רבי נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה זצ"ל

 הערב, נפטר הגאון רבי נחום רגוזניצקי, ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.

הרב רגוזניצקי, נולד בירושלים בשנת תרצ"ה, ובה למד בילדותו, בבחרותו גלה למקום תורה, ונסע ללמוד בישיבת סלבודקא בבני ברק. בתקופה זו התקרב אל מרן בעל החזון איש, והיה בא אליו פעמים רבות לדבר עמו בלימוד.

למרות היותו מבית ליטאי, התקרב בבני ברק גם אל חסידות נדבורנא, והיה קשור אליה בנימי נפשו עד לסוף ימיו.

מספר שנים למד בכולל שם עולם - אמשינוב, ואף כיהן כר"מ בישיבה. ובשנת תשמ"ג, פתח את ישיבת מאורות התורה, בראשה עמד למעלה מארבעים שנה, ותלמידים רבים מאד נתחממו לאורו ונתקרבו לחיי תורה בזכותו.

ועתה, באור ליום שלישי של חול המועד סוכות, י"ח תשרי תשפ"ו הלך לעולמו.

אשתו מרת בינה לבית לרמן, נפטרה בשבת ר"ח ניסן תשע"ט.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, רבי משה רגוזניצקי מירושלים, נולד תרס"ו, נפטר כ"ב טבת תשנ"ו, זוגתו מרת מרים לבית שווארץ.
• אביו, רבי נחום רגוזניצקי מנהל תלמוד תורה עץ חיים בירושלים והבוחן הראשי בו, במשך שלושים ושש שנה, נולד בשנת תרכ"ה סמוך לביאליסטוק, בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, וזמן קצר אחר כך עלה לירושלים שם גר סבו, לאחר שגם סבו נפטר נשא לאשה את מרת צפורה גיטל בת רבי זלמן חיים ריבלין, שהיה המנהל בת"ת עץ חיים ואת מקומו מילא ר' נחום, צפורה גיטל נפטרה ביום י' שבט תרס"ד, ורבי נחום נשא בשנית את מרת חוה לבית פטרושקא, נפטר ביום ד' אב תרע"ח. 
• אביו, רבי יצחק שמעון רגוזניצקי, נפטר כאמור בשנת תרל"ו, אשתו מרת שרה רבקה ב"ר שמואל.
• אביו רבי [ברוך] מרדכי חראשצר, היה סוחר נכבד בביאליסטוק, ואחר כך עלה לירושלים, בה נפטר ביום י"א חשון תרמ"ד, על מצבתו בהר הזיתים נכתב שהיה מופלג בתורה ויראת שמים, ושקדן בתורה כל ימיו. אשתו מרת רחל לאה ב"ר משה מעשל, נפטרה בירושלים כ' חשון תרמ"ה ונטמנה בסמוך לבעלה על הר הזיתים.
• אביו, רבי שמעון יצחק.

רבי אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

ברוך דיין האמת, היום נפטר הגאון רבי אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון שבאלון שבות. לפני כחמש שנים, נפטר רעו לראשות הישיבה, רבי יהודה עמיטל.
הרב ליכטנשטיין, נולד בצרפת בשנת תרצ"ג, במלחמת העולם השניה ברחה משפחתו לארה"ב, וכאן הכיר את רבותיו, והגדול שבהם, שלימים היה חותנו רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מ'ישיבה יוניברסיטי'.
בשנת תש"ל עלה לארץ ישראל, לכהן כראש ישיבה באלון שבות, ומני אז, שם היה מושבו. תורתו נדפסה בספרים רבים.

על בית אבותיו, לא ידוע לי הרבה, ואכתוב את המעט הידוע לי:
אביו, ר' יחיאל ליכטנשטיין, וזוגתו מרת בלומה לבית שוורץ. גרו בצרפת, ובימי מלחמת העולם השניה ברחו לאמריקה.
אביו, ר' שמואל ליכטנשטיין, וזוגתו מרת אסתר.

בלומה הנ"ל,
אביה ר' אברהם שוורץ, וזוגתו מרת רייזל.

יחוס משפחת חותנו

בהזדמנות זו, נרחיב על משפחת חותנו הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מאמריקה, והאמת כי על משפחת סולובייצ'יק כבר כתבנו כמה פעמים בעבר, ובמיוחד כאשר נפטר נכדו הקדוש רבי משה טברסקי הי"ד. אך עדיין נשאר לנו עוד לכתוב מעט על משפחת חותנו של הגרי"ד.

כאמור, חותנו של הגרי"ד, היה

• רבי מאיר אליהו לאוויט, זוגתו מרת גרוניה לבית סילבר, נולדה בשנת תרל"ב, נפטרה בשנת תשכ"א. צאצאיהם: טוניה סולובייצ'יק הנ"ל. מרת רחל ליסמן נפטרה בשנת תשס"ה. ר' ברוך לויט נפטר בשנת תש"מ. ר' אריה לייב לויט נפטר בשנת תשכ"א.

מרת גרוניה הנ"ל, היתה בתו של,

• רבי צדוק אברהם סילבר, זוגתו מרת שרה בלומה לבית גרודננסקי.
• אביו רבי אריה לייב סילבר, זוגתו מרת בילא.

מרת שרה בלומה הנ"ל, היתה בתו של,

• רבי עזריאל גרודננסקי חיימוביץ, הוא נפטר צעיר שנה אחר חתונתו, והוא אך בן שמונה עשרה שנים. זוגתו מרת גרונא, נישאה בשנית לאחר פטירתו, לגאון רבי אלכסנדר משה לפידות בזיווגו השני, אך נפטרה אף היא צעירה בת שלושים ושש שנים.

רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב

היום מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב. לפני כחודשיים, עת כתבנו על חתנו רבי מאיר שוורץ אב"ד שקלוב, הבטחנו לכתוב גם על משפחתו של רבי יהושע, והנה באה עת הפירעון.

רבי יהושע נולד בשנת תקפ"ג בעיר צעריקוב פלך מאהליב לאביו רבי צבי הירש הלוי הורוביץ ולאמו מרת צערטיל. כפי הנראה רוב ימיו גר בעיר שקלוב. וכבר בשנת תרל"ג חתום פרענומעראנטן משקלוב על ספר ביכורי אביב, ראשון החותמים שם משקלוב הוא האב"ד רבי יהושע לייב דיסקין. לאחר שרבי יהושע לייב עבר לכהן כרב העיר בריסק, נתמנה על מקומו לכהן כרב העיר הגאון הצדיק רבי הלל מיליקובסקי, מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, שלימים כיהן גם בסלנט ובמקומות נוספים, בשמעו שרבי יהושע הורוביץ ירד מנכסיו, עמד רבי הלל ופינה את מקומו ברבנות, לטובת רבי יהושע. ורבי הלל עבר לחסלוביץ. [תנועת המוסר חלק ב בשם רבי יהושע זליג דיסקין].

כחמשה עשר שנים כיהן רבי יהושע כאב"ד שקלוב, עד לפטירתו ביום ח' אדר תר"ן. בתקופה זו גם העמיד תלמידים בישראל, וביניהם נמנה רבי צבי הירש ליפשיץ אב"ד קלימוביץ. לאחר פטירתו נשא עליו הספד רבי יצחק וינוגרד בישיבתו - ישיבת תורת חיים בירושלים, חלק מדבריו הובאו בעיתון החבצלת שנת העשרים גליון 27 מיום יב אייר תר"ן. כאמור, לאחר פטירתו, מילא את מקומו כאב"ד בעיר שקלוב, חתנו הגאון רבי מאיר שוורץ שחור.

ואלו הם צאצאיו של רבי יהושע: א. רבי מרדכי הלוי הורוביץ. ב. רבי שאול ישראל הלוי הורוביץ גר בעיירה פאלאצק [פלך ויטבסק], והובא ממנו דבר תורה ב'מאת אדנים', בתוך ספר מקדש אהרן פטרבורג תרנד. ובנו הה הרב המפורסם בחכמתו ותורתו הגביר מו"ה יצחק משה הלוי הורוביץ ממסטיסלאוו. ג. ר' בנימין פייביש הורוביץ מהעיירה אובארוביטשי במחוז הומל, הוא אבי הסופר שאול ישראל הורוביץ המכונה ש"י איש הורוויץ. ד. מרת צערטיל אשת רבי מאיר שוורץ הנ"ל.

עד כאן המידע המפורסם על צאצאיו. ועתה, לאחר כמעט עשר שנים מעת הפירסום הראשון, קבלתי מידע על בן נוסף. ספרן בספריה הלאומית, שלח לי צילום שער ספר עם חותמת של חיים יוסף הורביטש בן רבי יהושע האב"ד שקלוב.

וזה סדר יחוסו של רבי יהושע:

• אביו רבי צבי הירש הורוביץ המכונה ר' הירש מילכיגער, כי במשך ארבעים שנה לא אכל מאכלי בשר, מחמת זהירותו במאכלות. הוא הביא לדפוס את ביאורו של חותנו זקינו השר ר' יהושע צייטלין, על הסמ"ק. זוגתו מרת צערטיל, היתה בת בתו של רבי יהושע צייטלין, [לפי שמות הצאצאים נראה ששם אביה היה שאול ישראל]. צאצאיו: א. הגאון רבי אליעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק בעהמ"ח אהל משה, נולד בשנת תקע"ח נפטר ביום ו' אב תר"ן, הוא חותנו של רבי ברוך אפשטיין מנובהרדוק בעל התורה תמימה. ב. רבי יהושע הורוביץ דידן. ג. ר' שאול ישראל הורוביץ.
• אביו רבי אריה לייב הורוביץ אב"ד סטניסלב, בשנת תקל"ז נשא לאשה את מרת מרים בת דודו רבי יששכר שטרן מיאריטשוב, ובזיווג שני נשא את גיטל בת רבי צבי הירש מאה"ו בעל תפארת ציב. כיהן כרב בסטניסלב במשך שישים ושלש שנים.

רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב

היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].

רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".

רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.

רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא

היום מלאו שלושים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי שרגא שמואל שניצלר אב"ד טשאבא. רבי שרגא שמואל נולד בשנת תרמ"ט בדרצ'קה שבהונגריה, בהיותו כבן שלש או ארבע נתייתם מאביו, וגדל בביתו של הרה"ק רבי נפתלי מראצפערט, עד אשר גם הוא נפטר בשנת תרנ"ח. אז חזר לבית אמו. לאחר מכן גלה ללמוד בישיבות בקאליב ובסאטמר. בשנת תרס"ח לערך נשא לאשה את מרת בלומה לבית גרינפלד מגזע הבעש"ט כדלהלן. מיד לאחר נישואיו נתמנה לרבנות, תחילה בעיירה קטנה בגלילות סטמר, ומשם עבר לק"ק פישפיקלאדאן, שם נתמנה תחילה כשוחט, ובהמשך גם כמור"צ ורב. 

הצדיק רבי שרגא שמואל שניצלר

נפטר כאמור, ביום כ"ז תשרי בשנת תש"מ. תורתו נדפסה בספר ברכות שמואל, ובסופו נדפס קונטרס עטרת בנים. זוגתו מרת בלומה נפטרה מיד בחוזרם מן המחנות, ביום י"ב אלול תש"ה ומנוחתה כבוד בפישפיקלאדאן. לאחר פטירתה נשא אשה שניה בשם גיטל בת רבי ברוך רייכפעלד ראב"ד אונגר חתנו של רבי חיים צבי מנהיימר. היא נפטרה כ"ד אלול תשכ"ד. ואחריה נשא אשה שלישית בשם לאה.

צאצאיו: א. רבי שלום שניצלר גאב"ד טשאבא ולאחר מכן בלונדון, רב בית הכנסת אהל שמואל, שם, מחבר שערי שלום ומבשר שלום, נפטר כ"א אדר א' תשמ"ט. זוגתו מרת שרה גיטל לבית קראוס נפטרה י' אדר ב' תשל"ג. ב. רבי משולם זושא שניצלר, נולד י"ג אלול תרפ"ז נפטר ביום י"ח ניסן תשל"ז בברוקלין. זוגתו מרת יענטא גולדה בת ר' אייזיק לייב מילר. ג. רבי ברוך יהודה שניצלר בברוקלין, זוגתו מרת שרה צארטל לבית מילר. ד. מרת יענטל אשת ש"ב ר' ברוך יהודה לעבאוויטש, שנפטר צעיר ו' אדר תשי"א, ובזיווג שני נישאה להרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען. נפטרה ה' שבט תשל"ו. ה. מרת מלכה אשת רבי יעקב יצחק וויינברגר, ראש ותופס ישיבה בעיר וואדקערט ודינדיש, נהרג על קידוש השם ביום כ' אייר תש"ה, ואף זוגתו עם רוב ילדיהם נהרגו כשנה קודם לכן ה' יקום דמם. ו. מרת עטיל אשת רבי מנחם זאב מילר בברוקלין. ז. מרת חיה אשת רבי יקותיאל זלמן פרקש, נכד בעל הקדושת לוי מברדיטשוב, רב ומורה הוראה בבודפסט, ונפטר שם י"ב חשוון תשי"ד, ובזיוו"ש אשת ר' בן ציון שווארץ בירושלים. ח. מרת פריידל הי"ד נהרגה באושוויץ עם בעלה רבי אברהם דוד לעבאוויטש. הי"ד. ט. מרת דבורה נפטרה בצעירותה כ"ג אב תשי"א בפישפיקלאדאן בהונגריה, אשת [רבי עמרם?] בנו של רבי אהרן זילברשטיין אב"ד בעלעד. י. חיים הירש נפטר בילדותו.

וזה אילן היוחסין של רבי שרגא שמואל:

• אביו, רבי ברוך יהודה שניצלר מדערעטשקע, הסתופף בצל כ"ק בעל הדברי חיים מצאנז, נפטר ביום ג' תמוז תרנ"ד. היה נקרא ר' ברוך דערעטשקער. בשנת תרל"ז נתמנה לכהן כרב בדערעטשקע, ואחר כשנתיים ויתר על הרבנות כדי שיוכל להתמסר לעבודת ה', ועל מקומו נתמנה רבי שלמה סופר בנו של הכתב סופר. זוגתו מרת חיה היתו בתו של רבי יעקב דוב הלוי מאנן מהישוב באלדאג מחסידי הדברי חיים, ושם זו' מלכה, חיה נפטרה כ"ב חשוון תרפ"ו. ומנוחת שניהם בדרצ'קה, כיום בהונגריה. צאצאיו: א. רבי שרגא שמואל דידן. ב. רבי יואל שניצלר וויל הי"ד נהרג בשואה. ג. ר' חיים צבי שניצלר הי"ד, נהרג ערב שבועות תש"ד, זוגתו מרת חיה שרה לבית שווארץ. ד. רבי אליהו נתן שניצלר הי"ד נהרג בשואה. ה. מרת ליבא גיטל אשת רבי משה גאנץ מצאצאי הרה"ק רבי אורי פייבל בעל אור החכמה. ו. מרת שרה הינדא אשת רבי יוסף יחיאל מיכל לעבאוויטש.

הגאון רבי רפאל יונה טיקוצינסקי

היום מלאו עשרים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי רפאל יונה טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת ירוחם.

