‏הצגת רשומות עם תוויות וולף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות וולף. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

רבי חיים דוב רוט חמש שנים לפטירתו

לפני חמש שנים, ביום ז' אב תשס"ו, נפטר הגאון רבי חיים דוב רוט זצ"ל, על אף היותו צעיר לימים, ולא נמנה בין זקני הדור, שהרי היה סך הכל בן חמישים וחמש שנים בפטירתו, כבר הספיק להטביע את חותמו בהרבה מקצועות בתורה.
 
רבי חיים דוב נולד בשנת תשי"א, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', שם המשיך ללמוד גם אחרי נישואיו, עד שנסמך להוראה מרבו הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל ראש הישיבה.

הרביץ תורה לרבים בישיבות, בקרית ישמח משה, ובבני ברק. שמו נודע אף כפוסק הוראה, ועם הקמת בית החולים לניאדו בנתניה, נתמנה על ידי האדמו"ר מצאנז, לשמש כרבו של בית החולים ולהיות הפוסק ההלכתי בכל השאלות בו.

שמו נודע בעיקר, כאשר שימש כרב מחלקת רישום נישואין ובירור יוחסין, במועצה הדתית בפתח תקוה, עת עמד על המשמר לבל יכנסו בכרם ישראל זמורות זרות. בקיאותו בעניינים אלו, הביאה לכך שנצטרף לפעמים כדיין בהרכב בית הדין בנושאי יחוס.

רבי חיים דוב חיבר ספר 'משמרת השבת', בו נתגלה כוחו הגדול בבירור הלכות שבת. עוד מתורותיו נדפס בספרים שחיבר בנו יבדלחט"א.

בית אבותיו
רבי חיים דוב, היה בנו של הרב מיכאל יצחק רוט ראש משמרת השבת בבני ברק, שהעמיד גופו וממונו להזהיר על השבת, והיה מעורר ומהמחזקים תמיד במצוה זו. נפטר ב' אדר תשנ"א.

בן ר' מנחם מנס רוט.

ר' מיכאל יצחק, היה חתנו של ר' שמואל, הוא היה תלמיד חכם גדול, מגידולי הישיבה הקדושה דוולאזין, כפי שהעיד עליו הגאון ר' מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל.
משפחת חותנו
רבי חיים דוב, היה חתנו של הרה"ג ר' יהושע ברגהולץ מהרצליה. ר' יהושע ברגהולץ, יליד העיר לובלין, היה מחסידי אוסטרובצא, ועוד זכה ליצוק מים על ידי הרבי הזקן רבי מאיר יחיאל מאוסטראווצא, לאחר פטירתו של הרבי, היה תלמיד מובהק לבנו ממשיך דרכו רבי יחזקאל הלוי [הלשטוק] מאוסטרובצא הי"ד. אף זכה ונשלחו אליו בשנת תרצ"ה חידושי תורתו של ר' יחזקאל בפקודת הקודש, ולימים הובאו לדפוס על ידי צאצאיו.

יום שלישי, 1 במרץ 2011

יחוס האחים הרבנים למשפחת וולף

מסורת משפחתית עברה בקרב בני משפחת הרבנים וולף מגליציה, המיחסת את משפחתם, כצאצאים של הב"ח והרבי ר' העשל.

שלשה אחים היו, רבי אלקנה שמואל וולף אב"ד קאלוואריה, רבי ברוך מנחם מנדל וולף ראב"ד בוכניה, ורבי פנחס דוד יהושע העשל וולף ראב"ד וישניצא. אחותם נישאה לרבי יחזקאל פרנקל אב"ד הוסיאטין.

אביהם של האחים הללו, היה רבי נתן אהרן וואלף, הוא כיהן כרבה הראשון של העיר אושפיצין, לא נטל שכר על רבנותו, כי היה עשיר. בשו"ת 'כנף רננה', מר' נתן נטע לנדא אב"ד צאנז (יו"ד ח"א, סי' י"ח), נדפסה תשובה "לידידי הרב וכו' מו"ה נתן אהרן וואלף". רבי נתן אהרן נפטר בשנת ת"ר לערך.

אביו, רבי משה אליעזר וולף אב"ד צאנז, היה מתלמידי המגיד הקדוש ממעזריטש, נודע למקובל גדול ועושה פלא. נפרסם בשם ר' משה זאוואדער. כיהן כרב בצאנז על מקום זקינו, בזמנו של רבי ברוך לנדא רב דגליל צאנז. האריך ימים, ונפטר בזקנה מופלגת בהיותו כבן מאה ושבע שנים. בשנת תק"פ או תק"ץ.
 אביו רבי יהושע העשל.
אביו רבי משה אב"ד צאנז. הוא כיהן כרבה הראשון של העיר צאנז. במחצית השניה של שנות הת'.

