ר' צבי יוסף אב"ד רודניק
בחצרות צאנז והמסתעף, נודע שמו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק, או בכינויו ר' הירש יוסף מרודניק. הדברי חיים, לפני שנתקבל לרב בצאנז, היה רב בעיר רודניק. למעלה מחמש עשרה שנה, עד לשנת תק"ץ.
ומסופר, כי כאשר הדברי חיים כבר היה בצאנז, היה מתגעגע לאותם הימים שכיהן כרבה של רודניק, וכמה פעמים שמעו שנאנח ואמר 'איך לוקחים בחזרה את הזמנים ההם שהייתי רב בעיר הקטנה'. 'דאס קליין שטעטעלע'. 'והייתי מחזיק ידי האחת על כתפו של ר' הירש יוסף וידי השניה על כתפו של ר' אלימלך'.
מה ידוע לנו על דמותו של ר' הירש יוסף?
מקום הולדתו, ובית אבותיו לא ידועים כלל.
יש שכתבו כי ר' צבי יוסף היה בנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, (ושיער באזני רא"א רוקח מראפשיץ, כי כנראה נתערבב אצלם רידניקער בבינדיגער, ודוק), וממילא, הוא עצמו נכד לר"ר אלימלך מליזענסק, אך זה אינו ולו רק מפני שר' שמואל זנוויל נפטר שנים רבות לאחר ר' צבי יוסף. (ראה בספר נצר משורשים לר' דוד נחמן רוטנר, שם כתוב תאריך פטירתו מרשימות החברא קדישא בצפת, בר"ח שבט ה'תרנ"ב, ולא כפי שכתב בשם ושארית שנפטר בירושלים). ואף אביו של ר' שמואל זנוויל נפטר בשנת תרל"ה. לאחר פטירתו של ר' צבי יוסף, לגבי מועד פטירתו של ר' צבי יוסף ראה להלן.
מסופר לגבי שנות חייו של ר' צבי יוסף, כי הוא היה יותר מבוגר בשנים מהדברי חיים, והדברי חיים נולד בשנת תקנ"ג. ור' צבי יוסף עוד הספיק להסתופף בצילו של החוזה שנפטר בשנת תקע"ה.
ר' צבי יוסף היה מתלמידיו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ, וכן הסתופף בצילו של החוזה מלובלין. ומסופר שהיה מגיע אליו יחד עם גיסו ורעו ר' אלימלך מרודניק בצוותא חדא, והחוזה בחבבם, היה קורא לר' צבי יוסף 'יראה' ולר' אלימלך 'אהבה'.
מקום מושבו העיר רודניק, והיה אחד מהחבורה הקדושה שהיתה בעיר רודניק. הראש וראשון שבהם הוא ר' חיים האלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, שנתקבל לרבנות העיר בתחילת שנות התק"ע על פי עצתו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. השניים האחרים מבני החבורה, הלא הם, הני תרי גיסי, ר' צבי יוסף מרודניק ור' אלימלך ויסבלום מרודניק. אודותם נרחיב להלן. שני הגיסים יחד עם החבריא קדישא עסקו הרבה בפדיון שבויים ופרנסת אלמנות, ועניים נסתרים. ובכל יום חמישי היו הולכים בשוק ומשגיחים על המדות והמשקלות, ואם היו מוצאים דבר שלא כדת היו מעקלים את המשקולת והמדות.
בשו"ת דברי חיים (חו"מ סי' ל"ב) ישנה תשובה, ששלח לר' צבי יוסף, ופונה אליו בהערכה רבה, 'ידידי הרב הגאון המפורסם החסיד ועניו המפורסם כקש"ת מו"ה צבי יוסף נ"י האבד"ק רודניק'. גם בשו"ת משיב כהלכה (אה"ע סי' ו') יש תשובה לר' הירש יוסף: 'לשמוע קול שופר, יוחק לחיים טובים בספר, כבוד ידיד ה', וידיד כל בית ישראל, הרב החשוב, הרב הגדול, החריף ובקי, חסיד ומפורסם, ירא את ה' מרבים, מרן צבי יוסף נ"י אב"ד קהילת רודניק, עוד יהי רבות בשנים אמן'. בספר ישמח ישראל לר' ישראל רבינוביץ מקעשינוב, (פלורידה תשכ"ו, עמ' פג) הובאה תורה אחת משמו של ר' צבי יוסף.
בקונטרס 'עטרת תפארת צבי' [לתולדות ר' צבי הירש הלברשטאם מרודניק] מסופר, ששלוש שנים לאחר התמנותו לרבנות – בשנת תקצ"ג - נפטר ר' צבי יוסף, והוא זקן ושבע ימים. ונטמן באוהל אשר בביה"ח החדש ברודניק. [זה ודאי טעות, ברודניק לא היה בית קברות כלל, והוא הובא למנוחה בעיר סוקולוב בביה"ח הישן, בסמוך לגיסו ר' אלימלך מרודניק, כן שמעתי מר' שלמה גולדשטיין ממכון 'רעבישע קינדער', ששמע מאנשים שראו את המציבה עוד לפני המלחמה. והיום בבית החיים שם, לא שרד שום דבר, ומאן דהוא הקים מחדש מצבותיהם, של ר' אלעזר מרישא, ואביו ר' אלימלך מרודניק]. אך יעויין בקובץ נחלת צבי י"א עמוד קמ"ה נדפס שם 'מסמך היסטורי', צילום מסמך בכתב ידו של אחד מן החסידים בגאליציה מלפני כמאה וחמישים שנה, ושם יש פרטים רבים על צדיקי דורו, נזכר שמו של ר' צבי יוסף אב"ד רודניק בין החיים בשנת תר"ח, ואח"כ כשכותב יארצייטין, כותב שנפטר בד' תמוז.
ברבנות העיר רודניק שימשו לאחריו ר' הירש המגיד ואחר פטירתו של האחרון, נתמנה לשם, בנו בכורו של הדברי חיים, ר' יחזקאל שרגא (שנתפרסם אחר כך משינאווא) ואחריו הרה"ק מגורליץ, ואחריו בנו ר' צבי הירש הלברשטאם, אביו של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל.
ר' צבי יוסף ור' אלימלך מרודניק
הזכרנו לעיל את גיסו של ר' צבי יוסף מרודניק, ר' אלימלך ויסבלום מרודניק. ר' אלימלך היה נינו של הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק, בנו של ר' מנדל בער (ר' מנחם יששכר דוב) בנו של הרה"ק ר' אלעזר מליזענסק, בנו של הר"ר אלימלך מליזענסק. ר' אלימלך מרודניק לא ניהל עדה, והיה מכתת רגליו להסתופף בצל צדיקי דורו, שהעידו עליו שיש לו גילוי אליהו. בנו של ר' אלימלך הוא הרה"ק ר' אלעזר מרישא בעל משנה למלך. ר' אלימלך ויסבלום מרודניק, היה חתנו של הנגיד ר' יצחק משם [ולא כפי שכתבו בטעות, שר' מנדל בער היה חתן ר' יצחק מרודניק, כי ר' מנדל בער היה חתנו של הרה"ק ר' אברהם משה מפשעווארסק].
הדבר ברור שהיו גיסים, אך לא ברור בוודאות כיצד היו גיסים, האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל, כתב בסדר יחוסו שהדפיס בראש ספרו 'ליקוטים יקרים', כי ר' צבי יוסף היה חתנו של ר' מנדל בער – אביו של ר' אלימלך - וא"כ אשתו היתה נינת הר"ר אלימלך מליזענסק, וצאצאיו כולם נכדי ר' אלימלך מליזענסק. (כנוסח הזה כתבו גם בספר י"ג אורות שנדפס מהאדמור מפשעווארסק, ויש שם עוד סיפורים ממנו).
יש מפקפקים בזה ועיקר טענתם שבקרב רבים מצאצאי ר' צבי יוסף, לא שמעו מאבותם כי הם נכדי הר"ר אלימלך, ראיה לדבריהם היא, מנוסח מציבותם של ר' משה אליקים בריעה בינדיגער וזוגתו, שניהם קבורים אחד ליד השני בצפת, על מצבת ר' מא"ב כתוב שהוא נכד לר' אלימלך מליזענסק, ואילו על מציבת אשתו – בת ר' צבי יוסף - לא מוזכר שהיא נכדה של ר' אלימלך מליזענסק. לפי טענתם ר' צבי יוסף נשא את אחות אשתו של ר' אלימלך, בת ר' יצחק מרודניק שהיה נגיד בעירו. ואומרים, כי בעיר סוקולוב בבית הקברות הישן, היה קבור ר' יצחק מרודניק, ומשני צידיו קבורים שני חתניו ר' אלימלך ור' צבי יוסף. כיום, לא שרד בית הקברות הישן, ואין זכר למציבות. ועוד אמר לי ר' אהרן הויזמאן מירושלים, שדודתו מרת שרה אדלר, שהיתה נינת ר' אלימלך מרודניק, זוכרת שגם ר' אלימלך מרידניק וגם ר' צבי יוסף, אכלו על שלחן אחד של הנגיד ר' יצח'קל מרודניק.
[אודות הנגיד ר' יצחק מרודניק, בספר עלי זי"ת כתב אודותיו שהיה חתן ר' שמעון מיערוסלב, אך לא מצאנו לזה סמך בשום מקום אחר]
ואולי היו לר' צבי יוסף שני זיווגים, אחת בת ר' יצחק מרודניק, והאחרת נכדת הר"ר אלימלך, שמא בת ר' מנדל בער, ושמא כפי שכתב בשם ושארית, בת ר' נפתלי מליזענסק אחי ר' מנדל בער.
וכראיה לזה, מעניין לשים לב, כי יש פער גדול בין שנות חיי בנותיו של ר' צבי יוסף, מרת חנה נפטרה בשנת תרע"ו, ואילו לגבי הבנות האחרות, מ' שיינדל העניא אשתו של ר' משה אליקים בריעה בינדיגער, לא ידוע לי זמן פטירתה המדוייק, אך בעלה נפטר בשנת תרל"ח, (ואמנם מסתבר שהיה צעיר מאד לימים, כי אביו היה עדיין חי, ואבי אביו נפטר רק שלש שנים קודם בשנת תרל"ה), ואילו לגבי הבת האחרת אשת ר' יצחק אייזיק מסטרי, גם לא ידוע זמן פטירתה המדוייק, אך בתה שפרה לאה, נפטרה בשנת תרמ"ו בטבריה, ובעלה של ר' שפרה נפטר עוד קודם בשנת תרל"ט. על כל פנים, נראה שאשת ר' יצחק אייזיק מסטרי היתה מבוגרת מאחיותיה בשנים רבות. והדברים עודם טעונים בירור. ואשמח מאד לשמוע כל שביב מידע, ממי שיש בידו.
על בנותיו של ר' הירש יוסף, וצאצאיהן, נרחיב בפעמים הבאות בעז"ה.
בהתייחס לפיסקה האחרונה:
השבמחקבת בתו (הבכירה) של ר' יצחק אייזיק מסטרי היתה מרת שינדל לאה ולא שפרה לאה (כלתה של שינדל לאה, נעקד"ה באוישוויץ). מרת שינדל לאה, בתו (הבכירה) של ר' יצחק אייזיק מסטרי אכן נפטרה בשנת תרמ"ו ומנו"כ בחלקת טשורטקוב בטברי', ובעלה רבי דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשנאוו אכן נלב"ע בעיר כהונתו בשנת תרל"ט (ושם מקום מנוחתו).
אך מכל אלה אין הוכחה לגבי גילם בעת פטירתם. כנראה ששניהם נפטרו לפני ימי הזקנה, שכן הרבנית שינדל לאה עלתה לאה"ק בעוד שני בניה בלתי נשואים. שניהם נישאו באה"ק לנכדותיו של הג"ר שמואל העליר זצ"ל אב"ד צפת.
לפי חשבוני (ואכמ"ל) היה הרב מקרעטשנאוו למטה מבן חמישים בשעת פטירתו, וזוגתו שנפטרה אך שבעה שנים אחריו מן הסתם לא היתה מבוגרת בהרבה. בנם הרה"צ רבי משה שנעקד"ה בשנת תש"ד לא היה יותר מבן שמונים עד שמונים וחמש במותו, ולכאורה לא היה בן עשרים בשעת פטירת אביו בשנת תרל"ט.
אשר על כן, הפער הגדול בין שנות חיי בנותיו של ר' צבי יוסף אינו מוכרח ממועד פטירת הנכדה.
גם אם נאמר שהרבנית של הרב מקרעטשנאוו היתה רק בת חמישים שנה בפטירתה, עדיין יוצא שהיתה מבוגרת יותר מדודותיה, הבנות האחרות של ר' הירש יוסף.
השבמחקראיתי לאחרונה מגילת יוחסין כת"י שנכתב לפני מלחת העולם השני', נכתב ע"י בן בתו של ר' יצחק אייזיק מסטרי, וכתב שם כי סבו ר' צבי יוסף מרודניק הי' חתן ר' מנדל בער.
השבמחקאיפה ראית מגילת יוחסין זו?
מחקמיהו אותו בן בתו של ר' יצחק אייזיק שאתה מזכיר?
אני מחפש מידע על משפחתה של בתו של ר' מנדל בער הנזכר, בשם מיריש, מי יכול לעזור לי
השבמחקהדברי חיים מצאנז נולד בשנת תקנז ולא תקנג כמו שכתבת ואף הוא היה אצל החוזה מלובלין
השבמחק