האדמו"ר רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא זצ"ל

במוצאי שבת נפטר בבית החולים מעייני הישועה האדמו"ר רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, לאחר מחלה קשה. 

האדמו"ר נולד ביום ד' סיון תש"ה בדורוהוי שברומניה, בהיותו כבן שלש שנים, היגרה משפחתו לאמריקה, ונתיישבו בברוקלין, בבחרותו למד בישיבת שערי יושר בראשות הגאון רבי יצחק דוב קופלמן שלימים עבר לכהן בלוצערן. בהגיעו לפרקו נבחר לחתן על ידי האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל, בעל היקרא דמלכא, אשר יום פטירתו אף הוא חל הערב כ"ח שבט. שמחת הנישואין נערכה ביום י"ט כסלו תשכ"ו בארצות הברית.

כבר בשנים הראשונות לאחר נישואיו עסק במלאכת החינוך, עוד באמריקה, וגם בעלותו לארץ ישראל עם אביו, כאשר קבע את מקום מגוריו בבני ברק, נודע כמחנך מפורסם, והיה מנהל רוחני של כמה תלמודי תורה בבני ברק.

לפני כשמונה עשרה שנה, עם פטירת אביו ביום י"ד תמוז תש"ס, נתמנה לממלא מקומו, והוכתר כאדמו"ר מזוטשקא.

לפני למעלה מחצי שנה בעת שהותו בצפת, אושפז בבית החולים בעיר, ומני אז לא ירד ממטת חליו, עד לפטירתו הערב אור לכ"ח שבט תשע"ט.
מסע הלווייה יצא מבית מדרשו בבני ברק, אל הר הזיתים בירושלים.

וזה סדר יחוסו:

• אביו הרה"ק רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא, נולד ביום כ"א טבת תרס"ו בטשערנוביץ, נשא לאשה את מרת חנה לבית הולנדר, גר בעיר וואשקוביץ, ולאחר מכן, נתבסס ופתח בית מדרש בעיר זוטשקא, וכיהן שם כאדמו"ר, כמובן עוד בחיי אביו, בימי השואה שרד עם משפחתו, ולאחריה היגר לארצות הברית, שם יסד חברת שומרי שבת. לאחר שנפטר אביו, עלה לארץ ישראל בשנת תשל"ד ונתיישב תחילה בתל אביב ושימר את בית מדרשו של אביו, ובשנת תשמ"א פתח את בית מדרשו בבני ברק, בו כיהן עד לפטירתו ביום י"ד תמוז תש"ס. חיבר ספרים רבים, על צניעות וענינים נוספים. ספרו על התורה נקרא נחל יצחק.
• אביו הרה"ק רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, אשר כתבנו אודותיו ואודות יחוסו בהרחבה בעת שנפטר נכדו, האדמ"ר רבי יעקב יששכר בער מנדבורנא.

רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, היה חתנו של

• רבי נתן דוד הולנדר אב"ד אמסנא, הוא לא היה מגזע אדמורים אך זוגתו השניה היתה בת רבי משולם פייבוש נפתלי הלוי גוסטמן מלשקוביץ, מגזע היושר דברי אמת, האוהב ישראל מאפטא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב,

רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא

אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.

חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.

חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.

כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.

רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

יחוס האדמורים מויזניץ

במאמר הקודם, אחר פטירתו של כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצ"ל, פירטנו את יחוס אבותיו, והעלינו את כל עץ הממשפחה של שושלת אדמורי ויזניץ. במאמר שלפנינו, אפרוט את יחוס חותנו של האדמו"ר זצ"ל, הלא הוא רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש.

כ"ק האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויזניץ זצ"ל, נשא לאשה בחודש ניסן תש"ב את הרבנית לאה אסתר,

היא נולדה בשנת תרפ"א, ונפטרה כ"ט שבט תשנ"ג, בת שבעים ושתים שנה. כאמור, היא היתה בת רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעש, ויחוסו מסתעף ועולה מגזע מרום היחס, צאנז, שינאווא, טשכויב, דעעש, קוסוב, קוריץ, והבעש"ט.

וזה סדר יחוסו:

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט מדעעש, בן רבי משה פאנעט מדעעש, בן רבי מנחם מנדל פאנעט מדעש בעל ה'מעגלי צדק', בן רבי יחזקאל פאנעט מקארלסבורג, בעל ה'מראה יחזקאל', בן הנגיד רבי יוסף פאנעט.

דף עד על רבי חיים מנדל, שרשם גיסו ר' אביש קנר

רבי חיים מנחם מנדל פאנעט, נולד בשנת תרנ"א בדעעש, למד בישיבת חוסט אצל בעל ערוגת הבושם, ואצל אחיו הקרן לדוד. הוא נשא לאשה את בת האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. שני ילדים היו לו, בתו הרבנית לאה אסתר הנ"ל, ובנו הבחור יחזקאל שרגא פאנעט הי"ד. רבי חיים מנדל נספה בשואה, עם אשתו ובנו, ושאר בני קהילתו, בי"ח סיון תש"ד.

אביו, רבי משה פאנעט מדעש, נולד באורישור - שם כיהן אביו כרב וראש ישיבה - בשנת תר"ג, וכאשר עבר אביו לדעש בשנת תרכ"א, נותר הוא לבדו בן שמונה עשרה שנים למלא מקום אביו כרב באורישור. בזיווג ראשון נשא לאשה בת רבי יצחק יחיאל נכד בעל קונטרס הספיקות. מזיווג זה נולדו לו שני בנים.

הגאון רבי דב בעריש ויידנפלד אב"ד טשעבין וראש ישיבת כוכב יעקב

רבי דב בעריש וידנפלד אב"ד טשעבין, היום מלאו ארבעים וחמש שנים לפטירתו, י' חשון תשכ"ו. להלן נפרט את תולדותיו, ואת אילן היוחסין שלו.

רבי דב בעריש נולד בה' שבט תרמ"א, בעיר הרימלוב, לאביו רבי יעקב ויידנפלד שכיהן שם כרב העיר, ולאמו מרת רחל למשפחת רפופורט. בהגיעו לגיל מצוות נתייתם מאביו ראש המשפחה, והמשיך לקבל תורה מפי אחיו הגדולים. בשנת תר"ס נשא לאשה את מרת יאכט בת הגביר ר' ישראל יוסף קלוגר מטשעבין, נכד הגאון הצדיק רבי חיים אב"ד טשעבין, וקבע משכנו בעיר.

עד לשנת תרפ"ג, לא כיהן ברבנות, אלא מסר שיעורים לתלמידים ובעלי בתים, ובשעות אחר הצהריים עסק במסחר. אך גם אז, כבר העריכוהו גדולי דורו עמם התכתב בהלכה.

עם התמנותו לרב העיר בשנת תרפ"ג, פתח גם ישיבה רשמית, ישיבת כוכב יעקב, הישיבה נתפרסמה עד מהרה, ותלמידים רבים מרחבי פולין באו ללמוד תורה מפיו.

בימות המלחמה ברח ללבוב, ממנה גורש לסיביר, שם שהה שנתיים ימים בתנאים קשים ביותר. בשנת תש"ב עבר לבוכרה, ובשנת תש"ו עלה לארץ ישראל דרך איראן.

שנה אחת לאחר עלייתם ארצה, נפטרה רעייתו הרבנית יאכט בשבת ד' שבט תש"ז. והוא נשא בזיווג שני את הרבנית מרת רייזל בתו של ר' משה ליברמן פרנס קהילת קאשוי, ונכדתה של הרבנית שמחה ליהמן בת זקוניו של החתם סופר.

בירושלים, נתקבל כר"מ בישיבת חיי עולם, וזמן קצר לאחר מכן, יסד מחדש ישיבה, כהמשך לישיבת כוכב יעקב בטשעבין. היה גם חבר מועצת גדולי התורה, ונטל חלק פעיל במערכות היהדות באה"ק.

בערב שבת קודש, סמוך להדלקת הנרות, י' חשון תשכ"ו, נפטר רבי דוב בעריש, כששפתיו ממללות 'נשמת כל חי'.

צאצאיו:

בנו רבי יעקב וידנפלד, כיהן כר"מ בישיבת כוכב יעקב בטשעבין. זוגתו מרת רחל בת רבי חיים קנר. הי"ד.

בנו רבי ישראל יוסף וידנפלד, כיהן אף הוא כר"מ בישיבה. זוגתו הרבנית, מרת מרים רייזא בת הגאון רבי מנחם זמבה אב"ד ורשא. הי"ד.

רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן

בערב ראש השנה, נפטר בבני ברק, הרב הצדיק רבי יצחק יעקב רבינוביץ - האדמו"ר מביאלה רמת אהרן (בתמונה, יושב, עם האדמור מסטריקוב. צילום: העולם החרדי).
נסקור כאן בקצרה את שושלת יחוסו.

רבי יצחק יעקב נולד לאביו האדמור הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא.

אביו, רבי יחיאל יהושע מביאלה, נודע כאיש קדוש ופועל ישועות, הוא נולד ה' טבת תרס"א בשעדליץ, לאר פטירת זקנו ואביו, והוא בן חמש שנים, עבר להתגדל בבית אבי אמו הרה"ק רבי לייבוש מאוזרוב, ולמד אף אצל האמרי אמת מגור, בשנת תרפ"ג שב לעירו שעדליץ לקומם את החסידות מחדש. בימות המלחמה נמלט לרוסיה משם גורש לסיביר, עד שלאחר תלאות רבות הגיע בשנת תש"ז לארץ ישראל. כאן נודע לאחד מחשובי האדמורים בירושלים, עד לפטירתו בכ"א שבט תשמ"ב. מחברתו הצדקנית מרת חנה פעשא [בת ר' חיים אליעזר הכהן ברנהולץ], נפטרה ט' סיוון תשנ"ב.

אביו, רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמור מביאלא בשעדליץ, אלא שלא ארכו הימים, ואף הוא נפטר לבית עולמו, בז' חשוון תרס"ו. הוא היה חתנו של הרה"ק רבי לייבוש השני מאוז'רוב - רבי אריה לייב אפשטיין, בעהמ"ח 'ברכת טוב'.

אביו, רבי יעקב יצחק האדמור הראשון לבית ביאלה, בעל ה'דברי בינה', נולד בי"ד טבת תר"ז, נשא לאשה את הרבנית הצדקנית מרת רחל לביאה בת הרב הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, בשנת תרל"ג לאחר פטירת חותנו בכ"ח ניסן, הוכתר רבי יעקב יצחק לאדמור, מכיוון שרעייתו היתה בת יחידה להוריה, נחשב הוא לממשיך דרך חותנו בחסידות. רבי יעקב יצחק נפטר כ"ג אדר ב תרס"ה.

אביו, הרב הקדוש רבי נתן דוד משידלובצה, רעייתו הרבנית מרת דבורה פעריל.

אביו, הרב הקדוש רבי ירחמיאל מפשיסחא, חתן רבי דב אב"ד שדה לבן וקראשניק.

אביו, רבי יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחא, זיע"א.

אביו, רבי אשר, מגיד מישרים בפשעדבורז.



משפחת חותנו

רבי יצחק יעקב רבינוביץ, היה חתנו של הרה"צ רבי אברהם אביש קנר מטשחויב - חיפה, בן רבי יעקב שמשון קנר בן רבי משה קנר, חתן הרה"ק בעל התורת חיים מקוסוב.
רבי אברהם אביש, היה מצד אמו נכד רבי משה הלברשטאם מברדיוב בנו של בעל הדברי חיים מצאנז.
חותנו של רבי אברהם אביש, היה הרה"צ רבי מרדכי משה יוסף מוסקוביץ מסוליצא, ומעב"ק, מגזע המגיד מזלוטשוב, רבי מאיר מפרימישלאן, השר שלום מבעלז, ראפשיץ, ועוד.