ראש ישיבת קול יעקב רבי יצחק דזימיטרובסקי זצ"ל

בשלהי יום החיתום - הושענא רבא, ולפני כניסת יום שמחת תורה, נפטר בבית החולים בירושלים, הגאון הגדול רבי יצחק דז'ימיטרובסקי, מראשי ישיבת קול יעקב. בפטירתו נעקרה מן עולם הישיבות דמות קמאית, של אחד מגדולי העילויים אשר עוד בילדותו למד לצידם של גדולי עולם.

ואלו תולדותיו של רבי יצחק: נולד בכפר סבא, ביום כ"ז ניסן תרצ"א, עוד לפני היותו בן עשר נכנס ללמוד בישיבה המקומית בכפר סבא, ואחרי שנתיים, נסע ללמוד בישיבת לומזה בפתח תקווה, והוא אך בן אחת עשרה וחצי שנים. בשנת תש"ט נוסדה ישיבת באר יעקב, מספר שנים לאחר מכן נקרא רבי יצחק לכהן כמגיד שיעור, והוא עוד לפני נישואיו.

בשנת תשט"ו נשא רבי יצחק לאשה את בתו של ראש ישיבת קמניץ בירושלים, רבי יעקב משה ליבוביץ, וקבע את מקום מגוריו בירושלים. שנים מספר כיהן כר"מ בישיבת אמשינוב, ושנים נוספות כיהן כמגיד שיעור בישיבת קמניץ. בשנת תשל"ד נתמנה למסור שיעורים בישיבת קול יעקב, תפקיד בו נשא עד סוף ימיו, כשבמקביל כיהן אחר הצהריים כראש כולל קארלין סטולין ללימודי חושן משפט. בשנים האחרונות נחלש, וחלה, עד לפטירתו ביום הושענא רבא לעת ערב, וכך עת עם ישראל מתכונן לחגוג את יום סיום הקריאה בתורה, נסתיימה לה תורת חייו של הגאון רבי יצחק.

כאמור, גם את יחוסו של רבי יצחק אשר היה מצאצאי בעל המחבר שפת הים, וממשפחות ענפות, ניתן לקרוא בגליון המתפרסם באתר פרינט מייל.

הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון הצדיק רבי זונדל קרויזר, משפירי קרתא דירושלם. 
נולד בירושלים לפני למעלה מתשעים שנה ביום כ"ז תשרי תרפ"ד, נשא לאשה את מרת מלכה שנפטרה כבר לפני כמה שנים, במשך שנים רבות כיהן כאחד מרבני ישיבת טשעבין בירושלים.
בעהמ"ח סדרת הספרים אור החמה בכמה מקצועות התורה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי אליהו צבי קרויזר, נולד בשנת תרנ"ג בירושלים. אגדה התהלכה בירושלים, כי בכל לילה יש מלחמה בביתו של ר' מרדכי יהושע קרויזר, עם בנו הערשל (אליהו צבי) אשר עשה לילות כימים בלימודיו, ולא אבה ללכת לישון, עד שניאותו הוריו לתת לו את לילות סוף השבוע למשמר. ועד שיבה לא פסק פומיה מגירסא ותמיד היה משנן פרקי משניות בלכתו ברחוב. נפטר בשיבה טובה לפני עשרים וחמש שנים, ביום טוב ראשון דסוכות תשמ"ט. זוגתו מרת טויבא לבית משפחת אייזנשטיין, היתה במשך שנים רבות, הטבחית של הישיבות הירושלמיות, עץ חיים ופורת יוסף. נפטרה י"ז אדר א' תשכ"ב. בניהם: א. הגאון רבי דוב מאיר קרויזר מגיד שיעור בעץ חיים, ולאחר מכן ראש ישיבת פרשבורג, ולבסוף ראש הישיבה הגדולה בשיכון סקוויר, בעהמ"ח דבר המלך. ב. הגאון רבי זונדל קרויזר הנ"ל.
• אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר אבי משפחת קרויזר בירושלים, נולד בשנת תרל"ג לערך, נפטר כ' חשוון תשכ"א. זוגתו מרת חיה שרה לבית משפחת סולובייצ'יק. בזיווג שני נשא לאשה את מרת שרה הענא בת רבי גרשון יוסף ליפשיץ, היא נפטרה טבת תשכ"ח. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי חיים יוסף קרויזר זוגתו מרת ליבע לבית זילברמן. ב. רבי אליהו צבי קרויזר הנ"ל. ג. רבי יעקב זונדל קרויזר בעמ"ח תפארת יעקב זוגתו מרת רבקה רחל טויבא לבית הורוביץ. ד. רבי יצחק קרויזר. ה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אהרן שלמה קצנלבוגן ראש ישיבת תורה ויראה, נפטר י"ג כסלו תשל"ט, וזוגתו נפטרה תשנ"ה. ו. מרת הניא בילא אשת רבי יעקב שמואל ברוורמן. ז. מרת טויבא רחל אשת רבי צבי זוננפלד נכד הגרי"ח. ומזיווג שני נולדו לו, ח. רבי אברהם משה קרויזר. ט. רבי אהרן קרויזר זוגתו לבית גרוסמן. י. רבי יהודה לייב קרויזר זוגתו לבית אייזנבך. יא. רבי גרשון קרויזר.

רבי חיים בן אביגדור מפינסק

מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של רבי חיים בן אביגדור מפינסק.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.

בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג. 

רבי ישראל סלנטר - לפקודת השנה

היום מלאו מאה ושלושים שנה, לפטירתו של מייסד תנועת המוסר, הגאון רבי ישראל ליפקין מסלנט, המכונה ר' ישראל סלנטר.

אחד מתלמידיו הגדולים של רבי ישראל מסלנט, רבי יצחק בלזר, כתב את תיאור קצות דרכיו והילוכו בקדושה, בספרו 'אור ישראל', ובהקדמתו כתב שלא ידועים הרבה מתולדותיו, כי הוא לא רצה בפרסום אישיותו ובהשארת זכר אחריו מלבד מה שיכול להביא תועלת לרבים, וגם תלמידיו הגדולים לא מצאו חפץ לספר מקורות ימי חייו, מלבד אשר ראו בהם תועלת חינוכית או מוסרית.

בכל אופן נסכם בקצרה את המעט הידוע, רבי ישראל ליפקין, נולד בשנת תק"ע, כך נחרת על מצבתו שבקניגסברג, וכן בספר עיר ווילנא, כל כותבי תולדותיו האחרים, מציינים שנולד ו' חשוון תקע"א, על פי דברי עמיל בנימין בספרו הגרמני. מרישומי המפקדים, בהם רשום שנולד בשנת 1810 אין הוכחה לכאן או לכאן, שהרי אף חשון תקע"א, הוא עדיין בשנת 1810. מקום הולדתו, הוא בעיר זאגר, ולא כפי שיש שכתבו שנולד בעיר טעלז.

בתחילה למד אצל אביו, וכשבגר מעט, נסע ללמוד בסלנט אצל רב העיר הגאון רבי צבי הירש ברוידא, שם בסלנט, הוצע לרבי ישראל שידוכו עם מרת אסתר פייגה בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין מסלנט מגזע השל"ה, המכונה ר' יענקלע יענטעס. ושם קבע את מגוריו בשנים הראשונות. שם גם ראה את רבי יוסף זונדל מסלנט, וממנו קנה את יסודות תורתו המוסרית.

על פי עצת רבו נסע לווילנא בשנת ת"ר, והיה שם ר"מ בישיבת ר' מיילא, כמובא בהקדמת ספר תכלת מרדכי. שמונה שנים פעל בעיר ווילנא, ומלבד הרבצת תורה בישיבה, פעל גם ברחבי העיר, ובדרשותיו חיזק את החובות המוסריות של היהודי. משם עבר לקובנא, ואף שם הרביץ תורה בישיבה. וחתום משם על הסכמות לספרים.

אחר כתשע שנים נוספות עבר לקניגסברג. משם, הפיץ את 'אגרת המוסר' שהדפיס בשנת תרי"ח, בשנת תרכ"א, החל להדפיס מעט מדברי תורתו והגותו, תחת השם 'התבונה', בשתים עשרה חוברות. בשנים שאחר מכן, נדפסו תורותיו ואגרותיו בספרים רבים. מהם, 'אמרי בינה' ווארשא תרלח, 'עץ פרי' וילנא תרמ, 'אבן ישראל' ווארשא תרמג, ועוד ועוד.

 

ספר עץ פרי, עם אגרת המוסר

בשנת תר"מ לעת זקנתו נסע רבי ישראל לפריז, במטרה להשפיע על היהדות במערב אירופה, שם שהה כשנתיים, עד שחזר לעירו, קניגסברג, שם נפטר ביום כ"ה שבט תרמ"ג.

לאחר פטירתו נספד במקומות רבים, וספרים רבים נדפסו עם הספדים עליו, 'מספד גדול וכבד', מרבי משה יהודה רבינוביץ וארשא תרמג, 'קדוש ישראל' [עם דברי תורה ממנו] מר' יוסף פלדברג וילנא תרמד, 'כבוד ישראל' מר' דוד שלמה סלושץ מאודסה וארשא תרמד, 'הלל וזמרה' מר' אהרן אליעזר קליניצקי ווארשא תרמד. 'יורה ומלקוש' לרבי יוסף חיים קרא, וילנא תרנד, גם מעט מתולדותיו נדפסו בספרים רבים, 'תולדות ר' ישראל סלנטר' בגרמנית מאת ר' ירחמיאל [עמיל] בנימין, ברלין תרנט, 'ר' ישראל סלנטר', מאת ר' שמואל רוזנפלד, ווארשא תרע"א, ובאחרונה בספר 'תנועת המוסר' לרבי דב כץ, כרך ראשון.

תלמידים רבים היו לו לרבי ישראל, הן בישיבות בהן הרביץ תורה, והן תלמידים שקיבלו ממנו דרך בהנהגת המוסר, ואין כאן המקום למנות את כל תלמידיו, אך אציין למפורסמים שבהם, רבי שמחה זיסל זיו ברוידא הסבא מקעלם, רבי נפתלי אמסטרדם שעלה לירושלים בערוב ימיו, רבי יצחק בלזר רבה של פטרבורג שעלה אף הוא לירושלים, רבי נתן צבי פינקל הסבא מסלבודקא, ורבי אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבת לומזה.

במאמר שלפנינו אזכיר את יחוסו לבית אבותיו, את כל בני משפחת ליפקין המורחבת, ובעזרת ה' אכתוב מאמר נפרד על צאצאיו של רבי ישראל למשפחותיהם, ובכך יהיה עץ משפחה מושלם.

וזה סדר יחוסו

• אביו רבי זאב וולף ליפקין מזאגר, נולד בשנת תקמ"ו, זוגתו מרת לאה בת ר' יצחק, שהיתה מפורסמת בכל הסביבה בצדקותיה ובבקיאותה וחריפותה בתנ"ך ותלמוד. שם למד תורה עם בחורים,

רבי נחום זאב דסלר זכרונו לברכה

ענף עץ אבות נגדע היום בבוקר, כאשר נפטר בקליבלנד, המחנך האגדי, רבי נחום זאב דסלר, שהקים את מוסדות החינוך לבנות, שעל ידי ישיבת טעלז בקליבלנד. במשך קרוב לשבעים שנה עסק בחינוך בנות ישראל, ונודע בגישתו החינוכית המיוחדת, מורשה לו מבית אבא - 'המחנך לדורות'. בן תשעים שנה היה בפטירתו.
לוויתו, תתקיים ביום שני בבוקר, בקליבלנד, ומשם יצא הארון לדרכו, לארץ ישראל, ויובא למנוחות בירושלים עיר הקודש.

רבי נחום זאב, עסק רבות ביחוס משפחתו, והיה מודע היטב לשורשים המפוארים שלו. הוא אף הדפיס ספר מיוחד, בשם 'אילנא דחיי', בו העלה על הכתב אילן יוחסין מפורט של משפחתו מכל הצדדים. אכן, עץ משפחה לתפארת.

אף אנחנו כאן, נזכיר את יחוסו בקצרה.

רבי נחום זאב דסלר, היה בנו של המשגיח הגדול, הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, בעל המכתב מאליהו. בן רבי ראובן דב דסלר, בן רבי ישראל דוד דסלר, בן רבי ישעיהו, בן רבי ברוך.

אמו של רבי נחום זאב, רעייתו של המשגיח, היתה הצדקנית מרת בלומא בת הגאון הצדיק רבי נחום זאב זיו ברוידא, בנו של הסבא מקעלם הלא הוא רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו, המפורסם בשמו, ר' שמחה זיסל. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מנחם נחום ברוידא. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מאיר ברוידא מקעלם. בן רבי יוסף ברוידא אב"ד קעלם בן רבי צבי הירש ברוידא אב"ד הורודנא. בן רבי שלום ברודא. בן רבי יוסף ברודא. בן רבי חיים ברודא מפראג. בן רבי אברהם ברודא אב"ד פוהרליץ ודרשן בפראג. בן רבי משה ברודא.
ר' חיים ברודא מפראג היה חתן ר' גרשון מפראג, יש שכתבו שהיה נכד לבעל התוספות יום טוב. וזה אינו, כפי שהארכנו כבר במאמר על יחוס אמו של רבי שלמה זלמן מייזליש.

אמו של המשגיח, אשת רבי ראובן דב דסלר היתה מרת חנה פריידא בת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"ץ דק"ק וילנא. בן רבי יצחק שירווינטר מו"ץ בוילנא. בן רבי אריה. בן רבי יהודה גרודננסקי מראמיגאלע. בן רבי אריה מגרודנא, שעל שמו נקראה המשפחה גרודננסקי.

אשת רבי נחום זאב זיו הנ"ל, בנו של הסבא מקעלם, היתה מרת פעשא בת רבי משה אילברג, וזוגתו מרת בילא אקרמן מצאצאי רבי אברהם דאנציג בעל החיי אדם.

אשת הסבא מקעלם, היתה מרת שרה לאה, בת ר' ישראל. וזו תמונת מצבתה.

מצבת אלמנתו של הסבא מקעלם

אמו של הסבא מקעלם, היתה מרת חיה. והיא היתה מצד אמה מרת נחמה מצאצאי החכם צבי.
[וכך כתב הסבא מקעלם, במכתב:
"אודות הסידור יעב"ץ ששלחת לי, אשמח בו והרבה דברנו אודותיו... ושמחתי מאד כי אנחנו זכינו להיות ממשפחתו, כי זקנתנו מרת נחמה ע"ה היתה מצאצאי הגאון חכם צבי ז"ל מבתו של הגאון הנ"ל, אביו של הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל, וחובה עלינו לשאת פרי טוב במוסר, כמו שמצאתי ליעב"ץ ז"ל בספרו מגדל עז משבח מאד מעלת המוסר, וכתב: אם תראה בעל מוסר, אל תשאל אל יחוסו, כי זה היחוס הגדול, אך היחוס מועיל כי עי"ז המוסר יעשה פרי יותר"]. 

אשת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי הנזכר, היתה מרת מלכה הינדא, בתו של קדוש ישראל, מיסד תנועת המוסר, רבי ישראל ליפקין מסלנט. בן רבי זאב וולף ליפקין אב"ד גולדינגן וטלז. בן רבי אריה ליפקין.

אשת רבי יצחק שירווינטר היתה מרת חנה פריידה בת ר' אליעזר אפרים'ס.

אשתו של רבי ישראל סלנטר, היתה מרת אסתר פייגא בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין, מגזע השל"ה. ורעייתו מרת יענטא.

אשתו של רבי זאב וולף ליפקין, על פי המקובל, היתה מרת לאה בת רבי צבי הירש ברוידא, בן רבי אהרן ברוידא. בן רבי חיים ברוידא. נין לר' אברהם ברודא בעל האשל אברהם, בן רבי שאול ברודא. אחיו של רבי אברהם ברודא אב"ד פאהרליץ הנזכר למעלה. 
אולם, העירני אחד מקוראי הבלוג הותיקים, כי על פי המסמכים המקוריים מזאגר, מרת לאה אמו של ר' ישראל סלנטר, היתה ביתם של יצחק ליפמאן והודה. [היו להם בנים נוספים, חיים, ואביגדור]. 

תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

ראש וראשון למשפחה זו הינו ר' מאיר שלום הכהן גוריון, בן ר' שמריהו.

מקור שם המשפחה 'גוריון' הינו על שם נקדימון בן גוריון, היתה לראשי המשפחה מגילת יוחסין שהגיעה עד לנקדימון בן גוריון והיא אבדה בעת שפרצה אצלם שריפה.

הידיעות שיש בידינו אודות ר' מאיר שלום גוריון הם לא רבות, ומתחילות בימי עלומיו, היה מבחירי תלמידיו של ר' חיים מוואלוז'ין, ושימש אותו ארבע עשרה שנה, ידוע שזמן מה אחר נישואיו ישב בקארעליץ מקום מגורי חותנו, לאחר מכן נתמנה על פיו של ר' חיים להיות ר"מ בקלויז של היסו"ד בוילנא, והיה שם הראש ישיבה השני תחת הנהגת ר' חיים עפשטיין הנקרא ר' חיים גיטקע טויבעס. בתולדות חכמי ירושלים מסופר שהתלמידים לא העריכוהו מספיק, ור' חיים מוולוז'ין שהה עימו בישיבתו במשך כחודשיים תמימים על מנת לעודדו. בהמשך כיהן פאר כאב"ד בערים איויה ומאלאט וכן גם בקארעליץ. בסוף ימיו נסע לירושלים, עם ידידו ר' יוסף זונדל מסלנט, [עליו כתבנו כמה מאמרים לתולדותיו, יחוסו, וצאצאיו] ושם נפטר ט"ז סיוון תקצ"ט, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. ונספד על ידי רבינו משה סופר מפרשבורג בעל החתם סופר. זו' של ר' מאיר שלום מרת יאכנה בתו של ר' שאול בר' יוסף מקארעליץ, התפרנסה בימי שבתה בירושלים מעשיית יין. נפטרה בשנת תר"י לערך. וכתבו עליה גאוני ירושלים 'וי לארעא קדישא דאבדה קברניטא שלה'. בהקדמה לספר תשובות-לשואל הנ"ל מספר רמ"מ זלמנוביץ, שר' מאיר שלום היה נקרא גוריון ואחר כך במשך הזמן נתחלק השם הנוסף (פאמילע=נאמען) לשלשה שמות מיוחדים, שנתחלקו בין בניו: קארעליץ על שם ישיבת הגאון ר' מאיר שלום בעיר קארעליץ שהיה חתן שמה. מאירוב – מיאיירוב על שם האבא ר' מאיר, ובשם גוריון החזיק בנו הגאון ר' משה יואל.

צאצאי ר' מאיר שלום:

• בנו בכורו של ר' מאיר שלום, ר' אהרן שאול זעליג הכהן, מלפנים נקרא גם הוא גוריון כאביו אך שינה את שם משפחתו למאירוב, על שם אביו. ר' אהרן שאול זעליג נולד בשנת תקע"ג, עוד מילדותו ניכר בכשרונותיו הגדולים, וראו מראש כי הוא יהיה לאור גדול, כבר מהיותו בן ארבע שנים, החל ללמוד גמרא, ובהיותו אך כבן י"ח שנים כבר נתמנה לראש ישיבה רבתי במינסק על מקום חותנו ר' אברהם דווארצער, בכהונה זו שימש שנים רבות כי סרב לקבל עליו רבנות, עד אשר תכף עליו הכורח ובהיותו בן ארבעים שנה, בשנת תרי"ג נלקח לרבנות העיר בריינסק, ובשנת תרכ"א נתבקש לרבנות פרוזשאני פרוזינא [על שמה נתפרסם כר' שאול פרוזינער - פרוזאנער]. בשנת תרכ"ח תקע מושבו בעיר הגדולה דינאבורג, היא דווינסק, עם פטירתו של הרב הקודם, הרב הגאון ר' יהודה לייב זלקינד [הידוע בשמו ר' לייב בטלן בעהמ"ח שו"ת זכר יהודה], ונתמנה על מקומו להיות לאב"ד. במשך שבתו על כס הרבנות הגדיל לעשות תקנות נחוצות ומועילות, ונודע בסגולותיו היקרות ובמידותיו התרומות ובפזרנותו לצדקה. בהקדמה לספרו תשובות לשואל, מסופר כי היה כמעיין המתגבר וכנחל נובע בחידושי תורה וסברא ישרה כאחד מגאוני הראשונים, ומה שנדפס בספר תשובות-לשואל, זה רק שארית הפליטה מרוב חידושיו. ואכן כעבור כעשרים וחמש שנה, נדפס בירושלים בהוצאת מוסד הרב קוק ספרו מגן שאול חידושים וביאורים בש"ס, מתוך כתבים שנשארו ממנו בידי נכדו ד"ר יהודה כהן מאירוב מאיר-רב. ר' שאול זעליג נפטר בחודש שבט בשנת תרל"ט, לאחר פטירתו נדפס בוילנא הספר מגן שאול והוא 'הספד ואבל כבד על הרב הגאון המפורסם מוהר"א שאול זעליג הכהן זצוק"ל האבד"ק דענאבארג' מאת ר' אברהם צדוק בוגין ר"מ ומ"מ דק"ק דרויא. צאצאיו: א. ר' משה יהודה הכהן, נשא לאשה את בת דודו מרת הדס, ונפטר צעיר. ב. ר' שמריהו מאירוב, זו' מרת בלומה בת ר' יהודה לייב אייזנשטיין ממזריץ, עלו לארץ ישראל בשנת תרע"ד, ובכ"ו אב, נפטרה מרת בלומה הנ"ל והובאה לקבורה בבית הקברות הישן בתל אביב, בנם הוא ד"ר יהודה מאירוב שהוציא את הספר של סבו, נולד תרל"ה, עלה עם הוריו לארץ והיה עסקן ציבורי בקופת הגמ"ח בחולון, נפטר ז' טבת תשכ"ג, ובתם היא שרה אוזורקובסקי - עזריהו. ג. מרת בילה אשת ר' ישראל מלצר. ד. מרת פאיע רבקה אשת ר' משה הכהן קארעליץ בן דודה, ראה להלן.

• בנו השני של ר' מאיר שלום, ר' יהודה לייב הכהן קארעליץ אב"ד מיכאלישאק, ר' יהודה לייב קרליץ וזו' מיכלא אסתר בת ר' ברוך הורוביץ אב"ד שווינציאן, נפטרה י"ג תשרי תרמ"ג. ר' יהודה לייב היה עילוי מצויין במינו, נולד בשנת תקס"א בעיר קארעליץ לאחר נישואיו שקד על התורה בניישטאדט במשך שלש שנים, האף שלא קיבל תמיכה מחותנו. עוד בעודנו רך בשנים כבן י"ט היה מלא וגדוש במקצועות של ש"ס ופוסקים, וקבל סמיכה מאת הגאון המופלא ר' אבלי פאסוואלער הראב"ד דוילנא, ועל פיו נתמנה אז להיות אלוף לראש עדת מיכאלישאק ושמה ישב על כס הרבנות שישים וארבע שנים רצופות, ובכל משך הזמן הכביר הזה מאן לקבל שכירות, והיה מתפרנס מעסקו הקטן שניהלה אשתו מרת מיכלא אסתר. הוא נפטר בשיבה טובה בן פ"ד שנים, ח' כסלו תרמ"ה.

צאצאיו של ר' יהודה לייב: א. ר' משה הכהן קרליץ, חתן דודו ר' שאול זעליג, בתחילה נתמנה לרב במגרש חדש [נייע פלעצער] על יד דווינסק, והשקיע כל כוחותיו ליסד שמה ת"ת וגם ישיבה רבתי שיצאו ממנה כמה גדולי תורה, וכשחותנו ר' שאול זעליג היה חלוש וחולה גדול, נטל עליו לנהל את משרת הרבנות בדווינסק ונתנה שם לרב וראש דיינא עד סוף ימי חייו, נפטר בשנת תרנ"ח בעיר דווינסק, בסוף ספר תשובות לשואל מחותנו נדפסו ממנו גרגירים אחדים ח"ת. בנו האחד של ר' משה הלא הוא ר' ברוך הכהן קרליץ היה חתנו של הגאון ר' חיים ברלין שהיה גאב"ד מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים. [בסוף ספר תשובות לשואל נדפס קונטרס זעיר דברי חיים ובו מדברי תורתו של ר' חיים ברלין שכידוע רוב כתביו נאבדו בספינה על הים בנסעו לארץ הקודש, והמעט שמתפרסם שם, הוא ממכתבים ששלח לחתנו ר' ברוך]. ובנו האחר הוא ר' אברהם הכהן קרליץ שנדב מהונו להדפיס את הספר תשובות לשואל לזקינו. ב. ר' שאול בנימין הכהן אב"ד ראדישקעוויץ, למד בישיבת וולוזין בתקופתו של ר' איצעלע, ואחר כך ישב באהלה של תורה בעיר אסטרין פלך וילנא, במשך שבע שנים. משם נלקח לרבנות בעיר זאלודאק ומשם לראדושקאוויץ. בשנת תרי"ז או תרי"ח, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו ירושלים ופעל בה רבות, בנה מחדש את בית הכנסת החורבה, היה ממייסדי ישיבת עץ חיים וממפתחי החינוך בירושלים. אשתו של ר' שאול בנימין שמה היה תמרא צפורה בת ר' מרדכי, שהיה נגיד נכבד בעיר שווינצאן, ונפטרה בירושלים ב' סיון תרמ"ה. ר' שאול בנימין נפטר י"ח כסלו תר"ם, בסיביר בעיר טיומען פלך אומסק, בעת שהותו במסעיו לטובת צרכי ירושלים. צאצאיו של ר' שאול בנימין: 1. ר' מאיר שלום הכהן, נולד ט' כסלו תר"א בשווינצאן, בשנת תרט"ז נשא לאשה את מרת צביה בת ר' משולם זלמן רבינוביץ ב"ר דובער אב"ד ראסיין, ומעב"ק. לאחר נישואיו סמך על שולחן חותנו הגביר בראסיין, עברו עליו כמה עקתי, ובשנת תר"ל נתמנה לאב"ד בריינסק, לא האריך שם ימים כי נפטר ז' שבט תרמ"ד. ספרו, מלחמת שלום נדפס בווילנא תרמ"ו על ידי בנו ר' ברוך קאהן מבריינסק, ונשארו ממנו עוד חידושים בכתב ידו. ר' ברוך קאהן, שלמד בוולוזין ונסמך להוראה על ידי דודו ר' משה יואל גוריון, ועל ידי ר' אליהו פיינשטיין מפרוזינא, הלך לו לאמריקה ונתפרנס ממעשה ידיו, וחיבר ספרים רבים ביניהם ספר שביל הזהב וספר משמיע שלום, וגם נדפס ממנו ספר הזכרון לתולדות משפחתו נ.י. תר"פ. 2. מרת רבקה אשת ר' אריה לייב רלב"ג גבריאלוביץ, בנו של הרב אליעזר דן רלב"ג. 3. מרת חוה שרה אשת ר' חיים הירשנזון מירושלים, בעל מחבר ספרים רבים, שנדפסו ברובם בירושלים בדפוס של המשפחה. היה קשור לתנועת המזרחי, עזב את ירושלים וכיהן ברבנות בקושטא, ובסוף ימיו היה רב בניו ג'רסי, ושם נפטר בשנת תרצ"ה. ג. ר' מאיר שלום הכהן בווילנא, חתן ר' יצחק טיקטין משם. ד. מרת האדל הדס , בראשונה היתה אשת בן דודה ר' משה יהודה הנ"ל, ובשנית נישאה לר' מרדכי עליאסברג אב"ד בויסק, ר' מרדכי עליאשברג חיבר שו"ת תרומת יד ושביל הזהב. גם הוא בזיווגו השני. כן כתב בנו ר' יהונתן בהקדמתו לספר שביל הזהב. מזיווג זה נולדה אשת ר' אלחנן הכהן גאב"ד סוואטין פלך קובנא. ה. מרת דברה אשת ר' מרדכי זייגער מאכער, בן הגאון ר' יעקב קראזער.

• בנו השלישי, הגאון ר' משה יואל הכהן גוריון אב"ד אניקשט, ר' משה יואל גוריון מפורסם בחיבורו שו"ת ראשי בשמים וילנא תרמ"ד. נולד בשנת תקע"ט. מנתוני המפקדים בליטא של שנת תרנ"ז עולה, כי קודם לכן היה גר בוילקומיר, כמו כן, נראה כי כבר התאלמן בשנה זו. צאצאיו: א. ר' שמריהו גוריון נשא לאשה את מרת רחל בת ר' יצחק שירווינטר מ"ץ דוילנא. ב. בן נוסף של ר' משה יואל, הוא מאיר המופיע ברשימות הפראנומעראנטן מפוניבז' על ספר אורח לחיים משנת תרל"ח, ומשנת תרמ"ב חתום על ספר וניגש הכהן בשם מאיר רפאל, נמצא רשום ברשימות המס משנת תרנ"ב כסוחר. ברישומי הלידה מפוניבז' מופיע בשנים 1873-86 שנולדו ילדים למאיר רפאל ואשתו סלאווה רחל בת משה קישין [נולדו בנימין זאב, חיים, שאול זעליג, פרידה, גרונה ופעשא]. ג. מרת פראדל אשת ר' יהודה טרויב, בנו של ר' אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן. ד. מרת חנה דבורה.