הגאון רבי אברהם בנדיקט זצ"ל

הגאון רבי אברהם בנדיקט, נפטר הערב בבני ברק, לאחר שנים רבות של הרבצת תורה.

במאמרנו זה, נסקור את שושלת היוחסין שלו, כפי שכתב הוא עצמו. אך תחילה קורות חייו בקצרה.

רבי אברהם נולד בפרעשבורג המעטירה,עירו של מרן החתם סופר, בשנת תרצ"ו לערך, ובילדותו עלתה משפחתו לארץ ישראל. וגדל בתל אביב, בחרותו נסע ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק, והיה חביב על ראשי הישיבה. נשא לאשה את בתו של רבי משה בנימין שוייצר, [מעט מדברי תורתו ולזכרו, נדפסו בקובץ זכרון עטרת משה, בני ברק תשנט].

זמן קצר לאחר נישואיו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת חוג חתם סופר בבני ברק, שיסד הגאון רבי יצחק שלמה אונגר. ובמשך שישים שנה כיהן כר"מ בישיבה, ואף שימש כבעל תפילה בתפילת שחרית בימים נוראים בישיבה. 

לפני מספר שנים, הביא לדפוס את חידושי תורתו על סדר המסכתות בספרי באר אברהם, ואת חידושיו באגדה בספר באר המועדים, ובסופו הדפיס גם מגילת יוחסין לתולדות משפחתו, עם בירורים מעמיקים על מקור משפחת בנדיקט/בנעט, משם נלקחו עיקרי הדברים דלהלן.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי אליהו בנדיקט, נולד בשנת תרס"ט בפרשבורג, בשנת תרצ"ה נשא לאשה את מרת רות לבית סטפנסקי. לאחר נישואיהם עלו לארץ ישראל, אך לאחר זמן קצר חזרו לפרעשבורג, ואחר פטירתו של אביו, שוב עלו לארץ בשנת ת"ש, היה ממיסדי חוג חתם סופר בתל אביב נפטר י"ח אייר תשכ"ה, והובא למנוחות בבית החיים זכרון מאיר בבני ברק, מרת רות האריכה ימים אחריו, ונפטרה בראשית שנת תשמ"ג.

הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

את הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, הכרתי אישית מילדותי בבית סבי שדר בשכנות אליו.
מני אז בזכרוני,
נהירת התלמידים לביתו, בכל עת, ובפרט לעת צללי ערב ביום השבת, לתפילת מנחה, ולאחריה לסעודה שלישית, ודברי תורתו על הפרשה, ומעניינא דיומא.
הסוכה הגדולה שהיו בונים עבורו בחצר, ודלתה כמעט שלא נפתחה בכל ימי החג.
ובעיקר, הנעימות, ומאור פניו בכל עת.
רבי מאיר, נולד בבריסק בשנת תרפ"ט, עם פרוץ המלחמה העולמית נמלט עם אביו לווארשא, ומשם, הצליחו להימלט התופת, והגיעו לארץ ישראל, עם כמה מאחיו, כשאמו ועוד מאחיו ואחות אחת, נותרו בווילנא, ונהרגו בידי הנאצים ימ"ש.
בבואו לירושלים קנה את תורתו ב"עץ חיים" אשר בירושלים.
בשנת תשי"ט נששא לאשה, את רעייתו לבית בנדיקט מבני ברק.
כל ימים גר בשיכון אגודת ישראל ברח' חזנוביץ. וכל ימיו הרביץ תורה לתלמידים מקשיבים.

לפני מספר שבועות, לקה באירוע מוחי, שממנו לא קם, היה מאושפז בבית חולים עד לפטירתו במוצאי שבת האחרון.
לפנינו מאמר ליחוסו, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

 במוצאי שבת האחרון נפטר לבית עולמו הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק בהותירו אחריו משפחה מרוממת ותלמידים רבים, הגר"מ היה בן 87 בהסתלקותו.

להלן ידיעות על משפחתו וייחוסו למעלה בקודש, בייחוס זה יש להאריך הרבה עד אין קץ, נשתדל לקצר ולכתוב את הידיעות החשובות ביותר.

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל חתן הרה"ג ר' יחיאל בנדיקט זצ"ל מבני ברק, על חותנו וייחוסו, להלן.

בן מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב מבריסק, רבי מאיר היה אחד מתוך אחד עשר ילדיו של הגרי"ז, אשר שניים מהם עודם חיים עמנו לאוי"ט, הבן הגאון רבי יוסף דב זצ"ל נפטר בב' באדר תשמ"א, הבן הגאון רבי רפאל זצ"ל נפטר בשנת תשנ"ז, הבן רבי חיים זצ"ל נפטר בשנת תש"ס, הבת הרבנית ליפשא ע"ה אשת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל נפטרה בתשרי תשס"ט, מלבדם הבת פריידל נפטרה בצעירותה. הבת גוטל, הבן נפתלי צבי יהודה, והבן שמואל יעקב הי"ד נרצחו בשואה יחד עם אמם מרת הענדל הי"ד, בת רבי חיים אויערבאך, בן רבי משולם אויערבאך, בן הגאון רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל "אמרי בינה" נפטר בירושלים ה' אייר תרל"ח, בן הגאון רבי יצחק איצק אויערבאך בעל דברי חיים,

האם היה הרב וואזנר מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ?

הזכרנו את אמירתו של הרב וואזנר שהוא "ספק מיוחס" להחכם צבי. אבל הוא ודאי מיוחס להתרומת הדשן, לרי אייבשיץ, ולהפנים מאירות.
את היחוס לפנים מאירות, כבר הזכרנו, וכעת נותר לנו לבאר את יחוסו אל רבי יהונתן אייבשיץ.

הזכרנו במאמרים הקודמים, את אחד מזקניו של הרב וואזנר, שמן הסתם, הוא האיש שעל שמו נקרא הרב וואזנר, והוא רבי שמואל ווייס מהעיר מיאווע [Myjava] שבסלובקיה.

ר' שמואל ווייס זה, היה חותנו של רבי בנציון שיף, אבי אמו של הרב וואזנר.

לא ידועים לנו פרטים רבים אודות רבי שמואל ווייס זה, רק שהיה גר בעיר מיאווע, שם כיהן ברבנות גיסו, רבי מרדכי ברודא. עוד נודע לנו מעט אודות צאצאיו, נודעו לנו שתיים מבנותיו, האחת כאמור, היא אשת רבי בנציון שיף הנ"ל, והשניה מרת מלכה היתה אשת רבי יעקב עקיבא סופר בנו של הגאון בעל הכתב סופר, כפי שכבר הזכרנו בעבר, כשכתבנו את יחוס אחד מצאצאיו, הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל.

מצבת רבי יהונתן אייבשיץ בהמבורג

כאמור, רבי שמואל ווייס היה חתנו של

• רבי נתן נטע ברודא אב"ד שוסבורג, הוא נולד בשנת תקל"ט, תחילה כיהן כרבה הראשון של העיר נאדאש, ולאחר מכן חזר על עיר הולדתו שוסבורג לכהן בה כאב"ד משנת תקע"ה, עד לפטירתו, ביום י"ב תמוז תר"ט, הוא קבור בעיר ווינה, ותשובות אליו נדפסו בשו"ת חתם סופר, ושו"ת מהר"י אסאד. בנו האחר היה מהר"ם ברודא אב"ד מיאווא.
• בן הגאון המקובל רבי מרדכי ברודא, דיין אמת ושופט צדק בק"ק שוסבורג, ובשם הגדולים כתב שהיה אב"ד שוסבורג, הוא היה ידידו הקרוב של החת"ס שהחשיבו עד למאד. נפטר ביום ז' אייר תקע"ה, ונספד על ידי החתם סופר בדרשותיו. מצבתו המפליאה קיימת עד היום בבית הקברות בעיר שוסבורג, ולאחרונה שופצה כראוי, על ידי ארגון אבותינו. וזה נוסח המצבה: יום ד' ז' אייר תקע"ה, איש יהודי ושמו, מרדכי ברודא, דרש טוב ודבר שלום: נפטר, באהבה רבה, בקדושה ובטהר', בקדרותא דצפרא, יום הנ"ל, ת נ צ ב ה
• בן רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ.
• ומעלה בקודש, מגזע רבי אברהם ברודא בעל האשל אברהם, וכן הובא במאמרו של ר' חיים גשטטנר בחוברת מיוחדת שהפיק המודיע להסתלקותו של הרב וואזנר, ביום כ"ח ניסן תשע"ה, עמ' מח. שכתב כך: "בחודש כסליו תשע"א זכינו לשמוע מרבינו זי"ע את הדברים הללו: ... אנו נכדים של רבי אברהם ברודא, רבי יהונתן אייבשיץ, ה'מגלה עמוקות', ה'חכם צבי', ה'תרומת הדשן', ה'פנים מאירות'." את היחוס אל הפנים מאירות כבר ביארנו במאמרים הקודמים, אודות החכם צבי כבר הבאנו במאמר הקודם, שנשתנה אצלו הגדר ל'ספק מיוחס'.

ועוד נשאר לנו לבאר את היחוס אל רבי יהונתן אייבשיץ,

בהקדמת ספר מאור החיים שהוציא לאור רבי נתן גשטטנר, בשנת תש"כ, כתב, כי רבי נתן נטע ברודא היה בן רבי מרדכי ברודא נכד הגאון רשכבה"ג רבי יהונתן אייבשיץ. אומנם, בחלוף השנים, הרחיב רבי נתן יותר, וכתב במפורש את סדר היחוס [בלהורות נתן על המועדים חלק ב, תשסד, ובלהורות נתן חלק יד, תשסו. ועוד קודם לכן, בשנת תשנ"ג בהערותיו שנדפסו בראש ספר 'אישים בתשובות החתם סופר', לרבי אלכסנדר זושא קינטליכר]. לדבריו, רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ, היה חתנו של רבי נתן נטע אייבשיץ בנו של רבי יהונתן אייבשיץ.

משפחת שיף מצעהלים - וינה, היחוס לפנים מאירות

עוסקים אנו ביחוסו של הרב וואזנר, וכעת נספר על יחוסו מצד אמו.

כאמור, אבי אמו של הרב וואזנר, היה רבי בן ציון שיף מוינה. תלמיד המהר"ם שיק, ותחילה נביא כאן סיפור מעניין אודותיו שנשתמר במכתב ששלח הגאון רבי יוסף פיש מרוזנברג בשנת תרל"ז אל המהר"ם שיק, ונשתמר המכתב המקורי בכתב ידו, אצל האספן הנודע רבי שאול הוטערר מאנטוורפן, ונדפס בשות מטה יוסף, במהדורה החדשה בני ברק תשסה, עמ' רכ, וכך הוא כותב בשלהי המכתב:

"אחרי אשר חתמתי שמי, ויקר אלי איש א' ירא וחרד לדבר ה' מאד ובר אוריין חשוב, ואמר: הנני שמח מאוד מאוד על כי מצאתיך כותב אגרת להגאב"ד דק"ק חוסט נ"י, זה שני ירחים [הייתי] בע"מ וויען ונקראתי מהקצין הרב ... מו"ה בנציון שיף נ"י לבוא אצלו בליל [שב"ק] לסעודת זכר, ונעניתי לו ראשי, והל[כתי ... ע]ם אחוזת מרעים, וכאשר ראינו סביב ל[החדר] ולא ראינו שום קינדבעט בריפף [שמירה ליולדת] ... [על מ]טתה של יולדת, כן תמהנו ושאלנו ... היתכן שמדקדק במצות כמוהו יניח ... כזה הנהוג בכל בתי ישראל ה ...נפלאות היא בענינו – והוא השיב ... [מ]יין רבי חוסטער רב האט גע[זאגט] ער האלט ניכטס דאפאן דארום ... ע"ז השבנו אם גם איש נ[אמן] ... מעם הוא, קשה להאמין על צ... שאל נא עתה את [הרב] נ"י בעצמו, אולי ייטיב עמנו לגלו[ת] ... [הטעם] בזה.

ועתה נמשיך ביחוסו, ותחילה נספר על יחוס אבותיו של רבי בנציון שיף, בתיקון טעות ממה שכתבנו בפעם הקודמת. וזה סדר היחוס, על פי כתבי רבי אברהם בנדיקט בספרו באר המועדים חלק ב', ועל פי ספר יחס משפחת שיף שנדפס בוינה תשי"א, ומקורות נוספים.

• רבי בנציון שיף, [ברנדר שיף] נולד בשנת תר"ד בעיר צעהלים, לאביו רבי יעקב יצחק שיף, ולאמו מרת טשארנא. כאמור, בבחרותו למד בישיבתו של המהר"ם שיק בחוסט, ונחשב לאחד מחביבי תלמידיו, והיה מספר עובדות רבות שראה אצל רבו. נשא לאשה את בתו של ר' שמואל ווייס ממיאווע, כאמור, אחר נישואיו קבע ר' בנציון את מושבו בוינה, ואף שימש כנשיא ק"ק שיפשהול בעיר, נפטר ביום כ"ו טבת תרע"ח, והובא לקבורה בעיר צעהלים, מקום מגורי אבותיו.
• אביו, רבי יצחק יעקב שיף, [איגנץ שיף] ממיסדי קהילת החרדים בוינה, ק"ק שיפשוהל, בה כיהן הגאון רבי זלמן שפיצר כאב"ד. נולד בשנת תקס"ב נשא לאה את מרת טשארנא בת חנה, היא נפטרה ביום י' אב תרכ"ד, אז נשא ר' י' יצחק אשה שניה בשם גיטל שלוס, היא האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת תרמ"ב. ר' יעקב יצחק חתום פרענומעראנטן מצעהלים על ספר עקידת יצחק, פרעשבורג תר"ט. נפטר ביום י"ד חשון תר"ל, והובא לקבורה בק"ק צעהלים. צאצאיו: היו לו 12 ילדים מאשתו הראשונה, ארבע בנות ושמונה בנים, ומהם ר' שמואל שיף זו' מרים קאהן, אבי ר' דוד שיף, אשר מצאצאיו יצאה משפחת שמידל ועוד. אחת מבנותיו של רבי יצחק יעקב, היתה דבורה אשת ר' יחיאל כץ קליין אשר מצאצאיו יצאה משפחת בנדיקט ועוד.
• אביו רבי בנימין שיף, נולד בשנת תקמ"ב בעיר שליינינג, ועבר עם אביו לצעהלים. בהיותו כבן שמונה עשרה, נשא לאשה את מרת מרים. נפטר ט"ו טבת תר"ט בצעהלים. היו להם תשעה ילדים, ומהם: שלמה הירש שיף נפטר תרמא, גבריאל שיף נפטר תרנה, אברהם נפטר צעיר תקצט, ור' יצחק יעקב הנ"ל.

אהה! רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל

בבני ברק נפטר בליל הסדר הגאון הגדול פוסק הדור רבינו שמואל הלוי וואזנר.

ואלו תולדותיו, נולד בוינה ביום ב' אלול תרע"ג, למד בישיבת נייטרא ובישיבת חכמי לובלין אצל הגאון רבי מאיר שפירא.

ביום ל' ניסן תרצ"ז נשא לאשה את זוגתו מרת רבקה בת רבי מרדכי גלבר בבית הכנסת הגדול בפרעסבורג, היא נפטרה לפני קרוב לעשרים שנה ביום י"ט טבת תשנ"ו.

הרב וואזנר [משמאל] בצעירותו, עם חבר בית דינו הגרי"ש אונגר

בראשית שנת תרצ"ט עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים שלא קיבלה אישור כניסה לארץ ישראל, ואחרי חודשיים של שיוט מול חופי ארץ ישראל, כשנגמר הדלק בספינה, קפצו שישה עשר מן המעפילים אל הים במרחק שני קילומטר מן החוף, ומתוכם רק שישה שרדו והגיעו אל החוף, בהם הרב וואזנר ורעייתו.
בתחילה קבע מושבו בירושלים, בשכונת בית ישראל, ואחר כך בגבעת שאול, באותם ימים היה מוסר שיעור בגרמנית בשכונת בית וגן. 
בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הזמנתו של מרן החזון איש, לכהן ברבנות שכונת זכרון מאיר, ושם יסד את ישיבתו  - יח"ל - ישיבת חכמי לובלין, על שם רבו הגר"מ שפירא, ותלמידי הישיבה שנהרגו בשואה.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי יוסף צבי וואזנר, נולד ביום י"ג ניסן תרמ"א, נשא לאשה את מרת רחל (רוזה) לבית שיף, שנתברכה לפני נישואיה מהחפץ חיים שתזכה לזיווג הגון ולבן שיאיר את העולם כולו, אחרי שויתרה על הצעה מפתה להצטרף לאופרה הוינאית.

הגאון רבי חיים נאה

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.

רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.

בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.

רבי חיים נאה לעת זקנה

בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.

רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.

זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

• בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
• רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
• הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
• מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
• מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
• מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
• מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

בעל הקדושת יום טוב מסיגעט

היום כ"ט שבט מלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של הגאון רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגעט, דור רביעי בשושלת הרבנים למשפחת טייטלבוים. לפני שנציג כאן את מגילת היוחסין שלו, נתעכב קמעא בתולדותיו.

רבי חנניה יום טוב, או כפי שכונה בפי כל, ר' ליפא נולד ביום ו' סיון תקצ"ו, לאביו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ולאמו מרת רחל לבית אשכנזי. 

בבחרותו נשא לאשה את מרת רייצא בת האדמו"ר רבי מנשה רובין נכדו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ, ממנה לא נולדו לו ילדים, ולאחר כעשרים שנה הפקיד לה גט בבבהיתר מאה רבנים. בשנת תרכ"ד בהיותו פחות מבן שלושים, נתמנה לרבה של העיר טעטש, בה כיהן ברבנות במשך קרוב לעשרים שנה. 

בשנת תרל"ח נשא בשנית אשה, את מרת חנה בת דודו רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. בשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של העיר סיגעט, בה כיהן למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ט שבט תרס"ד, לאחר מחלת לב ממושכת. אלפים מיהודי האיזור נהגו בו כאדמו"ר, והעריצו אותו עד למאד. 

מצבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא. ויקי

לאחר פטירתו הדפיסו מדברי תורתו את הספר קדושת יום טוב על התורה ומועדים.

ואלו הם צאצאיו של רבי חנניה יום טוב ליפא:

• רבי חיים צבי טייטלבוים ממלא מקומו כאב"ד סיגעט, בעל העצי חיים, נולד תר"ם, נשא לאשה את מרת ברכה סימה בת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, נפטר בצעירותו ו' שבט תרפ"ו. רבים מילדיו נפטרו צעירים, והרבה מצאצאיו נהרגו בשואה. נשארו כמה מהם, והבולט שבהם הוא רבי משה טייטלבוים שכיהן כממלא מקום דודו רבי יואל כאדמו"ר מסאטמאר, ונודע בחיבורו ברך משה.

נשותיו של החוות דעת

אחרי אשר עמדנו על יחוסו הרם של רבי יעקב מליסא, אשר הוא בן אחר בן עד לרבינו החכם צבי, נעבור כדרכנו אל יחוס נשותיו של רבי יעקב. על פי המסופר, היו לו לרבי יעקב שלש נשים, ואת שלושתן נאלץ רבי יעקב לגרש, אולם יש ברשותינו מידע רק על שתים מנשותיו. ואלו הן.

אשת נעוריו של רבי יעקב, היתה כאמור בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב, אשר מלבד היותו מנכבדי העיר סטניסלב, היה לו גם יחוס אבות גדול, הוא היה בן ר' אריה לייב מבוטשאטש שהיה מנהיג המדינה בגליל לבוב, ונודע בשם ר' ליבש ראש המדינה, בן ר' יצחק מיאברוב פרנס ומנהיג דד' ארצות.

ר' יצחק מיאברוב היה מצאצאי ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא, רק לא ידוע בוודאות כיצד. כפי הנראה שם אביו היה ר' אלעזר, בן ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא - דער הויכער ר' לייב, ומעלה בקודש.

ר' נפתלי הירץ מסטניסלב הנזכר, היה חתן רבי אברהם אב"ד סטניסלב, מגזע רבי יצחק הגדול מפוזנא, ומעלה בקודש.

ר' אריה לייב מבוטשאטש הנ"ל, אשתו מרת יוכבד בת ר' דוד מזאמושטש, בן רבי אריה לייב אב"ד בריסק וקראקא מחבר ספר שאגת אריה הראשון, ומעלה בקודש בן אחר בן עד לרבינו הב"ח.

ר' דוד מזאמושטש הנ"ל, אשתו מרת אסתר בת הרב הגאון ר' יצחק, בן הרב הגדול מ' אליעזר שהיה נקרא ר' ליזר לאדמריר [על שם עירו לודמיר], אחיו של הגאון הגדול מ' יעקב מלובלין אביו של הרבי ר' העשל, ומעלה בקודש.

*  *  *

אשתו השניה [או השלישית] של רבי יעקב מליסא, היתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו.

רבי יעקיל מרימנוב, הוא רבי ישראל יעקב אשכנזי, נפטר בבראד כ"ז ניסן תקע"א, ושם אביו ר' יהודה לייב מהרימלוב. יחוסו מעלה לא נודע. ר' יעקיל, היה גיסו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, ונזכר בשו"ת שלו, חושן משפט סי' עז: "שאלה מכבוד גיסי החכם השלם מופלג בתורה וביראה המנוח מוהר"ר יאקיל זללה"ה".

יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם

אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 

האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.