גאב"ד טשאבא זצ"ל - ברוך דיין האמת

בירושלים נפטר הלילה הגאון הצדיק רבי שלום משולם וינברגר גאב"ד טשאבא זכר צדיק לברכה.
רבי שלום משולם היה נכדו בן בתו של רבי שרגא שמואל שניצלר גאב"ד טשאבא עליו כתבתי בבלוג אך בשבוע שעבר כאשר מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו.
רבי שלום משולם נולד בהונגריה בשנת ת"ש לאביו רבי יעקב יצחק וינברגר, שהיה ראש ישיבה בעיר וואדקערט, ולאמו מרת מלכה לבית שניצלר כאמור. הוריו וכל משפחתו נהרגו בשואה, והוא לבדו נותר, ונתגדל על ידי זקנו רבי שרגא שמואל שניצלר, ומשכך, הנציח את זכר זקינו בבית המדרש טשאבא שהקים בשכונת בית ישראל בירושלים.
בבחרותו למד בישיבת פרשבורג, ובשנת תש"ך נשא לאשה את בתו של רבי יוסף דוד אונגר מפרשבורג.

גאב"ד טשאבא זצ"ל

שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל גאב"ד ערלוי, רבו מימי ישיבת פרשבורג.

כאמור, הלילה אור לה' חשוון, נפטר רבי שלום משולם בירושלים.


על יחוס משפחת אמו, כתבנו כאמור בהרחבה בשבוע שעבר, ורק נשאר לנו לספר קצת על יחוס משפחת אביו, וזה סדר יחוסו:
אביו כאמור, רבי יעקב יצחק ויינברגר הי"ד, נולד בעיר קליינוארדיין שבהונגריה, בבחרותו למד בישיבתו של בעל המנחת אלעזר במונקאטש ונסמך להוראה על ידו. יסד ישיבה קטנה לבחורים צעירים בעיר וואדקערט שבהונגריה, ולאחר מכן בעיר דינדיש, בישיבתו למדו תלמידים רבים מהסביבה הקרובה. רעייתו מרת מלכה הי"ד. בימי השואה, נלקח לפלוגות העבודה ההונגריות כבר בשנת תש"ב אך התגלגל ממקום למקום ושרד את רוב המלחמה עד יום כ' אייר תש"ה אז נפטר על אם הדרך. בקיץ תש"ד נהרגה גם רעייתו מרת מלכה ועמה רוב ילדיהם, ונשאר כאמור רק שלום משולם שהיה בבית זקנו.
אביו רבי שמואל צבי וינברגר מקליינווארדיין, זוגתו מרת ליבא.

עוד יש לנו לפרט את יחוס משפחת חותנו.
כאמור, חותנו של רבי שלום משולם וינברגר, היה רבי יוסף דוד אונגר, מחבר הספר קרית דוד, נפטר ביום כ"א כסליו תשכ"ב.
אביו, רבי אברהם יודא - אברהם לייב אונגר, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף מאיר טיגערמאן אב"ד נייהייזעל, בבחרותו למד בישיבתו של רבי דוד ליב זאלצער זצ"ל בהאמינא, ומשם המשיך אל ישיבת פרעשבורג בראשותו של רבי שמחה בונים סופר בעל שבט סופר, ונחשב לאחד מן התלמידים החביבים לרבו. בשנת תרנ"ט נשא לאשה את מרת מלכה לבית שטיינר, חבר ספר קריה נאמנה.

המגיד מקוזניץ

היום י"ד תשרי מלאו מאתיים שנה מיום פטירתו של הרב הקדוש רבי ישראל הופשטיין, המפורסם בכינויו המגיד מקוז'ניץ. רבי ישראל נולד בשנת תצ"ז לערך, בעיר אפטא, ובעודו קטן היה מפורסם לעלוי והי' נקרא בשם ישראל חריף, והיה מתמיד מאוד בתורה, אחר נישואיו דר כמה שנים בעיר אוסטראווצי הסמוכה לאפטא, והיה מלמד בכפר אצל בעל הבית אחד.

תמונת המגיד מקוזניץ

כפי המקובל לא ראה פני הבעש"ט [ויש האומרים שאף נולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו, אך זה לא מסתדר עם הידיעה שחי 78 שנים] אך היה מצעירי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ונחשב לאחד מממשיכי דרכו של רבי אלימלך מליזענסק בהפצת החסידות בפולין, וקיבל גם מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומרבי לוי יצחק מברדיטשוב. בנגלה, היה מתלמידיו של הגאון רבי יצחק אברהם אבלי הכהן רפופורט אב"ד פינטשוב בעל כתר כהונה. חיבר ספרים רבים בנגלה ובתורת הקבלה, ספרו המפורסם הוא ספר עבודת ישראל. נפטר כאמור, ביום י"ד תשרי תקע"ה.

יחוסו מעלה בקודש לא ידוע, רק ידוע כי אביו היה איש תם וירא אלוקים, שהפליאו לתאר את הנהגותיו. ושמו רבי שבתי כורך ספרים ומקום מגוריו באפטא ונפטר ביום ו' כ"ה שבט תקכ"א. ושם זוגתו פעריל.

ושם אביו של רבי שבתי, ר' זאב וואלף

ואלו הם צאצאיו של המגיד מקאזניץ:

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.

כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.

לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.

ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.

הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.
  

הגאון רבי יוסף אשר פולק הי"ד

היום מלאו שבעים שנה לעלותו על המוקד של הגאון רבי יוסף אשר פאללאק אב"ד ווערפעלעט.

רבי יוסף אשר נולד בשנת תרנ"ח, בהיותו כבן עשר שנים נסע ללמוד בישיבת דודו הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש, ומשם נסע לצעהלים ללמוד בישיבתו של הגאון רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, ומשם המשיך אל הישיבה הרמה בפרשבורג ללמוד מפי רבי עקיבא סופר. נסמך להוראה מרבי עקיבא סופר הנ"ל ומהגאון רבי מרדכי וינקלר בעל לבושי מרדכי ממאד.

בשנת תרע"ז נשא לאשה את קראסל בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא טשאטה בעל שו"ת מי יהודה. מיד לאחר נישואיו החל למסור שיעורים לבחורי הישיבה ולבעלי בתים. וכשנה לאחר מכן נפטרה אשתו בעת לידתה.

רבי יוסף אשר פולק הי"ד

בשנת תר"פ נשא לאשה את מרת סלאווה בתו של רבי משה טננבוים אב"ד ווערפעלעט אלמנתו של הגאון רבי שלום דוב פישל אב"ד שם שנפטר בגיל צעיר, ואחרי כשנתיים נבחר למלא את מקומו גם ברבנות בווערפעלעט. כאן, הקים רבי יוסף אשר ישיבה גדולה, ותלמידיו הרבים היו כרוכים אחריו כבנים אחרי אביהם, הם אשר הוציאו לאור את ספרו שארית יוסף אשר, ירושלים תשלד, ובמיוחד זכור לטוב תלמידו רבי שרגא נוימן ע"ה יושב ראש ועד הפועל איגוד תלמידי ווערפעלעט שעסק רבות בזכרון רבו, והדפיס עלון שיצא לאור בפתח תקווה לרגל יומא דהילולא האחת עשרה, ובו כתב את תולדות הישיבה, ואף זכה לייסד בשכונת הר נוף בירושלים בית כנסת "שארית יוסף אשר" על שם רבו הגדול.

רבי יוסף אשר פולק נהרג בידי הגרמנים הארורים ביום כ"ז אייר תש"ד הי"ד. זוגתו מרת סלאווה נעקד"ה ביום כ"ב סיון.

רבי יהושע העשל דוד הלפרין אב"ד פיאנטקי

משפחות של רבנים, מטבע הדברים, הם משפחות גדולות [ברוכות ילדים], ישנם כאלו שהתפרסמו יותר, מפני שכיהנו בקהילה גדולה, או חיברו ספרים משפיעים, וישנם כאלו מפורסמים פחות. הפעם נעסוק ברב לא כל כך מפורסם, רבי יהושע העשל דוד הלפרין אב"ד פיאנטקי, אבל משפחתו מפורסמת, הוא צאצא של רבנים גדולים, ויש מצאצאיו רבנים מפורסמים. אומנם, עץ המשפחה שלו עדיין לא מושלם, ואבקש בזאת את עזרת ציבור הקוראים להשלים פרטים חסרים.



אביו של רבי יהושע העשל דוד הלפרין, היה הגאון המקובל רבי ראובן הלפרין אב"ד גלאוונא, מילידי ביאליסטוק ונפטר בשנת תקע"ו. והוא מצאצאי שלשת גדולי עולם, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, ורבי דוד הלוי בעל הטורי זהב - הט"ז, והרבי ר' העשל מקראקא. מחידושיו של רבי ראובן, נדפסו בספר 'גבורות יהונתן'.
 

לרבי יהושע העשל דוד היו כמה צאצאים. נמנה תחילה, את אלו שידוע כיצד הם מצאצאיו, ואחר כך נוסיף את אלו שאין ידיעה ברורה כיצד הם מצאצאיו.

• חתנו הראשון, היה הגאון רבי שלום אב"ד פיאנטקי, מגדולי תלמידיו של הרב הקדוש ר' שמחה בונים מפשיסחא, ואחיו של ר' מאיר מקוואהל. נחשב לרע ועמית של בעל חידושי הרי"ם מגור. לרבי שלום אב"ד פיאנטקי נודע בן אחד ושתי בנות, בנו, רבי ראובן יצחק, אבי מרת דבורה אשת ר' יחיאל מיכל איילברג, אבי ר' אברהם נתן אלברג חתנו של הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן אב"ד פלונסק, שהיה בקיא גדול במחקר היוחסין, וכתב תולדות רבנים רבים, ואת מגילת היוחסין שלהם. בתו של ר' שלום, מרת מרים אשת רבי יצחק אייזיק אלימלך זילברמן ממופלגי חסידי קאצק, אביו של הגאון החסיד רבי שאול משה זילברמן אב"ד ויערשוב, ובסוף ימיו בתל אביב.

• חתנו השני, היה החסיד הנגיד רבי אלחנן אונגר מפיאנטקי, המפורסם בשמו, ר' אלחנן פיונטקער. הוא היה גביר גדול, והיה מחותן פעמיים עם בעל חידושי הרי"ם. צאצאיו: א. ר' יהושע העשל דוד אונגר מפיאנטקי, חותן ר' אלעזר פלקסר, זקנו של הגאון רבי יצחק דוד פלקסר מראשי ישיבת שפת אמת, וחבר מועצת גדולי התורה, ובעהמ"ח 'שערי יצחק'. ב. חתנו, ר' ישראל משולם יוסטמן, בן בתו של החידושי הרים מגור. ג. חתנו רבי מנדל הלוי קמינר, גיסו של ה'שפת אמת' מגור. ד. חתנו, רבי דוד ברודר, אף הוא בן בתו של האדמור הראשון מגור, בעל החידושי הרי"ם. ה. חתנו, ר' משה יוסף לוברט, זקנו של ר' מרדכי יהודה לוברט בעהמ"ח 'מלחמות יהודה'.

• חתנו השלישי, היה רבי אליעזר לייב לעוונבערג, בנו של רבי דן לעוונבערג, שהיה חותנו של הרה"ק רבי ישעיה וולטפרייד מפשעדבורז. ר' אליעזר לייב, נולד בשנת תקמ"א, ונשא את מרת רחל בתו של רבי יהושע העשיל דוד הלפרין.

*  *  *

ועתה נזכיר את הצאצאים, שיחוסם אל רבי יהושע העשל דוד הלפרין, אינו ברור.

על רבי יחיאל מיכל גולדשלאג אב"ד שעפס, נמסר שנשא את בת בתו של ר' יהושע העשל דוד הלפרין. הוא היה גדול בתורה, כיהן ברבנות בכמה ערים במשך שבעים שנה!, ולאחרונה בק"ק שעפס, עד לפטירתו כ"א שבט תרע"ח, ומחבר כמה ספרים על נ"ך, וספר 'אמרי אמת' פיטרקוב תרפ"א. אביו של רבי יעקב חיים זעליג גולדשלאג מחבר כמה ספרים.

גם רבי אלכסנדר זיסקינד הכהן ליפשיץ אב"ד אוזרקוב, ולפנים אב"ד פיאנטקה, היה חתן בנו או בתו של רבי יהושע העשיל דוד הלפרין מפיאנטקי. הוא היה חותנו של רבי יהודה לייב גרויבארט, מחבר 'חבלים בנעימים', ועוד ספרים. בן אחותו של רבי יחיאל מיכל אב"ד שעפס הנ"ל.

אשמח לדעת פרטים נוספים ליחוסו המדוייק של רבי יהושע העשל דוד הלפרין, או על צאצאיו.

הוספה חשובה

כעת, סיון תש"פ, נתבררו לי מספר פרטים על צאצאיו, ממשפחות לעוונבערג, גולדשלאג, ועוד חזון למועד לפרסמם בפירוט. 

רבי מנחם כץ פרוסטיץ - מאה ועשרים שנה לפטירתו

מצאצאיו של השתדלן הנודע רבי שמשון וורטהיימר, לא נודעו הרבה משפחות שיחוסן מגיע בבירור עד אליו. יש מסורות בכמה משפחות, שהם מצאצאיו של רבי שמשון, אבל אין להם עץ משפחה מסודר.

אחד מן הרבנים, שיש אודותיו מסורת כי הוא מצאצאי רבי שמשון וורטהיימר, הוא הגאון רבי מנחם פרוסטיץ כץ אב"ד צעהלים. תלמידו הקרוב של רבינו בעל החת"ם סופר.

על פי המסורת המשפחתית, אביו של רבי מנחם - רבי אליעזר כ"ץ וואנפריד, היה בנו של רבי שמואל כץ, על רבי שמואל כץ מסופר כי הגיע בבחרותו מהעיר וואנפריד, ללמוד תורה, בישיבה שבעיר פרוסטיץ. לאחר נישואיו שם, קבע משכנו בפרוסטיץ, ואחריו צאצאיו.

אשתו של רבי שמואל, כך מסופר, היתה מצאצאיו של השתדלן רבי שמשון וורטהיימר, היו שרצו לשער, כי היא היתה מצאצאיו של הגאון רבי בעריש עשקלש, חתנו של רבי שמשון ורטהיימר, שכיהן כאב"ד פרוסטיץ. אולם, כבר כתב ידידי הרב יחיאל גולדהבר [בחיבורו לתולדות רבי שמשון וורטהיימר שעמו בכתובים], כי לרבי בעריש לא היה זש"ק מזיווגו הראשון, ואשתו השניה, לא היתה בת רבי שמשון וורטהיימר.

*   *   * 

ובכן, רבי מנחם כץ שאנו עוסקים בו כעת, נולד בשנת תקנ"ה לערך, בפרוסטיץ, ונפטר לפני מאה ועשרים שנה בדיוק, אור לט"ז אדר ראשון תקנ"א. תולדותיו נכתבו במספר ספרים. האמור כאן, לקוח בעיקר מספרו היסודי של רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער - 'קהלת צעהלים וחכמיה'.

בבחרותו, נסע רבי מנחם לפרשבורג, ללמוד תורה בישיבתו של רבינו בעל החת"ם סופר, תקופה מסויימת אף זכה להתקרב לרבו, ולשמש אותו. ונזכר בספריו של החתם סופר על הש"ס פעמים רבות. לאחר עשר שנים שלמד בפרשבורג, נשא את בתו של רבי יששכר בער הלוי פרענק, מרת הינדל. רבי יששכר בער, היה בנו של ר' גרשון הלוי שהגיע מטורקיה, והיה ר' יששכר נאמן וסופר הקהל בפרשבורג.

עד שנת תקצ"ד נשאר עדיין בפרשבורג, בצל רבו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ד נתקבל לכהן כרב בק"ק ראגנדורף הסמוכה לפרשבורג, עוד לפני שהיתה לו סמיכה לרבנות. רק בכסלו תקצ"ה, קיבל סמיכה מרבו החתם סופר, ובגוף הסמיכה כבר כתוב, שהוא ניהו רב אב"ד בק"ק ראגינדארף. ואף בהיותו בראגנדארף, לא עזב את רבו, והריץ אליו שאלות בהלכה. התשובות להן, נדפסו בשו"ת חת"ס. ואף לפני פטירת רבו החת"ס, הגיע רבי מנחם להיות עמו ברגעיו האחרונים, ונשתמרו סיפורים מיום פטירתו של החת"ס, כ"ה תשרי ת"ר.

באותה השנה, שנת ת"ר, עלה ונתעלה רבי מנחם לישב על כסא הרבנות בצעהלים. שם פעל רבות לחיזוק ענייני היהדות. במעמדו כרב העיר צעהלים, פעל רבות לטובת ענייני הדת בכלל המדינה, והשתתף באסיפות רבנים רבות. ואף השתתף מספר פעמים במשלחות רבנים שבאו לבקר בארמון הקיסר בוינה (יש תמונה אחת מרבי מנחם, על רקע רהיטים מפוארים, ומשערים כי היא צולמה אצל הקיסר). רבי מנחם אף נתמנה ליושב ראש אסיפת הרבנים החרדים הראשונה, שהתקיימה בבודפסט בחודש אב תר"ל.

בצעהלים, החזיק רבי מנחם גם ישיבה חשובה, בה למדו רבים מרבני הדור שלאחריו. בהם, הגאון רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל 'ערוגת הבושם'. ונשתמר מכתב מהמהר"ם שיק אב"ד חוסט, ששלח לבנו ר' אהרן חיים בעת לימודיו בישיבה וכך הוא כותב, "ושמע עצתי וקבל מוסר ותוכחה מרבך הרב המאהו"ג נ"י, כל אשר תשמע הן חריפות ואגדה, יהיה חשוב אצלך לחזור אותו ולחקוק אותו על לוח לבך, ולהבחין אם הוא מובן לך או לא, עצתו ינחך ובדרכיו תלך...".

רבי מנחם האריך ימים מאד, ולמעלה מחמישים שנה כיהן בצעהלים, עד לפטירתו באור לט"ז אדר ראשון תרנ"א. הותיר אחריו כתבים מרובים, שנאבדו ברבות הימים. רק חלק קטן הודפס לפני כעשרים שנה, בשם, 'תולדות וחידושי רבי מנחם כץ פרוסטיץ'.

צאצאיו של רבי מנחם מפורטים להלן:

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, משתרג ועולה אל גאונים מפורסמים, משפחות חשובות בתולדות עם ישראל, מהם החתם סופר ורבי עקיבא איגר, רבי יהונתן אייבשיץ, ורבו בעל הפנים מאירות.
 

ראשית, נפרט בקצרה את תולדותיו של רבי נתן גשטטנר שנפטר בשבוע שעבר, ולאחר מכן נסדר את יחוסו.

רבי נתן גשטטנר נולד בשנת תרצ"ב בנייאפעסט, לאביו רבי עמרם גשטטנר, ולאמו מרת מלכה.

בבחרותו, למד בישיבתו של הרב מפאפא - רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל.

כבר בצעירותו נתמנה לכהן כמגיד שיעור בישיבתו של כ"ק אדמו"ר מערלוי שליט"א. לאחר מכן, יסד את ישיבתו היא ישיבת "פנים מאירות' וקרא לה ע"ש זקינו ראש משפחתו ומשפחת חותנו, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.

בשנת תשמ"ב הוכתר כרב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. שנים רבות ישב כדיין בבית הדין של יבלחט"א הגאון רבי שמואל ואזנר שליט"א. הסטייפלר היה מפנה שאלות בהלכה אליו, ואומרים שהיה קורא לו "עמוד התורה בדורנו". בענוותנותו ובריחתו מהכבוד סירב להצעות יותר מכובדות בתחומי הרבנות, והעדיף להיות כ'תורה מונחת בקרן זוית'.

כל חייו עסק בתורה והלכה, והדפיס ספרים רבים בכל מכמני התורה. כבר בשנת תשיט, הדפיס קונטרס אחרון הגהות והערות, לספר שות רחש לבב של ר' חיים שמואל בירנבוים חתנו של רעקא. וגם קונטרס ונתן לכהן, הערות על התקפו כהן. שנה לאחר מכן, סידר לדפוס את שו"ת מאור החיים של חותנו ר' מאיר חיים אונגר, בשנת תשך. באותה שנה, נספד ממנו ר' עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג, בספר רבי עקיבא ותורתו. הספד 'אור זרוע לצדיק'. בשנת תשכד, חיבר קונטרס גדול מבעד לצמתך, לברר איסור לנשים נשואות לגלות שערותיהם אפילו במקצת. ומני אז, המשיך והדפיס ספרים רבים, בכל מקצועות התורה, שו"ת 'להורות נתן' חלקים רבים, 'נתן פריו' על הש"ס, ועוד, ועוד.

רבי נתן הכיר היטב את תולדות משפחתו וקורות חיי אבותיו, ועסק רבות ביחוסו, בהקדמות לספריו, הוסיף פעמים רבות חלקים מיחוסו, כמו כן, בהסכמתו לספר אישים בתשובות החתם סופר, שהדפיס רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בשנת תשנ"ג, הוסיף מספר הערות, המראות את בקיאותו בתולדות זקיניו. כמו כן, בעיתון המודיע ביום שישי שעבר, הובאה ידיעה כי כאשר שמע הגאון רבי נתן גשטטנר, אודות תגלית [אודותיה נרחיב להלן] משמעותית של הרב נפתלי אהרן ווקשטיין הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, שמח מאד, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו לפגוש את עורך עיתון המודיע, ביקש ממנו ליצור קשר עם הרב ווקשטיין ולבקש שישלח לו את החומר. מתוך ספריו של רבי נתן גשטטנר, ניתן לשאוב את רוב המידע דלהלן, על שושלת היחוס המפוארת שלו.

וזה סדר יחוסו:

רבי נתן גשטטנר, בן רבי עמרם געשטעטנער הי"ד, בן רבי נתן געשטעטנער, בן רבי אברהם גשטטנר, בן רבי יעקב יהודה לייב גשטטנר.

רבי נתן גשטטנר, חתן רבי מאיר חיים אונגר אב"ד לאקנבך, בן רבי יעקב אונגר, בן רבי יחיאל מיכל אונגר, בן רבי אברהם צבי אונגר, בן רבי חיים אונגר. מגזע האר"י הקדוש.

רבי עמרם גשטטנר, חתן רבי שלמה סופר בעהמח זכרון לדוד, בן רבי יעקב עקיבא סופר, בן רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, בן רבי משה סופר מפרעשבורג בעל החתם סופר, ומעלה בקודש.

רבי נתן גשטטנר (הסבא), חתן רבי יעקב אליעזר שטיינר, נכד רבי ליפמן אב"ד יעמערינג.

רבי אברהם גשטטנר, חתן אחיו ר' שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי מאיר חיים אונגר, חתן רבי יהודה הכהן קרויס אב"ד לאקנבך, בן רבי יקותיאל קראוס.

רבי יחיאל מיכל אונגר, חתן רבי שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי שלמה סופר, חתן רבי יצחק צבי רצרסדורפר, בן רבי אברהם.

רבי יעקב עקיבא סופר, חתן רבי שמואל וייס.

הכתב סופר, חתן רבי יצחק וייס מגארליץ.

החתם סופר, חתן הגאון רבי עקיבא אייגר, ומעלה בקודש.

אמו של רבי שלמה גשטטנר [זיווגו הראשון של אביו ר' לייב] היתה בת ר' שלמה אייזנשטאט, בן רבי בנימין אייזנשטאט בן רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל ה'פנים מאירות', ומעב"ק.

רבי יהודה קרויס חתן ר' אדוניהו שמלצר

רבי יצחק צבי רצרסדורפר, חתן רבי דוד אולמן אב"ד לאקנבך, בן רבי אברהם אולמן אב"ד שם, בן רבי שלום חריף אב"ד שם, בן רבי ישראל איסר.

רבי שמואל וייס, חתן ר' נתן נטע ברוידא אב"ד שוסבורג, בן ר' מרדכי ברוידא,בן ר' מאיר ברוידא אב"ד סעניץ,

רבי נתן נטע ברוידא, חתן רבי אריה ליב הלוי פוקס אב"ד וועסברין,

רבי מאיר ברוידא,חתן רבי נתן נטע אייבשיץ, בן רבי יהונתן אייבשיץ, ומעלה בקודש.

רבי אריה לייב פוקס, חתן הנגיד רבי שלמה טעלעש (ארנשטיין).

תגליתו של הרב ווקשטיין ליחוס הפנים מאירות:

הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, תגלית משמעותית הסותרת מסורות שהיו מקובלים שנים רבות על חוקרי היוחסין.

 על פי התגלית הנ"ל, הרי שבעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א, התגלית בנויה בעיקרה על ספר "סיפורי צדיקים החדש", מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע. ועל פי המסופר שם, מסיק הרב ווקשטיין כי אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך.  [יש עוד לדון בתגלית זו, ובעובדות העולות מספר 'סיפורי צדיקים'].

הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל

מבני ברק מגיעה הידיעה המרה, על פטירתו של הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זכר צדיק לברכה.

רבי נתן גשטטנר, נולד בשנת תרצ"ב לפני שבעים ותשע שנים, לאביו רבי עמרם גשטטנר מגזע רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, ולאמו מרת מלכה, מגזע החתם סופר ורבי עקיבא איגר.

היה חתנו של הגאון רבי מאיר חיים אונגר גאב"ד לאקנבך.

חיבר ספרים רבים בהלכה ובשאר מקצועות התורה, 'להורות נתן', 'נתן פריו', 'ונתן לכהן', ועוד ספרים.

הקים את ישיבת פנים מאירות, לזכר ראש שושלת משפחתו, הגאון רבי מאיר אייזנשטאט, בעהמ"ח 'פנים מאירות', ועמד בראשה שנים רבות.

כיהן כרב קרית אגודת ישראל בבני ברק, אמש, הוא נפטר בבית החולים לאחר מחלה קשה.

הלוויתו תערך היום בצהריים, ברחוב רב אשי בבני ברק.