‏הצגת רשומות עם תוויות רוטמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רוטמן. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 11 באפריל 2015

הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל

במהלך חג שביעי של פסח נפטר בבני ברק הגאון הגדול רבי חיים שאול גריינימן זצ"ל.
רבי חיים גריינמן נולד בעיר וילנא בשנת תרפ"ו, לאביו הגאון הגדול רבי שמואל גריינימן, ולאמו מרת צביה אחות החזון איש. 
כל חייו היו בצל דודו הגדול בעל החזון איש. 
בשנת תרצ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל, וגם כאן קבעו מושבם בבני ברק, מקום מושבו של הדוד הגדול.
בבחרותו למד על פי הכוונת החזון איש בישיבת לומזא בפתח תקווה, ולאחר מכן בישיבת חברון.
משם, לקחו לחתן הגאון רבי ישראל שלום לוריא.
שנים רבות הנהיג את עדתו בבני ברק, ורבים מבין תלמידי החזון איש, ראו בו את הנאמן ביותר לדרכו ולהוראותיו של החזון איש זצ"ל.

רבים היו באים להתייעץ עמו, בכל ענין, ובפרט בענייני רפואה.
סדרת ספריו חידושים וביאורים, מקיפה את כל הש"ס מתחילה ועד סוף, דבר שלא מצוי בימינו.
בשנים האחרונות נחלש, וכעת, כאמור, ביום שביעי של פסח, נפטר באופן פתאומי.
לווייתו צפויה לצאת מחר מבית מדרשו בבני ברק לבית החיים הסמוך.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו הגאון רבי שמואל גריינימן, או בשמו המלא שמואל גרונם גריינמן, נולד בעיר דיסנה שבבלרוס, נתייתם מאביו בגיל צעיר, למד בוילנה בישיבת הגאון רבי מאיר קרליץ שלקחו לחתן לאחותו צביה.

יום שבת, 30 באפריל 2011

למשפחותם - ספר חדש

"למשפחותם לבית אבותם"

מ. ירושלמי, חוקר גנאלוגיה והיסטוריון מוסמך, הוציא לאור את החלק הראשון בסדרה הפופולארית "למשפחותם לבית אבותם" - תולדות משפחות מיוחסות בישראל.  
החוקר הנכבד, עורך ביד אמן מאמרים מושקעים לחקר תולדות משפחות מפורסמות, כאשר הוא יצר שיטה חדשה של ליקוט חומר מעניין ורב ערך על אבותיהם של משפחות מוכרות, ופירוט צאצאיהם בסדר מופתי ובמשטר נכון.
את מאמריו של ירושלמי, שמוניטין רב יצא להם זה מכבר בקרב קהלים נרחבים, מלווים אילנות יוחסין מפורטים ומסועפים, המאירים את עיני הקורא ופורשׂים כשמלה את כל צאצאי המשפחה עד דורנו אנו.
המאמרים מלווים בתמונות מרהיבות ונדירות של אבות המשפחה, מצבות עתיקות, מסמכים מעניינים ועוד.
בספר המהודר, הכולל כ-530 עמודים, מפורטות תולדות 5 משפחות מפורסמות ומסועפות: משפחת רוטמן (החל בראש המשפחה הגה"צ רבי יצחק דוד רוטמן מלאמז'א), משפחת גולדברג-ידלר (החל בראש המשפחה הגה"צ רבי יצחק זאב גולדברג-ידלר בעל "תפארת ציון"), משפחת ברז"ל (החל מראש המשפחה הרה"ק רבי זלמן לייב מטבריה), משפחת בינדיגער (החל מראש המשפחה הגה"ק רבי ברוך אברהם בינדיגער אב"ד האנעשאוויץ), ומשפחת שיינברגר (החל מראש המשפחה הגה"צ רבי ברוך שיינברגר מטרדושקעד).
הספר ערוך בהידור ומעוצב בניחוח עתיק, מלווה בכ-700 תמונות ומסמכים מעניינים וגדוש בפרטי חיים ומידע רב ערך. את הספר מלווים מכתבי קוראים שהופנו אל המחבר במהלך כתיבת המאמרים, מפתח תמונות ומסמכים ומפתח אישים נרחב.
קריאה בספר, מכניסה את הקורא למנהרת זמן אל דורות עברו, דורות שהיו ואינם, דורות שהתוו לנו את דרכם והותירו בנו את חותמם. גם מי שאינו צאצא למשפחות המוזכרות בספר, חש הנאה מיוחדת ועילאית מקריאה בספר, משתאה לנוכח גבורתם של אבות המשפחה למרות קשיי החיים והתלאות הרבות שמצאום, ונפעם לנוכח ריבוי הצאצאים שהותירו בדורנו, כ"י.
קריאה בספר, תביא את הקורא לשאיפה להתחבר אל השורשים העמוקים, להכיר דמויות נאצלות בדורות עברו, ללמוד מדרכיהם ולהידבק במעשיהם, בבחינת "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי".
כאמור, הספר הינו הכרך הראשון בסדרה, מתוך כרכים רבים שעתידים לצאת בסייעתא דשמיא וישלימו את הסדרה הפופולארית. 

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לשמי מרומים, של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים שנים רבות, וחבר מועצת גדולי התורה. גדלותו בתורה ניכרת גם מתוך ספריו, 'אור יעקב', על מסכתות הש"ס.

רבי אברהם יעקב זלזניק נולד בירושלים, בשנת תרע"ב, לאביו הגאון רבי שלמה זלמן זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, ומחבר כמה ספרים, ולאמו מרת שרה למשפחת חגיז. על פי המסופר, אביו ר' שלמה זלמן, שנתייתם בילדותו מאביו וגדל אצל אבי אמו, ר' אברהם מבריסק, רצה לקרוא לבנו על שם אביו שנפטר צעיר, ואולם נגלה אליו בחלום סביו רבי חיים אברהם מבריסק, ותבע ממנו, שיקרא את התינוק על שמו, וכפשרה, קרא ר' שלמה זלמן לילד, אברהם יעקב, על שם אביו ועל שם זקנו, כשאת שם זקנו שגידלו בפועל הקדים לשם אביו.

משפחת אביו

אביו רבי שלמה זלמן, היה בנו של רבי מנחם יעקב זלזניק בן הגאון רבי אהרן דב זלזניק, מזיטומיר, ברדיטשוב, ובסוף ימיו בירושלים. בן רבי אריה לייב.

רבי שלמה זלמן זלזניק, כיהן שנים רבות בישיבת עץ חיים, וחיבר כמה ספרים. בשמות ספריו, הנציח את אבותיו, את ספרו הראשון קרא, 'זרע יעקב', "על שם אאמו"ר או"ק מקודש בתורה וביראה ובחכמה ובמדות נשגבות מאד, ובמידת ענוה הגדולה מכולם, ה"ה הגאון הצדיק הנשגב ר' מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה". את ספרו השני קרא 'זרעה של רחל', "על שם אמי מורתי האשה הגדולה החכמה והצדקת מרת אלטה חי' רחל זללה"ה, אשר ישבה על כבוד בעלה איש החמודות אוצר כל כלי חמדה, תורה ויראה, חכמה מוסר ומדות, חו"ק הגאון הצדיק טוב לשמים ולבריות, רבי מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה נ"ו שנה, ומסרה נפשה על גידול וחינוך יתומיו".

רבי שלמה זלמן בזיווגו הראשון נשא לאשה, את מרת שרה (ילדה לו בן ובת, ונפטרה ז' שבט תרע"ה) בת רבי יצחק חאגיז מחסידי חבד שבירושלים, בעל חנות המסחר לצרכי כתיבה ודפוס, שהיתה בשער יפו. הוא עלה לירושלים מויטבסק, הספדו המיוחד של חתנו רבי שלמה זלמן נדפס בספרו 'בית מועד'. זוגתו מרת רבקה הענדל (נולדה בפלוצק שבפולין בשנת תרכ"ו, נפטרה בירושלים כ"ח כסלו תרע"ח) היתה בתו של רבי צבי אריה [הירש לייב] לדרברג שהיה מחסידי אלכסנדר בפלוצק, הוא נולד בפלוצק בשנת תקפ"ד, ועלה לארץ ישראל בשנת תרל"ח, וקבע משכנו בירושלים עד לפטירתו ד' תשרי תרס"ז, בן ר' אלימלך לדרברג שנפטר בפלוצק בשנת תרל"ד.
רבי הירש לייב נשא לאשה בשנת תר"ג את מרת דבורה הינדא (נפטרה כא טבת תרס"ד) בת ר' יוסף צבי שפירא [העירו בתגובה שיתכן שזו משפחת כהנא שפירא].

