יום שבת, 20 בנובמבר 2021

רבי שלמה פישר ראש ישיבת איתרי זצ"ל

 ביום חמישי שעבר, נפטר הגאון רבי שלמה פישר, או בשמו המלא, רבי שלמה יהונתן יהודה פישר אשר כיהן כראש ישיבת איתרי כיובל שנים, והעמיד תלמידים הרבה במסירותו הנפלאה לישיבה ולתלמידיה.

רבי שלמה, נולד בירושלים, לפני כתשעים שנה, ביום כ"ט שבט תרצ"ב. בהיותו כבן 11 נתייתם מאביו, והגאון הירושלמי רבי מתתיהו דייויס עמד על גידול וגידול אחיו בתורה.

בבחרותו למד בישיבת מיר בירושלים, נודע מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול בכל חלקי התורה. בשנת תשי"ג נשא לאשה את מרת לאה בת רבי אליעזר דוד ברנד, שימש כר"מ בישיבה הירושלמית לפלגות ראובן. 

שנים רבות כיהן כדיין ואב בית דין בבית הדין האיזורי בירושלים, כאשר את הדברים הקשים היה מלבן על שולחנו של הגרי"ש אלישיב.

אולם, עיקר פעילותו התורנית, היתה בישיבת איתרי, בה הרביץ תורה כיובל שנים. שנים רבות שכן בישיבה במשך כל השבוע בלי לחזור לביתו, והיה מסור מאד לישיבה ולתלמידיה, שעות רבות הקדיש ללימוד בחברותא, עם תלמידי הישיבה, בחורים ואברכים.

מלבד הלימוד הישיבתי ופסקי ההלכה, עסק גם בתחומים נוספים. הקדיש רבות ללימוד כתבי הגר"א, גם בתורת הקבלה. מעט מדברי תורתו הדפיס בספרי בית ישי, דרשות, וחידושים. וחידושים רבים מתורתו ודברי תורה בעריכתו נדפסו במקורות אחרים. בשנת תשמ"ח זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית, ובשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית.

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר קארלסבורג, בראש חודש טבת תרנ"ו, בצעירותו עלה לארץ ישראל ונתיישב בירושלים, והיה מלמד בבית המדרש 'דורש ציון' בעיר. מספרים עליו כי בלם ביריית אקדח את התקפת הערבים על שכונת מאה שערים בפרעות תרפ"ט, אולם יש המפקפקים בסיפור זה. ניתן לעמוד על דמותו והלך רוחו מהקדמתו לספר קרבני לחמי שהדפיס מתורת אביו. נפטר בצעירותו בירושלים כ"ג טבת תש"ג. זוגתו מרת דבורה לבית יגר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' כסלו תש"מ.

אביו, הגאון רבי שלמה פישר אב"ד קארלסבורג, נולד באייזנשטאט, בראש חודש ניסן תרי"ב, חונך על ברכי זקנו המו"ץ רבי וואלף אוסטרליץ, משם הלך לישיבת מאטערסדארף, ואחר לישיבה הגדולה בפרעשבורג, שם למד אצל הכתב סופר. אחר כך למד עוד בוירצבורג אצל רבי יצחק דוב במברגר. אחר שאביו ירד מנכסיו, הלך ללמד גמרא בבית הגביר בערנאיס בנו של חכם בערנאיס בהמבורג, ולימד אז גם צרפתית באחד מבתי הספר בעיר, וגידל אצלו על חשבונו את אחיו הצעיר שמואל, וחנכו בתורה וביראת שמים, שם בהמבורג, כונן ה' מצעדי גבר, ושם מצא את שידוכו. בצעירותו נתמנה לרב הקהילה האורתודוכסית במינכן, ובשנת תרנ"א נקרא לכהן בקהילת הסטטוס-קוו בקארלסבורג אשר נקראה באותה תקופה - תחת השלטון הרומני -  אלבא-יוליא, ובהשפעתו הצטרפה לימים הקהילה להסתדרות האורתודכסית. אחרי פטירת אשתו, חזר לגור בקלויזנבורג שם גרו בניו ובנותיו. נפטר ביום ב' מנחם אב תרצ"ב, בקלויזנבורג ושם נפטר. כתבים רבים השאיר אחריו, ותכנן להביא לדפוס שבעה ספרים. מתורתו נדפסו מאמרים רבים בקבצים שונים, וקובצו על ידי בניו אחר פטירתו בספר קרבני לחמי, וספר ייני עם חלבי. זוגתו שרה גיטל לבית לעווי, נפטרה ביום ד' אדר ב' תרפ"ז. 

אביו, רבי אהרן פישר, נולד בעיר באניהאד, למד בישיבתו של החתם סופר בפרעשבורג, ומשם לקחו לחתן רבי בנימין וואלף אוסטרליץ שהיה כאמור מו"ץ בק"ק אייזנשטאט, שנים רבות תמך בבנו רבי שלמה בעת לימודיו בישיבות ואחר נישואיו, עד שירד מנכסיו על ידי שיטפון. נפטר ביום ז' תשרי תרנ"ו בבודאפעסט. תחילה נשא את סעסיליא ביתו של רבי בנימין וואלף הנ"ל, ואחר פטירתה, נשא את זוגתו השניה, אחותה, היא מרת בילא לבית אוסטרליץ, היא נפטרה כשבועיים אחר פטירתו, ביום שמיני עצרת, כ"ב תשרי תרנ"ו בבודאפעסט.

אביו, רבי שמשון פישר המכונה וולף מהעלישוי, נפטר י"ח טבת תרנ"ג. זוגתו מרת חיילא.

אביו, רבי משה וואלף רעגעל. נקרא בשם רעגעל על שם מקום מושבו, סמוך לאייזנשטאט. זוגתו מרת הדס.


דבורה אשת רבי אהרן פישר הנ"ל, 

אביה, רבי מאיר יהודה לייב יגר, נפטר כ"ז כסלו תרס"ה. זוגתו רחל לבית גאנץ עלתה לירושלים אחר פטירתו, ובה נפטרה ביום כ"ו אלול תרצ"א, ומנוחתה על הר הזיתים..

אביו, רבי זאב יעגער, ממארמרוש שברומניה, נפטר בשבת ערב חג השבועות תרנ"ד.


שרה גיטל אשת רבי שלמה פישר הנ"ל,

אביה, רבי שמעיה לעווי אב"ד נאוואמעסטא, נפטר ביום ו' חשוון תרכ"ו, היתה לו אשה ראשונה ממנה נולדו לו בן ובת, אחר כך נשא בשנית את זוגתו מרת דבורה לבית רייך, ממנה נולדה לו בת יחידה היא שרה גיטל הנ"ל. לאחר פטירתו, נישאה שרה גיטל בשנית לרבי מנחם ווייס במיאווא.


ביילא אשת רבי אהרן פישר הנ"ל

אביה, רבי בנימין וואלף הלוי אוסטרליץ, מו"ץ בק"ק אייזנשטאט, נפטר ביום ג' כסלו תרכ"ט. זוגתו מרת רייזל לבית שפיץ, נפטרה אור ליום ד' ב' שבט תרט"ז.

אביו, רבי שלמה זלמן הלוי אוסטרליץ, צדיק ונשגב, נפטר ביום י"ד אייר תר"ט באייזנשטאט. זוגתו מרת ביילא, לבית האלא, נפטרה ט' כסלו תקפ"ח.

אביו, רבי לייב סג"ל אוסטרליץ, נודע כחונן דלים, נפטר ונקבר עש"ק ר"ח ניסן תקמ"ט, זוגתו מרת שיינדל ממשפחת רם ומפוארה, נכדת רבי ברוך אוסטרליץ/טויסיג דרשן בק"ק פראג.

אביו, רבי מאיר סג"ל אוסטרליץ, התורני מנכבדי ארץ, נפטר ביום כ"ג טבת תקמ"ב, זוגתו מרת גיטל בת דודו, נפטרה כחודש לפניו, ביום כ' כסלו תקמ"ב, הם נקברו בסמוך, והוקמה על קברם מצבה אחת גדולה.

אביו, רבי זלמן הלוי אוסטרליץ, נפטר כ"ט חשון תפ"ה. אשתו רוחמה, בת דודו, נפטרה י' שבט תפ"ד, ועל קברם הוקמה מצבה אחת גדולה.

אביו, רבי צבי הירש הלוי אוסטרליץ, ממגורשי וינא, נפטר באייזנשטאט ביום ז' ניסן תמ"ו, ומצבתו היא אחת המצבות הותיקות ביותר בעיר, שנשתמרה היטב. זוגתו מרת לביאה ילידת העיר וינה, נפטרה ה' אדר תנ"ה.

אביו, רבי אהרן הלוי בראד-אוסטרליץ, נפטר בעיר וינה ביום י"ד חשוון ת"ך. (זוגתו מרת אסתר לבית ייטעלש נפטרה בחודש אלול ש"פ בפראג. כך ראיתי שכותבים, לכאורה יש בזה בלבול עם אהרן אוסטרליץ אחר אשר גר בפראג והוא בן לאזיל למשפחת הורוביץ).

אביו, רבי יעקב יוסף הלוי. 


 


תגובה 1:

  1. פספסת עניין חשוב: דבורה אשת ר' שמעיה לעווי, לבית רייך, היתה בתם של יעקב ישעי' רייך חתן הטיב גיטין. אשתו של רי"י רייך היתה בתה של חיה, שלאחר שהתאלמנה מהטיב גיטין היתה אשתו השלישית של החתם סופר.

    השבמחק