רבי שניאור זלמן אלבוים מצפת, ויחוסו לבעל התניא

 במסגרת המחקר על הקהילה האשכנזית בצפת, נתקלתי בדמותו של רבי שניאור זלמן אלבוים, ועל אף שהוא נפטר בשנת תשמ"א, תאריך מאוחר בהרבה מהגבול שקבעתי למחקרי, בכל אופן עסקתי בו וביחוסו, על מנת לזהות פרטים מדוייקים במשפחת אביו.

אני ממליץ לקרוא את המאמר על רבי שניאור זלמן אלבוים מצפת ויחוסו עד בעל התניא, מכיוון שמתגלים בו פרטים חדשים שלא היו ידועים עד כה.

האדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש

אמש, ביום י"ג ניסן, ערב בדיקת חמץ, מלאו מאה וחמישים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, בעל הצמח צדק, מליובאויטש.

רבי מנחם מנדל נולד ביום כ"ט אלול תקמ"ט בליוזנה שבמחוז ויטבסק, בבלרוס, לאביו רבי שלום שכנא אלטשולר ולאמו דבורה לאה. נתייתם מאמו בהיותו בן שלש, וגדל בבית סבו אבי אמו, הוא רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. בהגיעו לפרקו בשנת תקס"ג, נשא לאשה את בת דודו רבי דב בער האדמו"ר האמצעי. הוכר כסמכות הלכתית, עוד בחיי חותנו האדמו"ר.

בשנת תקפ"ט, אחרי פטירת חותנו מונה לכהן כאדמו"ר לחסידי חב"ד, ועסק בצרכי הכלל.

השאיר אחריו כתבים רבים בכל מקצועות התורה, שנדפסו פעמים רבות. שו"ת צמח צדק. דרך מצוותיך, אור התורה, ועוד.

נפטר כאמור, ביום י"ג ניסן תרכ"ו, והובא למנוחות בבית העלמין בליובאוויטש.

ואלו הם צאצאיו. א. רבי ברוך שלום שניאורסון, אבי זקינו של הרבי האחרון מליובאוויטש. ב. רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט. ג. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מלאדי. ד. רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין. ה. רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש. ו. רבי יעקב שניאורסון נפטר צעיר בשנת תרט"ז. ז. רבי שמואל שניאורסון המהר"ש, מילא את מקום אביו כאדמו"ר לחסידי חב"ד בליובאוויטש. ח. מרת ראדע פריידא אשת ר' שניאור. ט. מרת דבורה לאה אשת ר' לוי יצחק.

וזה סדר יחוסו.

• אביו, רבי שלום שכנא אלטשולר, נתייתם מאביו בהיותו בן ארבע, ואמו נישאה בשנית ועלתה לארץ ישראל. שלום שכנא עבר לגור בביתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ונתגדל על ברכיו, ולימים אף נשא לאשה את בתו הרבנית דבורה לאה. ממנה נולד לו בנו מנחם מנדל הנ"ל. דבורה לאה נפטרה בצעירותה, ורש"ש נשא בשנית את מרת רבקה בתו של האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקארלין, ואף ממנה נולדו לו שתי בנות. רש"ש עסק בהבאת ספרי קודש לדפוס, תלמוד בבלי, ארבעה טורים ועוד, ובראשם ספר התניא של חמיו הגדול. נפטר בסביבות שנת תקס"ז או תקס"ח.

• אביו רבי נח אלטשולר ממוהילוב, נפטר בדרכו לארץ ישראל, ומנוחתו בבית הקברות העתיק בטבריה. אומנם ר"י מונדשיין העיר שנקבר בחיפה. זוגתו מרת רוחמה, אחותו של המגיד ממעזריטש, שנשארה שלא עלתה עמו לארץ ישראל, נישאה בשנית לרבי אברהם מקאליסק, ועלתה עמו לארץ ישראל. מלבד בנו שלום שכנא, היה לו בן ובת נוספים, הבן הוא רבי יהושע אלטשולר שהיה מחשובי חבורת החסידים בטבריה. והבת היתה אשת רבי יוסף הלוי אשבל בנו של המגיד מישרים בליובאוויטש ר' יששכר בער.

• ומעלה בקודש, יחוסו מקובל עד לרבי דוד אלטשולר מחבר פירוש המצודות על הנביאים וכתובים.

הגאון רבי חיים נאה

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.

רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.

בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.

רבי חיים נאה לעת זקנה

בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.

רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.

זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

• בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
• רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
• הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
• מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
• מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
• מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
• מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

רבי אברהם גניחובסקי - ברוך דיין האמת

בבית החולים שערי צדק, נפטר הלילה הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי ראש ישיבת טשעבין, לאחר תקופה קצרה של מחלה קשה.
בן שבעים וחמש שנים היה בפטירתו.

רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל

      וזה סדר יחוסו

• אביו, ר' אליהו משה גניחובסקי, נולד ו' תמוז תרס"ג בגראייבה שבפולין, למד בישיבת לומזה, ובסמינר לרבנים בברלין, בבחרותו היגר עם אביו לאנטוורפן, שם נישא בשנת תרצ"ב, למרת גיטה לבית נוחימובסקי. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש, עם קום המדינה כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי [אך היה היחיד מבין חבריה שהתנגד לגיוס בנות], המשיך את פעלו של אביו בההדרת והדפסת ספרים ישנים ומתוך כתבי יד. הרביץ תורה ברבים. נפטר כ"ז תמוז תשל"א.
• אביו, ר' שלמה יוסף גניחובסקי מגראייבה פולין, נולד בליטא בעיירה יירנובה פלך וילנא, בשנת תר"ל, נתחנך אצל סבו אב"ד זאלודאק ובישיבות איישישוק וראדין, מסופר עליו גם כי למד בחברותא עם אביו של החזון רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. השתתף בועידה הציונית במינסק, ומראשוני וראשי המזרחי בפולין. לאחר מכן עבר לגור באנטוורפן, ובתחילת המלחמה העולמית, בשנת הת"ש, עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בבני ברק. שם יסד עם בניו את הוצאת 'אל המקורות', ושם אף נפטר י"ז סיון תשי"ב. רעייתו מרת טעמה לבית טטנבוים נולדה ערב פסח תרל"ד, נפטרה ח' ניסן תש"ט. 
• אביו ר' אברהם גניחובסקי
• אביו ר' אליהו משה [לוין], יליד וילנא, תלמיד רבי מרדכי מלצר מווילנא, ורבי אליהו שיק בלידא. כיהן כאב"ד טראב וזאלודאק פלך וילנא, מחבר ספר יד אליהו שני חלקים, וילנא תר"ס - תרס"א. נפטר י"ז סיון תרס"ג, ונטמן ברוז'אנקה, ולאחר זמן מה, הועבר למנוחה במקום רבנותו - זאלודאק.
• אביו ר' יהודה לייב מוילנא, למד ש"ס כסדר, רוב שניו תורתו היתה אומנתו בקלויז הגר"א. זוגתו מרת שרה.
• אביו ר' אליהו.

