יום שישי, 18 ביוני 2010

משפחת הלטובסקי בירושלים, מצאצאי הבעל שם טוב?

משפחת הלטובסקי, היא אחת המשפחות הותיקות בירושלים.

להלן שאלה שהגיעה מאחד מן הקוראים.

ראש המשפחה, רבי מנחם מנדל הלטובסקי, מקרמנטשוק, מחסידי האדמורים לבית קארלין, נפטר בשנת תרמ"א.
רעייתו מרת שפרינצא, שהיתה מגזע האדמורים מקרלין (אביה, ר' יהושע העשל הלוי, היה חתנו של ר' ישראל מאוסטראה, שנשא לאשה את האלמנה מרת פערל בתו של האדמור רבי אשר מסטאלין, בנו של הרב הקדוש רבי אהרן הגדול מקרלין), עלתה לארץ זמן קצר לאחר פטירתו, עם שני בניה יוסף משה ויהושע העשל.
דווקא הבן הצעיר, יהושע העשל, הוא זה שנתפרסם יותר בירושלים, והיה אחד מחשובי חסידי קרלין בירושלים, ומלמד תורה לתינוקות של בית רבן בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. נכדו רבי אהרן רוזנפלד, היה לימים האדמור מפינסק קרלין.
הוא נשא לאשה, את מרת איטא מונטשא, בת דודו ר' אשר הלוי חנהליס, מצפת.

ר' אשר חנהליס, היה בן ר' יהושע העשל הלוי הנ"ל, וממילא אף הוא צאצא לאדמורי קרלין.
אשתו של ר' אשר היתה בתה של האשה המפורסמת מרת חנה. אמה של חנה, היתה האשה הצדקת מרת ריבהלע בת בתו של הרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז, וממילא מצאצאי הבעל שם טוב.

אומנם, לר' אשר חנהליס, היתה גם אשה שניה, שלא פורסם עליה מיהי.

לא ברור גם, האם איטא מונטשא, אשתו של ר' יהושע העשל הלטובסקי, נולדה לר' אשר מאשתו הראשונה, או שמא מאשתו השניה.

אשמח לכל מידע, אודות אשתו של ר' יהושע העשל הלטובסקי, ונשותיו של ר' אשר חנהליס, מה היה שמותן.


המעוניין לפרסם כאן שאלה, יכול ליצור עמי קשר, בכתובת המייל, btoladot שטרודל gmail.com

14 תגובות:

  1. ר' משה יוסף הלטובסקי נשא לאשה את מרת איטה פייגא בת ציון, בת החסיד ר' אשר מטורעוו, בשנת תרנ"ג. גם היא היתה נכדת שושלת קרלין. נלב"ע י"ט אלול תש"ך.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה שלמה.
      עדיין אנחנו צריכים לברר, אודות אמו של רבי משה יוסף הלטובסקי, ומי היתה אם אמו.

      מחק
    2. האם ידוע לכם איך היתה אשתו של ר' משה יוסף נכדת שושלת קרלין?

      מחק
    3. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    4. לאה אשת ר' אשר קלמינוב מטוראוו ושפירנצא אשת ר' מנדל הלטובסקי היו אחיות, בנות ר' יהושע העשיל הלוי.

      מחק
  2. ר' אהרן הויזמן, בספרו פרח מטה אהרן, בקונטרס חסידי קרלין, עמ' כד, מביא כי אשתו של רי"ה הלטובסקי היתה מזיווגו השני של ר' אשר חנה'ליס, ורק ר' ברוך חנה'ליס נולד מזיווגו הראשון של ר' אשר.

    השבמחק
  3. מה ידוע על האבא ר' מנחם מנדל הלטובסקי, האם יודעים אנו מי היו הוריו ?

    השבמחק
  4. שלום רב,
    שמי רונית פרלוב יוגב וגם אני נצר למשפחת אהרון הגדול מקרלין. סבי עליו השלום נולד בצפת. סבו בצפת וגם סבא רבא שלו בצפת.

    השבמחק
  5. הרב יהושע העשיל זינקובר שליט"א טוען כי הרב מנדל הלטובסקי הוא אחיו של החוקר הידוע שמואל אבא הורודצקי בן רבי ברוך הורודצקי.
    לדבריו, אשתו של רבי מנדל שהתאלמנה בגיל צעיר, חששה לגיוס היתומים הקטנים משה יוסף ויהושע העשיל לצבא, ונסעה איתם לארץ ישראל תוך החלפת שם המשפחה מהורודצקי להלטובסקי.

    השבמחק
  6. תאריכים ופרטים לגבי יחוס משפחת הלטובסקי לרבינו דרך משפחת הורודצקי

    משפחת הלטובסקי, ה"ה האחים החסידים ר' יהושע העשיל ור' יוסף משה, עלו עם אמם הצדקנית מרת שפרינצא לארץ ישראל בשנת תרמ"ה לערך (היא היתה אלמנת ר' מנחם מנדל), והתקבלו כאן בכבוד גדול ע"י חסידי ברסלב כצאצאים לרבינו הקדוש. אף 'מעמדות' להחזיקם אורגנו בין החסידים המעטים שהיו באותה עת בירושלים. לפי המסורת הברסלבאית הם עלו ארצה מעיר מולדתם קרימינטשוק.
    יותר מזה לא שמענו כלל עד היום, וכעת אנו רוצים לשער כיצד הם מתייחסים לרבינו הקדוש הננמ"ח.
    בידינו גם קבלה שנמצאת בידי משפחת הלטובסקי, כי הסבתא שפרינצא במקור לא היתה שם משפחתה הלטובסקי, רק החליפה את שם משפחתה בעת עלותה לארץ ישראל.
    הדרך הקלה ביותר היא לעשות חיבור של 1+1, דהיינו לחפש איזה צאצאים של רבינו התגוררו בעיר קרימנטשוק באותם שנים, ולנסות לשער מדוע קמה אלמנה צעירה עם יתומים קטנים ועולה לארץ ישראל בגפה. שם המשפחה אינו כל כך משמעותי, שכן לפי האמור היא שינתה את שם המשפחה.
    ובכן, אנו מוצאים כי בקרימנשטוק התגורר בימים ההם ר' יוסף משה הורודצקי וזוגתו ציפורה (פיגא) בת ר' גדליה האדמו"ר ממאלין, בן ר' ישראל בן שרה בת רבינו.
    ר' יוסף משה נפטר בצעירותו כשהוא מותיר את בנו שמואל אבא, שמאוחר יותר הפך לאחד מגדולי המשכילים שבזו לכל הקדוש והיקר. ההשערה שלנו אומרת כי לשמואל אבא היה אח מבוגר ממנו לפחות 11 שנה בשם מנחם מנדל, שגם הוא נפטר בצעירותו כששמואל אבא היה ילד כבן 11, והיות והאלמנה חששה שגם ילדיה שלה יפלו לרשת ההשכלה, היא קמה וברחה איתם לארץ ישראל. לכן אנו יכולים להבין כי היא ניתקה כל קשר עם משפחת בעלה, החליפה אף את שם המשפחה, וגם שנים מאוחר יותר כאשר שמואל אבא עלה להתגורר בתל אביב (עד לפטירתו בשנת תשי"ז) בני המשפחה לא שמעו אף פעם כי מדובר בעצם בדוד קרוב, אח אביהם.

    השבמחק
  7. כעת נבוא לבדוק האם אכן ההשערה הזאת נכונה או לא:
    1) ר' גדליה ממאלין נולד בערך תקפ"ו ונפטר תרס"ט (לפי הקובץ תולדותיו)
    2) לפי זה בתו ציפורה אשת ר' יוסף משה הורודצקי נולדה בוודאי לאחר תר"א.
    3) בשנת תרל"א נולד לה בנה המשכיל שמואל אבא (נפטר תשי"ז).
    4) בשנת תרל"ד נפטר בעלה ר' יוסף משה הורודצקי (לפי המכלול ערך שמואל אבא. לפי ספר דור רבניו וסופריו הוא נפטר כששמואל אבא היה 'נער קטן').
    5) בסביבות אותה שנה או מוקדם יותר נישא "הבן" מנחם מנדל למרת שפרינצא. שכן בקובץ אור הגנוז של פינסק קרלין נאמר שר' יוסף משה נולד תרל"ה ור' יהושע העשיל תרל"ח. לפי חשבון זה ר' יוסף משה כמובן קרוי ע"ש "סביו" שנפטר כשנה לפני הולדתו.
    6) לפי זה צריך לשער שר' מנחם מנדל נולד לא יאוחר מתר"כ (כי בתרל"ה כבר נולד יוסף משה) ולא מוקדם מתרט"ז (כי אמו ציפורה נולדה לאחר תר"א).
    7) בשנת תרמ"א נפטר בצעירותו ר' מנחם מנדל הלטובסקי-הורדוצקי
    8) בשנת תרמ"ה-מ"ו עלתה האלמנה הצעירה עם בניה ר' יוסף משה ור' יהושע העשיל לירושלים
    כדי ליישב את השושלת הזו צריך להניח כמה הנחות:
    1) ר' גדליה ממאלין שנולד תקפ"ו הוליד את בתו ציפורה בהיותו בגיל 15-19, דהיינו לא לפני תר"א ולכל המאוחר תר"ה.
    2) הבת ציפורה הולידה את בנה מנחם מנדל בצעירותה כשגם היא בגיל 15-19, דהיינו לא לפני תרט"ז ולכל המאוחר תר"כ.
    3) יש להדגיש כי בין שנת הולדתו של ר' גדליה תקפ"ו לבין התאריך הכי מאוחר להולדת נכדו מנחם מנדל, ישנם רק 34 שנים! אך עדיין הדבר אפשרי בההתחשב בגיל הנישואין בימים ההם.
    4) ר' מנחם מנדל שנולד בין תרט"ז לתר"כ הוליד את בנו יוסף משה כשגם הוא בגיל 15-19, שכן בנו יוסף משה נולד תרל"ה.
    5) נמצא שכדי ליישב את השושלת הזאת צריך להיות 3 דורות רצופים שכולם נולדו כשאביהם או אמם בגיל 15 עד 19 בלבד. שים לב שלפי חשבון זה, ר' גדליה ממאלין בהיותו בגיל 49 כבר זכה לנינים.
    אולם לענ"ד יש כמה תמיהות שעדיין לא מתיישבות על לבי:
    1) לר' גדליה ממאלין ידועים לפחות 8 צאצאים, ברשימות שונות, כמו בספר של מאיר וונדר, הבת ציפורה נחשבת בין הצאצאים הקטנים יותר, עכ"פ לא מצאנו שהיא המבוגרת מכולם. ואם יש לפניה אפילו רק בן אחד או שנים, כל החשבון הזה נופל, כי בשנת ת"ר ר' גדליה היה בן 14 בלבד, ובשנת תר"כ לכל המאוחר בתו ציפורה כבר צריכה להיות אחרי לידת בנה מנחם מנדל.
    2) העובדא שהבן הידוע של ר' יוסף משה הורודצקי, ה"ה שמואל אבא, נולד בוודאי תרל"א, היות ולא ידוע לנו עד עתה על צאצאים נוספים לר' יוסף משה, וכל הענין הוא השערה בלבד, קשה לשער שהבן הנעלם שעל קיומו נודע לנו רק היום – נולד כבר 11 שנה קודם, ובשנת תרל"ה, כאשר "אחיו" שמואל הבא היה כבן 4 בלבד כבר נולד בן לאותו אח 'הגדול'.
    3) כמובן לכל בר דעת שקצת קשה לקבל שיש 3 דורות שכולם נולדו בגיל מוקדם כזה, שגם בימיהם היה חידוש בזה שנולדו בגיל קטן כזה, כי למרות שנישאו בגיל צעיר עדיין לא הולידו ילדים עד קרוב יותר לגיל 20. יצויין עוד, כי למרות שבשנות הת"ק המאוחרות עדיין נישאו רבים בגיל 13-15 בשנות הת"ר כנראה פסק הדבר והחלו להנשא בגיל מאוחר יותר, קרוב יותר לגיל 18-20. ואם כנים הדברים אז כל החשבון ג"כ לא שייך ליישב.
    4) כל ההשערה של בריחה מקרימנטשוק עקב ההשכלה שאחזה בשמואל אבא הורודצקי לענ"ד אין לזה כל שייכות לענייננו, שכן בשנת תרנ"א אנו עדיין מוצאים את שמואל אבא כירא וחרד לדבר ה' עם הסכמות נפלאות על ספרו התורני "אמרי שפר" כשבספר זה ניכר שעדיין לא היה לו שמץ של השכלה באותה תקופה. כנראה שרק שנים לאחר מכן בהשפעת חברים רעים התדרדר להשכלה. חוץ מזה בשנת תרמ"ה כששפרינצא 'גיסתו' עלתה לארץ ישראל, עדיין היה שמואל אבא ילד בגיל 11 בלבד, לא משכיל ולא שום דבר אחר...
    ***************************************************

    השבמחק
  8. תגובה:

    מי היה הראשון שהניח את ההנחה שמנחם מנדל היה אח של ש.א. הורודצקי, זה חדש או דבר קדום?
    המסורת שאספו מעמדות באירופא וכאן בארץ וכו' בתור יתומים נכדי הננמ"ח, האם זה מסורת מ'הזקנים' או סתם שמועה? אני שמעתי במשפחת רוזנפלד אחד שאמר לי את זה בשם ר' משה דב רוזנפלד, ואחד אמר לי את זה בשם ר' בן ציון אפטר, אבל שתיהם אמרו לי בפירוש שהם לא שמעו את זה בעצמם מ'הזקנים' האלו, אלא בשמם. אולי זו בכלל המצאה?
    כנ"ל השאלה לגבי החלפת שם המשפחה מאיפה המקור שהחליפה?
    לגבי השאלה מה רואה אלמנה צעירה לעלות ארצה עם ילדיה היתומים, זאת לא שאלה. כי אחיה של שפרינצא - ר' יהודה ור' אשר ואחותה לאה קבורים בהר הזיתים. הם משפחה של חסידי קרלין ולהם הייתה נציגות נכבדה בארץ ישראל. וגם הרבי עודד לעלות.
    בהנחה שהיא כלתו של ר' יוסף משה הורודצקי שנפטר גם הוא בצעירותו, היא בעצם ללא משען משפחתי ליתומים מצד בעלה ר' מנחם מנדל. לא בעל ולא שווער. אך טבעי שתצטרף ל2 אחיה ולאחותה בארץ ישראל. ואכן בסוף זה זה התברר כמוצלח. בנה ר' יהושע העשל נישא למונטשא בת אחיה ר' אשר, ובנה ר' משה יוסף התחתן עם איטא בת ציון בת אחותה לאה קלמינוב.
    יש מאמר על ר' משה יוסף הלטובסקי שהתפרסם ב'די ברכה אין שטוב' (קרלין סטאלין) תשמ"ח. שם כתוב שאביו היה חסיד חבד וכן כתוב שם שהם עלו לארץ בתרמ"ח ולא תרמ"ה כמו שכתוב ב'אור הגנוז'.
    כתבת כך:
    "כל ההשערה של בריחה מקרימנטשוק עקב ההשכלה שאחזה בשמואל אבא הורודצקי לענ"ד אין לזה כל שייכות לענייננו, שכן בשנת תרנ"א אנו עדיין מוצאים את שמואל אבא כירא וחרד לדבר ה' עם הסכמות נפלאות על ספרו התורני "אמרי שפר" כשבספר זה ניכר שעדיין לא היה לו שמץ של השכלה באותה תקופה. כנראה שרק שנים לאחר מכן בהשפעת חברים רעים התדרדר להשכלה. חוץ מזה בשנת תרמ"ה כששפרינצא 'גיסתו' עלתה לארץ ישראל, עדיין היה שמואל אבא ילד בגיל 11 בלבד, לא משכיל ולא שום דבר אחר..."
    ובכן, לפי הגירסה ב'די ברכה אין שטוב', ר' מנחם מנדל נפטר בתרמ"ז והעליה לארץ הייתה בתרמ"ח (מצויין שם הבר מצוה של משה יוסף הייתה על הספינה).
    זאת אומרת שבפטירת ר' מנחם מנדל, שמואל אבא "האח" היה בן 16.
    בספר הזכרונות של שמואל אבא הוא כותב שבגיל 16 הוא התחיל להתמשכל בגלל חבר.
    כמו כן הוא מציין שם כי בספר 'אמרי שפר', למרות שנדפס בתרמ"ג, מובאים בו דברי התורה מהתקופה הטרום המשכילית.
    אגב, מעיון בספר 'אמרי שפר' עצמו ניתן לראות שהוא היה כבר אז "האן-געשמעקט" עם השכלה.
    לגבי ההמלצות לשמואל אבא - הספר 'אמרי שפר' יצא לאור בעסקת 'קומבינציה'. שמואל אבא שהיה מבוסס כלכלית (דודתו העשירה פיגא מגנזיק פרסה עליו את חסותה) מימן את הוצאות ההדפסה של הספר 'פעלים לתורה' מהגאון ר' אברהם מתתיהו חלפן, וזה האחרון צירף לספר שלו גם את החידושים וההספד של שמואל אבא על דודו, בתור נספח, תוך שהוא מגיה ומעיר את חידושי שמואל אבא.
    עיקר ההמלצות הם להרב חלפן, אך באגב מזכירים את שמואל אבא על נדיבותו ש'זכה להיות מתמכין דאורייתא' וכדומה, ולא באמת מתוך הכירות עם צדיקותו. עיון קל בהמלצות ילמד על כך מיד.
    נמצא, כי בהחלט יכול להיות ששפרינצא שהתאלמנה ונשארה עם 2 יתומים, ללא בעל וללא שווער, תוך שהיא שומעת 'נייעס טרי' שהגיס שלה שמואל אבא הידרדר זה עתה להשכלה, מקבלת את המלצת 2 אחיה ואחותה בארץ ישראל ומצטרפת אליהם.
    עיקר הטענה זה על צפיפות השנים בין ר' גדליה ממאלין לבין נכדיו. בהנחה שר' גדליה נולד בתקפ"ו.
    ובכן ב'ויקיפדיה' ערך 'חסידות מאלין' נכתב שר' גדליה נולד בערך תקע"ו, כך שיש עוד 10 שנים שזה המון.
    ב'היכל הבעש"ט כו' (נמצא ב'אוצר החכמה') כתוב שהוא נולד בתקע"ח.

    ***************************************************

    השבמחק
  9. תגובה נוספת:
    שלום וברכה, ראיתי מה שכתבת על הייחוס שלנו וכמה דברים שלא כל כך מובנים לי והכי לא הגיוני בדבר שנמצא שהיה לר יהושע הישל הלטובסקי דוד בארץ שמת בשנת תשיח שהיה חלוני בשם שמואל אבא הרדצקי ולא ידעו מזה כל השנים וגם העיר שגרו לא מתאים וגם השם של אביו ר מנחם מנדל אני לא מבין מאיפה זה ולכן אני הגעתי למסקנא לאחר בירור עם ר יענקל הלטובסקי שאנחנו נכדים של ר נחמן מברסלב לא דרך הבת שרה, אלא דרך הבת חייה שנשאה לרבה של העיר קרמנטשוק ששמו ר' אהרן מקרמנטשוק שהיה נכד של הבעל התניא והיה להם בת שנקראה טשארנא שרה שהתחתנה עם מנחם מנדל הלטובסקי ולכן היה נקרא מנחם מנדל שזה בא מחבד והיה גר בקרמנטשוק וגם ר יענקל אמר לי שהסבא ר יהושע השיל אמר כמה פעמים שאנחנו נכדים מהבעל התניא ומר נחמן מברסלב. ולכן דבר אחד צריך לברר איך היתה נקראת האמא של מנחם מנדל אשתו של שפרינצא, או צפורה או טשארנא שרה תודה רבה ואני מקוה שאמת תצא לאור
    ***************************************************
    תגובה נוספת:
    לר' יהושע העשיל הלטובסקי היה בת - גיטל וולס (גיטל וולס, בת ר' מנשה רוזנפלד, חתן ר' יהושע העשיל הלטובסקי).
    לגיטל, כמו לשאר אחיה ואחיותיה, היה קשר טוב עם הסבא ר' יהושע העשיל, מאחר שהסבא התאלמן בגיל צעיר ועבר לגור בבית חתנו ר' מנשה רוזנפלד.
    בניה של גיטל וולס מעידים כי גיטל הייתה אומרת תדיר, בשם הסבא ר' יהושע העשיל, כי המשפחה מתייחסת לרבי נחמן מברסלב וכן לרבי אהרן מקרמנצ'וק. גיטל לא ידעה את סדר הייחוס או שמות צדיקים נוספים. היא ידעה רק לצטט תמיד בשם סבה את 2 השמות הללו.
    לפי ההנחה שהייחוס לרבי נחמן הוא דרך הורודצקי, כפי שמציג הרב זינקובר, הם לא הבינו מה הקשר לרבי אהרן מקמנצ'וק, והיו ב'צריך עיון'.
    כשראו את התגובה הקודמת אורו עיניהם. הכל מסתדר כפתור ופרח.

    השבמחק
  10. עדכון תשרי תשפ"ג.
    לאחרונה יצא לי לשוחח עם 3 אנשים שהוסיפו עוד חלקים לפאזל:
    ר' יעקב הלטובסקי (בן ר' אליעזר בן ר' משה יוסף בן ר' מנחם מנדל) אומר שהוא היה שכן של ר' משה דוב רוזנפלד ז"ל (מחסידי ברסלב באוקראינה, עלה לארץ מעט לפני מלחמת העולם השניה והביא עמו לארץ את הכסא הידוע של רבי נחמן מברסלב), ור' משה דוב אמר לו כי הוא זוכר בפירוש שאספו כסף במהלך סעודת מלוה מלכה של חסידי ברסלב באוקראינה, לילדים היתומים ר' יהושע העשיל ור' משה יוסף לפני עלותם לארץ ישראל עם אמם, תוך ציון העובדה שמדובר בנכדי רבי נחמן מברסלב.
    ר' אברהם מנשה הלטובסקי, אח של ר' יעקב הנ"ל, הוסיף לפאזל פרט נוסף, שיום היארצייט של ר' מנחם מנדל הוא בי"ב שבט, אך אינו יודע באיזו שנה. הדבר נודע לו בעת שעשה ברית לאחד מבניו בי"ב שבט, ובמהלך הברית ציין בפניו רבי מנשה רוזנפלד, חתנו של ר' יהושע העשיל הלטובסקי, שממש ביום זה חל ההילולא של ר' מנחם מנדל הלטובסקי.
    ר' שמואל פרוש ממעתיקי השמועה בחצר לעלוב וידען גדול, דיבר רבות עם ר' יהושע העשיל, ואומר בוודאות שר' יהושע העשיל הוא נכד של רבי אהרן מקרמנצ'וג. לדבריו יש ברשותו מסמכים מקוריים של רשימת מקבלי ה"חלוקה" מכולל חב"ד בארץ ישראל, ור' יהושע העשיל נמצא ברשימת מקבלי החלוקה, למרות שהיה בכלל חסיד קרלין. כנראה הוא היה ברשימה בשל היותו נכד של רבי אהרן מקרמנצ'וג שהיה נכד הבעל התניא ורבם של חסידי חב"ד בקרמנצ'וג.

    השבמחק