רבי נתן זצ"ל - אח לקדושי עליון

כהוספה והשלמה למאמר הקודם - על רבי נתן נחום הלוי ממשפחת רבי אלימלך מליזענסק - בו הזכרנו את רבי נתן - אחיהם של שני האחים הקדושים, הרב הקדוש רבי אלימלך מליזענסק, והרב הקדוש רבי זושא מאניפאלי, נתעכב כאן על המעט הידוע על רבי נתן, ועל צאצאיו, וננסה להעמיד לו עץ משפחה מסודר.

מי היה ר' נתן, ומה ידוע לנו עליו?

בספרו 'אנציקלופדיה לחכמי גליציה', (חלק ב עמ' 885), כותב מאיר וונדר, כי ר' נתן - אחיהם של ר' אלימלך מליזנסק ור' זושא מאניפולי - כיהן כאב"ד סטוצ'ין. וכן, באחד מראשוני המאמרים של ויתילדו, כתב הרב ווקשטיין על רבי נתן שהיה אב"ד סטוטשין אך סימן זאת בסימן שאלה, לאות שהדבר בספק אצלו. יתכן שמקור שמועה זו, בכינוי נכדו - ר' נתן נחום הלוי מוורשא – שכפי שהזכרנו במאמר הקודם, היה נקרא ר' נתן סצוצינער.

בספר שם ושארית לר' לוי גרוסמן, כתב שר' נתן היה גר בביאליסטוק. ואכן זה אנו יודעים, שהיה לו חתן מביאליסטוק, כפי שנפרט להלן.

אם כן, יש לנו שני מקורות אודות מקום מגוריו של ר' נתן, אך לכאורה שתיהם אינם מבוססים אלא אך בשל העובדה שצאצאיו נמצאו גרים שם.

צאצאיו של רבי נתן

חיפשתי בספרים וברשומות, אודות צאצאיו של רבי נתן, וזה מה שמצאתי עד כה.

• בן אחד היה לו לרבי נתן, והוא רבי אליהו, לא ידוע עליו הרבה, רק מרישום יוחסין של אחד מצאצאיו נמסר, שהוא היה חותנו של רבי טוביה הלוי, אבי ר' נתן נטע הלוי מרימענעץ [או רימנוב], אבי ר' אלימלך צבי הלוי שפירא, אביהם של א. רבי יעקב שפירא אב"ד טערצאל נפטר י"ב טבת תרס"ו. ב. מרת רחל אשת ר' יוסף דוד ווייסבערג סופר מירושלים, נפטרה .
• בתו של רבי נתן היתה אשת רבי אליעזר ליפמן ליכטנשטיין. ר' אליעזר ליפמן היה בנו של הגאון רבי קלמן ליכטנשטיין אב"ד ביאליסטוק. בניו של רבי אליעזר ליפמן, היו: א. רבי אברהם ליכטנשטיין שכיהן כרב בלידא ובווילקאמיר ובפראשניץ ובעוד כמה וכמה ערים, וחיבר כמה ספרים במקצועות התורה, ובחתימתו בראש ספר כנפי נשרים, חותם נין ונכד לגאון תפארת ישראל הרב מוהר"ק קלמן אב"ד דק"ק ביאליסטאק, ונכד לצדיק תמים בדורותיו מוהר"ר נתן זצ"ל. אח לקדושי עליון הרב מוהר"ר זוסיא מהניפאלי. והרב מוהר"ר אלימלך נשמתם בעדן.

חתימת ר' אברהם בשער ספרו כנפי נשרים

     

רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא

מאה ועשרים שנה מלאו אתמול לפטירתו של הגאון הצדיק רבי אליעזר ירוחם בארון, חתנו של הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז.

רבי אליעזר ירוחם נולד בראדושיץ, לאביו האדמו"ר רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ זצ"ל, נשא את מרת יוטא בתו של בעל הדברי חיים, ונתאלמן עוד בחיי חותנו הדברי חיים, בהיותו בצאנז היתה לו עמדה חשובה, ורבי חיים מינה אותו על קבלת המכתבים והכספים.

בשנית נשא לאשה את בתו של רבי יששכר דב שופ מבריגל [נכד רבי נתן אחי הנועם אלימלך], חתן רבי יעקב פרנקל תאומים אב"ד צעשינוב נכד הברוך טעם. אחר נשא עוד אשה שלישית בת רבי ניסן דומ"ץ שינאווא שאמרו עליו שהוא אחד מל"ו צדיקים שבדור, היא האריכה ימים, עד שנת תר"ץ לערך.

בשנת תרל"ו לאחר פטירת חותנו בעל הדברי חיים, קבע ר' אליעזר ירוחם את מושבו בקראקא והנהיג שם את חסידי צאנז. נפטר ג' ניסן תרנ"ב ומנוחתו כבוד בבית החיים בקראקא. [יש דעות שונות לגבי השנה המדוייקת של פטירתו. תרמ"ה, תרנ"ז].

גיסו הרה"ק רבי אלעזר מאושפיזין, היה אומר, "אתם רוצים לדעת מה זה הי' בעל בית מקדמת דנא, את גיסי ר' לייזר היו קוראים בעל בית, והי' יודע בעל פה כל הששה סדרי משנה".

יחוסו,

אביו הרה"ק רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, נולד בשנת תק"ע. חתן רבי יהודה לייב הורוביץ בן הרה"ק רבי ראובן הורוביץ בעל דודאים בשדה. כאשר נפטר אביו סירב לקבל על עצמו את הירושה, אך רבותיו גזרו עליו. נפטר ב' [או שמא כ'] כסלו תרי"ח. ומנוחתו בווארשא, לא רחוק מהאהל של אדמורי ווארקא. בעת מחלתו טופל על ידי הרופא הפרופסור, רבי חיים דוד ברנהרד, הבעל תשובה מפיעטריקוב. זוגתו מרת צירל, בת רבי יהודה לייב הורוביץ בנו של הגאון הקדוש רבי ראובן הורוביץ מזארנובצה, [ולא כפי שכתב בן הרב מפלונסק בספרו מקור חיים].

אביו הסבא קדישא רבי ישכר דוב מרדושיץ, תלמיד הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק, האוהב ישראל מאפטא, ועוד צדיקים. מילא מקום דודו ברבנות ראדושיץ, משנת תקפ"ה החל להנהיג עדתו. בשנת תקצ"א נתמנה גם כאב"ד פשעדבורז. נפטר ביום שישי י"ח סיוון תר"ג בראדושיץ ושם מנו"כ. זוגתו מרת ביילא נפטרה ו' אב תר"ה, ושם אביה מרדכי. אודות רבי יששכר דוב בספר נפלאות הסבא קדישא, פיוטריקוב תרצא. דברות חיים, ירושלים תשן.

אביו רבי יצחק בארון, היה שמשו של המגיד ממעזריטש שהשיאו אשה מיוחסת, אבל מבוגרת ולא נאה [היא מרת מרים אחות רבי זונדל אב"ד ראדושיץ מתלמידי הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. ושם אביהם ר' יהודה לייב], והבטיח לו בן שיאיר את העולם בקדושתו. נפטר א' [או שמא כ"א] תמוז תק"ס.

אביו רבי יששכר בער.

צאצאיו:

א.      רבי מנחם מאנדל בארון נולד תרל"ב בערך בעיר צאנז, זוגתו מרת פרומה בת הרה"צ רביאברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. בתחילה לא היו לו צאצאים ולכן הוציא כסגולה את הספר דודאים בשדה שחיבר זקינו. בשנותיו האחרונות התבודד ועסק בתורה, ואמרו עליו שארבעים שנה ישב בתענית. נהרג בשואה ביום שבת קודש ז' טבת תש"ב בעיר יאסלו, הי"ד. ילדיו, 1. רבי יונה בארון דיין בק"ק יאסלו, נולד בשנת תרנ"א זוגתו מרת מרים רעכיל בת הרה"ק רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיזין, נפטרה ג' דחג הסוכות תרע"ט. ובזיווג שני נשא את בת ר' אלתר פכטר מדמביץ. רבי יונה נהרג אף הוא עם אביו ביום ההרג ביאסלו, בשבת ז' טבת תש"ב. הי"ד. בנו הוא רבי אברהם יהושע העשל בארון, שנקרא בירושלים ר' שיעל'ה קאמינקער, זכרונותיו ויחוסו נדפסו בספר עלי זית. מלבדו היו עוד בן אחד ובת אחת שנהרגו בשואה, הבן הב' חיים בארון הי"ד, והבת היא מרת שיינדל מירל אשת ר' שמואל רובין הי"ד, בן ר' חיים ברוך מוישניצא. 2. מרת יוטא אשת רבי משה אליקים בריעה רובין, נכד הדברי חים מצאנז.

בירור מסורת משפחתית - בעזרת ספרים ומקורות ארכיוניים

להלן מכתב שקבלתי מאחד מהנאמנים שבקוראי הבלוג, ואני מפרסמו כאן ככתבו, עם שינויי לשון קלים.

לכבוד בנימין מפתח תקוה

אני מתיחס כאחד מצאצאי הרב הקדוש ר' ישראל יצחק בארון בנו של הסבא קדישא מראדושיץ, לפי המסורת שעברה במשפחה ידענו, שר' ישראל יצחק היה חתן הגאה"ק ר' ראובן הורוביץ בעל מח''ס 'דודאים בשדה'.

הדבר היה קצת דחוק עם השנים, שכן ר' ישראל יצחק נולד בשנת תק"ע, בשעה שהיה ר' ראובן כבר בא בימים, וע''כ ניסיתי לחפש ולמצוא מידע נוסף עליו, לאמת את השמועה או לשלול אותה. עד שאורו עיני, ובספר 'משפחות עתיקות בישראל' (יעקב שפירא, תל אביב תשמ"ב), מצאתי שהוא כותב אכן, שר' ישראל יצחק היה חתן ר' יהודה ליב הורוביץ בנו של ר' ראובן הורוביץ הנ"ל. זה כבר הרבה יותר מסתבר מבחינת השנים.

היות והמקור לא היה מספיק מוסמך נמנעתי מלקבל את הדבר באופן ודאי.

עברתי לשלב הבא, של חיפוש מסמכים בארכיונות הפולניים, על מנת לדעת משם פרטים אודות חותנו של ר' ישראל יצחק. הוצאתי את כל המסמכים בראדושיץ על משפחה זו, ובהם אכן מוזכר שמה של הרבנית מרת צירל אשתו של ר' ישראל יצחק, אך אפילו באחד מהם לא הוזכר שם אביה.

ב''ה בעזרתך, הגעתי למקור בעיר פשעדבורז, שבו יש רישום נישואים בין ר' יעקב דוד בנו של רבי ישראל יצחק בארון מראדושיץ, לבין מרת רבקה לאה נכדתו של הגאון הקדוש רבי ישעיה מפשעדבורז, בת חתנו ר' בעריש וינברג.

מסתבר שהפקידים האחראים על הרישום בפשעדבורז, היו יותר נדיבים בפרטים, ושם מופיע על המסמך שם אביה של מרת צירל, ואכן כתוב ששם אביה הוא יהודה ליב, מובן אם כן, שגירסתו של יעקב שפירא, בספר משפחות עתיקות בישראל היא הנכונה, ור' ישראל יצחק בארון היה חתנו של ר' יהודה לייב הורוביץ בנו של ר' ראובן בעל דודאים בשדה.

בדרך אגב זה מוסיף לי ייחוס רב משום שאשתו של יהודה ליב הורוביץ היתה אחותו של החוזה מלובלין וכך נוסף לי ר' קאפל ליקוור

וכן השל''ה(עי' שער הספר מעיל אליהו)האם ידוע לך איך החוזה היה נכד השל''ה?

כ''ט ח.י.ל.ח.

בדקתי מעט אחרי הכותב, והנה מה שהעליתי בחכתי.

זו לא רק מסורת משפחתית. שר' ישראל יצחק היה חתנו של בעל דודאים בשדה.