צאצאי רבינו בעל בית הלוי

אחרי שפירטנו בשני המאמרים הקודמים, את יחוס אבותיו של רבינו בעל הבית הלוי, וסיפרנו על שלשת נשותיו ואבותיהן, עדיין אין עץ משפחה שלם, בלא לפרט את הצאצאים. במאמר שלפנינו, אכן נכתוב על צאצאיו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק, ובזאת נשלים את עץ המשפחה שלו. אודה בזה לידיד יקר אשר טרח רבות באיתור צאצאי הבית הלוי, ושלח לי את ממצאי מחקרו.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף דב, מאשתו הראשונה:

• נולדה לו בת אחת, אך לא נודע שמה, ולא נודע עליה אף פרט נוסף. בשנים האחרונות ישנם שמועות כי יש המספרים שהם מצאצאיה, ונכדי בעל הבית הלוי.

מאשתו השניה:

• הגאון רבי אברהם ברוך הלוי סולובייציק, נולד בוולוזין בשנת תר"י, חתן הגביר ר' שאול קצנלסון מסלוצק. בשנת תרמג נתמנה לאב"ד סמולנסק, נפטר בשנת תרע"ג. (על מקומו נתמנה רבי זליג ראובן בנגיס, ששהה בעיר בעת המלחמה העולמית). בנו רבי ישראל סולובייציק, בתחילה מילא מקום אביו בסמאלנסק, ואחר כך נסע ליוהנסבורג, דרום אפריקה, שם שימש כדיין. נפטר בעת ביקורו בניו יורק ט"ו סיון תשי"א, ושם נקבר. מתוך כתביו נדפס הספר "מגנזי הגר"ח".
• הגאון הגדול רבינו חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק, נולד ביום ט"ו אדר תרי"ג, נשא לאשה את קרובתו [הרחוקה] מרת ליפשא בת רבי רפאל שפירא ראש הישיבה בוואלאזין, ונתמנה לכהן כר"מ בישיבה. לאחר מכן נתמנה לכהן כאב"ד בריסק על מקום אביו, נפטר באטוואצק ביום כ"א מנחם אב תרע"ח. השאיר אחריו חיבור גדול על הרמב"ם, ונדפס בשם "חידושי רבנו חיים הלוי". צאצאיו הם: א. רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק, נולד בבריסק תרל"ה, זוגתו מרת מרים, היתה נינת האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם מגור, במלחמת העולם הראשונה היה עם הגולה במינסק. נהרג בשואה בשנת תש"א עם בני משפחתו. ב.רבי משה הלוי סולובייצ'יק, נולד בשנת תר"מ, נשא לאשה את מרת פעשא בת רבי אליהו פיינשטיין אב"ד פרוזנא, כיהן כאב"ד חסלוביץ, ולאחר מכן נסע לאמריקה, שם שימש כר"מ בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק. ג. הגאון הגדול רבינו יצחק זאב הלוי סולובייציק. אב"ד בריסק, נולד בחול המועד סוכות תרמ"ז, נשא לאשה, את מרת אלטע הינדל בת ר' חיים אויערבך נכד האמרי בינה, כיהן כממלא מקום אביו ברבנות בריסק, בימי המלחמה העולמית, הצליח להינצל ולעלות לארץ ישראל עם רוב ילדיו, אך אשתו ושנים מילדיו נשארו בוילנא ונספו בשואה. נפטר בירושלים ביום ט' תשרי תש"כ, והובא לקבורה למחרת יום הכיפורים בהר המנוחות. חידושיו על הרמב"ם נדפסו בספרו חידושי מרן רי"ז הלוי. ד. מרת שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה, אף היא נהרגה בשואה עם משפחתה.

רבי חיים הלוי מבריסק. קרדיט: ויקיפדיה

• מרת שיינדל, נולדה בשנת תרי"א, אשת ר' אריה קריינס מסלוצק. בן ר' אריה בן ר' דוד. [בנו האחר של ר' דוד היה ר' נחמן אבי ר' משה קריינס רב בוילנא ובעהמ"ח אהל משה]. שיינדל נפטרה בשנת תרמ"ב. בנם מרדכי (מרק) קראנע, נולד בקובנא בשנת תרל"ט, היגר לאנגליה ונשא במנצ'סטר בשנת תרס"ב את מרת אסתר בת ר' דוד קליימן. הוא נפטר כ"ג אדר תש"ה, והיא נפטרה בשנת תשי"ד לערך.

רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא

אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.

חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.

חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.

כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.

רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.

כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".

בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.

פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.

בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.

זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו

אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.

רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.

צאצאיהם:

רבי דוד צבי הופמן זכר צדיק לברכה

בערב יום הכיפורים שעה ומחצה בטרם התקדש החג, נסתלק בחטף לבית עולמו הגאון הצדיק רבי דוד צבי הופמן מרבני העיר פתח תקוה.

שנים רבות כיהן רבי דוד צבי כאחד מרבני העיר מטעם המועצה הדתית, תחת שרביטו של הגאון רבי ברוך שמעון סלומון, ותפקידיו היו כרב הפוסק בענייני המקוואות וכרב האחראי על החברא קדישא בעיר, ותיקן תקנות רבות למען תושבי העיר. גאונות המפליאה, יחד עם ענוותנותו המיוחדת גרמו לו שהיה אהוב על כלל הציבור התורני בפתח תקווה. 

רבי דוד צבי נפטר בפתאומות קרוב לגיל שבעים, אחרי שאך לפני כמה שנים החלים ממחלה קשה שתקפה אותו. המונים מבני העיר האבלים, ומבני משפחתו הכואבים השתתפו בלוויתו קורעת הלב שנערכה במוצאי יום הכיפורים.

 * * *

 

אפרט כאן, את עץ המשפחה שלו.

רבי דוד צבי הופמן, היה בנו של רבי משה יונה הופמן מבני ברק שנסע מברסלוי ללמוד בישיבות ליטא, בן ר' מנחם הופמן, בנו של הגאון רבי דוד צבי הופמן מברלין בעל שו"ת מלמד להועיל.

אביו, רבי משה יונה הופמן, היה חתנו של רבי שניאור זלמן זעליגזון, בנו של רבי אברהם אבא (אבלי) זעליגזאן, בן רבי חיים זליגזון. ומעלה בקודש מצאצאי בעל השאגת אריה. [כך מקובל במשפחה, יתכן שהמכוון אל בעל השאגת אריה הראשון, רבי יהודה אריה לייב נכדו של הב"ח. ועדיין צריך בירור].

רבי אברהם אבא זעליגזון, נשא לאשה את מרת שטערנא סלאווה בת רבי שניאור זלמן פייגלזון (פניקלוסון) מויטבסק.

ר' שניאור זלמן פייגלזון נשא לאשה את מרת מוסיה הינדא בתו של רבי חיים אברהם שניאורסון, בנו של בעל התניא רבי שניאור זלמן מלאדי ומעלה בקודש.

רבי שלמה קרליבך - עץ משפחה

רבבות יהודים נתקרבו לשמירת תורה ומצוות, על ידי רבי שלמה קרליבך, במישרין בעקיפין. שירתו שיצאה מתוך מעמקי הלב, חדרה וחודרת לבבות רבים, אף לבבות מאבן, אשר בשום צורה אחרת לא היו נפתחים, שירתו של רבי שלמה המיסה. רבבות יהודים חייבים לרבי שלמה את עולמם הרוחני, והזכויות שנזקפות לזכותו בשמים, ודאי רבות הן.
 

במאמר שלפנינו, נסקור את שורשיו העמוקים של אילן רב פארות זה, ונתוודע למשפחתו הענפה של רבי שלמה, משפחת רבנים ותלמידי חכמים ששמרו על יהדותם בעוז, גם בימי ההשכלה והרפורמה בגרמניה.

רבי שלמה נולד בברלין בשנת תרפ"ה, עם אחיו התאום אליהו חיים. לאחר עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה, לבאדן, אוסטריה, ומשגם שם החלה הקרקע לבעור, נסעו בשנת תרצ"ט לניו יורק. רבי שלמה למד בישיבת תורה ודעת, ובישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ובאותם הימים נחשב לאחד מגדולי התלמידים של הגאון רבי אהרן קוטלר. זמן קצר אחר כך, התקרב עם אחיו לחסידות חבד, אך לימים נותק הקשר. בשנות התש"כ הקים בסן פרנציסקו "בית אהבה ותפילה", לקרב צעירים מחפשי דרך לעבודת ה'.

באותם הימים החל רבי שלמה לנצל את כשרונו הגדול שטבע בו הקדוש ברוך הוא, כשרון ההלחנה והשירה מתוככי הלב, והחל להופיע בפני צעירים בכל רחבי אמריקה, ולקרבם לתורה ולמצוות באמצעות שירתו הסוחפת. אפשר אף לראות בו דמות טראגית, רבי שלמה הקריב מעולמו הרוחני, למען קירוב יהודים לתורה ולמצוות. ואחרי מות קדושים אמור.

רבי שלמה נפטר בט"ז חשון תשנ"ה, בהתקף לב במהלך טיסה, מסע הלוויתו יצא מאמריקה לארץ ישראל, והוא נטמן בהר המנוחות, מקום מנוחתו הפך למוקד עליה לרגל לחסידיו. היום מלאו שש עשרה שנים לפטירתו.

ונסיים בציטוט מדבריו, "כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית".

שושלת היחוס בקצרה

רבי שלמה קרליבך נולד בגרמניה, לאביו רבי נפתלי קרליבך שכיהן כרב בברלין בין השנים תרע"ז-תרצ"ב ובבאדן בין השנים תרצ"ב-צ"ח, ובסוף ימיו בניו יורק. בן הגאון רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק שבגרמניה, משנת תר"ל כיובל שנים, עד לפטירתו בשנת תרע"ט. בן רבי יוסף צבי קרליבך. בן רבי עמנואל מנחם מנדל קרליבך מהילדסהיים. בן רבי יוסף קרליבך המכונה יוסף הירש. בן רבי צבי קרליבך.

אביו, רבי נפתלי קרליבך, נשא לאשה את מרת פסיה (פאולה) בת הגאון רבי אשר מיכאל כהן אב"ד באזעל, נפטר תרפ"ו. מתלמידיו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. הרב מבאזל היה מן הדוחפים והממריצים בעת הקמת אגודת ישראל. [ואין להחליפו ברבי משה מיכאל כהן אב"ד פולדא]. קודם לכן, היה פעיל במסגרת הקונגרס הציוני הראשון, ואליו כתב הרצל את מכתבו בו הצהיר, כי ההסתדרות הציונית לא תעשה לעולם איזה דבר שהוא נגד דתי ישראל ותורתו. במפתח לספר שו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר, כתבו על ר' מיכאל שחיבר ספר 'מנחת אשר', לא הצלחתי למוצאו. ואולי הוא ספר דרשותיו שנדפסו בשנת תרפ"ח בגרמנית, ובשנת תשל"ב תורגמו לאנגלית.

זקינו, רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, נשא לאשה את מרת אסתר בתו הבכורה של רבי אלכסנדר זוסמן אדלר אב"ד מייזלינג (מויסלינג) פרבר הסמוך לליבעק, מצאצאיו של גאון ישראל רבינו דוד הלוי סג"ל בעל הטורי זהב - הט"ז. תשובות בהלכה לרבי אלכסנדר נדפסו בספרות השו"ת של רבני גרמניה בזמן ההוא, בשו"ת 'בנין ציון' לרבי יעקב עטלינגער (אטלינגר) ובשו"יד הלוי להרב מוירצבורג, ר' יצחק דב הלוי במברגר. רבי אלכסנדר זוסמן אדלר נפטר בשנת תרכ"ט. בתו מרת אסתר, כתבה שירי חג ומועד בהיותה בן 15, ונתפרסמו על ידי רבי שמשון רפאל הירש בכתב העת ישורון, בשנת תרכ"ח.

רבי עמנואל מנדל קרליבך חתן אצל משפחת שטרן.

אבי זקינו, רבי יוסף צבי קרליבך, היה חתן ר' הערץ מארקס (וזוגתו מרת פראטל) בן ר' מרדכי מהילדסהיים (וזוגתו מרת בלה).

רבי יוסף קרליבך נשא לאשה את מרת שושנה.

רבי אלכסנדר אדלר, היה חתנו של הרב הקודם שהיה במייזלינג, הוא רבי אפרים פישל יואל, ואף הוא היה חתנו של הרב שכיהן שם לפניו, וכך דור אחר דור, עברה הרבנות מחותן לחתן. וכולם קבורים הם עד היום בבית הקברות הישן במייזלינג פרבר ליבעק.

תולדותיהם למשפחותם לבית אבותם

אביו של רבי שלמה, היה רבי נפתלי קרליבך, הוא נולד בשנת תרמ"ט בעיר ליבעק שבגרמניה, בשנת תרע"ז נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרת פסיה (פאולה) בת רבי מיכאל קאהן אב"ד באזל, מיד לאחר נישואיו נתמנה לכהן כמחנך בגימנסיה היהודית בלייפציג, ואחר כך נקרא לכהן כרב בבית כנסת בברלין, שם נודע ביתו כבית ועד לחכמים, וכל גדולי תורה ורבנים שהיו מזדמנים לברלין, היו מתארחים בביתו, שם אף נולדו לו ילדיו, בשנת תרצ"ב, עבר לכהן בבאדן שבאוסטריה, ובשנת תרצ"ח, קודם שהשתלטו הנאצים על אוסטריה, נמלט דרך ליטא לאמריקה, וקבע מושבו בניו יורק, עם משפחתו, וכך ניצלו מאימי המלחמה. רבי נפתלי נפטר בניו יורק במוצאי שבת פרשת וישב, אור לכ"א כסלו תשכ"ז, אחרי שנים רבות בהם עמד בראשות "קהלת יעקב", רעייתו מרת פאולה, נולדה בשנת תרנ"ו, ונפטרה בניו יורק בשנת תש"ם.

צאצאיהם: מרת שולמית אשת רבי שמחה זיסל ליוואויץ, בנו של המשגיח הגאון הצדיק רבי ירוחם ליוואויץ ממיר. והאחים התאומים, רבי אליהו חיים ורבי שלמה בו אנו עוסקים. רבי אליהו חיים קרליבך מחסידי חב"ד הוא נשא לאשה את בתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, רב בלוקניע פאריז וברוקלין. הוא היה בן אחר בן לאדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש, ומצד אמו היה מצאצאי הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי אליהו חיים עסק  רבות בההדרת ספרי חסידות, ומחקרים בקורות ימי החסידות, הוא הקים את מכון 'זכר נפתלי' (על שם אביו) שהדפיס למעלה מארבעים ספרים. הוא גם מילא את מקום אביו ברבנות בית הכנסת בניו יורק. באדר תש"ן לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו בהר המנוחות.

אביו של רבי נפתלי, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, הוא היה מילדותו בעל כשרון נעלה, ולמד בשקידה רבה בישיבות הגדולות שהיו בגרמניה בזמנו, ויצק מים על ידי גדולי ישראל. הוא השתלם גם בלימודים כלליים והיה לו תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת תר"ל, נקרא למלא את מקום חותנו שנפטר, כרב הגיטו במייזלינג [מויסלינגען] - פרבר מחוץ ל'עיר החופשית' - ליבעק. וביום ט' תמוז עלה לכהן כרב העיר ליבעק, כאשר הותר ליהודים לגור בתחומי העיר. בשנת תר"ע הדפיסו בניו וחתניו קובץ ליובלו לרגל מלאות לו ארבעים שנה ברבנות העיר, ובו נדפסו מאמרים רבים ממשפחתו ומרעיו הרבנים, הקובץ 'לשלמה', נדפס בברלין תר"ע. רבי שלמה עצמו גם חיבר ספרים, ספרו 'בית יוסף צבי', על מסכתות הש"ס, נדפס בברלין בשלשה חלקים, בשנים תר"ע-תרע"ו. נפטר אדר תרע"ט.

אודות צאצאיו שלרבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, ופרטים  נוספים, נמשיך ונפרט במאמר הבא אי"ה.

הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד אב"ד טשעבין וראש ישיבת כוכב יעקב

רבי דב בעריש וידנפלד אב"ד טשעבין, היום מלאו ארבעים וחמש שנים לפטירתו, י' חשון תשכ"ו. להלן נפרט את תולדותיו, ואת אילן היוחסין שלו.

רבי דב בעריש נולד בה' שבט תרמ"א, בעיר הרימלוב, לאביו רבי יעקב ויידנפלד שכיהן שם כרב העיר, ולאמו מרת רחל למשפחת רפופורט. בהגיעו לגיל מצוות נתייתם מאביו ראש המשפחה, והמשיך לקבל תורה מפי אחיו הגדולים. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, נכד הגאון הצדיק רבי חיים אב"ד טשעבין, וקבע משכנו בעיר.

עד לשנת תרפ"ג, לא כיהן ברבנות, אלא מסר שיעורים לתלמידים ובעלי בתים, ובשעות אחר הצהריים עסק במסחר. אך גם אז, כבר העריכוהו גדולי דורו עמם התכתב בהלכה.

עם התמנותו לרב העיר בשנת תרפ"ג, פתח גם ישיבה רשמית, ישיבת כוכב יעקב, הישיבה נתפרסמה עד מהרה, ותלמידים רבים מרחבי פולין באו ללמוד תורה מפיו.

בימות המלחמה ברח ללבוב, ממנה גורש לסיביר, שם שהה שנתיים ימים בתנאים קשים ביותר. בשנת תש"ב עבר לבוכרה, ובשנת תש"ו עלה לארץ ישראל דרך איראן.

שנה אחת לאחר עלייתם ארצה, נפטרה רעייתו הרבנית יאכט בשבת ד' שבט תש"ז. והוא נשא בזיווג שני את הרבנית מרת רייזל בתו של ר' משה ליברמן פרנס קהילת קאשוי, ונכדתה של הרבנית שמחה ליהמן בת זקוניו של החתם סופר.

בירושלים, נתקבל כר"מ בישיבת חיי עולם, וזמן קצר לאחר מכן, יסד מחדש ישיבה, כהמשך לישיבת כוכב יעקב בטשעבין. היה גם חבר מועצת גדולי התורה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות באה"ק.

בערב שבת קודש, סמוך להדלקת הנרות, י' חשון תשכ"ו, נפטר רבי דוב בעריש, כששפתיו ממללות 'נשמת כל חי'.

צאצאיו:

בנו רבי יעקב וידנפלד, כיהן כר"מ בישיבת כוכב יעקב בטשעבין. זוגתו מרת רחל בת רבי חיים קנר. הי"ד.

בנו רבי ישראל יוסף וידנפלד, כיהן אף הוא כר"מ בישיבה. זוגתו הרבנית, מרת מרים רייזא בת הגאון רבי מנחם זמבה אב"ד ורשא. הי"ד.

רבי לייב שרה'ס והסבא משפולי

בראשית תולדות החסידות, בין תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, מפורסמים שני צדיקים, שהרבה מן המשותף ביניהם. האחד הוא הרה"ק רבי לייב שרה'ס, והשני הוא איש הפלא, הסבא משפאלי, דער שפאלע'ר זיידע.

על הרה"ק רבי לייב שרה'ס מסופר, כי נולד בי"ז בתמוז בשנת ת"ץ לאביו יוסף, ולאמו מרת שרה. עיר הולדתו רובנה, היתה גם מקום מושבו של המגיד הגדול שלימים קבע מושבו במעזריטש, הוא שקרבו לרבי לייב אל רבו הבעל שם טוב. מסופר אודותיו כי היה נודד בין הכפרים והעיירות, בחברת מקבצי נדבות נודדים, חיזק את היהודים בכל מקומות מושבותיהם, ואסף כספים לפדיון שבויים. סיפורים רבים עליו נדפסו בספר 'גבורת ארי', לבוב תרץ, על ידי רבי ראובן מרגליות. רבי לייב שרה'ס, נפטר ביום ד' אדר ב' תקנ"א. מצאצאיו נודעים בימינו בני משפחת קרישבסקי, והגאון רבי זלמן סורוצקין.

על הסבא משפאלי מסופר, כי נולד בעיירה סמוכה לאומן, בשנת תפ"ה בחנוכה, שם אביו ברוך. היה תלמידו של הרה"ק רבי פנחס שפירא מקוריץ, שהביאו לפני הבעש"ט. מספרים אודותיו כי הצטיין באהבת ישראל, ובמופתים, אך במיוחד נודע במסירות נפשו על מצוות פדיון שבויים, ונתפרסם אודותיו הסיפור 'הדב המרקד'. נפטר ו' תשרי תקע"ב. תולדותיו נדפסו לאחרונה בספר 'איש הפלא', בני ברק, תשסה, ושם גם מפורטת רשימה ארוכה של צאצאיו, עד ימינו אנו. ביניהם משפחת זיידע המפורסמת.

האדמור האחרון מחבד, אמר כי רבי לייב שרה'ס, והסבא משפאלי, הם אותו אדם, לדבריו, בפשטות מונח בשכל לומר שזהו אותו אחד, כיון שבכלל הן מהסבא משפולי והן מר' ליב שרה'ס יודעים מעט מאוד, וממה שיודעים מהם, כל הענינים התרחשו אצל שניהם. הם היו באותו זמן, שניהם היו תלמידי המגיד, ולשניהם היתה שייכות אל הבעש"ט. שניהם נשאו את אותו שם, אצל שניהם התרחשו מופתים רבים, ושניהם היו "נסתרים". ולכן מונח בשכל לומר שהם אותו אדם.

קבע הרבי ואמר, כי עד אשר לא יימצא איש נאמן שיוכיח בוודאות כי בידו הוכחה מוצקת או עדות מהימנה (כגון, שראה שתי מצבות של שני אישים שונים במקומות שונים וכן 'יארצייטין' שונים שמדובר בשני אישים שונים), אפשר לקבוע שהמדובר באישיות אחת ושלום על ישראל.



לעיל ציטטנו תאריכי יארצייטן שונים לשני הצדיקים, [אברהם כהנא, ב'ספר החסידות' כתב מאמר על ר' לייב שרה'ס, וציטט ממצבתו בכפר יאליטשקוב, את תאריך פטירתו ד' אדר ב' תקנ"א. לגבי הסבא משפאלי, על פי מסורות חבד, הרי שבשנת תק"ע עוד היה אצל בעל התניא]. ולהלן, נביא את עדותו של אחד מצאצאי המשפחה, כפי שסיפר מה שקבל מדורות הקודמים לו, ויתכן שזהו האיש הנאמן אליו כיון האדמור מחבד את דברו. גם העובדא שכפי שהבאנו לעיל, ישנם צאצאים המיחסים עצמם לזה, וצאצאים המיחסים עצמם לשני, ואינם משפחות הקשורות זו בזו, אף היא נותנת את שלה.



בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, בתוך מכתבו של ר' חיים גולבסקי, הובאו דבריו של הרב הצדיק רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין. רבי שלום פרלוב, היה נכדו של הרה"ק רבי שלמה חיים מקוידינוב, בן בתו של הרה"ק רבי אשר מסטולין בן רבי אהרן הגדול מקארלין. אמו של רבי אהרן מקארלין, מרת פערל, היתה אחות החסיד המפורסם רבי מאנעלי [עמנואל או מנחם מן] שנמנה בין תלמידיו הקדושים של המגיד ממעזריטש, המה היו בני ר' פייביש. סיפר רבי שלום פרלוב, כי הרבנית זוגתו של ר' פייביש, היתה אחות אביו של הרה"ק רבי לייב שרה'ס, דהיינו אחות רבי יוסף מרובנה. עוד הוסיף וסיפר כי אח נוסף היה אבי רבי ברוך אביו של הרה"ק רבי לייב המפורסם בשמו הסבא משפאלי. שני אחים ואחות אלו, היו נינים של המהר"ל מפראג, והסבא משפאלי ורבי לייב שרה'ס נולדו שניהם ביומא דהילולא שלו - י"ח אלול, ונקראו על שמו.

אם כן, אומנם לא אנשים זהים, היו שני הצדיקים, אך ממשפחה אחת היו, ומוצא אחד להם, ולא רק זו, אלא אף היו ממשפחתו של בעל התניא, שאף הוא, מסופר אודותיו שהיה מגזע המהר"ל מפראג.

קשרי משפחות - אלטשולר מאטלין

במאמרים הקודמים, עסקנו במשפחתו של הגאון רבי עקיבא אלטשולער מסלוצק, והזכרנו גם את חתנו רבי אליהו הכהן מאטלין מבאברויסק.
רבי אליהו הכהן מאטלין, היה חותנו של ר' נפתלי צבי, הפרוש מוילקומיר, אביהם של ר' שלמה זלמן פרוש, ור' גרשון פרוש, אשר מהם יצאו כל בני משפחת פרוש המורחבת בארץ ישראל.

קשרי שידוך בין משפחת אלטשולר למשפחת מאטלין, מצינו פעם נוספת, בתקופה מקבילה בערך, אך באיזור אחר, במשפחתם של אדמורי חבד.

רבי נח אלטשולר מסטולין, היה מחסידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק. על פי המסופר, הוא יצא לעלות לארץ ישראל, בעקבות רבו, אך נפטר בדרכו לארץ, והובא לקבורה בטבריה.
היו לו שני בנים, ובת אחת. בנו רבי יהושע אלטשולר, הגיע לטבריה, והיה מחבורת החסידים שם. הבת היתה אשת רבי יוסף, בנו של המגיד מישרים דליובאויטש. בנו הנוסף של רבי נח היה רבי שלום שכנא אלטשולר.

שלום שכנא, משהתייתם, נלקח לביתו של בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי, על ברכיו גדל והיה לאיש, עד שברבות הימים, אף נשא לאשה את הרבנית דבורה לאה, בתו של בעל התניא. רבי שלום שכנא, עסק בהדפסת ספרי קודש, בהם, התלמוד בבלי, הטורים, וספר התניא, לחותנו. [ראה, י' מונדשיין, 'תורת חבד', ניו יורק תשמב, א, עמ' 31]
הוא נפטר בשנת תקס"ז-ס"ח לערך.

בנו הלא הוא, רבי מנחם מנדל שניאורסון, נשא את בת דודו, הרבנית חיה מושקה בת האדמור האמצעי, ולימים, נתפרסם כאדמור בעל הצמח צדק מליובאוויטש.

בביתו של ה'צמח צדק', גדל יתום אחד, ושמו לוי הכהן מאטאלין. לא נמסר על הוריו, מי היו, ומהיכן הם.
בנו של לוי, רבי שמריהו הכהן מאטאלין, נשא לאשה, את מרת דבורה לאה, שהיתה נינת רבי חיים חייקל הורוביץ והרבנית דבורה, דבורה היתה אחותו של האדמור הצמח צדק - בתו של רבי שלום שכנא אלטשולר הנזכר.
רבי שמריהו היה רב בעיר יאגאטין, ומצאצאיו ישנם כיום משפחות מחסידי חבד. ראה, 'זכרונות אהרן', מונטריאל תשס"ה, פרק עשירי.

האם משפחת אלטשולר של הצמח צדק, קשורה לרבי עקיבא אלטשולר? נראה שכן, על פי השם יהושע, שקיים בשתי המשפחות.
האם משפחת הכהנים מאטלין, היא אותה משפחה? נראה שכן, על פי נדירות השם.

מה הקשר המדוייק בין המשפחות? אינני יודע.

משפחת לידר מטבריה

בעוסקנו בפטירתו של הגאון החסיד ר' משה לוריא, ראינו לנכון לכתוב גם על משפחת לידר, שכן השורשים של משפחת לוריא ומשפחת לידר מסתעפים זה בזה. הן רעייתו של ר' משה היתה ממשפחת לידר, והן אם אביו היתה ממשפחת לידר.

חותנו של ר' משה לוריא היה,

א] ר' מרדכי לידר מירושלים, רעייתו מרת שייטיל בת ר' יוסף רוטמן, [ממשפחת רוטמן המפורסמת, מלומזא – ירושלים, אני מתעתד לכתוב עליהם בהמשך, ומי שיש לו פרטים מוזמן לשלוח אלי].

ב] אביו, ר' שלמה זלמן לידר, נולד בסביבות שנת תר"ל בטבריה, למד בישיבת 'תורה אור' שעל ציון רבי מאיר בעל הנס. גיסו האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים אמר עליו, שמצאצאיו אין שום פסול, מפני שהיה ענוותן ושפל ברך אמיתי. דבק באדמור"י סלונים בכל נימי נפשו, וחתום כחבר באגודת "אורח לצדיק" של חסידי ה"דברי שמואל" מסלונים. נפטר י' חשוון תש"ח בטבריה. רעייתו מרת נחמה בת ר' ברוך דוד כהנא מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת. נפטרה צעירה בת חמישים שנה. צאצאיהם: רבי מרדכי לידר הנל. רבי נפתלי לידר מחסידי סלונים בטבריה. רבי לוי יצחק לידר. מרת חנה, אשת רבי משה יהושע ב"ר אפרים פישל זינגר.

ג] אביו, רבי מרדכי לידר מטבריה. נולד כנראה בעיר לידא, בשנת תר"ו, עלה לארץ עם אביו בהיותו ילד קטן, כאן בארץ נתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של האדמור בעל יסוד העבודה מסלונים, בהמשך אף נתמנה להיות מנהל וממונה על הכולל של חסידי רייסין בטבריה. בסוף ימיו עבר לגור בצפת בשל מחלת האסטמה בה חלה. שם נפטר י"ג' אב תר"ע. לאחר פטירתו קרא אחריו בעל בית אברהם את הפסוק 'ודובר שלום לכל זרעו'. צאצאיו:

ר' עזריאל זעליג לידר, אשתו יוכבד איידל בת הרה"ח ר' אברמצ'י מינצברג. ר' שלמה זלמן לידר, הנ"ל. הדסה אשת האדמו"ר ר' אברהם וינברג בעל הברכת אברהם מסלונים. מרת חנה רבקה אשת ר' צבי הירש לוריא, זקנו של ר' משה לוריא דנן. מרת נחמה, בזיווג ראשון היתה נשואה לר' שמואל הירש לטרוס\לטרויז, ונפטר צעיר ממחלה. בזיווג שני נשאה לר' יוסף חיים שיינברגר מירושלים (בזיוו"ר הוא היה חתן של ר' ישעיה אורנשטיין). שרה נפטרה בתרע"ז, ומקום קברה צמוד לסבא ר' שלמה זלמן. מרת צפרה אשת ר' חיים יוסף שלמה שניאורזון מחברון. מרת הענא פייגא אשת ר' אליהו יוסף ריבלין מחברון. עוד כתב בספר יסוד המעלה שאחת מבנותיו של ר' מרדכי היתה נשואה לר' אהרן לייב מיסקי נכדו של בעל יסוד העבודה, ונולדו להם שני ילדים ונפטר בגיל צעיר.

ד] אביו, החסיד ר' שלמה זלמן מלידא, נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, משנתקרב לחסידות שלא ברצון אביו, עבר לגור בלידא. היה חסידו של ר' מרדכי מלעכאוויטש, ובנו ר' נח, ואחריהם אצל ר' משה מקוברין, ובעל יסוד העבודה מסלונים. בשנת תרי"ב עלה לארה"ק, ונפטר בטבריה י"ז בטבת תרי"ט. רעייתו מרת שרה היתה אחותו של בעל ה'פתחי תשובה', ר' אברהם צבי הירש אייזנשטאט.

ה] אביו, ר' אליהו הינדס, ספרא ודיינא בוילנא, קרוב ליובל שנים, נפטר כ"ד תמוז תקפ"ט. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" מאת ישראל קלויזנר, הועתקה נוסח מצבתו וז"ל: פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי / ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו / הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה / ואליהו עלה בשער השמים

בעוד כחצי שנה, ימלאו מאה שנים לפטירתו של רבי מרדכי לידר מטבריה, צאצאיו מתכוננים לציין אירוע זה בכמה אופנים, החפץ להיות שותף לענין זה, יכול לפנות אליי כאן או במייל (המופיע בפרופיל, למעלה בצד ימין).

קשרי משפחה, הומינר - זלדוביץ - שניאורסון - ריבלין

זכתה משפחת הומינר, וצאצאיה משמרים את תולדותיה ותולדות בני המשפחה, והחומר נגיש לכל באתר האינטרנט על המשפחה.

אחד המיוחד שבין צאצאי המשפחה, הוא הרב הצדיק ר' שמואל הומינר, בעהמ"ח עבד המלך, ועוד ספרים רבים.

ר' שמואל נולד בירושלים כ"ה תשרי תרע"ד, את תורתו קנה בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים. בשנת ת"ש הוציא לאור את ספרו הראשון 'עקרי דינים' וקבל עליו הסכמה נלהבת מרבו הגאון ר' איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים, וכך הוא כותב עליו [בעודו אברך צעיר בן עשרים ושש]: "הרב הגדול חריף ובקי, מצוין ביראת שמים ובמדות נעלות, מורינו הרב שמואל הומינער נרו יאיר, ממצויני ישיבת עץ חיים". התפרסם מאד במידותיו הנפלאות, ובפרט במדת הבטחון. המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין קרא עליו 'עובד ד' באמת'. נפטר י"ט סיון תשל"ז ומנוחתו כבוד על הר הזיתים. בכתב העת 'מוריה' הקדישו את גליון מג לזכרו, נדפסו שם מאמרים לזכרו, ומתורותיו.

אביו ר' מרדכי זאב הומינר, אף הוא יליד ירושלים, עיר הקודש, בה נולד בשנת תרמ"ו. נשא לאשה את מרת חיה ראשה לבית ריבלין. היה מחכמי ורבני ישיבת עץ חיים, ושימש כאחד הבוחנים בת"ת. היה עמל בתורה בהתמדה כל ימיו, ובקי בבלי וירושלמי וכל המדרשים. נפטר ז' תמוז בשנת תש"ח, לאחר מחלה קשה. השאיר אחריו כתב יד 'מבן שמואל', חידושים בהלכה ובאגדה, נדפס על ידי צאצאיו לאחר פטירתו. נכתב עליו בלוח ירושלים, לשנת תש"י, ובתבונה כרך ח.

אביו, ר' שמואל מיכל הומינר, נולד בעיר ברעזין שברוסיה, עיקר תורתו קנה מפי אביו. לאחר שאביו נפטר, עלה לארץ ישראל בשנת תרל"א, יחד עם רעייתו, מרת בריינה רבקה לבית זלדוביץ. בעלותו, הביא עמו למעלה מאלף ספרים מירושת אביו. ספרייתו היתה מהגדולות שבירושלים. נחשב לאחד ממקורבי המהרי"ל דיסקין, ותמך רבות במפעליו. מראשוני שכונת מאה שערים, ונדב שני ספרי תורה לבית הכנסת הגדול שבשכונה. נפטר ח' סיון תרס"ז בירושלים.

אביו ר' ישעיהו אב"ד ברעזין, נולד בשנת תקע"ט בברעזין, בהיותו כבן עשרים ושלש כבר נתמנה לרב בעיר ברעזין.מוצאו מהעיר איהומען הסמוכה, ועל כן נקרא שמו הומינר. נפטר בערב שבת קודש, ט"ו סיון תרכ"ח בעיר קניגסברג, בשהותו שם לצרכי מרפא. נספד בספר 'דבר בעתו', לר' אברהם צדוק בוגין. גיסו ר' מנחם שלמה גארדין הדפיס ממנו כמה תשובות, בספרו 'מנחם שלמה' (שצ'צ'ין תר"כ). רעייתו מרת בלהה לבית גארדאן.

אביו, ר' מרדכי דיין ואב"ד דק"ק מינסק, כארבעים שנה שימש שם כדיין, בימי הגאונים הגדולים דשם, הראב"ד ר' משה שמואל פינס, ר' גרשון תנחום ביליצקי, ועוד. חיבר שני ספרים 'באר היטב' ו'עומקא דדינא', שניהם לא נדפסו, ונשרפו בשריפה גדולה שהיתה בעיר מינסק, וחבל על דאבדין.

אביו, ר' ברוך פרנס חודש בק"ק מינסק.

על פי מה שכתב אחד הצאצאים, ר' חיים הומינר, בספר 'רבי שמואל ורעייתו בריינה רבקה הומינר', הרי שיחוס אבותם עולה עד רבי יהודה אשכנזי דיין בטיקטין, בעל הבאר היטב על השלחן ערוך. אמנם, יש צאצאים הטוענים, שזו השערה בטעות שאין לה על מה להתבסס.

מרת בילה הנזכרת לעיל, אשת ר' ישעיה הומינר אב"ד ברעזין, היתה בתו של ר' אליהו גארדאן, מהעיר מינסק. ר' אליהו נפטר צעיר לימים בשנת תר"י, ורעייתו מרת ראדיל לבית עפשטיין, עלתה לירושלים בשנת תרט"ז, בירושלים נתפרסמה בצדקותיה המרובות, ונפטרה כ"ג טבת תרכ"ו בעיה"ק ירושלים. ר' אליהו גורדון היה בן ר' חיים שנפטר בשנת תר"ו, ב"ר יחיאל מיכל.

מרת חיה ראשה הנזכרת לעיל, היתה בתו של ר' זלמן חיים ריבלין בן ר' אברהם בנימין ריבלין בנו של ר' משה מגיד ריבלין.

מרת בריינה רבקה הנזכרת לעיל, אשת ר' שמואל מיכל הומינר, היתה בתו של ר' דוד הלוי זלדוביץ. מחסידי לובאוויטש. ממשפחת הגבירים הנודעים האחים זלדוביץ ממינסק, שתמכו רבות בעולם התורה.

בחוברת 'זרע קודש מצבתה' אודות ר' שמואל מיכל הומינר, נכתב בעמוד 14 אודות ר' דוד, שהיה מקרובי משפחת אמו של אדמור הריי"צ מלובאוויטש – ר' יוסף יצחק שניאורסון. חפשתי ובדקתי מכל הצדדים, כיצד ישנה שייכות בין משפחת אמו של הריי"צ. והצד הכי קרוב שמצאתי הוא כדלהלן:

אמו של הרבי ריי"צ היתה מרת שטערנא שרה, אשתו של הרש"ב מלובאוויטש, היתה בת ר' יוסף יצחק שניאורסון, אשר הוא ורעייתו היו נכדי האדמור האמצעי מלובאוויטש.

בספר היחס של משפחת ריבלין, מוזכר ר' זלמן ריבלין ב"ר אליהו יוסף פלאטקעס, שהיה מחשובי חב"ד, מוזכרים לו כמה וכמה צאצאים.

במס' 168 רשום שהיתה לו בת בשם ראשע אשת [ ] זעלדוביץ מברעזין. זה אכן נראה מתאים למה שידוע לנו עד כה אודות ר' דוד זלדוביץ.

ובמס' 171 שם, נזכרת עוד בת אחת לר' זלמן ריבלין והיא מרת [ ] אשת הרה"ק מנחם נחום מניעזין, בן האדמור האמצעי רבי בער.

אמנם, על פי הנכתב בספר הצאצאים של בעל התניא, עמוד 99, ר' מנחם נחום שניאורסון מניעזין, בזיווג ראשון אכן נשא לאשה את בת ר' זלמן ריבלין, ובזיווגו השני היה חתן גיסו ר' יעקב ישראל טברסקי.

נותר לנו לברר אם כן, האם זלדוביץ חתנו של ר' זלמן ריבלין בר אליהו יוסף פלאטקעס, הוא אכן קשור לר' דוד זלדוביץ חותנו של ר' שמואל מיכל הומינר. ואם זה אכן הקשר היחידי למשפחת הריי"צ מליובאוויטש, או שהיה קשר יותר קרוב.

אמנם, בשנים יותר מאוחרות, חזר שוב הקשר

ר' שמואל הומינר דנן, נשא לאשה בזיווגו הראשון, את בת ר' פסח מרגולין (חתן ר' ראובן הכהן קובלסקי הנזכר אצלנו בעבר), ובזיווגו השני נשא לאשה את מרת רינה דבורה בת ר' אליהו מיכל הלפרין, מצאצאי בעל התניא.

עץ המשפחה של ר' מנחם נחום רבינוביץ מחיפה בעהמ"ח מחשבת נחום

האדמו"ר ר' מנחם נחום רבינוביץ, אב"ד חיפה, ומלפנים ראש ישיבת קוידינוב בברנוביץ.
בהיותו בחוץ לארץ סירב לכתר האדמורות, ולכסא הרבנות, אך בהיותו בארץ, נתעלה וישב על כס הדיינות.

נולד בכ"ז אדר תרמ"ז לאביו ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, ולאמו שיינה פערל . אילן היוחסין שלו משתרג ועולה לרבים רבים מראשוני החסידות, הן מצד אביו הן מצד אמו, והן מצד חותנו, כדלהלן.
בית אביו, שהיה רב העיר, ואדמו"ר, היווה את החממה המתאימה לגידול תורני שכמותו, עוד בעודו צעיר עמד בקשרי שו"ת עם רבני דורו, וביניהם, בעל 'דברי מלכיאל' שהשיב לו בכבוד.

בשנת תרס"ז נשא לאשה את רעייתו מרת הדסה אסתר, היא היתה בתו של האדמו"ר ר' יוסף פרלוב מקוידינוב. הדסה אסתר נפטרה י"ז סיון תשל"ה, ונטמנה בהר הזיתים.

לאחר נישואיו הטיל עליו חותנו לעמוד בראשות ישיבת 'תומכי צדק' של חסידי קוידינוב בעיר ברנוביץ, תחת הנהלת חותנו. בראשות הישיבה עמד שבע שנים, עד ימי המלחמה העולמית הא', אז ברחה כל הישיבה למינסק, מפאת הקרבות. ור' נחום אף הוא הגיע למינסק. באותה עת, נפטר חותנו ר' יוסף, וחסידיו ותלמידיו ביקשו מר' נחום כי יאות ליטול על עצמו את עטרת האדמורות, ולהמשיך את שושלת קוידינוב, אך הוא סירב. בדעתו היה לשוב אל בית אביו.

באותם ימי מלחמה בעיר מינסק, פגש ר' נחום ברבנים גדולי תורה רבים, שאף הם עזבו את עירם מחמת המלחמה, ר' נחום נסמך להוראה מכמה מהרבנים, ובראשם, הסמיכה מר' חיים מבריסק, הסמיכה שנכתבה על ידי בנו הגרי"ז, כוללת בתוכה שבחים רבים אודות ר' נחום, ומתארת אותו 'מגזע היחס'. הסמיכה נתנה בט"ו בשבט תרע"ו.

ממינסק, שם פעמיו אל בית אביו שקבע את מושבו לאחר המלחמה בעיר וואזניסענסק בדרום אוקראינה. שש שנים שהה שם בצל אביו, והיה יד ימינו בהנהגת העיר. לכשנפטר אביו, באייר תרפ"ב, נתמנה מיד לממלא מקומו, כרב העיר. אך גם עתה, התחמק ר' נחום, ובראש השנה של שנת תרפ"ג, שלח להודיע בכל בתי הכנסת כי התפטר מהרבנות, אך דאג להביא רב אחר במקומו.

כעבור כמה שנים, כשהקומניזם הצר את צעדי היהודים בוזניסנסק, עבר לאודסה ושהה שם כמה שניםבדרכו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד, עלה על אניה שהפליגה לארץ הקודש.

משמים נחתה האניה בנמל חיפה ביום שישי ר"ח אדר, ומכיוון שלא היה סיפק בידו ליסוע אל מחוץ לעיר, לכיוון ירושלים או עיר אחרת, נאלצו לשבות בחיפה, והיכירוהו תושבי העיר, ולמחרת השבת, ביום ראשון, הציעו לו את משרת הרבנות בהדר הכרמל. לימים, נתמנה גם לדיין, כשהוקם בית הדין בעיר, ונתמחה במיוחד בנושאי 'אבן העזר', כיהן כאב"ד עד לפטירתו, ביום כ"ג אדר ב' תשי"ט.

ספרו מחשבת נחום, 'אוסף מאמרי אגדה וחסידות כסדר הפרשיות והמועדים ושרידי חידושי ש"ס ופוסקים', בשילוב מאמרי קודש מחותנו הרה"ק מקודינוב. בהוצאת מכון שפתי צדיקים שעל ידי מרכז תורני אוהב ישראל. ירושלים תשמ"ח, ובהוצאה שניה תשס"ד.

צאצאיו:

• ר' פנחס יוסף רבינוביץ, נפטר ח' אדר ב' תשס"ג. היה חתנו של הרב משה אריה לייב שפירא, ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.
  
• ר' נח יצחק יואל רבינוביץ, נפטר י"ט כסלו תשנ"ח.
• מרת חנה (נפטרה כ"ז אייר תשס"ב) אשת ר' אריה לייה פרלשטיין נפטר י"א אב תשד"מ.
• מרת חיה שפרה אשת ר' גד הכהן רובינשטיין. [נכדתם, רחל שבו נהרגה על קידוש ה', עם שלשה מילדיה בישוב איתמר, בי' תמוז תשס"ב].
• מרת שרה טריינה (נפטרה ד' שבט תשל"ב) אשת ש"ב ר' יצחק מאיר העשל ממעזיבוז' נפטר י"ט אב תשמ"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
• היו עוד שלשה ילדים שנפטרו צעירים.
  

יחוסו

מצד אביו
אביו, ר' פחנס רבינוביץ מקנטקוזבה בעהמ"ח עבודת יצחק עה"ת בכת"י (תרכ"א - כ"ו אייר תרפ"ב), ב"ר יצחק יואל רבינוביץ מקנטקוזבה (ת"ר - כ"ד תמוז תרמ"ה), ב"ר גדליה אהרן מסוקלובקה בעהמ"ח חן אהרן ( - ט"ו שבט תרל"ח), ב"ר יצחק יואל מליניץ ( - כ"ה חשוון תקפ"ח), בן הרה"ק ר' גדליה מליניץ בעהמ"ח תשואות חן ( - ה' חנוכה תקס"ה), ב"ר יצחק מו"צ בפולנאה.

ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, נשא לאשה את שיינא פעריל (נפטרה ו' טבת תש"ג) בת ר' מרדכי דובער שניאורסון מטאמשפול (נפטר ט"ז ניסן תר"פ, אשתו נכדת ר' לוי יצחק מברדיטשוב), בן ר' מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (אשתו נכדת טשרנוביל ור' אהרן מקרלין), בן הרה"ק ר' דובער שניאורסון האדמור האמצעי מליובאויטש (נפטר ט' כסלו תקפ"ח) בנו של בעל התניא.

ר' יצחק יואל רבינוביץ מקנטזקובה, נשא לאשה את חיה שרה (נולדה בשמחת תורה תקצ"ט, נפטרה ט"ו בשבט תרס"ו) בת ר' משולם זוסיא העשל מזינקוב (נפטר ג' אלול תרכ"ד) ב"ר יצחק מאיר מזינקוב (נפטר א' אדר תרט"ו) בנו של האוהב ישראל מאפטא.

ר' גדליה אהרן מסוקולובקה, נשא לאשה את מרת ביילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא ( - ה' אדר תרכ"ד), ב"ר משה שפירא מסלאוויטא (נפטר ט' כסלו ת"ר, ואשתו היתה אחות של ר' גדליה מליניץ הנ"ל), בנו של הרה"ק ר' פנחס מקוריץ.

ר' יצחק יואל מליניץ חתן ר' יעקב מלברטוב.

מצד חותנו
ר' יוסף פרלוב מקוידינוב השתייך לשושלת אדמורי קוידינוב שיחוסה משתרג ועולה עד ר' מרדכי מלעכאוויטש ואדמורי בית קרלין, ר' אשר מסטולין ור' שלמה מקרלין. מדברי תורתו של ר' יוסף הובאו בספר מחשבת נחום הנ"ל. ר' יוסף נולד בשנת תרי"ד, ועמד בראשות הישיבה הגדולה בקוידינוב, הוא נפטר בכ"ו כסלו תרע"ו.

ר' יוסף היה בנו של האדמו"ר ר' אהרן פרלוב מקוידינוב (תקצ"ט - כ"ו אלול תרנ"ז, דברי תורתו בספר זכר צדיק), בן ר' ברוך מרדכי פרלוב מקוידינוב (תקע"ח - בדר"ה תרל"א), ב"ר שלמה חיים פרלוב מקוידינוב (תקנ"ז - י"ז אב תרכ"ב), ב"ר אהרן מלעכאוויטש (נפטר ג' שבט תקס"ו), בנו של הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש (תק"ב - י"ג שבט תק"ע).

ר' יוסף פרלוב, היה חתן דודו זקינו, ר' נח פרלוב מהורודישץ (היה אדמו"ר משנת תרכ"ב עוד בחיי אביו, בעיר הורודישץ הסמוכה לנובהרדוק, נפטר עשרה בטבת תרס"ד), בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב, וחתן ר' מרדכי מאוסטילא, נכד הרה"ק ר' מרדכי מנעסכיז.

ר' אהרן פרלוב מקוידינוב, היה חתן דודו ר' דב משה פרלוב בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב.

ר' ברוך מרדכי פרלוב, היה חתן ר' שלום מאוזדא.

ר' שלמה חיים פרלוב, היה חתן ר' דב משה חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקארלין.

ר' אהרן מלעכאוויטש היה חתן הרה"ק ר' אשר פרלוב מסטולין.