הגאון רבי חנוך העניך דוב פאדווא

בשבוע שעבר מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי חנוך דוב פדווא אב"ד דהתאחדות קהילות החסידים בלונדון, בעהמ"ח שו"ת חשב האפוד.

רבי חנוך דוב נולד בעיר בוסק שבגליציה, ביום כ' אב תרס"ח, לאביו ר' אליעזר וואלף למשפחת טויבע, ולאמו מרת טויבא. הוא נקרא על שמו של האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאלעסק שיומא דהילולא שלו הוא בא' אלול, סמוך למועד הברית שלו.

בימי מלחמת העולם הראשונה, נמלט אביו עם כל משפחתו מגליציה המדממת, וכרבים מן הבורחים קבעו מושבם בוינה, ושם זכה להכיר כמה מצדיקי הדור ההוא, ובהם צדיקי רוזין, ר' נפתלי צבי שמרלר, ור' חיים ירוחם מאלשטאט.

בבחרותו נסע ללמוד בישיבה הרמה במטרסדורף, וזמן מה למד גם בבית המדרש דחסידי בעלזא בקראקא, ובאותם ימים היתה האכסניה שלו, בבית ש"ב ר' שמעון שנירר (אחיה של מרת שרה שנירר המפורסמת שיסדה את בית יעקב), מחסידי בעלזא המפורסמים בקראקא. הוא נסמך להוראה מרבי שמואל פירער אב"ד קראס.

נשא לאשה את מרת חנה גיטל בת רבי נפתלי גוטסמן, היא ילדה לו חמשה ילדים, ונפטרה צעירה לימים ביום ח' טבת תש"ד בירושלים.

עוד לפני המלחמה נתמנה לרב בית המדרש שומרי הדת בוינה, וכשפלשו הגרמנים לאוסטריה, אסרו אותו כאחד הרבנים, במשך שנה שלמה ישב בבית האסורים, ואחרי השתדלות מרובה, שיחררוהו, ובתנאי שיעזוב את המדינה, והיה זה להצלתו, שכך ברגע האחרון ניצל וזכה לעלות לארץ ישראל.

רבי חנוך דוב נתיישב בירושלים, והתקרב אל גדולי הרבנים, כרבי שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק, ורבי יוסף צבי דושינסקי הגאב"ד דירושלים.

כאמור, כאן בארץ, נפטרה אשתו הראשונה, ונשא בשנית את מרת יהודית בת רבי אברהם אהרן זוננפלד בנו הבכור של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. היא גידלה את ילדיו במסירות, ונפטרה ביום ז' שבט תשנ"ג.

בירושלים, נתמנה לכהן כרב ומו"ץ בעדה החרדית, ושימש כרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת. כאשר יסד הרב מטשעבין את ישיבתו בירושלים, קרא לרבי חנוך דוב לעמוד בראשות הישיבה.

בשנת תשט"ו נתמנה לכהן כרב דהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, תפקיד שאיחד תחתיו את כלל הקהילות החרדיות בעיר, ואותו נשא רבי חנוך דוב במסירות עד לפטירתו.

ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק (תקנ"ז - תרט"ו)

ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק נולד בשנת תקנ"ז בעיר בריסק, לאביו הרב ה"ג המפורסם ר' חיים פאדווא ולאמו מרת מירקא.

גדל ונתחנך על מורשת סבו ר' אהרן פאדווא שהיה אב"ד בעיר. ולמד אצל שאר בשרו ר' אריה לייב קצנלבוגן רב העיר.

אשתו היא מרת עכסא בת הגביר המפורסם ר' שאול לעווין מקרלין.

לאחר נישואיו עבר לגור אצל מקום חותנו בקרלין, ומשם הדפיס בתקצ"ו את ספרו הראשון. לאחר פטירתו של ש"ב ר' אריה לייב קצנלבוגן הרב בבריסק, חיפשו בני העיר ממלא מקום מתאים, שהוא גם מצאצאי השר שאול וואהל [כמסורת העיר בריסק], ושמו עיניהם על בן עירם ר' יעקב מאיר. בשנת ת"ר נתמנה לאב"ד בריסק, תפקיד בו כיהן עד ליום פטירתו.

