הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי

אמש נפטר בירושלים הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי, ראש ישיבת ערלוי, וממלא מקום אבותיו כגאב"ד ערלוי, או כפי שכונה בשנים האחרונות, האדמו"ר מערלוי.

רבי יוחנן נולד בשנת תרפ"ד בעיר ערלוי, בבחרותו למד אצל אביו בעל היד סופר, ואצל זקנו בעל ההתעוררות תשובה, ובישיבה שיסד זקנו השני רבי משה יוחנן שיינפלד בעיר ער-מיהאלפאלווא.

לאחר מאורעות המלחמה, נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרים, בת רבי יעקב פאלל מק"ק צעהלים - פאפא, הוא היה נכד אחותו של החתם סופר. הרבנית עברה את כל מאורעות השואה באושוויץ, נפטרה ביום י"ז שבט תשנ"ט.

בשנת תש"ז הקים מחדש ישיבה לבחורים בעירו ערלוי, ובמסירות נפש ישבו ועסקו בתורה במשך כמה שנים. ובאלול תש"י, עלה עמם לארץ ישראל. לפני עלותו לארץ ישראל, דאג לברר אם יוכל להעלות עמו את תלמידי ישיבתו, ולהמשיך להחזיק את הישיבה גם בארץ ישראל.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל, השתלב בישיבתו של ש"ב הרב מפרעשבורג, ולאחר כמה שנים, חזר ופתח ישיבה, וקראה אהל שמעון על שם זקנו רבי שמעון סופר מערלוי.

שנים רבות ניהל את ישיבתו, ותלמידי הישיבה דבקו בו באהבה, וכך נוצרה סביבו קהילה גדולה של תלמידים ומעריצים. את עדתו ניהל בסגנון דומה לחסידי, והיה מושפע מהרה"ק רבי אהרן מבעלז, בו דבק כאשר עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים סמוך לישיבת בעלז.

מלבד פעילותו בישיבה, נשא גם בעול הנהגת הציבור, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שנים רבות.

בליל י"ג אדר א' תשע"ו נפטר, ובשעה זו מתנהל מסע הלווייתו, מהיכל הישיבה בירושלים, אל הר המנוחות.

וזה סדר יחוסו,

• אביו הגאון רבי משה סופר הי"ד ראב"ד ערלוי, בעהמ"ח יד סופר שאלות ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, נדפס לראשונה על ידי רבינו זצ"ל בבודאפעשט בשנת תש"ט. נהרג על קידוש ה' בשנת הגזירה, ביום כ"א סיון תש"ד, יחד עם אביו הקדוש. זוגתו מרת טושענע הי"ד בת רבי משה יוחנן שאנפעלד - שיינפלד נהרגה אף היא באותו יום כ"א סיון תש"ד, עם ארבע בנותיה, חוה רבקה, לאה, גיטל טויבע, ריזל. בנם הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעהמ"ח שו"ת דברי סופר, וספר מחזה אברהם, ניצל בשואה, אך נפטר בהיותו בן עשרים ושש  שנים, ביום כ"ד טבת תש"ח.

• אביו, הגאון רבי שמעון סופר הי"ד מערלוי בעל ההתעוררות תשובה, בשנת תרמ"א יסד את הישיבה בערלוי, ובה הרביץ תורה במשך למעלה משישים שנה, עד יומו האחרון. נהרג לעת זקנתו על קידוש ה', ביום כ"א סיון תש"ד והוא בן תשעים וחמש שנה. תולדותיו בספר רבי שמעון חסידא, בתחילה נשא לאשה את בתו של ר' יצחק פריעד, וממנה נולדה לו בת אחת מרת גיטל אשת ר' זאב פרנקל מבודאפעסט, בשנית נשא לאשה את בתו של ש"ב רבי חיים שמואל בירנבוים, והיא ילדה לו שני בנים, רבי עקיבא סופר מלבוב, ורבי שמואל חיים סופר אב"ד זאגראב. בשלישית נשא את מרת מלכה אסתר בת דודו הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר אב"ד קהל שיפשוהל בוינה, וזוגתו מרת גיטל בתו של החתם סופר, היא נפטרה ביום ה' אדר תרצ"א, מנוחתה בעיר ערלוי.

• אביו, רבנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, נפטר ביום י"ט טבת תרל"ב. זוגתו מרת חוה לאה בת הנגיד רבי יצחק וייס, נפטרה כ"ד טבת תרנ"ב.

• אביו, רבנו החתם סופר, מזיווגו השני מרת שרל בתו של הגאון רבי עקיבא איגר.

יחוס משפחת שפיצר

עסקנו בשבוע שעבר, בתולדותיו של הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר, וכעת הגיע הזמן לעסוק בבירור הידוע על משפחות אבותיו.
והנה, ביחוסו נפלו אי אלו ספקות, ואלו הדברים,

בספר עיר פרסבורג וגדוליה, סיגעט תרעב, כתב יקותיאל גרינוולד כי, אביו היה הגאון המפורסם מו"ה ליב שפיץ ראב"ד דק"ק אובן ישן.

וכן בספר שם הגדולים מארץ הגר, פאקש תרעד, כותב כי אביו של רבי שלמה זלמן היה ר' לייב הירש שפיץ.

הוא מסתמך על תשובה של החתם סופר, המופנית אל 'מחותני' ר' לייב הירש שפיץ. [התשובה בשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סימן רלח].

אבל, ידוע ומפורסם הוא, שר' זלמן נשא את בתו של החתם סופר רק לאחר פטירתו בראשית שנת ת"ר. הוי אומר, לא יתכן שהחתם סופר יקרא מחותני לאביו של ר' זלמן, מכיוון שהם נעשו מחותנים רק לאחר פטירתו.

הגאון רבי זלמן שפיצר

וכבר באגרות סופרים, שנדפס ויען בודפסט תרפט, כתב ששם אביו הוא יעקב דוב שפיץ, ואכן, גם במקורות אורגינאליים אחרים [כמו רשימות נכדו רבי משה המבורגר] נכתב, כי אביו היה, רבי יעקב דוד שפיץ דיין בק"ק אובן ישן.
על כל פנים, מוסכם על כולם שהוא היה מצאצאי הגאון מו"ה אברהם פאסילבורג מפראג.

רבי שלמה זלמן שפיצר דיין דק"ק שיפשוהל בוינה

מחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן סגל שפיצר רב דק"ק שיפשוהל בוינה.

נולד באובן ישן [בודפסט], ביום ט"ז חשון תקפ"א [ויש שכתבו תקפ"ו] לאביו שכיהן כראב"ד בעיר. למד תורה מפי אביו, ואחר נסע על העיר יערגען לישיבתו של המהר"ם שיק - הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק, וכן היה תלמידו של הכתב סופר.

רבו בעל הכתב סופר, השיא לו לאשה, את אחותו מרת גיטל, שהיתה אלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר, כפי שכבר הזכרנו בעבר בהרחבה, במאמר על רבי עקיבא קורניצר, כאמור שם, גיטל נולדה עש"ק י' למב"י תקע"ה, נישאה לבעלה הראשון אחרי תק"ץ ונתאלמנה בשנת תר"א לערך, היא נפטרה כ"ד שבט תרל"ג ונטמנה בפרשבורג.

מצבת גיטל אשת ר' זלמן שפיצר. צילום: שמחה שכטר

בשנת תרי"ב נתקבל לכהן כרב קהל יראים בעיר הבירה וינה, יוצאי הונגריה בוהמיה ומורביה אשר בוינה, וכעבור כעשר שנים בנו את בית הכנסת הנודע שיף שוהל. בשנת תרי"ח נתקבל כדיין ומו"ץ בקהילה הרשמית בעיר. ונודע במלחמותיו - מלחמות ה', גדר פרצות רבות שנפרצו בחומת הדת. והקים בה ישיבה שהתנהלה בבית מדרש עץחיים בוינה.

פולמוס גדול בהלכה התנהל סביב הוראתו להתר סוג מסויים של קפה לפסח, שנודע כפולמוס כשרות הציקורייה. [והיתה גם הוראה אחרת שלו, לאסור שתיית קפה ב"קאפעהויז"].

בשנת תרל"ב חיבר את קונטרסו הידוע בשם Rabbinische gutachten, ובו חוות דעת תורה המחייבת את פרישת היראים מהקהילה הכללית בוינה, בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה [שנמנו על הרפורמים] לשנות את סדרי התפילה, להשמיט כל איזכור לציון וירושלים, ולהכניס עוגב אל בית הכנסת. על קונטרס זה חתמו, שלש מאות שמונים ותשעה (389!) רבנים, בין הבולטים שבהם נמנו, ר' יצחק דוב במברגר מוירצבורג,

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.

כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".

בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.

פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.

בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.

זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו

אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.

רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.

צאצאיהם:

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.

הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".

אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.

רבי מנחם כץ פרוסטיץ - מאה ועשרים שנה לפטירתו

מצאצאיו של השתדלן הנודע רבי שמשון וורטהיימר, לא נודעו הרבה משפחות שיחוסן מגיע בבירור עד אליו. יש מסורות בכמה משפחות, שהם מצאצאיו של רבי שמשון, אבל אין להם עץ משפחה מסודר.

אחד מן הרבנים, שיש אודותיו מסורת כי הוא מצאצאי רבי שמשון וורטהיימר, הוא הגאון רבי מנחם פרוסטיץ כץ אב"ד צעהלים. תלמידו הקרוב של רבינו בעל החת"ם סופר.

על פי המסורת המשפחתית, אביו של רבי מנחם - רבי אליעזר כ"ץ וואנפריד, היה בנו של רבי שמואל כץ, על רבי שמואל כץ מסופר כי הגיע בבחרותו מהעיר וואנפריד, ללמוד תורה, בישיבה שבעיר פרוסטיץ. לאחר נישואיו שם, קבע משכנו בפרוסטיץ, ואחריו צאצאיו.

אשתו של רבי שמואל, כך מסופר, היתה מצאצאיו של השתדלן רבי שמשון וורטהיימר, היו שרצו לשער, כי היא היתה מצאצאיו של הגאון רבי בעריש עשקלש, חתנו של רבי שמשון ורטהיימר, שכיהן כאב"ד פרוסטיץ. אולם, כבר כתב ידידי הרב יחיאל גולדהבר [בחיבורו לתולדות רבי שמשון וורטהיימר שעמו בכתובים], כי לרבי בעריש לא היה זש"ק מזיווגו הראשון, ואשתו השניה, לא היתה בת רבי שמשון וורטהיימר.

*   *   * 

ובכן, רבי מנחם כץ שאנו עוסקים בו כעת, נולד בשנת תקנ"ה לערך, בפרוסטיץ, ונפטר לפני מאה ועשרים שנה בדיוק, אור לט"ז אדר ראשון תקנ"א. תולדותיו נכתבו במספר ספרים. האמור כאן, לקוח בעיקר מספרו היסודי של רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער - 'קהלת צעהלים וחכמיה'.

בבחרותו, נסע רבי מנחם לפרשבורג, ללמוד תורה בישיבתו של רבינו בעל החת"ם סופר, תקופה מסויימת אף זכה להתקרב לרבו, ולשמש אותו. ונזכר בספריו של החתם סופר על הש"ס פעמים רבות. לאחר עשר שנים שלמד בפרשבורג, נשא את בתו של רבי יששכר בער הלוי פרענק, מרת הינדל. רבי יששכר בער, היה בנו של ר' גרשון הלוי שהגיע מטורקיה, והיה ר' יששכר נאמן וסופר הקהל בפרשבורג.

עד שנת תקצ"ד נשאר עדיין בפרשבורג, בצל רבו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ד נתקבל לכהן כרב בק"ק ראגנדורף הסמוכה לפרשבורג, עוד לפני שהיתה לו סמיכה לרבנות. רק בכסלו תקצ"ה, קיבל סמיכה מרבו החתם סופר, ובגוף הסמיכה כבר כתוב, שהוא ניהו רב אב"ד בק"ק ראגינדארף. ואף בהיותו בראגנדארף, לא עזב את רבו, והריץ אליו שאלות בהלכה. התשובות להן, נדפסו בשו"ת חת"ס. ואף לפני פטירת רבו החת"ס, הגיע רבי מנחם להיות עמו ברגעיו האחרונים, ונשתמרו סיפורים מיום פטירתו של החת"ס, כ"ה תשרי ת"ר.

באותה השנה, שנת ת"ר, עלה ונתעלה רבי מנחם לישב על כסא הרבנות בצעהלים. שם פעל רבות לחיזוק ענייני היהדות. במעמדו כרב העיר צעהלים, פעל רבות לטובת ענייני הדת בכלל המדינה, והשתתף באסיפות רבנים רבות. ואף השתתף מספר פעמים במשלחות רבנים שבאו לבקר בארמון הקיסר בוינה (יש תמונה אחת מרבי מנחם, על רקע רהיטים מפוארים, ומשערים כי היא צולמה אצל הקיסר). רבי מנחם אף נתמנה ליושב ראש אסיפת הרבנים החרדים הראשונה, שהתקיימה בבודפסט בחודש אב תר"ל.

בצעהלים, החזיק רבי מנחם גם ישיבה חשובה, בה למדו רבים מרבני הדור שלאחריו. בהם, הגאון רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל 'ערוגת הבושם'. ונשתמר מכתב מהמהר"ם שיק אב"ד חוסט, ששלח לבנו ר' אהרן חיים בעת לימודיו בישיבה וכך הוא כותב, "ושמע עצתי וקבל מוסר ותוכחה מרבך הרב המאהו"ג נ"י, כל אשר תשמע הן חריפות ואגדה, יהיה חשוב אצלך לחזור אותו ולחקוק אותו על לוח לבך, ולהבחין אם הוא מובן לך או לא, עצתו ינחך ובדרכיו תלך...".

רבי מנחם האריך ימים מאד, ולמעלה מחמישים שנה כיהן בצעהלים, עד לפטירתו באור לט"ז אדר ראשון תרנ"א. הותיר אחריו כתבים מרובים, שנאבדו ברבות הימים. רק חלק קטן הודפס לפני כעשרים שנה, בשם, 'תולדות וחידושי רבי מנחם כץ פרוסטיץ'.

צאצאיו של רבי מנחם מפורטים להלן: