רבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדני

בבלוג תולדות שורשים אפשר לפעמים גם לכתוב על רבנים פחות מפורסמים, נראה כי הקריטריון היחיד שקובע על אלו רבנים לכתוב, הוא אך ורק האם יש להם עץ שורשים משפחתי מסועף, ורבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדאני שהיום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו, עומד בקריטריון זה, מאחוריו עומד אילן יוחסין מכובד המסתעף ועולה למעלה מארבע מאות שנה אחורה, עד למאה השלישית של האלף השישי.

ותחילה נכתוב אודותיו בכמה שורות, ר' יצחק אייזיק כהנא נולד בשנת תקע"ד לערך, לאביו ר' מאיר. לאחר נישואיו קבע מקום מגוריו בעיר אוהעל, והיה שם מבאי ביתו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה. בזיווג שני נשא לאשה את בתו של הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק ביליצר אב"ד נאדיאידא, כבר בצעירותו נתפרסם ר' יצחק אייזיק לגאון חריף ועצום. ובגיל צעיר נתקבל לכהן כאב"ד ראסנאוויץ ובשנת תרמ"ו עלה על כסא הרבנות בזשאדני. התכתב בהלכה עם הגאון רבי יהודה אסאד, ונדפס בשו"ת יהודה יעלה. סך הכל שימש ברבנות למעלה מחמשים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ב טבת תרנ"ב. [יש אומרים שנפטר כ"א טבת].

ועתה נפרוש את עץ המשפחה שלו.

אביו, רבי מאיר כהנא אב"ד טשעטשעוויץ. שימש ברבנות כארבעים שנה, ונפטר בהיותו כבן שישים בשנת תרט"ז. מלבד בנו רבי יצחק אייזיק היה לו בן נוסף בשם רבי יעקב כהנא שנשא לאשה את מרת איידל רויזה בת ר' שאול רפופורט מהעיר בארטפעלד, והוא אבי ר' משה כץ עלאוויטש מהעיר דוקלא שנפטר מוצאי יום כפור תרפ"ב.

אביו, רבי לוי כהנא בצעירותו היה אב"ד קאזין [קארזין], ואחר כך כיהן כראב"ד בעיר הולדתו ברודי במשך שנים רבות. בתו היתה מרת בלומה אשת ר' דוב בעריש פופרש מבראד בעהמ"ח 'זבד טוב'.

אביו, רבי משה כהנא. [באהלי שם עמ' 234 מדלג על דור זה] אביו מכנה אותו בהקדמה לספרו, הרבני הנכבד והחכם מוהר"ר משה הכהן. זוגתו היתה נכדת הב"ח. מלבד בנו ר' לוי היה לו עוד בן בשם רבי יעקב צבי הכהן.

אביו, רבי דוד כהנא בוכנר אב"ד מולטין, בעל המחבר 'נפש דוד'. בספרו של אביו קרן אור, כתוב שהיה מחובשי דקלאז רבתא קדישא דק"ק בראד, ונתקבל לאב"ד ומ"ץ בכמה קהילות. ובהסכמת אב"ד בראד, כתוב עליו, שתקע אהלו פה במותבא דבי דינא רבא מומחה לרבים ודיין קבוע פ"ק. ובכן היה ר' דוד כהנא מחכמי הקלויז המפורסם בברודי, ובהקדמתו לספרו נפש דוד מספר שלמד שם אצל הגאון החסיד רבי מנחם מאניש [הורוביץ] בהגאון אב"ד דק"ק בראד. מלבד בנו ר' משה הנ"ל היו לו עוד שני בנים והם, רבי אליעזר ליפמן הכהן אבי ר' מרדכי הכהן מגיד מישרים בברודי, והמשורר ר' זאב וואלף הכהן בוכנער שהדפיס ספרי שירה רבים.

אביו רבי משה כהנא אב"ד דראהאביטש ובעלז, ולבסוף בסלוצק שבליטא, בעהמ"ח שו"ת 'קרן אור' [זולקווא תקל"ו]. בנו מכנה אותו "דרשני ופייטני". נפטר בשנת תפ"ז, זוגתו מרת בלומה.
מלבד בנו ר' דוד היו לו שני בנים נוספים, האחד בשם ר' זאב וואלף הכהן מריישא שנפטר צעיר, ואחיו ר' דוד מזכיר בהקדמה לספרו שנכדיו של ר' זאב עזרו לו בהדפסת ספרו. והבן השני הוא רבי דוב בער הכהן מבראד שגידל את אחיו ר' דוד.

אביו, רבי יהודה אריה לייב הכהן אב"ד לויצק. מלבד בנו ר' משה, היה חותנו של ר' משה מרדכי הנקרא על שמו ר' מרדכי ר' לייבוש'ס, והוא היה חותנו של רבי אלכסנדר סנדר שור, בעל התבואות שור.

רבי בעריש וינברג מקראקא

האדמו"ר רבי יוסף פאנעט מדעעש, בנו של בעל הכנסת יחזקאל, היה נשוי לבתו של הגביר רבי בעריש וינברג מקראקא.

במקורות אודות דעש, כמעט ולא מסופר אודותיו, כותבים רק כי רבי בעריש היה יחסן גדול, מצאצאי בעל האור לשמים מאפטא, והרב הקדוש ר' שלמה מקשאנוב, ורבי ישעיהו מפשעדבורז.

אולם לא מפרטים את שושלת יחוסו, ולא כותבים כיצד היה נכד לכל הנ"ל.

בקובץ 'עץ חיים' באבוב, כרך ה, הביאו מכתב מרבי בעריש וינברג, אודות דעת צאצאי הדברי חיים בענין השתמשות במי העיר למים שלנו, והקדימו מעט מתולדותיו של רבי בעריש.

מסופר שם, כי אביו היה רבי צבי מאיר וינברג, והוא היה בעל שחרית אצל הדברי חיים מקראקא. על רבי בעריש מסופר כי היה מגדולי חסידי שינאווא, ונפטר ביום ח' תשרי תרצ"ו. בשו"ת הרי בשמים, (מהדו"ת סי' י"א) כותב אליו "ידידי הרב החריף המפולפל מורג חרוץ בע"פ [בעל פיפיות] חכם וספור וכו', ור' מאיר אריק כותב לו, "רעי מחמדי הגאון הגדול ר' בערישל".

פרטים נוספים אודות רבי בעריש וינברג, אחיו, או צאצאים נוספים, לא ידועים לי, כמו כן, גם יחוסו לוטה בערפל, היודע דבר מה, אשמח אם יודיעני.

יש לציין, כי לרבי ישעיהו מפשעדבורז, היה חתן בשם ר' בעריש ויינברג, הוא היה אב"ד גאמבין, ובסוף ימיו דומ"צ בפשעדבורז, ונפטר כ"ג אב תרל"ג. הגיוני אם כן, כי ר' בעריש וינברג מקראקא, אודותיו נמסר כי היה מצאצאי רבי ישעיה מפשעדבורז, היה נכדו של ר' בעריש הנ"ל.

עוד יש לציין, כי בקובץ 'כתר תורה', ראדומסק, אב תרצד, נדפסו הגהות וחידושים של הרה"ק רבי ישעיהו מפשעדבורז, וכתוב שנמסרו על ידי נכדו הרב החסיד המופלג ר' בעריש וינברג מקשאנוב, ואיני יודע אם מדובר בר' בעריש דידן, שאומנם היה נכד ר' שלמה מקשאנוב, אך היה גר בקראקא.

בין צאצאיו של רבי יוסף מדעש ידועים, בנו האדמור רבי צבי מאיר פאנעט מדעעש ויליאמסבורג, בנו האדמור רבי אלימלך אלתר פאנעט מדעעש בורו פארק, בנו האדמו"ר רבי דוב בעריש פאנעט מדעעש קרית אתא - ירושלים, חתנו האדמו"ר רבי נפתלי צבי הירש הלברשטאם מבאבוב, ועוד.