[בנו של רבי הירש לייב הנ"ל הוא רבי יצחק לדרברג, ממיסדי פתח תקוה, הוא נפטר בצעירותו י"ב אב תרנ"ד, אבל העמיד צאצאים רבים בירושלים, על חתניו נמנים, רבי שלמה יצחק טורנהיים בן האדמור מוולברוז' ואבי משפחת טורנהיים בארץ הקודש, ור' רפאל לוי רבינוביץ בנו של הגאון בעל האדרת]

בזיווגו השני, נשא רבי שלמה זלמן את מרת לאה למשפחת בארג, וממנה נולדו לו שאר ילדיו. ביניהם, הגאון רבי זרח אפרים זלזניק ראש ישיבת ארץ צבי בירושלים, רבי יצחק ראובן זלזניק מישיבת עץ חיים (חתן הגאון רבי יעקב משה קורלנדסקי רו"מ תו"ת יבנה), ואשת הגאון רבי שמואל קיבלביץ מראשי ישיבת עץ חיים.

אביו רבי מנחם יעקב זלזניק, בנו רבי שלמה זלמן האריך בשבחיו בהקדמות לספריו. הוא נפטר צעיר לימים, והשאיר את אשתו אלמנה ואת בניו יתומים. הם נתגדלו על ברכי חותנו רבי חיים אברהם רובינזון [ב"ר ראובן] וחותנתו מרת איטא לאה [בת ר' מרדכי] מבריסק.
צאצאיו של רבי מנחם יעקב זלזניק, נתפזרו בין ירושלים לניו זלנד. בניו רבי שמואל נתן ורבי מרדכי, שימשו ברבנות במדינת ניו זילנד. שני בנים אחרים היו בירושלים, המה ר' שלמה זלמן הנ"ל, ור' מנחם יעקב זלזניק, שנולד אחר פטירת אביו, והיה חתנו של רבי זרח אפרים אפשטיין, אחיו של הגאב"ד רבי פנחס עפשטיין, וחתן רבי אברהם חיים וינוגרד. מלבד בניו הנזכרים עד כה, גם שתי בנות היו לו לרבי מנחם יעקב, מרת חנה שרה פראדל אשת רבי יצחק פרנקנטל, ומרת פייגה נחמה אשת רבי עמנואל שולביץ בנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבת לומזה, בפולין ובפתח תקוה, הם נפטרו ללא צאצאים.

אבי, רבי אהרן דב זלזניק, אשתו היתה מרת מרים בתיה, ומלבד בנם ר' מנחם יעקב, היתה להם גם בת אחת מרת חיה אשת ר' מנדל חייקין.

משפחת חותנו

רבי אברהם יעקב זלזניק, נשא לאשה את מרת איטה בת רבי ישראל שלום לוריא מירושלים. בן למשפחת רוטמן הכבודה, אשר ממנה נסתעפו משפחות רבות בלומזא ובירושלים, בתוך עץ משפחה של משפחת רוטמן, נמצא גם הגאון רבי אליהו לופיאן, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, ואף הוא היה חתן אצל משפחת רוטמן. את משפחת רוטמן כבר הזכרנו פעם אחת בעבר, ובבוא העת נכתוב עליה כאן בהרחבה.

יום שלישי, 5 בינואר 2010

משפחת לידר מטבריה

בעוסקנו בפטירתו של הגאון החסיד ר' משה לוריא, ראינו לנכון לכתוב גם על משפחת לידר, שכן השורשים של משפחת לוריא ומשפחת לידר מסתעפים זה בזה. הן רעייתו של ר' משה היתה ממשפחת לידר, והן אם אביו היתה ממשפחת לידר.


חותנו של ר' משה לוריא היה,

א] ר' מרדכי לידר מירושלים, רעייתו מרת שייטיל בת ר' יוסף רוטמן, [ממשפחת רוטמן המפורסמת, מלומזא – ירושלים, אני מתעתד לכתוב עליהם בהמשך, ומי שיש לו פרטים מוזמן לשלוח אלי].


ב] אביו, ר' שלמה זלמן לידר, נולד בסביבות שנת תר"ל בטבריה, למד בישיבת 'תורה אור' שעל ציון רבי מאיר בעל הנס. גיסו האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים אמר עליו, שמצאצאיו אין שום פסול, מפני שהיה ענוותן ושפל ברך אמיתי. דבק באדמור"י סלונים בכל נימי נפשו, וחתום כחבר באגודת "אורח לצדיק" של חסידי ה"דברי שמואל" מסלונים. נפטר י' חשוון תש"ח בטבריה. רעייתו מרת נחמה בת ר' ברוך דוד כהנא מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת. נפטרה צעירה בת חמישים שנה. צאצאיהם: רבי מרדכי לידר הנל. רבי נפתלי לידר מחסידי סלונים בטבריה. רבי לוי יצחק לידר. מרת חנה, אשת רבי משה יהושע ב"ר אפרים פישל זינגר.


ג] אביו, רבי מרדכי לידר מטבריה. נולד כנראה בעיר לידא, בשנת תר"ו, עלה לארץ עם אביו בהיותו ילד קטן, כאן בארץ נתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של האדמור בעל יסוד העבודה מסלונים, בהמשך אף נתמנה להיות מנהל וממונה על הכולל של חסידי רייסין בטבריה. בסוף ימיו עבר לגור בצפת בשל מחלת האסטמה בה חלה. שם נפטר י"ג' אב תר"ע. לאחר פטירתו קרא אחריו בעל בית אברהם את הפסוק 'ודובר שלום לכל זרעו'. צאצאיו:

ר' עזריאל זעליג לידר, אשתו יוכבד איידל בת הרה"ח ר' אברמצ'י מינצברג. ר' שלמה זלמן לידר, הנ"ל. הדסה אשת האדמו"ר ר' אברהם וינברג בעל הברכת אברהם מסלונים. מרת חנה רבקה אשת ר' צבי הירש לוריא, זקנו של ר' משה לוריא דנן. מרת נחמה, בזיווג ראשון היתה נשואה לר' שמואל הירש לטרוס\לטרויז, ונפטר צעיר ממחלה. בזיווג שני נשאה לר' יוסף חיים שיינברגר מירושלים (בזיוו"ר הוא היה חתן של ר' ישעיה אורנשטיין). שרה נפטרה בתרע"ז, ומקום קברה צמוד לסבא ר' שלמה זלמן. מרת צפרה אשת ר' חיים יוסף שלמה שניאורזון מחברון. מרת הענא פייגא אשת ר' אליהו יוסף ריבלין מחברון. עוד כתב בספר יסוד המעלה שאחת מבנותיו של ר' מרדכי היתה נשואה לר' אהרן לייב מיסקי נכדו של בעל יסוד העבודה, ונולדו להם שני ילדים ונפטר בגיל צעיר.


ד] אביו, החסיד ר' שלמה זלמן מלידא, נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, משנתקרב לחסידות שלא ברצון אביו, עבר לגור בלידא. היה חסידו של ר' מרדכי מלעכאוויטש, ובנו ר' נח, ואחריהם אצל ר' משה מקוברין, ובעל יסוד העבודה מסלונים. בשנת תרי"ב עלה לארה"ק, ונפטר בטבריה י"ז בטבת תרי"ט. רעייתו מרת שרה היתה אחותו של בעל ה'פתחי תשובה', ר' אברהם צבי הירש אייזנשטאט.


ה] אביו, ר' אליהו הינדס, ספרא ודיינא בוילנא, קרוב ליובל שנים, נפטר כ"ד תמוז תקפ"ט. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" מאת ישראל קלויזנר, הועתקה נוסח מצבתו וז"ל: פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי / ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו / הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה / ואליהו עלה בשער השמים



בעוד כחצי שנה, ימלאו מאה שנים לפטירתו של רבי מרדכי לידר מטבריה, צאצאיו מתכוננים לציין אירוע זה בכמה אופנים,
החפץ להיות שותף לענין זה, יכול לפנות אליי כאן או במייל (המופיע בפרופיל, למעלה בצד ימין).