א] ר' רפאל משה לוריא, מראשי ישיבת שער השמים, וישיבת לפלגות ראובן. בעל מחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.
הארכנו עליו ביריעה הקודמת.
נפטר בכותל המערבי, לפני תפילת הנץ כותיקין, כמנהגו עשרות בשנים. ביום שני כ"ז כסלו תש"ע. רעייתו מרת נחמה לבית לידר, נפטרה לפני פחות משנה, בכ"ט שבט תשס"ט.
ב] אביו, הרה"ח ר' מרדכי יחיאל לוריא, נולד ונפטר בי"א טבת, נולד בשנת תרס"ט, ונפטר בשנת תשנ"א. עסק במלאכה לפרנסתו, וגידל דור ישרים מבורך, של תלמידי חכמים מובהקים, מרביצי תורה, וגדולי יראה וחסידות.
רעייתו מרת שרה שושנה בת ר' חיים לייב פרלמן, נולדה ונפטרה בתאריך י"ט אייר, נפטרה בשנת תשנ"ה.
ג] אביו, הרה"ח ר' צבי הירש לוריא, נולד בצפת בשנת תרל"ה לערך, נתייתם מאביו בצעירותו, ונתגדל ונתחנך אצל אחיו הגדולים עד היותו בן שיבסר שעבר לגור בטבריה, עם נישואיו לבת ר' מרדכי לידר מטבריה, דרכו אף התקשר לחסידות סלונים ולאדמוריה. היה מקושר לאדמו"ר בעל דברי שמואל מסלונים זי"ע, שכתב עליו "נהניתי שהולך ב"ה בדרך הישר ומתקרב לאנשי מעשה יישר חילו לאורייתא". גם עם בנו האדמו"ר בעל בית אברהם היה בהתקשרות חזקה, ומסופר שבעת ביקורו הראשון של הבית אברהם בארץ בשנת תרפ"ט התקשרותו התעצמה, והעיד עליו רבה של טבריה הגר"מ קליערס כהאי לישנא "בתחילה התבוננתי האם נשאר בטבריה רושם הקדושה לאחר שנסע מכאן הרבי חזרה לברנוביץ, אולם כשאני רואה את ר' הערשיל בעש"ק מיט א פלאמנדיקע פנים, בעת אמירת 'הודו', יודע אני כי הרושם אכן לא פג מאתנו".
ר' צבי הירש היה ממונה דכולל רומניה בטבריה, והיה שייך לרומניה מצד זקינו ר' משולם זושא שהגיע מבסרביה.
נפטר י"ג טבת תשי"ב, ונטמן בביה"ח הישן בטבריה, וזה נוסח מצבתו: "פ"נ איש חסיד ועניו, ר' צבי הירש בהרה"ח ר' אהרן יוסף לוריא ז"ל מגזע המהרש"ל, נ' י"ג טבת תשי"ב, ת.נ.צ.ב.ה."
אשתו, חנה רבקה לבית לידר, ילידת טבריה, נפטרה בטבריה בעשרה בטבת תשי"א, ושם נטמנה, וזהו נוסח מצבתה, "פ"נ הא' הצוה"ח – אשת חיל מגזע קדושים מ' חנה רבקה ע"ה בת ר' מרדכי ז"ל, נ' עשרה בטבת תשי"א ת נ צ ב " ה".
צאצאיהם, הם בני משפחת לוריא המורחבת דחסידי סלונים: 1) הרה"צ ר' אהרן יוסף לוריא, בעהמ"ח עבודת פנים. אשתו, חיה יוכבד חוה בת ר' אהרן שטרנגלז, מגזע קדושים וטהורים. ר' וולף קיצעס, והתבואות שור, ועוד. נפטר בליל שבת קודש כ"ז שבט תשכ"ט. 2) הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא, בעהמ"ח אבקות רוכלים ושערי לימוד. אשתו אסתר בת דודו ר' משולם זושא לוריא. נפטר אדר"ח תמוז תשל"ו. 3) מרת אסתר אשת בן דודה ר' יצחק דוד לידר. 4) מרת מרים אשת ר' יחזקאל משה שטרנברג. 5) ר' אברהם לוריא, אשתו מרים מגזע הבעש"ט והבאר מים חיים. 6) ר' שמואל שמעיה לוריא מירושלים, בזיווגו הראשון היה חתן ר' שלמה ישראל רמרז, חתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ובזיווגו השני, היה ר' שמעיה חתן דודו זקנו ר' יחיאל לוריא הנזכר להלן. 7) ר' מרדכי יחיאל לוריא הנ"ל. 8) עוד בת שנפטרה בקטנותה.
ד] אביו, ר' אהרון יוסף לוריא, נולד בסביבות שנת תק"צ, עלה לארץ עם אביו כשהיה ילד, ומסופר שלפני שעלו לארץ ישראל באו להיפרד מהס"ק מרוז'ין זי"ע, כשבאו להיכל קדשו ונתנו את הקוויטל נענה אז הריזינער ואמר "אהרן יאשע, איז אשיינער נאמען" (אהרן יוסף, זהו שם נאה).
רוב ימיו גר בקרתא קדישתא צפת, והיה מיקירי העיר. היה צדיק מצניע לכת, ומתמיד עצום. היה יכול להשאר ללמוד בביהמ"ד אחר ערבית בעמידה כשרגלו האחת על הספסל, ובבוקר מצאוהו באותו מצב. התפרנס ממקצוע הרוקחות, שהיה הרוקח היחידי בצפת. היה עמיתו ורעו של הרב שמואל העלר רבה של צפת, ר' שמואל היה לו ידיעה בעניני רפואה, ושמש כרופא הרושם תרופות לחולים, ור' אהרן יוסף היה הרוקח שמכין את התרופות על פי הוראות ר' שמואל. מספרים שהיה נוהג להשתטח כל לילה אחר חצות בביהכ"נ הארי בבכיות ותחנונים, וסיפר פעם הגה"צ ר' שמואל הלר זצ"ל רבה של צפת שפעם נזדמן לו להאזין באשמורת הבוקר, כשר' אהרן יוסף שפך שיחו בפינתו בביהכ"נ האריז"ל, וחשב ר' שמואל כי יש לו חולה בתוך ביתו ר"ל, ולשאלתו השיב כי תמצית כל תפילותיו היתה, שיעזרהו השי"ת ויוצאי חלציו כולם ילכו בדרך השם - תפילה שנתקבלה במרומים. נפטר בצפת ביום כ' טבת תרמ"ד, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להאריז"ל. מסופר שאחרי פטירתו אמר הרה"צ ר' שמואל הלר רבה של צפת "אם ר' אהרן יוסף אינו עוד בעולם הזה גם לי אין מה לעשות כאן" ואכן לאחר יומיים נסתלק אף הוא.
רעייתו מרת חיה נחמה לבית אטיק, נולדה בשנת תר"ב, ונפטרה ל' אדר א' תרע"ו.
ילדיהם: 1) מרת ויטיא רייזל אשת ר' אלעזר משה מרגליות מצפת. 2) ר' משולם זושא לוריא, אשתו שרה רבקה, היה מראשי חברת חסד ואמת בצוותא עם הגה"צ ר' אברהם יצחק הלר בנו של ר' שמואל הלר רב דצפת. ר' משולם זושא, היה חותנם של הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא הנ"ל, ושל הגה"ק ר' חנוך חיים הכהן ממונקאטש [בזיווגו השני]. 3) ר' משה לוריא. היה שוחט ורוקח במשמר הירדן. מצאצאיו בני משפחת פרומקין. 4) הרב שמואל לוריא, חתן הרה"צ ר' מענדיל מדעעש, ויצא לחו"ל למלאת מקום חותנו ברבנות באונגרין ולאחר מכן חזר לעיר מולדתו ונתמנה לרבה של צפת. ונכתב אודותיו בהרחבה בספר זכרון שמואל – תולדות מבני עליה דצפת, בני ברק תשנ"א. מצאצאיו נמנו משפחות לוריא מחסידויות ויזניץ ובעלז. 5) ר' צבי הירש לוריא הנ"ל.
ה] אביו, ר' משולם זושא לוריא, נולד בשנת תקס"ח לערך, היה רוקח, ונתפרסם כרופא מומחה, והיה מרפא חולים ללא שום תמורה. אירע פעם באחד מימי שישי לאחר חצות, שקראוהו לרפא גוי אחד, וכיוון שגדר קודש היה לו שלא לעסוק במלאכה בערב שבת אחר חצות, סירב ללכת לבית החולה. מפחד השלטונות נאלץ להמלט על נפשו מיד בצאת השבת, בדרכו נכנס לסבא קדישא מרוז'ין כדלעיל, ואל הרר"מ מפרימישלאן וקיים בהם הרה"צ הנ"ל מצוות לוי' ונסע עמהם ללוותם עד גבול המדינה(!). בניסים הגיע לרומניה עם משפחתו, ובהברחת הגבול בדרך תורכיה איבד בן רח"ל, ומשם עלה לארץ הקודש בסביבות שנת ת"ר, והתיישב בצפת. שם המשיך בצדקותו ובקדושתו, ונמנה בין המקובלים של צפת דאז. וגם כאן לא זנח ידו ממלאכת הרפואה, וכמובא לעיל.
למרות שהיה רופא במקצועו, ואף היה בקי בכתיבת הכתובות בכתב לטיני, שהיו באים אליו אנשי העיר כשרצו לשלוח מכתבים, למרות כן לא לקח מהם תשלום. וכשפעם הציעה לו אשתו שיקח רק כמה פרוטות עבור כל מכתב, שיהיה לה להוצאות שבת, חשב רגע קט וענה לה אני משאירם לבני שיהיה להם זכות אבות. ואכן, כשנפטר לא מצאו אצלו מעות אפילו לצורך תכריכים.
נפטר בצפת בער"ח חשוון תר"ך, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להרה"ק ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא.
ילדיו: 1) ר' אהרן יוסף לוריא הנ"ל. 2) ר' יחיאל לוריא, היה נשוי בזיווג ראשון, ולא יו לו ילדים שנים רבות. ומסופר שנסע הוא או רעייתו לצדיקי חו"ל, ונתברכו [מהדברי חיים, או מר"א מטשרנוביל] שליחיאל יהיו ילדים. ואכן, היא נפטרה, ונשא ר' יחיאל את אחותו של ר' מנדל וועג, ונולדו לו בן ובת לעת זקנה. הבן ר' זושא, חתן ר' משה בן ציון לוברבוים. והבת מרת מלכה רבקה ע"ה אשת ש"ב ר' שמעיה לוריא הנ"ל. 3) אשת ר' ברוך לייב, ולהם בן ר' משולם זישע ונפטר תשרי תרע"א ונטמן בטבריה.
ו] אביו, ר' יחיאל לוריא, היה חייט בעיירה נארינסק שבאוקראינה, מגזע מהרש"ל.
