‏הצגת רשומות עם תוויות רפופורט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רפופורט. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 5 באפריל 2017

רבי בנימין זאב רפפורט אב"ד פאפא


היום ט' ניסן, מלאו מאה ושמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי בנימין זאב רפופורט אב"ד פאפא בעהמ"ח שמלת בנימין על הלכות נדרים, וספר שמלה שניה שו"ת, וספר עדות לישראל על מסכת מכות, וספר נוי סוכה על מסכת סוכה, ועוד ספרים, עליו נכתב כי הוא ראש נפוצת משפחת ראפאפורט בהונגריה.

רבי בנימין זאב נולד בבית אביו בלייפניק, וממנו למד, נשא לאשה את בתו של הגביר המפורסם רבי דוד באסקאוויץ מאובן ישן. אחר נישואיו היה רבי בנימין זאב מרביץ תורה לתלמידים בבית חמיו באובן, והיה חותנו מתפאר בו ובחתנו השני הגאון רבי בנימין וואלף באסקאוויץ, ואומר "ווען איך אויסריק מיט מיינע צוויי וועלף ציטערט פיר מיר דיא גאנצע וועלט". ובשנת תקמ"א נלקח להיות אב"ד ומורה בק"ק פאפא.

וזה סדר יחוסו בקצרה

אביו רבי יצחק ראפאפורט אב"ד לייפניק, אשר יצא מאשכנז למורביה, אחר נישואיו לבת רבי גרשון פוליץ אב"ד ניקלשבורג.

בן רבי ברוך כהנא רפפורט אב"ד פיורדא, שם כיהן בשנת תס"א עד לפטירתו ביום כ"ג ניסן תק"ו. אשר נספד על ידי הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ראה יערות דבש ח"א דרוש י"ב. זוגתו מרת חיה שרה נפטרה בשנת תקי"א.

יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

רבי דוד הכהן רפופורט בעל המקדש דוד


אמש, ביום ב' דראש השנה, מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון המופלא רבי דוד הכהן רפופורט ר"מ דישיבת ברנוביץ, ובעהמ"ח ספר מקדש דוד וספר צמח דוד. בשער ספריו, נכתב כי רבי דוד הוא צאצא לגאון מוילנא ולרבי עקיבא איגר, ולמעשה, חיבורו הראשון צמח דוד, הוא על חידושיו של זקינו, רעק"א. אולם, בספריו לא נכתב היחוס המלא. במאמר זה, נפרט אי"ה את יחוסו, רק נקדים תחילה, מעט מתולדותיו.

רבי דוד הכהן רפופורט, נולד בשנת תר"ן בעיר הגדולה מינסק, בצעירותו למד בבתי מדרשות בעירו מינסק, ואחר מכן נסע ללמוד בסלבודקא, כאשר נאלץ אביו לעזוב את מינסק, ועבר לדאנציג, תחילה שהה עמו מעט, אך לאחר מכן, החליט לחזור ולגלות למקום תורה, אל מדינת ליטא, תחילה ישב ללמוד בעיר ווילנא, אך שם לא מצא את אשר חפץ כי לא היתה שם די ריתחא דאורייתא כאשר הורגל בסלבודקא, ועל כן בא לישיבת פוניבז', וכעבור שנתיים, הצטרף אל הלומדים בכולל בית ישראל בסלאבודקא, שנקרא לימים כולל קובנא. ועסק שם במשך שלש שנים בסדר קדשים, ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והמובחר שבהם, הדפיסו מכספי הכולל, הלא הוא ספרו צמח דוד. ולפי גירסא נוספת שקראתי, היה זה תנאי שלו, לפני שהסכים לבוא לכולל, שידפיסו עבורו את חיבורו שהיה בכתב יד.

בשנת תרפ"ח, עוד בהיותו בחור, נקרא רבי דוד לכהן כר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בראשותו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, ונחשב לאחד מטובי מגידי השיעורים בליטא. בשנת תרצ"א נשא לאשה את מרת פרומה לבית גריגנראס. כאשר פרצה המלחמה והישיבה גלתה ממקום למקום, גלה עמהם הרב, תחילה לוילנא, משם לטרוקי, ולסמילישוק, כאשר הוא ממשיך בהגדת השיעורים. ביום השבת, י"ט סיון תש"א, באו אל הישיבה סוכני הנ.ק.וו.ד. ועצרו את רבי דוד, הוא נשפט ונשלח לעבודת כפיה במחנה ריכוז נידח בשם מיז'וויז'-גורסק, סמוך לגבולות פינלנד. מחמת שסירב להתגעל במאכלות אסורות, ואף סירב לבשל עבורו גריסים בקדירה בלתי כשירה, לקה במחלת מעיים קשה, והוצרכו לאשפזו בבית החולים של המחנה, זמן קצר לאחר בואו לשם. ביום שני של ראש השנה תש"ב, אחרי ששמע תקיעות שופר, קרבה שעתו, והוא קרא לשני יהודים שחלפו על פני מיטתו, ויאמר, "במטותא היו עדים למותי, לבל תישאר זוגתי עגונה... כך הוא הדין...".


בנים לא היו לו, וזרעו המה התלמידים, וחידושי תורתו בספריו.

ספרו צמח דוד, חובר על ידו בצעירותו, ובו עסק בעיקר בתשובות וחידושי הרעק"א. וספר מקדש דוד על ענינים מסדר קדשים, פיעטרקוב תרפח.

יום שבת, 11 באפריל 2015

הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל

במהלך חג שביעי של פסח נפטר בבני ברק הגאון הגדול רבי חיים שאול גריינימן זצ"ל.
רבי חיים גריינמן נולד בעיר וילנא בשנת תרפ"ו, לאביו הגאון הגדול רבי שמואל גריינימן, ולאמו מרת צביה אחות החזון איש. 
כל חייו היו בצל דודו הגדול בעל החזון איש. 
בשנת תרצ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל, וגם כאן קבעו מושבם בבני ברק, מקום מושבו של הדוד הגדול.
בבחרותו למד על פי הכוונת החזון איש בישיבת לומזא בפתח תקווה, ולאחר מכן בישיבת חברון.
משם, לקחו לחתן הגאון רבי ישראל שלום לוריא.
שנים רבות הנהיג את עדתו בבני ברק, ורבים מבין תלמידי החזון איש, ראו בו את הנאמן ביותר לדרכו ולהוראותיו של החזון איש זצ"ל.

רבים היו באים להתייעץ עמו, בכל ענין, ובפרט בענייני רפואה.
סדרת ספריו חידושים וביאורים, מקיפה את כל הש"ס מתחילה ועד סוף, דבר שלא מצוי בימינו.
בשנים האחרונות נחלש, וכעת, כאמור, ביום שביעי של פסח, נפטר באופן פתאומי.
לווייתו צפויה לצאת מחר מבית מדרשו בבני ברק לבית החיים הסמוך.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו הגאון רבי שמואל גריינימן, או בשמו המלא שמואל גרונם גריינמן, נולד בעיר דיסנה שבבלרוס, נתייתם מאביו בגיל צעיר, למד בוילנה בישיבת הגאון רבי מאיר קרליץ שלקחו לחתן לאחותו צביה.

יום שני, 29 בספטמבר 2014

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב

רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב
היום ו' תשרי מלאו מאה וחמשים שנים מיום פטירתו של הגאון המקובל רבי אברהם שמחה אב"ד מסטיסלאוו בעהמ"ח בנין של שמחה. רבי אברהם שמחה, נולד בערך בשנת תקנ"ה לאביו רבי יעקב נחמן אב"ד פהאסט, ומצעירותו, לא זזה ידו מדודו הגאון רבי חיים מוואלוזין, כפי שהעידו בני דורו. וראה בהסכמת ר' אבלי פאסוואלער לספר נפש החיים, שכותב עליו הרב המופלג השנון ירא ה' מרבים ... שהוא היה לעזר במילי דישיבה ... והרב הגאון ז"ל עדו בחיים חיותו הראה חביבות ופנים מאירות לבן אחיו מורינו הרב ר' אברהם שמחה הנ"ל.
ואכן, עוד בצעירותו כפי הנראה מתחת לגיל שלושים [בחייו של הדוד רבי חיים] נתמנה רבי אברהם שמחה למסור שיעור בישיבה בוואלוזין. ולאחר מכן, נתמנה לכהן ברבנות בכמה קהילות.
אחר פטירתו, הביא בנו את כתביו התורנים לדפוס, וקראם בשם 'בנין של שמחה', נדפס ווילנא תרכ"ט. ונצטט את דברי בנו בהקדמה, מה שמספר על דברי אביו: "כה היו דבריו אלי, בני בני הן זיכני ה' בימי חרפי להפיץ תורה בישראל במתיבתא רבתא דק' וולוזין יע"א, אשר הוקם על ע"י דודי ... ונתחדשו לי אז חידושים רבים בגפ"ת ובעוונותינו היו למאכולת אש בהתבערה שהי' שם בשנת תקפ"ז, ואח"כ כאשר טלטלני ה' טלטלה גבר והוטל עלי עול הרבנות בכמה קהלות קדושות, זיכני ה' להשיב לשואלי דבר ה' זו הלכה למעשה, לא בזכותי, רק בזכות אביותי הגאונים קדושי עליון נ"ע".
כאמור, בשנת תקפ"ז, עזב רבי אברהם שמחה את הישיבה, והחל לשמש כרב בעיר ראגאווא, ומשם עבר לביחוב ישן, ובשנת תקצ"ט עבר לשמש בעיר הגדולה יותר מסטיסלאוו / אמטשיסלאוו [בפלך מאהילוב] שם כיהן עד ליום פטירתו ו' תשרי תרכ"ה.
בא בהסכמות לספרים רבים, וניתן לציין ביחוד, אס הסכמתו לש,ס בדפוס ווילנא בשנת תרכ"ב, אזי בא ראשון לכל שאר הרבנים המסכימים אחריו.
בנו יחידו, רבי חיים יוסף היה דומ"ץ במסטיסלאוו, כמבואר בראש הספר בנין של שמחה. ולרבי חיים יוסף, היה בן בשם רבי ברוך באייבסקי שהוא כבר לא נשאר לגור באמטשיסלאוו, אלא היגר אל מדינה אחרת, [בחוברת אגרות בנין של שמחה, שהופצה לאחרונה, נתפרסמה תמונת מצבתו עם כיתוב באנגלית].

יום חמישי, 8 במאי 2014

הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר, משפירי קרתא דירושלם. 
נולד בירושלים לפני למעלה מתשעים שנה ביום כ"ז תשרי תרפ"ד, נשא לאשה את מרת מלכה שנפטרה כבר לפני כמה שנים, במשך שנים רבות כיהן כאחד מרבני ישיבת טשעבין בירושלים.
בעהמ"ח סדרת הספרים אור החמה בכמה מקצועות התורה.

וזה סדר יחוסו,
  • אביו רבי אליהו צבי קרויזר, נולד בשנת תרנ"ג בירושלים. אגדה התהלכה בירושלים, כי בכל לילה יש מלחמה בביתו של ר' מרדכי יהושע קרויזר, עם בנו הערשל (אליהו צבי) אשר עשה לילות כימים בלימודיו, ולא אבה ללכת לישון, עד שניאותו הוריו לתת לו את לילות סוף השבוע למשמר. ועד שיבה לא פסק פומיה מגירסא ותמיד היה משנן פרקי משניות בלכתו ברחוב. נפטר בשיבה טובה לפני עשרים וחמש שנים, ביום טוב ראשון דסוכות תשמ"ט. זוגתו מרת טויבא לבית משפחת אייזנשטיין, היתה במשך שנים רבות, הטבחית של הישיבות הירושלמיות, עץ חיים ופורת יוסף. נפטרה י"ז אדר א' תשכ"ב. בניהם: א. הגאון רבי דוב מאיר קרויזר מגיד שיעור בעץ חיים, ולאחר מכן ראש ישיבת פרשבורג, ולבסוף ראש הישיבה הגדולה בשיכון סקוויר, בעהמ"ח דבר המלך. ב. הגאון רבי זונדל קרויזר הנ"ל.
  • אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר אבי משפחת קרויזר בירושלים, נולד בשנת תרל"ג לערך, נפטר כ' חשוון תשכ"א. זוגתו מרת חיה שרה לבית משפחת סולובייצ'יק. בזיווג שני נשא לאשה את מרת שרה הענא בת רבי גרשון יוסף ליפשיץ, היא נפטרה טבת תשכ"ח. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי חיים יוסף קרויזר זוגתו מרת ליבע לבית זילברמן. ב. רבי אליהו צבי קרויזר הנ"ל. ג. רבי יעקב זונדל קרויזר בעמ"ח תפארת יעקב זוגתו מרת רבקה רחל טויבא לבית הורוביץ. ד. רבי יצחק קרויזר. ה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אהרן שלמה קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, נפטר י"ג כסלו תשל"ט, וזוגתו נפטרה תשנ"ה. ו. מרת הניא בילא אשת רבי יעקב שמואל ברוורמן. ז. מרת טויבא רחל אשת רבי צבי זוננפלד נכד הגרי"ח. ומזיווג שני נולדו לו, ח. רבי אברהם משה קרויזר. ט. רבי אהרן קרויזר זוגתו לבית גרוסמן. י. רבי יהודה לייב קרויזר זוגתו לבית אייזנבך. יא. רבי גרשון קרויזר.

יום שני, 15 באפריל 2013

רבי שלמה לייב מלענשטנא

אחרי המאמר הקודם על רבי יהושע מאוסטרובה, בו הזכרנו גם את אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא, שבחג הפסח מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, מן הראוי ליחד מאמר מיוחד גם עליו.
רבי שלמה יהודה לייב, נולד בעיר רישא שבגליציה, בשנת תקל"ח. בהגיעו לגיל מצוות, והוא יתום, הלך בעצמו לפשווארסק, לקנות שם תפילין מהסופר המפורסם הרה"ק רבי משה סופר מפשווארסק.
זוגתו מרת שרה פייגא.
עד היותו בן שלושים ושש נסתופף בצל רבותיו, היה אצל מאות צדיקים, אך במיוחד החשיב לרבותיו את היהודי הקדוש מפשיסחא, החוזה מלובלין, ועל כולם הרה"ק ר' מנדל מרימנוב.
תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל, שם הובאו אוצר דברי תורתו על התורה נ"ך, ש"ס, מועדים וענינים שונים, ובמהדורות החדשות נלוו אליו גם תולדותיו הנהגותיו ועובדות אשר נלקטו מתוך ספרי צדיקי דורו ותלמידיו.
תולדותיו נדפסו על ידי חסידי ביאלה, המנציחים את זכרו ומחשיבים אותו, ואת בנו כאבות השושלת של חסידות ביאלה, האף שאדמורי החסידות מתיחסים בן אחר בן עד ליהודי הקדוש מפשיסחא, על כל פנים, כפי שכתבנו כבר במאמר הקודם רבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלה, היה חתנו של רבי יהושע מאוסטרובה, ואת עיקר דרכו קיבל ממנו. הספר נדפס לראשונה תחת השם 'מאמר מרדכי' על ידי ר' מרדכי וינוגרה בילגורייא תרצב, ובשנית בהוצאה נרחבת יותר תחת השם 'תפארת אבות', על ידי ר' דוד מתתיהו רבינוביץ (לימים אדמו"ר מביאלה בבני ברק), ירושלים תשכא, ובשלישית בשלש כרכים, תחת השם 'ברכה משולשת' על ידי יעקב ראובן וינר, ירושלים תשס.
על יחוס משפחות נשותיו לא ידוע, רק בראש ספר 'ברכה שלמה' דלהלן, כתוב שהיו לו ג' נשים, ואחת נקברה בטיטשין, ואחת ברוזבדוב.
גם על יחוסו אין ידוע בפירוט, אילן היוחסין שלו לוטה בערפל, רק נודע מה שאמר רש"ל בעצמו: "ואני יודע שאנכי מזרע דוד".
כפי שהזכרנו במאמר הקודם, אביו ר' ברוך בנדיט, היה צדיק נסתר ומושבו היה בעיר רישא. 
כפי המסופר, היה לו לר' ברוך בנדיט עוד בן ששמו לא נודע, והוא גר בעיר טוטשין, ובנו רבי זאב וואלף ווינשילבוים, נפטר ב' ניסן תרס"ה ומנוחתו בק"ק רישא, על מצבתו נכתב "פה נטמן איש יהודי שהי' ערליכער יוד", צאצאיו: א. האדמו"ר רבי שלמה לייב מטוטשין בעהמ"ח 'הכנת לב לתפילה' , בילגורייא תרפז, שנקרא על שם דודו רבי שלמה לייב מלענטשנא, לאחר שנתגלה לאביו בחלום בליל הוואך-נאכט [למרות שזה נקרא שלמה יהודה לייב, וזה שלמה אריה לייב]. ב. מרת שרה אשת ר' שאול ווקס, אבי רבי אבא וואקס הי"ד, רבה של פרושוביץ בעהמ"ח 'בית אבא' על הלכות שבת ומועדים, עם דברי כבושין והתעוררות לכל השנה קראקא תרצב, ו'ברכה שלמה' לתולדות דודו רש"ל מטיטשין, ר' אבא היה חתנו של ר' שמואל אהרן מילר אב"ד לאבובה.

הפעם נרחיב יותר על צאצאיו של רבי שלמה לייב.
  • הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

  • רבי אברהם, אבי מרת גיטל מחברתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל מסלונים, נכד האדמו"ר בעל היסוד העבודה מסלונים, ואביהם של האחים האדמורים רבי יששכר אריה לייב וינברג מסלונים, שיום ההילולא דילי' הוא בכ"ח ניסן [באותו יום של דודו זקינו רבי יהושע], ורבי אברהם וינברג מסלונים - בברנוביץ, שהשבוע בא' אייר מלאו שמונים שנה לפטירתו. מלבדם היו לו לדברי שמואל עוד חמש בנות, 1. מרת לאה נולדה תר"ל אשת רבי פנחס בצלאל מלוביצקי מרובנא, נפטר באמריקה כ"ה אב תש"ח. 2. מרת שרה אשת רבי אברהם אבלי רפופורט אב"ד קיעלץ, מעט מחידושיו נדפסו בסוף שו"ת ברכת כהן, שחיבר אביו.

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט



היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. בעהמח בית היוצר.
רבי יואל צבי נולד בערך בשנת תקפ, בעיר קאמעדע שבהונגריה. מסופר עליו כי בילדותו כאשר שרו בליל הסדר הפיורט 'אדיר הוא', והגיעו לפיסקא 'חסיד הוא', שאל את אביו, אם הקב"ה חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". בבחרותו למד בישיבתו של הגאון המהר"ם א"ש באונגוואר שבע שנים עד לנישואיו. נשא לאשה את מרת הענטשא לבית גאטליב, מסופר רבות על צדקתה, וספר מנורת המאור היה רגיל על לשונה. אחר נישואיו ישב סמוך אצל חותנו בעיר באיאם, עד שנתקבל לרבנות, בתחילה בעיר פאלדעש, ובשנת תר"ט בהמלצת הדברי חיים נתקבל לעיר אופאלוי, שם כיהן למעלה משלושים שנה, בר"ח תמוז תרמ"ב נתקבל לאב"ד ברזנא, וביום ח' תמוז תרמ"ד, עלה ונתעלה לכהן בעיר הגדולה חוסט.  
היה נוסע להסתופף אצל מאורי החסידות, בין השאר נסע אל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה מאיהעל, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, אך החשיב עצמו במיוחד כחסיד אצל הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו, היה נוסע אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
רבי יואל צבי נפטר לאחר מחלה, ביום י"א כסלו תרנ"ג, ומנוחתו בעיר חוסט. אלמנתו מרת הענטשא עלתה לירושלים לאחר פטירת בעלה, שם נפטרה ביום כ"א טבת תרס"ב ומנוחתה במרומי הר הזיתים.
היו לו תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל ה'יגל יעקב'. מתורתו נדפסו כמה ספרים, מונקאטש תרנו, ובשנית מונקאטש תרסב, לתולדותיו וצאצאיו נדפס קונטרס ליקוטי בית היוצר, רמת בית שמש תשסה. ספר יוצר אור, חידושי חנוכה בסוגיא דכבתה, מישקולץ, תשד.
הסכים מחוסט ביום לז למב"י תרמ"ו על ספר תפארת שלמה, טשערנאוויטץ תרנא, וביום ו ואתחנן תרמ"ח, על ספר נפש טובה, סיגט תרמט. ובב' פינחס תרמ"ט על ספר אבני אליהו למחותנו, מונקאטש תרמט, ובפרשת ראה תרמ"ט על ספר שערי פרנסה טובה, סיגט תרמט, וביום ה' דברים תרנ"ב בחוסט על ספר ברכת הבית, סיגט תרנג.

יחוס בית אבותיו

לא ידוע יחוסו בפרטות, ואודות יחוס אביו, כלל לא נודע, ידוע רק כי שם אביו שמעון, והיה מהעיר קאמעדע שבהונגריה, אך יותר מזה לא נודע. אודות אמו - אשת רבי שמעון, מרת ציפערל, היתה מצאצאי הכוהנים הגדולים, נכדי הגאון רבי חיים כהן רפופורט אב"ד לבוב, ומעלה בקודש.
חותנו של רבי יואל צבי, היה הגאון המקובל, רבי יעקב מטאקאי שהיה האב"ד [הראשון?] בחוסט החל משנת תקפ"ט, ובשנת תר"ה לערך, עזב שם ונסע לכהן כאב"ד בויאים - באיאם [ביהאר - נאג'באיום], שם נפטר בשנת תר"ח.

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסוד


היום מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד, ר' אברהם יהושע היה תלמיד לרבינו המהר"ם שיק, ובחסידות קיבל מבעל הדברי חיים מצאנז, ובנו הדברי יחזקאל משינאווא, ומבעל הייטב לב מסיגעט.
בשנת תרכ"ט נשא לאשה, את הרבנית מרת פראדל, בתו של ר' מרדכי יהודה לעוו אב"ד אינטרדאם. וזמן מה גר סמוך אצל חותנו.
רבי אברהם יהושע פריינד
החל משנת תרל"ט שימש ברבנות, תחילה היה רב העיירה ראדנא בגליל נאסוד, וכשנפטר חמיו עבר בשנת תרס"ה למלא את מקומו באינטערדאם ובנאסוד.
אחר פטירתו אמר עליו הרה"ק רבי יצחק ישעיה מטשחויב כי לא הניח דוגמתו לא במדינה זו ולא במדינה אחרת.
על מצבתו נחקק, פ”נ קדוש ה', צדיקו של עולם, עבד נאמן לה' במסירת הנפש ממש בתורה ועבודה וגמ"ח, רבינו הגאון איש אלוקים נורא אורן של ישראל והאיר להם בכל ענינים, להשיב רבים מעוון ולפעול ישועות בקרב הארץ, במעשים מופלאים כחד מתקיפי קמאי, לא יכיל מקום למקצת שבחו, לו דומיה תהלה, גדול מרבן שמו, הקדוש והטהור מרן אברהם יהושע זצוקללה"ה.
מצבת רבי אברהם יהושע פריינד וזוג' בסאטמאר
זוגתו מרת פראדיל נפטרה ה' ניסן תרצ"א,
תורתו נדפסה בשו"ת מאור יהושע ירושלים תשכז, ולתולדותיו נדפס ספר הדרת קודש, ובו מובאים הליכותיו בקודש, ואף מעט מדברי תורתו.. ובספר נחלת יהושע, שיחות קודש.. מכבוד קדוש דו"ז הגאון הקדוש.. רבי אברהם יהושע פריינד זצללה"ה...

יום חמישי, 26 באפריל 2012

מאה ועשרים שנה לפטירת הבית הלוי


היום מלאו מאה ועשרים שנה מפטירתו של הגאון הגדול רבינו יוסף דובער הלוי סולובייציק אב"ד בריסק ובעל המחבר שו"ת בית הלוי, וספר 'בית הלוי' על התורה. הוא נפטר ביום ד' אייר תרנ"ב בעיר בריסק בהיותו כבן שבעים ושתים שנה. במאמר שלפנינו אכתוב על יחוסו מצד אביו ומצד אמו, אך תחילה כהרגלי אכתוב בקצרה את תולדותיו, ואחר כך נעבור אל עץ המשפחה שלו.
ר' יוסף דוב נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' יצחק זאב, ולאמו מרת רבקה בעיר ניסוויז' שם גר אביו באותה תקופה, בהיותו סמוך על שלחן חותנו. בבחרותו למד בוולוזין, ועוד לפני נישואיו כבר נתמנה להרביץ תורה במינסק. נשא אשה מהעיר בוברויסק, בת למשפחת חסידי חב"ד, אך הזיווג לא עלה יפה, ואחרי שנולדה לו בת אחת, נאלץ לתת גט לאשתו זו, אז נסע לבראדי, שם למד אצל הגאון רבי שלמה קלוגער. אחר כך נשא אשה בשנית את מרת צירל בת לאחד מנכבדי העדה בוואלוזין, היא ילדה לו שני בנים ושתי בנות, לאחר שנפטרה נשא בשלישית את מרת אסתר בילה, שהיתה אף היא אלמנה, והיא ילדה לו בן ובת.
תמונתו המקורית של הבית הלוי, מתוך קטלוג קדם
כצאצא לר' חיים מוואלוזין, נתמנה רבי יוסף דוב לר"מ בישיבת וואלוזין, כמשנהו של הנצי"ב רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שכיהן כראש הישיבה. בשנת תרכ"ה לערך, נתמנה לכהן כאב"ד סלוצק, בשנת תרל"ד עזב את הרבנות שם בעקבות מעשה שהיה, וכעבור כחמש שנים נקרא למלא את מקומו של רבי יהושע לייב דיסקין אב"ד בריסק, שעלה לירושלים.
בבריסק כיהן כרב והרביץ תורה לרבים, עד ליומו האחרון, כאמור, יום ד' אייר תרנ"ב. תורתו הנלמדת בעיון עד היום, נמצאת בספריו, שו"ת בית הלוי ג' חלקים, וספר בית הלוי על התורה. תולדותיו נכתבו בספר 'הראשון לשלשלת בריסק'.
ובזה נחל לפרט ולצייר אילן יוחסין לבית בריסק, אשר ממנו מסתעפים בני משפחת סולובייצ'יק המעטירה, עד ימינו.

וזה יחוס אבותיו,

  • אביו, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מקובנא, נשא לאשה את מרת רבקה בת אביו חורגו ר' משה הכהן שפירא אב"ד ניסוויז. היה עוסק בצרכי ציבור, ופעם נשלח מדודו ר' יצחק מוואלוזין אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. אחר כך נתמנה לרב העדה בקובנא ["רב מטעם"]. נפטר י"ח סיון תר"מ בקובנא.

יום שלישי, 17 בינואר 2012

רבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדני


בבלוג תולדות שורשים אפשר לפעמים גם לכתוב על רבנים פחות מפורסמים, נראה כי הקריטריון היחיד שקובע על אלו רבנים לכתוב, הוא אך ורק האם יש להם עץ שורשים משפחתי מסועף, ורבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדאני שהיום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו, עומד בקריטריון זה, מאחוריו עומד אילן יוחסין מכובד המסתעף ועולה למעלה מארבע מאות שנה אחורה, עד למאה השלישית של האלף השישי.

ותחילה נכתוב אודותיו בכמה שורות, ר' יצחק אייזיק כהנא נולד בשנת תקע"ד לערך, לאביו ר' מאיר. לאחר נישואיו קבע מקום מגוריו בעיר אוהעל, והיה שם מבאי ביתו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה. בזיווג שני נשא לאשה את בתו של הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק ביליצר אב"ד נאדיאידא, כבר בצעירותו נתפרסם ר' יצחק אייזיק לגאון חריף ועצום. ובגיל צעיר נתקבל לכהן כאב"ד ראסנאוויץ ובשנת תרמ"ו עלה על כסא הרבנות בזשאדני. התכתב בהלכה עם הגאון רבי יהודה אסאד, ונדפס בשו"ת יהודה יעלה. סך הכל שימש ברבנות למעלה מחמשים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ב טבת תרנ"ב. [יש אומרים שנפטר כ"א טבת].

ועתה נפרוש את עץ המשפחה שלו.

אביו, רבי מאיר כהנא אב"ד טשעטשעוויץ. שימש ברבנות כארבעים שנה, ונפטר בהיותו כבן שישים בשנת תרט"ז. מלבד בנו רבי יצחק אייזיק היה לו בן נוסף בשם רבי יעקב כהנא שנשא לאשה את מרת איידל רויזה בת ר' שאול רפופורט מהעיר בארטפעלד, והוא אבי ר' משה כץ עלאוויטש מהעיר דוקלא שנפטר מוצאי יום כפור תרפ"ב.

אביו, רבי לוי כהנא בצעירותו היה אב"ד קאזין [קארזין], ואחר כך כיהן כראב"ד בעיר הולדתו ברודי במשך שנים רבות. בתו היתה מרת בלומה אשת ר' דוב בעריש פופרש מבראד בעהמ"ח 'זבד טוב'.

אביו, רבי משה כהנא. [באהלי שם עמ' 234 מדלג על דור זה] אביו מכנה אותו בהקדמה לספרו, הרבני הנכבד והחכם מוהר"ר משה הכהן. זוגתו היתה נכדת הב"ח. מלבד בנו ר' לוי היה לו עוד בן בשם רבי יעקב צבי הכהן.

אביו, רבי דוד כהנא בוכנר אב"ד מולטין, בעל המחבר 'נפש דוד'. בספרו של אביו קרן אור, כתוב שהיה מחובשי דקלאז רבתא קדישא דק"ק בראד, ונתקבל לאב"ד ומ"ץ בכמה קהילות. ובהסכמת אב"ד בראד, כתוב עליו, שתקע אהלו פה במותבא דבי דינא רבא מומחה לרבים ודיין קבוע פ"ק. ובכן היה ר' דוד כהנא מחכמי הקלויז המפורסם בברודי, ובהקדמתו לספרו נפש דוד מספר שלמד שם אצל הגאון החסיד רבי מנחם מאניש [הורוביץ] בהגאון אב"ד דק"ק בראד. מלבד בנו ר' משה הנ"ל היו לו עוד שני בנים והם, רבי אליעזר ליפמן הכהן אבי ר' מרדכי הכהן מגיד מישרים בברודי, והמשורר ר' זאב וואלף הכהן בוכנער שהדפיס ספרי שירה רבים.

אביו רבי משה כהנא אב"ד דראהאביטש ובעלז, ולבסוף בסלוצק שבליטא, בעהמ"ח שו"ת 'קרן אור' [זולקווא תקל"ו]. בנו מכנה אותו "דרשני ופייטני". נפטר בשנת תפ"ז, זוגתו מרת בלומה.
מלבד בנו ר' דוד היו לו שני בנים נוספים, האחד בשם ר' זאב וואלף הכהן מריישא שנפטר צעיר, ואחיו ר' דוד מזכיר בהקדמה לספרו שנכדיו של ר' זאב עזרו לו בהדפסת ספרו. והבן השני הוא רבי דוב בער הכהן מבראד שגידל את אחיו ר' דוד.

אביו, רבי יהודה אריה לייב הכהן אב"ד לויצק. מלבד בנו ר' משה, היה חותנו של ר' משה מרדכי הנקרא על שמו ר' מרדכי ר' לייבוש'ס, והוא היה חותנו של רבי אלכסנדר סנדר שור, בעל התבואות שור.

יום רביעי, 11 בינואר 2012

הגאון רבי חיים קרייזווירט - עשור לפטירתו


עשר שנים מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי חיים קרייזווירט גאב"ד אנטוורפן. כבר מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול, ונתפרסם בתואר ה'עילוי מקראקא'. הגאון ר' אברהם דובער שפירא, כותב במכתב מחודש אדר ת"ש,
בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בע"פ ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים ואחרונים ידיו רב לו, והוא גם מבין ומעמיק ומחדש חידושים נפלאים, והוא גם איש נעים ונחמד מתון ומנומס צנוע ומעלי טובא טובא ... בחור צעיר מצד זה וגאון ממש מצד זה... אין אני מן המפריזים על המדה ולא גדשתי את הסאה אלא מחקתיה הרבה...
היה חתנו, של המשגיח דישיבת סלבודקה, הגאון הצדיק רבי אברהם גרודזנסקי. בשנת תשי"ד נתמנה לכהן כרבה של אנטוורפן, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו. מלבד תפקידו זה, פעל רבות באסיפת כספים למען אלמנות ויתומים, וכאשר שאלו אותו פעם, מדוע אינו מקדיש זמן לכתוב את זכרונותיו מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, היה עונה שעדיף לו בזמן זה לאסוף עוד קצת כסף לטובת יתומים.
כאמור, רבי חיים נפטר באנטוורפן, ביום ט"ז טבת תשס"ב, והובא לקבורות בהר המנוחות בירושלים.
בתו כתבה עליו את הספר 'חזון חיים'.

רבי חיים קרייזווירט בדרשת ההכתרה באנטוורפן

וזה סדר יחוסו
אביו הגאון רבי אברהם יוסף קרייזוירט, נולד במאגנישוב ח' אייר תרל"ו, אב"ד וואיניטש ומחבר 'בית אברהם'. ואלו דבריו של ר' חיים אודות אביו,
לרגל המלחמה הרוסית יפנית נמלט בשנת תרס"ה לגליציה והתישב שם בעיר וואויניטש. לא עברו הימים וכבר יצאו לו מוניטין באזור ... כיון שגילו בני עדת וואויניטש את המאור הגנוז הזה אשר לאורו היו צריכים עמדו ומינוהו לרב ולמורה דרך עליהם... כל ימיו יגע ועמל בתורה בשקידה עצומה, והשאיר אחריו ברכה בירושתו הרוחנית המקיפה. ספרו 'בית אברהם' המלא מוסר ויראת שמים יצא לאור בשנת תרסט. מלבד זה נשארו בכתבים חבוריו 'שות מהריא' וספרו 'שמלה רחבה' על טרפות הראה, חבור נפלא שיגע בכתיבתו כעשר שנים. שני הספרים האלה טרם יצאו לאור ולצערנו הרב נאבדו כתבי היד בימי השואה ... אמונתו הזכה ועבודתו התמימה היו לאחדות בידו והתגלו ביתר שאת בימי חודש אלול, כל ימי חודש זה השתדל במלא כחו להתעלות ולהתקשר בעולמות עליונים, למד תקוני זהר ענה בצום נפשו, וכולו אומר קדושה וטהרה... בשנות הזעם חזר לקוזניץ מחוז מולדתו ונשמתו עלתה למרומים ושבה לבית אביה ביום א' דסוכות תש"ב לשכון כבוד בצלא דהימנותא דמחיצת קדושי עליון שנספו במחנה טרבלניקה בידי הגרמנים.
כאמור, ר' אברהם יוסף נהרג בשואה ועמו נהרגו גם אשתו וילדיו, שלום מרדכי, נתן דוד, יהודה, וחוה גננדל. ובנם ר' חיים היה היחידי שניצל מהמשפחה.

יום שני, 14 בנובמבר 2011

הרב שך - עשר שנים לפטירתו

בימים אלו נמלא עשור להסתלקותו של רשכבה"ג, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהזדמנות זו כדרכנו, נתמקד בעץ המשפחה שלו, שחלקים ממנו כבר הוזכרו כאן בעבר, נוסיף ונפרט כאן את הידוע על משפחתו.
 
רבי אלעזר מנחם מן שך, נולד בעיירה וואבוילניק הליטאית, להוריו ר' אפרים עזריאל שך, ובת שבע לבית לויטן.


על משפחת אביו, כמעט ולא נודע לנו, בספרים לא מצאנו איזכור למשפחה זו. רק מעט על פי רשימות פרענומעראנטן [שחלקם כבר נתפרסמו בספר על הרב שך, בשם ידידי חוקר יוחסין המפורסם, ר' יהודה אהרן הורוביץ], ועל פי רשימות הממשלה הליטאית.

ואלו הדברים העולים מתוך הרשימות,

אביו של הרב שך - ר' אפרים עזריאל נולד בעיר פומפיאן הסמוכה, בכ"ט סיוון תרכ"ה, [הרושמים רשמו שמשפחתו מוואבולניק, והברית נערכה על ידי ר' הירש זק]. לאחר שנשא את מרת בת שבע, נולדו להם כמה וכמה ילדים: א. שרגא פייביש נולד תרנ"ד, ב. ישראל מאיר נולד תרנ"ו, ג. אלעזר מן נולד תרנח, ד. הענא נולדה תרס, נפטרה ד' ניסן תרצ"ב. ר' עזריאל היה עגלון, נפטר תוך כדי ניתוח בבית חולים, ביום י"ט תשרי תרפ"ז, ולמחרתו נקבר בבית הקברות היהודי בפוניבז. זוגתו מרת בת שבע נפטרה ט' תשרי ת"ש.

אביו, ר' אשר שך, מופיע ברשימת משלמי המיסים מוובולניק בשנת 1892 ו1899. זוגתו מרת דבורה בת ר' זונדל. היו להן לפחות שני בנים ובת אחת, עזריאל הנ"ל ואלעזר מן שנולד תר"ל, ונפטר בהיותו בן 8. והבת נחמה מינדל נולדה תרל"ו.

אביו ר' אלעזר שך, נראה שהוא המופיע במפקד משנת תקצו, כתושב בביתו של אליהו בלוך. על פי האמור, שם אשתו ליבע.

אביו ר' וולף שך, נפטר כנראה בקיץ תקע"ו.

אביו ר' עזריאל.

הרב שך
בספר 'פרי אשל' שחיבר רבי שלום אלחנן לוי [יפה] מוואבאלניק, ונדפס בווילנא תרל"ז, מופיעים כמה פרענומעראנטן מהעיר. בהם גם של בני משפחת שך, ר' עזריאל בר' אליעזר מן. ברשימה המופיע בסוף ספר 'גן נעול', וילנא תרלד, מופיע ר' אליעזר ב"ר מאיר שאך. גם בספר אהבת חסד של החפץ חיים, מופיעים מוואבולניק, ר' אלי' ב"ר אליעזר מן, ר' עזריאל ב"ר יקותיאל, ור' יהושע דוד ב"ר עזריאל.


 משפחת לויטן


אמו של הרב שך, מרת בת שבע, היתה בתו של הרב ישראל מאיר הלוי לויטן מפומפיאן. לא ידוע הרבה על אבותיו, ואף לא על קורותיו של ר' ישראל מאיר. בנו בספר אהלי יעקב, קורא לו הרב הגאון הצדיק. אביו של ר' ישראל מאיר היה ר' שרגא פייביש בן ר' משה בן ר' ישראל, ואשתו של ר' ישראל מאיר היתה מרת שרה הענא. ר' ישראל מאיר נפטר בפומפיאן טו חשוון תרנד בהיותו בן 56 שנים.

צאצאיו של ר' ישראל מאיר, מפארים אילן יוחסין זה, הם כיהנו ברבנות בליטא ובאמריקה, ונתפרסמו בעולם התורה.

יום שישי, 19 באוגוסט 2011

הערות וגירסאות שונות ביחוסו של ר' אבלי

עץ המשפחה של ר' אבלי פוסבולר הוא הנושא של סדרת המאמרים שאנו אוחזים בהם כעת.
במאמר השני בסדרה, נעסוק עוד מעט ביחוס אבותיו של ר' אברהם אבלי, ותחילה נצטט כמה מקורות המזכירים גודל יחוסו.
נכדו של רבינו - ר' מיכל בערמאן מבירז, הדפיס בווארשא את תמונתו של ר' אבלי, ומתחת התמונה כותב, "והוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג זק מרגליות קצינעלבוגין ראפופורט ועוד", ר' מיכל גם כתב שהוא מתעתד להוציא ספר יחס בשם 'תפארת בנים', אך למיטב הידיעה לא נדפס ספר כזה עד היום.
גם יש ספר בשם 'זכרון יצחק', שחיברו ר' יצחק דוב זקש בן ר' אליעזר בן ר' יצחק שנשא את אחותו של ר' אבלי, וכותב בשער, וזכות אבותי הגאונים הגדולים זצ"ל אשר מעולם היו מאנשי השם, ל"ז דורות זא"ז גאונים וקדושים, שורש מגזע דוד המעה"ש, כמואר בספר היוחסין שלנו הנקרא 'תפארת בנים' אשר אני עתיד להדפיסו בס' בחלק שני אי"ה". אולם גם חלק שני לספר 'זכרון יצחק' לא נדפס למיטב ידיעתי.
הזכרנו במאמר הקודם, שר' אברהם אבלי נולד בפאסוואהל, בעת שכיהן שם אביו ברבנות העיר, ולפנים כיהן שם זקנו אבי אמו.
מי הוא זה זקנו אבי אמו של ר' אבלי?
כותבי תולדותיו של רבינו, ובראשם שטיינשניידער בספר 'עיר וילנא', הזכירו שאשת אביו ר' אברהם שלמה, היתה דינה בת ר' יצחק אב"ד פאסוואהל ובירז, שהוא היה אחיהם של ר' משולם זלמן אב"ד פאקראי ור' ישראל אב"ד בירז, בני ר' חיים אב"ד בירז, נין ונכד לר' יצחק הגדול אב"ד וילנא ופוזנא.
זה מתישב לנו עם הידיעה שר' אברהם שלמה עצמו כיהן כרב בפסוואהל ולפי זה, הוא כיהן ברבנות על מקום חותנו, אלא שעדיין לא נודע לנו לפי זה כיצד הוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג מרגליות וכו'. רק על משפחת זק.
אכן, בספר 'דעת קדושים' כתב ישראל טוביה אייזנשטאט מעט אחרת, לדבריו, דינה אשת ר' אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל, היתה בת ר' יהודה לייב ברודא, והוא זה שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פאסוואהל. לפי דבריו, היה ר' אברהם שלמה הרב על מקום חותנו זקינו.
ומעתה גם נודע לנו כיצד מופיע הוד יחוסו של ר' אבלי על משפחת ברודא. אומנם אודות חותנו, ר' יהודה לייב ברודא לא נודע לנו מאומה, אם כיהן בקודש, ומי היו אבותיו, אך אכן מסתבר שדרכו ממשיך גם היחוס אל משפחות ברלין וגינצבורג, שכן משפחות אלו התחתנו זו בזו.
וכיוון שהזכרנו את בתו וחתנו של ר' אברהם שלמה, אשת ר' יצחק זק, נמשיך ונעסוק עוד במשפחתו של ר' אברהם שלמה ובצאצאיו.
לר' אברהם שלמה אביו של ר' אבלי, היו מלבדו עוד בן ובת, ואלו הם.

