בשבוע שעבר התייתמה העיר פתח תקוה, עם פטירתו הפתאומית של הרב ברוך שמעון סלומון, רב העיר מזה שלושים שנה, ראש אבות בתי הדין, ומייסד וראש ישיבות נחלת דוד למעלה מארבעים שנה.
אין במאמר זה הספד על הרב, או פירוט תולדות חייו, יש אחרים שיעשו ועשו זאת יותר טוב ממני. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, באתי לספר מעט על משפחתו, על מנת להעצים את התואר 'תפארת המשפחה'.
 |
| הרב ברוך שמעון סלומון. צילום עוזי ברק |
הרב סלומון נולד בשבת ד' שבט בשנת ת"ש, בעיר פתח תקוה. למד בתלמוד התורה שארית ישראל, ומשם עבר לישיבת אור ישראל, עוד לפני בר המצוה שלו, הוא לא האריך שם זמן רב, וכעבור שנה וחציכבר עלה לירושלים ללמוד בישיבת חברון. בשנת תשכ"ב נשא לבתו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב. לאחר פטירת אביו, בשנת תשכ"ז, ייסד עם עשרה בחורים, את ישיבת נחלת דוד בפתח תקוה. ישיבה שהיתה תמצית חייו, ובה השקיע את כל נפשו ומאודו. בשנת תשל"ט נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר, ולאחר זמן נתמנה גם כראש אבות בתי הדין. בעש"ק י"ח אדר תשס"ט, בשעות הבוקר נדם לבו, ועוד לפני השבת הובא לקבורה בבית העלמין סגולה בפתח תקוה.
משפחת אביו
ר' ברוך שמעון היה בנו של ר' דוד סלומון, בן הגאון ר' אברהם ישראל משה סלומון מחרקוב. ב"ר מרדכי יחזקאל.
ר' דוד סלומון היה חתנו של ר' ישראל אריה ספיר מרבני פתח תקווה. בן ר' יעקב משה ספיר, בן ר' יצחק. ר' יעקב משה היה חתן ר' אברהם יצחק שלוסברג.
ר' אברהם ישראל משה היה חתנו של הגאון המפורסם ר' משה לנדינסקי ראש ישיבת החפץ חיים בראדין.
ר' דוד סלומון נולד בשנת תר"ע לערך, בעיר חרקוב. ימי נעוריו שזורים בדברי ימי המהפכה הקומוניסטית. נדד ללמוד תורה במינסק. מפי ר' יהושע'לי הורודנער צימבליסט, ור' אברהם אליהו מייזעס. בשנת תרצ"א, הבריח את הגבול לפולין [תוך סכנת נפשות, על פי הכרעת הגאון ר' יעקב קלמס אב"ד מוסקבה], יחד עם רעיו הרב שאול ישראלי והרב אברהם פשדמייסקי – שדמי. בבואם לארץ, פנו ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נסמך לרבנות על ידי ר' יעקב משה חרל"פ. לאחר נישואיו, עם בתו של הדיין מפתח תקווה, נתמנה לרב המושבות הסמוכות לעיר, כפר אברהם ועין גנים [כיום שכונות בפתח תקווה], בהמשך, יסד וכיהן כראש הישיבה לתורה ומלאכה שם, [כיום הישיבה הטכנולוגית]. היה מגיע רבות לשוחח בלימוד אצל הבריסקער רב, ואף הביא את בנו ר' ברוך שמעון לומר את דרשת בר-המצווה שלו אצל הגרי"ז. ר' דוד נפטר צעיר לימים בט' אייר תשכ"ה. רעייתו מרת צפורה נפטרה ז' שבט תשמ"ב. רבים מצאצאיו מכהנים כרבנים ומרביצי תורה בהיכלי הישיבות.
ר' אברהם ישראל משה סלומון, כבר בצעירותו, בשנת תרס"ז היה בוורשא ר"מ בהישיבה המפורסמת 'ישיבת תורת חיים', ונתפרסם המעשה שהיה אז, כשביקרו שם החפץ חיים ור' חיים מבריסק. כיהן כרב באורלובה [פולין] ובוולטשנסק [רוסיה] ושנים רבות התגורר בחרקוב, אך לא היה רבה של העיר, כי אם רב בית כנסת, ואף ניהל ישיבה במחתרת. משם עלה לארץ ישראל, ופעל רבות ללימוד הירושלמי וסדר קדשים, ואף יסד בירושלים בית אולפנא ללימוד הירושלמי [נוסד בשנת תרצ"ה, וחבריו היו מלבד הגרי"מ, ר' חיים קולדצקי ור' שלמה צימבליסט, הגזבר היה ר' שלמה בלאך תלמידו של החפץ חיים, ראה ישורון כ' עמ' שז, שי], גם ספריו נתיבות הקודש הם על הירושלמי וקדשים. בעת המלחמה בשנת תש"ח נסע לחוץ לארץ מחשש לבריאותו, אחר שבשנים הקודמות ידע סבל ומכאוב. גם בשנת תשי"ב, היה בלונדון וסמך שם להוראה אברכים מכולל של הרה"צ ר' משה שניידר. ר' אברהם ישראל משה נפטר בירושלים ז' חשוון תשי"ז. רעייתו מרת צירל נפטרה בירושלים ז' אלול תשי"ב.
צאצאיו: 1. ר' דוד סלומון הנ"ל. 2. ר' מרדכי יחזקאל סלומון, גם הוא נפטר צעיר מהתקף לב בשנת תשכ"ד. למד בישיבת חברון ובכולל עץ יוסף, והשאיר אחריו אלמנה - בתו של ר' מנחם מנדל וולפא - וששה יתומים. 3. ר' יוסף סלומון נפטר תשמ"ה.
ר' ישראל אריה ספיר כשעלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ב, נתקבל לרב בפתח תקווה, כשאביו עלה לארץ, אחריו, פינה את תפקידו לרבנות לטובת אביו, ועבר לירושלים, ורק כשנפטר אביו חזר לפתח תקווה, והיה דיין ואב בית הדין בפתח תקווה. זו' מרת חנה בת ר' שלמה דוידוביץ. ר' ישראל אריה נפטר אדר"ח אלול תשכ"א. וזו' נפטרה סמוך אחריו בז' אלול.
מצאצאיו: 1. מרת צפורה הנ"ל אשת ר' דוד סלומון. 2. מרת רחל ריסה נולדה בשנת תר"פ בעיר ליבאו, פטרה צעירה י' חשון תשי"א. אשת ר' דוד חנזין שהיה זקן רבני חבד בארה"ק, נפטר בליל שב"ק כ' תמוז תשס"ג. לתולדותיו נכתב הספר 'דוד עבדי', כפר חב"ד, תשס"ד. 3. מרת זהבה גולדה אשת ר' אהרן יוסף ז'ולטי, אחיו של ר' יעקב בצלאל זולטי רבה של ירושלים. 4. ר' שלמה ראובן ספיר נפטר ו' אייר תשנה.
ר' יעקב משה ספיר עוד בטרם היותו בר מצוה, לקחו אביו ר' יצחק לרבו בעל הצמח צדק מליובאוויטש, היה רבה של עיר המחוז סרטוב במשך שלושים וחמש שנים, סרטוב באותם ימים היתה רחוקה ממרכזי היהדות, ור' יעקב משה בתפקידו דאג לכל החיילים היהודים שהגיעו לאיזורו, ומסופר כי הח"ח היה מתפעל רבות לשמע הסיפורים על מחותנו. בסוף ימיו היה חבר בית הדין בפתח תקווה, ונפטר שם כ' אייר תרצ"ד. נינו ר' מרדכי סאוויצקי כותב בהקדמתו לבית מרדכי חלק שני, כי זכה שכל יוצאי חלציו בלי שום יוצא מן הכלל הם מחובשי בית המדרש. זו' מרת לאה נפטרה ד' סיון תש"א היתה בת ר' אברהם יצחק שלוסברג.
צאצאיו: 1. ר' ישראל אריה ספיר הנ"ל. 2. מרת אסתר אשת ר' אברהם חיים יוסף טרופ, בנו בכורו של הגרנ"ט. הוא היה ר"מ בישיבת החפץ חיים בראדין, בימי המלחמה התגלגל עם הישיבה, עד שהוגלה לסיביר. לאחר המלחמה היה באמריקה והרביץ תורה בישיבת קרלין סטולין ובישיבת חפץ חיים באמריקה, חתנו וממשיך דרכו בישיבה היה הגאון ר' אלתר חנוך העניך הכהן לייבוביץ, שנפטר בשנה האחרונה. 3. מרת פרומה ליבע נולדה בשנת תרנ"ג, בי"ג סיון תרע"ה נישאה לר' יהושע לייב לוינסון תלמיד קלם ונכדו של החפץ חיים, החתונה התקיימה בעיר שומיאץ פלך מוהילוב לשם גלו החפץ חיים הישיבה. ר' יהושע לייב היה משגיח ור"מ בישיבת החפץ חיים בראדין, ולמעשה ניהל את הישיבה בשנים האחרונות. פרומה וילדיה נהרגו עם שאר יהודי ראדין בתחילת המלחמה, ר' יהושע לייב נספה במחנה דכאו בשנת תש"ה. הי"ד. 4. ר' זלמן נחום ספיר. 5. מרת פעשא חנה (או חיה)
ר' משה לנדינסקי, נולד בשנת תרכ"ב בעיירה קנישין הסמוכה ללביאליסטוק להוריו דוד וצביה. בשנת תר"ד נשא לאשה אחת מבנות עירו. לאחר נישואיו למד בוולוז'ין שמונה שנים. משנת תרנ"ז, כיהן כראש הישיבה בישיבתו של החפץ חיים בראדין, עד לפטירתו כ' אדר ב' בשנת תרח"ץ.
צאצאיו: 1. מרת צירל הנ"ל אשת ר' אברהם ישראל משה סלומון. 2. ר' נחמן דוד לנדינסקי מייסד הישיבה הגדולה בגייטסהעד, מספר שנים כיהן שם כר"מ, ואחר כך עבר לניו יורק, שם כיהן בישיבת חפץ חיים. 3. מרת דאבא אשת ר' אברהם סחרוב שהיה אב"ד טראבי פלך וילנא. ר' אברהם נהרג בשואה עם כל משפחתו מלבד בתו צביה אשת הגאון ר' שמואל דוד וואלקין. 4. מרת פריידא אשת ר' זלמן פליטניק גאב"ד ליברפול. 5. ר' אלכסנדר זיסקינד לנדינסקי מווקשנה הי"ד. 6. ר' מרדכי לנדינסקי, היה רב בנובו פהוסט בפולין, ואחר כך באמריקה, היה מנהל ישיבת חפץ חיים בניו יורק.
אחיו הצעיר של ר' משה לנדינסקי היה ר' יהושע קינישנר, חותנו של ר' אברהם אבא רזניק אב"ד פילוושקי בעהמ"ח כלי שרת.
ר' אברהם יצחק שלוסברג חותנו של ר' יעקב משה ספיר. בתו האחרת, מרת מרים היתה אשת ר' מרדכי דרייער הורי ר' משה דוד דרייער ראש בד"צ דק"ק גלזגו סקוטלנד. ר' מרדכי דרייער הנזכר כאן, היה גם אחיינו של ר' משה לנדינסקי, לא ידוע לי בדיוק כיצד.
המשך הפרטים על משפחת מנדלבוים, הבאתי במאמר נפרד, על חותנו של הרב סלומון.
י"מ ספיר - בספר חפץ חיים של ישר כתוב שהיה חותנו של ר' יהושע לווינסון נכד הח"ח.
השבמחקידוע לך משהו על כך?
בתו של ר' יעקב משה, פרומה ליבה, נישאה לר' יהושע הנ"ל. נספו בדאכאו עם שמונה ילדיהם ב1943
מחקאכן.
מחקתודתי נתונה למגיבים והמעירים, מתוך דבריכם אני לומד עוד ומתקדם.
השבמחקכאן, מחקתי מספר הודעות, מכיוון שפורסמו בהם דברים הנוגדים את המדיניות שלי.
להרב מחרקוב היה עוד בן בשם ר' חיים סלמון, שהיה חתנו של ר' אברהם יוחנן בלומנטהל, מייסד ומנהל בית היתומים "ציון" - בלומנטהל. אשתו הנ"ל הוציאה בסוף ימיה את הספר על אביה - 'אלף עולמות'. (כמדומה היא נפטרה לפני שהספר יצאה לאור).
השבמחקישר כח.
השבמחקתודה רבה על המאמץ שאתה משקיע כאן!
השבמחקידוע לך האם לר' יצחק יהודה ספיר יש קשר משפחתי למשפחת ר' יעקב משה ספיר
מקובל שאין קשר משפחתי בין שני הרבנים.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחקזוגתו של ר' ישראל אריה ספיר זצ"ל הרבנית חנה ע"ה נפטרה ביום ד' אלול תשכ"א (ולא בז' כפי שנכתב לעייל)
השבמחקאני מבקש להקפיד על כללי הבלוג, ולא להזכיר בהקשרים משפחתיים, אנשים החיים עמנו לאוי"ט.
השבמחקאין מילים בפי להודות לך.
השבמחקאני נכד של ר' דוד סלומון.
ומכיוון שסבי נפטר צעיר מאוד, ולא זכיתי להכיר אותו.
לכן מעולם לא הכרתי את השושלת שלי.
ובזכותך ובזכות התמציתיות שלך, זכיתי להכיר.
אני חייב לציין שיש ספר בשבילי ראדין שחיבר מנחם פלאטו, ושם יש עוד הרבה אינפורמציה למעוניינים.
שןב יישר כוח.
אני שמח שאני מועיל לאחרים.
מחקרעיית הרב דוד סלומון שאני נכדו נפטרה ב-ו' שבט ולא ככתוב ז' שבט
השבמחקתודה על התיקון.
מחקיעויין כאן תחת הכותרת תולדות המחבר:
השבמחקhttps://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?177025
מישהו מצא איך ר' מרדכי דרייער היה אחיינו של ר' משה לנדינסקי?
האם יש קשר בין ר'יואל משה סלומון לרב ברוך סלומון?
השבמחקלא
השבמחקגם בקר וגם צורף ששינו את שם משפחתם לסלומון הם מהעיר קאידאנאי בליטא. יכול להיות שזו הסיבה לשינוי שם משפחתו של הסלמון המאוחר יותר.
מחק