‏הצגת רשומות עם תוויות סלומון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סלומון. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 באפריל 2010

ממשפחות האצולה שבירושלים

כשנפטר רבי מנחם פרוש, לפני כחודש וחצי, הבטחתי לכתוב על תולדות משפחתו, אלא שלא הבטחתי מתי..


כעת אני מביא את הפרק הראשון לתולדות משפחת אבותיו.


במאמר זה לא נבוא לספוד לרב מנחם פרוש, גם לא לספר על כל מפעליו הרבים, לטובת כלל ישראל. אלא נספר על שורשי משפחתו, משפחה ירושלמית ותיקה, משפחת פרוש, שנשתלבה במשפחת ריבלין. שתיהם משפחות מבוני ירושלים, אשר קורותיהן משולבים היטב בתולדות הישוב הישן והחדש בירושלים.

הרב מנחם פרוש, נולד בירושלים כ"ח אדר ב' תרע"ו, לאביו רבי משה פרוש. מראשי אגודת ישראל בירושלים, עסקן ציבור בולט, שאף כיהן כסגן ראש העיר ירושלים. לאחר שעוד בימי הבריטים, שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי. היה אף חבר הנהלת בית החולים ביקור חולים, וחבר הנהלת החינוך העצמאי.

לתולדותיו, וסיפור חייו ופעולותיו הרבות לטובת הכלל, החל מהימים שנשלח ליבנאל כמלמד לתשבר, יסוד תלמוד תורה בני ציון בירושלים, ועוד, כתב בנו מנחם פרוש את הספר 'שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'.

נולד בשנת תרנ"ד בירושלים, נשא לאשה את מרת שפרה, בת ש"ב ר' משה מנחם ריבלין, ב"ר אליהו יהושע. ממנה נולדו לו, מרת תמר אשת הגאון ר' זיידל הייזלר, ובנו הגדול ר' מנחם פרוש. לאחר שנפטרה מרת שפרה בקיו"ש, בעיירה יבנאל, נשא ר' משה לאשה את מרת פייגא טויבא בת ר' נח חיימסון 'המנקר' בירושלים, בנו של ר' חיים דב חיימזון שהיה משמש בקודש אצל הצמח צדק, וחתנו של ר' ברוך שור מברדיטשוב. ר' משה נפטר בשבת קודש, פרשת בהר בחוקותי, כ"ד אייר תשמ"ג בירושלים.

בן רבי נפתלי צבי פרוש. מגדולי עסקני ירושלים, יסד את שכונת שערי חסד, והיה אחראי על הגמח שלה כל חייו. בימי מלחמת העולם הראשונה, לקח לעצמו זהות של יהודי אמריקאי בשם גליקמן, על מנת להיפטר מהגיוס לצבא. ובשל כך, גורש לדמשק, כנתין זר. כל ימיו עסק בירושלים, בענייני הציבור, כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט, היה מהממונים, על עץ חיים וביקור חולים, ושאר ענייני הישוב. יזם הקמת שכונות רבות בירושלים, לאפשר מגורים בתנאי נוחים, ומחירים מוזלים.

נולד בשנת תרל"א בירושלים, למד בת"ת עץ חיים, נשא לאשה את מרת מרים יוכבד שפרה בת ר' משה ריבלין, נפטר בירושלים כ"ג שבט תשי"ב. צאצאיו הם, ר' משה פרוש הנ"ל. מרת רבקה אשת רבי מאיר דרוק, אביהם של הסופר ר' משה עקיבא דרוק עורך המודיע, ור' שלמה זלמן דרוק חבר עיריית ירושלים. ר' ליבר מרדכי פרוש מזכיר הגמח הכללי שערי חסד, חותנו של הגאון רבי חיים קמיל. מרת רחל אשת רבי אברהם דב זוננפלד, נכדו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. מרת חיה שרה אשת רבי עמרם בלויא. מרת שיינא אשת ר' שלמה צדוק זייבלד.

בן רבי שלמה זלמן פרוש. נולד בשנת תר"ה (או תרי"ב) בוילקומיר, עלה עם אביו כילד לארץ ישראל, כשנתייתם מאביו, נתגדל אצל דודו רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. מראשי הישוב בירושלים, וכל ימיו עסק בצרכי ציבור באמונה. נפטר כ"ג תמוז תרנ"ח. זו' מרת מלכה יענטא בת רבי מרדכי ליבר ליפקין, שנפטר בירושלים בצעירותו כבן כ"ז בלבד. [רעייתו חזרה לרוסיה]. בן רבי יהושע ליפקין, שהיה חוזר וש"ץ אצל הצמח צדק, ונקרא בפי כל ר' הושיעא. מלכה יענטא נפטרה ט' אדר ב' תרע"ט.

צאצאיו של רבי שלמה זלמן הם, רבי נפתלי צבי פרוש הנ"ל. רבי אליעזר ליפא פרוש. רבי יהושע מרדכי פרוש. הגאון הקדוש רבי עקיבא פרוש בעל מחבר כמה ספרים. רבי אהרן יעקב פרוש בעל מחבר מתנות אהרן ועוד. ר' אליהו נחום פרוש משגיח רוחני בישיבת עץ חיים. מרת שרה ליבא אשת רבי יוחנן דוד סלומון בנו של ר' יואל משה סלומון מפתח תקווה. מרת שיינא גיטל אשת בן דודה רבי מנחם מנדל פרוש. מרת צביה אשת הגאון החסיד רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ואביו של הגאון הגדול מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה.

בן רבי נפתלי צבי פרוש, מבוברויסק. נולד בשנת תקפ"ג, לאחר נישואיו ישב בסלוצק. מתלמידיו של הגאון רבי ישראל סלנטר. לפני עלייתו לארץ ישראל, ישב בפרישות בוילקומירר, על כן נקרא שמו פרוש. בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, נפטר בימי מגיפת החולירע הגדולה שהיתה בירושלים, בחודש חשון תרכ"ו. זוגתו מרת לאה, בת רבי אליהו הכהן מאטלין, שכבר הארכנו כאן בכמה מאמרים, לתולדותיו ותולדות משפחת חותנו רבי עקיבא אלטשולר. מרת לאה האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה י"ז אדר א' תרס"ח בירושלים. היו להם שני בנים, ר' שלמה זלמן הנ"ל. ורבי גרשון פרוש שנשא את נכדתו של ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ, בעל 'קורות העתים'.

בן רבי אליעזר ליפמן מבוברויסק.

בן רבי מנחם מנדל.

