הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל

הגאון הגדול רבי שמואל יעקב בורנשטיין ראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, נפטר לפנות בוקר בבית החולים מעייני הישועה.
בפטירתו נעקרה מנופי היהדות החרדית אחת מדמויות ההוד. רבי שמואל יעקב כיהן שנים רבות כראש ישיבה, תחילה בישיבת חברון בגאולה, ולבסוף בישיבת קרית מלך בבני ברק. נודע בתפילתו מעומקא דליבא ברגשי קודש. בתקופה האחרונה חלה, ובמשך כמה שבועות היה מאושפז בבית החולים, ועתה לפנות בוקר, הלך לעולמו. מסע הלווייה יצא הבוקר מישיבתו בבני ברק, אל הר המנוחות בירושלים.
ואלו תולדותיו, רבי שמואל יעקב נולד בירושלים, בה גדל, ובישיבותיה נתגדל. רבי שמואל יעקב נולד בשנת תש"ו, למד בישיבה קטנה תפארת צבי, ומשם עלה לישיבת חברון. בימיו בישיבה, נמנה על קבוצת הבחורים, אשר היו הולכים לשמוע את שיעורי ראשי ישיבת מיר הסמוכה.
זמן קצר לאחר נישויו, כבר שימש כר"מ בישיבות. תחילה בישיבת כנסת יהודה בירושלים, אחר כך בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, ובישיבת טורדא.
כאשר הקים רבי חיים סרנא את ישיבת חברון מחדש בישיבת גאולה, קרא לרבי שמואל יעקב בורנשטיין שיבוא לכהן לצידו כראש הישיבה, ובמשך עשרים שנה נודע שמו כראש ישיבת חברון גאולה. לפני כחמש עשרה שנה, נקרא לכהן כראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, תפקיד אותו נשא עד ליומו האחרון.
את דברי תורתו הדפיס בספרים, זאת ליעקב, אורה ושמחה, שי למורה, ברכת שמחה.
זוגתו של רבי שמואל יעקב, מרת שרה רסיא בת רבי יוסף לייב קליינר, נפטרה ביום ב' אייר תשע"ג. לא היו להם ילדים.

וזה סדר יחוסו
אביו, רבי יששכר דוב בורנשטיין מירושלים, נפטר כ"ז תמוז תשמ"ט. זוגתו מרת יהודית צביה לבית לובין, נפטרה כ"ג אב תשס"ז. מבניהם, גם רבי אלימלך בורנשטיין, מחסידי חב"ד, וכיהן כר"מ בישיבות חב"ד, נפטר לפני כחודשיים.
אביו, רבי משה אהרן בורנשטיין, זוגתו מרת שרה בת ר' פנחס, נפטרה י"א כסלו תרצ"ה.
אביו, רבי יעקב בורנשטיין.

החזן רבי ישראל שטיינפרס

אחד החזנים הגדולים בתולדות ישראל, היה החזן המפורסם רבי ישראל שטיינפרס, המכונה ר' ישראל חזן.
הוא נולד בשנת תרי"ב כפי הנראה בעיר ברדיצ'ב, כאשר נתייתם עבר לגור בבית דודו, ר' חנוך מוזר בחמלניק פודולסק.
נשא לאשה את מרת מרים בת ר' אברהם כץ מויניצה שהיה מחסידי סדיגורא.
ר' ישראל חזן היה מלחין גם ניגונים חסידיים, ונחשב למלחין החצר של בית אנטניא.
בשנות התר"פ נסע ר' ישראל לאמריקה, והיה שם למעלה מעשר שנים, ושם אף נפטרה רעייתו מרים, היא נפטרה בניו יורק, ביום כ"ג תמוז תרפ"ט.
לאחר פטירת רעיתו, חזר ר' ישראל לאירופה, ואחרי שנתיים שהיה בגרמניה, קבע את מושבו בסטניסלב, סמוך אל הרבי מאנטניא.
ר' ישראל נפטר כפי הנראה בשנת תרצ"ט, לפני מלחמת העולם השניה.

על פי המקובל בקרב צאצאיו, אשתו מרים, בת ר' אברהם כץ, היתה מצאצאי התבואות שור.
האם יש מי שיודע כיצד משפחת כץ מויניצא, מחסידי סדיגורא, משתייכת אל התבואות שור?

*   *   *

בתו של רבי ישראל החזן, רבקה, היתה אשת ר' ישראל דוד מעהר.
ר' ישראל דוד היה בן ר' שמואל מעהר מן העיר אנטניא.
ר' ישראל דוד נפטר אף הוא באמריקה.
אמו, היתה מרת פנינה פערל ממשפחת ויסברג או אולי ויסברשט.
על פי מסורת משפחתו הוא היה מצאצאי רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל הלבושי שרד.
האם ידועים צאצאים לבעל הלבושי שרד?
האם יש מי שיודע פרטים על משפחת מעהר או ויסברג / ויסברשט מאנטניא?

רבי יוסף כהן צדק מלונדון

מחר יום שישי, עשרה בטבת, ימלאו מאה ועשר שנים לפטירתו של החכם הנודע רבי יוסף כהן צדק מלבוב ולונדון. רבי יוסף כהן צדק עסק רבות בנושא הההיסטוריה הקרובה של עם ישראל בכלל, ובנושא היחוס בפרט, ומן הראוי הוא שנקדיש מאמר או שניים לאיזכור פעלו ויחוסו.

רבי יוסף נולד בלבוב, בשבת כ"א סיון תקפ"ז, לאביו הגביר רבי אהרן כץ. בילדותו עברו הוריו לעיר יברוב, ושם קנה יוסף את ראשית חינוכו. בשנת תקצ"ח התיתם מאביו, ועבר עם אמו לבראד. מפאת כישוריו, כבר מגיל תשע הפסיק ללמוד אצל מלמד תינוקות רגיל, אלא למד מפי רבנים גדולים שכיהנו ברבנות.

בהיותו כבן שש עשרה נשא אשה, ועסק במסחר בלבוב, ונסע לשם כך לגרמניה ואף לאטליה. משכשל במסחר, עבר לעסוק בדפוס, ומשכך נכנס לעומק אל כל נושא הספרות. השתתף ברוב כתבי העת של תקופתו, וכתב הקדמות לספרים רבים. יוסף נחשב גם לחלוץ העתונות העברית בגליציה, כבר באמצע המאה התשע עשרה. [אולם ראוי לציין כי מבחינה כלכלית, עיתון עברי לא היה מספיק ריווחי, והוא נאלץ להוציא גם עיתון ביידיש על מנת להצליח].

לערך בשנת תרכ"ח עזב את פולין, והחל לנדוד לכיוון מערב אירופה, דרך גרמניה, צרפת והולנד, עד שקבע את מושבו בלונדון. שם שימש כמגיד מישרים, בעדת דורשי תורה וחכמה של יוצאי רוסיה ופולין.

מתורתו נדפסו הספרים, 'שפת אמת', ו'התורה והמצווה', וכן נדפסו ממנו מאמרים רבים מאד במאספים שהוציא לאור, ובכתבי עת אחרים. ועשרות חיבורים חיבר והדפיס לחכמת ישראל, בהם גם ספרים רבים ובהם ידיעות חשובות לתולדות משפחות.

ידיעה בעיתון היהודי [בו פורסמו מאמרים רבים פרי עטו] על הלויתו

כאמור, רבי יוסף כהן צדק נפטר בבית חולים בלונדון, ביום עשרה בטבת תרס"ד. אחרי ששכב כמה חודשים בבית חולים. על פי המסופר בעיתון 'היהודי', [שנדפס בלונדון] "הוא, נפל מחמת מלאכה, הוא, נפל וספר בזרועו, הוא, נפל כגבור וחרבו בכף ובשובו מבית הבריטיש מוזיאום, ששם עיין בדבר שצריך הוא למלאכתו הקדושה, לדעת את יחוסו של התוי"ט המהר"ל מפראג, והמהרש"ל,

רבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדני

בבלוג תולדות שורשים אפשר לפעמים גם לכתוב על רבנים פחות מפורסמים, נראה כי הקריטריון היחיד שקובע על אלו רבנים לכתוב, הוא אך ורק האם יש להם עץ שורשים משפחתי מסועף, ורבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדאני שהיום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו, עומד בקריטריון זה, מאחוריו עומד אילן יוחסין מכובד המסתעף ועולה למעלה מארבע מאות שנה אחורה, עד למאה השלישית של האלף השישי.

ותחילה נכתוב אודותיו בכמה שורות, ר' יצחק אייזיק כהנא נולד בשנת תקע"ד לערך, לאביו ר' מאיר. לאחר נישואיו קבע מקום מגוריו בעיר אוהעל, והיה שם מבאי ביתו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה. בזיווג שני נשא לאשה את בתו של הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק ביליצר אב"ד נאדיאידא, כבר בצעירותו נתפרסם ר' יצחק אייזיק לגאון חריף ועצום. ובגיל צעיר נתקבל לכהן כאב"ד ראסנאוויץ ובשנת תרמ"ו עלה על כסא הרבנות בזשאדני. התכתב בהלכה עם הגאון רבי יהודה אסאד, ונדפס בשו"ת יהודה יעלה. סך הכל שימש ברבנות למעלה מחמשים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ב טבת תרנ"ב. [יש אומרים שנפטר כ"א טבת].

ועתה נפרוש את עץ המשפחה שלו.

אביו, רבי מאיר כהנא אב"ד טשעטשעוויץ. שימש ברבנות כארבעים שנה, ונפטר בהיותו כבן שישים בשנת תרט"ז. מלבד בנו רבי יצחק אייזיק היה לו בן נוסף בשם רבי יעקב כהנא שנשא לאשה את מרת איידל רויזה בת ר' שאול רפופורט מהעיר בארטפעלד, והוא אבי ר' משה כץ עלאוויטש מהעיר דוקלא שנפטר מוצאי יום כפור תרפ"ב.

אביו, רבי לוי כהנא בצעירותו היה אב"ד קאזין [קארזין], ואחר כך כיהן כראב"ד בעיר הולדתו ברודי במשך שנים רבות. בתו היתה מרת בלומה אשת ר' דוב בעריש פופרש מבראד בעהמ"ח 'זבד טוב'.

אביו, רבי משה כהנא. [באהלי שם עמ' 234 מדלג על דור זה] אביו מכנה אותו בהקדמה לספרו, הרבני הנכבד והחכם מוהר"ר משה הכהן. זוגתו היתה נכדת הב"ח. מלבד בנו ר' לוי היה לו עוד בן בשם רבי יעקב צבי הכהן.

אביו, רבי דוד כהנא בוכנר אב"ד מולטין, בעל המחבר 'נפש דוד'. בספרו של אביו קרן אור, כתוב שהיה מחובשי דקלאז רבתא קדישא דק"ק בראד, ונתקבל לאב"ד ומ"ץ בכמה קהילות. ובהסכמת אב"ד בראד, כתוב עליו, שתקע אהלו פה במותבא דבי דינא רבא מומחה לרבים ודיין קבוע פ"ק. ובכן היה ר' דוד כהנא מחכמי הקלויז המפורסם בברודי, ובהקדמתו לספרו נפש דוד מספר שלמד שם אצל הגאון החסיד רבי מנחם מאניש [הורוביץ] בהגאון אב"ד דק"ק בראד. מלבד בנו ר' משה הנ"ל היו לו עוד שני בנים והם, רבי אליעזר ליפמן הכהן אבי ר' מרדכי הכהן מגיד מישרים בברודי, והמשורר ר' זאב וואלף הכהן בוכנער שהדפיס ספרי שירה רבים.

אביו רבי משה כהנא אב"ד דראהאביטש ובעלז, ולבסוף בסלוצק שבליטא, בעהמ"ח שו"ת 'קרן אור' [זולקווא תקל"ו]. בנו מכנה אותו "דרשני ופייטני". נפטר בשנת תפ"ז, זוגתו מרת בלומה.
מלבד בנו ר' דוד היו לו שני בנים נוספים, האחד בשם ר' זאב וואלף הכהן מריישא שנפטר צעיר, ואחיו ר' דוד מזכיר בהקדמה לספרו שנכדיו של ר' זאב עזרו לו בהדפסת ספרו. והבן השני הוא רבי דוב בער הכהן מבראד שגידל את אחיו ר' דוד.

אביו, רבי יהודה אריה לייב הכהן אב"ד לויצק. מלבד בנו ר' משה, היה חותנו של ר' משה מרדכי הנקרא על שמו ר' מרדכי ר' לייבוש'ס, והוא היה חותנו של רבי אלכסנדר סנדר שור, בעל התבואות שור.

רבי אלעזר מבראד ואמסטרדם - המעשה רוקח

 לרגל מלאות מאתיים ושבעים שנה לפטירתו של רבי אלעזר מבראד אב"ד אמסטרדם, בעל המעשה רוקח, הנני מביא כאן מאמר מעניין מחוקר היוחסין הנודע, רבי יונ"ה הק', שאומנם לא דן על פרטי יחוסו, אלא על שנת לידתו, אבל על פי המתברר במאמרו, יתכן שיש שינוי בפרטי יחוס משפחתו, ועוד יבא הזמן והמקום המתאים להרחיב בזה.

באיזה שנה נולד המעשה רוקח ?

תמונתו של רבי אלעזר רוקח, כפי שנחקקה על גבי מטבע שהונפק לכבודו

הרב אליעזר הכהן כ"צמאן, במאמרו על המעשה רוקח (ראה כאן), כותב:

"הג"ר אלעזר רוקח נולד בשנת תכ"ה בקראקא".

ובהערה 3 על המילה תכ"ה מביא מקור:

"אוצר ישראל ח"ב ע' 61 (אגב טעה שם שכתב ששם משפחת אביו הי' לנדא) Jewish Encyclopedia ע' 103-104 ועוד. ואחריהם הלך ג"כ דר. גלבר תולדות יהודי ברודי (ערים ואמהות בישראל כרך ו) ירושלים תשט"ו ע' 50. נמצא שהי' בן שבעים שנה כשנתקבל באמשטרדם בז"ך אלול שנת תצ"ה. וכן משמע בס' זכרון משולם (הובא בדובר שלום אות שמ"ה בהערה) שהג"ר משולם איגרא כששמע שהגה"ח ר' אלעזר נוסע בגאליציא לברך בני משפחתו טרם נסעו לאה"ק נסע דרך ראדימנא כדי להתראות עם הגאון הישיש ולא עלתה בידו. ומדקראו "הישיש" משמע שהי' בא בימים.

אולם החכם דר. ש. מולדר בלוח הקהלה שנת תר"ך (Nedr. Israel. Jaarboekje, 1859-60 p. 39-51) במאמרו "Een Zeldzame Medaille", מביא שיר שכתבו אינו יהודי מתושבי אמשטרדם לכבוד קבלת הג"ר אלעזר שכותב שהי' בן חמשים שנה, לפי"ז נולד בשנת תמ"ה, וכבר העיר ע"ז הח' Dr. D. M. Sluys במאמרו החשוב Een Opperrabbijns benoeming bij de Hoogduitse-Joodse Gemeente te Amsterdam in 1735, p. 14 (שנדפסה בסוף לוח הקהלה אמ"ד תרצ"ה).

לא היה לפני המראה מקומות הלועזיות הנזכרים למעלה, ברם טרם נמשיך הלאה נסכם הערה זו:

המקור שהמעשה רוקח נולד בשנת תכ"ה, הוא זשואיש אנצייקלאפעדיא ומשם לס' אוצר ישראל. בזשואיש אנצייקלאפעדיא מציין את המראה מקומות דלהלן:

"פרידברדג, לוחות זכרון 52; אור החיים סי' 497; דעת קדושים 181; J. E. v. 103; פרידבערג, תולדות משפחת שור עמוד 16".

ובכן נעבור על מקורות אלו אחת אחת, ונראה אם אכן יש בהם ממש.

* * *

המקור הראשון: ס' לוחות זכרון להחכם חיים דובעריש פרידבערג, ראשית,  הציון לעמוד 52 הוא למהדורא קמא, במהדורא תנינא נמצא דבר זה בעמוד 71, וכה כתוב שם בהערה:

יחוסו של בעל התבואות שור - בירורים

לפנינו מאמר נוסף, מתוך כתבי הרב יוסף נחמיה הכהן קוואדראט מלונדון, תמצית הדברים כבר פורסם במגלת יוחסין שהו"ל "מגלת יוחסין כוללת משפחות מיוחסות בישראל" - לבית באבוב, בירורים ז' וע"ב

זכינו וביחוסו של הגאון בעל תבואות שור, כבר עסק בזה הג"ר אפרים זלמן מרגליות מבראד, בעהמח"ס שו"ת בית אפרים ועוד, בספרו מעלות היוחסין.

את ספרו מעלות היוחסין כתב מזכרונו, ומצאנו שבכמה פרטים טעה, עם כל זה, גילה טפחיים, ויתר ממה שכתב כאן אפשר ללמוד מזה.

* * *

בספר מעלות היוחסין (לבוב תרס) עמוד ח' כתוב לאמר:

"ומצאתי העתק כתב היחס הנ"ל שאא"ז הגאון מוה"ר זלמן שור אביו של אא"ז התב"ש הי' חתן הגאון מו"ה סענדר והגאון מו"ה סענדר הי' חתן ר' מאיר ר' נתן איידליש אבד"ק בריסק ונכד של הגאון המפורסים מו"ה שכנא ז"ל".

על סמך "העתק כתב יחס" זה, כתבו שהג"ר מאיר הנזכר היה מצד עצמו נכד הרבי ר' שכנא אבד"ק ור"מ לובלין וראש ועד ארבע ארצות, וכן נקט הגראז"מ בחשבו שהוא מתיחס פעמים אל הרבי ר' שכנא, ופעם אחד הוא ע"י הג"ר מאיר זה.

ובכן כתב היחס הנ"ל שנכתב ע"י דודו אחי אביו הג"ר סענדר מרגליות, ונדפס בס' שם הגדולים, ואנכי העתקתיו מספר נפש דוד (פרעמיסלא תרלח), וזה לשונו שם:

"והג' ר"ז הנזכר הי' חתן הג' סענדר בה"ג המפורסים ר' מאיר נעתקס ר' איצליס אבד"ק בריסק חתן הג' ר' יעקב תעמירלס אחי הג' ר' לייב חנליס. נכד הג' ר' שלום שכנא מלובלין כנז' בת"ש סי' ט"ז ויחוסם מבואר בס' אבן השהם ובן ר"ז הי' התב"ש".

הנה, כותב הדברים בילבל קצת בין הפסקאות, נביא כאן המקורות שציין.

האחד הוא דברי התבואות שור סי' ט"ז ונמצא שם בסעיף קטן מ"ז, וננסה לראות משם, על מי כיון באומרו "נכד הג' ר' שלום שכנא מלובלין".

"ויפזר העכו"ם כולה. כ"כ הדרכי משה סי' ק"י בשם רבו זקיני הגאון מ' שכנא ז"ל לתורצי קושית הב"י וכו'".

הנה מדבריו אלו, לא מפורשים מיותר מדבר זה בלבד, שהתבואות שור עצמו הוא שהיה נכד הרבי ר' שכנא, ולא אחר. שהרי אינו מזכיר שם, לא את זקינו ר' מאיר, ולא את זקינו ר' סענדר, רק "זקיני הגאון מ' שכנא".

* * *

המעיין הדק בשני סדרי היוחסין של המעלות היוחסין ומשל דודו אשר הבאנו למעלה, יבחון עוד שינוי. במעלות היוחסין נקרא ר' מאיר "ר' מאיר ר' נתן איידליש אבד"ק בריסק" ובכתב היחס של דודו נקרא "ר' מאיר נעתקס ר'איצליס אבד"ק בריסק". ובכן עם מי הצדק, ומה פשר שם זה.

באמת גם דבר זה פשוט הוא לפשוט, אם נעיין בציון מקור השני אשר ציין שם הג"ר סענדר, ה"ה ספר אבן השהם (דיהרנפורט תצג), וז"ל שם בהקדמתו [נסיתי לסדר הדברים, והרוצה לדייק יקחנו מהמקור]:

"...ואני הייתי כבר שיבסר, כשנפטר א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה. ולא נתתי לבי לשמוע ממשפחתינו, רק מה ששמעתי קצת ממנו. גם היה לי בכתב ממנו, רק בעוונותינו הרבים, מחמת הני עתים לרעה במדינתינו, אשר תמיד ברחנו מחמת ממון ומחמת נפשות, נאבדו כתבים מרובים, כי בלאו הכי מבואר בספריו, שחבר חבורים הרבה אשר לא אוכל למצוא אותן.