ר' רפאל יונה נולד בשנת תרצ"ו, בבחרותו למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בראשות שאר בשרו הגאון רבי יעקב ניימן וחתנו רבי יוסף רוזובסקי. ובבחרותו למד בישיבת פוניבז' בבני ברק, ובירושלים אצל דודו רבי ברוך יצחק לוין בישיבת תורת חיים, וזמן קצר בישיבת בריסק.

נישא לבתו של רבי יצחק צבי שוורץ מגבעת שמואל – בני ברק, ומיד עם נישואיו, נקרא לכהן כר"מ בישיבת הנגב בנתיבות, תחת ראשותו של הגאון רבי יששכר מאיר. ואחר כעשרים שנה, הקים ישיבה גדולה בירושלים, שעברה משם לירוחם, ובה כיהן עד לפטירתו מהתקף לב ביום השישי י"ג סיוון תשמ"ט.

רבי רפאל טיקוצינסקי

ועתה אבוא לכתוב את יחוסו של רבי רפאל יונה.

אביו, רבי ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי מבני ברק, "נפש נקי וצדיק, החזיק במוסר ובדקדוק הלכה, כיתת עצמו על דברי תורה" נפטר י"ט אדר ב' תשמ"ד, זוגתו מרת חיה גיטל לבית ראם נפטרה כ"ה ניסן תשכ"ו.

אביו, הגאון רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי, רב ואב"ד וואסנאס, ואחר כך בפיונטניצה הסמוכה ללאמזה. זוגתו מרת אסתר לבית רובינשטיין נפטרה בשנת תרע"ב, בעת שנסעה לטפל במחלתה באיטליה, ולאחר שנים הועלתה לקבורה בארץ ישראל..

אביו רבי מאיר מסטאוויסק, ומכיוון שהיה גר בטיקוצ'ין היא טיקטין, נקראה המשפחה על שמו טיקוצ'ינסקי. וכפי הנראה אינה קשורה למשפחתו של הגאון. רבי יחיאל מיכל טוקאצ'ינסקי ראש ישיבת עץ חיים. זוגתו מרת מרים לבית תאומים.

מרת חיה גיטל הנ"ל אשת ר' ישראל מאיר טיקוצ'ינסקי, היתה בתו של

הגאון הירושלמי רבי רפאל יונה ראם, מו"ץ דשכונת כרם, נפטר כ"ד אלול תרפ"ב. זוגתו מרת גולדה לבית קרצ'מר.

אביו רבי שלמה ראם - אראן שעלה לירושלים, זוגתו מרת חנה רבקה לבית מגיד.

אביו רבי יונה.

אביו רבי שרגא

אביו רבי פנחס

אביו רבי שלמה הרב דעיר חדש,

ומעלה בקודש נין ונכד למהרש"ל.

ר' שרגא הנ"ל, היה חתנו של

ר' אליהו,

ומעלה בקודש נין ונכד לבעל הכנסת יחזקאל.

מרת אסתר הנ"ל אשת רבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי היתה בתו של

רבי משה עקיבא רובינשטיין מסטאוויסק, זוגתו מרת רייזל לבית דננברג.

רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. בעהמח בית היוצר.

רבי יואל צבי נולד בערך בשנת תקפ, בעיר קאמעדע שבהונגריה. מסופר עליו כי בילדותו כאשר שרו בליל הסדר הפיורט 'אדיר הוא', והגיעו לפיסקא 'חסיד הוא', שאל את אביו, אם הקב"ה חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". בבחרותו למד בישיבתו של הגאון המהר"ם א"ש באונגוואר שבע שנים עד לנישואיו. נשא לאשה את מרת הענטשא לבית גאטליב, מסופר רבות על צדקתה, וספר מנורת המאור היה רגיל על לשונה. אחר נישואיו ישב סמוך אצל חותנו בעיר באיאם, עד שנתקבל לרבנות, בתחילה בעיר פאלדעש, ובשנת תר"ט בהמלצת הדברי חיים נתקבל לעיר אופאלוי, שם כיהן למעלה משלושים שנה, בר"ח תמוז תרמ"ב נתקבל לאב"ד ברזנא, וביום ח' תמוז תרמ"ד, עלה ונתעלה לכהן בעיר הגדולה חוסט.  

היה נוסע להסתופף אצל מאורי החסידות, בין השאר נסע אל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה מאיהעל, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, אך החשיב עצמו במיוחד כחסיד אצל הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו, היה נוסע אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.

רבי יואל צבי נפטר לאחר מחלה, ביום י"א כסלו תרנ"ג, ומנוחתו בעיר חוסט. אלמנתו מרת הענטשא עלתה לירושלים לאחר פטירת בעלה, שם נפטרה ביום כ"א טבת תרס"ב ומנוחתה במרומי הר הזיתים.

היו לו תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל ה'יגל יעקב'. מתורתו נדפסו כמה ספרים, מונקאטש תרנו, ובשנית מונקאטש תרסב, לתולדותיו וצאצאיו נדפס קונטרס ליקוטי בית היוצר, רמת בית שמש תשסה. ספר יוצר אור, חידושי חנוכה בסוגיא דכבתה, מישקולץ, תשד.

הסכים מחוסט ביום לז למב"י תרמ"ו על ספר תפארת שלמה, טשערנאוויטץ תרנא, וביום ו ואתחנן תרמ"ח, על ספר נפש טובה, סיגט תרמט. ובב' פינחס תרמ"ט על ספר אבני אליהו למחותנו, מונקאטש תרמט, ובפרשת ראה תרמ"ט על ספר שערי פרנסה טובה, סיגט תרמט, וביום ה' דברים תרנ"ב בחוסט על ספר ברכת הבית, סיגט תרנג.

יחוס בית אבותיו

לא ידוע יחוסו בפרטות, ואודות יחוס אביו, כלל לא נודע, ידוע רק כי שם אביו שמעון, והיה מהעיר קאמעדע שבהונגריה, אך יותר מזה לא נודע. אודות אמו - אשת רבי שמעון, מרת ציפערל, היתה מצאצאי הכוהנים הגדולים, נכדי הגאון רבי חיים כהן רפופורט אב"ד לבוב, ומעלה בקודש.

חותנו של רבי יואל צבי, היה הגאון המקובל, רבי יעקב מטאקאי שהיה האב"ד [הראשון?] בחוסט החל משנת תקפ"ט, ובשנת תר"ה לערך, עזב שם ונסע לכהן כאב"ד בויאים - באיאם [ביהאר - נאג'באיום], שם נפטר בשנת תר"ח.

משפחת רבי יחיאל שלזינגר מפרשבורג

עץ משפחת שלזינגר מפרשבורג, הוא גדול ורחב, לא נזכיר כאן את כל בני המשפחה, נמשיך ונעסוק ברבי יחיאל שלזינגר שהיה מגיד מישרים בפרשבורג, נזכיר את יחוסו כלפי מעלה, ואת צאצאיו כלפי מטה.

יחוס אבותיו

רבי יחיאל שלזינגר היה בנו של רבי צבי דוב שלזינגר בן ר' יוסף שלזינגר בן הרב צבי דוב שלזינגר-מרגליות מפרשבורג, בן הרב מיכאל לייב שלזינגר-מרגליות.

ר' צבי דוב שלזינגר אביו של רבי יחיאל, היה תלמיד מובהק למהר"ם בנעט, ולמד אצלו בניקלשבורג, משם נסע לישיבתו של רבינו החתם סופר במטרסדורף. זו' מרת חנה שיינדל.

ר' יוסף שלזינגר הנזכר חתן ר' שלמה זלמן אולמן.

ר' צבי דוב שלזינגר מרגליות, היה מחברי בית דינו של הגאון רבי מאיר ברבי, אב"ד פרעשבורג. נקבר סמוך לקברו של בעל ה'משנת דרבי עקיבא'. בספר תולדות משפחת רוזנטל, מודפסים כמה מכתבים שכתב ר' נפתלי רוזנטל, לבנו אליהו בעת שהיה בפרשבורג, (נדפסו לראשונה בכתב עת האסיף, שנה ה' תרמט 131). המכתבים הם משנת תקל"ה, ובתוך המכתבים מזכיר פעמים, למסור פרישת שלום להתורני מו"ה צבי דוב, ופעם קורא לו התורני ורבני, ופעם מכנהו ש"ב. בהערה כותב שם המו"ל, כי הרב ר' צבי דוב, היה מו"צ ודיין בפרעשבורג, ידיד ומחותן עם ר' נפתלי, והיה מו"צ תחת הרב ר"מ ברבי. בהמשך, מזכירו פעם נוספת וכותב, ושלום לה"ה אהובי ש"ב התורני והרבני המופלא והמופלג דיין מצויין כ' מו"ה צבי דוב נר"ו עם זוגתו היקרה והגבירה מ' לאה תחי' ובנם ר' יחיאל נר"ו, ואחיו הבח' כ' דוד שי'. (רבי עקיבא יוסף כתב כפי שציטטנו במאמר הקודם, שבשעת פטירת אשתו, היה ר' צבי דוב רק פרנס, ואחר כך נתמנה להיות ראש בית דין, ואולי היו לו שתי נשים).

ר' מיכאל לייב מרגליות בשנת תקכ"ח היה פרנס ומנהיג בפרעשבורג, וחתום על התקנות של הקהל. לאחר מכן נתמנה לראב"ד בעיר.

יחוס משפחת חותנו

ר' יחיאל נשא לאשה את מרת גיטל בתו של 'הצדיק הנעלם' רבי יוסף שמואל שוורץ (נפטר ישיש בשנת תרי"א, וזוגתו חנה. להם היה בן נוסף בשם בנימין זאב שוורץ) בן ר' קלונימוס שזוגתו גיטל למשפחת לוצאטו.

כותב רע"י בספרו תורת יחיאל, "ובכן היה אצל א"מ הרבנית מרת גיטל ע"ה בשעת פטירתה י"א ניסן תרמד, כאשר אמרה לה אחי ה"י דברי תנחומין לרפואה שלמה, והשיבה, אזהו שטות תדבר הלא אבי (זקני) זצ"ל כבר יושב פה על המיטה".

ר' קלונימוס הנזכר לעיל, היה חתן רבי יוסף לוצאטו ממשפחת הרמח"ל, ולא היה נכדו. היה בעל קורא מדקדק אצל החת"ס. תלמיד מהר"ם ברבי. לא ידעו כוחו בתורה, וכשחלה את חליו שנפטר בו ביקרו החת"ס ומצאו מלא וגדוש בכל אפיקי הש"ס ושיש לו קונטרסי חידושים רבים, וביקשו מחילה, ובהספדו אמר שלא ידע את יוסף שהוא ת"ח גדול כל כך (אבני בית היוצר סימן כה).

רבי יוסף (אריה) לייב מאירוביץ

הגאון רבי משה דוד אסטרייכר אב"ד טשימפא, נולד לאביו רבי יוסף זלמן עסטרייכער בל"ג בעומר בשנת תרמ"ג.

הוא היה מיוחס בן אחר בן, עד לרבי משה אריה אסטרייכר אב"ד קראלי.
וכמו כן, היה גם מצאצאיו של רבי יהונתן בנימין אסטרייכר רבה של טשענגער, בן רבי משה אריה הנ"ל.
[כפי הנראה לא היה בן אחר בן לרבי יהונתן בנימין, והיה נכדו בצורה אחרת, ומלבד זאת היה בן אחר בן לרבי משה אריה מבן אחר].


רבי משה דוד למד בישיבות הונגריה, אצל הגאון רבי יהודה גרינפעלד בסעמיהאלי, ואצל הגאון רבי יהודה גרינוואלד מחבר 'זכרון יהודה' בסאטמר.
בהגיעו לפרקו, בשנת תרס"א, נשא לאשה את מרת אלטה יהודית, בת הרב יוסף לייב מאיעראוויטש (מאירוביץ) ממיידאן.

בימי המלחמה הנוראית, שיכל כמה מילדיו, אך הוא והרבנית, ומספר ילדיהם ניצלו.

פרסומו נקנה לו, בעקבות היתרו המפורסם להעלות את עצמותיו של האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ, לארץ ישראל, היתר שעליו נסמכו בניו האדמורים.

לאחר המלחמה, קבע את מקום מושבו בויליאמסבורג, עד לפטירתו בערב שבת קודש פרשת אמור, בשנת תשי"ד.
ארונו הובא לקבורה בארץ הקודש, בעיר בני ברק, סמוך ונראה, לאוהל האדמורים לבית ויזניץ, זכות לה זכה, בעקבות היתרו להעלות את ארונו של ה'אהבת ישראל' כדלעיל.

מצאצאיו ידועים לי רק שלשה.
בנו, ר' ישראל אליהו שטיינמץ במונסי שבאמריקה.
בתו האחת, אשת ר' דוד מרדכי לוריא, בנו של הרב שמואל לוריא, רבה של צפת, שנזכר אצלנו במאמר על משפחת לוריא מצפת וטבריה.
ובת נוספת אשת ר' אייזיק שווארץ באמריקה.


כאמור, חותנו של רבי משה דוד אסטרייכר, היה רבי יוסף אריה הלוי מאירוביץ ממיידאן.

ימלבד בתו מרת אלטה יהודית הנ"ל, היו לו שלשה בנים.

האחד, הוא ר' פנחס אליהו מאירוביץ ממיידאן, ושם זוגתו מרים, הורי ר' דוב מאירוביץ מבערגסאז -  אנטוורפן.
השני, הוא ר' יהודה מאירוביץ, מסיגעט.
השלישי הוא ר' מאיר צבי מאירוביץ ממונקאטש.

כל הנזכרים כאן, מצאצאיו של ר' יוסף אריה, נספו בשואה, הי"ד. [להלן דף עד שנמסר על ר' מאיר צבי מאירוביץ על ידי בתו, ונמצא במאגר של יד ושם].

על פי המקובל במשפחה, ר' יוסף אריה היה בן אחר בן (שמונה דורות) עד לרבינו דוד הלוי סג"ל, בעל ה'טורי זהב', - הט"ז.

האם יש מי שיודע לסדר את השתלשלות היחס?

רבי שמואל טויסיג זכר צדיק לברכה

השבוע הובא למנוחות בירושלים רבי שמואל טויסיג, שנקרא בפי רבים האדמור מתולדות שמואל.על שם בית הכנסת שלו בגבעת שאול בירושלים 'תולדות שמואל'.

רבי שמואל, היה יליד ירושלים, בשכונת בתי אונגרין, ולמד בישיבות סלבודקא ומיר. היה מקורב לאדמורי גור, ולאדמור ר' יוחנן טברסקי מטולנא. נודע כמגיד מישרים, שגדוש ומלא בתורה וחסידות.

שיעוריו ושיחותיו חיזקו אלפים רבים שהיו משומעי לקחו בכל אופנים שהם. רבים רבים הם מעריציו של רבי שמואל זצ"ל, כי היה יודע לירד לנפשו של כל פונה ומבקש. נודע בסגולותיו וברכותיו שהעניק לכל דורש.

על אף יסוריו הרבים, המשיך בנתינתו לזולת, והקדיש מזמנו שעות רבות לעודד נשברי לב.

בימים האחרונים שהה רבי שמואל בניו יורק, ושם נפטר למחרת שושן פורים, ומיטתו הובאה לעיר מולדתו ירושלים, בה הובא למנוחות.

חותנו היה ר' משה ברוך לוין מאנשי ירושלים.

אביו הרב הצדיק ר' יחזקאל טויסיג מירושלים, נולד במטרסדורף בשנת תרע"ז, בירושלים נשא לאשה את מרת שרה הינדא בתו של הצדיק ר' שמואל תפילינסקי, בעהמ"ח 'קונטרס הצוואה'. רבי יחזקאל העלה מדברי תורתו על הכתב בספר 'תפארת יחזקאל', הוא נפטר בירושלים, כ"ז ניסן תשל"ב. רעייתו מרת שרה הינדא לבית תפילינסקי נפטרה י' אדר א' תשל"ח.

אביו היה הגאון הצדיק רבי ישראל טויסיג זצ"ל, בעל ה'בית ישראל' ממטרסדורף. יליד העיר פאפא, משנישא לבת ר' יוסף פרעסבורגר אב"ד מאטרסדורף, קבע מושבו סמוך אצל חותנו, כעשרים וחמש שנים גר במטרסדורף, עד שעלה לארץ ישראל, כמה וכמה שנים לפני המלחמה, את מקומו קבע בבתי אונגרין, שם כיהן כמו"צ של העדה החרדית. נפטר ו' תשרי תשכ"ח. זוגתו הרבנית מרת חיה הנלא נפטר כ"ב ניסן תשכ"א.

היו לו בנים צדיקים וגדולי תורה:

הגאון ר' משה שמואל טויסיג זצ"ל היה ראש ישיבת 'תפארת אהרן' מטרסדורף, נפטר ט"ז אדר תשנ"ב. חתנו היה האדמור ר' יעקב אשר קאפף מברנוביץ לעלוב.

הרה"ג ר' אהרן טויסיג זצ"ל נשיא ישיבת 'תפארת אהרן' מאטרסדורף. חתן ר' ישראל מנחם מנדל קליין מחסידי קרלין בטבריה, ר' אהרן אף הוא גר בטבריה, ובסוף ימיו עלה לירושלים, בה נפטר בשנת תשס"ח.
הצעיר הרה"צ ר' בונם יואל טויסיג זצ"ל – האדמור ממטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת בנים', נולד תרפ"ז במטרסדורף, חתן ר' מנחם נחום שווארץ מגזע הבני יששכר. נפטר חול המועד סוכות תשס"ח.

הרה"צ ר' יחזקאל זצ"ל הנזכר.

הרה"צ ר' יוסף זצ"ל

שמעיה יעקב יהודה טויסיג שנפטר בנערותו ולזכרו כתב אביו את הקונטרס בית שמעיה, הנספח לספר 'תפארת יוסף'.

חתנו היה הגאון הצדיק רבי אברהם חיים ברים זכר צדיק לברכה, הוא נשא לאשה את מרת רוחמה הינדל בתו של ר' ישראל.

ר' ישראל טויסיג היה בנו של ר' דוד יששכר טויסיג השם יקום דמו. מפאפא. שם הרביץ תורה למעלה מארבעים שנה, עד שנהרג על ידי הנאצים הארורים בהיותו בן למעלה מתשעים שנים. לזכרו כתב בנו ר' ישראל קונטרס בית דוד נספח לספר 'תפארת אהרן'. זוגתו הרבנית הינדל נפטרה כ"א אייר.

צאצאיו האחרים של ר' דוד יששכר הם, ר' יצחק הי"ד, ר' שלמה הי"ד, מרת לאה הי"ד, אשת ר' דוב פרישמן, ואשת ר' מאיר פרל.

ר' ישראל טויסיג, היה חתן שאר בשרו הגאון ר' יוסף פרסבורגר ראב"ד מטרסדורף בעהמ"ח 'תפארת יוסף'. ר' יוסף נפטר כ"א כסלו תרפ"ד, וזוגתו הרבנית בילא קראסל, נפטרה ו' אדר תרס"ט.

ר' יוסף היה בנו של רבי בצלאל פרסבורגר מסערדהאלי וזוגתו הרבנית אסתר, נכדת ר' יחזקיה אב"ד בעלעד.

הרבנית הינדל, אשתו של ר' דוד יששכר טויסיג היתה בת ר' יצחק ברוין, שזו' מרת פייגלי היתה בת הרבני שלמה ראב ממיסדי פתח תקווה ומנוחתו בירושלים, זוגתו מרת אסתר היתה בת ר' יחזקיה הכהן אב"ד בעלעד, בעהמ"ח 'מגדנות יחזקיה'.

ר' יוסף פרסבורגר היה חתנו של ר' אהרן זינגר אב"ד מטרסדורף, בעהמ"ח 'תפארת אהרן'. נפטר י"ז חשון תרכ"ט, ויש עליו הספד בספר 'מלאה קטורת'. בן רבי יצחק מצעהלים.

אשת ר' אהרן זינגר היתה הרבנית מרת זלדה ממשפחת דייטש משלשלת היוחסין.

אשת ר' יצחק זינגר היתה מרת יענטל בת הגאון ר' שלמה זלמן ליפשיץ אב"ד לאקנבך.

שאלות מהקוראים - א

השאלות שלהלן נשלחו אל התיבה האישית על ידי קוראים בבלוג, שעוסקים בחקר עץ המשפחה שלהם, או בעבודת שורשים. מי שיש בידו להיות לעזר, יוכל לכתוב את תשובותיו, כאן בבלוג, או במייל, הנמצאת בדף הפרופיל.

• משפחת מאנן הלויים.

מצינו מסורה בקרב בני משפחות מאנן [מהונגריה ומליטא] הלויים כי מוצא משפחתם הוא מצאצאי השל"ה באח"ב. כידוע, היו מבני משפחת הורוביץ, שחתמו בשם משפחתם, 'הלוי איש הורוביץ', וברבות הימים היו מבני המשפחה שכינו את עצמם בשם 'מאן' שהוא תרגום ביידיש ל''איש'. אך אין בידם מסורת מוכחת על שושלת הדורות.

האם יש מי שיודע על קיומה של מסורת זו בכתובים? או שמא אף לפרט את הדורות מהשל"ה עד ימינו?

• צאצאיו של יחזקאל טבק מהעירה סטרליסק שליד למבערג בגליציה, מוסרים כי הוא היה מספר שהוא מצאצאי הנודע ביהודה ונקרא על שמו.

האם יש מי שיודע על משפחת טבק מצאצאי הנודע ביהודה?

• "מיר קומען ארויס פון גדולים, מיין טאטע ז"ל איז געווען ר ראש ישיבה. מיר קומען פון זייער א גרויסן יחוס. מיין טאטעס זיידע איז געווען דעם בעל שמ'ס סופר. מיין טאטע ז"ל זיין פאטער איז געווען א סופר, ר' ברוכל טולטשינער ז"ל, ער האט געשעמט אויף דער וועלט מיין זיידע ז"ל".

האשה שכתבה את המכתב מרת חנה ספרא [ספרא היה שמה מנישואין, ועל המכתב היא חתמה 'חנה סניפר, סאפרא'], הגרה לקנדה בשנת 1920 לערך, אחרי שבעלה נהרג בפוגרום באוקראינה. האם יש מן הקוראים המזזהה את הדמויות האמורות?

• הגאון רבי ליבל'ה קובנר [ר' אריה לייב שפירא מקובנא] נשא לאשה [בזיווגו הראשון] ממשפחת בונימוביץ, ממשפחת הגר"ח מוואלאזין זצ"ל שהוא גם היה השדכן. האם ידוע מי היה חותנו, ואיך היו קרובי משפחה להגר"ח זצ"ל?

• האם ידועים פרטים משפחתיים על רבי ליבעלי חסיד מתלמידי הגר"א, שהיה גם נקרא רבי ליבל'ה רשי"ס מכיון שהיה מצאצאי רש"י, (היה זקנו של המהרי"ל דיסקין ושל רבי אליעזר דן רלב"ג), האם ידוע יחוסו למעלה בקודש?

• ר' אליהו עקיבא בה"ר דובער רבינוביץ מק"ק פאלטאווא, אשר הוציא לאור ירחון תורני הפלס. האם ידוע מי הם משפחתו של העורך הזה של הפלס?

• שאלה שחוזרת על עצמה כמה פעמים, מכמה אנשים.

האם ידוע כיצד ר' שמואל אביגדור בעהמ"ח תנא תוספאה, היה גיסו של ר' בנימין דיסקין אב"ד לומזא?

• לרבי יצחק ירוחם דיסקין היה בן בשם רבי בנימין דיסקין, הוא היה גר בדננבורג-דווינסק, ולא ידוע אם עלה לארץ אם לאו. האם נשאר לו משפחה?

• חמיו של אא"ז רבי יהוסף שווארץ זצ"ל בעהמ"ח תבואות הארץ ועוד, היה רבי שלום לוריא, ושמעתי מזקני שהם ממשפחת הגרא, האם ידוע לך איך?

• האם ידוע איך אשת ר' אליעזר לייזר מסאמפולינא, חמיו של ר' נחום שאדיקער, היתה נכדה של משפחת קאליפארה, קאליפארי?

• ר' יעקב יוסף אויערבך נולד בשנת תרכ"ז לערך לאביו ברוך צבי. בשנת תר"מ הוא היגר לאמריקה, גר תקופה קצרה בניו יורק, ולאחר מכן נסע מחמת המלצת הרופאים לאטלנטה שבמדינת ג'יאורג'יה שם נפטר ונקבר. על המצבה כתוב: "ר' יעקב יוסף בר' ברוך צבי ז''ל אויערבאך נצר מגזע היוחסין נין ונכד להגאון הקדוש בעל תולדות יעקב יוסף זי"ע מגזע הבעש"ט ונכד להגאון הצדיק מחמלניק ושלשלת היוחסין מגזע רש"י הקדוש ז'י'ע ע'ל'ה למרום שנת תרצב".

האם יש מי שיודע, לקשר יחוסו למעלה?

• ר' שמואל ילוב בעהמח מנחת שמואל, מזכיר בספרו את דודו, זקן רבני ליטא, ר' בצלאל כץ אב"ד ראקישאק.

האם ידועים פרטים נוספים על ר' בצלאל? וכיצד הוא היה דוד של ר' שמואל ילוב?

תשובה לשאלה על ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא, ניתנה במאמר הבא.

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי

עץ המשפחה של צאצאי רבי יוסף זונדל הולך ומסתעף, ואם נוסיף ונפרסם גם דור חמישי ושישי, לא יהיה כאן מקום לרשימה הארוכה. מלבד זאת, בדור החמישי ישנם עוד אנשים שחיים עמנו, ואיני נוהג לפרסם כאן בבלוג שמות ופרטים של אנשים שחיים עדיין. אי לכך, ובהתאם לזאת, אסתפק כאן בפרסום דור רביעי בלבד, ואקוה שגם אתה הקורא תבוא על סיפוקך, אם בכל אופן אתה חפץ לדעת יותר, צור קשר בתיבה האישית המופיעה בפרופיל שלי.

עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דורות ראשונים

דור רביעי:

צאצאי ר' בנימין בייניש סלנט

בני ר' צבי הירש סלנט:

• מרת פראדל אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.

• ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.

• ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.

• מרת הינדל אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.

• מרת טויבה אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, ואף כיהן כר"מ בישיבה.

מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', וספרים נוספים, חבר הנהלת ועד הישיבות.
נולד ט"ו בטבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.

• מרת גליקה אשת ר' דוד לבסקי.

• ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' שלמה ברדקי

בני ר' ישעיהו ברדקי:

• מרת חנה אשת ר' אהרן וינוגרד, ב"ר פנחס מרדכי.
• הבחור מרדכי ברדקי, נפטר בצעירותו.
• הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה, נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה בת ר' אהרן זעליג אטינגר.
• ר' משה ברד (ברדקי), אשתו דיכה לבית שפירא. גרים בבוסטון.
• מרת יונה (טויבה) אשת ר' ברוך ברזל.

בני ר' יוסף זונדל ברדקי

• מרת שרה אשת ר' אלימלך זק"ש.
• ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי), הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.
• בנימין ברדקי, עקבותיו לא נודעו.
• יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי), אשתו סופיה לבית פרומקין.

צאצאי ר' חיים סלנט

בני ר' מנחם מנדל שוורץ:

• מר יעקב אליהו שורץ אשתו פעסול לבית בינקלר, שיקגו.

• מר יוסף זונדל שורץ אשתו לאה לבית סופר, שיקגו.

בני ר' אורי שבתי סלנט:

• בנימין ביניש סלנט נפטר בצעירותו.

• מרת שרה לבית סלנט, אשת מר טוביה סלומון ז"ל.

• מרת חנה אשת מר שמואל מאקס, ניויורק.

• מרת מינדול [מינה] אשת מר דוד רובינשטין, ניו יורק.

• מר חיים סלאנט אשתו מרים לבית לוי, ניו יורק.

בני ר' אליהו צבי וסרמן:

• מר יוסף זונדל וסרמן, מהמורים הותיקים בתל-אביב-יפו, אשתו מרת חנה טריינה בת הרב אליהו לנדא, דור ששי להגר"א מוילנא. עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו אשר משולבת בהיסטוריה של הישוב הישן בירושלים מתלמידי הגרא, והוא אשר ערך לראשונה את רשימות צאצאי ר' יוסף זונדל מסלנט.

בני ר' ישראל אפרים שפירא:

• מר אורי שבתי שפירא מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם, אחר כך בנוה שאנן, [כעת שמה מוזיאון ישראל]. אשתו פרומה נחמה לבית שוכמן.

• מר חיים שפירא, מהעובדים הותיקים בסוכנות היהודית בירושלים, מכובשי הר ציון במלחמת השחרור, אשתו שרה ליבה בת ר' משה זילברמן ב"ר שמואל מוני.

• מרת שרה מינדול אשת מר יוסף גולקין, מחיל הבריגדה.

• מרת נחמה פיגה אשת מר אליעזר קרויז, דור עשירי ל"השל"ה" הקדוש (מחבר 'שני לוחות הברית).

• מרת רחל אשת מר בן ציון קלטר, בניו יורק,

בני ר' יוסף משה סלנט:

• צביה לאה אשת הר"ר מנחם מנדל שינקר ז"ל בן הגה"צ ר' שמואל הלל שיינקר, חתנו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. ר' מנחם מנדל נפטר ט' אייר תשי"ד.

• הרב חיים אליהו צבי סלנט שו"ב, מזכיר המועצה המקומת גבעת עדה בשומרון, אשתו יפה בת ר' יוסף פרומקין מטבריה, ורעייתו לבית לוריא.

צאצאי ר' נפתלי ליאון

בני ר' יעקב שלנק:

• מרת פרידה אשת ר' אריה לייב הכהן לאפין.

• מרת חנה אשת ר' אלימלך שמרלינג.

• מרת שרה אשת ר' יצחק רוזנגרטן.

• מרת מרים אשת ר' דוד אסטושינסקי.

בני ר' אליעזר כהן:

• ד"ר נפתלי כהן (רופא בצרפת).

• מרת פרידה לבית כהן (נפטרה רוקח).

• מר בן ציון כהן, אשתו בת ד"ר אייזנבך.

• מר נתן כהן אשתו לאה לבית טוליפמן פתח תקוה.

• מר יוסף כהן מחקלאי פתח תקוה אשתו צפורה לבית יטקובסקי.

צאצאי ר' יוסף זונדל סלנט [מאמריקה]

בני בנימין סלנט:

• מר יוסף סלנט, בארה"ב.

• מר יהודה לייב סלנט, בארה"ב.

בני יחיאל יצחק סלנט:

• אברהם סלנט אשתו לני, בארה"ב.

בני נחום סלנט:

• מנחם סלנט אשתו מרת בתיה, בארה"ב.

• מר ראובן סלנט אשתו מרילן, בארה"ב.

בני ד"ר גמליאל סלנט:

• יואל סלנט, בארה"ב.

בני ד"ר שמואל סלנט:

• ארנולד סלנט, בארה"ב.

• מרת אליס.

צאצאי ר' זלמן לוינזון
בני ר' שמואל טורקניץ:

• שושנה אשת מר מרדכי קרמן פתח תקוה.

• שולמית אשת שמואל איצקוביץ פתח תקוה.

• סימה אשת אהרון פיקרסקי בפתח תקוה.

• הבחור מרדכי טורקניץ נפל במלחמת השחרור בכפר יעבץ.

בני יצחק איזנמן:

• יהודית.

• נעמי.

• דן איזנמן.

בני משפחת קייקסט:

• זלמן קייקסט.

• שמעון קייקסט.

בני משפחת סגל:

• מרת זינה.

• יהודה סגל.

בני אברהם בנימין לוינזון:

• מרת רונית.

צאצאי ר' אהרן סלנט

בני יוסף סלנט:

• מרת אילת.

• מרת רונית.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים

תולדות ר' יוסף זונדל מסלנט

[בשל ההערות שוליים, והבעיות הטכניות שהם יוצרות, מומלץ לקרוא מאמר זה בדפדפן אחר, כגון פיירפוקס, ולא באקספלורר]

ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו בעיר סלנט, לקורות אבותיו הקדשנו את המאמר הקודם 'עץ המשפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט'.

רבי זונדל הלך ללמוד אצל ר' חיים מוולוז'ין בתחילת דרכה של הישיבה . שם גדל בתורה אבל סירב לקבל על עצמו רבנות כלשהיא. בהמשך, הוא נסע לר' עקיבא אייגר לפוזנא בכדי ללמוד ממנו.
ר' זונדל עסק במסחר לפרנסתו, בעסקי התבואה. אבל תמיד לקח לעצמו פסק זמן של כמה חדשים מעסקיו, והצטרף לחבורת לומדים במקומות שונים. הוא גם היה נוהג להתבודד ביערות ולהתייחד עם קונו.
את שיטת המוסר, חולל תלמידו ר' ישראל סלנטר, על פי מה שלמד מרבו ר' זונדל. כאשר שאלו את ר' ישראל, באלו ספרים לימד אותו ר' זונדל ? ענה ר' ישראל: לא מספרים למדתי ממנו. אלא מאישיותו ומהנהגתו. קדושתו והנהגתו בענייני "בין אדם לחברו".
גם בירושלים, אליה הגיע בכסליו תקצ"ט, [ביחד עם ידידו ר' מאיר שלום הכהן קרליץ, עליו כתבנו בעבר במאמר תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון] המשיך במנהגיו, היה רגיל לקום בחצות הלילה ללמוד. בימות השלגים, היה מפנה בבוקר השכם את השלג בסביבות בית הכנסת ב"חורבה", בכדי לעשות דרך לשכניו ולבאים להתפלל.

ר' יוסף זונדל נפטר ג' חשוון תרכ"ו, מפורסמת צוואתו, בה ביקש כי יגררו את מיטתו על הארץ ואף אחד מבני ה"חברה קדישא" של ירושלים , לא ההינו לעשות כדבר הזה לאיש שהיה ידוע כצדיק נשגב, וגאון גדול. ר' שמואל מסלנט היה צריך להורות לראש הדגל וזקן החבורה לעשות כן בכדי לצאת ידי ציוויו של אותו צדיק. בדמעות ובכיות נוראיות, שהרטיבו את תכריכי המנוח, עשו לו כאשר ציווה בקטע קצר ליד שער האשפות, הורידוהו לארץ ומשכו אותו על הארץ. אחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה בלב נשבר.

ר' זונדל נטמן בהר הזיתים ליד הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". על מצבתו חרתו כפי צוואתו רק כך:
פה נטמן ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין בייניש מסלנט , נלב"ע יום ב' ג' מרחשון שנת תרכ"ו.
ר' זונדל אמנם ציוה שלא יכתבו עליו אפילו ר', אבל לפי הוראתו של ר' שמואל מסלנט, רבה של ירושלים, הוסיפו את התואר ר'.
אולם בספר של החברא קדישא, כתבו עליו: "למדכר יומא דהספידא ואבל רבתי וכל בית ישראל יבכו את אשר שפך ה' על בת ציון, ונלקח שר וגדול, הצדיק המפורסם, הרב רבי יוסף זונדל".

ר' יוסף זונדל נספד בס' הזכרון דף יג ע"א ועיין אבל כבד לרב בנימין בר' שמואל מנובהרדוק [ירושלים תרל"ה] דף ט ע"ב. ועוד קינה מר' יעקב ספיר נדפסה בספר ר' יוסף זונדל מסלנט מר"א ריבלין דף כ"א, וגם בהלבנון כ"ח חשוון תרכ"ו. עוד נספד בספר מעיין חיים מר' דוב בער ליפשיץ.

רעייתו הראשונה של ר' יוסף זונדל מרת רבקה נפטרה עוד לפניו, ולאחר שנתאלמן נשא לאשה את מרת רחל, [היא היתה אלמנתו של ר' יעקב זק"ש, ומכיוון שנתאלמנה ללא ילדים, היתה זקוקה לחליצה ואחי בעלה - ר' זאב זק"ש, היה עדיין בליטא, ומכיוון שנזדמנה לו השעה ליסוע לארץ ישראל, אסף את אשתו ואת בניו ועלו כולם לארץ ישראל, ומהם נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים עד ימינו]. היא נפטרה כעשרים שנה אחריו וקברה רשום בחלקת מחוקק ז' מחברת ב' שורה יא סי' ט"ז, 'פ"נ רחל ב"ר אפרים מטריסק, נפטרה ח' לחו'[דש] טבת תרמ"ו'.

צאצאיו של ר' יוסף זונדל:

כפי שכתבתי במאמר הקודם, ר' יוסף זונדל וסרמן, עסק רבות ברישום צאצאי זקינו הגדול ר' יוסף זונדל מסלנט, רוב החומר שכאן מבוסס על רשימותיו. אני מודה כאן לנכדו, מר אלי אשד שלח לי את רשימותיו, ונתן לי רשות לפרסמם.

דור ראשון.

• חתנו המפורסם והראשון, היה רבי שמואל מסלנט, בעל בתו טויבא, הוא עלה אחרי חותנו לירושלים, ואף נתמנה לרבה של העיר, והאריך בה ימים ושנים ארוכות [ר' שמואל בצעירותו, נישא בקיידאן, ולא עלה הזיווג יפה, לאחר מכן, בזיווגו השני נשא את מרת טויבא, וממנה כל צאצאיו, ולאחר שנתאלמן נשא את מרת ראשע דרייזא אלמנת ר' משה שנייטוך נכדתו של ר' משה מגיד ריבלין]. טויבא נולד בשנת תקע"ו, ונפטרה בשנת תרכ"ט.
• חתנו השני היה ר' אורי שבתי ד"ץ ב"ר חיים. בעל בתו העניא. ר' אורי שבתי נולד בעיר אשמינה בערך בשנת תק"ס, ועלה לארץ בראשית שנות התק"ץ, הוא נתמנה כדיין בבית דין הראשון בירושלים, מיסודו של גיסו ר' שמואל סלנט. ר' אורי שבתי היה נשוי אשה נוספת ככל הנראה עוד קודם שעלה לארץ, וממנה נולדו שלשה בנים ובת[1], לאחר פטירתה נשא את העניא, היא נולדה בשנת תקע"ח לערך, ונפטרה יום למחרת שנפטר אביה, ד' חשון תרכ"ו, ומצבתה קיימת. ר' אורי שבתי נפטר ט' חשוון תרי"ח.
• חתנו השלישי היה רבי נתן נטע נטקין^[2], שהיה נכד^[3] בעל ה"שאגת אריה" ותלמיד חכם מופלג, ושליח ארץ ישראל^[4]. צביה, נולדה בשנת תקפ"ד, ומתה על פני אביה, בשעת לידתה. י' שבט תרכ"א, ומצבתה קיימת. מסופר כי ר' זונדל בעצמו טרח ומצא לחתנו, שידוך עם אשה אחרת^[5]. ר' נתן נטע נפטר במסעו בארצות הברית בט"ו טבת בשנת תרמ"ח, וזו מצבתו.
  
• בנו ר' יהודה אריה לייב סלנט, נולד בשנת תק"ץ, מעסקני ירושלים ובוניה, ממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומה 'נחלת שבעה', היה מהראשונים שסחרו באתרוגים, עסק שהמשיך בקרב בני המשפחה.

דור שני.

בני ר' שמואל סלנט:

• רבי בנימין בייניש סלנט, ממיסדי השכונות מחוץ לחומה, 'נחלת שבעה' ועוד, והמושבה 'פתח תקוה', נפטר י"ט תשרי תר"ס, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. אשתו מרת חנה שרה לבית ר' יוסף יוזיל ליאון מסלנט, מצאצאי ה'סמיכת חכמים'.
• מרת חיה, אשת הרב ר' שלמה ברדקי בן הגאון רבי ישעי' ברדקי, ר' שלמה נולד בשנת תר"ו בירושלים, והיה החזן הראשי הראשון בבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בחורבת רבי יהודה החסיד.

בנו של ר' אורי שבתי ד"ץ מזיווגו זה:

• ר' חיים סלנט, משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני, אשתו מרת חנה באשה בת רבי מאיר מנדלמן, מהתושבים בבתי יהודה טורא.

בני ר' נתן נטע נתקין מזיווגו זה:

• מרת פרידה (פראדיל) אשת ר' נפתלי ליאון. בן הגביר בן ציון ליאון, נפטר צעיר לימים עשרה בטבת תרמ"ב.
• ר' יוסף נטקין.

בני ר' יהודה אריה לייב סלנט:

• ר' יוסף זונדל סלנט, מסר חומר רב לר' אליעזר ריבלין, להדפסת ספרו לתולדות סבו הגדול ר' יוסף זונדל. דר בארצות הברית, ועסק שם במסחר באתרוגי ארץ ישראל. בזיווג ראשון נשא ר' יוסף זונדל את מרת שרה נחמה בת הגאון ר' אליעזר דן רלבג, ובזיווג שני באמריקה, נשא את מרת רחל בת הגאון ר' גבריאל זאב מרגליות נשיא עדת ישראל בניו יורק ומחבר ספרים רבים.
• מרת רבקה אשת ר' זלמן לוינזון.
• ר' מרדכי סלנט.
• מרת פראדיל לבית סלנט אשת ר' מרדכי, בן שפרה המכונה 'שפרה די מעלערקע'ס'.
• ר' אהרן סלנט אשתו רחל.
• ר' יוחנן סלנט.
• מרת טויבה לבית סלנט, אשת ר' שמואל וידמן.

דור שלישי

בני ר' בנימין בייניש סלנט:

• הר"ר צבי הירש סלנט, אשתו גרונה בת דודו ר' נתן נטע נטקין [מאשתו השניה מרת עלקא בת הרה"ג ר' ישעיהו ברדקי חתן הג' ר' ישראל משקלוב]. מראשוני שכונות אבן ישראל ומאה שערים.

בני ר' שלמה ברדקי:

• ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה בירושלים, אשתו מרת גיטל לבית אשכנזי.
• ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שיינדל, בת דודו ר' נתן נטע נתקין, מזיווגו השני כשהיה חתן ר' ישעיהו ברדקי.
  

בני ר' חיים סלנט:

• מרת רבקה לבית סלנט אשת ר' מנחם מנדל שורץ.
• ר' אורי שבתי סלנט, רוקח בבית החולים 'משגב לדך', אשתו חיה לבית זק"ש.
• מרת נחמה פייגה לבית סלנט אשת ר' אליהו צבי וסרמן, נפטר תר"ע.
• מרת חיה טויבה (תחי') לבית סלנט אשת ר' ישראל אפרים [אלטר] שפירא, מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם.
• ר' יוסף משה סלנט, נספה בצבא התורקי במלחמת העולם הראשונה. 'ולא ידע איש את קבורתו' אשתו זיסה רחל לבית יעקבזון.

בנות ר' נפתלי ליאון:

• מרת צביה לבית ליאון אשת ר' יעקב שלנק.
• מרת שרה לאה לבית ליאון אשת ד"ר אליעזר כהן, ב"ר מיכל הכהן, היה רופא בצפת וביבניאל, [כך כתב י.ז. וסרמן, אך במקורות אחרים מופיע שהיה רופא בפתח תקוה, ואולי נתערב פ"ת בצפת].

בני ר' יוסף זונדל סלנט:

• היחיד שנולד מהאשה הראשונה, ועל כן הוא נכד לר' אליעזר דן רלבג: ר' בנימין סלנט.
• ר' יחיאל יצחק סלנט אשתו סיידי.
• ר' נחום סלנט אשתו ליליאן.
• ד"ר גמליאל סלנט אשתו מללי.
• ד"ר שמואל סלנט [סם] אשתו לילין.
• ד"ר מרדכי סלנט [מקס] אשתו ברטה.

בני ר' זלמן לוינזון:

• ר' יוסף זונדל לוינזון אשתו פאני
• מרת שרה לבית לוינזון אשת ר' שמואל טורקניץ.
• מרת טויבה לבית לוינזון אשת ר' יצחק איזנמן.
• מרת חנה לבית לוינזון אשת קייקסט.
• מרת בלומה לבית לוינזון אשת סגל.
• ר' אברהם בנימין לוינזון.

בני ר' אהרן סלנט:

• יוסף סלנט, גר ברעננה ואחר כך בדימונה.

בני ר' שמואל וידמן:

• ר' מרדכי וידמן.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דור רביעי

---

[1] ר' אברהם ניסנבוים סופר, ר' בצלאל, ר' הירש לייב, ומרת פייגה נחמה אשת ר' שמואל מוני זילברמן.

[2] נכדו של ר' נתן נטע נאטקין המפורסם משקלוב.

[3] ר' הלל נח מגיד, משער כי ר' נתן נטע היה בן בתו שרה. (ראה: תולדות משפחת גינצבורג, פטרבורג תרנ"ט, עמ' 50). ויתכן על פי שנתגלה ששם אביו היה אשר, אולי האבא, הוא שהיה בן בתו, ואשר נתקין נקרא על שם ר' אשר גינזבורג אבי השאגת אריה. מצורף כאן קישור לתמונת מצבתו.

[4] ראה: הלבנון שנה שלישית מס' 18 מעיו"כ תרכ"ז, עמ' 277, ראה אודותיו עוד: גרייבסקי פנחס, זכרון לחובבים ראשונים, חוברת א' עמ' 11.

[5] מרת עלקא בתו של ר' ישעיה ברדקי, שנתאלמנה מבעלה הא' ר' שאול יחזקאל יהודה. ראה עוד, צאצאי ר' ישעיהו ברדקי מירושלים.