במאמר הקודם, הצגנו כמה שאלות, שקבלנו מידי הקוראים. וראשית, אודה בזה, לכל אלו ששלחו תשובות, כל התשובות נשמרו, ואי"ה בבוא העת, נשתמש בהם.
אחת מן השאלות היתה:
ר' אליהו עקיבא בה"ר דובער רבינוביץ מק"ק פאלטאווא, אשר הוציא לאור ירחון תורני הפלס. האם ידוע מי הם משפחתו של העורך הזה של הפלס?
נבוא בזה לפרט מעט אודות משפחתו של ר' אליהו עקיבא, מה שמצאנו בספרים וקיבלנו מסופרים.
וזה החילי:
"אגודת חסידים שלשה חברים" היו בעיר ראסיין, ר' שמואל חסיד [אבי אביו של ר' יעקב מבוסק בעהמ"ח זכרון יעקב, ושם בספר האריך בתולדות שלשת החסידים הנ"ל, נדפס וילנא תרל"ה] ר' משה מטעלז, והשלישי ר' מרדכי אשר בסוף ימיו היה אב"ד בפאקראיי. 'וינזרו שלשתם מכל חפצי תבל, וברוח קדשם אשר לבשתם, נצמדו יחד ללמוד בחסידות ובפרישות בקדושה ובטהרה חמש עשר שנים, ורק תורת ד' היתה חפצם יומם ולילה'.
אחד מן השלשה הנ"ל, ר' משה טעלזער, היה זקינו של ר' יחיאל מיכל יפה מוועקשנא פלך קובנא. [לא ברור אם היה זקינו של ר' יחיאל מיכל או של אשתו מרת פייגא]. ושם בעיר נולדו לו לר' יחיאל מיכל שלשה בנים ר' דובער רבינוביץ, ר' זאב הנקרא ר' וועלפציק בלאך שהיה מ"מ בביהמ"ד הויסמאן בקאוונא ויסד את הישיבה דמתקריא ישיבת ר' הירש'ל, ואחר כך נקראהישיבת חפץ חיים בסלובדקה. והשלישי ר' משה בלוך בעיר ריגא. ר' יחיאל מיכל ואשתו מרת פייגה נפטרו קרוב לשנת ת"ר בזמן קצר זה אחרי זה. ושלושת היתומים נשארו לנפשם, וגדלו אצל קרוביהם בעיר.
הגדול שבהם דובער, נשלח לדודו האחד שהיה גר בעיר שאד או שאט, ושם למד אצל הרב דמתא, ויצא שמו לתהלה בשם 'העילוי הוועקשנאי'. כעבור עוד שנה נשלח משם, אל העיר הגדולה קובנה שם גם היה אצל בני משפחתו שהיו עשירים ונכבדים. בקובנא נלקח על ידי רב העיר ר' מנדל, ללמדו בחברותא עם בנו העלוי הנפלא, שלאחר מכן גדל והיה לאחד מגדולי הדור, הלא הוא הגאון ר' אליעזר שמחה רבינוביץ אב"ד לומזא ועוד.
בהיותו בן שבע עשרה שנה לערך, בשנת תר"ו, התחתן ר' דובער הצעיר, עם מרת רבקה, בתו של הגאון הצדיק ר' בנימין גאב"ד פיקעלין, שלימים נתמנה לרב העיר שילעל, ואחר מכן בראגאלי, ובסוף בוילקומיר. אמרו עליו על ר' בנימין 'בודאי לא היה בהצדיק הזה שום חטא, לפי שחי בדור שהיו מקורבים לתורה ומרוחקים מן החטא', [קול ברמה, ר' אברהם הופנברג, וילנא תרס"ו, עמ' 28] 'לא היה אוכל סעודת הרשות והי' מסיים מסכת בכל יום לסעודת הצהריים' [בהקדמה לספר דבר אמת]. אמנם, עיקר פרסומו של ר' בנימין בעולם, הוא בהיותו אביו של הגאון ר' אליהו דוד רבינוביץ תאומים, בעל האדרת, הגאב"ד דמיר, פוינבז', ובסוף ימיו בירושלים. והארכנו במאמר נפרד אודות ר' בנימין אב"ד וילקומיר ומשפחתו.
בי"ד אלול בשנת תר"ח נפטרה מרת טויבא אשתו של ר' בנימין, והוא נשא בזיווג שני, אלמנה מטעלז, הלך לו ר' דובער לעיר הבירה וילנא, שם למד בצוותא חדא עם ר' שמואל שטראשון הרש"ש, ועם ר' שמואל ליופצער [היה נראה לי שהכוונה לר' שמואל באקשטר מלובטש, וראה עוד למטה בתגובות], בוילנא שהה חמש שנים בלימודו, עד שנסמך לרבנות מחכמי וילנא ועוד. ושמו יצא לתהלה, גם כדרשן נפלא, פה מפיק מרגליות בהלכה ובאגדה. כשחותנו ר' בנימין, עזב את העיר שילעל, והלך לו לרבנות ראגאלי, המליץ לבני העיר, לקחת כממלא מקומו את חתנו ר' דובער, וישבעו ממנו בני העיר רצון להפליא, במשך שש שנים, כיהן שם כרבנות, [אחרי כמה שנים כיהן ברבנות העיר, גיסו ומחותנו ר' צבי יהודה תאומים, חותנו השני של ר' אברהם יצחק הכהן קוק] ומשם נתקבל לרבנות בפיאנטיצא פרבר של העיר לומזא [פיונטיצקי].
ר' דובער רבינוביץ נפטר ב' דשבועות תרמ"ח, ומנוחתו כבוד בלומזא. 25 שנה לאחר פטירתו, הדפיס בנו ר' אליהו עקיבא מעט מתורתו של ר' דובער, וקרא לספרו 'דבר אמת', נדפס בפולטבא תרע"ג, ובו הקדמה המפרטת מעט מתולדות חייו.
צאצאיו של ר' דובער רבינוביץ הם:
א. הבכור, ר' יחיאל מיכל רבינוביץ נפטר צעיר בן כ"ה שנים, ר"ח אדר א' תרל"ב, בעיר אסטראווא פלך לאמזא, שם היה סמוך על שלחן חותנו הגאב"ד, ר' שרגא פייבל סרנא [ר' שרגא פייבל תלמידו של ר' חיים מוולוזין, היה אחר כך אב"ד סאקאלקא והאראדאק אצל ביאליסטוק, הוא נפטר יב שבט תרנב, והוא זקינו של הג"ר ר' יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון], ונשאר ממנו בן אחד, בשם בנימין יצחק רובינשטיין ודר בעיר שאוויל.
ב. ר' משה רבינוביץ מקאווארסק.
ג. ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, אשר נשוב ונדבר עליו בהמשך.
ד. ר' אברהם בנימין אשכנזי – טייץ אב"ד סובאט וליבענהאף, ובסוף ימיו באמריקה. זו' מרת שינע סירא בת ר' משה מישל שמואל שפירא ראב"ד דק"ק ראגאווא.
ה. מרת שרה מלכה אשת ר' יעקב רבינוביץ אב"ד ראגאלי בן דודה ר' צבי יהודה רבינוביץ תאומים הנ"ל.
ר' אליהו עקיבא רבינוביץ נולד בשנת תרכ"א. הוא נשא לאשה, את מרת מרים רחל בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא, אשר אשתו מרת שרה דבורה היתה בתו של ר' בנימין דיסקין הגאב"ד לומזא, ואחותו של המהרי"ל דיסקין.
לאחר פטירת אביו, כיהן ר' אליהו עקיבא על מקומו ארבע שנים כרב בפיונטיצא, לאחר מכן היה אב"ד בקנישין ולבסוף בפולטבה. יסד והוציא לאור את העיתונים, הפלס והמודיע, חיבר ספר 'חסד למשיחו' על מגילת רות, ו'ציון במשפט' בנושא הציונות, היה ממיסדי אגודת ישראל, לאחר שנואש מן ההסתדרות הציונית.
ר' אליהו עקיבא, נפטר בכ"ד ניסן, אסרו חג דפסח, תרע"ז. אשתו נפטרה י' סיון תרפ"א. שניהם בפולטבה.
צאצאיו של ר' אליהו עקיבא:
א. הבכור ר' אברהם בנימין רבינוביץ, למד אצל החפץ חיים ברדין, ואחר כך עלה ללמוד בירושלים, בישיבת תורת חיים, ולמד שם שלש שנים אצל ר' יצחק ירוחם דיסקין ור' יוסף חיים זוננפלד.
ב. בתו מרת חיה פייגה נישאה לש"ב ר' אברהם משה בנו של האדרת.
ג. ר' צבי יהודה רבינוביץ, בשנת תרפ"ב היגר לבואנוס איירס, בעהמ"ח 'ילקוט המועדים', בואנוס איירס תש"ג.
ד. ר' נחמיה רבינוביץ מלומזא הי"ד.
תודתי נתונה לידידי הר"ר יהודה אהרן הורוביץ, מבכירי החוקרים בשדה היוחסין, על עזרתו הרבה בענין משפחה זו, ובכלל.