בתפקידו כרב, נתגלה כוחו בשנת תר"ז, כשפרצה שריפה גדולה בעיר, ושנים עשר יהודים נהרגו, ר' יעקב מאיר נחלץ בכל עוז, עד להתרת העגונות. בשנות הרעב התיר לאכול קטניות בפסח. הסכים גם להכשר אתרוגי קורפו. אך לעומת זאת כשלא רצה להכשיר חביות סוכר לפסח, למרות ההפסד הגדול, נתברר אחר כך שהיה שם חמץ. ייסד בעיר גם ת"ת מפואר שהיה תפארתה של בריסק שנים רבות.

יחזקאל קוטיק בזכרונותיו מספר כי ר' יעקב מאיר, היה מעורב בפרשת הדיבוק הנודע מנובהרדוק בשנת תר"ח.

חיבר ספרים רבים; ספר 'מקור מים חיים' (סדליקאב תקצ"ו), ספר 'כתונת פסים' (קניגסברג ת"ר), ספר 'תשובות מהרי"ם' (נדפס תרי"ד, ובו התכתבויות בהלכה עם גדולי דורו), ספר 'עין המים', ספר 'נחלי מים' (ורשא תרמ"ג). ספר 'נטפי מים' פירוש על הגדה של פסח. 'חצי יונתן' על רבנו יהונתן שעל הרי"ף.

מתלמידיו המפורסמים, ר' ירוחם יהודה לייב פרלמן - הגדול ממינסק, שנולד בעיר בריסק. ר' איסר יהודה מאלין שהיה דיין בבריסק. ר' יעקב מרדכי הירשנזון שעלה לארץ ישראל, הקים ישיבה בצפת וחיבר ספרים רבים.

ר' יעקב מאיר פאדווא נפטר בבריסק בכ"א כסלו תרט"ו. הספד עליו נדפס בספר 'בכי מסתרים', ורשא תרכ"א, מאת ש"ב ר' דוב בער במו' יעקב קעסטין.

לאחר פטירתו לא נמצא מחליף ראוי [בני העיר רצו להביא את בעל השואל ומשיב, ולא הסתייע הדבר], ובפרש שיהא גם מצאצאי השר שאול וואהל. ואכן, ר' יעקב מאיר היה הרב האחרון שכיהן בבריסק מצאצאיו של השר שאול. ורק לאחר עשר שנים, בשנת תרכ"ה, נמצא רב מתאים לעיר בריסק, הלא הוא, ר' צבי הירש אורנשטיין מלבוב.

נוסח מצבתו של הרב ר' יעקב מאיר, מתוך הספר עיר תהילה

ציון לנפש
היום נפלה עטרת ראשנו	הוד בית ישראל ותפארתנו
גדע ה' קרננו	ראש חמדת כלולותנו
אוי לנו אמרה עירנו	אבדה כלי חמדתנו
וגם מר יזעקו חכמי מדינתנו	רבינו לקח אלהים ואיננו
ננעל מגן גבורנו	בתורתו האיר עינינו
היה מקור חיים בקרבנו	משיב תשובות על שאלותנו
חכם חרשים היה בינינו	ולבוש כתונת פסים לחכמנו
סע למנוחות שאננו	עלה בקדש לשמי מעונו
ידובבו בקבר שפתי הגיוניו	קרות חידושיו בבית תלמודנו
דאבה ואנחה עזב בלבבנו	נוטל כבוד מבית חיינו
מי יגדור לנו פרצותנו	מי יחוש בטובת עמנו
רחמיו וחסדיו על נדכאינו	אמץ וחזק שברון מחנינו
נשיא אלהים היה בתוכנו	ימליץ גם עתה טוב בעדנו
אור החיים מאיר לעינינו	רחמים יעורר לשרידנו
ה"ה הגאון האמיתי החסיד מופה"ד המפורסם מו"ה יעקב מאיר נ"ע בהרב המפורסם מו"ה חיים פדוא אב"ד ור"מ דפה בריסק נפטר ונקבר יום ג' כ"א כסלו תרט"ו לפ"ק תנצב'ה

צאצאיו
א. ר' אהרן משה פאדווא מקרלין, בעהמ"ח ביאור הרא"ם על המדרשים ועוד, חתן ר' חיים נחמן פרנס מוילנא. נפטר תרמ"ג.
ב. ר' זאב וואלף פאדווא.
ג. ר' שמשון פאדווא.
ד. ר' צבי הירש פאדווא, חתן ר' יוסף פרנקל תאומים, בנו של הברוך טעם.
ה. קריינדל אשת ר' ליב ראטענבערג.
ו. חיה רחל אשת ר' שמחה נחום גינצבורג.
ז. אסתר אשת ר' משה הכהן זעליקין מסמאלענסק.
ח. מאשע אשת ר' משה כהן.
ט. וויטע אשת ר' ארי' לייב פינס.

יחוסו

משפחת אביו

ר' חיים פאדווא מבריסק נפטר כ"ב אדר תקצ"ז. בן הרב ר' אהרן פאדווא אב"ד בריסק בעל מחבר ספר 'מנחת אהרן', נפטר כ"ג חשוון תקל"ח. בנו של ר' מאיר קצנלבוגן ב"ר חיים קצלנבוגן הנקרא ר' חיים ר' שעי'ס, בנו של הג"ר סעדיה ישעיהו קצנלבוגן אב"ד לעסלא ומעזריטש. ב"ר שאול קצנלבוגן אב"ד בראדי חעלמא ופינטשוב. ב"ר משה קצנלבוגן אב"ד חעלמא. בנו של ר' מאיר שאול'ש קצנלבוגן אב"ד בריסק, בנו של השר שאול וואהל. ומעב"ק.

אשתו של ר' חיים פאדווא, מרת מירקא היתה בתו של ר' יהושע מירקעס, בנו של ר' יהודה לייב מירקעס, ב"ר שלמה זלמן מייזליש אב"ד מוהליב, ב"ר שמחה בונים מייזליש, ב"ר יהודה לייב מייזליש מקראקא, בנו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. ומעב"ק.

אשת ר' אהרן פאדווא, מרת שיינא בת ר' יעקב הלוי אב"ד ברעזי ואב"ד באדקי ב"ר אברהם סג"ל אב"ד לויצק ממשפחת הט"ז.

ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן הנ"ל, היה אב"ד לעסלא ומעזריטש בפולין ואונגריש בראד. ובאחרונה היה רב בהעלישוי, שם נפטר ונקבר בשנת תפ"ו. אשתו מרת איידל היתה בתו של ר' נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים. ומעב"ק.

אשת ר' יהושע מירקעס, בת ר' שלום רוקח אב"ד טיקטין, בן הרב הגדול ר' אלעזר רוקח אב"ד בראדי ואמסטרדם, ב"ר שמואל שמעלקא מרגליות אב"ד עלקוש, חתנו של ר' משה ראב"ד קראקא בנו של המגיני שלמה. ומעב"ק.

ר' יעקב אב"ד ברעזי חתן הגאון המקובל ר' משה אב"ד ברעזי ב"ר ברוך מק"ק ארלא ב"ר יוסף זללה"ה בן הרב הגאון הגדול מוהר"ר יששכר אב"ד ארלא בעל המחבר ספר מבוא שערים על ש"ס חתנו של הגאון המפורסם ר' משה מענדילש אב"ד פוזנא.

ר' שלום רוקח מטיקטין היה חתן שאר בשרו הג"ר משה יהושע הלוי הורוביץ אב"ד הוראדני בן ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טורנא. ומעב"ק.

משפחת חותנו

הגביר ר' שאול הלוי לעווין מקארלין, ב"ר משה הלוי אב"ד הלוסק, ב"ר פנחס הלוי שמערינער.

ר' שאול לעווין, אשתו מירקא בת ר' בנימין וואלף גינצבורג מוילנא ב"ר אשר גינצבורג מוילנא הנקרא ר' אשר אבא קלאצעס, ב"ר קלונימוס קלמן מפינסק, ב"ר יצחק אייזיק גינצבורג, ב"ר אשר גינצבורג בווילנא, הנקרא ר' אשר ר' קלמנעס.

אשת ר' משה הלוי אב"ד הלוסק, מרת אדיל בת ר' שמחה אב"ד סלאנים, ב"ר (יצחק) יהושע העשל אב"ד ברעסלא ווילנא, ב"ר שאול אב"ד קראקא קיידאן ואפטא, בן הר"ר העשל. ומעב"ק.

ר' בנימין וואלף גינצבורג הנ"ל, אשתו שפרינצה בת ר' שלמה זלמן מירקש בעל מחבר שולחן שלמה ב"ר יהודה לייב מירקש הנ"ל. ר' שלמה זלמן נפטר בק"ק קעניגסבערג כ"ה כסלו תקל"ה, נוסח צוואתו נדפס בספר 'אשר יצווה' גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.

ר' שלמה זלמן מירקעש היה חתנו של ר' חיים הכהן אב"ד סעמרגאן והגליל, ב"ר אריה לייב, ב"ר קלונימוס קלמן אב"ד נעמירוב.

עוד על יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש.