול ברזם נפטר ו' אייר תשכ"ד ונדפס ממנו ספרי 'זכרון שאול'. חתן נוסף של הסטייפלער, הוא רבי מרדכי שלמה ברמן, מחבר ספרי 'אשר לשלמה', ומרבני ישיבת פוניבז'.
  • עוד ששה בנים ובנות נפטרו על פני הוריהם.
מסופר שהחפץ חיים שאל פעם את רבי מאיר קרליץ במה זכו הוריו לזרע צדיקים כזה? וסיפר לו שאמו נשאלה מכבר על זה, והשיבה: "אולי בזכות שהתנהגתי בצניעות יתירה, מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי".