רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא

מאה ועשרים שנה מלאו אתמול לפטירתו של הגאון הצדיק רבי אליעזר ירוחם בארון, חתנו של הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז.

רבי אליעזר ירוחם נולד בראדושיץ, לאביו האדמו"ר רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ זצ"ל, נשא את מרת יוטא בתו של בעל הדברי חיים, ונתאלמן עוד בחיי חותנו הדברי חיים, בהיותו בצאנז היתה לו עמדה חשובה, ורבי חיים מינה אותו על קבלת המכתבים והכספים.

בשנית נשא לאשה את בתו של רבי יששכר דב שופ מבריגל [נכד רבי נתן אחי הנועם אלימלך], חתן רבי יעקב פרנקל תאומים אב"ד צעשינוב נכד הברוך טעם. אחר נשא עוד אשה שלישית בת רבי ניסן דומ"ץ שינאווא שאמרו עליו שהוא אחד מל"ו צדיקים שבדור, היא האריכה ימים, עד שנת תר"ץ לערך.

בשנת תרל"ו לאחר פטירת חותנו בעל הדברי חיים, קבע ר' אליעזר ירוחם את מושבו בקראקא והנהיג שם את חסידי צאנז. נפטר ג' ניסן תרנ"ב ומנוחתו כבוד בבית החיים בקראקא. [יש דעות שונות לגבי השנה המדוייקת של פטירתו. תרמ"ה, תרנ"ז].

גיסו הרה"ק רבי אלעזר מאושפיזין, היה אומר, "אתם רוצים לדעת מה זה הי' בעל בית מקדמת דנא, את גיסי ר' לייזר היו קוראים בעל בית, והי' יודע בעל פה כל הששה סדרי משנה".

יחוסו,

אביו הרה"ק רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, נולד בשנת תק"ע. חתן רבי יהודה לייב הורוביץ בן הרה"ק רבי ראובן הורוביץ בעל דודאים בשדה. כאשר נפטר אביו סירב לקבל על עצמו את הירושה, אך רבותיו גזרו עליו. נפטר ב' [או שמא כ'] כסלו תרי"ח. ומנוחתו בווארשא, לא רחוק מהאהל של אדמורי ווארקא. בעת מחלתו טופל על ידי הרופא הפרופסור, רבי חיים דוד ברנהרד, הבעל תשובה מפיעטריקוב. זוגתו מרת צירל, בת רבי יהודה לייב הורוביץ בנו של הגאון הקדוש רבי ראובן הורוביץ מזארנובצה, [ולא כפי שכתב בן הרב מפלונסק בספרו מקור חיים].

אביו הסבא קדישא רבי ישכר דוב מרדושיץ, תלמיד הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק, האוהב ישראל מאפטא, ועוד צדיקים. מילא מקום דודו ברבנות ראדושיץ, משנת תקפ"ה החל להנהיג עדתו. בשנת תקצ"א נתמנה גם כאב"ד פשעדבורז. נפטר ביום שישי י"ח סיוון תר"ג בראדושיץ ושם מנו"כ. זוגתו מרת ביילא נפטרה ו' אב תר"ה, ושם אביה מרדכי. אודות רבי יששכר דוב בספר נפלאות הסבא קדישא, פיוטריקוב תרצא. דברות חיים, ירושלים תשן.

אביו רבי יצחק בארון, היה שמשו של המגיד ממעזריטש שהשיאו אשה מיוחסת, אבל מבוגרת ולא נאה [היא מרת מרים אחות רבי זונדל אב"ד ראדושיץ מתלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. ושם אביהם ר' יהודה לייב], והבטיח לו בן שיאיר את העולם בקדושתו. נפטר א' [או שמא כ"א] תמוז תק"ס.

אביו רבי יששכר בער.

צאצאיו:

א.      רבי מנחם מאנדל בארון נולד תרל"ב בערך בעיר צאנז, זוגתו מרת פרומה בת הרה"צ רביאברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. בתחילה לא היו לו צאצאים ולכן הוציא כסגולה את הספר דודאים בשדה שחיבר זקינו. בשנותיו האחרונות התבודד ועסק בתורה, ואמרו עליו שארבעים שנה ישב בתענית. נהרג בשואה ביום שבת קודש ז' טבת תש"ב בעיר יאסלו, הי"ד. ילדיו, 1. רבי יונה בארון דיין בק"ק יאסלו, נולד בשנת תרנ"א זוגתו מרת מרים רעכיל בת הרה"ק רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיזין, נפטרה ג' דחג הסוכות תרע"ט. ובזיווג שני נשא את בת ר' אלתר פכטר מדמביץ. רבי יונה נהרג אף הוא עם אביו ביום ההרג ביאסלו, בשבת ז' טבת תש"ב. הי"ד. בנו הוא רבי אברהם יהושע העשל בארון, שנקרא בירושלים ר' שיעל'ה קאמינקער, זכרונותיו ויחוסו נדפסו בספר עלי זית. מלבדו היו עוד בן אחד ובת אחת שנהרגו בשואה, הבן הב' חיים בארון הי"ד, והבת היא מרת שיינדל מירל אשת ר' שמואל רובין הי"ד, בן ר' חיים ברוך מוישניצא. 2. מרת יוטא אשת רבי משה אליקים בריעה רובין, נכד הדברי חים מצאנז.

הרב הקדוש רבי ישע'הלה מקרעסטיר

במאמר הקודם כתבנו אודות רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אב"ד עדעלין שמלאו שבעים שנה לפטירתו. והזכרנו שהוא היה חתנו של הרב הקדוש רבי ישעיהו קרעסטירער, הלא הוא רבי ישעיהו שטיינר מקרעסטיר. ובזאת נכתוב את תולדותיו.

רבי ישעיהו נולד בשנת תרי"א, בעיר זבארוב ההונגרית, בשנת תרי"ד נתייתם מאביו ר' משה, ואמו הענטשא מרים גדלתו לבדה עד הגיעו לגיל שתים עשרה, אז נסע לליסקא ללמוד תורה מפי הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, שהיו עמו בקרבת משפחה. כבר בבחרותו הוכר כצדיק נשגב. ביום ו' עש"ק תזריע ד' ניסן תרל"ה נשא לאשה את מרת שרה בת רבי יצחק יונה ווינשטוק מהעיר מאד, וקבע מושבו בעיר קרעסטיר, [כיום העיר נקראת, Bodrogkeresztur]. ר' ישעיהו היה נוסע אל הרבה מצדיקי דורו, בהם הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדארג. ועוד.

נתפרסם כבעל מופת גדול, ויקר פרסומו כיום נודע בשל מעשים שהיו, שבזכות ברכתו, עכברים יצאו מאסמים של חיטים של יהודים אחרי נזקים גדולים שגרמו, ופעם אחרת אחרי ברכתו עכברים אכלו תיק תביעה שהיה תלוי ועומד בבית משפט נגד אחד מחסידיו. אחר פטירתו נפוץ המנהג עד ימינו [והשמועה אומרת שכך הוא על פי הוראתו] להשתמש בתמונתו על מנת להבריח עכברים.

רבי ישעיהו נפטר בהיותו בן שבעים ושלש שנה, יום ג' אייר תרפ"ה. ואשתו מרת שרה, נפטרה כ"ב תמוז תרפ"ב.

תולדותיו של רבי ישעיהו נדפסו כמה פעמים, בראשונה חיבר תלמידו ר' משה יוסף גינצלר, ספר בשם 'מי באר ישעיהו', ונדפס טארנא תרפ"ח (ובשנת תרפט הדפיס שם את הספר ביידיש בשם 'חזון ישעיהו'). לאחר מכן נדפס בשנית, ירושלים תשי"ז, על ידי שאר בשרו ר' שלמה זאב פרידלנדר. ולאחר מכן נדפס שוב. בשנת תשכ"ה הדפיס ר' שלמה זאב, ספר נוסף בשם 'בית אבות', ובו סיפורים על כל שושלת רבני קרעסטיר. ולאחרונה נדפס ספר נוסף, 'הצדיק ר' ישעה'לה מקערעסטיר' ירושלים תשנו, ישראל יעקב וידבסקי.

ואלו הם צאצאיו של רבי ישעיה,
א. בנו ממלא מקומו, הוא הרה"ק רבי אברהם שטיינר, נולד בשנת תרמ"ג לערך, נשא את מרת בלומה יהודית בת רבי מיכאל זשירקער, ברם לא זמן רב מילא את מקום אביו, כי פחות משנתיים לאחר הסתלקות אביו, נפטר גם רבי אברהם ביום ח"י אדר ראשון תרפ"ז. בנים לא היו לו לר' אברהם כי אם בנות ואלו הן, 1. מרת רבקה צירל אשת רבי מאיר יוסף רובין מקרעסטיר הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. 2. מרת מלכה אשת רבי נפתלי גראס. 3. מרת הענטשא מרים אשת רבי מנחם מנדל כהנא אדמו"ר בהומנא, בנו של האדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מספינקא. נהרגו עם ילדיהם בשנת תש"ב במחנה חלמנאו הי"ד.
ב. מרת קריינטשא אשת ר' שמואל גראס מקראלי, נהרגו י' סיון תש"ד הי"ד. ג. מרת רבקה פייגא אשת ר' ראובן חיים קליין אב"ד סוגינא הי"ד. ד. מרת רחל אשת רבי ישראל אברהם אלטר לנדא אודותיו הארכנו במאמר הקודם.

תולדות משפחת גלבשטיין

ראש המשפחה, הוא הגאון ר' הלל משה מעשיל גלבשטיין, שילוב של גאונות מפליאה, עם חסידות מבית חבד וקוצק.

הלל משה נולד בביאליסטוק בד' כסליו תקצ"ד לאביו רבי צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ובלומה לאה שהיא דור י"ב לשל"ה הקדוש (מתוכם ט' דורות לויים).

הילד מעשיל פקח וממולח, יושב ולומד יומם ולילה. ובביאליסטוק, יש שטיבל של חסידי קוצק. מעשיל הקטן, מסתקרן לדעת מה קורה שם. יום אחד הוא מטפס ומציץ מהחלון לראות מה עושים אותם חסידי קוצק בשטיבל שלהם ועל מה ולמה רודפים אותם. הוא רואה מעגל של חסידים רוקדים בדבקות. והריקוד לא נפסק. שעה ועוד שעה. לפתע תפסו אותו זוג ידיים ומשכו אותו לתוך השטיבל פנימה, אל תוך המעגל. מעשיל נדבק ונסחף בהתלהבות ובאווירה הקדושתית. היתה זו ההכנה של חסידי קוצק לתפילת שחרית "פשוטה". אחרי ריקוד שכזה, התפילה נראית אחרת לגמרי. בשטיבל של קוצק, לא פינקו את המבוגרים, ולא בזו לילדים. מעשיל הקטן הופך להיות אחד מן החבורה. פעמים מספר התגנב הילד מביתו ונסע לקוצק באין יודעין.

נשא לאשה את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. עשר שנים ישב בקוצק והשרף מקרב אותו ביותר.

ר' מעשיל עולה ומתעלה ונפשו לא יודעת שובעה. הוא שואף לעוד ועוד. מששמע שבליובביץ מרביץ תורה וחסידות בדרך מיוחדת במינה, הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", השתוקק לנסוע אליו ולראות בעיניו, חסידות זו, מה טיבה. דבר שכזה בין חסידי פולין, לא היה מקובל. בפולין אמרו: מורא רבך כמורא שמים, ואין שני שמים. יש רק אייבישטער (קב"ה) אחד ורבי אחד. אבל ר' מעשיל לא מוותר. הוא נכנס לרבי מקוצק ומבקש רשות לנסוע לליובביץ בכדי להכיר את דרך החב"ד. השרף מקוצק נהנה מהתלמיד הצעיר ומתשוקתו לתור אחר האמת. סע לשלום, הוא מפטיר. ר' מעשיל נוסע ונשאר בליובביץ כחצי שנה. ה"צמח צדק" מקרב אותו. הגיע חג הפסח, ר' מעשיל מבקש לעשות את הסדר אצל הרבי אבל השמש אומר לו: אפילו לנשיא בבל לא נותנים כאן להכנס! אם תרצה, מציע לו השמש, אתה יכול לסעוד בביתי. אבל להפתעת החסידים, הרבי בעצמו מזמין את ר' מעשיל לסדר שלו.

ר' מעשיל חוזר לקוצק, אבל שומר אמונים גם לבעל ה"צמח צדק" ורואה בו רבו מובהק. לאחר פטירת השרף מקוצק, הוא ממשיך לנסוע ל"חידושי הרי"מ".

לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", מחליט ר' מעשיל לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא מגיע לירושלים. הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ הקודש. פתח בית מאפה, כשאשתו עומדת בחנות, ור' מעשיל יושב יומם ולילה, על התורה ועל העבודה. גם לאשתו ציווה כי כאשר יגיע הרווח בחנות לפרנסת השבוע, שתסגור את החנות. גם יהודים אחרים צריכים להתפרנס.

גדולי ירושלים, החלו אט אט לעמוד על טיבו של גאון וצדיק זה. האדר"ת, רבה של ירושלים, מקיים איתו שיעור קבוע בהלכה ומתייחס אליו כתלמיד לרב ה"תורת חסד", רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, מתייעץ איתו בשאלות קשות, הגאון מבריסק, המהרי"ל, מתפעל מגאונותו ומחריפותו.

ארבע פעמים בשנה הוא נוסע לעיר חברון שם מכהן ה"שדי חמד" כרב. ידידות מיוחדת נקשרת ביניהם. הם לומדים יחד. סיפר נכדו של ר' מעשיל: פעם הודיע סבא לגאון בעל ה"שדי חמד" כי הוא שב לירושלים בשעה פלונית. משום מה, נתאחרה נסיעתו בשעתיים. כאשר הגיע ליציאה מהעיר, רואה ר' מעשיל שהגאון בעל "שדי חמד" עומד ליד ביתו שהיה סמוך ליציאה מהעיר, הוא המתין שם שעתיים בכדי להיפרד מידידו ר' מעשיל. לאחר שנפרדו, שאל הרב יעקב מאיר, תלמידו של השדי חמד שעמד איתו בפליאה: עבור יהודי קטן זה, עמד כבודו בשמש שעתיים?

נענה הגאון: אין הוא יהודי קטן, הוא יהודי גאון וצדיק. כדאי הוא שאעמוד בעבורו, לא רק שעתיים, אלא עשרים וארבע שעות.

ר' מעשיל הרבה בצומות ובסיגופים. הוא ישב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי. כולו היה שרוי בציפיה לגאולה. היתה לו תכנית להציב משמרות להר הבית, כשם שהיה מלפנים כי לדעתו, מצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. הוא כתב ספר מיוחד על כך, אבל גדולי ישראל לא קיבלו את דעתו.

ביום כ"ד חשון תרס"ח, השיב ר' מעשיל את נשמתו ליוצרה, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות.

לפני כשנתיים כשמלאו מאה שנים לפטירתו, התקיימה עליה רבתי לקברו, בהשתתפות רבים מצאצאיו.

בנו יחידו היה ר' מנדל גלבשטיין.

צאצאיו של ר' מנדל:

ר' שמעון צבי גלבשטיין, נולד בשנת תר"ן, נפטר כ"ו אב תשכ"ז. רעייתו הראשונה מרת מנוחה רחל בת ר' נחמן אפשטיין חתן ר' יהודה לייב סלונים מצאצאי בעל התניא. ובזיווג שני נשא את מרת רייזל (אשר בזיווג ראשון היתה נשואה לר' יצחק שלמה ערבליך ונולדה לה בת אחת, מרת שיינדל אשת ר' דוד פרנקל ז"ל) בת ר' שלמה ישראל רמרז בן אחות הרבנית מלכה מבעלז, וחתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. האריכה ימים ונפטרה כ"ה ניסן תשמט, ומנוחתה בהר הזיתים ליד קבורת אמה ואחותה. לר' שמעון צבי מזיווגו הראשון נולדו בן ובת, הבן הוא ר' אברהם הלל גלבשטיין חתן ש"ב ר' יהודה לייב סלונים. והבת היא מרת אסתר מלכה נחמה אשת ר' אהרן זאב רבינוביץ אף הוא מגזע משפחת בעל התניא.

ר' שלמה גלבשטיין.

ר' [יצחק מאיר] יעקב גלבשטיין, נפטר ה' סיוון תשכ"א. רעייתו מרת פרומה בת ר' אלעזר קליינמן, נפטרה כ"ג טבת תש"כ. מצאצאיהם: ר' משה מנחם מנדל גלבשטיין, שנפטר בשבוע העבר, רעייתו מרת מרים גיננדל לבית זוננפלד נפטרה ח"י שבט תשסד. ר' אליהו דוד גלבשטיין, נפטר ט' כסלו תשס"ה, רעייתו מרת יונה [סמט?] שמסרה כי היא נכדת הר"ר ברוך ממעזיבוז. ר' צבי שוהם – גלבשטיין נפטר י"ד טבת תשס"ד. ר' אברהם שלמה גלבשטיין, נפטר י' כסלו תשנ"ג. מרת ליבא פרוש ע"ה נפטרה צעירה לג בעומר תש"י.

מרת אסתר יהודית אשת ר' יעקב יוסף וינקלר, הבדחן החסידי המפורסם מבתי ראנד, נפטר ט"ז אלול תשכ"ו. בנם ר' הלל משה מנדל וינקלער נפטר י"ט תשרי תשמח.