יום רביעי, 9 בפברואר 2011

משפחת רבי גרשון הכהן רפופורט אב"ד אוברעהנהיים

הבקיא ביוחסין, ידידי ר' יוסף נחמיה הכהן קוואדראט, מפרסם כאן מאמר נוסף מפרי עטו, הרי הוא לפניכם.

אחד מבניו הבלתי ידועים של הגאון רבי ר' שמחה הכהן רפאפורט אב"ד בק"ק דובנא שבמדינת וואהלין, הוראדנא שבמדינת ליטא, לובלין שבמדינת פולין, ובסוף ימיו נתקבל לאב"ד בק"ק לבוב שבמדינת פאדאליא, ונפטר עלי דרך בשעברעשין, היה הג"ר גרשון הכהן אב"ד בק"ק אוברעהנהיים (אובערניי) שבמדינות עלזוס.
הרבה פרטים אודותיו לא מצאתי, והיות שב"ב, מתיחסת אליו, לכן ליקטתי פרטים אודותיו, ואוקיר תודה, למה שיחכים עיני בפרטי תולדותיו ויחוס ביתו זו אשתו.
* * *
מקור ראשון בספרי התולדות אודותיו נמצא בס' העורבים ובני יונה (רעדלהיים תרכא), וז"ל שם בפרק י (עמוד 15):
"ואלה תולדות הרב ר' שמחה כהן רפא פורט, המפורסם בעולם על תורתו וצדקתו, ויולד שלשה בנים: את שלמה, את גרשון ואת חיים. ויגדלו הנערים ויהי שלמה איש יושב אהל של תורה בעיר חעלם, שם היה רב ומורה שנת חמשת אלפים תפ"ב (זרע ישראל). ואחיו גרשון היה איש זך הרעיו וישר העיון, שלם הוא ושלמה משנתו, ועל כל אלה נתמנה לרב ומורה בכמה קהלות, עד ארץ צרפת וארץ אשכנז. בסוף ימיו, היה מרביץ תורה בעדת ישראל אוברענהיים, במדינת עלזאס; ומשם נקרא לאב"ד בקהל מגנצא. וכבוד עשו לו במותו שם, יום א' כ' אייר שנת תקכ"ח לפ"ק (ספר הזכרת נשמות ממגנצא). וחיים אחי שלמה ואחי גרשון, הוא הכהן הגדול מאחיו, אשר שמו היה נודע בשערים, מפני טוב שכלו ורוחב לבבו בתורה ובהצנע לכת במדות".
משם הובא פרטים אלו בס' דעת קדושים (פעטערבורג תרנז) עמוד 155, אות ח' בשם אומרם:
"הג' החריף מו"ה גרשון הכהן ראפפורט בדרעזדען, מרביץ תורה בק"ק אובערנהיים במדינת עלזאס ואח"כ אב"ד במגנצא ושם נפטר ך' אייר תקכ"ח (כרמולי)"
את הציון "כרמולי", כוונתו לס' העורבים ובני יונה הנ"ל שחיבר ר' אליקים כרמולי.

משם הועתק לס' לקורות היהודים בלובלין (לובלין תרס), עמוד 67 בערך אביו, מציין את הג"ר גרשון:
"הגאון מו"ה גרשון הכהן רפאפורט אבד"ק אייברינהיים בעלזאס מגנצא".
וכן הוא מוזכר בס' ענף עץ אבות (קראקא תרסג), חלק הענפים סי' פד.
*
בספר כלילת יופי ח"א (קראקא תרמח) בערך אביו מתעלם מהג"ר גרשון דידן, שהרי במקום אחר מביא מדברי העורבים ובני יונה.
גם בס' אנשי שם (קראקא תרנה), אות תקמה, מתעלם מבנו זה, ומביא על אתר מדברי העורבים ובני יונה, ומציין שטעה, אולם כפי שנראה להלן, הרי ברור שהג"ר גרשון דידן היה בן הרבי ר' שמחה.
* * *
הג"ר גרשון הכהן רפאפורט, נולד - כאמור - לאביו הרבי ר' שמחה.
כשהגיע לפרקו נשא לאשה את מרת חי' בת הר"ר יעקב מק"ק אפטא (כן רשום עליה בה"גרונער בוך" דק"ק ווירמייזא).
כיהן כאב"ד בק"ק דרעזדען שבמדינת אשכנז ובק"ק אובערעהנהיים שבמדינת עלזאס השכנה. בס' געשיכטע דער יודען אין דער קורפפאלץ שולל החלטת כרמולי שהיה אב"ד במגנצא, ואכן לא מצאנו שמו בין רשימת הרבנים דשם.
נפטר - כאמור - ביום כ' באייר שנת תקכ"ח לפ"ק, ומנו"כ בק"ק מגנצא (מאינץ) העתיקה.
וכה כתבו עליו במעמארבוך שבק"ק מגנצא:
"יא"נ הרב המופלג בתורה ובחסידות מהור"ר גרשון זצ"ל בן הרב הגאון המפורסם מהור"ר שמחה כהן ראפפורט זצ"ל על שהיתה תורתו אמנתו והעמיד תלמידים הרבה ושפט בצדק דלים בק"ק אוברענום במדינות עלזוס ומנחתו כבוד פה ק"ק מגנצא יע"א וכו' נפטר ונקבר יום א' כ' אייר תקכ"ח לפ"ק".
זוגתו הרבנית חי' האריכה כעשר שנים אחריו ונפטרה בווירמייזא ביום כ' בחשון שנת תקל"ח לפ"ק.
וכה נכתבה עליה במעמארבוך הנקרא "גרונער בוך" דק"ק ווירמייזא:
"האשה הרבנית הזקינה מרת חיי' בת הרב מוהר"ר יעקב מק"ק אפטא ז"ל בעבור לבה"כ העריבה והשכימה, ועובדת ה' בתמימה, והיתה ממשפחה רמה, ויורשי' נתנה עבורה ששה זהו' לצדקה [נפטרת ונקברת בש"ט ביו' ה' כ' חשון תקל"ח ל' והיא היתה אשת המנוח מהור"ר גרשון אוברענים זצ"ל]".
מצאצאם נודע לנו שתיים:

יום שני, 18 באוקטובר 2010

הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד אב"ד טשעבין וראש ישיבת כוכב יעקב

רבי דב בעריש וידנפלד אב"ד טשעבין, היום מלאו ארבעים וחמש שנים לפטירתו, י' חשון תשכ"ו. להלן נפרט את תולדותיו, ואת אילן היוחסין שלו.



רבי דב בעריש נולד בה' שבט תרמ"א, בעיר הרימלוב, לאביו רבי יעקב ויידנפלד שכיהן שם כרב העיר, ולאמו מרת רחל למשפחת רפופורט. בהגיעו לגיל מצוות נתייתם מאביו ראש המשפחה, והמשיך לקבל תורה מפי אחיו הגדולים. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, נכד הגאון הצדיק רבי חיים אב"ד טשעבין, וקבע משכנו בעיר.

עד לשנת תרפ"ג, לא כיהן ברבנות, אלא מסר שיעורים לתלמידים ובעלי בתים, ובשעות אחר הצהריים עסק במסחר. אך גם אז, כבר העריכוהו גדולי דורו עמם התכתב בהלכה.
עם התמנותו לרב העיר בשנת תרפ"ג, פתח גם ישיבה רשמית, ישיבת כוכב יעקב, הישיבה נתפרסמה עד מהרה, ותלמידים רבים מרחבי פולין באו ללמוד תורה מפיו.
בימות המלחמה ברח ללבוב, ממנה גורש לסיביר, שם שהה שנתיים ימים בתנאים קשים ביותר. בשנת תש"ב עבר לבוכרה, ובשנת תש"ו עלה לארץ ישראל דרך איראן.

שנה אחת לאחר עלייתם ארצה, נפטרה רעייתו הרבנית יאכט בשבת ד' שבט תש"ז. והוא נשא בזיווג שני את הרבנית מרת רייזל בתו של ר' משה ליברמן פרנס קהילת קאשוי, ונכדתה של הרבנית שמחה ליהמן בת זקוניו של החתם סופר.
בירושלים, נתקבל כר"מ בישיבת חיי עולם, וזמן קצר לאחר מכן, יסד מחדש ישיבה, כהמשך לישיבת כוכב יעקב בטשעבין. היה גם חבר מועצת גדולי התורה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות באה"ק.
בערב שבת קודש, סמוך להדלקת הנרות, י' חשון תשכ"ו, נפטר רבי דוב בעריש, כששפתיו ממללות 'נשמת כל חי'.

צאצאיו:
בנו רבי יעקב וידנפלד, כיהן כר"מ בישיבת כוכב יעקב בטשעבין. זוגתו מרת רחל בת רבי חיים קנר. הי"ד.
בנו רבי ישראל יוסף וידנפלד, כיהן אף הוא כר"מ בישיבה. זוגתו הרבנית, מרת מרים רייזא בת הגאון רבי מנחם זמבה אב"ד ורשא. הי"ד.

יום שני, 27 ביולי 2009

מגילת יוחסין ישנה שנדפסה

לפני כשנה, נדפס בירושלים ספר 'כתבי הגר"י', בספר נדפסו כתביו של הגאון ר' יצחק אב"ד לעטשוב, ובהם חידושים על התורה דרך פילפול, בדרך דרש, על ספר תהילים, ועוד הרבה תורות ודרשות מהמחבר, בכל מיני נושאים.

המחבר הלא הוא ר' יצחק מלעטשוב, נולד בו' אדר ב' תפ"ו. בעיר זסלב, לאביו ר' דוד מזסלב נכד ר' דוד לידא. ולאמו מרת טויבא בת ר' ישראל חריף הלפרין אב"ד זסלב. קודם שנת תק"י, נישא למרת רייזל בת ר' נחמן ז"ק מטיסמניץ נינו של ר' נחמן כהנא רפופרט אב"ד לבוב. בחודש שבט שנת תקי"ד, נתקבל להיות אב"ד לעטשוב. לאחר ארבעים ושניים שנה, נתקבל להיות גם כרב המחוז כולו. כולל מעזיבוז ודרזני' ואוייעזד. ונפטר בשנת תקנ"ח.

מביאי הספר לדפוס, צאצאי המחבר, בני משפחת אנשין מירושלים, עשו עימנו חסד, ולא הדפיסו רק את החלק התורני של הכתבים, ובצורה מעובדת, כפי שנהוג בימינו. אלא הדפיסו את כל כתביו של המחבר כמות שהם. ומכאן נפתח צוהר לעולמו של רב בישראל שחי לפני למעלה ממאתיים שנה. בספר נדפסו מספר דרשות שלו, שות"ם למיניהם, הספדים, דרשות לניחום אבלים, צוואות אישים שונים ממשפחת המחבר, צוואת המחבר עצמו, רשימה מהספרים של המחבר, [לא ספרים שהוא חיבר, אלא ספרים שהחזיק ברשותו, בשנת תק"ן], ועוד רשימות שונות.
העולה על כולנה, נדפסה בספר מגילת יוחסין שכתב המחבר, ובה נכלל יחוסו לגדולי ישראל, ולמשפחות המיוחסות, מצד אביו, מצד אמו, ומצד חותנו וחותנתו. אמנם, חלק גדול מהנדפס שם, כבר היה ידוע ממקורות אחרים, אך עדיין יש במגילה, שהיתה ספונה למעלה ממאתיים שנה, חידושים מעניינים, ששופכים אור על כמה משפחות חשובות, ואי"ה, במאמרים הבאים נפרט יותר על מקורות המגילה, ועל הפרטים המתגלים ממנה.
בספר נדפס גם מבוא רחב, מאת המו"ל, ובו פרטים נוספים על המחבר ומשפחתו.

מהספר אפשר ללמוד הרבה דברים על חיי היהודים והנהגת הרבנים דאז, כמו גם על התפשטות החסידות, אך כאן אנו עוסקים בענייני יוחסין, ולכך נייחד אף את המאמר הזה, וזה החלי.

בספר 'עטרת תפארת ישראל', [וויען תרמ"ג], והוא שלשלת היחש למשפחת ... מוה' ישראל בראדסקי ... ממשפחת שור ולמשפחת אשתו .. מרת חיה ... ממשפחת הרוקח, מנחה הוא שלוחה ליום .. חתונת בתם .. מאת זאב קאראטשונסקי. כותב בעמוד 21, בין יתר צאצאי ר' אלכסנדר סנדר בעל תבואות שור: "הרבנית החסידה המפורסמת מרת דבורה ובעלה היה הרב המפורסם מוה' ישראל באב"ד בהרב המפורסם מוה' מרדכי באב"ד (הנקרא ר' מרדכי דעם ריבוס) והיה נאמן דד' ארצות, בהרב המפורסים מוה' יעקב, בהרב הגאון מוה' יצחק אבד"ק בראד". וכן העתיק ר' דובעריש פרידברג, בספרו 'תולדות משפחת שור' [פראנקפורט תרס"א, עמ' כג], אלא שהוא דייק יותר וכתב, שר' מרדכי באב"ד הנאמן דד' ארצות היה בעצמו בן הרב מ' יצחק האב"ד בראדי, ולא בן בנו.
רוב כותבי היוחסין, [בעיקר אלו המתיחסים על שושלת משפחת רוקח, כי ר' ישראל חתן התבואות שור, היה חותן ר' שמואל שמעלקא רוקח, רב דחייטים בבראד וכו'] העתיקו כפי שכתב פרידברג, שר' ישראל חתן התבואות שור, היה ב"ר מרדכי נאמן דד' ארצות ב"ר יצחק אב"ד בראדי ומעב"ק, מגזע הר"ר העשל והש"ך.

והנה, בספר תורת מנחם, [מאת ר' מנחם מנדל שור, מונקאטש תרס"ג], נדפס בראש הספר 'מכתב תנחומים ואגרת יוחסין', מאת הרב ר' אברהם איטינגא, המפורסם בידיעותיו הרבות והמדוייקות בשטח היוחסין בכלל, ובתולדות העיר בראדי בפרט. וכך הוא כותב שם בתוך דבריו, [הערה ג'], "... הרב החריף מו"ה אברהם שור, אחיו של הרה"ג הצדיק מו"ה אלכסנדר חיים תבואות שור מבראדי בני הרב הפרנס מו"ה ישראל בר' מרדכי ר' יעקליס מבראד חתן רבינו הגאון בעל תבואות שור זצ"ל...", ובסוגריים מוסיף ר' אברהם איטינגא וכותב: "בס' תולדות משפחת שור כתב שה"ר ישראל אביו של הר"ר סענדר חיים הי' בן ר' מרדכי באב"ד וטעות הוא, כי אביו הר"ר מרדכי ר' יעקליס הוא אחר, ולא קרב זה אל זה כמבואר בחיבורי 'אנשי מופת'". [במאמר המוסגר: חיבור אנשי מופת, כתב ר' אברהם איטינגא, לתולדות חכמי העיר בראדי, אלא שלא הובא לדפוס וחבל על דאבדין].

וכן העיר בזה, הרב דובעריש וועבער מניו יארק, במאמרו 'לתולדות בעל מעשה רוקח זצ"ל', [הערות על ספרו של ר' אהרן חיים הויזמאן מירושלים 'תולדות מעשה רוקח'], בקובץ בית אהרן וישראל, קכה, ירושלים, סיון תמוז תשס"ו.

וראיה לדבריו של ר' אברהם איטינגא, מצינו במגילת היוחסין שכתב ר' יצחק אב"ד לעטשוב דנן, שחי זמן קצר לאחר האישים הנ"ל, ונדפסת בספר. מפרט את צאצאיו של ר' איצק אב"ד דק' בראד, הוא ר' יצחק באב"ד בנו של ר' יששכר בעריש, וכך הוא כותב: "בניו של המפורסם ר' מרדכי דעם רבש מבראד א' הנגיד ר' מענדל מבראד חתן הגאון מקרעשוב ב' הנגיד ר' מיכל מבראד". ובהמשך פורט את חתניו של ר' מרדכי. עכ"פ לא מזכיר בין בניו של ר' מרדכי, את ר' ישראל חתנו של בעל תבואות שור. גם גירסתו של בעל עטרת תפארת ישראל, שר' ישראל חתן התבואות שור, היה בנו של ר' מרדכי ב"ר יעקב בנו של ר' יצחק, אף היא נדחית, כי המחבר מפרט גם את בניו של ר' יעקב דעם רבש, וז"ל: "א. הרב הנגיד ר' איצקל שהוא חתן המפורסם ר' אברהם ר' חיימש. ב. הנגיד ר' שמואל חתן הגאון ר' משה אב"ד מזלאטשוב..". שוב, אין בין הנמנים בן בשם יעקב.
כאמור, המחבר של מגילת היוחסין, היה ממשפחתם הקרובה של האחים בני ר' יצחק אב"ד בראדי. אמו של המחבר, מרת טויבא היתה בת אחותם של האחים, וקראה לבנה המחבר בשם זקינה ר' יצחק. ר' יעקב דעם רב'ש נפטר בשנת תק"ח, ואחיו ר' מרדכי נפטר בשנת תקי"ב, המחבר הכיר, וסביר להניח שאף פגש את שניהם, והיה יודע לו היו מחותנים עם בעל התבואות שור.

ושמא תאמר 'לא מצינו אינו ראיה', ובפרט שלאורך כל מגילת היוחסין לא מקפיד המחבר להזכיר את כל הצאצאים, וכנראה גם [כפי שנרחיב במאמר נוסף אי"ה], שהמחבר לא כתב את המגילה בעצמו, אלא רק העתיק מכמה מקורות. ישנה לנו ראיה נוספת, ניצחת, שודאי לא היה לר' מרדכי דעם רב'ש בן בשם ישראל, ולא היה מחותן עם בעל תבואות שור.
בין יתר הצוואות, המובאות בספר, מובאת 'צוואת דודי זקיני הרב הטפסר המפורסם ר' מרדכי דעם רב'ש מק' בראד נאמן דד"א'. ובצוואה, מזכיר ר' מרדכי את כל צאצאיו, וכך כותב 'התחלתי לכתוב צוואה הנהגה לבני ר' מענדל ולחתני הרב ר' יעקב ולגיסו הנגיד מ' צבי הירש ולנכדי היתומים מאביהם בני ר' מיכל ז"ל', בהמשך הוא מזכיר 'שאחר מיתת בני ר' מיכל שנפטר בק' פ"פ דאדר ביום ה' ך"ו תמוז ת"ק לפ"ק ונשאר ממנו שני זכרים א' איצק והשני אלי', וג' בנות א' בילא ונתתי אותה לאיש כבוד מ' שמואל בהרב מ' שאול אב"ד דק' לאדמיר .. והשני' משודכת להבחור צבי הירש בהמנוח מ' משולם מבערזאן . גם לשלישית עלי להשיא כראוי'.
גם בכל ההמשך, כשמפרט את צאצאיו מזכיר רק את בנו ר' מענדל [הוא ר' מנחם מנדל באב"ד מרבני גליל לבוב, חתן הגאון מקרעשוב], ואת צאצאי בנו ר' מיכל [הוא ר' יחיאל מיכל באב"ד, שמפורסם עליו כי היה אב"ד בילקאמין (ולכאורה כאן, מהצוואה, וממגילת היוחסין, לא נראה שהיה רב), בנו ר' איצק הנזכר, הוא ר' יצחק באלחובער ראש מדינה, חותנו של ר' משולם הכהן כ"ץ אב"ד לבוב בעהמ"ח עיקר תוס' יו"ט]. ולא מזכיר מאומה, מבן בשם ישראל, או מצאצאיו.

העולה מכל הנ"ל, צאצאי ר' ישראל חתן התבואות שור, ובתוכם רוב משפחת רוקח, אשר עליהם נמנית שושלת בעלז, אינם נמנים מצד זה על צאצאי הר"ר העשל והש"ך, רק הם מצאצאי בעל התבואות שור.

[בספר הנדפס, בהערה על הצוואה שם, כותב המו"ל שר' מרדכי דעם רב'ש, הוא רבי [יעקב] מרדכי באב"ד, ואיני יודע, מה ראה לערבב בין שני האחים ולעשותם חד].

למהות הכינוי 'דעם רב'ש'
ר' מרדכי דעם רב'ש, ר' מרדכי היה בנו של ר' יצחק אב"ד בראדי, בן בנו של הר"ר העשל. ככל בני הרב בעיר בראדי, כונה גם ר' מרדכי בשם דעם רב'ש, דהיינו ר' מרדכי של הרב.


במאמרים הבאים, נמשיך לעסוק אי"ה, במגילת היוחסין שבספר 'כתבי הגר"י'.
גם ר' נפתלי אהרן ווקשטיין, עומד לפרסם בהמודיע, מאמר על מגילת יוחסין מעניינת זו.

יום ראשון, 3 במאי 2009

משפחת מייטס מוילנא לירושלים

ר' אריה לייב מייטעס מפינסק בוילנא,

ר' אריה לייב מייטעס שתדלן של הקהילה בוילנא, במקורו היה מהעיר פינסק ושם אביו ר' יהודה ליפשיץ. ר' אריה לייב היה מכונה במסמכים הרישמיים גרושקו, (תולדות הקהילה העברית בוילנא עמ' 136).
תפקיד השתדלן: 'השתדלן היה דואג לפריבילגיות של הקהלה, למשפטי הקהל בבתי דין של המדינה, לבטול עלילות שקר, לפדיון שבויים וכד', השתדלן ידע את שפת המדינה והיה יוצא ונכנס בארמנות השרים ובמשרדים, השתדלן היה כותב כתבים בפולנית והיה גם מתרגם תעודות מעברית לפולנית'.
בכתב החוזה שערך ועד המדינה עם השתדלן שקדם לר' אריה לייב נכתב בין היתר, 'לבל ילכו קודר בלחץ אויב להושיע מכל צרינו, אשר כל היום כלימתנו נגדם להתעולל עלילות ברשע בהווסדם יחד עלינו לדרוך קשת להפיל עני ואביון ודבר מרמות וחשבון.. .. ואנו אין לנו אלא כוחנו בפה מפיק מרגליות ומליץ יושר לשום משמרת למשרת .. .. והנה את שאהבה נפשנו מצאנו, גבר חכם ונהיר שפתותיו נוטפות מור עובר לשנא דאקדומי לדם פניו בתוד"ע, אשר לו יד ושם לעמוד בהיכל מלך ושרים לבטא בשפתיו בשפת רננות יהלל, פיו ולבו שוין, וטובה חכמה עם נחלה נחל איתן בישיבת זקנים'.

ר' אריה לייב הצליח במיוחד במשפט שהיה בשנת תקמ"ג-ד, בית דין חצר המלך, דן במשפט שבין העיריה חבורת הסוחרים וחברות בעלי המלאכה ובין הקהל. הפסק שהתקבל ביטל את כל התקנות בדבר הגיטו, שנקבעו כבר כמאה וחמישים שנה קודם, ומאפשר כעת ליהודים להתגורר בכל העיר ופרבריה. פסק הדין מבטל את המס השנתי של 600 זהובים שהיה מוטל על היהודים, ומבטל את האפשרות להטיל מסים מיוחדים על היהודים. בית הדין הכריז על חופש המסחר והמלאכה הוא מציין שהיו מתבטלות ההגבלות בדבר המסחר לסוגיו וכו'. פסק הדין נחשב בקרב היהודים להצלחה גדולה, שנזקפה לזכותו של ר' לייב מייטעס, וזכרו לו את זה כל ימיו, ואף לאחר מותו נחקק על מצבתו 'הוא אשר עשה התשועה הגדולה בישראל בשנת תקמ"ד ומלט את העיר בחכמתו'
ר' אריה לייב מייטעס במקורו היה מפינסק, וכשהיגר לוילנא גר ברחוב היהודי, (ראה בספרו של קלויזנר 'תולדות הקהילה העברית בוילנא' עמ' 71, תיאור הרחוב היהודי והדיירים בבתים). היה מרואי פני הגר"א, שעודדו וחיזקו על הצלת הקהילה היהודית מכל מיני גזירות. ר' אריה לייב נפטר בשביעי של פסח תקס"ז, על מצבתו נחקק בין היתר 'בצלו בגויים חיינו, המליץ הרבני המופלג, המפורסם לשם ולתהלה, מהו' אריה לייב מייטעס מפינסק'. ראה קריה נאמנה עמ' 222, ובעיר וילנא עמ' 36. וראה עוד אודותיו בהרחבה, בגליון דאס ווארט (קובנא) גליון 560 ג' אב תרצ"ה עמ' 2, בתוך סידרת כתבות על תלמידי הגאון מוילנא.

צאצאיו של ר' אריה לייב מייטעס הם:
  • ר' משה זאב וולף ליפשיץ שהיה שתדלן אחריו לתקופה קצרה, ר' משה שימש גם כמ"ץ בקהל וילנא. ר' משה חתם על כמה הסכמות על ספרים שנדפסו בוילנא, ונפטר כ"ג אלול תקצ"ד. בנו של ר' משה הוא ר' רפאל ליפשיץ אבי ר' אברהם יצחק מו"צ דק"ק בייסעגאלע פלך קובנה.
  • ר' יצחק ליפשיץ, בא חתום בשמו עם שאר רבנים, על כתב יחוס של ר' שמואל מרדכי גרשוני מוילנא, ראה עיר וילנא חלק ב', עמ' 37-8.
  • ר' נפתלי מייטעס אבי מרת חיה אשת ר' אריה לייב קעניגשבערג [נכדו של ר' אריה לייב אפשטיין בעל הפרדס], הורי מרת פרומא יענטא אשת ר' יעקב יהודה טור (אחיו של ר' חיים טור אב"ד קארעליץ, והם מגזע הטו"ז שעל שמו נקראת המשפחה, ומגזע בעל הבאר הגולה) אבי ר' נפתלי זאב וואלף טור, שהיה משורר מנכבדי העיר וילנא נולד תקצ"ז נפטר תרמ"ה. (פרומא יענטא הנל נפטרה כג אב תרנג). ראה עיר וילנא חלק ב' עמ' 140-1.


אחרים מבני משפחת מייטעס בעיר וילנא

במפקד של הממשלה, שנערך בחודש אייר בשנת תרי"ח בעיר וילנא, מופיעים כמה וכמה משפחות תחת השם מייטעס ואלו שמות ראשי המשפחות:
  • משה דוד בן אברהם בן 51 שנים, ומשפחתו; זו' איידלה בת אברהם בת 48, ובנם יעקב מרדכי בן 20 וזו' פעסא פייגא.
  • משה בן אליהו בן 58 שנים, ומשפחתו; זו' שרה בת חיים בת 51, ובתם יעכא בת 24 ובתה טעמקא בת 4 שנים.
  • לייב בן דוד בן 52 שנים, ומשפחתו; זו' רוחא בת יענק'ל בת 54, ובניהם, דוד בן 26 וזו' פייגא. ובן נוסף אליעזר בן 12 שנים, ועוד בת בשם רבקה.
  • יעקב בן אברהם בן 48 שנים, ומשפחתו; זו' ביילא בת סנדר.
  • צבי אליעזר בן שמואל או בן זימל (במפקד כתוב שם האבא: 'שימל') בן 27 שנים, ושם אשתו רבקה בת דוד, היא בת 20 שנים, ואין להם ילדים בזמן ההוא.


בירושלים, מצאנו כמה מבני משפחת מייטעס:

  • בספריו של מנחם מנדל גרליץ (ירושלים של מעלה כרך ד עמ' 219, עם תמונתו בעמ' 220. וכן בספר כך נפרצו החומות) מוזכר 'הלמדן הירושלמי' ר' אברהם מייטעס ששלח מכתב לגיסו ר' חיים לעווינשטיין מלומדי הקלויז בוילנא, אודות הקמת שכונת בית ישראל, השכונה הוקמה בשנת תרל"ח לערך. לע"ע לא מצאתי עוד פרטים על ר' אברהם מייטעס זה או אודות גיסו.
  • עוד היה בירושלים, ר' מרדכי יעקב מייטעס, מנכבדי העיר וילנא שעלה לירושלים. הוא היה בנו של ר' משה דוד הנזכר במפקדים דלעיל [לר' משה דוד היו עוד בן ובת, אברהם צבי, ורבקה מינדה], ומוזכר שם אודות ר' מרדכי יעקב שהוא בן 20 שנים, וגר בבית אביו משה דוד, ושם אשתו של מרדכי יעקב פעסא פייגא (כשעלה לירושלים, היה זה לאחר פטירתה והיה נשוי אשה שניה, שנפטרה בירושלים בקיץ תר"פ). עוד כתוב שם במפקד, שבשנת תרל"ב, הוא נמנה בין סוחרי וילנא. ר' מרדכי יעקב נפטר בירושלים בכ"ז תשרי תרס"ט, ובהלווייתו, השתתף בנו משה דוד שבא מהעיר וילנא לבקרו. המספידים היו ר' חיים ברלין ור' בן ציון ציזלינג. תיאור על ההלוויה ניתן למצוא בעיתון החבצלת מיום א' חשוון תרס"ט. בספר בית מועד מאת ר' משה יעקב ב"ר יצחק ראבינאוויץ מ"מ בוילנא, וילנא תרעז, יש הספד על ר' מרדכי יעקב מייטעס, ומזכיר שם בתחילה שמות בניו, נח צבי, ואברהם יוסף ומשה דוב (צ"ל דוד) ודניאל, וראובן, ואלטע אשת ר' יעקב ארקוס, ועלקע אשת אידיל ברלין, ומרים אשת בנימין קרינסקי, ורייכל אשת טוביה ראזענבערג (הארווארד). חלק צאצאיו נהרגו בשואה, וחלקם נמצאים בפריז, ובאמריקה.

  • השלישי הוא ר' משה יעקב מייטעס, שהוא בנו של ר' צבי אליעזר הנזכר לעיל מהמפקדים בווילנא. ר' משה יעקב עלה לארץ בשנת תרס"ט, ונפטר בכ"ח שבט תש"ד, הוא קבור בהר הזיתים. שם אשתו מרת חנה, ובזיווג שני נשא את רבקה בת ר' מנשה נפטרה י"ג תמוז.
  • לר' משה יעקב היו אח ואחות, האח שלמה מייטעס היגר לצרפת, ושם אשתו ביילה לובשנסקי, והאחות בשם יעטא, שהיגרה לארצות הברית, מצאתי את הרישום של הגעתה לארצות הברית, היא הגיעה ב-17 באוקטובר 1916 בספינה שהפליגה מהולנד, והצהירה שהיא בת 18 שנים, לאחר מכן נישאה למייקל ריטבא.
  • לר' משה יעקב מייטעס היו ששה ילדים בארץ ישראל, ואלו הם, א. ר' שלמה צבי מייטעס, ב. מרת דבורה אשת ר' יחיאל וייספיש בזכרון יעקב, בן הקדוש ר' נחום הי"ד. ג. רות אשת אלי רפופורט. ד. טובה אשת יוסף טרודרמן. ה. חיה היגרה לצרפת. ו. זאב מייטעס, נפטר בשנת תשנ"ז.



השאלה האם מקור כל המשפחות אחד הם? נראה שלא בהכרח, כי אף שכולם מאותה עיר, אין זה שם משפחה יחודי, ויתכן שהיו כמה וכמה ראשי משפחות שנקראו על שם אשה חשובה ממשפחתם בשם מייטא, ואין הכרח שיש קשר בין המשפחות.
מצינו גם בדורות קודמים יותר, ר' נתן מייטעס היה רב בעיר בענדין לפני כארבע מאות שנה, הוא זכה לאריכות ימים מופלגת ונפטר ונטמן בבענדין.
מצינו גם באמריקה, בשיקאגו, היה בית דפוס לפני למעלה ממאה שנה, שהיה בבעלותו של אליעזר מייטעס, ולאחריו המשיכו להדפיס אלמנתו, ובנו חיים לייב.
(ישנם עוד כמה וכמה משפחות מייטעס, שלא ידוע לי עליהם מספיק, אבל מהנראה עד עתה, אינם קשורים כלל וכלל למשפחה זו).


יום חמישי, 5 במרץ 2009

אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט / בנעט

מאמרי הרביעי, יעסוק בתולדות משפחתו של הרב ישעיהו בנט.
וראשית אפנה לקוראים: אם בידכם חומר גנאלוגי על משפחות רבנים, ואתם חפצים לפרסמו, אתם יכולים ליצור עמי קשר, ואני אפרסם כאן עם קרדיט מלא.


הגאה"ק רבי ישעיה בנעט (נולד תקנ"ג, נפטר י"ט כסלו תרכ"ה) אבד"ק קאלוב ומחוז סאלבאטש, ומגדולי הרבנים בהונגריה. נקרא על שם זקן זקינו ר' [סעדיה] ישעיהו קצנלבוגן, ויש המשערים כי נקרא על שם השל"ה, כי אביו היה מעריצו של השל"ה, ואף היה מתפלל מתוך סידור השל"ה.
בנו של הגה"ק רבי מרדכי באנעט אבד"ק ניקלשבורג, וחתנו של הגה"ק רבי אלעזר לעוו אבד"ק סאנטוב, בעל שמן רוקח.
בילדותו כונה ר' ישעיה 'הספריה החיה', בגלל שהיה בור סוד שאינו מאבד טיפה. שימש ברבנות בכמה ערים, בתחילה היה אב"ד נאחוד ולאחר מכן אב"ד מיסליץ (מיזלוב) במורביה, ובשנת ת"ר נהיה רבה של קאלוב ושל מחוז סאלבאטש בהונגריה. ומנו"כ בקאלוב.
היה בין ששת הרבנים שהגישו לפני הקיסר פראנץ יוזף השלישי, בקשה להפרדת הקהילות.
בהספד עליו נזכר, כי היה לומד תורה אף כשיסורים תקפו עליו.

בנו וחתניו
  • בנו: רבי יששכר דוב אברהם באנעטה, מילא מקום אביו כאבד"ק קאלוב, משנת תרכ"ו עד שנת תרס"ב.
  • בתו: חוה רייצה אשת רבי אברהם יצחק גליק, נולד בשנת תקפ"ו, במשך שלש שנים היה אב"ד קאלוב, ומשם נלקח להיות אבד"ק טאלטשאווא והגלילות. נפטר ו' אייר תרס"ט. מגדולי פוסקי זמנו, והיה מחותן עם רבנים אחרים בדורו כבעל הקיצור שלחן ערוך, והג"ר אשר יונגרייז מטשענגער.
  • חתנו: רבי יוסף אליהו הכהן זלפרוינד אבד"ק האלאש, מגזע הש"ך, בסוף ימיו הי' דר בשאמשאן, כי שנא את הרבנות.
  • חתנו: רבי שמואל כץ קרדוס.
  • היו עוד בנים נוספים, חלקם נזכרים כאן למטה בתגובתו של הבקי ר' דובעריש וועבער.

יחוס משפחתו
אביו
ר' מרדכי באנעט נולד בשורגא תקי"ג, למד בישיבותיהם של גדולי הדור, ואף אצל הנודע ביהודה. אשתו שרה פינקל בת ר' גומפל פרוסטיץ מניקלשבורג. כבר בשנת תקל"ח נתמנה לדיין בניקלשבורג, לאחר מכן נתמנה לרב בכמה מקומות, ובשנת תקמ"ט כשנפטר ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, נתמנה ר' מרדכי לאב"ד ניקלשבורג וכל מדינת מורביה. נפטר י"ג אב תקפ"ט.
המהר"ם בנעט היה בן ר' אברהם ביהא. כפי שמשער ר' אברהם בנדיקט, ר' אברהם זה הוא בנו היחיד של בנו של ר' חיים לייזר'ש, אשר היה חתנו של החכם צבי. ומעב"ק. ר' חיים לייזר'ש היה נכדם של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ושל ר' משה פנחס חריף אב"ד לבוב.
אשת ר' אברהם ביהא מרת פראדל היתה בת ר' אברהם אבריל בנעט חתן ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן חתן ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים, ומעב"ק מגזע המהר"ל. [כל זה על פי גירסתו של ר' אברהם בנדיקט, ויש גירסאות שונות בדבר].

חותנו בעל השמן רוקח
הגאון הקדוש ר' אלעזר לעוו אב"ד סאנטאב בעל השמן רוקח, נולד תקי"ח לאביו ר' אריה ליב אב"ד פילץ, ב"ר פנחס זעליג אב"ד לאסק בעל המחבר עטרת פז, ב"ר משה, מצאצאי ר' יצחק איציק חריף אב"ד אפטא וקראקא. אשת ר' אריה לייב אב"ד פילץ היתה לאה רייצה בת ר' שמואל כץ לסקר [מהעיר לסק, ר' שמואל היה גם אביו של ר' יצחק כץ הנזכר במאמר על חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, והרחבנו אודותיו במאמר נפרד לתולדות ר' שמואל כץ מלסק], ב"ר יחיאל מיכל כ"ץ, בנו של ר' אלעזר המוכיח, ב"ר יעקב כץ, שהיה חתנו של ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א. כבר בימי בחרותו, נתמנה ר' אלעזר לדיין בויידיסלוב, ואחר כך, מילא מקום אביו כרב בפילץ. ומשם נלקח אל העיר הגדולה סאנטוב, נפטר כ"ו שבט תקצ"ז. ומצאצאיו יצאו גדולי תורה רבים, משפחות ענפות בישראל, [ואם ירצה ה', עוד נקדיש מאמר מיוחד לתולדותם].
אשתו הראשונה של בעל שמן רוקח, היתה מרת יטלה, בת ר' מרדכי הלוי, מגזע רייצעס מקראקא, ונכדת הב"ח ובעל התורת חיים. ונולדו לו ממנה בניו הראשונים, בשנת תקנ"ב נפטרה מרת יטלה, והתחתן ר' אלעזר בזיוו"ש עם מרת רבקה אסתר בתו של ר' אברהם אבלי הכהן רפופורט בעה"מ שו"ת כתר כהונה, וממנה נולדה מרת גיטל אשתו של ר' ישעיה בנעט דנן.

בעל כתר כהונה
ר' יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב, בעל שו"ת כתר כהונה. נפטר בר"ה תקס"ט. ב"ר משה דובעריש כץ אב"ד אפטא, ב"ר יצחק אב"ד סטאבניץ ואפטא, הוא הדפיס שו"ת גבורת אנשים מאבי הש"ך. ב"ר משה ר"מ בפודהייץ בנו של הש"ך. ומעב"ק.

יחוס משפחת בנעט
ר' אברהם אבריל יפה, בן ר' מרדכי יפה בני"ט (חתן ר' סיני דיין בפפד"א) בן ר' יום טוב יפה רב בנ"ש בן ר' אברהם אבריל יפה רב המדינה בן ר' פרץ יפה בנו של ר' מרדכי יפה בעל הלבושים.
כן כתב הנוסח אצל פרבר בספרו פאר מרדכי, ואילו בנדיקט כותב את סדר היחוס של משפחת בנעט, קצת אחרת.
ר' אברהם אבריל היה בנו של ר' מרדכי בנעט (אשתו אסתר בת ר' הירש אוסטרייך) ב"ר יום טוב בנעט ב"ר מרדכי בנעט ב"ר יום טוב המכונה בנעט.
פרטים נוספים, בספרו של רמא"ז קינסטליכער, 'החתם סופר ובני דורו: אישים בתשובות חתם סופר', ב"ב תשנ"ג, בערכו של ר' ישעי'. וספר חזון ישעי' מהרב מטשענגער. וראה עוד במאמרו של ר' אברהם בנדיקט בהקדמות לספרי חידושי מהר"ם בנעט.