המשגיח רבי אברהם פולק זצ"ל

בבני ברק נפטר בשבוע שעבר הגאון הצדיק רבי אברהם פולק זצוק"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקא. רבי אברהם זצ"ל נולד בכ"ב אייר תרפ"ט בעיר הרמנשטט (סיביו) ברומניה. בשנת תש"ז עלה לארץ ולמד בישיבת 'כפר הרא"ה', משם עבר ÷בעצת ה'חזון איש' ללמוד בישיבת סלבודקא. נשא לאשה את מרת תמר ע"ה בת רבי אהרן צבי שולמן-ספראי, אחיו של רבי מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלובודקא. במשך יותר מששים שנה שימש כמנהל רוחני בישיבת סלובודקא, נפטר ג' בסיוון תשפ"ד.

וזה סדר ייחוסו:

• רבי אברהם פולק זצ"ל
• אביו, רבי חיים שאול פולק מהרמנשטט סיביו, נפטר בבני ברק בי"ח באייר תש"מ. אשתו מרת טילא ב"ר יהודה אריה וולף נפטרה ט"ו בטבת תשמ"ה.
• אביו, רבי אברהם פאללאק מהרמנשטט, נולד בנוועמעסטא בח' בטבת תר"ח. שמו מופיע כשואל בספרי שו"ת רבים שנכתבו באותם ימים בהונגריה. נפטר בהרמנשטט בכ"ב אייר תרפ"ז. אשתו בזיוו"ר מרת רחל בת רבי שמעון זילבר נפטרה כ"ד סיוון תרל"ד. בזיוו"ש מרת פראדל בת רבי שאול אקשטיין. צאצאיו מזיוו"ר: א. מרת בילה (נפטרה ג' אדר תשי"ג) אשת רבי אברהם יהודה גלבמן (נפטר ל' ניסן תרפ"ג) ב. רבי יוסף שמעון פולק זצ"ל הי"ד מסאטמר מח"ס 'ראשי בשמים' ומו"ל 'בית ועד לחכמים', אשתו מרת אסתר בת רבי מנחם בעהם. נספו בשואה, ט' בסיוון תש"ד, הי"ד. הותירו אחריהם צאצאים רבים בלעה"ר. מזיוו"ש: ג. מרת רבקה אשת הגאון רבי אשר אנשיל הלוי יונגרייז אב"ד זילאה, נספו בשואה י"א סיוון תש"ד. הי"ד. (בנם רבי שרגא פייש ז"ל זכה להינצל ולהקים משפחה). ד. ברינדל. ה. מרת צ'ורטה לואי טשענגרי אשת ר' בערל טשענגרי, נספו בשואה. ו. מרת מלכה אשת ר' מנשה ב"ר דוד בעהם, נספו בשואה הי"ד. ז. מרת דבורה גרובר (נפטרה בבני ברק, י"ד טבת תשמ"ו) אשת רבי צבי גרובר (נפטר ב' חשוון תשמ"ג). ח. רבי חיים שאול פולק הנ"ל. ט. רבי מרדכי פולק (נפטר בבני ברק ח' ניסן תשכ"ט) אשתו מרת רחל (נפטרה ד' סיוון תשמ"ה). י. רבי משה יהודה (לייב) פולק, (נפטר בת"א י"ב אלול תשכ"ו) אשתו מרת לאה (נפטרה ב' סיוון תשל"ב).
• אביו, רבי משה יהודה (לייב) פאללאק זצ"ל מבערטיא אויפעלו. תלמיד החתם סופר והכתב סופר, אודותיו ראה בספר החם סופר ותלמידיו, עמ' שעח. נפטר כ"ב באדר א' תרמ"ג. אשתו מרת חיה שרה (נפטרה כ"ח טבת תר"ס) בת רבי שמעון הוק (אשתו מרת צארטל בת רבי יוסף ישראל, ואחות הגאון רבי משה מנאוועמעסטא, תלמיד החתם סופר שעלה לירושלים). צאצאיו: א. רבי אברהם הנ"ל. ב. הגאון רבי שמעון פאללאק מח"ס 'שם משמעון' נפטר ז' אייר תר"צ אשתו מרת רבקה ב"ר ישעיה הכהן רובין, נפטרה ו' סיוון תרע"ו. ג. רבי יהושע פאללאק נפטר בהרמנשטט כ"ח תמוז תש"ד, אשתו מרת גיטל. ד. מרת מלכה אשת רבי אשר זעליג הכהן ברגר נפטר כ"ו אדר תש"א. ה. אשת רבי בנציון וייסמאן. ו. מרת לאה אשת רבי אשר זליג ויינברגר. נספתה בשואה, הי"ד. ז. אשת רבי יהודה וייס.
• אביו, רבי אברהם פאללאק, זוגתו מרת שרה.

רבי ישעיהו ראובן אב"ד סיווען

רבי ישעיהו ראובן קלינגער אב"ד סיוען
היום מלאו מאה ושלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי ישעיהו ראובן קלינגר אב"ד סיווען, אשר עלה לארץ ישראל, ופעל רבות לטובת הישוב היהודי בארץ, ונפטר ונקבר בטבריה.
כאמור, בצעירותו, היה רבי ישעיהו ראובן רב ברומניה, בעיר סיווען.
אחד מתלמידיו מאותם ימים, הזכירו שנים רבות מאוחר יותר, כרבו המובהק, הוא רבי יואל דוידזון אב"ד הערץ, שבערכו בספר אהלי שם, [מעין אנציקלופדיה לרבנים שפעלו ברחבי העולם בשנת תרעב - 1912, וכידוע, הערכים שבו נכתבו לרוב על פי מכתביהם של הרבנים עצמם], מוזכר רבי ישעיהו ראובן כרבו המובהק.
בשנת תר"ך עולה רבי ישעיה ראובן לארץ ישראל, ונזכר במכתבו של רבי גמליאל שלנק, אל הגאון רבי אליהו גריידיצר, ומכנהו, ידידי הרב מו"ה ישעי' ראובן נ"י בעל תפלה מביהמ"ד של כוללנו. [לוח ירושלים תשו, עמ' רח].
אחר כמה שנים, מצינו את רבי ישעיהו ראובן בצפת, והחזיק שם ישיבה ליוצאי רומניה, והיה נוסע לחוצה לארץ, לאסוף כסף עבור החזקת בני הישיבה.
בשנת תרל"ד הוא כבר בטבריה, וחתם כדיין בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם צבי הלוי, על אישור חתימות של ממוני כולל וואהלין נגד הקמת כולל קארלין, [בית אהרן וישראל קלח].
בשנת תרל"ט הביא לדפוס בקניגסברג את ספרו מעשה המנורה, כולו הלל ושבח למשפחת רוטשילד על מפעלותיה לטובת יהודי ירושלים, ומן הספר ניתן ללמוד רבות על יהודי ירושלים ומצבם באותם הימים.
באותה שנה, הדפיס גם את ספרו כליל תפארת משה לכבוד השר משה מוניטפיורי, ובו הוא מתאר בארוכה את מסעו השישי של מונטיפיורי בארץ ישראל. ובסוף הספר חותם גם בשם משפחתו, קלינגר. בראש הספר, יש תיאור מפורט של ביקורו בשנת תרל"ח אצל רבי משה הלוי, שהיה החכם באשי של איסטנבול.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא

אחרי אשר הזכרנו את יחוסו של רבי יצחק זילבר מכמה צדדים. נשאר לנו רק להזכיר את יחוסו מצד אמו, עץ משפחה מצד האם, עולה אל משפחות נכבדות בישראל, כמשפחות שפירא ולוריא, אך בתוכם משתלבים עוד פרטים על רבנים נוספים ידועים יותר וידועים פחות, והיחוס ממשיך ומסתעף מעלה בקודש כמה וכמה דורות.

כאמור במאמר הראשון, אמו של רבי יצחק, היתה מרת לאה גיטל לבית שפירא.

אביה היה הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא.

רבי משה מישל שמואל, נולד בשנת תרט"ו, נקרא על שם דודו זקינו הגאון הצדיק רבי משה מישל שמואל לוריא אב"ד קראקינאווא.

נשא לאשה את בתו של הגאון רבי מרדכי אב"ד ראגאווא ופאסוואל, אשר גם על יחוסו ועל יחוס אשתו יש להאריך ולכתוב, ואי"ה עוד נעשה זאת. כבר בצעירותו נתמנה ר' משה מישל לכהן בפוניבז' על מקום זקינו והוא בן עשרים וארבע שנים בלבד, אחר כשלש שנים עבר לכהן כאב"ד בזופראן, ומשם נתמנה בשנת תרמ"ה לכהן בראגאווא על מקום חותנו, ועל שמה נתפרסם.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא

רבי משה מישל היה מזקני וחשובי הרבנים בליטא, ובאספות הרבנים שנערכו אחרי המלחמה העולמית, היה רבי משה מישל מן היושבים בראש. נפטר בשנת תרצ"ג.

חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, הארות השמש אודסה תרמ"ט, שכיות החמדה, תבואות שמש קיידאן תרפ"ט, מזרח שמש, עין השמש על ספר מהרי"ל קיידאן תרצ"ב. כמו כן הביא לדפוס את ספר חמדת שאול שחיבר זקינו הנ"ל. ועוד ספרים רבים והערות והארות רבות הנלוות לספרים אחרים שנדפסו בהשתדלותו ובהתערבותו.

צאצאיו:

א.      מרת לאה גיטל אשת רבי בן ציון זילבר רבה של קיידאן כאמור לעיל.

ב.      מרת חנה איטל אשת רבי אליהו סאבעל אב"ד טאוויאן פלך קאוונא, היא נפטרה צעירה. היה להם בן אחד בשם מרדכי פנחס הנזכר בספר 'להישאר יהודי'.

ג.       מרת שינע סירא אשת רבי אברהם בנימין רבינוביץ – טייץ אב"ד שובאט בקורלאנד, ובק"ק ליבענהוף, ובסוף ימיו באמריקה. הוא היה אחיו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. מצאצאיו משפחה ענפה באמריקה.

ד.      מרת צירל אשת רבי חיים פאדראווסקי מקאברין.

ה.      מרים.

משפחת זילבר - ציוני

במאמר הקודם עסקנו אנו ביחוסו של רבי יצחק זילבר, ופרשנו את אילן היוחסין שלו מצד אבותיו, דור אחר דור, עד כמה שידינו מגעת.

ופנו אלי כמה מן הקוראים הקבועים ושאלות בפיהם, אתייחס במאמר זה אל שתים מן השאלות שהעלו השואלים. א. מה פשר שינוי השם מזילבר לציוני אצל אבותיו של רבי יצחק. ב. מה היחוס המדוייק למשפחת באר הגולה.

אענה תחילה לשאלה השניה. במאמר הקודם כתבנו אודות הגאון הקדוש רבי יצחק ציוני אב"ד קרסלבה ורזיצה, כי היה נשוי בזיווג שני למרת חוה "ממשפחת ראווינסון ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא", עוד הזכרנו, כי בתם של ר' בן ציון וחוה, מרת מרים היתה נשואה לדודה רבי גרשון רבינסון אב"ד קרסלבה, אשר נסע משם לכהן בליברפול ובקליבלנד. וכעת נבוא לפרט מעט אודות משפחה זו, ולפרט כיצד הם מתיחסים מעלה בקודש, וזה דבר היחוס.

בספר משפחת ריבלין, שחיבר ר' אליעזר ב"ר בנימין ריבלין, והדפיסו בירושלים תרצ"ה, מופיע בסעיף 831, הדמות הבאה: האשה [     ] בת הגאון יוסף ראווינסאן שנשמט לעיל, אשת הגאון הצדיק יצחק ציוני מח"ס "עולת יצחק". בטופס שברשותי, ציינתי בהערה כי שמה של אותה אשה הוא חוה, והיא אמו של ר' בן ציון אב"ד קאזאן אביו של רבי יצחק זילבר, וציינתי שמקור המידע הוא בספר האוטוביוגרפיה של רבי יצחק, "להישאר יהודי".

רבי יוסף רבינסון קריסלאווער מתוך הספר להישאר יהודי

מתולדותיו של רבי יוסף ראווינסאן עצמו שהיה גאון גדול ניתן לקרוא מעט בספרו של רבי יצחק זילבר המזכירו בהערצה. ועדיין אין אנו יודעים את יחוסו של רבי יוסף ראווינסאן במדוייק מעלה בקודש, לשם כך זקוקים אנו לעיין שוב בספר "משפחת ריבלין", בסעיף הקודם, סעיף 830, שם כתוב כך: "הגאון גרשון ראווינסאן [הוא שהזכרנו במאמר הקודם כחתנו של רבי יצחק ציוני],בן הגאון יוסף שנשמט לעיל, היה רב באמציסלאוו, טשנסטחוב וקלוולאנד. וממשיך ריבלין וכותב, הגאון יוסף ראווינסאן היה בן הרב שלמה זלמן שנשמט לעיל, בן הגאון שמחה בונם שנשמט לעיל, בהגאון קלונימוס מדרויא (87).

הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל

היום בערב תשעה באב, מלאו עשר שנים מיום פטירתו של הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר, ששמר על יהדותו בשנים הקשות ברוסיה, ובשנותיו האחרונות, נחשב לסמכות הרוחנית של יוצאי ברית המועצות, אין לי היכולת ואין לי גם הצורך, להכביר מילים על אישיותו המיוחדת, ועל פועלו הרב, שכן עוסקים בכך תלמידיו הרבים, שממשיכים את דרכו, וגם כתבו את תולדותיו בספרים שנדפסו בשנים האחרונות. ספרו הביוגרפי של ר' יצחק, נדפס עוד בחייו, והביאו לדפוס על פי דברי הגאון רבי יצחק הוטנר שאמר לו כי מצוה עליו לספר את קורותיו ברוסיה, ושם הספר בגירסתו העברית, הוא "להשאר יהודי". מזכרונות תלמידיו נדפס ספר נוסף בשם "אחד מל"ו".

רבי יצחק זילבר, ויקימדיה

בלווייתו, שהתקיימה בליל תשעה באב, הזכירו כמעט כל המספידים את המימרא הידועה, "קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית המקדש".

אנו עוסקים ביחוסם של צדיקים, ובכך נכתוב כאן, את יחוס משפחתו של הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל.

• אביו, הגאון רבי בן ציון חיים זילבר אב"ד קאזאן, בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, ולאחר נישואיו בב' תמוז תרע"ד, לימד בסניף הרזיצאי של הישיבה, במלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתו מאיזורי הספר אל תוככי רוסיה, וכך מצאו את מושבם בעיר קאזאן בלי יכולת לשוב לביתם. כאן נתגלה רבי בן ציון במיטב כוחותיו, כאשר בימים הקשים ההם תחת אימת הקומוניסטים, במסירות נפש מופלאה מילא את התפקידים של הרב, ודאג לכל ענין שבקדושה. בספר אודות רבי אליעזר דון יחיא שנדפס בירושלים מוכתר רבי בן ציון בתארים: "למדן חשוב, צנוע וטהור הנפש". זוגתו מרת לאה גיטל לבית משפחת שפירא.
• אביו, רבי יצחק ציוני בעהמ"ח עולת יצחק, נודע בסביבתו לגאון צדיק וקדוש עליו, וסיפורי נסים סופרו עליו, נודע בכינויו ר' יצל'ה רזיצר, על שם עיר מושבו רזיצה. נולד בשנת תקפ"ה לערך. בצעירותו, בהיותו פחות מבן שלושים שנה, נתמנה לכהן כרב בקריסלאווע - קרסלבה, ואחרי כן נקרא לרזיצה, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תר"ס. זוגתו השניה מרת חוה היא אמו של רבי בן ציון הנ"ל, היתה ממשפחת ראווינסון, והיא ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי דוד [צבי] ציוני רב בלוגא, ואחר כך על מקום אביו ברזיצא, חתן רבי משה פלאצ'ינסקי, נפטר בשנת תרס"ד. ומזיווג שני: ב. רבי בן ציון ציוני דלעיל. ג. אשת ש"ב רבי בן ציון דון יחיא אב"ד לוצין וקודם לכן רב בעיר מארינהויז. ד. מרת מרים אשת דודה – אחי אמה, רבי גרשון רבינסון רב בקרסלבה, ובעוד ערים בפולין, ומשם לרב הכולל בליברפול שבאנגליה, ולבסוף בקליבלנד אשר באמריקה שם נפטר בשנת תרס"ח. ה. אשת רבי יהושע ראובן ברוידא אב"ד שעביז, גיסו של הגאון רבי זליג ראובן בנגיס.

הגאון רבי חיים נאה

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.

רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.

בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.

רבי חיים נאה לעת זקנה

בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.

רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.

זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

• בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
• רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
• הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
• מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
• מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
• מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
• מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

רבי שלמה לייב מלענשטנא

אחרי המאמר הקודם על רבי יהושע מאוסטרובה, בו הזכרנו גם את אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא, שבחג הפסח מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, מן הראוי ליחד מאמר מיוחד גם עליו.

רבי שלמה יהודה לייב, נולד בעיר רישא שבגליציה, בשנת תקל"ח. בהגיעו לגיל מצוות, והוא יתום, הלך בעצמו לפשווארסק, לקנות שם תפילין מהסופר המפורסם הרה"ק רבי משה סופר מפשווארסק.

זוגתו מרת שרה פייגא.

עד היותו בן שלושים ושש נסתופף בצל רבותיו, היה אצל מאות צדיקים, אך במיוחד החשיב לרבותיו את היהודי הקדוש מפשיסחא, החוזה מלובלין, ועל כולם הרה"ק ר' מנדל מרימנוב.

תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל, שם הובאו אוצר דברי תורתו על התורה נ"ך, ש"ס, מועדים וענינים שונים, ובמהדורות החדשות נלוו אליו גם תולדותיו הנהגותיו ועובדות אשר נלקטו מתוך ספרי צדיקי דורו ותלמידיו.

תולדותיו נדפסו על ידי חסידי ביאלה, המנציחים את זכרו ומחשיבים אותו, ואת בנו כאבות השושלת של חסידות ביאלה, האף שאדמורי החסידות מתיחסים בן אחר בן עד ליהודי הקדוש מפשיסחא, על כל פנים, כפי שכתבנו כבר במאמר הקודם רבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלה, היה חתנו של רבי יהושע מאוסטרובה, ואת עיקר דרכו קיבל ממנו. הספר נדפס לראשונה תחת השם 'מאמר מרדכי' על ידי ר' מרדכי וינוגרה בילגורייא תרצב, ובשנית בהוצאה נרחבת יותר תחת השם 'תפארת אבות', על ידי ר' דוד מתתיהו רבינוביץ (לימים אדמו"ר מביאלה בבני ברק), ירושלים תשכא, ובשלישית בשלש כרכים, תחת השם 'ברכה משולשת' על ידי יעקב ראובן וינר, ירושלים תשס.

על יחוס משפחות נשותיו לא ידוע, רק בראש ספר 'ברכה שלמה' דלהלן, כתוב שהיו לו ג' נשים, ואחת נקברה בטיטשין, ואחת ברוזבדוב.

גם על יחוסו אין ידוע בפירוט, אילן היוחסין שלו לוטה בערפל, רק נודע מה שאמר רש"ל בעצמו: "ואני יודע שאנכי מזרע דוד".

כפי שהזכרנו במאמר הקודם, אביו ר' ברוך בנדיט, היה צדיק נסתר ומושבו היה בעיר רישא. 

כפי המסופר, היה לו לר' ברוך בנדיט עוד בן ששמו לא נודע, והוא גר בעיר טוטשין, ובנו רבי זאב וואלף ווינשילבוים, נפטר ב' ניסן תרס"ה ומנוחתו בק"ק רישא, על מצבתו נכתב "פה נטמן איש יהודי שהי' ערליכער יוד", צאצאיו: א. האדמו"ר רבי שלמה לייב מטוטשין בעהמ"ח 'הכנת לב לתפילה' , בילגורייא תרפז, שנקרא על שם דודו רבי שלמה לייב מלענטשנא, לאחר שנתגלה לאביו בחלום בליל הוואך-נאכט [למרות שזה נקרא שלמה יהודה לייב, וזה שלמה אריה לייב]. ב. מרת שרה אשת ר' שאול ווקס, אבי רבי אבא וואקס הי"ד, רבה של פרושוביץ בעהמ"ח 'בית אבא' על הלכות שבת ומועדים, עם דברי כבושין והתעוררות לכל השנה קראקא תרצב, ו'ברכה שלמה' לתולדות דודו רש"ל מטיטשין, ר' אבא היה חתנו של ר' שמואל אהרן מילר אב"ד לאבובה.

הפעם נרחיב יותר על צאצאיו של רבי שלמה לייב.

• הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

• רבי אברהם, אבי מרת גיטל מחברתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל מסלונים, נכד האדמו"ר בעל היסוד העבודה מסלונים, ואביהם של האחים האדמורים רבי יששכר אריה לייב וינברג מסלונים, שיום ההילולא דילי' הוא בכ"ח ניסן [באותו יום של דודו זקינו רבי יהושע], ורבי אברהם וינברג מסלונים - בברנוביץ, שהשבוע בא' אייר מלאו שמונים שנה לפטירתו. מלבדם היו לו לדברי שמואל עוד חמש בנות, 1. מרת לאה נולדה תר"ל אשת רבי פנחס בצלאל מלוביצקי מרובנא, נפטר באמריקה כ"ה אב תש"ח. 2. מרת שרה אשת רבי אברהם אבלי רפופורט אב"ד קיעלץ, מעט מחידושיו נדפסו בסוף שו"ת ברכת כהן, שחיבר אביו.

רבי בנימין אב"ד וילקומיר ומשפחתו

יחוס גדול ורב היה לו לר' בנימין אב"ד וילקומיר, וכן כותב נכדו בהקדמה לספרו 'משנת ר' בנימין': "הזקנים שבדור שזכו להכיר אותו ... היו יכולים להמציא לנו חומר רב ... וליתן לנו ידיעה נאמנה מסדר יחוסו".

כאמור, עץ משפחה מסודר לא היה ברשותם, אך ממעט הכתבים על משפחתם ששרדו בידי בנו ר' אליהו דוד עולים הפרטים הבאים. ר' בנימין אב"ד וילקומיר, היה בן ר' יחיאל ורבקה. רבקה נולדה בעיר פלונגיאן בזאמוט, היא היתה בת ר' זאב, בן חנה, בת מרדכי יפה נכד לבעל הלבוש. ר' מרדכי זה האחרון נפטר בשנת תק"ל לערך.

האדרת גם כותב שהוא שמע שהם נכדים של ר' משולם זלמן מירלס אב"ד אה"ו, ובהמשך דבריו הוא כותב, שממילא גם של החכם צבי, וכנראה שזו טעות של האדרת, שחשב שהחכם צבי היה חותנו של ר' משולם זלמן מירלס, בעוד שהאמת היא להפך. [וכנראה שזה לא מצד אביו של האדרת, כי אם מצד אמו וכדלהלן]

ר' בנימין נולד בעיר שקוד והיה תלמיד ר' צבי הירש ברוידא מסלנט הסמוכה.

בהיותו אך כבן ח"י שנים נתקבל לרב בפיקעלין בערב ראש השנה תקצ"ב [לפי זה יוצא שנולד בשנת תקע"ד או תקע"ג]

אחרי עשרים שנה שהיה רב בפיקעלין בשנת תרי"ב הלך לעיר שילעל לכהן שם כרב. ובשנת תרי"ט נתקבל לראגאלי, ובשנת תרכ"א, קבע מקומו בעיר וילקומיר, שם כיהן ברבנות עד יומו האחרון. לאחר פטירתו הדפיסו צאצאיו בירושלים את פירושו על המשניות, וקבעו שמו 'משנת ר' בנימין'.

אשתו של ר' בנימין אם ילדיו, מרת טויבא, היתה בתו של ר' שלמה ש"ץ. [האדרת כותב על אביו בנימין, 'לקחו אבי אמי הרב הצדיק ובקי בש"ס מוהר"ר שלמה זצל לחתן לבתו הצנועה בת אחת עשרה שנים מרת טויבא', ובאחד מן הספרים העתיקו מלשונו של האדרת על אביו, וכתבו על ר' בנימין, כביכול, 'לקחו אבי אמו' וכו'. ונשתבשו כאילו שלמה היה אבי זקינו של ר' בנימין].

כאמור ר' שלמה שהיה ש"ץ ושו"ב בעיר יעלאק הסמוכה לטעלז, נתקבל אחר כך על מקום אביו הרה"ג הצדיק כקש"ת ר' אליהו, שהיה ש"ץ ושו"ב בעיר חדש סוגינדט סמוך לגבול פרוסיא. אביו של ר' אליהו זה, היה שמו נחום, והוא היה יליד העיר בראד וברח משם בעת הדבר עם בניו אליהו ואליעזר, שהיו שניהם משוררים נפלאים. וכשגדלו הנערים פירשו זה מזה, ואליהו הקדיש נפשו וגופו לד' וילמד. ר' אליהו נפטר בחול המועד פסח תקצ"ה.

ר' אליהו דוד ואחיו התאום ר' צבי יהודה נולדו בחג השבועות בשנת תר"ג.

היו להם שתי אחיות, האחת מרת רבקה הגדולה, אשת ר' דובער רבינוביץ אב"ד פיאטניצא הסמוכה ללומזא, אביו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא.

והאחות השניה, מרת אסתר לאה אשת ר' צבי הירש פאגריסקי שגר בחצר צעסארקא סמוך לוילקומיר.

בהיות ר' אליהו דוד בן חמש שנים נתייתמו האחים, עם פטירת אמם מרת טויבא בי"ד אלול תר"ח.

אביה ר' שלמה נפטר שלושה חודשים לפניה בט"ו סיון תר"ח.