רבי נתן זצ"ל - אח לקדושי עליון

כהוספה והשלמה למאמר הקודם - על רבי נתן נחום הלוי ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק - בו הזכרנו את רבי נתן - אחיהם של שני האחים הקדושים, הרב הקדוש רבי אלימלך מליזענסק, והרב הקדוש רבי זושא מאניפאלי, נתעכב כאן על המעט הידוע על רבי נתן, ועל צאצאיו, וננסה להעמיד לו עץ משפחה מסודר.

מי היה ר' נתן, ומה ידוע לנו עליו?

בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', (חלק ב עמ' 885), כותב מאיר וונדר, כי ר' נתן - אחיהם של ר' אלימלך מליזנסק ור' זושא מאניפולי - כיהן כאב"ד סטוצ'ין. וכן, באחד מראשוני המאמרים של ויתילדו, כתב הרב ווקשטיין על רבי נתן שהיה אב"ד סטוטשין אך סימן זאת בסימן שאלה, לאות שהדבר בספק אצלו. יתכן שמקור שמועה זו, בכינוי נכדו - ר' נתן נחום הלוי מוורשא – שכפי שהזכרנו במאמר הקודם, היה נקרא ר' נתן סצוצינער.

בספר שם ושארית לר' לוי גרוסמן, כתב שר' נתן היה גר בביאליסטוק. ואכן זה אנו יודעים, שהיה לו חתן מביאליסטוק, כפי שנפרט להלן.

אם כן, יש לנו שני מקורות אודות מקום מגוריו של ר' נתן, אך לכאורה שתיהם אינם מבוססים אלא אך בשל העובדה שצאצאיו נמצאו גרים שם.

צאצאיו של רבי נתן

חיפשתי בספרים וברשומות, אודות צאצאיו של רבי נתן, וזה מה שמצאתי עד כה.

• בן אחד היה לו לרבי נתן, והוא רבי אליהו, לא ידוע עליו הרבה, רק מרישום יוחסין של אחד מצאצאיו נמסר, שהוא היה חותנו של רבי טוביה הלוי, אבי ר' נתן נטע הלוי מרימענעץ [או רימנוב], אבי ר' אלימלך צבי הלוי שפירא, אביהם של א. רבי יעקב שפירא אב"ד טערצאל נפטר י"ב טבת תרס"ו. ב. מרת רחל אשת ר' יוסף דוד ווייסבערג סופר מירושלים, נפטרה .
• בתו של רבי נתן היתה אשת רבי אליעזר ליפמן ליכטנשטיין. ר' אליעזר ליפמן היה בנו של הגאון רבי קלמן ליכטנשטיין אב"ד ביאליסטוק. בניו של רבי אליעזר ליפמן, היו: א. רבי אברהם ליכטנשטיין שכיהן כרב בלידא ובווילקאמיר ובפראשניץ ובעוד כמה וכמה ערים, וחיבר כמה ספרים במקצועות התורה, ובחתימתו בראש ספר כנפי נשרים, חותם נין ונכד לגאון תפארת ישראל הרב מוהר"ק קלמן אב"ד דק"ק ביאליסטאק, ונכד לצדיק תמים בדורותיו מוהר"ר נתן זצ"ל. אח לקדושי עליון הרב מוהר"ר זוסיא מהניפאלי. והרב מוהר"ר אלימלך נשמתם בעדן.

חתימת ר' אברהם בשער ספרו כנפי נשרים

     

רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא

מאה ועשרים שנה מלאו אתמול לפטירתו של הגאון הצדיק רבי אליעזר ירוחם בארון, חתנו של הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז.

רבי אליעזר ירוחם נולד בראדושיץ, לאביו האדמו"ר רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ זצ"ל, נשא את מרת יוטא בתו של בעל הדברי חיים, ונתאלמן עוד בחיי חותנו הדברי חיים, בהיותו בצאנז היתה לו עמדה חשובה, ורבי חיים מינה אותו על קבלת המכתבים והכספים.

בשנית נשא לאשה את בתו של רבי יששכר דב שופ מבריגל [נכד רבי נתן אחי הנועם אלימלך], חתן רבי יעקב פרנקל תאומים אב"ד צעשינוב נכד הברוך טעם. אחר נשא עוד אשה שלישית בת רבי ניסן דומ"ץ שינאווא שאמרו עליו שהוא אחד מל"ו צדיקים שבדור, היא האריכה ימים, עד שנת תר"ץ לערך.

בשנת תרל"ו לאחר פטירת חותנו בעל הדברי חיים, קבע ר' אליעזר ירוחם את מושבו בקראקא והנהיג שם את חסידי צאנז. נפטר ג' ניסן תרנ"ב ומנוחתו כבוד בבית החיים בקראקא. [יש דעות שונות לגבי השנה המדוייקת של פטירתו. תרמ"ה, תרנ"ז].

גיסו הרה"ק רבי אלעזר מאושפיזין, היה אומר, "אתם רוצים לדעת מה זה הי' בעל בית מקדמת דנא, את גיסי ר' לייזר היו קוראים בעל בית, והי' יודע בעל פה כל הששה סדרי משנה".

יחוסו,

אביו הרה"ק רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, נולד בשנת תק"ע. חתן רבי יהודה לייב הורוביץ בן הרה"ק רבי ראובן הורוביץ בעל דודאים בשדה. כאשר נפטר אביו סירב לקבל על עצמו את הירושה, אך רבותיו גזרו עליו. נפטר ב' [או שמא כ'] כסלו תרי"ח. ומנוחתו בווארשא, לא רחוק מהאהל של אדמורי ווארקא. בעת מחלתו טופל על ידי הרופא הפרופסור, רבי חיים דוד ברנהרד, הבעל תשובה מפיעטריקוב. זוגתו מרת צירל, בת רבי יהודה לייב הורוביץ בנו של הגאון הקדוש רבי ראובן הורוביץ מזארנובצה, [ולא כפי שכתב בן הרב מפלונסק בספרו מקור חיים].

אביו הסבא קדישא רבי ישכר דוב מרדושיץ, תלמיד הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק, האוהב ישראל מאפטא, ועוד צדיקים. מילא מקום דודו ברבנות ראדושיץ, משנת תקפ"ה החל להנהיג עדתו. בשנת תקצ"א נתמנה גם כאב"ד פשעדבורז. נפטר ביום שישי י"ח סיוון תר"ג בראדושיץ ושם מנו"כ. זוגתו מרת ביילא נפטרה ו' אב תר"ה, ושם אביה מרדכי. אודות רבי יששכר דוב בספר נפלאות הסבא קדישא, פיוטריקוב תרצא. דברות חיים, ירושלים תשן.

אביו רבי יצחק בארון, היה שמשו של המגיד ממעזריטש שהשיאו אשה מיוחסת, אבל מבוגרת ולא נאה [היא מרת מרים אחות רבי זונדל אב"ד ראדושיץ מתלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. ושם אביהם ר' יהודה לייב], והבטיח לו בן שיאיר את העולם בקדושתו. נפטר א' [או שמא כ"א] תמוז תק"ס.

אביו רבי יששכר בער.

צאצאיו:

א.      רבי מנחם מאנדל בארון נולד תרל"ב בערך בעיר צאנז, זוגתו מרת פרומה בת הרה"צ רביאברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. בתחילה לא היו לו צאצאים ולכן הוציא כסגולה את הספר דודאים בשדה שחיבר זקינו. בשנותיו האחרונות התבודד ועסק בתורה, ואמרו עליו שארבעים שנה ישב בתענית. נהרג בשואה ביום שבת קודש ז' טבת תש"ב בעיר יאסלו, הי"ד. ילדיו, 1. רבי יונה בארון דיין בק"ק יאסלו, נולד בשנת תרנ"א זוגתו מרת מרים רעכיל בת הרה"ק רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיזין, נפטרה ג' דחג הסוכות תרע"ט. ובזיווג שני נשא את בת ר' אלתר פכטר מדמביץ. רבי יונה נהרג אף הוא עם אביו ביום ההרג ביאסלו, בשבת ז' טבת תש"ב. הי"ד. בנו הוא רבי אברהם יהושע העשל בארון, שנקרא בירושלים ר' שיעל'ה קאמינקער, זכרונותיו ויחוסו נדפסו בספר עלי זית. מלבדו היו עוד בן אחד ובת אחת שנהרגו בשואה, הבן הב' חיים בארון הי"ד, והבת היא מרת שיינדל מירל אשת ר' שמואל רובין הי"ד, בן ר' חיים ברוך מוישניצא. 2. מרת יוטא אשת רבי משה אליקים בריעה רובין, נכד הדברי חים מצאנז.