ב"ה, בשעה טובה ומוצלחת,
המגיש יהודה ברייער מארח את הרב בנימין פנטליאט, חוקר יוחסין ובעיקר משפחות אשכנז יוצאי טבריה וצפת העתיקות ומחבר ספר בתחום. הרב פנטליאט יחשוף איך עובד תחום חקר היוחסין כיצד מגלים מוצא של משפחות, איזה רשימות מסייעות למצוא ייחוס משפחה, וכיצד כיום מגלים משפחות של לפני מאות שנים בזמן שלא היה רישומים מסודרים של משרד הפנים?
הרב פנטליאט מסביר איך ייתכן שכמעט כל יהודי אשכנזי "צאצא של רש"י" או של הרמ״א, הב"ח והט"ז, ומה עומד מאחורי הסטטיסטיקה הזו. משם הוא פותח חלון לעולם המקורות: רישומי לידות ונישואין ישנים, פנקסי חברא קדישא, פנקסי מוהלים, כיתובי מצבות שנשמרו בקושי, ורישומים פרטיים על כריכות של סידור ותהילים – כל הפיסות הקטנות שמרכיבות סיפור של משפחה. בהמשך השיחה הם עוברים לבית העלמין האשכנזי בטבריה, אל למעלה מ־3,000 נפטרים, מצבות שנעלמו באדמה, פנקסים שנשמרו אצל חוקרים פרטיים, והספר המקיף שחיבר הרב פנטליאט על הקהילה האשכנזית בעיר. משם הם קופצים גם לצפת – לבית עלמין מסובך ומפורק עוד יותר, לרעידות אדמה, לבורות קבורה חצובים בסלע ולחיפושים אחרי קברים של צדיקים ואנשי שם שנעלמו. הנושאים המרתקים בפרק: למה יוחסין חשוב לעם ישראל, וכיצד כולם "נכדים של רש"י". איך חוקרים את שורשי המשפחה – מסמכים רשמיים, פנקסי חברא קדישא, מצבות ורישומים בספרי קודש. ההבדל בין רישומי אוכלוסין במערב אירופה לבין פולין, אוקראינה ורומניה, ומתי בכלל התחילו לרשום לידות ופטירות. סיפורים על מצבות שנעלמו, קברים בלי שמות, ואנשים שנקברו בלי מצבה בגלל עוני, גלויות ומלחמות. בית העלמין האשכנזי בטבריה – פנקס החברא קדישא, אלפי שמות, מצבות שקועות באדמה, והמחקר שהפך לספר. בית העלמין בצפת – מדרונות, רעידות אדמה, קברים בלי סדר, חיפושים אחרי קברי צדיקים ואנשים מפורסמים. הפתעות במחקר יוחסין – משפחות שמגלות פתאום קשר לצדיקים, וגם סיפורים שלא נעים לגלות על העבר. איך הרב פנטליאט בעצמו הגיע לתחום, המשפחה שלו מטבריה וצפת, והתחושה של שליחות בשימור הזיכרון של הדורות.הערב, נפטר הגאון רבי נחום רגוזניצקי, ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.
הרב רגוזניצקי, נולד בירושלים בשנת תרצ"ה, ובה למד בילדותו, בבחרותו גלה למקום תורה, ונסע ללמוד בישיבת סלבודקא בבני ברק. בתקופה זו התקרב אל מרן בעל החזון איש, והיה בא אליו פעמים רבות לדבר עמו בלימוד.
למרות היותו מבית ליטאי, התקרב בבני ברק גם אל חסידות נדבורנא, והיה קשור אליה בנימי נפשו עד לסוף ימיו.
מספר שנים למד בכולל שם עולם - אמשינוב, ואף כיהן כר"מ בישיבה. ובשנת תשמ"ג, פתח את ישיבת מאורות התורה, בראשה עמד למעלה מארבעים שנה, ותלמידים רבים מאד נתחממו לאורו ונתקרבו לחיי תורה בזכותו.
ועתה, באור ליום שלישי של חול המועד סוכות, י"ח תשרי תשפ"ו הלך לעולמו.
אשתו מרת בינה לבית לרמן, נפטרה בשבת ר"ח ניסן תשע"ט.
וזה סדר יחוסו:
לאחר שנים של מחקר מעמיק ומקיף, בארכיונים ובספרים נדירים, ולאחר בירור וליבון קפדני בכל פרט על פי מקורות מוסמכים, יצא לאור הספר הנפלא והמיוחד
במסגרת המחקר על הקהילה האשכנזית בצפת, נתקלתי בדמותו של רבי שניאור זלמן אלבוים, ועל אף שהוא נפטר בשנת תשמ"א, תאריך מאוחר בהרבה מהגבול שקבעתי למחקרי, בכל אופן עסקתי בו וביחוסו, על מנת לזהות פרטים מדוייקים במשפחת אביו.
אני ממליץ לקרוא את המאמר על רבי שניאור זלמן אלבוים מצפת ויחוסו עד בעל התניא, מכיוון שמתגלים בו פרטים חדשים שלא היו ידועים עד כה.
לפנינו מאמר חשוב במיוחד, פרי עטו של הגאון רבי יהודה זייבלד שליט"א.
רבי יהודה זייבלד הינו תלמיד חכם חשוב, העוסק בתחומים רבים, ועטו שופע מאמרים בנושאים שונים. כמו גם שיעורים בעל פה שמסר, וניתן לצפות בהם במקורות מגוונים. בעבר עסק הרב זייבלד גם במחקר גנאלוגי.
בשנים האחרונות, עיקר עיסוקו של הרב זייבלד הוא כתבי יד מהגניזה הקהירית ומתקופה זו, כתבי יד של הרמב"ם ורבינו סעדיה גאון, ואחרים בני תקופה זו, כמובן שתחום זו דורש מומחיות רבה בפענוח כתבי יד, בעברית ובערבית יהודית, ועוד. במסגרת עיסוקו זה, נתקל הרב זייבלד במידע מעניין אשר לא פורסם עד כה אודות משפחת אשתו של הרמב"ם, ומכך נולד מאמרו זה שלפנינו.
בשורת
רבותינו הראשונים שדמותם נשתכחה מזיכרון הדורות, מקום מיוחד שמור לרבי ישעיהו הלוי
בן מישאל. דמותו מעניינת במיוחד בשל שני היבטים: היותו גיסו של הרמב"ם,
והיותו ממנהיגי תנועת החסידות במצרים. עד לגילויי הגניזה הקהירית, כמעט שלא נודע
דבר על אישיותו ופועלו. מאמר זה מבקש להאיר את דמותו באמצעות ניתוח מקורות חדשים
מן הגניזה.
נפתלי
הירשפלד היה החוקר הראשון שהפנה את תשומת לב העולם המחקרי לדמותו של רבי ישעיהו.
הוא פרסם קטע מחיבורו בערבית-יהודית על הנפש ("מקאלה פי אלנפס")[1],
וחרף מצבו הפגום של כתב היד, ראה חשיבות בפרסומו בשל היותו עדות ראשונה לקיומו של
מחבר בלתי ידוע בספרות היהודית-ערבית. לאחרונה זוהה חיבור נוסף שלו, על היין,
ועניינו ידון בנפרד.
שמואל
פוזננסקי העמיק בחקר זהותו של רבי ישעיהו והעלה ממצא חשוב: היו למעשה שני אישים
בשם זה במשפחה - האחד גיסו של הרמב"ם והשני סבה של אשתו. פוזננסקי הצביע על
הקושי בייחוס חיבור "מקאלה פי אלנפס" לאחד מהם[2].
כמו כן, הוא גילה כי:
*
משפחת הלוי, אליה השתייך רבי ישעיהו, התייחסה לגאוני ארץ ישראל[3].
*
המשפחה נשאה את התואר המכובד "ראש ישיבת גאון יעקב".
*
אחד מבני המשפחה עמד בראש בית הכנסת העתיק בכפר דמוה שבמצרים[4],
מקום עלייה לרגל ("זיארה") בז' באדר[5].
המקורות
העומדים לרשותנו
מחקר
זה מתבסס על שלוש תעודות מן הגניזה, המכילות רשימות יוחסין משפחתיות. שתיים מהן
כבר נדונו במחקר, והשלישית מתפרסמת כאן לראשונה. התעודות נכתבו ככל הנראה לצורך
הזכרת נשמות, ומופיעות בהן משפחות חשובות נוספות. ענייננו מתמקד במשפחת חותנו של
הרמב"ם, שיש שכינוה "הלוי" בשל היותם לויים, יש שכינוה
"אלת'קה" - כינוי שמקורו בתואר שניתן לחמיו של הרמב"ם:
"אלשיך' אלת'קה" (הזקן הוותיק), אם כי לשני כינויים אלו אין עוגן מספק.
רשימות היחס של משפחה זו מופיעות בשני
קטעי גניזה עם שינויים ביניהם. אחת פוענחה והשניה טרם פוענחה. להלן נחזור לפרסם את
שתיהן, נוסיף תעודה שלישית שטרם פורסמה, ומתוך שלושת התעודות נבנה את אילן היוחסין
של משפחת בית חותנו של הרמב"ם, זקניו וצאצאיו.
התעודה הראשונה, שנידונה רבות[6], היא זו שבראשה יחס משפחת הרמב"ם, ובתחתיתה יחס משפחת חותנו.
 |
| איור א: קטע הגניזה קיימברידג' T-S 8 K 22.6 |
וכך
נאמר בה:
עתרת אלשיך' אלת'קה ז"ל לויים
ישעיהו ראש הסדר ז"ל, וחמודו דניאל
וחמודו ישעיהו וחמודו דניאל וחמודו מישאל הרופה וחמודו ישעיהו החסיד בעודו ושני
חמודיו דניאל החסיד וחמודו חננאל ואלשיך אלת'קה מישאל וחמשת חמודיו אלשיך' [א]בו
נצר ישעיהו אבו אלמעאלי עוזיאל אבו מ[נ]צור דוסא אבו אלטאהר אליהו מכארם יקותיאל
כדי
להתמצא בקלות בפענוח התעודה, עלינו לדעת שפירוש המילה "וחמודו" הוא:
ובנו. רשימות אלו פותחות בראש המשפחה, ומפרטות ויורדות את בניו. כאשר מסתיים פירוט
בני בניו של הבן הראשון תעבור הרשימה לתאר את הבן השני. כדי לדעת אל מי עתידה
הרשימה לחזור, נאמר בתחילה "ושני חמודיו" או "וחמשת חמודיו"
וכדומה, ולכן, כשהרשימה חוזרת להזכיר שם בלי להקדים לו "וחמודו", נדע
שהוא הבן השני. כך לדוגמה ברשימה שלפנינו, ל"ישעיהו החסיד בעודו"
מוזכרים שני בנים, דניאל החסיד ובנו חננאל, והבן השני של ישעיהו החסיד הוא
"אלשיך אלת'קה מישאל".
אתמול נפטר בבני ברק, הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק,
כבר הזכרנו בעבר את משפחת יוז'וק, אך כעת הגיע הזמן לכתוב עליה בצורה מסודרת.
רבי מאיר בנימין יוז'וק נולד בירושלים, לפני כשמונים שנה, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי שמואל מילר מבת ים [הרב מילר, לימים כיהן כרב בית כנסת תפארת נחמן בבני ברק], שנים רבות הרביץ תורה בישיבת גבעת רוקח בבני ברק, את חידושי תורתו, וביאוריו על המסכתות הדפיס בסדרת הספרים הנפלאה, אמרי בנימין. כמו כן, שימש שנים רבות כבעל קורא בישיבת בית מתתיהו בעיר, והיה גם בעל תפילה מפורסם אשר כיבד את ה' מגרונו. רעייתו הרבנית לאה נפטרה ביום ח' תשרי תשס"א.
וזה סדר יחוסו,
בבני ברק נפטר היום הדיין הישיש רבי יעקב ישראל פוזן זכר צדיק לברכה.
עשרות שנים שימש כדיין בבית דינו של הגאון רבי ניסים קרליץ בבני ברק, מיום היווסדו, עד היחלשו לפני כעשר שנים, שימש גם כרב קהילת תלמידי החזון איש בזכרון יעקב, לפני כעשור נחלש בעקבות אירוע מוחי, ממנו התאושש לאט, וחזר ללימודו, אך לא לפעילותו הציבורית, והיום, כאמור, נפטר בבני ברק.
 |
| רבי יעקב ישראל פוזן זצ"ל. צילום, באדיבות המצלם |
מעט אחר צאת השבת, נתבשרנו על פטירתו של הגאון החסיד רבי יוסף ליברמן מזקני הפוסקים, ראש כולל וישיבת שומרי החומות, ורב בית המדרש סדיגורא, שנפטר בשבת והוא בן 95 שנה.
אין מתאים מרבי יוסף ליברמן, לכתוב עליו כאן בבלוג, שהרי רבי יוסף ליברמן עצמו עסק בבירור יחוסו שנים רבות, וכבר לפני למעלה משישים שנה, חיבר את חיבורו שלשלת יוחסין, ובשנת תשל"ח הביאו לדפוס בירושלים במספר עותקים מצומצם, ובשנת תשנ"ט הדפיסו שוב במהדורה מוגהת על ידי נכדיו.
בהקדמת ספרו, מבאר רבי יוסף את הסיבות שהביאוהו לחקור את יחוסו, ולהעלותו על גבי הכתב והדפוס, ובתוך דברי ההקדמה כותב:
"והייתי תמיד מצטער על זה שאבותיי נוחם עדן, לא רשמו סדר יחוסם בפרוטרוט, כאשר עשו הרבה גדולי ישראל, אך מסתמא כיון שקרובים היו לדורות הקודמים לא מצאו לנחוץ להעלות על הכתב דברים שפשוטים היו בעיניהם, ויתכן גם שכתבו ונאבד או נשרף, כאשר קרה להרבה מגילות יוחסין, או שטרודים היו בעבודתם עבודת הקודש, ולא רצו להפסיק ממשנתם לומר מה נאה אילן אבות זה.
אך כל זה לדידהו שרשפי אש שלהבת י-ה הלהיב לבבם הטהור לתורה ועבודת ה', לא כן אנו דור אחרון בני עיקבתא דמשיחא שנתמעט לבבנו, לנו יהי' אילן האבות לתועלת, כי צריכים אנו לחיזוק רב ולהתעוררות גדולה תמיד בכל הענינים, לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, ולהיות מעשיהם הטובים לפני עינינו לזכרון תמיד".
בהמשך דבריו, כותב כי מגילת היוחסין שערך, היתה בידי דודו הגאון רבי דב בעריש וודנפלד, ומצאה חן בעיניו, ואמר לו כי ראויה היא לפרסום מבחינת תוכנה וסידורה.
ואלו תולדותיו בקצרה:
רבי יוסף נולד בפרשבורג ביום ו' ניסן תרפ"ח, משפחתו עלתה לארץ ישראל, זמן קצר לפני המלחמה, בצעירותו מיד אחר הבר מצווה למד בישיבה בכפר סבא, משם עבר לישיבת היכל התלמוד, ובשנת תש"ד נכנס ללמוד בישיבת חברון. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את הרבנית מלכה בתו של רבי יחיאל חיים לאבין, האדמור ממאקאווא, ובכך היה גיסו של כבוד קדושת האדמור רבי אהרן רוקח מבעלזא, שאחר השואה, נשא אף הוא את בתו של רבי יחיאל חיים.
 |
| רבי יוסף ליברמן. צילום: JDN |
רבי יוסף השקיע רבות בלימוד תורת ארץ ישראל, ואת פסקיו העלה על הדפוס בסדרת הספרים משנת יוסף. ארבעת החלקים הראשונים מספרו עסקו בהלכות שביעית, ופסקו המפורסם ביותר, הוא פרי מחקר מעמיק שהסיק כי הערבה הדרומית אינה נחשבת לארץ ישראל, ועל סמך זה נהגו אנשי ירושלים לאכול בשמיטה תוצרת חקלאית מאיזור זה.
אומנם, ברבות הימים, הדפיס ספרים רבים בכל מקצועות התורה, תחת אותו שם, משנת יוסף.
כאמור, למדנותו וגדלותו בתורה, הביאוהו להתמנות כראש הכוללים של כולל שומרי החומות, ובאופן טבעי נתמנה גם כרב בית הכנסת בו התפלל, בית הכנסת של חסידות סדיגורא בירושלים.
לפני כשבע שנים נתאלמן מרעייתו הרבנית מלכה, ועתה, לאחר מחלה קצרה, נסתלק לבית עולמו, בשבת ויחי, י"ד טבת תשפ"ג, ויובא הערב למנוחת עולמים על הר המנוחות.
וזה סדר יחוסו מצד אב:
במהלך המחקר שלי על הקהילה האשכנזית בצפת, מצאתי מידע על משפחות רבות, וביניהן משפחת אטיק הירושלמית, משפחה שהגיעה לירושלים מצפת, אך עוד קודם לכן, מקורה בקהילה האשכנזית בטבריה. ועתה, כאשר נפטר הגאון רבי מנדל אטיק, מצאתי הזדמנות לפרסם את המידע שברשותי.
הגאון רבי מנדל אטיק נפטר בירושלים בשבת האחרונה לאחר מספר שנים של מחלה, ואלו תולדותיו.
רבי מנדל, או בשמו המלא מנדל שניאור זלמן אטיק, נולד בירושלים שבין החומות בשנת תרפ"ט לערך. בצעירותו קנה את תורתו במוסדות עץ חיים, תחילה בת"ת עץ חיים המפורסם, ולאחר מכן המשיך בישיבת עץ חיים. התקרב אל גדולי הדור, כמו רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, והגאון בעל החזון איש, שעודדו מצידם את הלמדן הצעיר. אך פרשה בפני עצמה, היא קרבתו הגדולה אל הרב מבריסק - רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רבי מנדל השתתף בשיעורו השבועי, וקיבל ממנו רבות.
נשא לאשה את מרת שרה לאה לבית שלזינגר, מצאצאי אנשי המעלה שבירושלים. אביה רבי שמעון הלל שלזינגר היה נכד רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ומצאצאי רבי נחום שאדיקר ורבי אליעזר ברגמן. אמה, אסתר הענדיל היתה בת רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, מזכיר העדה החרדית בירושלים, וחתן חתנו של רבי אברהם שאג.
כאמור, רבי מנדל הגיע מישיבת עץ חיים אל הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, והיה בין התלמידים הראשונים בישיבה, גם אחר נישואיו, המשיך ולמד בכולל שעל יד ישיבת מיר, שנים רבות, ונחשב לאחד מגדולי השקדנים.
בשנות התש"ל, פתח כולל בירושלים, בו למדו אברכים שקדנים שגדלו והיו למרביצי תורה בעצמם.
בשנת התש"ן, פתח ישיבה בירושלים, ישיבת ארץ צבי, ובה הרביץ תורה לתלמידים רבים. במשך כעשרים שנה פעלה הישיבה, ונחשבה לאחת הישיבות החשובות בירושלים.
כאמור, לפני שנים מספר נפל למשכב, וכעת, נפטר לבית עולמו, והוא בן תשעים וארבע שנים.
* * * * * *
וזה סדר יחוסו,
[אומנם, כבר פרסמתי את עיקרי יחוס משפחת אטיק, לפני כשמונה שנים, עת נפטר אחיו הצעיר רבי אברהם אטיק ראש ישיבת באר שלמה, על פי מה שפירסם נפתלי וקשטיין במדור ויתילדו מספר שנים קודם לכן, אך כאמור, נתווסף לי כעת מידע חדש על המשפחה הצפתית, והמשפחה הטבריינית, ובו אתמקד במאמר זה].
היום נפטר בבני ברק, הגאון הצדיק רבי יהוסף חיים שיינפלד גאב"ד קריית הרצוג, וחבר בית דינו של הרב לנדא זצ"ל אב"ד בני ברק.
רבי יהוסף חיים נולד בתמוז תרפ"ח בבחרותו למד אצל דודו בעל האור מלא מקאסאן, ולימים הנציח את זכרו, בבית המדרש שהקים בבני ברק.
אחרי השואה, בה איבד את הוריו, הגיע לאמריקה, שם נשא לאשה את רעייתו מרת שרה אדל, בתו של האדמו"ר רבי יחיאל יהודה טאוב מראזלא, ונתיישב בקליבלנד אוהיו, וכיהן בישיבתו של גיסו האדמו"ר מקאליב זצ"ל.
לימים, עלה כאמור לארץ ישראל, ונתיישב בבני ברק, בה יסד את בית מדרשו, אור מלא - קאסאן, ונתחבב מאד על רבה של העיר הרב לנדאא שסמך עליו, והפקיד בידו את הפיקוח על העירוב בשכונתו, ואת הפיקוח על השחיטה מטעמו, נחשב לראש השוחטים, ולרב הפוסק בעניני השחיטה.
צאצאים רבים לו, והיה מחותן עם כל גדולי האדמורים, מתורתו נדפס בספר וישבר יוסף.
היום כאמור, נפטר בבני ברק, והוא בן 94 שנים.
וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי ישראל שלמה שיינפלד הי"ד מנירדהאז, נהרג בשואה, במחנה ההשמדה אושוויץ ביום כ"ג תמוז תש"ד. אשתו מרת פעריל פייגא הי"ד בת רבי יצחק אייזיק נגלר מנירדהאז.
ביום חמישי שעבר, נפטר הגאון רבי שלמה פישר, או בשמו המלא, רבי שלמה יהונתן יהודה פישר אשר כיהן כראש ישיבת איתרי כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה במסירותו הנפלאה לישיבה ולתלמידיה.
רבי שלמה, נולד בירושלים, לפני כתשעים שנה, ביום כ"ט שבט תרצ"ב. בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, והגאון הירושלמי רבי מתתיהו דייויס עמד על גידול וגידול אחיו בתורה.
בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, נודע מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול בכל חלקי התורה. בשנת תשי"ג נשא לאשה את מרת לאה בת רבי אליעזר דוד ברנד.
שנים רבות כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין האיזורי בירושלים, כאשר את הדברים הקשים היה מלבן על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.
אולם, עיקר פעילותו התורנית, היתה בישיבת איתרי, בה הרביץ תורה כיובל שנים. שנים רבות שכן בישיבה במשך כל השבוע בלי לחזור לביתו, והיה מסור מאד לישיבה ולתלמידיה, שעות רבות הקדיש ללימוד בחברותא, עם תלמידי הישיבה, בחורים ואברכים.
מלבד הלימוד הישיבתי ופסקי ההלכה, עסק גם בתחומים נוספים. הקדיש רבות ללימוד כתבי הגר"א, גם בתורת הקבלה. מעט מדברי תורתו הדפיס בספרי בית ישי, דרשות, וחידושים. וחידושים רבים מתורתו ודברי תורה בעריכתו נדפסו במקורות אחרים. בשנת תשמ"ח זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.
וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר קארלסבורג, בראש חודש טבת תרנ"ו, בצעירותו עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים, והיה מלמד בבית המדרש 'דורש ציון' בעיר. מספרים עליו כי בלם ביריית אקדח את התקפת הערבים על שכונת מאה שערים בפרעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים בסיפור זה. ניתן לעמוד על דמותו והלך רוחו מהקדמתו לספר קרבני לחמי שהדפיס מתורת אביו. נפטר בצעירותו בירושלים כ"ג טבת תש"ג. זוגתו מרת דבורה לבית יגר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' כסלו תש"מ.
בשבוע שעבר נפטר בבני ברק, הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל.