ועכ"פ זאת שמעתי:

משפחת ר' משה מירלש קרובים מאוד לנו, הוא היה עם א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה שני בשלישי, כאשר נרשם בספרו, שהיה [ר' משה מירלש] דורש בווינא, והיה בביתו קודם הגירוש שנת תכ"ב לפ"ק. וגם דודי הרב החסיד המנוח מהור"ר שמואל זלה"ה, היה שלח אותי א"א ה"ה [אליקים געץ] זלה"ה בבחרותו ללמוד בווינא, והי' בבית ש"ב המנוח מהר"ר מ"מ [=משה מירלש] זלה"ה ממשפחת העליר.

ומצד אמי זקנתי (=אמו של הג"ר אליקים געץ אביו) היתה בת השר המנוח מוהר"ר שמואל קראקוויר מפוזנן.

וא"א זקני מצד אמי [הג"ר ליב קראקאוויר (דלהלן, אבי אמו)] היה אח לאמי זקנתי (בת הג"ר שמואל קראקוויר הנ"ל) הנ"ל.

וא"א זקני (אבי אביו הג"ר אליקים געץ) הוא היה רב הגדול החסיד מוהר"ר מאיר, אשר אני נקרא אחריו, היה קודם הריגה אב"ד בק"ק פילא, כי היתה בעת הזאת קהלה גדולה, ומקדם היה היה אחד מראשי חכמי בני ישיבה בק"ק פוזנן, באותו עת שהיה שם הגאון מהרש"א

כי הגאון הנ"ל היה חתן דודתו (של הג"ר מאיר אבי אביו הג"ר אליקים געץ) הגבירה הצנועה אידל זלה"ה, אשר משפחתינו נקראים אחריה.

והגאון בעל תוי"ט הוא דודו זקינו של א"א מ"ו [אליקים געץ] זלה"ה ממשפחת העליר.

והמשפחה מיוחסת מקרובים לנו מצד אמי זקנתי ז"ל, ומצד א"ו אבי אמי מוהר"ר ליב קראקאוויר זלה"ה.

ומצד א"ז המנוח מוהר"ר מאיר זלה"ה הנ"ל היה בן המנוח הרב החסיד מוהר"ר געץ חד מראשי חכמי ב"י דפוזנן. והוא היה בן הרב הגדול הישיש המנוח מהור"ר מאיר טנהויזין במדינות אשכנז.

ומצאתי נכתבים: הרב הישיש מוהר"ר מאיר טנהויזן היה לו תשע בנים, וכולם באו למדינו' פולין, ונעשו גדולי ישראל, ולא נרשמים רק חמש', ואני לא אזכור רק ארבע'. אחד. הרב המנוח מהור"ר געץ הנ"ל אשר א"א [אליקים געץ] נקרא אחריו. וא'. אחיו היה נקרא הגאון ר' ליב חנילש, שחיבר פי' על הטורי'. וא'. אחיו נקרא הגאון מוהר"ר יעקב תמרלש. וא'. אחיו היה נקרא הרב החסיד מוהר"ר עקיבא זלה"ה מהוציפלאץ, והוא הלך לארץ הקדושה ונקבר בצידון.

הנה בכל הסיפור הנ"ל, לא מוזכר ר' מאיר דידן, אולם, כל עין רואה יוכח שהמדובר כאן הוא אודותו משפחה הקרויה "איידליש", אשר קרוים ע"ש אותה הגבירה חותנתו של הגאון בעל חידושי הלכות ואגדות מהרש"א, ואם כן פשוט הוא ששמו גם היה איידליש, ולא איצעלס, ולכן טרח הג"ר סענדר לציין מקור, והם לשם משפחתו של הג"ר מאיר. ובצדק תיקן הגראז"מ מסדר היחס של דודו.

* * *

עכשיו נביא עוד מדברי בעל המעלות היוחסין עמוד מג:

"והנה כפי ששמעתי מפי הרב החסיד מהר"מ הנ"ל ומא"א הרב המאוה"ג ז"ל כי בעת פטירת הגאון מהר"ז ז"ל הי' הגאון בעל ת"ש תינוק יונק משדי אמו בת הגאון מ' סענדר בהגאון המקובל מו"ה יעקב טעמערליש ז"ל ואחיו הי' הגאון מו"ה ליב חנהליש ז"ל שחיבר הגהות על ד' טורים והי' לו עוד אחים גדולים מופלגים בתורה ובחסידות כמבואר בהקדמת שו"ת אבן השהם ע"ש. והגאון מהר"י טעמערליש ה"ל הוא בעהמ"ח ס' ספרא דצניעותא דיעקב על התורה" וכו'.

הנה בספר כלילת יופי ח"ב (קראקא תרנג) דף קכ"ד עמוד ב.

"דע, כי הג"ר יעקב טעמירלש זה, המחבר ספרא דצניעותא דיעקב, איננו אחד, עם אותו הג"ר יעקב תעמירלש, הנזכר בהקדמת בן המחבר ספר אבן השוהם..."

"והנה, כל עין רואה יראה, גם בהשקפה ראשונה, כי בעל כרחך, שני ר' יעקב טעמירלש היו, שהרי אותו שנזכר בהקדמה שם, היה בן הג"ר מאיר מטאנהויזען, ואחיו של הג"ר געץ מפוזנן, שהיה אבי אביו של הג"ר געץ מהילדסהיים בעל ספר אבן השוהם. ואולם זה הג"ר יעקב טעמירלש שלנו, שאנו עוסקים בו, היה בן הג"ר אליעזר איש ווירמייזא, כמבואר בס' ספרא דצניעותא דיעקב, בהסכמת הגאון מו"ה אליעזר אבד"ק לובמלא שם. וכן חתם את עצמו, בסוף הסכמתו לס' אור חדש, לר"ח בוכנער מקראקא, "נאום יעקב בלא"א מו"ה אליעזר ווירמייזא"…"

"ושבתי וראיתי, שכל זה היה בהעלם עין, מהגאון המפורסם ר' אפרים זלמן מרגליות מבראדי, שבספרו טיב גטין, באות ת' משמות נשים, נסתפק שם בתחלה, איך לכתוב בגט שם האשה טעמריל, אם באות ט' או באות ת'. ושוב העלה, דיש לכתוב טעמריל באות ט' וכתב שם בזה"ל: "ובספרי שו"ת בית אפרים, חלק אבן העזר בסימן יו"ד, כתבתי, שאבי זקני הגאון המקובל מו"ה יעקב טעמירלש, בעל המחבר ספרא דצניעותא דיעקב, כמדומה דאיתא שם גם כן באות ט', אך עתה ראיתי, בהקדמת ספר שו"ת אבן השוהם, מזכיר שם אבי זקני הגאון מו"ה יעקב תעמירלש, באות ת'" עכ"ל הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות שם.

והנך רואה, שלא כיון יפה בכל דבריו, ופליאה נשגבה בעיני, על הגאון האדיר הזה, אשר היה דרכו בקודש, לחקור תמיד על שורש הדברים, וכאן לא שת לבו לעיין במילתא דא, ולראות ולהתבונן, כי בעל כרחך, שני ר' יעקב טעמירלש היו, ורב המרחק ביניהם, שזה הנזכר בהקדמת ס' אבן השוהם, היה שם אביו הג"ר מאיר מטנהויזען, והיה חי בזמן הקודם, ולא נודע ממנו מאומה, כי אם שמו בלבד, והשני שהיה מקובל ומפורסם בדורו, והיה נודע בכל תפוצות ישראל ע"י תורתו וחכמתו, וחבר ג"כ ספרא דצניעותא דיעקב (והוא הוא אשר היה אבי זקנו של ר' זלמן מרגליות), היה שם אביו הג"ר אליעזר איש ווירמייזא, וכמ"ש לעיל".

אולם לפלא שאף שהבחין הגאון בעל כלילת יופי בתרי רבי יעקב טעמירלש, אולם גם הוא לא כיון יפה לדעת מי היה זקינו של הגאון בעל תבואות שור. שהרי כפי האמור למעלה דייק הג"ר סענדר, וציין לספר אבן השהם אודות יחוס משפחתו, והנה שם המדובר בהג"ר יעקב תעמירלש אחי הג"ר ליב חנה'לס בני הג"ר מאיר מטאנהויזין.

וטעות לעולם חוזרת.