ר' דן לנדא מפלוצק, ר' שמואל כץ מלאסק ומשפחותיהם

כשנפטר הרב ברוך שמעון סלומון, רבה הראשי של פתח תקוה, פרסמתי כאן מאמר לתולדות משפחתו, ויחוסו, ומאמר נוסף ליחוס חותנו ממשפחת מנדלבוים, אולם עדיין לא נשלמה המלאכה, הזכרתי את ר' דן לנדא מפלוצק, ולא הזכרתי את משפחתו. היום מלאו בדיוק מאה ושישים שנה לפטירתו, כ"ט ניסן תר"ט – תרס"ט, וזו ההזדמנות להשלים את החוב, ולספר על משפחתו המורחבת של ר' דן לנדא.

בראשונה אפרוט כאן את עץ המשפחה מר' ברוך שמעון עד ר' דן ומעלה בקודש ממנו.

ר' ברוך שמעון סלומון, היה חתן ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, חתן ר' אלתר יצחק ורנר מירושלים, חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר מירושלים, חתן אשר מקוטנא חתנו של ר' דן מפלוצק.

ר' דן בן ר' חיים ומרת יוטא, 'מגזע היחס'.

רעייתו של ר' דן מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ, ובזיווג שני מרת מרים בת ר' יצחק כץ מפלאצק בן ר' שמואל כץ מלאסק בן ר' יחיאל מיכל כץ בן הרב הגדול ר' אלעזר מוכיח בן ר' יעקב חתן ר' אברהם הלוי אחיו של המהרש"א.

ר' יצחק כץ מפלוצק היה חתן ר' משה באק מפלוצק.

רעייתו של ר' אלעזר מוכיח היתה מיוצאי חלציו של הקדוש ר' יחיאל מיכל מנעמירוב הי"ד.

וזה החילי לפרט תולדותיהם:

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו. כאשר ר' שלמה זלמן פוזנר הקים אחוזה ללמד את בני ישראל אומנות הקרקע, והקים בה ישיבה לילדי המתישבים, הזמין לישיבתו מספר רבנים ללמד את הנערים, ואחד מהם היה ר' דן. ר' דן היה תלמיד חכם גדול, ובקי אף בדקדוקי לשון הקודש, ונודע גם כמשורר מופלא, [תכונה שנשתמרה גם בקרב חלק מצאצאיו]. נשתמרו ממנו מכתבים ושירים שכתב, שכתבם כולם בפנקס אחד, ונשתמר אצל צאצאיו.

ר' דן נולד בעיר אמשינוב בשנת תקכ"ח לערך, להוריו חיים ויוטא, מגזע היחס היה, שכן כתבו על מצבתו: 'נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל וכו' יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה', אך לא ידוע לאיזה גזע השתייכו, ולמעשה לא ידוע על הוריו מאומה מלבד שמותיהם. אם לכם הקוראים ידוע מה, אשמח אם תודיעוני.

ר' דן בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת שרה בת חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק, ומזיווג זה נולדו שתי בנות, ובזיווג שני נשא את בת דודה של אשתו הראשונה, מרת מרים בתו ר' יצחק כץ מפלאצק [ב"ר שמואל הנ"ל], לאחר שנתגרשה מבעלה הא' ר' יעקב שלום ליפשיץ. מזיווג זה נולדו לו ארבע בנות ובן אחד.

ר' דן היה גדול בתורה ושלם במדעים, בקי בלשונות העמים של פולין אשכנז וצרפת, ועל ידי כך נעשה עשיר גדול, כי את רוב עשרו צבר לו בהיותו הקבלן לספק צידה לחייליו של נפוליאון, לאחר מכן אבד את כל הונו, אך אנשי העיר שחפצו לתמכו מינוהו לשתדלן קבוע לפני מלכים ושרים. קהילות רבות חפצו לקבל את ר' דן כרב עליהם, אולם הוא סירב לכל ההצעות. ושמעו הלך וגדל כפרנס העיר אשר על פיו נחתכו כל עניני העדה.