על פי מסורת המשפחה, רבי משה היה מצאצאי הב"ח ונשא את נכדתו של הרבי ר' העשל, בת בנו הגדול יהודה.

*     *     *

והנה, בבואנו לברר את מסורת המשפחה, נלך תחילה אל מה שכותב הסופר רבי מאיר וונדר, בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', חלק ב' עמוד 761. הוא כותב שיש שפיפקו במסורת זו, כי לרבי ר' העשל לא היה בן בשם יהודה. וכלל לא ידוע על היותו מחותן עם הב"ח. ואכן, כל כותבי קורותיו של הרבי ר' העשל במהלך השנים, ובמגילות היחוסין הנפוצות, הזכירו לרבי ר' העשל, בנים בשם מרדכי ושאול ואלעזר אך לא הזכירו בן בשם יהודה לייב. אלו דבריו של וונדר, אך במחקר חדש אפשר לגלות דברים שלא היו ידועים גם לסופרים הגדולים...


יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

הרב שלמה קרליבך אב"ד ליבעק ומשפחתו


עץ המשפחה של רבי שלמה קרליבך, שהתחלנו לעסוק בו בשבוע שעבר, עולה ומסתעף מעלה מעלה, עד לגדולי האחרונים, כהט"ז והב"ח, כפי שנחקק על מצבתו של רבי שלמה בהר המנוחות, אומנם, במסגרת מאמרים אלו בבלוג, לא נפרוש את כל אילן היוחסין שלו, אלא, נעסוק יותר במשפחתו הקרובה.
הזכרנו במאמר הקודם, את אביו של רבי שלמה, הוא רבי נפתלי קרליבך, ואביו של האחרון, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, משנת תר"ל כיהן כאב"ד על מקום חותנו רבי אלכסנדר זוסמן אדלר, חתנו של רבי אפרים פישל יואל, מגזע משפחות מיוחסות בישראל, רבני ליסא וברודי לאורך הדורות.
[תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הלוי הורוביץ, שהפנה אותי למקורות רבים אודות משפחה זו, אין הרבה בקיאים כמוהו בתולדות משפחות בכלל, ומשפחות רבני גרמניה בפרט].

צאצאיהם של רבי שלמה קרליבך וזו' מרת אסתר:

א. ר' אלכסנדר קרליבך, נולד בשנת תרל"ג בליבעק, חתנו של הגביר המובהק יהושע זעליג פרסיץ ממוסקבה. עסק במסחר, וניהל בנק בליבעק, אך תמך באחיו ר' יוסף צבי ועזר לו בהחזקת התלמידים, נפטר שם בשנת תרפ"ה. בנו ר' יוסף צבי היה באמריקה.
ב. רבי עמנואל שלום מנחם קרליבך, נולד בליבעק בשנת תרל"ד, נשא את מרת מינדל למשפחת יואל, היה ממניחי היסוד להקמת אגודת ישראל, ופעל רבות לחיזוק היהדות בכלל. בשנת תרנ"ט בהיותו אך כבן עשרים וחמש שנים, נתנה לכהן כרבה של מעמל, שם כיהן עד לשנת תרס"ו, או אז, נקרא לכהן כרב בעיר הגדולה קעלן, עיר בה כיהן עד לפטירתו, ביום ט' כסלו תרפ"ח, והיא האריכה ימים אחריו, עלתה לירושלים עם כמה מבניה ונפטרה שם בשנת תש"ח.
ג. ר' שמשון קרליבך נולד בליבעק בשנת תרל"ו, נשא לאשה את מרת רזי למשפחת גראופה, ר' שמשון עסק במסחר, ונהרג הוא ואשתו שניהם בריגה, הוא נהרג מיד בתחנת הרכבת, ביורדו מן רכבת הגירוש שהביאתם מגרמניה בידי הנאצים ימ"ש.
ד. מרת בלה נולדה בשנת תרל"ז, אשת רבי מרדכי יהודה ראזענאק רב בעיר בערמען, היה תלמידו של בעל ה'שבט סופר' בפרשבורג. בלה נפטרה באמריקה בשנת תשכ"ב.
ה. הגאון רבי אפרים קרליבך נולד בשנת תרל"ט בליבעק, נשא לאשה את מרת גרטרוד למשפחת יעקובי, בשנת תר"ס בהיותו כבן עשרים, נתמנה לכהן כרבה של העיר לייפציג, וכיהן בה שלושים ושש שנים. פרסם ספרי דרוש והלכה, ומחקרים היסטוריים, פעל רבות לטובת היהדות בעירו בפרט ובגרמניה בכלל. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל, וזמן קצר לאחר מכן נפטר בט"ז תשרי תרצ"ז, ומנוחתו בבית הקברות הישן בתל אביב, סמוך לקברו של הגאון רבי שלמה אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, על מצבתו נכתב שהיה מראשי גלות אשכנז. רעייתו האריכה ימים עוד אחריו, ונפטרה בשנת תשט"ז. בנם הוא ד"ר עזריאל קרליבך, (נקרא על שם הגאון רבי עזראיל הילדסהיימר) שהיה ממיסדי העיתונות העברית בארץ ישראל, בבחרותו בהיותו כבן חמש עשרה שנים, נסע לליטא ללמוד בישיבות סלבודקה וטעלז, בשנת תרפ"ז עלה לארץ ישראל, ולמד שנתיים בישיבת מרכז הרב בירושלים.
ו. מרת שרה נולדה בליבעק בשנת תר"מ, אשת רבי משה (מוריס) שטרן, שהיה ראש וראשון לספרנים היהודים בגרמניה, היא נפטרה בשנת תרפ"ח והוא בשנת תרצ"ט, שניהם בברלין.
ז. רבי משה קרליבך נולד בליבעק בשנת תרמ"ב, עסק במסחר, נפטר בשנת תרצ"ט בלייפציג שבגרמניה, זוגתו מרת רעכא, האריכה ימים ונפטרה בזקנה מופלגת בירושלים, בשנת תשנ"ד. בנם רבי נפתלי קרליבך נפטר ד' שבט תשס"ה, ונדפס לזכרו ספר זכרון 'מרומי נפתלי', ירושלים תשס"ו, ובו חידושי תורה מצאצאיו, גדולי תורה בארץ הקודש, ועוסקים בהרבצתה. בתם של רבי משה ורעכא, היא מרת לאה (הלנה) אשת הג"ר שמשון רפאל וייס, בשנת תרפ"ט נסע ללמוד בישיבת מיר, והיה מעודד בחורים רבים לנהוג כמותו ולנסוע מגרמניה ללמוד בישיבות ליטא, נישאו בשנת תרצ"ו, בשנת תרצ"ט עברו לאמריקה, שם כיהן כר"מ בישיבת בית יהודה, דטרויט, ועמד בראש אגודת בתי הכנסת החרדים בארה"ב. כמו כן, נשא גם בתואר נשיא ישיבת מיר באמריקה. בשנת תשל"ב עלו לארץ הקודש, הוא נפטר בשנת תש"ן בניו יורק שם שהה בחודשים האחרונים לחייו עקב מחלה. גם צאצאיו מכהנים כיום כראשי ישיבות בארץ הקודש.
ח. המפורסם שבין בניו של רבי שלמה קרליבך, היה הגאון רבי יוסף צבי קרליבך, נולד בשנת כ"ב שבט תרמ"ג בליבעק, בצעירותו למד בסמינר לרבנים אצל הגאון רבי דוד צבי הופמן, לאחר מכן, שהה תקופת מה בירושלים בסוף שנות התר"ס, כמורה בבית הספר של למל, זכרונותיו מהתקופה ההיא מרתקים, ומלמדים במידת מה על מורכבותה של העיר. במלחמת העולם הראשונה היה בקובנה כקצין לעניני דת בצבא הגרמני, ובהיותו שם, פעל רבות לחיזוק הדת בקרב החיילים ובני העיר, ולהעמדת הישיבות על תילם, והעיד עליו רבי ראובן גרוזובסקי, שאלמלא הוא, היו השלטונות הצבאיים את שערי הישיבות בליטא. בשנת תרע"ט, נישא בברלין למרת שארלוט [אלישבע חנה] בת הד"ר פרויס. לימים בשנת תרפ"ו נבחר לשבת על כסא הרבנות הנכבד דק"ק אלטונא, ומשם נבחר לעיר הגדולה המבורג, כסאות עליהם ישבו גדולי הדורות לאורך השנים, ברבות הימים נתמנה כרב הכולל של חרדי גרמניה. בימות המלחמה הנוראה, אף שהיתה בידו האפשרות לא עזב את קהל עדתו, וגורש עמם לריגא, חמשה מילדיו נסעו לאנגליה בעת המלחמה וכך ניצלו ועלו לארץ הקודש, אך הוא עם רעייתו וכמה מילדיו נעקד"ה בריגא על ידי הגרמנים הנאצים ימ"ש. לזכרו נדפסו כמה ספרים, מהם, 'יוסף קרליבך ודורו' (אנגלית), ניו יורק תשי"ט. 'איש יהודי', ניו יורק תשס"ח. מאמר מסכם לתולדותיו, נדפס ב'אלה אזכרה', על קדושי השואה.
ט. מרת צילי נולדה בשנת תרמ"ד בליבעק, אשת ר' יהודה אריה נויהאוז מהעיר רוטנבורג, נין ונכד לבעל האשכול. הוא נולד בשנת תר"מ ברודענבורג, היה שומר הקודש בכמה קהילות בגרמניה, ובימי המלחמה היה במחנה טרזינשטאט ושם נתגלה כמנהיג, לאחר המלחמה היה רב באמריקה, נפטר בשנת תשי"ד בדיטרויט, והיא נפטרה בשנת תשכ"ח בניו יורק.
י. ר' דוד קרליבך, נולד בשנת תרמ"ו בליבעק, נפטר בבחרותו בשנת תרע"ג, בעיר הלברשטאט.
יא. מרת מרים נולדה בליבעק בשנת תרמ"ח, אשת ר' זאב כהן. בנו האחד היה יהודה ליאו כהן הי"ד, שמסר את נפשו למען ילדי ישראל בשואת אירופה, וניספה באושוויץ. יתר בניהם עלו לארץ ישראל ונשתרשו בה. שלמה כהן אברבנאל, היה המשנה לראש המוסד, חיים (הרמן) כהן היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בצעירותו למד שנתיים בישיבת מרכז הרב אצל הרב קוק. אודות אח שלישי אלכסנדר כהן שהיה מהנדס עיריית בני ברק, נדפס ספר הזכרון 'שבת בראשית'. 
יב. רבי נפתלי (לודוויג) קרליבך הנזכר לעיל בארוכה, אביו של רבי שלמה.

משפחת קרליבך המורחבת

אביו של רבי שלמה קרליבך מליבעק, היה רבי יוסף צבי קרליבך, הוא נולד בכ"א תמוז תקס"ב, בשנת תקצ"ד נשא לאשה את מרת צילי למשפחת שטרן מהעיר מישלבך. הוא נפטר בכ"ז כסלו תרמ"ב, והיא נפטרה בי"ג סיון תרמ"ג.
צאצאיהם: א. מרת שרה אשת ר' אהרן פרוינד. ב. ר' עמנואל מנדל קרליבך משטוטגרט, רעייתו מרת הינדלה בת למשפחת וולף. ג. ר' משה קרליבך, זוגתו מרת קרולינה למשפחת רוטשילד מקונשטאט. ד. ר' הירש קרליבך, זוגתו למשפחת וייס. ה. ר' נתן קרליבך, זוגתו מרת גיטל (לינה) למשפחת שוואב. ו. ר' שלמה קרליבך אב"ד ליבעק הנ"ל. ז. מרת בילה אשת ר' דוד גריסהימר. ח. מרת רייצדה אשת ר' צבי סנדר. ט. ר' מרדכי קרליבך, וזוגתו למשפחת שוורצשילד.
אביו של רבי יוסף צבי קרליבך, היה רבי עמנואל מנחם (מנדל) קרליבך, נולד בשנת תקמ"ג, נשא לאשה את מרת בילה, [בת ר' הערץ (ופראדל) מארקס, בן ר' מרדכי ובלה מהילדסהיים]. מקום מושבו היה בעיר הילדסהיים שבגרמניה. רבי עמנואל נפטר בז' אייר תקצ"ה בהילדסהיים, ובילה נפטרה בי"א אב תקצ"ט.
צאצאיהם: ר' יוסף צבי קרליבך הנ"ל. מרת רחל אשת ר' משה חיים דרייפוס. מרת שושנה אשת ר' מאיר שמעון בנציגר ממנהיים. מרת שרה אשת ש"ב ר' רפאל מארקס. ר' אלעזר גרשון קרליבך. מרת פראדל אשת ר' אהרן רוטשילד.
אביו של ר' עמנואל קרליבך, היה ר' יוסף קרליבך, יליד העיר היידלברג, בשנת תק"ך לערך נשאת את זוגתו מרת שושנה ילידת פרנקפורט. הוא נפטר בשנת תקנ"א לערך, והיא נפטרה בח' סיוון תק"ע בהיידלברג שבגרמניה.
צאצאיהם: שלמה קרליבך. יהודה קרליבך. אשת מאיר מארקס. ר' עמנואל מנדל קרליבך הנ"ל. אברהם צבי קרליבך.

יום שלישי, 19 במאי 2009

שלשלת היחס של הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל

בשבוע שעבר הוכתה היהדות הנאמנה והעדה החרדית, בפטירתו של הגאון הרב מאיר ברנדסדופר.
הרב ברנדסדורפר כיהן כיהן שנים רבות כדיין בבית הדין של העדה החרדית. חיבר סדרת ספרים בהלכה 'קנה בושם' ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו בכל מקצועות התורה.
אפשר עוד רבות לספוד לר' מאיר, אך כאן אנו עוסקים בתולדות רבנים ומשפחותיהם, ולכן נעבור להתמקד בעץ המשפחה של ר' מאיר זצ"ל.
א. ר' מאיר ברנדסדורפר, היה בנו של הר"ר שלמה ברנדסדורפר [זו' מרת פרומעט לבית טייכטהאל] בר יהודה טרייטל ברנדסדורפר [זו' מרת אסתר לבית טייכטהאל] בר מאיר מבריגל [וזו' מרת חיה פייגל לבית וולף] בר יהודה טרייטל בר יעקב בר מאיר. על ר' מאיר זה, ראש המשפחה, מסופר שנתברך מהאחים הקדושים הר"ר אלימלך ור' זושא לדורות תלמידי חכמים.
ב. מרת פרומעט הנ"ל אשת הרב שלמה ברנדסדורפר, היא היתה בת דודו הרב יששכר שלמה טייכטהאל אב"ד פישטיאן [בעהמ"ח משנה שכיר, וזו' מרת פראדל לבית גינז], ב"ר יצחק טייכטהאל [וזו' גיטל בת ר' דוד זאב בראווער מצאנז וזו' שרה שפרינצא לבית לוסטיג] בן ר' יששכר שלמה טייכטהאל.
ג. מרת אסתר הנ"ל אשת ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, היתה בתו של ר' יצחק טייכטהאל הנ"ל, ואחות ר' יששכר שלמה.
ד. מרת חיה פייגל הנ"ל אשת ר' מאיר הנזכר בענף א', בת ר' שאול וולף מוישניצא, ב"ר דוד אלכסנדר. ומקובל במשפחה שהם מצאצאי הפני יהושע.
ה. מרת פראדל הנ"ל אשת ר' יששכר שלמה טייכטהאל הנזכר בענף ב', היתה בת ר' יעקב יוסף גינז [בעהמ"ח הרי בשמים, וזו' מרת שרה טויבא לבית לעבאוויטש], ב"ר שמעון גינז [ופראדל], בר גבריאל 'ממשפחה הרמה מגזע יוחסין הנודע בישראל הגה"ק רבינו עקיבא איגר (גינז) זצוק"ל' [ובלימלא].
ו. מרת שרה טויבא הנ"ל אשת ר' יעקב יוסף גינז, היתה בת ר' מאיר הכהן לעבאוויטש מסיגעט.
ומצד חותנו
ז. ר' מאיר ברנדסדורפר היה חתנו של הרב שמעון דוב קרישבסקי [זו' מרת רחל לבית תפילינסקי] בן הרב יוסף קדיש קרישבסקי [וזו' מרת רוחמה פייגא חיה לבית קובלסקי] בן ר' משה שדליצר [וזו' מרת שרה] ב"ר יוסף.
ח. מרת רחל הנ"ל אשת ר' שמעון דוב קרישבסקי הנזכר בענף ז', היתה בת הרב שמואל תפילינסקי מירושלים [וז' מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן] בן ר' נתנאל סופר מירושלים ב"ר שמואל ליפשיץ ב"ר נתנאל שעלה לירושלים ב"ר יעקב מוילנא.
ט. מרת רוחמה פייגא חיה הנ"ל אשת ר' יוסף קדיש קרישבסקי הנזכר בענף ז', בת ר' ראובן הכהן קובלסקי מביאליסטוק.


ועתה נבוא להרחיב מעט בתולדות הרבנים הנזכרים לעיל.
  • ר' שלמה ברנדסורפר, מראשי חבורת תולדות אהרן ומפורסם בעבודת התפילה שלו. בעהמ"ח שבט מיהודה, נפטר יט כסלו תשנ"ה, ומנו"כ בהר הזיתים בירושלים. רעייתו מרת פרומעט נפטרה י' חשון תשל"ז.
  • אביו ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, זכה להסתופף בצל הגה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. היה גיסו של בעל המשנה שכיר, ומחותן עמו פעמיים. נפטר י"ג סיוון תשכ"ט. זו' מרת אסתר נולדה בשנת תר"ם בעיר צאנז, ונפטרה כט אדר תשי"א. מצצאיו: א. ר' שלמה ברנדסדורפר הנ"ל. ב. אשת ר' יהודה גולדפינגר מירושלים, נפטר כ' תשרי תש"ן. ג. מרת ליבע לאה אשת ר' שלמה כץ ראש בית דין בפתח תקווה.
  • אביו ר' מאיר מבריגל, מנו"כ בקראקא. היה לו בן נוסף בשם ר' דוד אלכסנדר אביו של ר' משה וולף ברנדסדורפר מוישניצא – פתח תקוה.
  • ר' שאול וולף מווישניצא, על פי המקובל במשפחה הוא חוטר מגזע הפני יהושע, וכן כתוב על מצבות אחיו.
  • ר' דוד אלכסנדר וולף, ידועים לנו שלשה בנים שלו: א. ר' שאול וולף מוישניצא הנל. ב. ר' חיים אברהם וולף. ואחיהם הצעיר ר' דוד אלכסנדר, שנולד לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, הוא היה חותנם של ר' אביש אייזן ז"ל ושל ר' יוסף ריכטר הי"ד.
אצל בני המשפחה רשום ששם אביו, היה נתן אהרן. ולא ברור כי ר' זהו ר' נתן אהרן וולף אב"ד אושפיצין, כי לר' נתן אהרן זה היה בן בשם ר' פנחס דוד יהושע העשל וולף שהיה רב בוישניצא, ועל כל פנים, ודאי ששייכים לאותה משפחה. והם מצאצאי הר"ר העשל והב"ח ומעב"ק. וישנם עוד גרסאות נוספות אודות משפחת וולף.
  • ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נולד בשנת תרמ"ה בהונגריה. לפנים היה דיין בבוסערמין מקום מגורי חותנו, ובשנת תר"פ נתקבל כראב"ד בפישטיאן, היה מגדולי ההוראה באירופה לפני המלחמה ונתפרסם בספרו 'משנה שכיר' שנדפס בשנת תרפ"ד. בימי המלחמה חבר ספר 'אם הבנים שמחה', ובו קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל וליישבה.
ר' יששכר שלמה נהרג בשנת תש"ה סוף המלחמה ברכבת, ולא ברור אם זה היה בי' או י"ג שבט.
בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת פראדל בת ר' יעקב יוסף גינז, ומשנפטרה בדמי ימיה בי"ט תשרי תרע"ח [מנו"כ בפישטיאן], נשא לאשה את מרת נחמה בת ר' דוד פרידמן אבד"ק צעהלים [חתן ר' מנחם כץ אב"ד צעהלים ותלמיד החתם סופר], היא עלתה לארץ אחרי המלחמה והאריכה ימים, ונפטרה ד' סיון תשמ.
מזיווג ראשון נולדו לו: א. מרת פרומעט הנ"ל אשת ר' שלמה ברנדסדורפר. ב. החתן מאיר טייכטהאל הי"ד. ג. הבחור שלום טייכטהאל נפ' כ"ו תמוז תרצ"ז בוינה. ד. הבחור דוד טייכטהאל הי"ד, נהרג בצרפת ב' אייר תש"ג והועלה ארונו לקבורה בירושלים. ה. ר' שמעון טייכטהאל ז"ל נפטר י' תמוז תשנ"ג. מזיווג שני נולדו לר' יששכר שלמה ארבע ילדים שיחיו, ומהם חתנו ר' ברוך הלברשטאם זצ"ל מבני ברק [נפטר טו אב תשמ"ב], בנו של ר' אלישע הלברשטאם אב"ד גורליץ.
  • אביו, ר' יצחק טייכטהאל, בשנת תרפ"ד, כשהדפיס בנו את השו"ת משנה שכיר, עוד היה בין החיים, זו' מרת גיטל נפטרה י"ג סיוון תרע"ב בת חמישים שנה.
  • אביו, ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נזכר בשו"ת משנה שכיר, בהספד של רי"ש על אביו ר' יצחק, ומזכירו כ'הרב החסיד הצדיק אמת מגדולי חסידי רבנו הדברי חיים מצאנז שהיה מתפלל בבית מדרשו לפני התיבה בפניו בראש השנה ויום כיפור שנים רבות והיה ראש ישיבה כל ימיו והעמיד תלמידים הרבה'.
  • ר' יעקב יוסף גינז אבדק"ק בוסערמין בעהמ"ח הרי בשמים על התורה, נולד לאביו ר' שמעון ולאמו מרת פראדל, בכ"ז טבת בשנת תרי"ד בכפר יאנקאוויץ, למד תורה מפי כמה רבנים, וביניהם דודו זקינו ר' משה גינז אב"ד צעצע והמהרם שיק [ראה דרכי משה החדש, ברשימת התלמידים אות טו]. לכשנישא עבר לגור בסיגעט, סמוך על שולחן חותנו, [ומאז הסתופף בצילו של בעל היטב לב, ומפורסם המעשה שהלך עמו לבקר אצל רבו המהרם שיק בחוליו וכו'] שם בעיר הרביץ תורה בתלמידים בישיבה. ובשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של קהילת בארשאד-טשבא, ובשנת תרנ"ב, נתמנה כרב דק"ק ביסערמין, שם כיהן עד לפטירתו, ה' ניסן תרפ"ה. נזכר בספרי גדולי דורו [מהרם שיק, נהרי אפרסמון, בית שערים ושות ערוגות הבושם] נספד בספר גבורות יצחק לר' יצחק רוזנברג [חלק ב' ירושלים תשנא]. ר' יעקב יוסף גינז היה מצאצאי ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד, יש כמה השערות כיצד, אך אין בזה דברים ברורים כיצד היה מצאצאיו.
מבניו של ר' יעקב יוסף: א. ר' יהושע גינז בעהמ"ח גאולה וישועה [על ספר בראשית, מישקאלץ תש"ג], בשנת תר"ץ נתמנה לאב"ד אפץ במחוז העוועש ונספה בשואה, זוגתו מרת חנה יוטל בת ר' שמואל בנימין יונגרייז אב"ד פילק. ב. אשת ר' יהושע ציטרון ממלא מקום חותנו כאב"ד ביסערמין. ג. מרת פראדל הנ"ל.
  • ר' שמעון גינז, נולד ד' כסלו תקפ"ה בעיר צעצע ונפטר כ' אדר תרס"ג. היה שו"ב בזענטא עשרות בשנים. היו לו שתי נשים הראשונה מרת פראדל, ממנה נולדו לו עשרים בנים, ר' יעקב יוסף הנ"ל היה מהצעירים שבהם, ובזיווג שני נשא את מרת טשארנא [בת ר' חיים צבי ורייצל, היא נפטרה כה שבט תרע"ד] וממנה נולדו עוד ארבע ילדים.
מאשתו השניה נולד לו בנו ר' חיים צבי גינז, שהיה מזכיר הקהילה במונקאטש. ר' חיים צבי היה תלמיד בעל השבט סופר. [בזיווג שני נשא לאשה את מרת בלימה הי"ד שהיתה אשת ר' נח יעקב דייטש ר"מ בסעליש בתו של ר' פנחס חיים קליין אב"ד שם] בכתב העת צפונות [יז] נתפרסם מתוך פנקס כתביו של ר' חיים צבי, תשובה אחת משל אחיו. ועוד נתפרסם שם רשימות היארצייט שרשם, השופכות מעט אור על אבות המשפחה, ועל כמה מאחיו. על פי מקורות במשפחה, ר' שמעון זה היה בנו של ר' מרדכי לייב גינז, אך ברשימות של ר' חיים צבי עולה ברור כי שם אביו של ר' שמעון הוא גבריאל.
  • ר' גבריאל גינז מצעצע, אשתו מרת בלומלא [בת קילא] נפטרה ב' טבת תקצ"ז. על פי מסורת המשפחה היה ר' גבריאל בן אחיו של רעק"א, ויש המשערים כי היה בנו של ר' שמואל גינז מאייזנשטאט [נפטר יז שבט תקצה] שהיה אחיו של ר' עקיבא אייגר המפורסם מפוזנא, ונכדו של ר' עקיבא אייגר מפרשבורג. אך זה כנראה אינו נכון, שכן ברשימות היא"צ רשם ר' חיים צבי, שזקינו ר' גבריאל היה בן פיגאלא, ואילו אשת ר' שמואל גינז שמה היה ליבלה כמובא בספר אבני אש לוואכשטיין [מס' 501]. אחיו של ר' גבריאל היה ר' משה גינז אב"ד צעצע.
  • ר' שמעון דוב קרישבסקי נולד בשנת תרס"ו בירושלים, ונפטר י"ז בתמוז תשמ"א. אשתו רחל נולדה בשנת תרע"ג נפטרה י"ח חשון תשנ"ד.
  • אביו, ר' יוסף קדיש קרישבסקי, נולד בשנת תרל"ח ונתייתם מאביו בהיותו ילד צעיר, למד בישיבה בראדין והיה תלמידו של החפץ חיים. עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ה לערך, והיה מהראשונים שהחדירו את לימוד המשנה ברורה בארץ ישראל, נפטר י"ז תמוז תש"א. היה מגזע הרה"ק לייב שרה'ס. תולדותיו בספר 'ספר יוסף קדישא', ירושלים תש"ס.
צאצאיו: א. ר' חיים משה לייב קרישבסקי נולד תרנ"ו חתן ר' אברהם ישראל מרדכי גליס, נפטר ו' תשרי תשמ"ד. ב. מרת שמחה ליבא גיטל נולדה תרס"ד, אשתו [השניה] ר' דוד זכריה הלוי וואלעס, נפטרה כ"ג אדר א' תשנ"ה, והוא נפטר י"ז אייר תש"כ. ג. מרת עטקע נולדה בשנת תרס"ח, אשת ר' ישראל אייזנער נפטרה י"ד תשרי תשנ"ה, והוא נפטר יד טבת תשנד. ד. ר' יצחק זאב קרישבסקי נולד בירושלים בשנת תרס"ה, חתן דודו ר' טוביה פורטע, נפטר י' אייר תשנ"ט. ה. ר' שמעון דוב קרישבסקי הנ"ל. ו. ר' ראובן קרישבסקי, רב שכונת עץ חיים, נולד כ"ה סיוון תר"פ בירושלים, זו' מרת מלכה בת הרחמ"ד רבינוביץ נפטרה יט חשוון תשס, והוא נפטר לאחר חודשיים בעשרה בטבת תש"ס. ז. מרת פריידא נולדה בירושלים ז' טבת תרע"ט, אשת ר' שמואל שפירא מחשובי חסידי ברסלב בירושלים, נפטרה אייר תשס"ז בירושלים, והוא נפטר כ"א ניסן תשמ"ט.
  • אביו, ר' משה שדליצר, נפטר כד טבת תרמ"ו.
  • ר' שמואל תפילינסקי, נולד בשנת תרמ"ו לערך, בירושלים. ונפטר שבת הגדול י' ניסן תש"ה. חיבר ספר קונטרס הצוואה, ומסופר שכשראה החזון איש את הספר התבטא 'לא ידעתי שישנם עדיין בירושלים יהודים עם כאלו מדרגות'. ספרו השני הוא אבן שמואל על שבת. נודע בהתמדתו הגדולה, והיה מראשי ישיבת עץ חיים. ר' שמואל בזיווג ראשון נשא את מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן, ובזיווג שני נשא את מרת דבורה בת המקובל ר' יעקב גדליה שכטר, היא נפטרה כ' תשרי תשי"ז.
מצאצאיו של ר' שמואל: מזיווג ראשון נולדו לו, א. מרת רחל קרישבסקי הנ"ל. ב. מרת הדסה חנה אשת ר' חיים דוד גולדברג-ידלר, בן ר' בן ציון. מזיווג שני: א. ר' נתנאל תפילינסקי נולד בשנת תר"פ חתן דודו ר' דוד שכטר. ב. מרת רבקה אשת ר' שמעון לורינץ. ג. ר' יעקב גדליה תפילינסקי נולד ז' אלול תרפ"ג בירושלים בעהמ"ח מעלת היסורין, נפטר טז אדר תשסא, זו' מרת פייגה בת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת שרה הינדא נולדה בירושלים תרפ"ה נפטרה בשנת תשלח אשת ר' יחזקאל טויסיג בנו של ר' ישראל טויסיג ממטרסדורף, נפטר תשל"ב בירושלים. ה. ר' חיים טודרוס תפילינסקי.
  • ר' נתנאל הסופר, נולד בירושלים בשנת תרכ"ו לערך, מלבד היותו סופר מומחה שנודע בתפיליו המהודרות, עסק רבות בבירור הלוחות והזמנים בירושלים עיר הקודש, [וראה בספר היובל לפישמן, במאמר של ד.נ. ברינקר, שעבד בדפוס אצל לונץ, ובא ר' נתנאל להדפיס אצלו ספר 'חשבון זריחת החמה והשקיעה עפ"י אופק ירושלם מעשי ידי נתנאל ב"ר שמואל הסופר פה עיה"ק ירושלם תובב"א', ומפני ימי המלחמה לא נדפס הספר לבסוף] וממנו קיבל הרי"מ טיקוצ'ינסקי את הלוחות. נפטר כ"ז אדר תרע"ח והיו לו ארבע בנות ובן.
זקינו, ר' נתנאל ב"ר יעקב מוילנא, בשנת תרט"ז כבר היה בירושלים וחתם על ה'קול קורא' נגד השקאלעס.