בהקדמה לספר הקדוש 'דודאים בשדה', כותב ר' אליעזר ירוחם בארון מקראקא, המביא לדפוס את סדר השתלשלות הבאת הספר לדפוס, ומאריך בשבח הספר והמחבר כמקובל, וכך הוא חותם, "הק' אליעזר ירוחם בלאאמו"ר הרב הקדוש המנוח מו"ה ישראל יצחק זצלה"ה הכ"מ, בן לאא"ז הרב הצדיק הקדוש א"א מופ"ה חסידא סבא קדישא מוה"ר ישכר בער זצלה"ה אבדק"ק פרשעדבורז וראדשיץ וחתן הרב הקדוש א"א המחבר זלה"ה זי"ע".

על פי הקדמה זו, אכן כתבו בכמה ספרים, שכתוב שר' ישראל יצחק היה חתנו של הרה"ק ר' ראובן מזארנאווצי, כך למשל בספר מקור חיים, [לר' אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, בילגוריי תרע"ב] סי' לח, כתוב על הרה"צ ר' אליעזר ירוחם בארון בנו של ר' ישראל יצחק, שאמו היתה בת ר' ראובן אב"ד זארנאווצי. והיתה אחותו של אשת ר' לייבוש אב"ד אוזרוב. וכן שם בסי' קלד, כותב שהיה ר' ישראל יצחק חתן ר' ראובן. כך גם בקובץ 'נחלת צבי' י, עמ' קנט. ובהנצחות בסוף ספר עטרת חיים על התורה מהדברי חיים, ברוקלין תשלח.

אומנם, כבר בספר נפלאות הסבא קדישא כתב אחרת. בחלק א', של הספר לא מדייק, רק כותב על ר' ישראל יצחק ש"היה חתן לבן הרה"ק המפורסם גאון גדול וציס"ע גברא רבה ויקירא וכו' מו"ה ר' ראובן זצללה"ה אבד"ק דזארנאווצא בעהמ"ח סה"ק דודאים בשדה" (עמ' סא עב [122]), ובמקום אחר כותב "אשתו ראשונה של הרה"ק רבי ישראל איטשע זצ"ל היתה נכדת הרה"ק ר' ראובן הורוויץ זצ"ל בעהמ"ח ס' דודאים בשדה" (ושם בעמ' סב עב [124]). לעומת זאת, בחלק ב של ספרו, כבר כותב בדיוק, עמ' מח עב [96] כותב שהיה חתן ר' יהודה לייב.

על פיו כתב גם הסופר המומחה ר' מאיר וונדר, בספרו, 'חכמי גליציה' עמ' 568 שר' ישראל יצחק היה חתנו של ר' יהודה לייב בנו של ר' ראובן.

שתי גירסאות אלו, יצרו בלבול רב, ומצאתי שפעמים אף באותו הספר מופיעות שתי הגירסאות.

כך בספר 'ימי זכרון' [לר' אהרן שפירא מפרדס כץ], בכרך של חודש שבט, עמ' פד, בערכו של ר' ראובן, מונה בין בנותיו את אשת ר' ישראל יצחק בארון. אך בשאר חלקי הספר, באדר עמ' פד, ובניסן עמ' כב, ובסיון עמ' קצא, ובאלול עמ' ה' ו-ו, כותב כגירסא הנכונה.

וכן, בספר שם ושארית, לר' לוי גרוסמן, בעמ' צו, כתב שהיה ר' ישראל יצחק בעל נכדת הרהק ר' ראובן. ובהוספות בסוף הספר בעמ' יט, כותב שר' ראובן היה חותן ר' ישראל יצחק.

וראה גם בספר 'עלי זית', ירושלים תשסג, עמ' 94 הערה 4.

אך כאמור במכתב, נמצא בתעודות רשמיות בפולין, שאשתו הראשונה של ר' ישראל יצחק, הרבנית צירל, היתה בתו של ר' יהודה לייב. וכפי הנראה בהקדמת ר' אליעזר ירוחם הנ"ל נשמטה מילה אחת, וצ"ל, חתן בן הרב הקדוש א"א המחבר זלה"ה זי"ע.

ראיה נוספת יש לי להביא, שהרי ר' יהודה לייב הורוביץ הנזכר, היה ערב קבלן בתנאים של בת הסבא מראדושיץ. מצד הכלה. (ראה דברות חיים עמ' קד). על פי האמור שהוא כבר היה מחותן עמו, יותר מובן שיהיה ערב קבלן, מאשר אילו רק היה בן מחותנו.

אשתו השניה של ר' ישראל יצחק בארון, היתה בתו של ר' ישעיהו הכהן זינגער, כפי שכבר כתבנו בבלוג בעבר.

חותנו של הרב יצחק דוד בידרמן

ר' יצחק דוד בידרמן.

בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.

אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.

שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:

הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.

בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.

ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.

השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?

ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.

לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.

אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.

על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.

ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.

ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].

בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:

א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.

ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.

ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.

וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.

תודתי נתונה לר' ח.י.ח. מצאצאי משפחת מינצברג, על עזרתו הרבה בהכנת מאמר זה.

ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

במאמרים קודמים הארכנו בתולדותיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ופירטנו את צאצאיו, ועתה נבוא לפרט את צאצאי חתנו הצעיר מבין השלשה, הלא הוא ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו צפת. ר' אברהם יהושע העשל נולד בשנת תקצ"ו בעיר סוקולוב, לאביו ר' אלימלך רובין שכיהן כרב העיר. זקינו היה ר' אשר ישעיהו רובין מראפשיץ חתנו וממלא מקומו של הרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ. אמו של ראי"ה מרת דינה, היתה כפי הנראה נינתו של האוהב ישראל מאפטא.

[כבר הזכרנו במאמר קודם הנ"ל, את העובדא שאלפסי ווונדר כתבו שראי"ה היה חתנו של ר' שמואל זנוויל בינדיגער, אך לזה אין מקור, וברור בקרב צאצאיו כי הוא היה חתנו של ר' צבי יוסף מרודניק].

ר' אברהם יהושע העשל נתייתם עוד בהיותו ילד עול ימים, כבן עשר שנים לערך. ונתגדל על ברכי אחיו הבכור, ר' יצחק רובין בברודי, שהיה חתנו של השר שלום מבעלז. על פי מסורת המשפחה כבר בשנת תרי"א, בהיותו אך בן חמש עשרה שנים, נתמנה לכהן כרב בעירו, במשך תשע עשרה שנים. בשנת תר"ל עזב את סוקולוב מפני מגיפות שהתחוללו בה, וקבע משכנו בעיר יאסלו, יאסלו היתה עיר צעירה, ועדיין לא היו בה חיים יהודיים של ממש, ראי"ה הקים את המוסדות ואת בית הכנסת, והשקיע בזה את כל חייו. בשנת תרמ"ט, עקב אי עמידה בתשלומים הבנק עיקל את בית הכנסת ומכרו לכנסיה, ר' אברהם יהושע העשל, נשבר מן הענין והחליט לעזוב את העיר ולעלות לארץ ישראל. בהותירו אחריו את בנו ר' צבי יוסף, והוראתו העיקרית היתה, לפדות את בית הכנסת. בארץ ישראל, [לאחר שנה אחת בירושלים] קבע ראי"ה את משכנו בעיה"ק צפת, שם כיהן כאב"ד לעדת אוסטרייך אונגרין, עד לפטירתו במוצש"ק ל' תשרי תרס"ט. ראי"ה כיהן כרב תשע עשרה שנה בעיר הולדתו סוקולוב, ותשע עשרה שנה ביאסלו, ותשע עשרה שנה בצפת.

צאצאי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו

• ר' צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נולד בשנת תרט"ו, נשא לאשה את מרת שרה בת הגביר ר' אברהם אביש קנר מסאנוק. מילא את מקום אביו והיה רב ביאסלו, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל. במשך ארבעים שנה היה רב בעיר, והיה אצלו תורה וגדולה במקום אחד. לפני המלחמה ביקר בארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית הראשונה נשאר בעירו, וסבל מרדיפות ע"י הרוסים הן בעיר עצמה, והן בנסיגתם לקחו איתם בני ערובה וביניהם את ר' צבי יוסף וביקשו עבורו כופר נפש גדול. לאחר נדודים ארוכים הגיע לקייב, וכעבור ארבע שנים, שוחרר לנפשו, שבור ורצוץ היה, וגופו נחלש והלך עד שנפטר בחנוכה תרפ"ט. צאצאיו: א. ר' אלימלך רובין אב"ד יאסלו, חתן ר' אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש. עוד בחיי אביו הרביץ תורה ברבים בעיר יאסלו, וכמעט כל הצעירים בעיר, היו תלמידיו. כאביו, גם הוא היה בעל צורה, בעל קומה משכמו ומעלה, פניו הפיקו זיו של אצילות, זקנו הצהוב ירד לו על פי מדותיו. והוא שימש ברבנות למעלה מעשר שנים. בפרוץ המלחמה, ברח לטארנוב, אך לאחר תקופה קצרה חזר ליאסלו להיות עם בני קהילתו בצרה. ונהרג בעיר בעינויים, עם עוד בעלי בתים חשובים מבני העיר. בנותיו 1. מרת רחל אשת ר' דוד הלברשטאם הי"ד, ברמ"מ ה"ש מסטרופקוב. היה סמוך על שולחן חותנו, ואחר כך נבחר לאב"ד דוברא 2. רחל אשת ר' יואל הלפרין, ב"ר מתתיהו חיים אב"ד דובשיץ. ישב ביאסלו בבית חותנו, עם פרוץ המלחמה הצליח להמלט יחידי מהתופת אל הגבול הרוסי, עד לבוכרה. לאחר המלחמה הגיע לברגן בלזן שבגרמניה, וכיהן שם כרב, במיוחד עסק עם ר' שלמה כהנא אב"ד וורשא בתקנת עגונות, והדפיס את ספרו 'אוסף תקנת עגונות'. לאחר כמה שנים, היגר לארצות הברית, בזיווג שני לאחר המלחמה נשא את מרת ראכיל בת ר' אברהם הורוביץ מדעמביץ. ב. ר' אהרן רובין הי"ד, נשא אשה מבארדיוב, ובמלחמת העולם הראשונה ברח לשם, קבע משכנו בפרשב, ונהג שם אדמורות. נספה בשואה. ג. ר' מנחם מנדל רובין, חתן ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין מסאסוב, ישב זמן מה בלבוב ואחר כך נקרא לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מיאסלו, נפטר שם צעיר בכ"ז טבת תרפ"ז, וכעת נתפרסמה תמונת מצבתו באתר kevarim. אלמנתו חזרה לפולין ונישאה לר' משה'לי רובין מצאנז [ר' משה אליקים בריעה, ראה להלן]. בנו יחידו הבח' טוביה יחיאל מיכל רובין, נפטר ממחלה כמה ימים לפני הגירוש מבאכניא. ד. מרת מרים אשת ר' הירשלי רובין, עוד בבחרותו נחשב ל'עילוי' מפורסם בקלויז בטארנוב, דומ"ץ בעיר יאסלו על יד חותנו, אך לא רצה לשמש ברבנות, היה עובר לפני התיבה בשבתות ובמועדים. בנו ר' אפרים עבר לאנטוורפן מאמצע שנות התר"ץ, ונתמנה כר"מ בהישיבה שם, בימי השואה גורש על ידי הנאצים ונהרג באושוויץ עם בן ובת הי"ד. ה. מרת רייזא אשת ר' מרדכי עפשטיין נכד המאור ושמש, אדמו"ר מניישטאדט בלודז, היה סמוך על שולחן חותנו ביאסלו, ותקופה קצרה ניהל את הבנק שלו. ואחר כך היה בווישניצא, ומשם ללאדז. ו. מרת דינה אשת ר' חיים ברוך רובין משינאווא, נכד ר' יחזקאל שרגא משינאווא, אחרי המלחמה העולמית הראשונה, נתמנה לרב הצעיר בווישניצא על יד אביו, וכשנפטר אביו בי"ג ניסן תרח"צ נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד. בימות השואה התחבא בגטו באכניא עם ר' אהרן מבעלז ור' יצחק ישעיה מטשחויב, ונרצח על ידי איש הגסטאפו לאחר שהזדהה כאדמור מבעלז, ביום ג' אלול תש"ג, אשתו נרצחה בי"ב (י"ד) אלול, וכן רוב צאצאיהם – עשרה ילדים ונכדים רבים - נרצחו. שרד רק בנם הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל ראבין מווישניצא בלאס אנג'לס, הוא היה תלמיד מובהק להרב מטשעבין, עוד בטשעבין. וחתן ר' משה יצחק פיש, ב"ר צבי אביגדור מקאליב. ראי"ה ניצל בשואה בניסים גלויים, בשנת תש"ו יצא לארצות הבירת ופתח בית מדרש בניו יורק, ומשנת תשי"א קבע מקום משכנו בלאס אנג'לס. הוא נפטר בשנת תש"ס לערך, ומנו"כ בצפת למרגלות בית החיים הישן. ז. מרת פסיה אשת ר' דוד הורוביץ ב"ר נפתלי הורוביץ ממעליץ, התקרב לציונות, עזב את פולין והלך לגור בוינה ובברלין, ובשנות התר"פ הלך לו לאמריקה, ושם נפטר י"א סיוון תשי"ז. ח. מרת שושה, נפטרה צעירה ממחלה, בעודה ארושה.

• ר' אשר רובין, נקרא על שם אבי זקינו ר' אשר ישעיהו מראפשיץ, בנקאי בעיר ראזבדוב, בתחילת שנות התר"ס היגר לאמריקה, בנים לא היו לו כי אם בנות.

• מרת דינה אשת ר' שלמה ישראל רמרז, דינה נולדה בסביבות שנת תר"כ-ה לערך, בצעירותה נישאה ולא היו לה ילדים במשך 15 שנה, היא נתגרשה מבעלה הראשון וחזרה לגור בבית אביה. בשנת תרמ"ט כשעלה ראי"ה לארץ ישראל, נסעה עמו על דעת לעלות לארץ ישראל, אך בהגיעם לאיסטנבול אמר לה ראי"ה: 'דינה תסעי בחזרה ליאסלו לאחותך פרומה, תתחתני שם וגם תלדי ילדים, בין ילדים שלי לא היו עקרים, לא הבנים ולא הבנות'. דינה חזרה לפולין, ליאסלו, ושם נזדמן לה זיווגה ר' שלמה ישראל רמרז, בנו של ר' יהודה זונדל רב העיר סקאהל, [גיסו של השר שלום מבעלז, וכנראה שהיה בנו של ר' שמואל צבי מדרישקעפאלי] שנתאלמן מאשתו מרת סימה לאה ונותר עם ארבע בנות. כשנפטר ר' שלמה ישראל בשנת תרס"ז לערך, ונשארה מרת דינה אלמנה עם שתי ילדות, כתב לה אביה מצפת 'ילדים צריכים לחנך, השאירי את המסחר בפולין קחי את הילדות ובואי לצפת, ונחיה ביחד'. ואכן בשנים הבאות חיה בצפת, כשהרעו תנאי המחיה בארץ, יצאה לפולין לשלוח מעט מזון לבנותיה. ולאחר המלחמה העולמית, חזרה לארץ ישראל, וקבעו משכנן בירושלים. נפטרה ט' אדר תרפ"ח. מר' שלמה ישראל נולדו לה שתי בנות. א. מרת רישא רייזל (שושנה), אשת ר' יצחק שלמה ערבליך הי"ד, באח"ב לר' משה לייב מסאסוב, ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. ממנו נולדה בתה 1. מרת יפה אשת ר' דוד פרנקל מגזע ראפשיץ. ובזיווג שני נישאה רייזל לר' שמעון צבי גלבשטיין. ב. מרת פרומה אשת ר' שמואל שמעיה לוריא, נפטרה צעירה לימים לאחר מחלה קשה בכ"ט כסלו תר"ץ, והשאירה אחריה בת יחידה, ר' שמעיה לוריא מחסידי סלונים בירושלים, נישא בשנית, ולא נולדו לו עוד ילדים..

• מרת רייזל אשת ר' יששכר דב ליברמן, נכד ר' הירשלי טארנער. ובזיוו"ש אשת ר' לייביש הלפרין אב"ד בראז'אן. בשנת תרמ"א נישאה בזיווגה הראשון. בנה א. ר' חיים ליברמן אב"ד דאברא, חתן ר' אהרן הורוביץ מבייטש. ילדיו: 1. ר' אברהם יהושע העשל ליברמן ליבני. 2. ר' אלתר יששכר דב ליברמן. 3. ר' יצחק ליברמן הי"ד, זו' מרת ביילא בת ר' מנשה מרילוס מראפשיץ, נהרג בשואה עם משפחתו. 4. מרת שיינדל אשת ר' אברהם אנגלארד אב"ד ור"מ קרית באבוב בת-ים, בעהמ"ח אמרי אברהם, נפטר ח' ניסן תשל"ו. 5. מרת מרים אשת ר' צבי הירש פלדמן משגיח בישיבת מיר באמריקה, נפטר י"ד אלול תשל"ז [בתו חשא אשת ר' זאב וייס]. 6. מרת רעכיל דבורה אשת ר' אהרן טייטלבוים.

• מרת פרומה אשת ר' מנחם מנדל בארון, נכד צאנז והס"ק מראדושיץ. גר בעיר יאסלו, וכשר' אברהם יהושע העשל עלה לארץ ישראל, היו מבני הקהילה שרצו בו כרב, והיה לו בית מדרש משלו שהקים בעיר. נהרג בשואה עם זו' בעיר יאסלו בשבת קודש ז' טבת בשנת תש"ב. ילדיהם א. ר' יונה בארון חתן ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין חתנו של הדברי חיים מצאנז. אבי הרה"צ ר' אברהם יהושע העשל בארון מקאמינקא בירושלים. ב. מרת יוטה אשת ר' משה אליקים בריעה רובין נכד הדברי חיים מצאנז, שבזיווגו השני נשא את אלמנת ר' מנחם מנדל רובין (ברצ"י, הנ"ל) ר' משה היה חסיד מקושר לש"ב רב"צ מבאבוב, היה רב צבאי בצבא פולין, ופעל רבות למען החיילים היהודיים ובכלל השתדל רבות אצל השלטונות למען היהודים בפולין. במלחמה ברח לסיביר, ונפטר שם ביום ה' י"ב טבת תש"ה. בנו יחידו ר' אליעזר ירוחם רובין בארצות הברית.

• ר' יצחק רובין בן הזקונים, נולד בשנת בשנת תר"ם, אשתו מינדל (בת ר' נפתלי רובין מוישניצא, גם הוא נין ר' אשר ישעיה מראפשיץ וחתן ר' יחזקאל שרגא משינאווא). ר' יצחק עלה עם אביו לארץ בשנת התרמ"ח, ולאחר מכן חזר לפולין למצוא אשה. ואחר איזה שנים שב ועלה לצפת להיות לאביו לעזר, מילא את מקום אביו בצפת לאחר פטירתו, ועוד קודם לכן בחיי אביו כבר שימש כדיין, והיה חבר בבית דין הקבוע שהקים הרידב"ז יחד עם ר' שמואל לוריא, ור' ישעיהו הורוביץ. לאחר שנפטר, אלמנתו ובנותיו חזרו לפולין ומשם לקחו להם חתנים. בנותיו א. מרת דינה אשת הרה"צ ר' אלתר יעקב יצחק שרגא וגשל מלאנצהוט. ב. מרת רחל מרים אשת ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד דוקלא. ג. מרת בילא אשת ר' שבתי יצחק הרציג ב"ר נפתלי צבי אב"ד טשיטש, ר' שבתי יצחק נולד תרס"ט, ולאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חו"ז ר' נפתלי רובין, בסוף שנת תרצ"ו נבחר לכהן ברבנות העיר גודוב הסמוכה, נסע לר' חנה ה"ש מקאלושיץ נספה בקיץ תש"ב ללא ילדים. ד. מרת ריזשא אשת ר' נחמן שטיינמץ.

עוד שני ילדים לר' אברהם יהושע העשל מרישומי המאטריק'ל ולא מצינו אודותם פרטים נוספים (וכנראה שנפטרו צעירים):

• ברוך

• בילה.