הגאון רבי נחום ברנהולץ, היה מגדולי התלמידי חכמים בבני ברק, בצעירותו, היה מלמד בתלמוד תורה, אחר מכן, שימש כראש ישיבה, ולימים נתעלה לכהן כאב"ד בתל אביב.
מכיוון, שהיה רבי נחום צאצא למשפחה חשובה, אשר הזכרנו בעבר, משפחת חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, נזכיר שוב את יחוסו, תוך הבהרה כי רבי נחום עצמו, לא היה צאצא של רבי שמואל סלנט, ולא של חותנו.
נזכיר את תולדותיו בקצרה, רבי נחום נולד בירושלים, ונתייתם בגיל צעיר מאד מאביו, בצעירותו גדל תחת חסותו של הצדיק רבי אריה לוין. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את מרת צפורה בת רבי אברהם משה קירשנבוים מירושלים, היא נפטרה לפני כשנה ומחצה.
וזה סדר יחוסו:
אביו, רבי שלום ברנהולץ, נפטר צעיר לימים ביום י"ח אדר ב' תש"ח, והיה בין הראשונים שנקברו בבית הקברות בסנהדריה, היה נשוי למרת מלכה לבית וינברג, היא נפטרה בשנת תשנ"ד.
אביו, רבי אלתר שמעון ברנהולץ, היה נשוי למרת מינדל לבית זילברמן. רבי שמעון, היה אוהב תורה וחסד, ממיסדי בית המדרש עטרת צבי בשכונת מקור ברוך בירושלים, והקים גמ"ח הפועל רבות בירושלים, נפטר ביום י"א אייר תשכ"ה. מרת מינדל האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' ניסן תשל"ג.
 |
| הסבא, רבי אלתר שמעון ברנהולץ |
אביו, הצדיק רבי נחום ברנהולץ, נפטר כ"ח אדר שני תרפ"ט, היה נשוי למרת גאלדא טויבע בת ר' חיים נחום, נפטרה ג' אדר תש"ט.
אביו, רבי משה.
בירושלים נפטר ביום שישי מורי ורבי הגאון רבי אברהם סטפנסקי, ראש ישיבת נתיבות יעקב בירושלים.
רבי
אברהם נולד בתל אביב בשנת תש"ה, מעט אחר הגיעו לגיל מצוות נכנס ללמוד בישיבת
חברון המעטירה, שם למד במשך כמה שנים, ונתפרסם לאחד הבחורים השקדנים והידענים
בישיבה, החברותא המבוגר שלו באותם הימים היה הגאון רבי אליעזר עוזר ראש ישיבת
לומזא בפתח תקווה.
 |
| רבי אברהם סטפנסקי |
עוד לפני נישואיו, נתמנה לר"מ ומרביץ בארץ מוצא משפחתו, בישיבה הקדושה בלוצערן.
בהגיעו
לפרקו נשא לאשה את רעייתו הרבנית לבית היילברון.
אחר
נישואיו נתמנה לר"מ במספר ישיבות בירושלים, תחילה בישיבת קמניץ, ואחר כך
בישיבת בית התלמוד בירושלים בראשותו של הגאון רבי דוב שוורצמן.
בשנת נקרא
על ידי הגאון רבי יונתן דייויד לכהן
בראשות הישיבה לצעירים ישיבת זרע יצחק שהקים לזכר חותנו הגאון רבי יצחק הוטנר.
בשנת
תשנ"ו הקים את ישיבת נתיבות יעקב, שנקראה על שם זקינו רבי יעקב ספטנסקי.
שנים
רבות הנהיג את הישיבה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, ודורות דורות של תלמידים
עברו בישיבה, והוא כמלאך העומד על גביהם ומעודד אותם לגדול. ואף אחר שבגרו ועזבו
בחודשים
האחרונים חלה במחלה קשה, ונבצר ממנו להגיע אל הישיבה כרגיל. אך תלמידיו אוהביו לא
חדלו מלקוות. בשבוע האחרון, עת החמיר מצבו, נערכה תפילה בכותל, בה השתתפו רבים
מתלמידי הישיבה ובוגריה, אוהביו ומכיריו של רבי אברהם.
ביום
שישי האחרון, ערב שבת קודש פרשת שמיני, בקרובי אקדש, נפטר רבי אברהם והלך לעולמו,
והובא למנוחת עולמים בערב שבת אחר חצות.
וזה
סדר יחוסו:
אביו,
רבי מיכאל סטפנסקי מתל אביב, נולד בראשית שנת תרע"ה בציריך, ועלה לארץ ישראל,
ביתו היה אחד הבתים התורניים החזקים בתל אביב, ובניו גדלו והיו למרביצי תורה, נפטר ה' טבת תשמ"ז.
זוגתו מרת קטה גינענדיל לבית בנדיקט, נפטרה ט"ו טבת תש"ל.
מגפת הקורונה ממשיכה וגובה קרבנות, אמש נפטר בירושלים הרב החסיד רבי יעקב אהרן לוי, מזקני חסידי סוכטשוב. רבי יעקב אהרן, לא היה מגדולי הדור, ולא היה רב מפורסם מאד, אך ספורו המיוחד, ויחוסו המכובד, מספיקים בשביל לכתוב עליו מאמר מיוחד כאן בבלוג.
רבי
יעקב אהרן, נולד בטרנוב שבפולין לפני כתשעים שנה, ביום ה' תמוז תרצ"א, לאביו
רבי יצחק מאיר, ולאמו חיה לבית געוועלב. בימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, והיה
בין הילדים הצעירים שניצלו מן התופת. בעלותו ארצה, היה מראשוני תלמידי "בתי
אבות" שהוקמו בגבעת ישיבת פוניבז', והתקרב אל הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן
מייסד הישיבה. כשגדל עבר ללמוד בישיבה המפורסמת בכפר חסידים תחת חסותו של המשגיח
רבי אליהו לופיאן. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של ר' אברהם יעקב כץ אשר כיהן כחבר
כנסת מטעם מפלגת פאג"י.
 |
| רבי יעקב אהרן לוי, פורסם על ידי אתר בחדרי חרדים |
נסע
לאיראן בעקבות אביו, והמשיך את דרכו שם, כמנהל רשת תלמודי תורה לבנים ובתי ספר
לבנות, והרבה תורה נזקף לזכותו. לאחר מספר שנים חזר לארץ הקודש, ונבחר לכהן כראש
המועצה הדתית בירושלים. כתושב שכונת בית וגן, היה מקורב אל הגאון רבי יחזקאל
אברמסקי. מאהבת התורה שבו, הקים כולל לאברכים, 'בית יצחק הלוי' בשכונת עזרת תורה,
ודאג להחזקת האברכים ולרווחתם במשך שנים רבות.
לפני
מספר שבועות חלה בנגיף הקורונה, ואמש, נפטר באור ליום חמישי, ח' שבט תשפ"א,
וזמן קצר לאחר פטירתו כבר הובא למנוחת עולמים על הר המנוחות, סמוך לקבר אביו.
וזה סדר
יחוסו:
קהילת סאטמר בארצות הברית, איבדה היום את הראב"ד רבי ישראל חיים מנשה פרידמן, הדמות השניה בחשיבותה בקהילה, אחרי האדמו"ר מסאטמר.
רבי ישראל חיים מנשה, נולד בשנת תרפ"ז בעיירה ביסטריץ, בימי המלחמה הגיע למחנה אושוויץ, ואף עמד מול הצורר מנגלה, וניצל בהשגחה פרטית.
בצעירותו, לאחר שניצל מן המלחמה למד בישיבת בית שמואל במערב אוסטריה, ולאחר מכן בישיבת בית מדרש עליון.
בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בת רבי אהרן טייטלבוים מאוהעל, מצאצאי בעל הישמח משה, וקרוב משפחתו של האדמו"ר בעל הדברי יואל מסאטמר.
בשנת תש"ל מינהו האדמו"ר בעל הדברי יואל לכהן כדיין בקהילה, ושימש בתפקיד זה למעלה מיובל שנים.
וזה סדר יחוסו:
