צאצאי רבינו בעל בית הלוי

אחרי שפירטנו בשני המאמרים הקודמים, את יחוס אבותיו של רבינו בעל הבית הלוי, וסיפרנו על שלשת נשותיו ואבותיהן, עדיין אין עץ משפחה שלם, בלא לפרט את הצאצאים. במאמר שלפנינו, אכן נכתוב על צאצאיו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק, ובזאת נשלים את עץ המשפחה שלו. אודה בזה לידיד יקר אשר טרח רבות באיתור צאצאי הבית הלוי, ושלח לי את ממצאי מחקרו.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף דב, מאשתו הראשונה:

• נולדה לו בת אחת, אך לא נודע שמה, ולא נודע עליה אף פרט נוסף. בשנים האחרונות ישנם שמועות כי יש המספרים שהם מצאצאיה, ונכדי בעל הבית הלוי.

מאשתו השניה:

• הגאון רבי אברהם ברוך הלוי סולובייציק, נולד בוולוזין בשנת תר"י, חתן הגביר ר' שאול קצנלסון מסלוצק. בשנת תרמג נתמנה לאב"ד סמולנסק, נפטר בשנת תרע"ג. (על מקומו נתמנה רבי זליג ראובן בנגיס, ששהה בעיר בעת המלחמה העולמית). בנו רבי ישראל סולובייציק, בתחילה מילא מקום אביו בסמאלנסק, ואחר כך נסע ליוהנסבורג, דרום אפריקה, שם שימש כדיין. נפטר בעת ביקורו בניו יורק ט"ו סיון תשי"א, ושם נקבר. מתוך כתביו נדפס הספר "מגנזי הגר"ח".
• הגאון הגדול רבינו חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק, נולד ביום ט"ו אדר תרי"ג, נשא לאשה את קרובתו [הרחוקה] מרת ליפשא בת רבי רפאל שפירא ראש הישיבה בוואלאזין, ונתמנה לכהן כר"מ בישיבה. לאחר מכן נתמנה לכהן כאב"ד בריסק על מקום אביו, נפטר באטוואצק ביום כ"א מנחם אב תרע"ח. השאיר אחריו חיבור גדול על הרמב"ם, ונדפס בשם "חידושי רבנו חיים הלוי". צאצאיו הם: א. רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק, נולד בבריסק תרל"ה, זוגתו מרת מרים, היתה נינת האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם מגור, במלחמת העולם הראשונה היה עם הגולה במינסק. נהרג בשואה בשנת תש"א עם בני משפחתו. ב.רבי משה הלוי סולובייצ'יק, נולד בשנת תר"מ, נשא לאשה את מרת פעשא בת רבי אליהו פיינשטיין אב"ד פרוזנא, כיהן כאב"ד חסלוביץ, ולאחר מכן נסע לאמריקה, שם שימש כר"מ בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק. ג. הגאון הגדול רבינו יצחק זאב הלוי סולובייציק. אב"ד בריסק, נולד בחול המועד סוכות תרמ"ז, נשא לאשה, את מרת אלטע הינדל בת ר' חיים אויערבך נכד האמרי בינה, כיהן כממלא מקום אביו ברבנות בריסק, בימי המלחמה העולמית, הצליח להינצל ולעלות לארץ ישראל עם רוב ילדיו, אך אשתו ושנים מילדיו נשארו בוילנא ונספו בשואה. נפטר בירושלים ביום ט' תשרי תש"כ, והובא לקבורה למחרת יום הכיפורים בהר המנוחות. חידושיו על הרמב"ם נדפסו בספרו חידושי מרן רי"ז הלוי. ד. מרת שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה, אף היא נהרגה בשואה עם משפחתה.

רבי חיים הלוי מבריסק. קרדיט: ויקיפדיה

• מרת שיינדל, נולדה בשנת תרי"א, אשת ר' אריה קריינס מסלוצק. בן ר' אריה בן ר' דוד. [בנו האחר של ר' דוד היה ר' נחמן אבי ר' משה קריינס רב בוילנא ובעהמ"ח אהל משה]. שיינדל נפטרה בשנת תרמ"ב. בנם מרדכי (מרק) קראנע, נולד בקובנא בשנת תרל"ט, היגר לאנגליה ונשא במנצ'סטר בשנת תרס"ב את מרת אסתר בת ר' דוד קליימן. הוא נפטר כ"ג אדר תש"ה, והיא נפטרה בשנת תשי"ד לערך.

רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא

אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.

חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.

חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.

כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.

רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד אב"ד טשעבין וראש ישיבת כוכב יעקב

רבי דב בעריש וידנפלד אב"ד טשעבין, היום מלאו ארבעים וחמש שנים לפטירתו, י' חשון תשכ"ו. להלן נפרט את תולדותיו, ואת אילן היוחסין שלו.

רבי דב בעריש נולד בה' שבט תרמ"א, בעיר הרימלוב, לאביו רבי יעקב ויידנפלד שכיהן שם כרב העיר, ולאמו מרת רחל למשפחת רפופורט. בהגיעו לגיל מצוות נתייתם מאביו ראש המשפחה, והמשיך לקבל תורה מפי אחיו הגדולים. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, נכד הגאון הצדיק רבי חיים אב"ד טשעבין, וקבע משכנו בעיר.

עד לשנת תרפ"ג, לא כיהן ברבנות, אלא מסר שיעורים לתלמידים ובעלי בתים, ובשעות אחר הצהריים עסק במסחר. אך גם אז, כבר העריכוהו גדולי דורו עמם התכתב בהלכה.

עם התמנותו לרב העיר בשנת תרפ"ג, פתח גם ישיבה רשמית, ישיבת כוכב יעקב, הישיבה נתפרסמה עד מהרה, ותלמידים רבים מרחבי פולין באו ללמוד תורה מפיו.

בימות המלחמה ברח ללבוב, ממנה גורש לסיביר, שם שהה שנתיים ימים בתנאים קשים ביותר. בשנת תש"ב עבר לבוכרה, ובשנת תש"ו עלה לארץ ישראל דרך איראן.

שנה אחת לאחר עלייתם ארצה, נפטרה רעייתו הרבנית יאכט בשבת ד' שבט תש"ז. והוא נשא בזיווג שני את הרבנית מרת רייזל בתו של ר' משה ליברמן פרנס קהילת קאשוי, ונכדתה של הרבנית שמחה ליהמן בת זקוניו של החתם סופר.

בירושלים, נתקבל כר"מ בישיבת חיי עולם, וזמן קצר לאחר מכן, יסד מחדש ישיבה, כהמשך לישיבת כוכב יעקב בטשעבין. היה גם חבר מועצת גדולי התורה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות באה"ק.

בערב שבת קודש, סמוך להדלקת הנרות, י' חשון תשכ"ו, נפטר רבי דוב בעריש, כששפתיו ממללות 'נשמת כל חי'.

צאצאיו:

בנו רבי יעקב וידנפלד, כיהן כר"מ בישיבת כוכב יעקב בטשעבין. זוגתו מרת רחל בת רבי חיים קנר. הי"ד.

בנו רבי ישראל יוסף וידנפלד, כיהן אף הוא כר"מ בישיבה. זוגתו הרבנית, מרת מרים רייזא בת הגאון רבי מנחם זמבה אב"ד ורשא. הי"ד.