רבי יחזקאל הלוי - מאתיים שנה לפטירתו

היום כ"ט שבט מלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי יחזקאל הלוי, אב"ד באברויסק .
 

רבי יחזקאל היה בנו של רבי שמואל הלוי ממינסק בן רבי בנימין הלוי בן בנו של המהרש"א. כך כתב בספר מליצי אש, (אלול עמ' עב) בשם ר' מרדכי פריעד מלאדז. אמנם, בספר קרני אור דלהלן, כתוב מעט אחרת, דהיינו ר' יחזקאל היה בן ר' שמואל רב גליל מינסק דליטא דור רביעי ממהרש"א. 
מיהו ר' שמואל רב גליל מינסק? 
בספר 'ליטא', של משה צינוביץ ושמואל חסידה, הבינו בפשטות שהכוונה אל ר' שמואל בעהמ"ח תשובת שמואל ומר שמואל, שהוא בן ר' יוסף בן ר' שמואל אב"ד פיורדא ומחבר בית שמואל. אבל נראה שטעותם גדולה בזה כי הוא לא היה לוי ולא שייך למשפחת המהרש"א. 
יתכן לומר שהוא ר' שמואל סגל שהיה הרב במינסק אחרי ר' ישראל מירקש, ונפטר ער"ח טבת תקע"ט. בספר רבני מינסק וחכמיה, הובא נוסח מצבתו, וכתוב עליו הרב הגדול מרא דאתרא החריף מוהר שמואל במ' יחיאל מיכל סגל, ואם כן, מה שכתבו בספר מליצי אש שר' שמואל היה בן ר' בנימין אינו מדוייק. [ומה שר' יחזקאל נפטר שבע שנים לפניו אינו בעיה בעיני כי ר' יחזקאל נפטר כנראה לפני הגיעו לגבורות, ולמשל בנו ר' יהושע נשא אשה שנולדה 10 שנים לאחר פטירתו של ר' יחזקאל].

בזיווג ראשון נשא רבי יחזקאל הלוי, את בתו של הגאון מוילנא, אך מכיוון שלא היו להם ילדים נתגרשו בפקודת הגר"א, כך מסופר בשם רבי אריה לוין. אך אחד מצאצאיו (יחזקאל קוטיק) מספר בזכרונותיו כי ר' יחזקאל ואשתו בת הגר"א היו גולים מעיר לעיר, בחורף לבשו בגדי קיץ, ובקיץ התעטפו בפרוות, ניזונו מלחם ומים והיו ישנים על האדמה, עד שאשתו נפטרה מחמת קושי הגלות.
בזיווגו השני נשא את בת הגאון רבי שמחה פריד מורה צדק הוראדנא. בשו"ת חוט המשולש בתשובת של הגאון רבי משה זאב אב"ד ביאליסטוק, אל הגאון ר' הלל פריד בנו של ר' שמחה, כותב שר' אברהם דובער אב"ד קאמניץ דלהלן, היה בן אחותו של של ר' הלל. ומכאן שר' יחזקאל היה חתנו של ר' שמחה. אודות רבי שמחה פריד יחוסו וצאצאיו, נרחיב בפעם אחרת אם ירצה ה'.

ואלו הם שלשת בניו הגדולים (קוטיק מזכיר שהיו ארבעה בנים גדולים אולם הרביעי לא נודע לנו בשמו)

• רבי אברהם דובער הלוי אב"ד קאמניץ מחבר זכר אברהם, חתן רבי אריה בנו של רבי אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה. שימש ברבנות העיר קאמניץ קרוב לארבעים שנה, התפרסם לאיש מופת ו"צדיק", ורבים באו אליו לדרוש עצתו. בראש הספר אבות דר' נתן עם פירושי שני אליהו ובן אברהם וילנא והוראדנא תקצ"ג, נזכר שקבל הסכמות מכמה וכמה רבנים ובהם הרב מ' אברהם דובער בהחסי' מ' יחזקאל מקאמעניץ, אך לא הובא נוסח הסכמתו. נפטר ממגיפת החולירע ביום הראשון של חג הסוכות ט"ו תשרי תרכ"ז. נספד בספר 'בכי ומספד', מר' ישראל ווישניאק. שלשה בנים היו לו, א. רבי יחזקאל הלוי דיין בקוברין, זוגתו מרת הדס בת ר' הירש יואל רייצעס מביאליסטוק. בערוב ימיו התגרש ועלה לארץ ישראל. ב. רבי שמחה הלוי מפינסק. ג. רבי משה הלוי אב"ד נאטש וקאמניץ, תלמידו של המהרי"ל דיסקין, שהביא לדפוס בוילנא תרע"ג, את הספר קרני אור, שחיבר זקינו רבי אלכסנדר זיסקינד הנ"ל, ובראש הספר פרט את יחוסו כנ"ל. בשער הספר ובהסכמות שבחו רבות את רבי משה, צדקתו וחסידותו, וחריפותו בתורה. והוא היה אביו של ר' מרדכי אריה הלוי ניסנבוים שעלה לירושלים, ושם הדפיס את הספר של חותנו ר' משה שמואל אב"ד זוויעהיל, 'נחלת אבות', ובסופו בא קונטרס 'זכר אברהם' לזקנו ר' אברהם דובער, ירושלים תרפ"ו.

• רבי אליעזר הלוי מו"צ דק"ק הוראדנא, על מקום חותנו ודודו רבי הלל פריד מו"ץ דהוראדנא [חתנו של רבי חיים מוולאזין]. אמרו עליו שמגיל שמונה לא הביט בפני אשה, ובלכתו ברחובות גרודנא, היה השמש צועד לפניו להשגיח שלא יתקל בנשים. כאשר היה הולך למרחץ ביום שישי, היה מחליף את בגדיו הנאים עם בגדי עניים קרועים, וכך קיים מתן בסתר. נודע בספרייתו הגדולה בה היו ספרים שירש מאביו ומחותנו. האריך הרבה בתפילותיו, ולכן לא התפלל את כל התפילה עם הציבור אלא היה יוצא לקריאת שמע ושמונה עשרה. עניים רבים היו מאוכלי שולחנו. נפטר ה' אדר א' תרי"ג. על מצבתו נכתב פ"נ הרב המאור הגדול החסיד המפורסם מ"ץ דפה מ"ו אליעזר בהרב החסיד המפורסם מ' יחזקאל הלוי ונפטר ביום א' ה' ימים לחדש אדר ראשון שנת תרי"ג לפ"ק הוראדנא תנצב"ה. בתו מרת שרה אשת ר' משה קוטיק מקאמניץ, חסיד קוברין וסלונים, הוריו של יחזקאל קוטיק שזכרונותיו נדפסו ביידיש ובעברית, בזכרונותיו האריך בשבחה של אמו ששמרה על אדיקותה מבית אביה, למרות סביבתה החומרית.
  

הגאון רבי חיים קרייזווירט - עשור לפטירתו

עשר שנים מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי חיים קרייזווירט גאב"ד אנטוורפן. כבר מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול, ונתפרסם בתואר ה'עילוי מקראקא'. הגאון ר' אברהם דובער שפירא, כותב במכתב מחודש אדר ת"ש,

בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בע"פ ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים ואחרונים ידיו רב לו, והוא גם מבין ומעמיק ומחדש חידושים נפלאים, והוא גם איש נעים ונחמד מתון ומנומס צנוע ומעלי טובא טובא ... בחור צעיר מצד זה וגאון ממש מצד זה... אין אני מן המפריזים על המדה ולא גדשתי את הסאה אלא מחקתיה הרבה...

היה חתנו, של המשגיח דישיבת סלבודקה, הגאון הצדיק רבי אברהם גרודזנסקי. בשנת תשי"ד נתמנה לכהן כרבה של אנטוורפן, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו. מלבד תפקידו זה, פעל רבות באסיפת כספים למען אלמנות ויתומים, וכאשר שאלו אותו פעם, מדוע אינו מקדיש זמן לכתוב את זכרונותיו מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, היה עונה שעדיף לו בזמן זה לאסוף עוד קצת כסף לטובת יתומים.
כאמור, רבי חיים נפטר באנטוורפן, ביום ט"ז טבת תשס"ב, והובא לקבורות בהר המנוחות בירושלים.
בתו כתבה עליו את הספר 'חזון חיים'.

רבי חיים קרייזווירט בדרשת ההכתרה באנטוורפן

וזה סדר יחוסו

אביו הגאון רבי אברהם יוסף קרייזוירט, נולד במאגנישוב ח' אייר תרל"ו, אב"ד וואיניטש ומחבר 'בית אברהם'. ואלו דבריו של ר' חיים אודות אביו,

לרגל המלחמה הרוסית יפנית נמלט בשנת תרס"ה לגליציה והתישב שם בעיר וואויניטש. לא עברו הימים וכבר יצאו לו מוניטין באזור ... כיון שגילו בני עדת וואויניטש את המאור הגנוז הזה אשר לאורו היו צריכים עמדו ומינוהו לרב ולמורה דרך עליהם... כל ימיו יגע ועמל בתורה בשקידה עצומה, והשאיר אחריו ברכה בירושתו הרוחנית המקיפה. ספרו 'בית אברהם' המלא מוסר ויראת שמים יצא לאור בשנת תרסט. מלבד זה נשארו בכתבים חבוריו 'שות מהריא' וספרו 'שמלה רחבה' על טרפות הראה, חבור נפלא שיגע בכתיבתו כעשר שנים. שני הספרים האלה טרם יצאו לאור ולצערנו הרב נאבדו כתבי היד בימי השואה ... אמונתו הזכה ועבודתו התמימה היו לאחדות בידו והתגלו ביתר שאת בימי חודש אלול, כל ימי חודש זה השתדל במלא כחו להתעלות ולהתקשר בעולמות עליונים, למד תקוני זהר ענה בצום נפשו, וכולו אומר קדושה וטהרה... בשנות הזעם חזר לקוזניץ מחוז מולדתו ונשמתו עלתה למרומים ושבה לבית אביה ביום א' דסוכות תש"ב לשכון כבוד בצלא דהימנותא דמחיצת קדושי עליון שנספו במחנה טרבלניקה בידי הגרמנים.

כאמור, ר' אברהם יוסף נהרג בשואה ועמו נהרגו גם אשתו וילדיו, שלום מרדכי, נתן דוד, יהודה, וחוה גננדל. ובנם ר' חיים היה היחידי שניצל מהמשפחה.

מגילת יוחסין שלא פוענחה עד תום

ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין מ'המאגר העולמי לכתבי היוחסין' העביר אלי מגילת יוחסין שכתב שמשון סאפאהזשניק לנכדיו, [המגילה פורסמה קודם לכן במדור 'ויתילדו' בעתון המודיע], וביקש ממני שאנסה לפענח הדמויות הנזכרות, ולבקש את עזרת הציבור בזיהוים, זה תוכנה:

נכדי היקרים חיים ויחיאל מיכל, ב"ה כי תגדלו והייתם לאנשים ולא תדעו משפחתיכם והוריכם אשר לזאת הנני כותב את הגליון הזה למען תדעו צור חצובתכם.

יעקב ליפא אביכם הקדוש הנהרג ביום זעם כ"ד לחודש אייר שנת תרע"ט בקריוואזיר היה בן לאבותיו שמשון וחנה רוזיא סאפאהזשניק בקריוואזיר.

זקניכם היה בן לאבותיו דוד ועלקא ה"ר דוד ז"ל היה מגדולי היחש, נכד המרש"א ז"ל, יחוסו בפרוטרט לא אדע.

עלקא ז"ל היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק, חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וספר צפנת פענח וספר בן פורת יוסף תלמיד ותיק להבעש"ט הקדוש.

הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ ה"ר חיים מצאנז.

ה"ר יעקב ליפא ז"ל היה חתן ה"ר נפתלי מטולשין נכד הרב המגיד מלאדאזין.

ומצד אביו הר"ר ישראל יהודה ז"ל הגיע יחוסו עד רש"י. עיין בספר לוחת העדות במכתב הר"ר אלעזר אווערבוך נכד רש"י ז"ל.

אם אביכם חנה רוזא היתה בת לאבותיה הרב הר' אליעזר צבי רב בפישמשאן וז' חוה שרה בת הר"ר אברהם ז"ל רב בפישמשאן.

הר"ר אליעזר צבי ז"ל היה בן הר"ר חיים ממראחווע נכד הרה"צ ה"ר פישל מדיפוויץ.

אם אם אמכם חוה שרה היתה בת האשה טיבע בת האשה יהודית בת הרה"צ הר"ר שמערל מווארחיוונע.

יהודית היתה אשת הרב הר' ליבילא בראבער נין ונכד להשל"ה הקדוש.

ובכן בני מהגליון הזה תוכלו לדעת ולהוכיח בשערים כי ח"ו לא נולדתם ממשפחת בוז, אך ממשפחת רם.

אמכם אסתר שמתה ט' אדר שנת תר"פ 1920 היתה בת להוריה יחיאל מיכל וטאבע אנשים כשרים. לא מגזע היחש מחצבתם אך לא ח"ו מפסולי היחש ומבזוי עם.

ובכן בני כי תגדלו תקראו את הגליון הזה ותתחזקו להיות יהודים כשרים נאמנים לדתם ולאומתם ללכת בדרך הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, למען תהיו לשם ולתפארת למשפחתיכם, ולא תשכחו את ד' ואת עמכם.

עליכם לדעת את יום לדתכם למען תדעו יום מלאת לכם שלש עשרה ויום אחד כי אז עליכם החיוב להניח תפילין. לזאת הנני לרשום על הגליון הזה יום הולדתכם.

חיים נולד ד' אלול שנת תרע"ב 1912.

יחיאל מיכל נולד עשרה ימים לחדש תמוז תרע"ה 1915.

אלה הם דברי אבי אביכם
שמשון סאפאהזשניק




אני לא זיהיתי את כל הדמויות, אבל חלק כן והנה מה שהעליתי בחכתי:

"עלקא היתה בת הרב הר' יעקב ליפא ז"ל אווערבוך בן הרב הר"ר ישראל יהודה בן הרה"צ הר"ר אברהם דוב מחמעלניק חתן הרה"צ הר"ר יעקב יוסף הכהן בעה"מ ספר תולדות יעקב יוסף וכו'".

• בעל התולדות יעקב יוסף, הוא דמות ידועה, ואין בדעתי להרחיב אודותיו כאן. על פי גירסתו של רחי"ל אויערבך ר' אברהם דוב לא היה חתן התולדות, אלא הוא נשא לאשה את בת ר' צבי [בן ר' חיים צאנזיר הנזכר להלן] חתנו של בעל התולדות יעקב יוסף. אמנם, מכיוון שאותה נכדה נתיתמה בצעירותה, וגדלה על ברכי ר' יעקב יוסף, נחשבת כבתו. (ידיעות משפחתיות רבות אודות בעל התולדות וצאצאיו, מקורן ברשימות שרשם ר' חיים יהודה לייב אויערבך מירושלים [אביו של ר' שלמה זלמן אויערבך], מצאצאיו. ונדפסו בהמשך בספרו של יצחק אלפסי 'תולדות יעקב יוסף').
  
• ר' אברהם דוב אווערבוך היה בנו של הרב יהודה לייב. אברהם דוב התייתם בילדותו, ואולם בלט בידיעותיו והתמדתו, והבעש"ט העיד עליו ש'הוא לומד תורה לשמה'. הבעש"ט גם היה השדכן שלו, והוא שהציע את השידוך עם בת ר' יעקב יוסף מפולנאה. אך דרש שר' אברהם דוב יאכל 'מזונות' על שולחנו שלו, ולא אצל חותנו. בשנת תק"ם הוא שימש כרב בחמלניק, ולאחר פטירת חותנו נבחר לרב גם בפולנאה. ר' אברהם דוב היה מחותן עם שאר ראשוני החסידות ועם צאצאי הבעש"ט כמה פעמים. אלפסי מונה לר' אבהם דוב חמשה בנים, אך מוסר על מסורתו של רחי"ל אויערבך כי היו לר' אברהם דוב ששה בנים ושש בנות, שפרטיהם לא ידועים. ר' אברהם דוב נפטר בתחילת שנות התק"ע.
  
• על בנו ר' ישראל יהודה הנזכר כאן, לא ידועים פרטים רבים, ואלפסי מזכיר אותו רק בשמו, ומפרט שושלת היוצאת ממנו. חתנו של ר' ישראל יהודה היה ר' אליעזר מפולנאה אבי ר' שמואל נתן גען אבי ר' אהרן זאב גען אבי ר' ישראל יהודה גען אב"ד באלין בפודוליה משנת תרנ"ו, ונולד בשנת תרכ"ז. בצירוף עם מגילת היוחסין שכאן, הרי שידועים לנו על בן ובת של ר' ישראל יהודה אווערבוך, הבן, הוא ר' יעקב ליפא והבת היא אשת ר' אליעזר מפולנאה הנ"ל.
• על ר' יעקב ליפא אווערבוך לא ידוע מאומה.
• נשוב ונמנה את צאצאי ר' אברהם דוב אווערבוך מחמעלניק. 1. ר' משה שמעון זאב אויערבך ורעייתו מרת שרה רייזא בת ר' צבי בנו של הבעש"ט. מצאצאיו ר' דוד פתחיה וינשטוק מוינה בעהמ"חקול דוד. 2. ר' דוד אויערבך, רעייתו - על פי מסורת המשפחה - מרת לאה בתו או נכדתו של ר' יוסף מיאמפלא. עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ה, ומבתו נסתעפו משפחות רבות בארץ ישראל, בהם בני משפחת אויערבך מחסידי קרלין [בהם ר' יעקב שמשון חותנו של הגאון ר' יצחק קוליץ], ור' חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים בירושלים, ובניו הרבנים, והראש שבהם, הוא ר' שלמה זלמן אויערבך שהיה ראש ישיבת קול תורה שנים רבות, ופוסק לאלפים. 3. ר' יעקב פנחס אויערבך מלעטיטשוב, חתן ר' ברוך ממעזיבוז' נכד הבעש"ט. 4. ר' יוסף יוסקה אויערבך, בר"ח אלול תק"ס נשא לאשה את מרת אדל בתו הבכורה של ר' נחמן מברסלב. 5. ר' ישראל יהודה אויערבך הנ"ל. 6. מרת דבורה מלכה, עלתה לארץ ישראל בשנת תק"ע, ונזכרת במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט והיא אלמנה. עוד מצאצאי ר' אברהם דוב: ר' מרדכי יהודה לייב בלכמן אב"ד קונסטנטין ישן, ב"ר יעקב יוסף, מצד אמו. ר' מרדכי אריה ב"ר מאיר בארמאשענקא היה רב בזוועניגראצקה פלך קיוב, ומצד אמו היה נכד ר' אברהם דוב. ר' אברהם דוד ארטינבערג ב"ר יחיאל מיכל וחתן ר' נחמיה פרלוב מקוידינוב, היה נכד לר' זאב מזיטומיר ור' אברהם דוב. גם ר' זאב אויערבך חותנו של ר' נחום מרחמיסטריווקא [זקינו של ר' יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא] היה מגזע התולדות, וכנראה היה נכדו של ר' אברהם דוב.
  

"הר' ישראל יהודה ז"ל היה חתן הרה"צ הר' חיים מצאנז"

• בפיסקא זו, יש לנו חידוש גדול מאד, שמסתדר יפה עם פרטים אחרים. בספרו של אלפסי, לא כתוב מי היה חותנו של ר' ישראל יהודה. לעומת זאת, הוא מצטט את דבריו של ר' יעקב יוסף מפולנאה בספרו 'כתונת פסים', (דף י"ב ע"א בשורה האחרונה) וכך הוא כותב: 'וכן שמעתי בשם מח"ו [מחותני] הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר' , אלפסי מביא את מסורת רחי"ל אויערבך כי בתו של ר' יעקב יוסף נישאה לר' צבי בן ר' חיים צאנזער, אך הוא מפקפק במסורת זו. לפי מגילת היוחסין הזו, הרי מובן כיצד ר' יעקב יוסף ור' חיים צאנזער היו מחותנים, ר' ישראל יהודה בן בתו של ר' יעקב יוסף נשא לאשה, את בתו של ר' חיים מצאנז.
• ר' חיים צאנזער, היה מגדולי התלמידי חכמים בדורו, ונשתמרו סיפורים רבים כיצד הבעש"ט ניסה למשכו להסתפח בקהל החסידים, [נסיונות שלא עלו יפה, ור' חיים היה מראשוני הלוחמים בחסידות יחד עם הנודע ביהודה], נולד בשנת ת"פ בעיר צאנז לאביו ר' מנחם נחום חתנו של ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טארנא, ר'חיים נישא לבתו של ר' יוסף היילפרין קרעסילס מבראד, ועבר לגור סמוך לחותנו. בבראד נתדבק אל חכמי הקלויז המפורסם שם, והיה לאחד מראשיו, וכל חכמי הקלויז הבאים אחריו נחשבים לתלמידיו. נדפסו ממנו הגהות לשו"ע ויש ממנו תשובות בנוב"י. צאצאי ר' חיים צאנזיר: 1. ר' שמואל אהרן אב"ד מאצ'וב בוואהלין, [היה גיסו של ר' משה ראש הישיבה בברדיטשוב, וממילא דוד אשתו של ר' ישראל מרוז'ין], בנו ר' מנחם נחום היה אב"ד קונסטנטין ישן, נפטר ה' אייר תקפ"ב ונטמן בבראד, אבי ר' חיים יצחק אייזיק הלפרין שהיה ראב"ד בוטושאן משנת תקע"ח עד שנת תרי"ח שאז עלה לצפת, בה נפטר ט"ו תשרי תרכ"ח. עוד בת היתה לר' שמואל מרת פרימא רויזא אשת ר' סנדר קאליר נכד ר' אפרים זלמן מרגליות, ומצאצאיו ר' אברהם דוב קרוכמל שהוצאי לאור את מעלות היוחסין, וגם אשת ר' גרשון הגר ברמ"מ מזאבלטוב. 2. ר' צבי שנשא לאשה את בת בתו של ר' יעקב יוסף מפולנאה, על פי מסורת רחי"ל אויערבך. 3. מרת העניא אשתו בזיווג שני של ר' נפתלי הירץ לנדא אב"ד ור"מ זעליחוב ווישניצא, ב"ר אביגדור רמגליות אב"ד חענטשין. 4. מרת חיה. מצאצאי ר' חיים צאנזר גם ר' אליעזר פיש מביקסאד.
  
• לר' יוסף הלפרין חותנו של ר' חיים צאנזיר, היו עוד צאצאים, ביניהם 1. ר' ישראל קרעסילס מחכמי הקלויז ודומ"צ בבראד נפטר י"א תשרי תקנ"ד. נזכר בהערצה בספרים, למשל, ר' יוסף שאול נתנזון [בספרו 'דברי שאול' יו"ד סי' של"א סעי' ק"ד] 'הגאון המורה הגדול מוהר"ר ישראל קרעסילס ז"ל מ"מ ומ"ץ ד"ק בראד'. ובספר שורש מיעקב [על יו"ד מר' טודרוס זונדל הורוביץ מו"ץ בעיר בראדי סי' ק"ה] 'ושמעתי בשם ש"ב הגאון החסיד מו"ה ישראל קרעסילס שהיה גיסו של הגאון החסיד מו"ה חיים מצאנז מבראד והיה מו"ץ בעיר החכמה בראדי עוד בזמן הבעש"ט ז"ל והיה בקי בהוראה מאוד ובספרי ראשונים ואחרונים ושו"ת הרבה'. ויעויין עוד אודותיו בספר 'ערים ואמהות בישראל' - ברודי, עמ' 333. 2. ר' אבלי הלפרין חתן ר' איצק זולקוואר [ר' איצק הוא אביו של ר' נחמן מהורודנקה וחותנו של ר' חיים כץ חותן ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים].

המזהה את האישים המוזכרים כאן במגילה, או יודע פרטים נוספים עליהם, מתבקש ליצור קשר.


סופה של הפרשה.