יום חמישי, 23 באפריל 2009

ר' דן לנדא מפלוצק, ר' שמואל כץ מלאסק ומשפחותיהם

כשנפטר הרב ברוך שמעון סלומון, רבה הראשי של פתח תקוה, פרסמתי כאן מאמר לתולדות משפחתו, ויחוסו, ומאמר נוסף ליחוס חותנו ממשפחת מנדלבוים, אולם עדיין לא נשלמה המלאכה, הזכרתי את ר' דן לנדא מפלוצק, ולא הזכרתי את משפחתו. היום מלאו בדיוק מאה ושישים שנה לפטירתו, כ"ט ניסן תר"ט – תרס"ט, וזו ההזדמנות להשלים את החוב, ולספר על משפחתו המורחבת של ר' דן לנדא.
בראשונה אפרוט כאן את עץ המשפחה מר' ברוך שמעון עד ר' דן ומעלה בקודש ממנו.
ר' ברוך שמעון סלומון, היה חתן ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, חתן ר' אלתר יצחק ורנר מירושלים, חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר מירושלים, חתן אשר מקוטנא חתנו של ר' דן מפלוצק.

ר' דן בן ר' חיים ומרת יוטא, 'מגזע היחס'.
רעייתו של ר' דן מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ, ובזיווג שני מרת מרים בת ר' יצחק כץ מפלאצק בן ר' שמואל כץ מלאסק בן ר' יחיאל מיכל כץ בן הרב הגדול ר' אלעזר מוכיח בן ר' יעקב חתן ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א.
ר' יצחק כץ מפלוצק היה חתן ר' משה באק מפלוצק.
רעייתו של ר' אלעזר מוכיח היתה מיוצאי חלציו של הקדוש ר' יחיאל מיכל מנעמירוב הי"ד.
וזה החילי לפרט תולדותיהם:

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו. כאשר ר' שלמה זלמן פוזנר הקים אחוזה ללמד את בני ישראל אומנות הקרקע, והקים בה ישיבה לילדי המתישבים, הזמין לישיבתו מספר רבנים ללמד את הנערים, ואחד מהם היה ר' דן. ר' דן היה תלמיד חכם גדול, ובקי אף בדקדוקי לשון הקודש, ונודע גם כמשורר מופלא, [תכונה שנשתמרה גם בקרב חלק מצאצאיו]. נשתמרו ממנו מכתבים ושירים שכתב, שכתבם כולם בפנקס אחד, ונשתמר אצל צאצאיו.
ר' דן נולד בעיר אמשינוב בשנת תקכ"ח לערך, להוריו חיים ויוטא, מגזע היחס היה, שכן כתבו על מצבתו: 'נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל וכו' יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה', אך לא ידוע לאיזה גזע השתייכו, ולמעשה לא ידוע על הוריו מאומה מלבד שמותיהם. אם לכם הקוראים ידוע מה, אשמח אם תודיעוני.
ר' דן בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק, ומזיווג זה נולדו שתי בנות, ובזיווג שני נשא את בת דודה של אשתו הראשונה, מרת מרים בתו ר' יצחק כץ מפלאצק [ב"ר שמואל הנ"ל], לאחר שנתגרשה מבעלה הא' ר' יעקב שלום ליפשיץ. מזיווג זה נולדו לו ארבע בנות ובן אחד.
ר' דן היה גדול בתורה ושלם במדעים, בקי בלשונות העמים של פולין אשכנז וצרפת, ועל ידי כך נעשה עשיר גדול, כי את רוב עשרו צבר לו בהיותו הקבלן לספק צידה לחייליו של נפוליאון, לאחר מכן אבד את כל הונו, אך אנשי העיר שחפצו לתמכו מינוהו לשתדלן קבוע לפני מלכים ושרים. קהילות רבות חפצו לקבל את ר' דן כרב עליהם, אולם הוא סירב לכל ההצעות. ושמעו הלך וגדל כפרנס העיר אשר על פיו נחתכו כל עניני העדה.
ר' דן נפטר כ"ח ניסן תר"ט, בבואו לבקר בבית חתנו ר' זאב ליפשיץ בעיר אוזרקוב, ושם מנו"כ. רעייתו מרת מרים, נפטרה י"ט ניסן תר"ג, ומצבת קברה בבית העלמין בפלוצק, וזה נוסחה: 'ציון מצבת אבן, היא מצבת קבורת מרים אם הילד, התר"ג בחודש הראשון י"ט בו עזבה יושבי חלד, בת הרב מהר"י כהן, זרע קודש מחצבתה, אשה טובת שכל ובינה, יש שכר לפעולתה, נפשה אל שחקים תעלה, אל גנזי מרומים וגנזכי', תחזה את האלקים במפעלי' ותאכל פרי מעללי', נפשה חי' ועמדה לפני המלך, אל בית אביה היא שבה, רוחה מתהלך לפני אלקים, לעת התחי' הנה קמה וגם נצבה'. ועל מצבתו של ר' דן כתוב לאמר: 'נאסף דן בן חיים זצ"ל כ"ט יום לירח האביב תר"ט לפ"ק. דמע הגירו לויתן עוררו מר קוננו. נדיב ושוע סור מדוע גוע ואיננו. ברכת אבד עליו גבר במתן חננו. נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל. חכם וסופר מעשיו שפר פאר ולתהלה. יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה. ייף בגדלו מטע אהרלו תעודה סלה. מודעים לבינה עליו שאו קינה. יקראו אל אבל תנצב"ה.
צאצאיו: מזיווג ראשון נולדו לו, 1. מרת יוטא [נפטרה ו' טבת תרכ"ד, לאחר שישים שנה שהיתה עזר לבעלה הצדיק] אשת הרה"ק ר' אברהם מטשעכנוב, מתלמידי הרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא, נפטר ה' אדר תרל"ה. צאצאיו: א. הרה"ק ר' זאב וולף לאנדא מסטריקוב, נולד תקס"ו נפטר י"א אלול תרנ"א, ממלא מקום אביו, מתורתו נדפסו 'זר זהב – כתר תורה', ו'אמרות טהורות'. ב. ר' דוב בעריש לנדא מביאלא, תלמיד וורקא נפטר כ"ה סיון תרל"ו. מצאצאיו שושלת אדמורי סטריקוב בימינו. ג. ר' רפאל לאנדא בווארשא נפטר כ"ה אלול תרנ"ז. ד. ר' יעקב לנדא מיעזוב, נפטר י"ט טבת תרנ"ו בוורשא. ה. מרת מרים אשת ר' בועז זונאבענד, אבי האדמו"ר ר' רפאל משה זונאבענד מטשעכנוב. ו. מרת אסתר חי' אשת החריף המופלג ר' יוסף לייב מלאווסקי, ונפטרה צעירה. ז. מרת בריינדל אשתו השניה של ר' יוסף לייב מלאווסקי הנ"ל. ובזיוו"ש לאחר שנתאלמנה היתה אשת ר' שמואל שינאווער, בעהמ"ח 'רמתיים צופים' נפטר תרל"ה. 2. מרת זעלדא חיה אשת אחיה חורגה ר' זאב ליפשיץ שהיה ברבות הימים לאב"ד בראדזינוב מלאווא ואחר כך באוזרקוב, שם כיהן כשלושים שנה, בהיותו שם, ניהל ישיבה גדולה ובה מאות תלמידים, ויעויין בהקדמה לספר 'בכורי שלמה' [מר' שלמה רזעכטע] שמזכיר למורו ורבו המובהק ר' זאב ליפשיץ. לתולדותיו של ר' זאב, נדפס ספר 'רבי זאב ליפשיץ', מאת ר' פנחס זליג גליקסמן. נולד בשנת תקנ"ד לאביו ר' יעקב שלום, נפטר ו' אב תרכ"ד. צאצאיו: א. ר' יחיאל מיכל ליפשיץ מחסידי קוצק וגור [ואף נשתדך בנישואי בנו ר' דן עם בעל חידושי הרי"ם] בביאלה, חתן ר' אברהם רוזנבלום משם, ר' יחיאל מיכל נפטר ער"ח שבט תר"ן. ב. רבי ישראל חיים ליפשיץ עשיר גדול, בעל אחוזה בכפר נעמזוב שליד לודז', חתן ר' יצחק מנדל רזעכטע ולכשנתאלמן נשא לאשה את אלמנת ר' משה ירוחם מורגנשטרן בנו של השרף מקוצק, שהיתה בתו של ר' יצחק בלאס מגור. ג. ר' יוסף ליפשיץ, וזו' שרה בת ר' ירחמיאל בועז מליפנא, ר' יוסף נפטר בלודז' כ"א שבט תרפ"א. ד. יוטא אשת ר' משה קויפמן. ה. מרת בריינא אשת ר' נחמן ויכסלפיש. 3. ישראל יצחק לנדא, הפליגו בו שיעודו לגדולות ונפטר כנער צעיר, ומסופר שבהיותו בן י"ב שנים דרש דרשה גדולה עד להפליא בביהכ"נ הגדול בעיר פלאצק ואחר זה נחלה ושבק חיים.
ומזיווג שני נולדו ארבע בנות ובן אחד; 4. חנה אשת ר' יעקב קאליסקי מקוטנא. 5. אסתר אשת ר' צבי הירש מאיזביצע. 6. ר' אברהם יעקב לנדא. 7. מרת שרה, כנראה שהיא [או אחותה רבקה דלהלן] אשת ר' אשר מקוטנא הנ"ל, שממנו נמשכה משפחת ורנר בארץ הקודש. 8. מרת רבקה.

ר' יצחק כץ מפלוצק, נולד בעיר לאסק בשנת תק"ז לערך, היה חתנו של הגביר ר' משה באק מפלוצק, וקבע מגוריו בסמוך לחותנו, באותם שנים לאחר נישואיו נסע לפיורדא, ללמוד בישיבתו של הגאון ר' משולם זלמן בעהמ"ח בגדי כהונה. מוזכר בכמה ספרי שותים, בחמדת שלמה סי' ח' [הרב הגדול, המפורסם, צדיק תמים, חריף ובקי, רבי יצחק הכהן], ובשו"ת ברית אברהם אה"ע סי' ע"א [הרב הגדול, הצדיק המפורסם, מו"ה איציק יצחק כ"ץ ז"ל], ובשמן רוקח סי' כ"ז. היה גדול בתורה והמשיך בדרכי אבותיו, שהיו גדולים בתורה ויראה, ולא נשאו בכתר הרבנות, כי אם הרביץ תורה לתלמידים רבים. הוא עמד בקשרים מסחריים עם דנציג ופרנקפורט, לצורך החנות של אשתו, וגם ייצג את העיר בכינוסים של ראשי הקהל בפרוסיה. מסופר כי הרבי מקוצק אמר עליו פעם: 'מתנגד צריכים להיות כרבי איטשלה פלוצקר', מעט דברי תורה בשמו הביא בסוף ההקדמה לספר 'למטה יהודה' לנכדו. ר' יצחק נפטר ג' שבט תקס"ז בפלוצק, ושם מנו"כ.
מבניו: 1. אשת ר' ברוך מנדל אוירבך. 2. מרת רייצא אשת ר' יואל ליפשיץ בנו של בעל החמדת שלמה, [הורי האחים הרבנים ר' זאב וולף ליפשיץ אב"ד מלאווע, (חתן דודו ר' יהודה לייב קמפנר) ור' משה ליפשיץ אב"ד לודז'] ובזיווג שני נישאה לר' חיים בן ר' יהודה אב"ד ראביטש חתנו של בעל הבית מאיר, ואחת מבנותיה מזיווג זה מרת פריבה היא היתה אשת הגאון ר' ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנה. 3. מרת מרים הנ"ל בזיווג ראשון היתה אשת ר' יעקב שלום ליפשיץ ובזיווג שני נישאה לר' דן לנדא הנ"ל. 4. מרת שרה היתה אשה גדולה חכמה וצדקת ובעלת מעשים טובים, נפטרה בשנת תקצ"א במגיפה, אשת ר' יהודה לייב קמפנר מפלוצק, הורי א. ר' חיים רפאל חתן ש"ב ר' משה הירש עהרליך חתן בעל הברית אברהם. ב. ר' דוד אברהם קמפנר מביאליסטוק בעהמ"ח למטה יהודה, ובהקדמת ספרו האריך בשבח אבותיו. ג. מרת יוטה אשת ר' מאיר הכהן אב"ד ליטומירסק נפטר צעיר בשנת תקצ"ב, והותיר אחריו חיבור בכתב ידו על הש"ס. ד. מרת אסתר אשת ר' זאב ליפשיץ בן דודה ר' יואל הנ"ל. ה. מרת מרים אשת ר' יעקב שמלקי הלוי הורוביץ. 5. ר' נתן הכהן כץ חתן ר' יהודה לייב מרגליות אב"ד שעברשין בעל מחבר 'פרי תבואה', ר' נתן היה חותן ר' אברהם בוימגולד מוורשה. 6. מרת יוטא אשת ר' אריה לייב לנדא אב"ד וישעגראד ואחר כך בק"ק ווענגרוב, ר' אריה היה נין ונכד לר' יוסף לנדא מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה, ושל החכם צבי. ר' אריה היה מחותן עם ר' שלמה זלמן ליפשיץ, בעל החמדת שלמה מוורשא, נפטר כ"ז תשרי תר"ט. אבי ר' חיים אפרים מליקוב מחשובי חסידי השרף מקוצק, [מצאצאיו משפחת מנדלבוים מפולין, ללא קשר למשפחת מנדלבוים דנן] אבי הגאון מאיזביצה ר' ישראל איסר שמחה לנדא, בעהמ"ח זכרון אי"ש. 7. ר' צבי הירש כץ מעיר דזאלאשין אבי ר' יעקב יצחק אב"ד פיינטשנא.

ר' שמואל כץ מלאסק נולד בשנת תע"ב בעיר לאסק, אשתו היתה בת הרבני המופלג רבי יצחק איצק גולדס מעשירי העיר לאסק ונכבדיה. ר' שמואל מלבד היותו תלמיד חכם גדול, אשר נודע בצדקותו, היה גם סוחר שניהל עסקים גדולים, והיה גם מומחה ליציקת מטבעות, ועסק בזה בקבלנות מטעם הממשלה. לימים, הלשינו עליו כי אינו עושה מלאכתו באמונה, ומזייף במשקלי המטבעות, ונאלץ לברוח מן המדינה על מנת להינצל ממוות. אחרי דרישה וחקירה התברר, כי אחד מפועליו, הוא אשר ידו היתה במעל, אך ר' שמואל כבר היה בגלות והעבירוהו ממשרתו, והוא נפטר בגלות הרחק מביתו וממשפחתו, בעיר באלטה פלך קיוב, שהיתה אז תחת שלטון התורקים, בשנת תקנ"ב. ומקום קבורתו לא נודע. נכדו ר' אלעזר רוקח בהקדמה לספרו 'שמן רוקח' שנדפס בשנת תקמ"ח עוד בחיי ר' שמואל כתב אודותיו: "ויהי שמואל מעלה העולה, פניו יאירו סלה, שם משמואל הולך וגדול, עד כי למספר חדל, ה"ה אבי זקני, אבי אמי, זה קנה חכמה, קנה בינה, מיחוסי כהונה, הרבני המופלג בתורה וביראה, החכם השלם, המפורסם במעלות ומדות תרומיות כש"ת מו"ה שמואל כץ נ"י".
לר' שמואל היו צאצאים רבים בהם גדולי תורה רבים. ומספרים שהוא עצמו אמר: 'כי יבוא יום, אם שלשה אנשים במדינתנו יסיחו בדברי תורה, יהיה בודאי אחד מהם נכדי'. וזה פירוט צאצאיו: 1. ר' אריה לייב כץ, צדיק ומופלג בתורה, בנו ר' סנדר כץ מוורשא [סייע בידי ש"ב ר' אלעזר רוקח בהדפסת ספרו 'שמן רוקח'] חתן ר' משה מניס אב"ד קמפנא. בתו של ר' אריה לייב היתה מרת קראסי [נפטרה י"א סיון תקפ"ט] אשר היתה אשתו השניה של ר' מאיר ב"ר שמשון צילך אב"ד לאסק שנפטר י"א אדר ב' תקפ"ו, וגם ממנו נשתלשלו משפחות רבות, ביניהם ר' שמשון ארנשטיין אב"ד אוזרקוב. 2. מרת לאה רייצא אשת ר' אריה לייב לעוו אב"ד פילץ, בנו של ר' פנחס זעליג האב"ד בעירו לאסק, ואביו של ר' אלעזר בעל שמן רוקח, אודותיו כבר כתבנו במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנעט. 3. אשת ר' יהודה לייבוש ליפשיץ [ב"ר יחיאל מיכל אב"ד חענשטין ומעב"ק] בנותיו: א. אשת ר' משולם הורוביץ מפיטערקוב. ב. מרת רבקה ר' אברהם צבי פצנובסקי אב"ד פיטערקוב בעהמ"ח ברית אברהם, ולא ילדה לו בנים רק בנות. ובזיווג שני לאחר שנתאלמנה נישאת להגאון הצדיק ר' חיים אויערבך אב"ד לונטשיץ, ונולד לה מזיווג זה בן אחד הוא הגאון ר' אליעזר אויערבך בעהמ"ח 'חידושי מהר"א', ו'מגדנות אליעזר', חתן ש"ב ר' אברהם נעלקין חתן ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק. ר' אליעזר נפטר צעיר בשנת תרט"ז בן ל"ב שנים. 4. ר' יחיאל מיכל כץ מוישעגראד, מזרעו, א. ר' זאב וולף אב"ד לאסק. ב. ר' יוסף כהן מחותנו של הרעק"א. ג. מרת אסתר אשת ר' משה מזאלאשין מחבר 'משפטי צדק' על תהילים. 5. מרת יוכבד אשת ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק, הנקרא ר' יודל חריף בעהמ"ח בית יהודה. 6. ר' יצחק כץ מפלוצק הנ"ל. 7. אשת דודה ר' שמעון ב"ר איציק גולדעס, אבי ר' יוסף אבי ר' אברהם אליעזר דמשק, 'מילידי לסק וכעת בקראקא', בעהמ"ח 'אבני קודש', ורשא תקע"ט, נפטר י"א תמוז תר"ז בן ע"ה שנים. ומזרעו של ר' שמעון זה, גם החוקר המפורסם ר' מרדכי ווייץ מקאליש.

ר' יחיאל מיכל כץ הרבני המופלג מו' יחיאל מיכל כ"ץ מלאסק זצ"ל, כך מזכירו בנו בהקדמה לספרו, ונינו ר' אלעזר רוקח מזכירו: 'המנוח המפורסם בתורה וביראה', ומהווה כהחוט המשולש לא במהרה ינתק, בין בנו ר' שמואל כץ מלאסק, לבין אביו הרב הגדול המפורסם מו"ה אלעזר מוכיח. היה נכדו של הגאון הגדול ר' יחיאל מיכל מנעמירוב בעהמח שברי לוחות, שנהרג על קידוש ה' בגזירות ת"ח.
מבניו: 1. ר' אברהם הכהן מלאסק, שעלה לירושלים, חסיד ומקובל גדול, שנהג בתעניות ובסיגופים. בעהמ"ח 'וחשב לו הכהן' [נדפס בפיורדא תקמ"ד, בהיותו שם שד"ר מירושלים, עם הסכמות רבות, ובהם מחכמי הספרדים בירושלים, ובהקדמה שם מאריך המדפיס בשבח קדושתו של הרב המחבר 'שעומד כל היום מעוטף בטליתו, ותפילין בראשו, ולא פוסק פומי' מגירסא, ולא פונה להשגיח בכל הנעשה תחת השמש' ובהקדמת המעתיק 'למד בעמידה וסיגף עצמו בסיגופים גדולים, וכו', יותר משנה תמימה התענה משבת לשבת' וכן עוד שם מאריכים הרבה בשבחיו] 'ושב הכהן' [ליוורנו תקמ"ז], וספר 'עין פנים בתורה' [וורשא תקנ"ז]. נהרג בכלא בימי התורכים, שתפשוהו כערבון למס שהטילו על הציבור, ונקבר בצפת, בלא שהותיר אחריו צאצאים. 2. ר' שמואל הכהן מלאסק הנ"ל. 3. ר' אלעזר הכהן, נשא לאשה גם הוא את בת הגביר ר' איציק גולדס הנ"ל. ר' אלעזר היה אבי ר' יחיאל מיכל אבי ר' וואלף אבי ר' אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק חתן רבינו יעקב לוברבוים מליסא בעהמ"ח חידושי מהרא"ך, אשר בחלקו השני נדפס 'קונטרס עץ אבות' ובו מפרט בן המחבר את עץ המשפחה שלו. 4. אחותם היא אמה של מרת חנה אשת ר' אברהם אבוש קצנלבוגן מלאסק ברצ"ה, בעהמ"ח 'ברכת אברהם' [נדפס על ידי בנו ר' יהושע שמואל ורשא תקע"ה], והיה מגיד מישרים ומו"ץ בסוכטשוב.

ר' אלעזר מוכיח מלאסק, רעייתו היתה מיוצאי חלציו של הגאון הגדול מו"ה יחיאל מיכל אב"ד נעמירוב, שנהרג על קידוש ה' בכ' סיון בשנת ת"ח, בעל המחבר 'שברי לוחות'.
בניו: 1. ר' יחיאל מיכל כץ הנ"ל, 2. ר' אברהם אבלי הכהן אבי ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק, שנפטר כ' שבט תקמ"ט, גם ר' יחיאל מיכל זה היה חתן ר' איצק גולדס דלהלן. 3. אשת ר' דוד אב"ד זוואניץ והגליל במחוז פאדאליא, אביו של הגאון מו"ה שלום שכנא מק"ק קאסאנטין [חתן ר' נתן נטע כץ מבריסק (מגזע המגלה עמוקות), חתן ר' נחמן סירקין מגזע הב"ח], אבי ר' אליהו [חתנו של ר' צבי הירש פרילוקר מבריסק] אבי ר' עזריאל [חתן נכד של ר' אברהם הלוי מארלע בעהמ"ח זכרון אברהם (עם ביאור מאת ר' עזריאל דנן בשם מרפא לעניים) ממשפחת הט"ז ומעב"ק ואכמ"ל] שהיה אב"ד בכמה קהילות בפולין, בעהמ"ח כמה ספרים, 'ריח ניחוח', יראה לעיניים יראה ללבב', 'לראות מהרה', ועוד ספרים.

ר' איציק גולדס מלאסק, היה מפורסם למופלג בתורה וצדיק, וגם מבורך בהון ועושר. היו לו שמונה בנות ומהם נודעו לנו רק שש:
1. אשת ר' שמואל כץ מלסק הנ"ל. 2. אשת ר' אלעזר הכהן הנ"ל. 3. אשת ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק אבי ר' אבלי חריף אב"ד קאליש. 4. מרת אייגלה אשת ר' אייזיק אב"ד בלשקי, חותן ר' יהודה לייב ליפשיץ אב"ד שם. 5. אשת ר' מאיר הענדלס מלסק, ממנו נשתלשלו צאצאים רבים. 6. אשת ר' יוסף איילנברג חותנו זקינו של ר' אלעזר ספיר המ"מ בק"ק לסק בעמ"ח 'מעשה רוקח', ועוד ספרים שנשארו בכתב יד, אבי ר' סיני ספיר אב"ד ברעזין בעהמ"ח 'עולת חודש' ו'מנחת עני', ועוד ספרים, נפטר כ"ז אב תרל"א.

יום רביעי, 22 באפריל 2009

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי

עץ המשפחה של צאצאי רבי יוסף זונדל הולך ומסתעף, ואם נוסיף ונפרסם גם דור חמישי ושישי, לא יהיה כאן מקום לרשימה הארוכה. מלבד זאת, בדור החמישי ישנם עוד אנשים שחיים עמנו, ואיני נוהג לפרסם כאן בבלוג שמות ופרטים של אנשים שחיים עדיין. אי לכך, ובהתאם לזאת, אסתפק כאן בפרסום דור רביעי בלבד, ואקוה שגם אתה הקורא תבוא על סיפוקך, אם בכל אופן אתה חפץ לדעת יותר, צור קשר בתיבה האישית המופיעה בפרופיל שלי.

דור רביעי:

צאצאי ר' בנימין בייניש סלנט
בני ר' צבי הירש סלנט:
  • מרת פראדל אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.
  • ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.
  • ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.
  • מרת הינדל אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.
  • מרת טויבה אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, ואף כיהן כר"מ בישיבה.
מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', וספרים נוספים, חבר הנהלת ועד הישיבות.
נולד ט"ו בטבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.




  • מרת גליקה אשת ר' דוד לבסקי.
  • ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' שלמה ברדקי
בני ר' ישעיהו ברדקי:
  • מרת חנה אשת ר' אהרן וינוגרד, ב"ר פנחס מרדכי.
  • הבחור מרדכי ברדקי, נפטר בצעירותו.
  • הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה, נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה בת ר' אהרן זעליג אטינגר.
  • ר' משה ברד (ברדקי), אשתו דיכה לבית שפירא. גרים בבוסטון.
  • מרת יונה (טויבה) אשת ר' ברוך ברזל.

בני ר' יוסף זונדל ברדקי
  • מרת שרה אשת ר' אלימלך זק"ש.
  • ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי), הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.
  • בנימין ברדקי, עקבותיו לא נודעו.
  • יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי), אשתו סופיה לבית פרומקין.

צאצאי ר' חיים סלנט
בני ר' מנחם מנדל שוורץ:
  • מר יעקב אליהו שורץ אשתו פעסול לבית בינקלר, שיקגו.
  • מר יוסף זונדל שורץ אשתו לאה לבית סופר, שיקגו.

בני ר' אורי שבתי סלנט:
  • בנימין ביניש סלנט נפטר בצעירותו.
  • מרת שרה לבית סלנט, אשת מר טוביה סלומון ז"ל.
  • מרת חנה אשת מר שמואל מאקס, ניויורק.
  • מרת מינדול [מינה] אשת מר דוד רובינשטין, ניו יורק.
  • מר חיים סלאנט אשתו מרים לבית לוי, ניו יורק.

בני ר' אליהו צבי וסרמן:
  • מר יוסף זונדל וסרמן, מהמורים הותיקים בתל-אביב-יפו, אשתו מרת חנה טריינה בת הרב אליהו לנדא, דור ששי להגר"א מוילנא. עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו אשר משולבת בהיסטוריה של הישוב הישן בירושלים מתלמידי הגרא, והוא אשר ערך לראשונה את רשימות צאצאי ר' יוסף זונדל מסלנט.

בני ר' ישראל אפרים שפירא:
  • מר אורי שבתי שפירא מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם, אחר כך בנוה שאנן, [כעת שמה מוזיאון ישראל]. אשתו פרומה נחמה לבית שוכמן.
  • מר חיים שפירא, מהעובדים הותיקים בסוכנות היהודית בירושלים, מכובשי הר ציון במלחמת השחרור, אשתו שרה ליבה בת ר' משה זילברמן ב"ר שמואל מוני.
  • מרת שרה מינדול אשת מר יוסף גולקין, מחיל הבריגדה.
  • מרת נחמה פיגה אשת מר אליעזר קרויז, דור עשירי ל"השל"ה" הקדוש (מחבר 'שני לוחות הברית).
  • מרת רחל אשת מר בן ציון קלטר, בניו יורק,

בני ר' יוסף משה סלנט:
  • צביה לאה אשת הר"ר מנחם מנדל שינקר ז"ל בן הגה"צ ר' שמואל הלל שיינקר, חתנו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. ר' מנחם מנדל נפטר ט' אייר תשי"ד.
  • הרב חיים אליהו צבי סלנט שו"ב, מזכיר המועצה המקומת גבעת עדה בשומרון, אשתו יפה בת ר' יוסף פרומקין מטבריה, ורעייתו לבית לוריא.

צאצאי ר' נפתלי ליאון
בני ר' יעקב שלנק:
  • מרת פרידה אשת ר' אריה לייב הכהן לאפין.
  • מרת חנה אשת ר' אלימלך שמרלינג.
  • מרת שרה אשת ר' יצחק רוזנגרטן.
  • מרת מרים אשת ר' דוד אסטושינסקי.

בני ר' אליעזר כהן:
  • ד"ר נפתלי כהן (רופא בצרפת).
  • מרת פרידה לבית כהן (נפטרה רוקח).
  • מר בן ציון כהן, אשתו בת ד"ר אייזנבך.
  • מר נתן כהן אשתו לאה לבית טוליפמן פתח תקוה.
  • מר יוסף כהן מחקלאי פתח תקוה אשתו צפורה לבית יטקובסקי.

צאצאי ר' יוסף זונדל סלנט [מאמריקה]
בני בנימין סלנט:
  • מר יוסף סלנט, בארה"ב.
  • מר יהודה לייב סלנט, בארה"ב.

בני יחיאל יצחק סלנט:
  • אברהם סלנט אשתו לני, בארה"ב.

בני נחום סלנט:
  • מנחם סלנט אשתו מרת בתיה, בארה"ב.
  • מר ראובן סלנט אשתו מרילן, בארה"ב.

בני ד"ר גמליאל סלנט:
  • יואל סלנט, בארה"ב.

בני ד"ר שמואל סלנט:
  • ארנולד סלנט, בארה"ב.
  • מרת אליס.

צאצאי ר' זלמן לוינזון

בני ר' שמואל טורקניץ:

  • שושנה אשת מר מרדכי קרמן פתח תקוה.
  • שולמית אשת שמואל איצקוביץ פתח תקוה.
  • סימה אשת אהרון פיקרסקי בפתח תקוה.
  • הבחור מרדכי טורקניץ נפל במלחמת השחרור בכפר יעבץ.

בני יצחק איזנמן:
  • יהודית.
  • נעמי.
  • דן איזנמן.

בני משפחת קייקסט:
  • זלמן קייקסט.
  • שמעון קייקסט.

בני משפחת סגל:
  • מרת זינה.
  • יהודה סגל.

בני אברהם בנימין לוינזון:
  • מרת רונית.

צאצאי ר' אהרן סלנט
בני יוסף סלנט:
  • מרת אילת.
  • מרת רונית.

יום חמישי, 26 במרץ 2009

הרב ברוך שמעון סלומון - משפחת חותנו

בפרק זה, נעסוק במשפחת חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, שנפטר באופן פתאומי בי"ז אדר תשס"ט. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, על משפחת אביו מנכבדי ישיבות ליטא, כתבנו כבר. ועתה אנו באים לכתוב על משפחת חותנו, משפחה המשתייכת לענף חסידי.
ענף א. ר' ברוך שמעון סלומון היה חתנו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, בן ר' שמחה מנדלבוים, בנו של הגאון ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, בן ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וואלדאווקא, ב"ר ברוך מאמדור חתן הרה"ק ר' לייב מאמדור תלמיד ר' חיים חייקל משם. נצר לשושלת רבנים אשר עץ המשפחה שלה עולה עד למהרש"ל ולר' שמשון מאוסטרופולי, מצד אמו, היה ר' ברוך נכד לב"ח והמהר"ל מפראג והרמ"א.
ענף ב. ר' ברוך מנדלבוים היה חתן ר' אלתר יצחק ורנר, [ב"ר ישראל דוד ו] חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר ב"ר אהרן ורנר ב"ר זלמן מקרושנוביץ.
ענף ג. ר' שמחה מנדלבוים היה חתן האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק, בן ר' יהודה לייב עפשטיין מוויסוקא.
ענף ד. ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וולאדאווקי אשתו מרת דבורה היתה בת ר' משה לייזר בן ר' מרדכי בר פישל.
ענף ה. ר' משה מנדל ורנר היה חתן הרה"צ ר' אשר מקוטנא ב"ר אברהם הערש.
ענף ו. ר' מרדכי הנזכר בענף ד' זו' מרת חיה רייזל בת ר' אייכל מסקאהל, אשר על מצבתו נחקק שהיה ראש סנהדרי קטנה בפולין. ר' אייכל זה, זוגתו מרת פייגא היתה בת ר' יצחק מסקאהל בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ומעב"ק מגזע הב"ח ומשפחות מיוחסות בישראל. המקור לכל ענף זה, הוא ממכתב יוחסין שכתב ר' ברוך מנדלבוים מטורוב בעצמו, ולחלק מהאישים כאן אין תימוכין ממקורות אחרים.
ענף ז. ר' אשר מקוטנא היה חתן הרה"ח ר' דן לנדא (מפלוצק) מסטריקוב, [ב"ר חיים ויוטא] חתן ר' יצחק כץ מפלוצק ב"ר שמואל כץ מלאסק ב"ר יחיאל מיכל, הנזכר כבר בבלוג שלי במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט.
על פי כתב יוחסין שהגיע לידי, ואינו מספיק מוסמך בעיני, ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק היה ב"ר יהודה לייב אב"ד ויסוקא ב"ר יוסף אפשטיין מויסוקי ב"ר שמואל אהרן מסמורגון באח"ב לבעל הכנסת יחזקאל, וחתנו של ר' אהרן מוילנא. ר' יהודה לייב אפשטיין אב"ד ויסוקא היה חתן ר' ישראל מבאהאפלי ב"ר אברהם מקאריסטשוב בנו של הרה"ק ר' צבי מקאריסטשוב. ר' יוסף אפשטיין מויסוקי, חתן ר' יהודה לייב מרגליות בנו של ר' שאול מרגליות אב"ד לובלין בנו של הרה"ק ר' מאיר מרגליות מאוסטרהא בעל המאיר נתיבים ומעב"ק.

ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב הנזכר בענף א', למד בצעירותו בישיבות בירושלים שבין החומות, היה חסיד קרלין נלהב כמסורת אבותיו, ואיש תורה מובהק, האף שעסק במסחר. היה רב בית הכנסת יבנה בתל אביב. נפטר י"ט חשוון תשנ"א. רעייתו מרת צפורה לבית ורנר. חתנו האחר היה ר' נחום דוב קרייסמן, שאף הוא היה דיין בפתח תקווה.
ר' שמחה מנדלבוים, עלה עם אביו לארץ עוד כשהיה ילד צעיר, בערך בשנת תרמ"ה \ תרמ"ז נישא לבתו של האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק. הנישואין התקיימו בקוברין. היה עסקן גדול לטובת חידוש היישוב היהודי בירושלים, רכש בית בקצה הישוב היהודי במאה שערים, על מנת להרחיב את גבול הישוב, ועל שמו נקרא האיזור עד היום, מעבר מנדלבוים. ר' שמחה נפטר ביום ה' באייר תר"ץ.
צאצאיו: 1. ר' יחיאל מנדלבוים, נפטר כ"ח טבת תשכ"ז, רעייתו דבורה נכדת ר' יואל משה סלומון. 2. ר' ברוך מנדלבוים הנ"ל. שני האחרונים בארץ ישראל, והיתר באמריקה. 3. ר' אלתר נפתלי מנדלבוים. 4. ר' מתתיהו מנדלבוים. 5. ר' מרדכי מנדלבוים. 6. מרת חיה אשת ש"ב ר' אהרן הלוי טייטלבוים, עליו בארוכה [יוצאת מגדר הרגיל] בספר תולדות אנשי שם, מאת ר' אשר זלקא ראנד, בערכו. 7. מרת חנה נפטרה י' טבת תשכ"ב, אשת ר' חיים (בר יקותיאל זלמן) רקובר, נפטר כ"ז אייר תשל"ג. מצאצאיהם: הגאון ר' ברוך מרדכי רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה, ומחבר ספרי ברכת אליהו על ביאור הגאון נפטר אסרו חג סוכות תשס"ג, מרת זהבה אשת הגאון ר' דב כהן תלמיד ישיבת חברון, היה הרב של חיל האויר, ונשיא אגודת אחוה. מצאצאיהם גדולי תורה רבים, ואישים נודעים אחרים. 8. מרת דבורה נפטרה י' אלול תשמ"ט ללא צאצאים, אשת ר' יעקב בן ציון לאבל. 9. מרת בילא רחל נפטרה כ"ג ניסן תשנ"ד אשת ר' רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה נפטר כ"ב תמוז תשל"א, מצאצאיו רבני ערים ויושבי על מדין בארה"ק. 10. ר' חיים מנדלבוים.
ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, [נראה כאן בתמונה] נולד בשנת כ"ב טבת תקצ"ד, למד תורה עם חברים מקשיבים מפי אביו, אחד מחביריו באותו הזמן לספסל הלימודים, היה מי שנתפרסם לימים כר' צדוק הכהן מלובלין. אשתו של ר' ברוך היתה לאה בת ר' יעקב טייטלבוים מירושלים. ר' ברוך היה מהחסידים הקרובים אצל ר' אהרן מקארלין ור' אשר מסטולין. כיהן כרב בערים מאצוב, קארלין, וטורוב, על שמה נתפרסם. בשנת תרל"ד, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו בירושלים. בשנים הבאות, יצא מספר פעמים לחו"ל, ידוע כי נכח בנישואי בנו ר' שמחה בקוברין, בשנת תרמ"ה, או תרמ"ז. בשנת תרנ"א, יצא כשד"ר בשליחות הכוללים בירושלים. ספרו נודע בשערים, נדפס עוד בחייו בירושלים בשנת תרס"ד, ובשנים האחרונות נדפס מחדש על ידי מכון בית אהרן וישראל שעל ידי חסידות קארלין בהוספת קטעים חדשים, שלא נדפסו עד כה, ועם מבוא לתולדות חייו. ספרו האחר, קץ הימין, הוא נדיר ונחשב ליקר המציאות. נפטר י"ז אייר תרס"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
צאצאי ר' ברוך מטורוב: בספר מאה שערים, כתוב כי ר' ברוך עלה לארץ עם ששה בנים ושתי בנות. הבנים קבורים בסמוך לאביהם במרומי הר הזיתים. לא כולם ידועים לי, רק חלקם. 1. בנו ר' יעקב מנדלבוים שו"ב נולד בשנת תרכ"ד, היה ראש השוחטים בירושלים, וחתן רבי בכור חיים יוסף דוד אזולאי, מצאצאיו של החיד"א, ועל כן חלק מצאצאיו לקחו את שם משפחת אזולאי בגאווה להראות כי הם צאצאי החיד"א. נכדו של ר' יעקב היה הגאון הצדיק ר' יהודה זרחיה סגל אב"ד קרית שלום בתל אביב. 2. ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל. 3. ר' מנחם מנדלבוים, נפטר במצרים [כנראה כשגורש לשם בימי מלחמת העולם הראשונה, כמו רבים אחרים שהיו נתיני ארצות אוייב], אך נקבר בארץ ישראל. 4. ר' יצחק דוד מנדלבוים היה סופר סתם בירושלים ונפטר צעיר.

ר' אלתר יצחק ורנר נפטר בשנת תשכ"א, ואשתו מרת באשע מרים נפטרה בשנת תשי"ד.
בנותיהם: 1. מרת נחמה רחל אשת ר' חיים יהושע ברוך צבי רבינוביץ רב ביוהנסבורג, נפטר תשכ"ט. 2. מרת חסיה שיינא פעסיל אשת ר' אליהו מרדכי זוננפלד בנו של הגרי"ח, נפטר תש"ו. 3. מרת צפורה הנ"ל. אשת ר' ברוך מנדלבוים.
ר' משה מנחם מנדל ורנר, היה מעסקני הישוב בארץ ישראל. עוד בהיותו בפולין היה פעיל רבות לרווחת הישוב. היתה לו יוזמה בעידוד רבים מגדולי הדור לישוב יהודי בשכם. בהמשך יסד את שכונת בתי ורנר בירושלים, המיועדת למגורי תלמידי חכמים העוסקים בתורה.
מצאצאיו: 1. הגאון ר' שמחה בונים ורנר חבר בית הדין של העדה החרדית בירושלים, חתן הרה"צ ר' יהודה לייב קסטילניץ בן אחותו של בעל יסוד העבודה מסלונים, מצאצאיו רבנים רבים בארץ הקודש, ובאמריקה. בניו הם, א. ר' אברהם ורנר רב העיר נתניה. ב. ר' אשר זאב ורנר בסוף ימיו גאב"ד טבריה. ג. ר' יהושע ורנר רב באמריקה. ד. ר' דוד ורנר. 2. ר' חנוך העניך ורנר חתן ר' שמואל יהודה הלוי טייטלבוים, מצאצאציו: א. הגאון ר' שמואל ברוך ורנר דיין בתל אביב חתן הגרי"מ חרל"פ. ב. מרת שיינא פעסיל אשת ר' שניאור זלמן וובר ר"מ בישיבת פרשבורג, נפטר כ"ג אייר תשכ"ט. ג. מרת באשע רבקה אשת ר' יהושע לודמיר. 3. מרת באשע מרים הנ"ל אשת ר' אלתר יצחק ורנר. 4. ר' שמואל לייב ורנר מירושלים.
ר' מנחם נחום אפשטיין אדמו"ר מקאברין ביאליסטוק, נולד בשנת תר"ו בעיר ויסאקי, הוא ואביו היו חסידי קאצק. לאחר נישואיו קבע משכנו בעיר קוברין, ושם נתקרב לבעל יסוד העבודה מסלונים, והיה מגדולי חסידיו. לאחר פטירת רבו בשנת תרמ"ד, נתלכדו סביבו חסידים, והכתירוהו כממשיך, הוא כיהן כאדמור בקוברין עד שנת תרנ"ו שאז קבע משכנו בביאליסטוק. נפטר ר"ח אב תרע"ח.
מצאצאיו: 1. בנו ר' מרדכי יהודה אפשטיין חתן ר' יעקב ליינער מאיזביצא, שהוא אבי יוסף צבי בלובלין וצפורה אשת יום טוב קירשנבוים בירושלים. 2. בתו מלכה דבורה אשת ר' מאיר שלום שצדרוביצקי מבריסק, היה סגן הרב בביאליסטוק, וממלא מקומו באדמורות בביאליסטוק, צאצאיו ממשיכי דרכו ומזרעו כיום, אדמורים רבים. 3. מרת מרים אשת ר' יצחק אהרן וינגרטן מלובעשעוו. 4. מרת אסתר ליבא אשת ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל.
ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו.
עליו ועל משפחתו נרחיב באחד המאמרים הבאים בעזרת ה'.

תודות
תודתי נתונה למאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, בראשות ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין.
תודתי גם נתונה למספר אנשים שעזרו לי באיתור צאצאי ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, ואת חלקם איני מכיר אלא מפורומים בנט.

יום ראשון, 22 במרץ 2009

הרב ברוך שמעון סלומון זצ"ל

בשבוע שעבר התייתמה העיר פתח תקוה, עם פטירתו הפתאומית של הרב ברוך שמעון סלומון, רב העיר מזה שלושים שנה, ראש אבות בתי הדין, ומייסד וראש ישיבות נחלת דוד למעלה מארבעים שנה.

אין במאמר זה הספד על הרב, או פירוט תולדות חייו, יש אחרים שיעשו ועשו זאת יותר טוב ממני. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, באתי לספר מעט על משפחתו, על מנת להעצים את התואר 'תפארת המשפחה'.

הרב ברוך שמעון סלומון. צילום עוזי ברק
הרב סלומון נולד בשבת ד' שבט בשנת ת"ש, בעיר פתח תקוה. למד בתלמוד התורה שארית ישראל, ומשם עבר לישיבת אור ישראל, עוד לפני בר המצוה שלו, הוא לא האריך שם זמן רב, וכעבור שנה וחציכבר עלה לירושלים ללמוד בישיבת חברון. בשנת תשכ"ב נשא לבתו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב. לאחר פטירת אביו, בשנת תשכ"ז, ייסד עם עשרה בחורים, את ישיבת נחלת דוד בפתח תקוה. ישיבה שהיתה תמצית חייו, ובה השקיע את כל נפשו ומאודו. בשנת תשל"ט נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר, ולאחר זמן נתמנה גם כראש אבות בתי הדין. בעש"ק י"ח אדר תשס"ט, בשעות הבוקר נדם לבו, ועוד לפני השבת הובא לקבורה בבית העלמין סגולה בפתח תקוה.

משפחת אביו
ר' ברוך שמעון היה בנו של ר' דוד סלומון, בן הגאון ר' אברהם ישראל משה סלומון מחרקוב. ב"ר מרדכי יחזקאל.
ר' דוד סלומון היה חתנו של ר' ישראל אריה ספיר מרבני פתח תקווה. בן ר' יעקב משה ספיר, בן ר' יצחק. ר' יעקב משה היה חתן ר' אברהם יצחק שלוסברג.
ר' אברהם ישראל משה היה חתנו של הגאון המפורסם ר' משה לנדינסקי ראש ישיבת החפץ חיים בראדין.
ר' דוד סלומון נולד בשנת תר"ע לערך, בעיר חרקוב. ימי נעוריו שזורים בדברי ימי המהפכה הקומוניסטית. נדד ללמוד תורה במינסק. מפי ר' יהושע'לי הורודנער צימבליסט, ור' אברהם אליהו מייזעס. בשנת תרצ"א, הבריח את הגבול לפולין [תוך סכנת נפשות, על פי הכרעת הגאון ר' יעקב קלמס אב"ד מוסקבה], יחד עם רעיו הרב שאול ישראלי והרב אברהם פשדמייסקי – שדמי. בבואם לארץ, פנו ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נסמך לרבנות על ידי ר' יעקב משה חרל"פ. לאחר נישואיו, עם בתו של הדיין מפתח תקווה, נתמנה לרב המושבות הסמוכות לעיר, כפר אברהם ועין גנים [כיום שכונות בפתח תקווה], בהמשך, יסד וכיהן כראש הישיבה לתורה ומלאכה שם, [כיום הישיבה הטכנולוגית]. היה מגיע רבות לשוחח בלימוד אצל הבריסקער רב, ואף הביא את בנו ר' ברוך שמעון לומר את דרשת בר-המצווה שלו אצל הגרי"ז. ר' דוד נפטר צעיר לימים בט' אייר תשכ"ה. רעייתו מרת צפורה נפטרה ז' שבט תשמ"ב. רבים מצאצאיו מכהנים כרבנים ומרביצי תורה בהיכלי הישיבות.

ר' אברהם ישראל משה סלומון, כבר בצעירותו, בשנת תרס"ז היה בוורשא ר"מ בהישיבה המפורסמת 'ישיבת תורת חיים', ונתפרסם המעשה שהיה אז, כשביקרו שם החפץ חיים ור' חיים מבריסק. כיהן כרב באורלובה [פולין] ובוולטשנסק [רוסיה] ושנים רבות התגורר בחרקוב, אך לא היה רבה של העיר, כי אם רב בית כנסת, ואף ניהל ישיבה במחתרת. משם עלה לארץ ישראל, ופעל רבות ללימוד הירושלמי וסדר קדשים, ואף יסד בירושלים בית אולפנא ללימוד הירושלמי [נוסד בשנת תרצ"ה, וחבריו היו מלבד הגרי"מ, ר' חיים קולדצקי ור' שלמה צימבליסט, הגזבר היה ר' שלמה בלאך תלמידו של החפץ חיים, ראה ישורון כ' עמ' שז, שי], גם ספריו נתיבות הקודש הם על הירושלמי וקדשים. בעת המלחמה בשנת תש"ח נסע לחוץ לארץ מחשש לבריאותו, אחר שבשנים הקודמות ידע סבל ומכאוב. גם בשנת תשי"ב, היה בלונדון וסמך שם להוראה אברכים מכולל של הרה"צ ר' משה שניידר. ר' אברהם ישראל משה נפטר בירושלים ז' חשוון תשי"ז. רעייתו מרת צירל נפטרה בירושלים ז' אלול תשי"ב.
צאצאיו: 1. ר' דוד סלומון הנ"ל. 2. ר' מרדכי יחזקאל סלומון, גם הוא נפטר צעיר מהתקף לב בשנת תשכ"ד. למד בישיבת חברון ובכולל עץ יוסף, והשאיר אחריו אלמנה - בתו של ר' מנחם מנדל וולפא - וששה יתומים. 3. ר' יוסף סלומון נפטר תשמ"ה.