הגאון רבי חיים קרייזווירט - עשור לפטירתו

עשר שנים מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי חיים קרייזווירט גאב"ד אנטוורפן. כבר מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול, ונתפרסם בתואר ה'עילוי מקראקא'. הגאון ר' אברהם דובער שפירא, כותב במכתב מחודש אדר ת"ש,

בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בע"פ ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים ואחרונים ידיו רב לו, והוא גם מבין ומעמיק ומחדש חידושים נפלאים, והוא גם איש נעים ונחמד מתון ומנומס צנוע ומעלי טובא טובא ... בחור צעיר מצד זה וגאון ממש מצד זה... אין אני מן המפריזים על המדה ולא גדשתי את הסאה אלא מחקתיה הרבה...

היה חתנו, של המשגיח דישיבת סלבודקה, הגאון הצדיק רבי אברהם גרודזנסקי. בשנת תשי"ד נתמנה לכהן כרבה של אנטוורפן, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו. מלבד תפקידו זה, פעל רבות באסיפת כספים למען אלמנות ויתומים, וכאשר שאלו אותו פעם, מדוע אינו מקדיש זמן לכתוב את זכרונותיו מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, היה עונה שעדיף לו בזמן זה לאסוף עוד קצת כסף לטובת יתומים.
כאמור, רבי חיים נפטר באנטוורפן, ביום ט"ז טבת תשס"ב, והובא לקבורות בהר המנוחות בירושלים.
בתו כתבה עליו את הספר 'חזון חיים'.

רבי חיים קרייזווירט בדרשת ההכתרה באנטוורפן

וזה סדר יחוסו

אביו הגאון רבי אברהם יוסף קרייזוירט, נולד במאגנישוב ח' אייר תרל"ו, אב"ד וואיניטש ומחבר 'בית אברהם'. ואלו דבריו של ר' חיים אודות אביו,

לרגל המלחמה הרוסית יפנית נמלט בשנת תרס"ה לגליציה והתישב שם בעיר וואויניטש. לא עברו הימים וכבר יצאו לו מוניטין באזור ... כיון שגילו בני עדת וואויניטש את המאור הגנוז הזה אשר לאורו היו צריכים עמדו ומינוהו לרב ולמורה דרך עליהם... כל ימיו יגע ועמל בתורה בשקידה עצומה, והשאיר אחריו ברכה בירושתו הרוחנית המקיפה. ספרו 'בית אברהם' המלא מוסר ויראת שמים יצא לאור בשנת תרסט. מלבד זה נשארו בכתבים חבוריו 'שות מהריא' וספרו 'שמלה רחבה' על טרפות הראה, חבור נפלא שיגע בכתיבתו כעשר שנים. שני הספרים האלה טרם יצאו לאור ולצערנו הרב נאבדו כתבי היד בימי השואה ... אמונתו הזכה ועבודתו התמימה היו לאחדות בידו והתגלו ביתר שאת בימי חודש אלול, כל ימי חודש זה השתדל במלא כחו להתעלות ולהתקשר בעולמות עליונים, למד תקוני זהר ענה בצום נפשו, וכולו אומר קדושה וטהרה... בשנות הזעם חזר לקוזניץ מחוז מולדתו ונשמתו עלתה למרומים ושבה לבית אביה ביום א' דסוכות תש"ב לשכון כבוד בצלא דהימנותא דמחיצת קדושי עליון שנספו במחנה טרבלניקה בידי הגרמנים.

כאמור, ר' אברהם יוסף נהרג בשואה ועמו נהרגו גם אשתו וילדיו, שלום מרדכי, נתן דוד, יהודה, וחוה גננדל. ובנם ר' חיים היה היחידי שניצל מהמשפחה.