ר' דן נפטר כ"ח ניסן תר"ט, בבואו לבקר בבית חתנו ר' זאב ליפשיץ בעיר אוזרקוב, ושם מנו"כ. רעייתו מרת מרים, נפטרה י"ט ניסן תר"ג, ומצבת קברה בבית העלמין בפלוצק, וזה נוסחה: 'ציון מצבת אבן, היא מצבת קבורת מרים אם הילד, התר"ג בחודש הראשון י"ט בו עזבה יושבי חלד, בת הרב מהר"י כהן, זרע קודש מחצבתה, אשה טובת שכל ובינה, יש שכר לפעולתה, נפשה אל שחקים תעלה, אל גנזי מרומים וגנזכי', תחזה את האלקים במפעלי' ותאכל פרי מעללי', נפשה חי' ועמדה לפני המלך, אל בית אביה היא שבה, רוחה מתהלך לפני אלקים, לעת התחי' הנה קמה וגם נצבה'. ועל מצבתו של ר' דן כתוב לאמר: 'נאסף דן בן חיים זצ"ל כ"ט יום לירח האביב תר"ט לפ"ק. דמע הגירו לויתן עוררו מר קוננו. נדיב ושוע סור מדוע גוע ואיננו. ברכת אבד עליו גבר במתן חננו. נודע בשערים מגזע צדיקים מצוקי תבל. חכם וסופר מעשיו שפר פאר ולתהלה. יחוסי ארץ עומדים בפרץ גזעו עלה. ייף בגדלו מטע אהרלו תעודה סלה. מודעים לבינה עליו שאו קינה. יקראו אל אבל תנצב"ה.

צאצאיו: מזיווג ראשון נולדו לו, 1. מרת יוטא [נפטרה ו' טבת תרכ"ד, לאחר שישים שנה שהיתה עזר לבעלה הצדיק] אשת הרה"ק ר' אברהם מטשעכנוב, מתלמידי הרה"ק ר' שמחה בונים מפשיסחא, נפטר ה' אדר תרל"ה. צאצאיו: א. הרה"ק ר' זאב וולף לאנדא מסטריקוב, נולד תקס"ו נפטר י"א אלול תרנ"א, ממלא מקום אביו, מתורתו נדפסו 'זר זהב – כתר תורה', ו'אמרות טהורות'. ב. ר' דוב בעריש לנדא מביאלא, תלמיד וורקא נפטר כ"ה סיון תרל"ו. מצאצאיו שושלת אדמורי סטריקוב בימינו. ג. ר' רפאל לאנדא בווארשא נפטר כ"ה אלול תרנ"ז. ד. ר' יעקב לנדא מיעזוב, נפטר י"ט טבת תרנ"ו בוורשא. ה. מרת מרים אשת ר' בועז זונאבענד, אבי האדמו"ר ר' רפאל משה זונאבענד מטשעכנוב. ו. מרת אסתר חי' אשת החריף המופלג ר' יוסף לייב מלאווסקי, ונפטרה צעירה. ז. מרת בריינדל אשתו השניה של ר' יוסף לייב מלאווסקי הנ"ל. ובזיוו"ש לאחר שנתאלמנה היתה אשת ר' שמואל שינאווער, בעהמ"ח 'רמתיים צופים' נפטר תרל"ה. 2. מרת זעלדא חיה אשת אחיה חורגה ר' זאב ליפשיץ שהיה ברבות הימים לאב"ד בראדזינוב מלאווא ואחר כך באוזרקוב, שם כיהן כשלושים שנה, בהיותו שם, ניהל ישיבה גדולה ובה מאות תלמידים, ויעויין בהקדמה לספר 'בכורי שלמה' [מר' שלמה רזעכטע] שמזכיר למורו ורבו המובהק ר' זאב ליפשיץ. לתולדותיו של ר' זאב, נדפס ספר 'רבי זאב ליפשיץ', מאת ר' פנחס זליג גליקסמן. נולד בשנת תקנ"ד לאביו ר' יעקב שלום, נפטר ו' אב תרכ"ד. צאצאיו: א. ר' יחיאל מיכל ליפשיץ מחסידי קוצק וגור [ואף נשתדך בנישואי בנו ר' דן עם בעל חידושי הרי"ם] בביאלה, חתן ר' אברהם רוזנבלום משם, ר' יחיאל מיכל נפטר ער"ח שבט תר"ן. ב. רבי ישראל חיים ליפשיץ עשיר גדול, בעל אחוזה בכפר נעמזוב שליד לודז', חתן ר' יצחק מנדל רזעכטע ולכשנתאלמן נשא לאשה את אלמנת ר' משה ירוחם מורגנשטרן בנו של השרף מקוצק, שהיתה בתו של ר' יצחק בלאס מגור. ג. ר' יוסף ליפשיץ, וזו' שרה בת ר' ירחמיאל בועז מליפנא, ר' יוסף נפטר בלודז' כ"א שבט תרפ"א. ד. יוטא אשת ר' משה קויפמן. ה. מרת בריינא אשת ר' נחמן ויכסלפיש. 3. ישראל יצחק לנדא, הפליגו בו שיעודו לגדולות ונפטר כנער צעיר, ומסופר שבהיותו בן י"ב שנים דרש דרשה גדולה עד להפליא בביהכ"נ הגדול בעיר פלאצק ואחר זה נחלה ושבק חיים.

ומזיווג שני נולדו ארבע בנות ובן אחד; 4. חנה אשת ר' יעקב קאליסקי מקוטנא. 5. אסתר אשת ר' צבי הירש מאיזביצע. 6. ר' אברהם יעקב לנדא. 7. מרת שרה, כנראה שהיא [או אחותה רבקה דלהלן] אשת ר' אשר מקוטנא הנ"ל, שממנו נמשכה משפחת ורנר בארץ הקודש. 8. מרת רבקה.

ר' יצחק כץ מפלוצק, נולד בעיר לאסק בשנת תק"ז לערך, היה חתנו של הגביר ר' משה באק מפלוצק, וקבע מגוריו בסמוך לחותנו, באותם שנים לאחר נישואיו נסע לפיורדא, ללמוד בישיבתו של הגאון ר' משולם זלמן בעהמ"ח בגדי כהונה. מוזכר בכמה ספרי שותים, בחמדת שלמה סי' ח' [הרב הגדול, המפורסם, צדיק תמים, חריף ובקי, רבי יצחק הכהן], ובשו"ת ברית אברהם אה"ע סי' ע"א [הרב הגדול, הצדיק המפורסם, מו"ה איציק יצחק כ"ץ ז"ל], ובשמן רוקח סי' כ"ז. היה גדול בתורה והמשיך בדרכי אבותיו, שהיו גדולים בתורה ויראה, ולא נשאו בכתר הרבנות, כי אם הרביץ תורה לתלמידים רבים. הוא עמד בקשרים מסחריים עם דנציג ופרנקפורט, לצורך החנות של אשתו, וגם ייצג את העיר בכינוסים של ראשי הקהל בפרוסיה. מסופר כי הרבי מקוצק אמר עליו פעם: 'מתנגד צריכים להיות כרבי איטשלה פלוצקר', מעט דברי תורה בשמו הביא בסוף ההקדמה לספר 'למטה יהודה' לנכדו. ר' יצחק נפטר ג' שבט תקס"ז בפלוצק, ושם מנו"כ.

מבניו: 1. אשת ר' ברוך מנדל אוירבך. 2. מרת רייצא אשת ר' יואל ליפשיץ בנו של בעל החמדת שלמה, [הורי האחים הרבנים ר' זאב וולף ליפשיץ אב"ד מלאווע, (חתן דודו ר' יהודה לייב קמפנר) ור' משה ליפשיץ אב"ד לודז'] ובזיווג שני נישאה לר' חיים בן ר' יהודה אב"ד ראביטש חתנו של בעל הבית מאיר, ואחת מבנותיה מזיווג זה מרת פריבה היא היתה אשת הגאון ר' ישראל יהושע טרונק אב"ד קוטנה. 3. מרת מרים הנ"ל בזיווג ראשון היתה אשת ר' יעקב שלום ליפשיץ ובזיווג שני נישאה לר' דן לנדא הנ"ל. 4. מרת שרה היתה אשה גדולה חכמה וצדקת ובעלת מעשים טובים, נפטרה בשנת תקצ"א במגיפה, אשת ר' יהודה לייב קמפנר מפלוצק, הורי א. ר' חיים רפאל חתן ש"ב ר' משה הירש עהרליך חתן בעל הברית אברהם. ב. ר' דוד אברהם קמפנר מביאליסטוק בעהמ"ח למטה יהודה, ובהקדמת ספרו האריך בשבח אבותיו. ג. מרת יוטה אשת ר' מאיר הכהן אב"ד ליטומירסק נפטר צעיר בשנת תקצ"ב, והותיר אחריו חיבור בכתב ידו על הש"ס. ד. מרת אסתר אשת ר' זאב ליפשיץ בן דודה ר' יואל הנ"ל. ה. מרת מרים אשת ר' יעקב שמלקי הלוי הורוביץ. 5. ר' נתן הכהן כץ חתן ר' יהודה לייב מרגליות אב"ד שעברשין בעל מחבר 'פרי תבואה', ר' נתן היה חותן ר' אברהם בוימגולד מוורשה. 6. מרת יוטא אשת ר' אריה לייב לנדא אב"ד וישעגראד ואחר כך בק"ק ווענגרוב, ר' אריה היה נין ונכד לר' יוסף לנדא מפוזנא חתנו של הנודע ביהודה, ושל החכם צבי. ר' אריה היה מחותן עם ר' שלמה זלמן ליפשיץ, בעל החמדת שלמה מוורשא, נפטר כ"ז תשרי תר"ט. אבי ר' חיים אפרים מליקוב מחשובי חסידי השרף מקוצק, [מצאצאיו משפחת מנדלבוים מפולין, ללא קשר למשפחת מנדלבוים דנן] אבי הגאון מאיזביצה ר' ישראל איסר שמחה לנדא, בעהמ"ח זכרון אי"ש. 7. ר' צבי הירש כץ מעיר דזאלאשין אבי ר' יעקב יצחק אב"ד פיינטשנא.

ר' שמואל כץ מלאסק נולד בשנת תע"ב בעיר לאסק, אשתו היתה בת הרבני המופלג רבי יצחק איצק גולדס מעשירי העיר לאסק ונכבדיה. ר' שמואל מלבד היותו תלמיד חכם גדול, אשר נודע בצדקותו, היה גם סוחר שניהל עסקים גדולים, והיה גם מומחה ליציקת מטבעות, ועסק בזה בקבלנות מטעם הממשלה. לימים, הלשינו עליו כי אינו עושה מלאכתו באמונה, ומזייף במשקלי המטבעות, ונאלץ לברוח מן המדינה על מנת להינצל ממוות. אחרי דרישה וחקירה התברר, כי אחד מפועליו, הוא אשר ידו היתה במעל, אך ר' שמואל כבר היה בגלות והעבירוהו ממשרתו, והוא נפטר בגלות הרחק מביתו וממשפחתו, בעיר באלטה פלך קיוב, שהיתה אז תחת שלטון התורקים, בשנת תקנ"ב. ומקום קבורתו לא נודע. נכדו ר' אלעזר רוקח בהקדמה לספרו 'שמן רוקח' שנדפס בשנת תקמ"ח עוד בחיי ר' שמואל כתב אודותיו: "ויהי שמואל מעלה העולה, פניו יאירו סלה, שם משמואל הולך וגדול, עד כי למספר חדל, ה"ה אבי זקני, אבי אמי, זה קנה חכמה, קנה בינה, מיחוסי כהונה, הרבני המופלג בתורה וביראה, החכם השלם, המפורסם במעלות ומדות תרומיות כש"ת מו"ה שמואל כץ נ"י".

לר' שמואל היו צאצאים רבים בהם גדולי תורה רבים. ומספרים שהוא עצמו אמר: 'כי יבוא יום, אם שלשה אנשים במדינתנו יסיחו בדברי תורה, יהיה בודאי אחד מהם נכדי'. וזה פירוט צאצאיו: 1. ר' אריה לייב כץ, צדיק ומופלג בתורה, בנו ר' סנדר כץ מוורשא [סייע בידי ש"ב ר' אלעזר רוקח בהדפסת ספרו 'שמן רוקח'] חתן ר' משה מניס אב"ד קמפנא. בתו של ר' אריה לייב היתה מרת קראסי [נפטרה י"א סיון תקפ"ט] אשר היתה אשתו השניה של ר' מאיר ב"ר שמשון צילך אב"ד לאסק שנפטר י"א אדר ב' תקפ"ו, וגם ממנו נשתלשלו משפחות רבות, ביניהם ר' שמשון ארנשטיין אב"ד אוזרקוב. 2. מרת לאה רייצא אשת ר' אריה לייב לעוו אב"ד פילץ, בנו של ר' פנחס זעליג האב"ד בעירו לאסק, ואביו של ר' אלעזר בעל שמן רוקח, אודותיו כבר כתבנו במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנעט. 3. אשת ר' יהודה לייבוש ליפשיץ [ב"ר יחיאל מיכל אב"ד חענשטין ומעב"ק] בנותיו: א. אשת ר' משולם הורוביץ מפיטערקוב. ב. מרת רבקה ר' אברהם צבי פצנובסקי אב"ד פיטערקוב בעהמ"ח ברית אברהם, ולא ילדה לו בנים רק בנות. ובזיווג שני לאחר שנתאלמנה נישאת להגאון הצדיק ר' חיים אויערבך אב"ד לונטשיץ, ונולד לה מזיווג זה בן אחד הוא הגאון ר' אליעזר אויערבך בעהמ"ח 'חידושי מהר"א', ו'מגדנות אליעזר', חתן ש"ב ר' אברהם נעלקין חתן ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק. ר' אליעזר נפטר צעיר בשנת תרט"ז בן ל"ב שנים. 4. ר' יחיאל מיכל כץ מוישעגראד, מזרעו, א. ר' זאב וולף אב"ד לאסק. ב. ר' יוסף כהן מחותנו של הרעק"א. ג. מרת אסתר אשת ר' משה מזאלאשין מחבר 'משפטי צדק' על תהילים. 5. מרת יוכבד אשת ר' יהודה פרנקל אב"ד ליטומירסק, הנקרא ר' יודל חריף בעהמ"ח בית יהודה. 6. ר' יצחק כץ מפלוצק הנ"ל. 7. אשת דודה ר' שמעון ב"ר איציק גולדעס, אבי ר' יוסף אבי ר' אברהם אליעזר דמשק, 'מילידי לסק וכעת בקראקא', בעהמ"ח 'אבני קודש', ורשא תקע"ט, נפטר י"א תמוז תר"ז בן ע"ה שנים. ומזרעו של ר' שמעון זה, גם החוקר המפורסם ר' מרדכי ווייץ מקאליש.

ר' יחיאל מיכל כץ הרבני המופלג מו' יחיאל מיכל כ"ץ מלאסק זצ"ל, כך מזכירו בנו בהקדמה לספרו, ונינו ר' אלעזר רוקח מזכירו: 'המנוח המפורסם בתורה וביראה', ומהווה כהחוט המשולש לא במהרה ינתק, בין בנו ר' שמואל כץ מלאסק, לבין אביו הרב הגדול המפורסם מו"ה אלעזר מוכיח. היה נכדו של הגאון הגדול ר' יחיאל מיכל מנעמירוב בעהמח שברי לוחות, שנהרג על קידוש ה' בגזירות ת"ח.

מבניו: 1. ר' אברהם הכהן מלאסק, שעלה לירושלים, חסיד ומקובל גדול, שנהג בתעניות ובסיגופים. בעהמ"ח 'וחשב לו הכהן' [נדפס בפיורדא תקמ"ד, בהיותו שם שד"ר מירושלים, עם הסכמות רבות, ובהם מחכמי הספרדים בירושלים, ובהקדמה שם מאריך המדפיס בשבח קדושתו של הרב המחבר 'שעומד כל היום מעוטף בטליתו, ותפילין בראשו, ולא פוסק פומי' מגירסא, ולא פונה להשגיח בכל הנעשה תחת השמש' ובהקדמת המעתיק 'למד בעמידה וסיגף עצמו בסיגופים גדולים, וכו', יותר משנה תמימה התענה משבת לשבת' וכן עוד שם מאריכים הרבה בשבחיו] 'ושב הכהן' [ליוורנו תקמ"ז], וספר 'עין פנים בתורה' [וורשא תקנ"ז]. נהרג בכלא בימי התורכים, שתפשוהו כערבון למס שהטילו על הציבור, ונקבר בצפת, בלא שהותיר אחריו צאצאים. 2. ר' שמואל הכהן מלאסק הנ"ל. 3. ר' אלעזר הכהן, נשא לאשה גם הוא את בת הגביר ר' איציק גולדס הנ"ל. ר' אלעזר היה אבי ר' יחיאל מיכל אבי ר' וואלף אבי ר' אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק חתן רבינו יעקב לוברבוים מליסא בעהמ"ח חידושי מהרא"ך, אשר בחלקו השני נדפס 'קונטרס עץ אבות' ובו מפרט בן המחבר את עץ המשפחה שלו. 4. אחותם היא אמה של מרת חנה אשת ר' אברהם אבוש קצנלבוגן מלאסק ברצ"ה, בעהמ"ח 'ברכת אברהם' [נדפס על ידי בנו ר' יהושע שמואל ורשא תקע"ה], והיה מגיד מישרים ומו"ץ בסוכטשוב.

ר' אלעזר מוכיח מלאסק, רעייתו היתה מיוצאי חלציו של הגאון הגדול מו"ה יחיאל מיכל אב"ד נעמירוב, שנהרג על קידוש ה' בכ' סיון בשנת ת"ח, בעל המחבר 'שברי לוחות'.

בניו: 1. ר' יחיאל מיכל כץ הנ"ל, 2. ר' אברהם אבלי הכהן אבי ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק, שנפטר כ' שבט תקמ"ט, גם ר' יחיאל מיכל זה היה חתן ר' איצק גולדס דלהלן. 3. אשת ר' דוד אב"ד זוואניץ והגליל במחוז פאדאליא, אביו של הגאון מו"ה שלום שכנא מק"ק קאסאנטין [חתן ר' נתן נטע כץ מבריסק (מגזע המגלה עמוקות), חתן ר' נחמן סירקין מגזע הב"ח], אבי ר' אליהו [חתנו של ר' צבי הירש פרילוקר מבריסק] אבי ר' עזריאל [חתן נכד של ר' אברהם הלוי מארלע בעהמ"ח זכרון אברהם (עם ביאור מאת ר' עזריאל דנן בשם מרפא לעניים) ממשפחת הט"ז ומעב"ק ואכמ"ל] שהיה אב"ד בכמה קהילות בפולין, בעהמ"ח כמה ספרים, 'ריח ניחוח', יראה לעיניים יראה ללבב', 'לראות מהרה', ועוד ספרים.

ר' איציק גולדס מלאסק, היה מפורסם למופלג בתורה וצדיק, וגם מבורך בהון ועושר. היו לו שמונה בנות ומהם נודעו לנו רק שש:

1. אשת ר' שמואל כץ מלסק הנ"ל. 2. אשת ר' אלעזר הכהן הנ"ל. 3. אשת ר' יחיאל מיכל הכהן מלסק אבי ר' אבלי חריף אב"ד קאליש. 4. מרת אייגלה אשת ר' אייזיק אב"ד בלשקי, חותן ר' יהודה לייב ליפשיץ אב"ד שם. 5. אשת ר' מאיר הענדלס מלסק, ממנו נשתלשלו צאצאים רבים. 6. אשת ר' יוסף איילנברג חותנו זקינו של ר' אלעזר ספיר המ"מ בק"ק לסק בעמ"ח 'מעשה רוקח', ועוד ספרים שנשארו בכתב יד, אבי ר' סיני ספיר אב"ד ברעזין בעהמ"ח 'עולת חודש' ו'מנחת עני', ועוד ספרים, נפטר כ"ז אב תרל"א.