המשגיח רבי אברהם פולק זצ"ל

בבני ברק נפטר בשבוע שעבר הגאון הצדיק רבי אברהם פולק זצוק"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקא. רבי אברהם זצ"ל נולד בכ"ב אייר תרפ"ט בעיר הרמנשטט (סיביו) ברומניה. בשנת תש"ז עלה לארץ ולמד בישיבת 'כפר הרא"ה', משם עבר ÷בעצת ה'חזון איש' ללמוד בישיבת סלבודקא. נשא לאשה את מרת תמר ע"ה בת רבי אהרן צבי שולמן-ספראי, אחיו של רבי מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלובודקא. במשך יותר מששים שנה שימש כמנהל רוחני בישיבת סלובודקא, נפטר ג' בסיוון תשפ"ד.

וזה סדר ייחוסו:

• רבי אברהם פולק זצ"ל
• אביו, רבי חיים שאול פולק מהרמנשטט סיביו, נפטר בבני ברק בי"ח באייר תש"מ. אשתו מרת טילא ב"ר יהודה אריה וולף נפטרה ט"ו בטבת תשמ"ה.
• אביו, רבי אברהם פאללאק מהרמנשטט, נולד בנוועמעסטא בח' בטבת תר"ח. שמו מופיע כשואל בספרי שו"ת רבים שנכתבו באותם ימים בהונגריה. נפטר בהרמנשטט בכ"ב אייר תרפ"ז. אשתו בזיוו"ר מרת רחל בת רבי שמעון זילבר נפטרה כ"ד סיוון תרל"ד. בזיוו"ש מרת פראדל בת רבי שאול אקשטיין. צאצאיו מזיוו"ר: א. מרת בילה (נפטרה ג' אדר תשי"ג) אשת רבי אברהם יהודה גלבמן (נפטר ל' ניסן תרפ"ג) ב. רבי יוסף שמעון פולק זצ"ל הי"ד מסאטמר מח"ס 'ראשי בשמים' ומו"ל 'בית ועד לחכמים', אשתו מרת אסתר בת רבי מנחם בעהם. נספו בשואה, ט' בסיוון תש"ד, הי"ד. הותירו אחריהם צאצאים רבים בלעה"ר. מזיוו"ש: ג. מרת רבקה אשת הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד זילאה, נספו בשואה י"א סיוון תש"ד. הי"ד. (בנם רבי שרגא פייש ז"ל זכה להינצל ולהקים משפחה). ד. ברינדל. ה. מרת צ'ורטה לואי טשענגרי אשת ר' בערל טשענגרי, נספו בשואה. ו. מרת מלכה אשת ר' מנשה ב"ר דוד בעהם, נספו בשואה הי"ד. ז. מרת דבורה גרובר (נפטרה בבני ברק, י"ד טבת תשמ"ו) אשת רבי צבי גרובר (נפטר ב' חשוון תשמ"ג). ח. רבי חיים שאול פולק הנ"ל. ט. רבי מרדכי פולק (נפטר בבני ברק ח' ניסן תשכ"ט) אשתו מרת רחל (נפטרה ד' סיוון תשמ"ה). י. רבי משה יהודה (לייב) פולק, (נפטר בת"א י"ב אלול תשכ"ו) אשתו מרת לאה (נפטרה ב' סיוון תשל"ב).
• אביו, רבי משה יהודה (לייב) פאללאק זצ"ל מבערטיא אויפעלו. תלמיד החתם סופר והכתב סופר, אודותיו ראה בספר החם סופר ותלמידיו, עמ' שעח. נפטר כ"ב באדר א' תרמ"ג. אשתו מרת חיה שרה (נפטרה כ"ח טבת תר"ס) בת רבי שמעון הוק (אשתו מרת צארטל בת רבי יוסף ישראל, ואחות הגאון רבי משה מנאוועמעסטא, תלמיד החתם סופר שעלה לירושלים). צאצאיו: א. רבי אברהם הנ"ל. ב. הגאון רבי שמעון פאללאק מח"ס 'שם משמעון' נפטר ז' אייר תר"צ אשתו מרת רבקה ב"ר ישעיה הכהן רובין, נפטרה ו' סיוון תרע"ו. ג. רבי יהושע פאללאק נפטר בהרמנשטט כ"ח תמוז תש"ד, אשתו מרת גיטל. ד. מרת מלכה אשת רבי אשר זעליג הכהן ברגר נפטר כ"ו אדר תש"א. ה. אשת רבי בנציון וייסמאן. ו. מרת לאה אשת רבי אשר זליג ויינברגר. נספתה בשואה, הי"ד. ז. אשת רבי יהודה וייס.
• אביו, רבי אברהם פאללאק, זוגתו מרת שרה.

רבי שבתי אלטמן רב ומגיד מישרים בבודפסט

בשבת ימלאו שמונים שנה לפטירתו של רבי שבתי אלטמן רב ומגיד מישרים דחברה 'אהבת רעים', ומורה צדק בק"ק עיר הבירה בודפסט. נפטר ביום כ"ז אייר תרצ"ו. כמה חידושי תורה, שהיה רבי שבתי שולח לפרסום בקובץ תל תלפיות, נשתמרו לדורות. וחלקם נדפסו מחדש בקונטרס ניצוצי אש, שהדפיס אחד מצאצאי אחיו. עוד מעט מדברי תורתו משוקעים בתוך ספריו של אביו, ים של יהודה ומי יהודה דלהלן.

רבי שבתי נשא לאשה את בתו של רבי חיים טייטלבוים מה' מאדע. בעיר מאדע, היה ענף גדול ממשפחת טייטלבוים, לאורך השנים.

רבי נתן נטע טייטלבוים כיהן כראש הקהל בשנות התר"ן. ועוד מאה שנים קודם לכן, בשנת תקס"ג, מופיע בפנקס הקהל דק"ק מאדע, חתימות של אחד מפרנסי הקהילה בשם אברהם טייטלבוים. [הועתקו בשו"ת הלכתי שבין רבי ישראל עוזר וואהל אב"ד מאדע לרבינו החתם סופר, וראה בקובץ זרע יעקב – סקווירא, גליון טו – אלול תש"ס.

כפי הנראה ר' חיים טייטלבוים חותנו של ר' שבתי, היה אף הוא ממשפחה זו.

כאמור, רבי שבתי נפטר ביום כ"ז אייר תרצ"ו. אומנם, כל המנציחים בדור האחרון, מבני משפחתו הרחוקה, בספרי בני המשפחה, כתבו שנפטר ביום כ"ח אייר, אך רבי שמשון אלטמן, אחיו של רבי יהודה, כותב בעצמו בהקדמת חלק ב' לשו"ת מי יהודה, כי אחיו נפטר ביום כ"ז אייר.

וזה סדר יחוסו של רבי שבתי,

אביו רבי יהודה אלטמן, נולד בשנת תרי"ט, היה תלמידו של רבי יהושע ברוך רייניץ, נשא לאשה את מרת חנה רבקה בתו של רבי שרגא צבי טננבוים.

הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

את הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, הכרתי אישית מילדותי בבית סבי שדר בשכנות אליו.
מני אז בזכרוני,
נהירת התלמידים לביתו, בכל עת, ובפרט לעת צללי ערב ביום השבת, לתפילת מנחה, ולאחריה לסעודה שלישית, ודברי תורתו על הפרשה, ומעניינא דיומא.
הסוכה הגדולה שהיו בונים עבורו בחצר, ודלתה כמעט שלא נפתחה בכל ימי החג.
ובעיקר, הנעימות, ומאור פניו בכל עת.
רבי מאיר, נולד בבריסק בשנת תרפ"ט, עם פרוץ המלחמה העולמית נמלט עם אביו לווארשא, ומשם, הצליחו להימלט התופת, והגיעו לארץ ישראל, עם כמה מאחיו, כשאמו ועוד מאחיו ואחות אחת, נותרו בווילנא, ונהרגו בידי הנאצים ימ"ש.
בבואו לירושלים קנה את תורתו ב"עץ חיים" אשר בירושלים.
בשנת תשי"ט נששא לאשה, את רעייתו לבית בנדיקט מבני ברק.
כל ימים גר בשיכון אגודת ישראל ברח' חזנוביץ. וכל ימיו הרביץ תורה לתלמידים מקשיבים.

לפני מספר שבועות, לקה באירוע מוחי, שממנו לא קם, היה מאושפז בבית חולים עד לפטירתו במוצאי שבת האחרון.
לפנינו מאמר ליחוסו, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

 במוצאי שבת האחרון נפטר לבית עולמו הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק בהותירו אחריו משפחה מרוממת ותלמידים רבים, הגר"מ היה בן 87 בהסתלקותו.

להלן ידיעות על משפחתו וייחוסו למעלה בקודש, בייחוס זה יש להאריך הרבה עד אין קץ, נשתדל לקצר ולכתוב את הידיעות החשובות ביותר.

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל חתן הרה"ג ר' יחיאל בנדיקט זצ"ל מבני ברק, על חותנו וייחוסו, להלן.

בן מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב מבריסק, רבי מאיר היה אחד מתוך אחד עשר ילדיו של הגרי"ז, אשר שניים מהם עודם חיים עמנו לאוי"ט, הבן הגאון רבי יוסף דב זצ"ל נפטר בב' באדר תשמ"א, הבן הגאון רבי רפאל זצ"ל נפטר בשנת תשנ"ז, הבן רבי חיים זצ"ל נפטר בשנת תש"ס, הבת הרבנית ליפשא ע"ה אשת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל נפטרה בתשרי תשס"ט, מלבדם הבת פריידל נפטרה בצעירותה. הבת גוטל, הבן נפתלי צבי יהודה, והבן שמואל יעקב הי"ד נרצחו בשואה יחד עם אמם מרת הענדל הי"ד, בת רבי חיים אויערבאך, בן רבי משולם אויערבאך, בן הגאון רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל "אמרי בינה" נפטר בירושלים ה' אייר תרל"ח, בן הגאון רבי יצחק איצק אויערבאך בעל דברי חיים,

הגאון רבי יוסף אשר פולק הי"ד

היום מלאו שבעים שנה לעלותו על המוקד של הגאון רבי יוסף אשר פאללאק אב"ד ווערפעלעט.

רבי יוסף אשר נולד בשנת תרנ"ח, בהיותו כבן עשר שנים נסע ללמוד בישיבת דודו הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש, ומשם נסע לצעהלים ללמוד בישיבתו של הגאון רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, ומשם המשיך אל הישיבה הרמה בפרשבורג ללמוד מפי רבי עקיבא סופר. נסמך להוראה מרבי עקיבא סופר הנ"ל ומהגאון רבי מרדכי וינקלר בעל לבושי מרדכי ממאד.

בשנת תרע"ז נשא לאשה את קראסל בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא טשאטה בעל שו"ת מי יהודה. מיד לאחר נישואיו החל למסור שיעורים לבחורי הישיבה ולבעלי בתים. וכשנה לאחר מכן נפטרה אשתו בעת לידתה.

רבי יוסף אשר פולק הי"ד

בשנת תר"פ נשא לאשה את מרת סלאווה בתו של רבי משה טננבוים אב"ד ווערפעלעט אלמנתו של הגאון רבי שלום דוב פישל אב"ד שם שנפטר בגיל צעיר, ואחרי כשנתיים נבחר למלא את מקומו גם ברבנות בווערפעלעט. כאן, הקים רבי יוסף אשר ישיבה גדולה, ותלמידיו הרבים היו כרוכים אחריו כבנים אחרי אביהם, הם אשר הוציאו לאור את ספרו שארית יוסף אשר, ירושלים תשלד, ובמיוחד זכור לטוב תלמידו רבי שרגא נוימן ע"ה יושב ראש ועד הפועל איגוד תלמידי ווערפעלעט שעסק רבות בזכרון רבו, והדפיס עלון שיצא לאור בפתח תקווה לרגל יומא דהילולא האחת עשרה, ובו כתב את תולדות הישיבה, ואף זכה לייסד בשכונת הר נוף בירושלים בית כנסת "שארית יוסף אשר" על שם רבו הגדול.

רבי יוסף אשר פולק נהרג בידי הגרמנים הארורים ביום כ"ז אייר תש"ד הי"ד. זוגתו מרת סלאווה נעקד"ה ביום כ"ב סיון.

הגאון רבי נחמיה מאלין

ברוך דיין האמת.
בירושלים נפטר הבוקר הגאון רבי נחמיה מאלין, מייסד מוסדות כנסת יהודה בירושלים.
רבי נחמיה,זכה לאריכות ימים ושנים, בפטירתו היה כבן תשעים וארבע שנים.
ואלו תולדותיו:
נולד בשנת תר"פ לערך, בעיר בריסק, בה כיהן אביו ר' איסר יהודה כראב"ד. בבחרותו למד בישיבות ליטא, אצל רבי משה סוקלובסקי בבריסק, ואצל רבי ברוך בער בקמניץ, ובימי מלחמת העולם, גלה עם כל בני ישיבת מיר לשנחאי, משם המשיך עם בני הישיבה לארצות הברית.
תמיד הרביץ תורה לתלמידים, אם באמריקה, ואם בעלותו לארץ ישראל בשנת תשל"ה. כאן ייסד עם אחיו רבי מאיר, את המוסדות לעילוי נשמת אביהם. במוסדות כנסת יהודה, בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, ישנם תלמוד תורה גדול, ישיבה קטנה, וכולל בו לומדים עשרות רבות של אברכים. והכל התנהל בשנים האחרונות, מאז פטירת אחיו, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי נחמיה מאלין זצ"ל.
לפני כשנתיים נפטרה רעייתו הרבנית נחמה ע"ה לבית בוגנר. ועתה נפטר גם רבי נחמיה.
מתורתוו הדפיס בספרזכרון בית יהודה, עליו נדפסה הסכמה מעניינת מהסטייפפלר.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, הגאון רבי איסר יהודה מאלין הי"ד ראב"ד בריסק, נולד בשנת תרל"ז, נהרג בשואה ביום ט' אב תש"א. רעייתו מרת חנה רחל לבית גרשטיין, נהרגה אף היא בשואה. כל צאצאיהם נהרגו בשואה, מלבד שני הבנים, שברחו עם בני ישיבת מיר, רבי מאיר, ורבי נחמיה.

רבי איסר יהודה מאלין השני מבריסק

• אביו, הגאון רבי יוסף שרגא פייבל מאלין, בעהמ"ח זכרון יוסף נולד בבריסק בראשית שנות הת"ר, כיהן כרב באחת מן הקהילות שסביבות ראדום, וכאשר עלה אביו לארץ ישראל, נקרא למלא את מקומו כראב"ד

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקאווא

היום מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה נתן למברגר אב"ד מאקווא. אנו נכתוב כאן מעט מתולדותיו ונסקור את אילן היוחסין שלו.

רבי משה נתן נטע נולד בשנת תרס"ט, ונקרא על שם זקינו אבי אמו רבי משה נתן נטע יונגרייז. בבחרותו למד אצל הפוסק הנודע הגאון רבי שמעון גרינפלד, ואף חתום פרענומעראנטן כתלמיד המחבר, על ספרו זהב שבא שנדפס תרצג. בחסידות קיבל מהאדמור רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הדברי חיים מצאנז. אחר נישואיו גר במאקווא סמוך אצל חותנו, ונבחר לסייע על ידי חותנו זקינו רבי משה פארהנד בהנהלת הישיבה, והגיד שם שיעורים. ועם פטירתו של חו"ז בראשית שנת תש"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. את תלאותיו ונדודיו בימי השואה, העלה עלי כתב, ונדפסו בספר 'כלי גולה', ניו יורק תשנו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקווא

אחרי השואה, חזר לעירו, וגר שם עוד כמה שנים, עד שעלה לארץ בשנת תשי"ב, בבואו לארץ ישראל, קבע את מושבו בכפר-עטה היא קרית אתא, שם חי ופעל, עד לפטירתו בשבת קודש פרש וירא, כ' חשוון תשמ"ג. דברי תורתו על התורה, ושו"ת, נדפסו תחת השם עטרת משה, שו"ת יורה דעה, נדפס בני ברק תשן-תשנא. וספרו על התורה נדפס ירושלים תשנא. זוגתו מרת שרה לאה לבית רוזנפלד, נפטרה ביום תשעה באב תשל"ב.

וזה סדר יחוסו מצד אבותיו בן אחר בן:

אביו רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר. נולד בשנת תרל"ד, תלמיד בעל שבט סופר בפרשבורג, ולמד גם אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בשנת תר"ע נתמנה לרב בעיר פולגאר, שם כיהן עד לפטירתו ביום י"ט תשרי תש"ד, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת מרים יוטא לבית יונגרייז, נרצחה בידי הנאצים ביום ו' סיון תש"ד. צאצאיו: א. רבי משה נתן נטע הנזכר. ב. רבי יהודה לייב למברגר אב"ד סערענטש, חתן הרב פולק אב"ד שם, ולאחר המלחמה נשא את מרת ברכה בתו של האדמור רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. נפטר בשנת תשמ"ח באמריקה. ג. רבי אהרן למברגר בתל אביב, נפטר י"א טבת תשכ"ח. זוגתו מרת מלכה בת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ, נפטרה י"ג אדר תשל"א. ד. מרת זלאטא זיסל אשת רבי אשר שמואל פאנט מהילדמאש.

אביו, רבי יהודה לייב למברגר, אב"ד ראזינוי [רוזנבה] שבסלובקיה. נפטר י"א אב תרס"א. עצמותיו הועלו לירושלים, וביום כ"ב אב תש"ל נטמן על הר הזיתים. זוגתו מרת ריזל. צאצאיו: א. רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר הנזכר. ב. רבי משה חיים יצחק אב"ד ראזינוי על מקום אביו. נפטר כ"ז ניסן תרצ"ה, והעלו את עצמותיו עם עצמות אביו לירושלים. זוגתו מרת שרה יוכבד בת רבי שלמה יהודה זינגר, נהרגה בשואה. ג. רבי אהרן דוד למברגר נפטר י' אב ת"ש, ואף הוא הובא למנוחות על הר הזיתים.

הגאון הצדיק ר' מנחם מנדל מנדלסון מקוממיות

המושב קוממיות התעטף הבוקר באבל עם היוודע דבר פטירתו של הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל מנדלזון רבו של הישוב.

מאז פטירת אביו הגאון רבי בנימין מנדלזון, מילא ר' מנחם מנדל את מקומו כגאב"ד קוממיות במשך למעלה משלושים שנה. ואף המשיך את דרכו בחיזוק קיום מצוות השמיטה כהלכתה.

לפני ימים אחדים לקה באירוע מוחי, ואושפז בבית חולים להתאוששות, הלילה הלך לעולמו. והוא בן כשבעים וארבע שנים.

עשיתי עבודה על השורשים של ר' מנחם מנדל, והנה עץ משפחה שלו

אביו כאמור, היה הגאון רבי בנימין מנדלזון, נולד בשנת תרס"ד בעיר פלאצק, בבית של חסידי אלכסנדר. למד בישיבה בעיר שעמדה בראשות אביו. נשא לאשה את מרת מרים, [היא נפטרה צעירה, ונשא אחר כך אשה שניה מרת רחל] בת ר' אהרן משה חיימוביץ מבודז'אנוב, ועבר לגור שם בעיר ואף יסד בה ישיבה לבחורים. התקרב אל האדמו"ר בעל האמרי אמת מגור, והיה מעורה רבות בחיי היהדות וחינוך הכשר של בני ובנות ישראל. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה לכהן כרב הישוב 'כפר אתא', [לימים קרית אתא], בשנת תשי"ב, נתמנה על פי עצת החזון איש לכהן כרב המושב קוממיות, עד לפטירתו כ"ד אייר תשל"ט. צאצאיו מזיווגו הראשון, מרת חנה דבורה אשת ר' יעקב קליין, ור' מנחם מנדל מנדלזון דנן.

אביו, ר' מנחם מנדל מנדלזון מחסידי אלכסנדר, נולד בשנת תרי"ט, בשנת תרל"ו נשא לאשה את מרת חנה דבורה למשפחת קריינקר, היתה מצאצאי רבי משה מזאלושין, אשר הוא אינו הגאון רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק. כיהן כראש ישיבה בפלוצק. נפטר לפני שנת תרצ"ז, שאז נולד נכדו שנקרא על שמו.

אביו, כפי הנראה ר' יעקב חיים מנדלסון, זוגתו מרת איטה למשפחת פיטמאן.

ר' אהרן משה חיימוביץ הנ"ל, היה בנו של,

ר' מרדכי חיימוביץ מבודזאנוב, נפטר בשנת תר"ם, וזוגתו [השניה] מרת חנה תרצה לבית כהן.

משפחת חותנו

רבי מנחם מנדל מנדלזון גאב"ד קוממיות זצ"ל, נשא לאשה את מרת בילא חיה [נפטרה כ"א אב תשנ"א] בתו של הרה"צ רבי יוסף מאיר פולק ראש ישיבת שומרי אמונים בבערגסאז, אודות יחוס משפחתו כבר הרחבנו בארוכה, לפני כחודשיים בעת שמלאו חמש שנים לפטירת גיסו האדמו"ר רבי אברהם פולאק מבערגסאז. את עיקר יחוסו מעלה בקודש, לשושלות אדמורי ספינקא, זידיטשויב, בעלז, ראפשיץ ומעלה בקודש עד אל הבעל שם טוב. אך ישנם כמה חלקים ביחוס משפחה זו, שלא הזכרנו בפעם הקודמת, להלן על חלק אחד מהם.

*  *  *

האברך - רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב
הזכרנו במאמר על האדמור מברגסאז, את זקן זקינו הרה"ק רבי צבי הירש לאבין שכיהן כאדמו"ר מזידיטשויב בסטרי. אך לא פירטנו אודותיו, ולא הזכרנו את חותנו. ובכן, הוא נשא לאשה את מרת ליבא צביה בת הרה"ק רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב בעל ספר 'האברך' על תהילים.

אילן יוחסין לאדמור רבי אברהם פולק מברגסז

לפני חמש שנים, נפטר בפתח תקוה האדמו"ר רבי אברהם אלטר פולק – האדמור מבערגסאז, בעל מחבר 'אמונת איתן'.

רבי אברהם אלטר, נולד בבית אביו, רבי יוסף מאיר פולק מנהיג חבורת שומרי אמונים בעיר ברגסז, בימי המלחמה העולמית, כאשר אביו הוגלה לקמניץ פודולסק שם נהרג עם עוד כמה אלפים מישראל, רבי אברהם עם אמו ואחותו ניצלו, ובתוך כל תלאות המלחמה, שרדו רבי אברהם עם אמו ואחותו הרבנית ביילא חיה שלימים היתה אשת הרב מנדלסון רבה של קוממיות. כשוך המלחמה, נישאה אמו הרבנית בזיווג שני לכ"ק האדמור רבי אהרן רוקח מבעלז. והוא פרש כנפיו על ר' אברהם וגידלו וחינכו לתורה ולעבודה. וכל ימיו היה מספר על ההנהגות המופלאות שזכה לראות בבית אביו חורגו. בנעוריו למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, ובישיבת סאטמר בירושלים. בהגיעו לגיל נישואין, נשא את בת הרה"ח ר' מרדכי וובר מירושלים, כשאביו חורגו מסדר את קידושיו באופן נדיר. בשנת תשל"א קבע בית מדרשו בפתח תקווה, שם התנהל לפי מסורת אבותיו הקדושים, והשפיע ככל יכלתו על סביבותיו לחזקם ולקרבם לעבודתו ית'. בערוב ימיו עבר לעיר אלעד, ואף שם יסד בית לתורה ולתפילה. לפני חמש שנים ביום כ' אלול תשס"ו, כבה פתיל חייו, והוא נלקח לישיבה של מעלה.

האדמו"ר מבערגסאז

נבוא בשורות אלו, לפרוש את עץ המשפחה שלו, המסתעף ועולה אל אדמורי ספינקא – זידיטשויב, ומעלה בקודש עד לרבינו הבעל שם טוב זיע"א, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שושלות חסידיות ואדמורים רבים.

*   *   *

רבי אברהם אלטר היה בנו של הרה"צ רבי יוסף מאיר פולק מברגסז בן רבי חיים אברהם פולק, בן ר' אביגדור פולק מסיגט, בן ר' יונתן.

ר' יונתן זה האחרון, נשא לאשה את מרת פערל בת ר' עזרא יעקב באש מספינקא. לאחר שנפטר, נישאה אלמנתו לאדמו"ר בעל האמרי יוסף מספינקא [לאחר שנתאלמן פעמיים], והוא גידל בביתו את ר' אביגדור, ולבסוף אף השיא לו את בתו הרבנית מלכה. ובכך, הסברנו את יחוסו של האדמו"ר מברגסז עד לבעל האמרי יוסף.

רבי חיים אברהם פולק, נשא לאשה את מרת ביילא בת רבי שלמה יהודה [זלמן לייב] לאבין מסטרי בן רבי צבי הירש לאבין מסטרי, בן רבי ישראל יוסף מזידיטשויב בן רבי נפתלי הירץ לאבין מזידיטשויב בן ר' יוסף מלובלין תלמיד החוזה.

רבי נפתלי הירץ מזידיטשויב היה חתנו של הרה"ק רבי הירש'לי מזידיטשויב בעל העטרת צבי. ובנו, רבי ישראל יוסף, היה חתן הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב. שני האחים רבי יצחק אייזיק ורבי הירש'לי, היו בני רבי יששכר בעריש מזידיטשויב.

רבי פנחס קלמן זכר צדיק לברכה

משרידים של דור העבר, היה הגאון הצדיק רבי פנחס קלמן זכר צדיק לברכה.
אמש, הוא נפטר בירושלים, שם התגורר בשנותיו האחרונות, בבית אבות נוה שמחה. היום הוא הובא לקבורה בבית החיים סגולה בפתח תקווה.

רבי פנחס נולד בבאלשא יארמוט, בשנת תרע"ז, למשפחת רבנים מפוארת, וגם נישא לבתו של רב העיר באלשא יארמוט כדלהלן. אחרי המלחמה בה נהרג אביו וחלק ממשפחתו, וכן חותנו וחלק ממשפחתו, שב לעירו, עם יתר הפליטה, והם בחרו בו לרב עליהם. וכלשונו בהקמדת הספר גורן דוד:
"שנים מעיר ואחד ממשפחה חזרנו שכולים ורצוצים ממחנות המות לבתינו ומצאנום בלי רוח חיים הכל הרוס, אבוד ועזוב, ביהכ"נ הגדול פוצץ ע"י הצוררים הגרמנים ימ"ש, בתינו נהרסו משפחותינו נשכלו ... בשארית כוחותינו ניסינו לקומם ולחדש במקצת את חיינו הרוחניים והגשמיים. הקמנו מיד מטבח כשר בו אכלו כל השרידים, ובראש ובראשונה שיקמנו וטיהרנו את המקוה שהיה היחיד ששימש את כל הסביבה, זכינו להביא שוחט ת"ח ירא שמים מרבים שגם הוא היה יחידי בכל האיזור, והקמנו בית מקדש מעט, וכן קבענו שיעורים תמידים כסדרם בגפ"ת ... למרות שהיו בין השבים תלמידי חכמים מובהקים חסידים ואנשי מעשה, היה רצונם לבחור בי הקטן והדל ... לרב בעירנו, למען לא תנתן שולשלת הקדש. בהנהגתי אורגנו מחדש חיי הקהילה הקדושה, וזכיתי שעל ידי נעשה חסד של אמת עם בני ישראל הקדושים ששמותיהם לא היו ידועים לנו, ואשר היו הרוגים ופזורים ביערות שבסביבת עירנו, והובאו לקבר אחים בביה"ע של עירנו. כן ליקטנו את כל שרידי ספרי התורה שהיו מושלכים בחוצות ומשמשים למטרות טמאות ר"ל אוי לעינים שכך רואות, שאף אחד מהם לא יצא שלם מתחת ידי הפורעים ימ"ש, וגנזנום ליד קבר האחים של הקדושים הי"ד..." וכו' עיין שם בדבריו.

לאחר עלותו לארץ, שימש רבי פנחס, כרבה של קהילת זכר חיים בפתח תקווה.

רבי פנחס, עסק בההדרתם והוצאתם לאור מחדש בכלי מפואר, של ספרי אבותיו רבותיו, ואבות משפחת רעייתו הצדקנית. הספרים הם זרעו, כי לא הותיר אחריו זש"ק. רעייתו רחל הינדל נפטרה לפני כשנה.

*     *     *

וזה יחוס משפחתו הרוממה