האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב

היום מלאו שבעים שנה לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי שלמה חיים פרלוב מבוליחוב.

רבי שלמה חיים נולד בשנת תר"מ בעיר נובומינסק. מילדותו עסק בתורה, והיה רגיל להתכתב עם רבני פולין, והיו משיבים לו בתארים גדולים, כי לא ידעו שהכותב הוא ילד צעיר (ראה בשו"ת מנחת משה, תשובה אליו משנת תרנ"ד). 

תמונה מימי צעירותו של הרבי

הרבי עם בנו

נסמך להוראה מכמה מגדולי הדור ברוסיה ובגאליציען. בשנת תרס"ה נתקבל לממלא מקום דודו וחותנו בבולחוב. מפורסם בלמדנותו ובאהבתו את הבריות. הקים בעירו ישיבה לבחורי חמד שעמדה תחת חסותו. חיבר ספרים רבים: סדור קהלת שלמה (תרס"ז). מקדש שלמה על תהלים, תרצ"ז, ובהקדמתו פרט את יחוסו. בנין שלמה, יד שלמה, ספר 'תוספות חיים' [הוכן על ידו לדפוס אלא שנמנע מלהדפיסו בהוראת אביו. דוגמא ממנו נדפס בקובץ שפתי צדיקים, גליון ד]. 

הנאצים הארורים הוציאוהו להורג ביום י"א תמוז תש"ג, בכיכר העיר סטרי.

זוגתו מרת פייגה דבורה, בת דודו אחי אביו רבי יהושע העשיל מבולחוב. נהרגה עם אמה ובתה ביום ח' תשרי תש"ב בבולחוב.

תמונתו מימי השואה

צאצאיו:
רבי יעקב יהושע העשיל פרלוב, נולד אחרי תרס"ה, נפטר צעיר לימים, ביום י"ג אלול תרצ"ז.

רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן

בערב ראש השנה, נפטר בבני ברק, הרב הצדיק רבי יצחק יעקב רבינוביץ - האדמו"ר מביאלה רמת אהרן (בתמונה, יושב, עם האדמור מסטריקוב. צילום: העולם החרדי).
נסקור כאן בקצרה את שושלת יחוסו.

רבי יצחק יעקב נולד לאביו האדמור הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא.

אביו, רבי יחיאל יהושע מביאלה, נודע כאיש קדוש ופועל ישועות, הוא נולד ה' טבת תרס"א בשעדליץ, לאר פטירת זקנו ואביו, והוא בן חמש שנים, עבר להתגדל בבית אבי אמו הרה"ק רבי לייבוש מאוזרוב, ולמד אף אצל האמרי אמת מגור, בשנת תרפ"ג שב לעירו שעדליץ לקומם את החסידות מחדש. בימות המלחמה נמלט לרוסיה משם גורש לסיביר, עד שלאחר תלאות רבות הגיע בשנת תש"ז לארץ ישראל. כאן נודע לאחד מחשובי האדמורים בירושלים, עד לפטירתו בכ"א שבט תשמ"ב. מחברתו הצדקנית מרת חנה פעשא [בת ר' חיים אליעזר הכהן ברנהולץ], נפטרה ט' סיוון תשנ"ב.

אביו, רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמור מביאלא בשעדליץ, אלא שלא ארכו הימים, ואף הוא נפטר לבית עולמו, בז' חשוון תרס"ו. הוא היה חתנו של הרה"ק רבי לייבוש השני מאוז'רוב - רבי אריה לייב אפשטיין, בעהמ"ח 'ברכת טוב'.

אביו, רבי יעקב יצחק האדמור הראשון לבית ביאלה, בעל ה'דברי בינה', נולד בי"ד טבת תר"ז, נשא לאשה את הרבנית הצדקנית מרת רחל לביאה בת הרב הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, בשנת תרל"ג לאחר פטירת חותנו בכ"ח ניסן, הוכתר רבי יעקב יצחק לאדמור, מכיוון שרעייתו היתה בת יחידה להוריה, נחשב הוא לממשיך דרך חותנו בחסידות. רבי יעקב יצחק נפטר כ"ג אדר ב תרס"ה.

אביו, הרב הקדוש רבי נתן דוד משידלובצה, רעייתו הרבנית מרת דבורה פעריל.

אביו, הרב הקדוש רבי ירחמיאל מפשיסחא, חתן רבי דב אב"ד שדה לבן וקראשניק.

אביו, רבי יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחא, זיע"א.

אביו, רבי אשר, מגיד מישרים בפשעדבורז.



משפחת חותנו

רבי יצחק יעקב רבינוביץ, היה חתנו של הרה"צ רבי אברהם אביש קנר מטשחויב - חיפה, בן רבי יעקב שמשון קנר בן רבי משה קנר, חתן הרה"ק בעל התורת חיים מקוסוב.
רבי אברהם אביש, היה מצד אמו נכד רבי משה הלברשטאם מברדיוב בנו של בעל הדברי חיים מצאנז.
חותנו של רבי אברהם אביש, היה הרה"צ רבי מרדכי משה יוסף מוסקוביץ מסוליצא, ומעב"ק, מגזע המגיד מזלוטשוב, רבי מאיר מפרימישלאן, השר שלום מבעלז, ראפשיץ, ועוד.