האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל

היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג - קרית צאנז נתניה.

רבי יקותיאל יהודה נולד ביום ד' בשבט תרס"ה בעיר רודניק שבגליציה, נשא לאשה את מרת פסיה בת ש"ב רבי חיים צבי טייטלבוים בעל העצי חיים אב"ד סיגעט. כבר בצעירותו, נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג, והרביץ שם תורה לתלמידים, בישיבה שעמדה בראשותו. בימות השואה, גלה לאושוויץ, והיה לדמות מופת במחנות. שם, גם שיכל את אשתו ואת אחד עשר ילדיהם. לאחר המלחמה נתגלה בכוחותיו הגדולים, כאשר החל להפיח רוח חיים באודים העשנים, במוסדות שארית הפליטה.

כאשר הגיעה לאמריקה, נשא שם את רעייתו הרבנית בזיוו"ש, בתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא. והקים גם שם מוסדות תורה וחסידות.

לאחר מכן, עלה לארץ ישראל, ויסד מוסדות תורה וחסידות, בקרית צאנז בנתניה. ומפעלים רבים בראשם עמד, בית חולים לניאדו, ומפעל הש"ס.

ביום ט' תמוז תשנ"ד נפטר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובכך בא הקץ, לדור הראשון של חסידות צאנז – קלויזנבורג.

הרוצה להרחיב עוד על דמותו, ימצא רבים אחרים שכתבו עליו, ואנו אין עסקנו אלא בשושלת היוחסין של רבי יקותיאל יהודה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.
  

רבי זאב טברסקי מרחמסטריבקא

היום מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמיסטריווקא, משום כך, נפרוט בזה את מגילת יוחסין המגעת לגזע טשערנוביל ועוד קדושים וצדיקי עליון.

רבי זאב נולד ה' אדר תר"י. בזיווג ראשון נשא את מרת בת שבע בתו של שאר בשרו האדמו"ר רבי ישעיהו משולם זישא טברסקי מטשערנוביל, אולם היא נפטרה אחר כשנתיים בלא צאצאים. ובשנית נשא את זוגתו הרבנית מרת צפורה ברכה [נפטרה יח תשרי] בת ר' יעקב שמשון חודרוב מבאהאפלי. רבי זאב שימש ברבנות בכמה קהילות ברוסיה, ובאחרונה היה רב בעיר טולטשין שבאוקראינה. בשנת תר"צ לערך עלה לארץ ישראל בעקבות שני אחיו, וישב בירושלים יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא [האח הנוסף ר' מרדכי, כבר נפטר כעשר שנים קודם לכן, כחודש לאחר שהוכה בידי פורעים ערבים בחוה"מ פסח תר"פ], עד לפטירתו ביום כ' סיוון תרצ"ז. בלווייתו השתתפו הרבנים הראשיים לארץ ישראל, רבני ירושלים, וקהל עצום של אלפי איש. לפי מנהג החסידים לא נשאו כל הספדים. לאחרונה נתגלו מכתבי ידו כתבים עה"ת, דרשות ושו"ת ונערכו להוציאם לדפוס.

עץ משפחת אבותיו,

אביו האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, נפטר ד' ניסן תרנ"ה.

אביו הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל, נולד תק"ל, נפטר כ' אייר תקצ"ז ומנוחתו בכפר אגנטובקא הסמוך לקייב. תורת נדפס בספר 'ליקוטי תורה'.

אביו הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנוביל בעל מאור עיניים ומעלה בקודש.

רבי יוחנן מרחמיסטריווקא היה חתן רבי פנחס מקאלק בן הרה"ק רבי זאב מזיטאמיר בעל אור המאיר, ומעלה בקודש.

רבי פנחס מקאלק חתן הרה"ק רבי צבי אריה מאליק, ומעלה בקודש.

רבי מרדכי מטשערנוביל, היה חתן רבי דוד לייקעס, מתלמידי הבעל שם טוב.

יחוס משפחת חותנו

חותנו האדמור רבי יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי, נולד תקצה לערך, ומסופר עליו שהיה מצאצאי הסבא קדישא משפאלי, אולם לא נודע היכן הוא משתלב בעץ המשפחה. זוגתו מרת חנה סימא ע"ה.

אביו רבי יהושע אלעזר חודרוב מברדיטשוב, זוגתו מרת ציזא חנה.

אמו, היתה בת אחות של הרה"ק רבי אליעזר ליבר הגדול מברדטישוב, ור' יהושע אלעזר נתגדל בביתו.

מרת חנה סימה הנ"ל

אביה האדמו"ר רבי גדלה אהרן מסקוליבקה בעהמ"ח חן אהרן

אביו האדמו"ר רבי יצחק יואל מליניץ

אביו הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ומעלה בקודש.

צאצאיו,

• רבי נחום משה טברסקי אב"ד דק"ק קאוולא הי"ד, חתן דודו רבי יעקב לייב טברסקי מטריסק, נהרג בשואה בשנת תש"ג. [מכתב ממנו בענין ירושת אביו פורסם בקטלוג קדם 2]. שתי בנים היו לו, א. רבי יוחנן טברסקי הי"ד, זו' מרת יענטא בת האדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלז.