בשבוע שעבר פירטנו כאן את שלשלת היחוס של
גאב"ד מאקאווא רבי משה נתן נטע למברגר, בן אחר בן, שמונה דורות, עד אשר הגענו
אל רבי אהרן לבוב, שכיהן כאב"ד וועסטהויבן. בהשגחה פרטית, בדיוק היום, מלאו
שלש מאות שנים לפטירתו של רבי אהרן לבוב, וברור, כי במאמר זה נעסוק במשפחתו של רבי
אהרן לבוב, יחוסו מעלה בקודש, חותנו, וצאצאיו.
ואזכיר תחילה, כי משפחת לבוב, הנכבדה, זכתה
שיוקדש לה ספר שלם, כמו משפחות הורוביץ, שפירא שור, קצנלבוגן, גינצבורג, ומשפחות ותיקות
נוספות, אומנם הספר לא נדפס בלשון הקודש, הספר הוא Die Familie Lwów / von Hirsch. Horowits ונדפס בשנת 1928, ללא
ציון מקום הדפוס. אך אני לא ראיתי את הספר, וכל מה שכתבתי כאן, ובמאמר הקודם, הוא
פרי מחקרי העצמי, וכדאי להשוות בין המחקרים.
רבי אהרן לבוב, כיהן בתחילה כאב"ד טריר,
ולאחר כמה שנים עבר לכהן כאב"ד וועסטהובן הנמצאת בעלזאס, בשנת תס"ז, נתן
הסכמה להדפסת הספר משנת דרבי אליעזר שנדפס באותה שנה בפרנקפורט דאודר. רבי אהרן נפטר
בליל שבת קודש כ"ז חשון תע"ג.
ואלו הם צאצאיו של רבי אהרן: א. בנו ר' יוסף, הנזכר
במאמרינו הקודם, שהיה דיין באיזנשטאט, ואחר כך אב"ד ור"מ דק"ק
טרעביטש במדינת מעהררין, הוא היה חתנו של הנגיד רבי איצק אופנהיים מווינה. ב. רבי
יהושע העשל לבוב אב"ד שוואבך וכל מדינת הגליל אנשבך. ג. ר' משה לבוב, נולד
בשנת תס"ד בלבוב, היה בימי חורפו
אב"ד לייפניק במדינת מעהרין, ומשם נתקבל לברלין, ופרנקפורט דאודר. ובסוף ימיו
אב"ד מדינת מעהרין, נפטר בניקלשבורג י"ז טבת תקי"ח.
ותחילה כאמור, נתעכב על יחוסו מעלה בקודש.
דבר אחד מוסכם על הכל, אביו היה נקרא רבי משה,
ומקום מגוריו היה בלבוב.
מכאן ואילך, נחלקו הדיעות.
יש שכתבו כי רבי משה היה בנו של רבי יחזקאל, ועליו
כתבו שנפטר כ' אדר א תע"ח. [שזה לכשעצמו תמוה כיצד האריך ימים אחרי נכדו ר'
אהרן].
ומשענתם בידם, כי הסתמכו על לשון פנקס הקהל בעיר
שוואבאך, שם נכתב על רבי יהושע העשל בנו של רבי אהרן, "יזכור אלקים את נשמת
מורנו ורבנו הגאון אב"ד מוהר"ר יהושע העשיל בן הגאון מוהר"ר אהרן
משה יחזקאל זצ"ל".
