הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל

 בשבוע שעבר נפטר בבני ברק, הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל.

הגאון רבי נחום ברנהולץ, היה מגדולי התלמידי חכמים בבני ברק, בצעירותו, היה מלמד בתלמוד תורה, אחר מכן, שימש כראש ישיבה, ולימים נתעלה לכהן כאב"ד בתל אביב.

מכיוון, שהיה רבי נחום צאצא למשפחה חשובה, אשר הזכרנו בעבר, משפחת חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, נזכיר שוב את יחוסו, תוך הבהרה כי רבי נחום עצמו, לא היה צאצא של רבי שמואל סלנט, ולא של חותנו.

נזכיר את תולדותיו בקצרה, רבי נחום נולד בירושלים, ונתייתם בגיל צעיר מאד מאביו, בצעירותו גדל תחת חסותו של הצדיק רבי אריה לוין. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את מרת צפורה בת רבי אברהם משה קירשנבוים מירושלים, היא נפטרה לפני כשנה ומחצה. 

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי שלום ברנהולץ, נפטר צעיר לימים ביום י"ח אדר ב' תש"ח, והיה בין הראשונים שנקברו בבית הקברות בסנהדריה, היה נשוי למרת מלכה לבית וינברג, היא נפטרה בשנת תשנ"ד.

אביו, רבי אלתר שמעון ברנהולץ, היה נשוי למרת מינדל לבית זילברמן. רבי שמעון, היה אוהב תורה וחסד, ממיסדי בית המדרש עטרת צבי בשכונת מקור ברוך בירושלים, והקים גמ"ח הפועל רבות בירושלים, נפטר ביום י"א אייר תשכ"ה. מרת מינדל האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' ניסן תשל"ג.

הסבא, רבי אלתר שמעון ברנהולץ

אביו, הצדיק רבי נחום ברנהולץ, נפטר כ"ח אדר שני תרפ"ט, היה נשוי למרת גאלדא טויבע בת ר' חיים נחום, נפטרה ג' אדר תש"ט.

אביו, רבי משה.

ר' אברהם אליעזר מושלי

במאמר הקודם, כתבנו על רבי שלמה זלמן אויערבך, ועל אילן יוחסין שלו, הבטחנו להתעכב בפעם הבאה, אודות אחד מאבותיו של רבי שלמה זלמן, הוא רבי אברהם אליעזר מושלי.
הבטחות צריך לקיים, והנני להציג עבודת שורשים על משפחת מושלי.

ר' אברהם אליעזר, נולד בפולין, בשנת תק"ע לערך, נשא לאשה את מרת הינדא בת ר' נח מקארוב [כפי הנראה הוא לא הצדיק ר' נח מקארוב], בשנת תרי"ז עלה לארץ ישראל, עסק במסחר באתרוגים. נפטר בעת נסיעה לפולין לצורך מסחרו, כפי הנראה אחרי שנת תרל"ה, ולפני שנת תרמ"ג.

אשתו מרת הינדא בת ר' נח מקארוב. נפטרה בירושלים ונקברה בהר הזיתים. נוסח מצבתה: פ"נ האשה החשובה מ' הינדא בת ר' נח א' הר' הח' אברהם אליעזר מקארוב נלב"ע כ"ב כסליו תרנ"ג תנצב"ה.

יתכן, כי היא היתה רק אשתו השניה, והיתה לו אשה נוספת קודם לכן, אך אין לנו מידע ברור בזה.

צאצאיהם:

א. רבי זרח אלטר מושלי, נולד בשנת תר"י לערך, כאשר אביו היה בן ארבעים, עלה לארץ כילד, נשא לאשה את מרת יוכבד באבע בת רבי מאיר לייב פישמן משעדליץ - צפת, נכדת החוזה מלובלין. לאחר פטירתה נשא בשנית את מרת העניא בתו או נכדתו של הצדיק רבי דוב מראמין - צפת. נפטר כ"ה סיון תר"פ בתל אביב.

ב. מרת שיינדל נחמה נולדה תרט"ו, אשת ר' דוד נחמן קירשנבוים, נכד הרה"ק ר' שמואל מקארוב. בנם ר' שמואל קירשנבוים המשיך אף הוא את המסורת במסחר באתרוגים הנמשכת עד לימינו.

ג. מרת רחל נולדה בשנת תרט"ז, היא היתה אשתו רבי אברהם דב אויערבך זקינו של רבי שלמה זלמן, וילדה לו את שני בניו רבי חיים יהודה לייב ואליעזר. כאשר ר' אברהם דב נסע לרומניה, היא נשארה בארץ וקיבלה ממנו גט פיטורין, ונישאה בשנית לר' אברהם בארג, וילדה לו את רבי מרדכי גימפל בארג, מחבר באר מרדכי, ומשגיח רוחני בישיבת שער השמים, נפטר טז טבת תשי"ז. רחל נפטרה י"ח סיון תרע"ז.

אילן יוחסין

לא ידוע לנו מאומה על יחוסו ובית אבותיו של ר' אברהם אליעזר, מפאת כמה סיבות. א. מקום קבורתו לא נודע, שהרי הוא נפטר כאמור בחו"ל, אמנם יש מספרים שהביאו את ארונו לארץ ישראל, אך אף אחד לא יודע להצביע על מצבתו. ב. ילדיו נולדו כשהיה בן ארבעים שנה ומעלה, והיה נוסע הרבה לצורך מסחרו, ונפטר כשהיו צעירים, לכן הם לא ידעו הרבה עליו ועל משפחתו, ולא היה מי שיספר על זה. 

שם אביו נודע לנו, מרשימת יארצייטן שרשם נכדו ר' שמואל קירשנבוים, וז"ל: 

"זקני אבי אמי מורתי ה"ר אברהם אליעזר בה"ר שמואל ז"ל, נלב"ע בעיר קארוב בפולין ביום י"ח בתשרי".

[תודה לידידי החוקר והסופר מ. ירושלמי על ציטוט זה בפרט, ועזרתו הרבה בכלל].

יש עוד פרטים מעטים שאנחנו יודעים על ר' אברהם אליעזר:

ידוע לנו שהיה חסיד, כך נכתב על מצבת אשתו בהר הזיתים, דלעיל.

כמו כן, ידוע לנו ששידוכים לצאצאיו עשה עם משפחות מיוחסות לגדולי החסידות. 

כך בתו רחל נישאה כאמור, לצאצא של בעל התולדות. 

בתו השניה שיינדל נחמה נישאה לנכדו של ר' שמואל מקארוב שהיה מתלמידי הנועם אלימלך מליזענסק והחוזה מלובלין. 

ואף בנו זרח אלטר, נשא לאשה את נכדת החוזה מלובלין, ולאחר מכן את נכדת ר' דוב מראמין - צפת.

ואם צאצאיו נשתדכו עם צאצאי גדולי החסידות, יש להניח שגם ר' אברהם אליעזר עצמו היה ממשפחה מיוחסת, השאלה מאיזו משפחה. 

המגיד ממזריטש - מאתיים וארבעים שנה לפטירתו

מחר יחול יומא דהילולא של המגיד ממעזריטש רבי דוב בער. מאתיים וארבעים שנה ימלאו לפטירתו.

נעסוק כאן מעט במשפחתו.

רבי דוב בער, נולד בעיירה לוקאטש הסמוכה לעיר רובנו. ובפי אנשי דורו כונה על שם העיר רובנו בה כיהן כמגיד שנים רבות. על אביו רבי אברהם מסופר שהיה מלמד עני. וחותנו, כך נמסר, היה רבי שלום שכנא אב"ד טורטשין. רבי דב בער נפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג ומקום קבורתו באניפולי שבאוקראינה.

מצבתו של המגיד ממזריטש באניפולי

כפי המסופר, [עליו ועל עוד רבים], בקטנותו, נשרפה מגילת היוחסין שהיתה בביתו, ובה היה כתוב יחוס המשפחה לגדולי ישראל. אמו בכתה ומיאנה להינחם, עד כי הבטיח לה בנה הקטן, כי ממנו תתחיל מגילת יוחסין חדשה. גירסא נוספת מספרת את המעשה, כאשר היה רבי דב כבר אדם גדול ונחשב, והובא אליו כתב היחוס של משפחתו, בידי אחד מקרובי משפחתו, על מנת שיחתום עליו ויאשר את נכונותו. אך הוא סירב, באמרו כי אין לו ענין בידיעת יחוס המשפחה, אלא ממנו יתחיל יחוס חדש. 

גיסו של המגיד ממזריטש, [וכפי הנמסר בעל אחותו] היה רבי נח אלטשולר, צאצאיו הם: א. רבי שלום שכנא אלטשולר חתנו של בעל התניא ואבי אדמו"ר בעל הצמח צדק. ב. רבי יהושע אלטשולר עלה לארץ ישראל וחי בטבריה. ג. אשת רבי יוסף קאביליקער מגיד בעיר ליובאוויטש.

בנו המפורסם היה רבי אברהם המלאך, ולו היו שני בנים, א. רבי שלום שכנא מפרוהוביטש חתן רבי אברהם מקוריסטשוב חתן בעל המאור עיניים מטשערנוביל, הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין. ב. רבי ישראל חיים מלודמיר, חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקרלין.
צאצאיו אלו של המגיד ידועים ומפורסמים, בפי כל החסידים וכותבי היוחסין, וכעת נעבור אל צאצאיו של המגיד ממזריטש, אשר אילן היוחסין שלהם אינו נהיר דיו, ולא ידוע סדר יחוסם המדוייק עד אליו. וכפי הנראה יש רבים כאלו, מפני שאין לנו מידע על צאצאיו האחרים של המגיד ממזריטש, לבד מבנו רבי אברהם הנ"ל, וסביר להניח שהיה לו יותר מבן אחד. אלא שהמידע אודות צאצאיו נשתמר רק אודות אלו שנהגו כאדמורים.

ארכז כאן שמות כמה מצאצאיו.

•      רבי דוב משה משמשו של רבי נחמיה רבינוביץ בן היהודי הקדוש מפשיסחא. נמסר עליו כי היה מצאצאי המגיד ממעזריטש, אך לא נודע כיצד.
•       רבי מנחם מנדל קירשנבוים הי"ד רבה האחרון של פרנקפורט שנספה בשואה, אמר לצאצאיו בפרוץ מלחמת העולם השניה, שאין להם מה לדאוג אודות הרעב, היות והוא מצאצאיו של המגיד הגדול ר' דוב בער ממזריטש זצ"ל, ויש להם הבטחה מפיו שפעל אצל הקב"ה, שצאצאיו לעולם לא ירעבו ללחם, והבטחה זו נתקיימה בין צאצאיו בכל ימות המלחמה. רבי מנחם מנדל נולד בקראקא י' אדר תרנ"ה, אביו היה ר' שמואל קירשבוים מהכפר מאזרנייא, בן ר' נתן ומרת גיטל למשפחת רוטבאוט. אשת ר' שמואל היתה מרת מיכלא בת ר' שמעון יוסף פייל ומרת מרים לבית זלינגר. אשת ר' מנחם מנדל היתה לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מויליצ'קה, שמצד אמו היה צאצא לרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח.