הרב ברוך שמעון סלומון - משפחת חותנו

בפרק זה, נעסוק במשפחת חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, שנפטר באופן פתאומי בי"ז אדר תשס"ט. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, על משפחת אביו מנכבדי ישיבות ליטא, כתבנו כבר. ועתה אנו באים לכתוב על משפחת חותנו, משפחה המשתייכת לענף חסידי.

ענף א. ר' ברוך שמעון סלומון היה חתנו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, בן ר' שמחה מנדלבוים, בנו של הגאון ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, בן ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וואלדאווקא, ב"ר ברוך מאמדור חתן הרה"ק ר' לייב מאמדור תלמיד ר' חיים חייקל משם. נצר לשושלת רבנים אשר עץ המשפחה שלה עולה עד למהרש"ל ולר' שמשון מאוסטרופולי, מצד אמו, היה ר' ברוך נכד לב"ח והמהר"ל מפראג והרמ"א.

ענף ב. ר' ברוך מנדלבוים היה חתן ר' אלתר יצחק ורנר, [ב"ר ישראל דוד ו] חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר ב"ר אהרן ורנר ב"ר זלמן מקרושנוביץ.

ענף ג. ר' שמחה מנדלבוים היה חתן האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק, בן ר' יהודה לייב עפשטיין מוויסוקא.

ענף ד. ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וולאדאווקי אשתו מרת דבורה היתה בת ר' משה לייזר בן ר' מרדכי בר פישל.

ענף ה. ר' משה מנדל ורנר היה חתן הרה"צ ר' אשר מקוטנא ב"ר אברהם הערש.

ענף ו. ר' מרדכי הנזכר בענף ד' זו' מרת חיה רייזל בת ר' אייכל מסקאהל, אשר על מצבתו נחקק שהיה ראש סנהדרי קטנה בפולין. ר' אייכל זה, זוגתו מרת פייגא היתה בת ר' יצחק מסקאהל בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ומעב"ק מגזע הב"ח ומשפחות מיוחסות בישראל. המקור לכל ענף זה, הוא ממכתב יוחסין שכתב ר' ברוך מנדלבוים מטורוב בעצמו, ולחלק מהאישים כאן אין תימוכין ממקורות אחרים.

ענף ז. ר' אשר מקוטנא היה חתן הרה"ח ר' דן לנדא (מפלוצק) מסטריקוב, [ב"ר חיים ויוטא] חתן ר' יצחק כץ מפלוצק ב"ר שמואל כץ מלאסק ב"ר יחיאל מיכל, הנזכר כבר בבלוג שלי במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט.

על פי כתב יוחסין שהגיע לידי, ואינו מספיק מוסמך בעיני, ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק היה ב"ר יהודה לייב אב"ד ויסוקא ב"ר יוסף אפשטיין מויסוקי ב"ר שמואל אהרן מסמורגון באח"ב לבעל הכנסת יחזקאל, וחתנו של ר' אהרן מוילנא. ר' יהודה לייב אפשטיין אב"ד ויסוקא היה חתן ר' ישראל מבאהאפלי ב"ר אברהם מקאריסטשוב בנו של הרה"ק ר' צבי מקאריסטשוב. ר' יוסף אפשטיין מויסוקי, חתן ר' יהודה לייב מרגליות בנו של ר' שאול מרגליות אב"ד לובלין בנו של הרה"ק ר' מאיר מרגליות מאוסטרהא בעל המאיר נתיבים ומעב"ק.

ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב הנזכר בענף א', למד בצעירותו בישיבות בירושלים שבין החומות, היה חסיד קרלין נלהב כמסורת אבותיו, ואיש תורה מובהק, האף שעסק במסחר. היה רב בית הכנסת יבנה בתל אביב. נפטר י"ט חשוון תשנ"א. רעייתו מרת צפורה לבית ורנר. חתנו האחר היה ר' נחום דוב קרייסמן, שאף הוא היה דיין בפתח תקווה.

ר' שמחה מנדלבוים, עלה עם אביו לארץ עוד כשהיה ילד צעיר, בערך בשנת תרמ"ה \ תרמ"ז נישא לבתו של האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק. הנישואין התקיימו בקוברין. היה עסקן גדול לטובת חידוש היישוב היהודי בירושלים, רכש בית בקצה הישוב היהודי במאה שערים, על מנת להרחיב את גבול הישוב, ועל שמו נקרא האיזור עד היום, מעבר מנדלבוים. ר' שמחה נפטר ביום ה' באייר תר"ץ.

צאצאיו: 1. ר' יחיאל מנדלבוים, נפטר כ"ח טבת תשכ"ז, רעייתו דבורה נכדת ר' יואל משה סלומון. 2. ר' ברוך מנדלבוים הנ"ל. שני האחרונים בארץ ישראל, והיתר באמריקה. 3. ר' אלתר נפתלי מנדלבוים. 4. ר' מתתיהו מנדלבוים. 5. ר' מרדכי מנדלבוים. 6. מרת חיה אשת ש"ב ר' אהרן הלוי טייטלבוים, עליו בארוכה [יוצאת מגדר הרגיל] בספר תולדות אנשי שם, מאת ר' אשר זלקא ראנד, בערכו. 7. מרת חנה נפטרה י' טבת תשכ"ב, אשת ר' חיים (בר יקותיאל זלמן) רקובר, נפטר כ"ז אייר תשל"ג. מצאצאיהם: הגאון ר' ברוך מרדכי רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה, ומחבר ספרי ברכת אליהו על ביאור הגאון נפטר אסרו חג סוכות תשס"ג, מרת זהבה אשת הגאון ר' דב כהן תלמיד ישיבת חברון, היה הרב של חיל האויר, ונשיא אגודת אחוה. מצאצאיהם גדולי תורה רבים, ואישים נודעים אחרים. 8. מרת דבורה נפטרה י' אלול תשמ"ט ללא צאצאים, אשת ר' יעקב בן ציון לאבל. 9. מרת בילא רחל נפטרה כ"ג ניסן תשנ"ד אשת ר' רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה נפטר כ"ב תמוז תשל"א, מצאצאיו רבני ערים ויושבי על מדין בארה"ק. 10. ר' חיים מנדלבוים.

ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, [נראה כאן בתמונה] נולד בשנת כ"ב טבת תקצ"ד, למד תורה עם חברים מקשיבים מפי אביו, אחד מחביריו באותו הזמן לספסל הלימודים, היה מי שנתפרסם לימים כר' צדוק הכהן מלובלין. אשתו של ר' ברוך היתה לאה בת ר' יעקב טייטלבוים מירושלים. ר' ברוך היה מהחסידים הקרובים אצל ר' אהרן מקארלין ור' אשר מסטולין. כיהן כרב בערים מאצוב, קארלין, וטורוב, על שמה נתפרסם. בשנת תרל"ד, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו בירושלים. בשנים הבאות, יצא מספר פעמים לחו"ל, ידוע כי נכח בנישואי בנו ר' שמחה בקוברין, בשנת תרמ"ה, או תרמ"ז. בשנת תרנ"א, יצא כשד"ר בשליחות הכוללים בירושלים. ספרו נודע בשערים, נדפס עוד בחייו בירושלים בשנת תרס"ד, ובשנים האחרונות נדפס מחדש על ידי מכון בית אהרן וישראל שעל ידי חסידות קארלין בהוספת קטעים חדשים, שלא נדפסו עד כה, ועם מבוא לתולדות חייו. ספרו האחר, קץ הימין, הוא נדיר ונחשב ליקר המציאות. נפטר י"ז אייר תרס"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

צאצאי ר' ברוך מטורוב: בספר מאה שערים, כתוב כי ר' ברוך עלה לארץ עם ששה בנים ושתי בנות. הבנים קבורים בסמוך לאביהם במרומי הר הזיתים. לא כולם ידועים לי, רק חלקם. 1. בנו ר' יעקב מנדלבוים שו"ב נולד בשנת תרכ"ד, היה ראש השוחטים בירושלים, וחתן רבי בכור חיים יוסף דוד אזולאי, מצאצאיו של החיד"א, ועל כן חלק מצאצאיו לקחו את שם משפחת אזולאי בגאווה להראות כי הם צאצאי החיד"א. נכדו של ר' יעקב היה הגאון הצדיק ר' יהודה זרחיה סגל אב"ד קרית שלום בתל אביב. 2. ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל. 3. ר' מנחם מנדלבוים, נפטר במצרים [כנראה כשגורש לשם בימי מלחמת העולם הראשונה, כמו רבים אחרים שהיו נתיני ארצות אוייב], אך נקבר בארץ ישראל. 4. ר' יצחק דוד מנדלבוים היה סופר סתם בירושלים ונפטר צעיר.

ר' אלתר יצחק ורנר נפטר בשנת תשכ"א, ואשתו מרת באשע מרים נפטרה בשנת תשי"ד.

בנותיהם: 1. מרת נחמה רחל אשת ר' חיים יהושע ברוך צבי רבינוביץ רב ביוהנסבורג, נפטר תשכ"ט. 2. מרת חסיה שיינא פעסיל אשת ר' אליהו מרדכי זוננפלד בנו של הגרי"ח, נפטר תש"ו. 3. מרת צפורה הנ"ל. אשת ר' ברוך מנדלבוים.

ר' משה מנחם מנדל ורנר, היה מעסקני הישוב בארץ ישראל. עוד בהיותו בפולין היה פעיל רבות לרווחת הישוב. היתה לו יוזמה בעידוד רבים מגדולי הדור לישוב יהודי בשכם. בהמשך יסד את שכונת בתי ורנר בירושלים, המיועדת למגורי תלמידי חכמים העוסקים בתורה.

מצאצאיו: 1. הגאון ר' שמחה בונים ורנר חבר בית הדין של העדה החרדית בירושלים, חתן הרה"צ ר' יהודה לייב קסטילניץ בן אחותו של בעל יסוד העבודה מסלונים, מצאצאיו רבנים רבים בארץ הקודש, ובאמריקה. בניו הם, א. ר' אברהם ורנר רב העיר נתניה. ב. ר' אשר זאב ורנר בסוף ימיו גאב"ד טבריה. ג. ר' יהושע ורנר רב באמריקה. ד. ר' דוד ורנר. 2. ר' חנוך העניך ורנר חתן ר' שמואל יהודה הלוי טייטלבוים, מצאצאציו: א. הגאון ר' שמואל ברוך ורנר דיין בתל אביב חתן הגרי"מ חרל"פ. ב. מרת שיינא פעסיל אשת ר' שניאור זלמן וובר ר"מ בישיבת פרשבורג, נפטר כ"ג אייר תשכ"ט. ג. מרת באשע רבקה אשת ר' יהושע לודמיר. 3. מרת באשע מרים הנ"ל אשת ר' אלתר יצחק ורנר. 4. ר' שמואל לייב ורנר מירושלים.

ר' מנחם נחום אפשטיין אדמו"ר מקאברין ביאליסטוק, נולד בשנת תר"ו בעיר ויסאקי, הוא ואביו היו חסידי קאצק. לאחר נישואיו קבע משכנו בעיר קוברין, ושם נתקרב לבעל יסוד העבודה מסלונים, והיה מגדולי חסידיו. לאחר פטירת רבו בשנת תרמ"ד, נתלכדו סביבו חסידים, והכתירוהו כממשיך, הוא כיהן כאדמור בקוברין עד שנת תרנ"ו שאז קבע משכנו בביאליסטוק. נפטר ר"ח אב תרע"ח.

מצאצאיו: 1. בנו ר' מרדכי יהודה אפשטיין חתן ר' יעקב ליינער מאיזביצא, שהוא אבי יוסף צבי בלובלין וצפורה אשת יום טוב קירשנבוים בירושלים. 2. בתו מלכה דבורה אשת ר' מאיר שלום שצדרוביצקי מבריסק, היה סגן הרב בביאליסטוק, וממלא מקומו באדמורות בביאליסטוק, צאצאיו ממשיכי דרכו ומזרעו כיום, אדמורים רבים. 3. מרת מרים אשת ר' יצחק אהרן וינגרטן מלובעשעוו. 4. מרת אסתר ליבא אשת ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל.

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו.

עליו ועל משפחתו נרחיב באחד המאמרים הבאים בעזרת ה'.

תודות

תודתי נתונה למאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, בראשות ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין.

תודתי גם נתונה למספר אנשים שעזרו לי באיתור צאצאי ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, ואת חלקם איני מכיר אלא מפורומים בנט.