לפני כשנה, נדפס בירושלים ספר 'כתבי הגר"י', בספר נדפסו כתביו של הגאון ר' יצחק אב"ד לעטשוב, ובהם חידושים על התורה דרך פילפול, בדרך דרש, על ספר תהילים, ועוד הרבה תורות ודרשות מהמחבר, בכל מיני נושאים.
המחבר הלא הוא ר' יצחק מלעטשוב, נולד בו' אדר ב' תפ"ו. בעיר זסלב, לאביו ר' דוד מזסלב נכד ר' דוד לידא. ולאמו מרת טויבא בת ר' ישראל חריף הלפרין אב"ד זסלב. קודם שנת תק"י, נישא למרת רייזל בת ר' נחמן ז"ק מטיסמניץ נינו של ר' נחמן כהנא רפופרט אב"ד לבוב. בחודש שבט שנת תקי"ד, נתקבל להיות אב"ד לעטשוב. לאחר ארבעים ושניים שנה, נתקבל להיות גם כרב המחוז כולו. כולל מעזיבוז ודרזני' ואוייעזד. ונפטר בשנת תקנ"ח.
מביאי הספר לדפוס, צאצאי המחבר, בני משפחת אנשין מירושלים, עשו עימנו חסד, ולא הדפיסו רק את החלק התורני של הכתבים, ובצורה מעובדת, כפי שנהוג בימינו. אלא הדפיסו את כל כתביו של המחבר כמות שהם. ומכאן נפתח צוהר לעולמו של רב בישראל שחי לפני למעלה ממאתיים שנה. בספר נדפסו מספר דרשות שלו, שות"ם למיניהם, הספדים, דרשות לניחום אבלים, צוואות אישים שונים ממשפחת המחבר, צוואת המחבר עצמו, רשימה מהספרים של המחבר, [לא ספרים שהוא חיבר, אלא ספרים שהחזיק ברשותו, בשנת תק"ן], ועוד רשימות שונות.
העולה על כולנה, נדפסה בספר מגילת יוחסין שכתב המחבר, ובה נכלל יחוסו לגדולי ישראל, ולמשפחות המיוחסות, מצד אביו, מצד אמו, ומצד חותנו וחותנתו. אמנם, חלק גדול מהנדפס שם, כבר היה ידוע ממקורות אחרים, אך עדיין יש במגילה, שהיתה ספונה למעלה ממאתיים שנה, חידושים מעניינים, ששופכים אור על כמה משפחות חשובות, ואי"ה, במאמרים הבאים נפרט יותר על מקורות המגילה, ועל הפרטים המתגלים ממנה.
בספר נדפס גם מבוא רחב, מאת המו"ל, ובו פרטים נוספים על המחבר ומשפחתו.
מהספר אפשר ללמוד הרבה דברים על חיי היהודים והנהגת הרבנים דאז, כמו גם על התפשטות החסידות, אך כאן אנו עוסקים בענייני יוחסין, ולכך נייחד אף את המאמר הזה, וזה החלי.
בספר 'עטרת תפארת ישראל', [וויען תרמ"ג], והוא שלשלת היחש למשפחת ... מוה' ישראל בראדסקי ... ממשפחת שור ולמשפחת אשתו .. מרת חיה ... ממשפחת הרוקח, מנחה הוא שלוחה ליום .. חתונת בתם .. מאת זאב קאראטשונסקי. כותב בעמוד 21, בין יתר צאצאי ר' אלכסנדר סנדר בעל תבואות שור: "הרבנית החסידה המפורסמת מרת דבורה ובעלה היה הרב המפורסם מוה' ישראל באב"ד בהרב המפורסם מוה' מרדכי באב"ד (הנקרא ר' מרדכי דעם ריבוס) והיה נאמן דד' ארצות, בהרב המפורסים מוה' יעקב, בהרב הגאון מוה' יצחק אבד"ק בראד". וכן העתיק ר' דובעריש פרידברג, בספרו 'תולדות משפחת שור' [פראנקפורט תרס"א, עמ' כג], אלא שהוא דייק יותר וכתב, שר' מרדכי באב"ד הנאמן דד' ארצות היה בעצמו בן הרב מ' יצחק האב"ד בראדי, ולא בן בנו.
רוב כותבי היוחסין, [בעיקר אלו המתיחסים על שושלת משפחת רוקח, כי ר' ישראל חתן התבואות שור, היה חותן ר' שמואל שמעלקא רוקח, רב דחייטים בבראד וכו'] העתיקו כפי שכתב פרידברג, שר' ישראל חתן התבואות שור, היה ב"ר מרדכי נאמן דד' ארצות ב"ר יצחק אב"ד בראדי ומעב"ק, מגזע הר"ר העשל והש"ך.
והנה, בספר תורת מנחם, [מאת ר' מנחם מנדל שור, מונקאטש תרס"ג], נדפס בראש הספר 'מכתב תנחומים ואגרת יוחסין', מאת הרב ר' אברהם איטינגא, המפורסם בידיעותיו הרבות והמדוייקות בשטח היוחסין בכלל, ובתולדות העיר בראדי בפרט. וכך הוא כותב שם בתוך דבריו, [הערה ג'], "... הרב החריף מו"ה אברהם שור, אחיו של הרה"ג הצדיק מו"ה אלכסנדר חיים תבואות שור מבראדי בני הרב הפרנס מו"ה ישראל בר' מרדכי ר' יעקליס מבראד חתן רבינו הגאון בעל תבואות שור זצ"ל...", ובסוגריים מוסיף ר' אברהם איטינגא וכותב: "בס' תולדות משפחת שור כתב שה"ר ישראל אביו של הר"ר סענדר חיים הי' בן ר' מרדכי באב"ד וטעות הוא, כי אביו הר"ר מרדכי ר' יעקליס הוא אחר, ולא קרב זה אל זה כמבואר בחיבורי 'אנשי מופת'". [במאמר המוסגר: חיבור אנשי מופת, כתב ר' אברהם איטינגא, לתולדות חכמי העיר בראדי, אלא שלא הובא לדפוס וחבל על דאבדין].
וכן העיר בזה, הרב דובעריש וועבער מניו יארק, במאמרו 'לתולדות בעל מעשה רוקח זצ"ל', [הערות על ספרו של ר' אהרן חיים הויזמאן מירושלים 'תולדות מעשה רוקח'], בקובץ בית אהרן וישראל, קכה, ירושלים, סיון תמוז תשס"ו.
וראיה לדבריו של ר' אברהם איטינגא, מצינו במגילת היוחסין שכתב ר' יצחק אב"ד לעטשוב דנן, שחי זמן קצר לאחר האישים הנ"ל, ונדפסת בספר. מפרט את צאצאיו של ר' איצק אב"ד דק' בראד, הוא ר' יצחק באב"ד בנו של ר' יששכר בעריש, וכך הוא כותב: "בניו של המפורסם ר' מרדכי דעם רבש מבראד א' הנגיד ר' מענדל מבראד חתן הגאון מקרעשוב ב' הנגיד ר' מיכל מבראד". ובהמשך פורט את חתניו של ר' מרדכי. עכ"פ לא מזכיר בין בניו של ר' מרדכי, את ר' ישראל חתנו של בעל תבואות שור. גם גירסתו של בעל עטרת תפארת ישראל, שר' ישראל חתן התבואות שור, היה בנו של ר' מרדכי ב"ר יעקב בנו של ר' יצחק, אף היא נדחית, כי המחבר מפרט גם את בניו של ר' יעקב דעם רבש, וז"ל: "א. הרב הנגיד ר' איצקל שהוא חתן המפורסם ר' אברהם ר' חיימש. ב. הנגיד ר' שמואל חתן הגאון ר' משה אב"ד מזלאטשוב..". שוב, אין בין הנמנים בן בשם יעקב.
כאמור, המחבר של מגילת היוחסין, היה ממשפחתם הקרובה של האחים בני ר' יצחק אב"ד בראדי. אמו של המחבר, מרת טויבא היתה בת אחותם של האחים, וקראה לבנה המחבר בשם זקינה ר' יצחק. ר' יעקב דעם רב'ש נפטר בשנת תק"ח, ואחיו ר' מרדכי נפטר בשנת תקי"ב, המחבר הכיר, וסביר להניח שאף פגש את שניהם, והיה יודע לו היו מחותנים עם בעל התבואות שור.
ושמא תאמר 'לא מצינו אינו ראיה', ובפרט שלאורך כל מגילת היוחסין לא מקפיד המחבר להזכיר את כל הצאצאים, וכנראה גם [כפי שנרחיב במאמר נוסף אי"ה], שהמחבר לא כתב את המגילה בעצמו, אלא רק העתיק מכמה מקורות. ישנה לנו ראיה נוספת, ניצחת, שודאי לא היה לר' מרדכי דעם רב'ש בן בשם ישראל, ולא היה מחותן עם בעל תבואות שור.
בין יתר הצוואות, המובאות בספר, מובאת 'צוואת דודי זקיני הרב הטפסר המפורסם ר' מרדכי דעם רב'ש מק' בראד נאמן דד"א'. ובצוואה, מזכיר ר' מרדכי את כל צאצאיו, וכך כותב 'התחלתי לכתוב צוואה הנהגה לבני ר' מענדל ולחתני הרב ר' יעקב ולגיסו הנגיד מ' צבי הירש ולנכדי היתומים מאביהם בני ר' מיכל ז"ל', בהמשך הוא מזכיר 'שאחר מיתת בני ר' מיכל שנפטר בק' פ"פ דאדר ביום ה' ך"ו תמוז ת"ק לפ"ק ונשאר ממנו שני זכרים א' איצק והשני אלי', וג' בנות א' בילא ונתתי אותה לאיש כבוד מ' שמואל בהרב מ' שאול אב"ד דק' לאדמיר .. והשני' משודכת להבחור צבי הירש בהמנוח מ' משולם מבערזאן . גם לשלישית עלי להשיא כראוי'.
גם בכל ההמשך, כשמפרט את צאצאיו מזכיר רק את בנו ר' מענדל [הוא ר' מנחם מנדל באב"ד מרבני גליל לבוב, חתן הגאון מקרעשוב], ואת צאצאי בנו ר' מיכל [הוא ר' יחיאל מיכל באב"ד, שמפורסם עליו כי היה אב"ד בילקאמין (ולכאורה כאן, מהצוואה, וממגילת היוחסין, לא נראה שהיה רב), בנו ר' איצק הנזכר, הוא ר' יצחק באלחובער ראש מדינה, חותנו של ר' משולם הכהן כ"ץ אב"ד לבוב בעהמ"ח עיקר תוס' יו"ט]. ולא מזכיר מאומה, מבן בשם ישראל, או מצאצאיו.
העולה מכל הנ"ל, צאצאי ר' ישראל חתן התבואות שור, ובתוכם רוב משפחת רוקח, אשר עליהם נמנית שושלת בעלז, אינם נמנים מצד זה על צאצאי הר"ר העשל והש"ך, רק הם מצאצאי בעל התבואות שור.
[בספר הנדפס, בהערה על הצוואה שם, כותב המו"ל שר' מרדכי דעם רב'ש, הוא רבי [יעקב] מרדכי באב"ד, ואיני יודע, מה ראה לערבב בין שני האחים ולעשותם חד].
למהות הכינוי 'דעם רב'ש'
ר' מרדכי דעם רב'ש, ר' מרדכי היה בנו של ר' יצחק אב"ד בראדי, בן בנו של הר"ר העשל. ככל בני הרב בעיר בראדי, כונה גם ר' מרדכי בשם דעם רב'ש, דהיינו ר' מרדכי של הרב.
במאמרים הבאים, נמשיך לעסוק אי"ה, במגילת היוחסין שבספר 'כתבי הגר"י'.
גם ר' נפתלי אהרן ווקשטיין, עומד לפרסם בהמודיע, מאמר על מגילת יוחסין מעניינת זו.
