אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו

עץ משפחה של בעל הפתחי תשובה מצד אביו, נפרש לפנינו במאמר הקודם, ככל שידינו מגעת. במאמר הבא ננסה לחקור על משפחת אמו, לצרף את הפרטים הידועים לנו מכמה מקורות, וביחד לבנות אילן יוחסין של אבות המשפחה מכל צדדיה.

הפתחי תשובה כותב בהקדמתו לספרו: והנה יש תחת ידי ש"ע יו"ד מאא"ז אבי אמי רבתי הרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, עם כמה הגהות ודברים מחודשים בכת"י הטהורה ממש, וכל אמרותיו אמרות טהורות עינים מאירות, וכבר נודע לי גודל קדוש תורת וצדקתו, אל מרכז האמת כל מגמתו, אמרתי אעשה נח"ר לנפשו, וכתבתי כמה דברים בשמו בתוך ספר זה, למען יהיו דובבות שפתותיו, ידעתי כי גם בעודנו חי זאת היתה מגמותיו.

נראה ברור מדבריו, שהרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, אינו זהה להגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הנזכר בחתימת ההקדמה של הפתחי תשובה שציטטנו במאמר הקוד. התארים על כל אחד שונים, וכן תקופת השנים, ר' הירץ מזאלקווא נפטר בשנת תקי"ז, ועל ר' נפתלי הירץ, משמע מדברי הפתחי תשובה, שהוא עוד הספיק להכיר אותו בימי חייו, דהיינו, שנפטר אחרי תקע"ג. וכן שמעתי מהרה"צ רבי שלמה אנגלארד האדמו"ר מראדזין. ובכן מיהו הרב החסיד מהר"ר נפתלי הירץ?

בספר היזכור הראשון קהילת ביאליסטוק, [פרי עטו של אברהם שמואל הערשבערג יליד ביאליסטוק] ניו יורק תשט, עמ' 191, יש מאמר שלם לתולדותיו של בעל הפתחי תשובה, בהערה 41 כותב כך:

פון דער מוטערס צד איז ער געווען אן אייניקל פון הרב החסיד ר' נפתלי הערץ, א ביאליסטאקער. ווי מ'זאגט, איז דער לעצטער געווען א גדול בתורה (דער "פתחי תשובה" ברענגט אים אין דער הקדמה פון יו"ד, אז ער האט זיך באנוצט מיט די חידושים אויף די גליונות פון יורה דעה פון זיין זיידן). מ'דערציילט, אז דער פאטער פון ר' נפתלי הערץ האט געהאט אכט טעכטער און האט גענומען אכט איידעמס, וואוילע יונגעלייט. ער פלעגט זאגן ווי א המצאה "קצתי בחיי מפני בנות ח"ת". זיי זיינען געווען באקאנט אין שטאט אונטערן נאמען "די שוועסטער". זיינען אלע געווען נשים חשובות. צווישן זיי איז געווען: הענדל די רביצין, די פרוי פון איישיאקער רב רבי זונדל; מאריאשע, די מוטער פון רבי לייב וויינשענקער, או שאשע די וויינשענקערין, די שוויגער פון הרב ר' מרדכי שאץ, שישלאוויצער רב.

ובתרגום חופשי לעברית:

מצד אמו, היה הפתחי תשובה נכדו של הרב החסיד ר' נפתלי הערץ מביאליסטוק, שהיה גדול בתורה (והפתחי תשובה מזכיר אותו בהקדמה לחיבורו ומביא ממנו חידושים והגהות שנמצאו על גליונות השו"ע שלו). אביו של ר' נפתלי הערץ, היו לו שמונה בנות, נשואות לשמונה חתנים, אברכים מופלאים. הוא היה אומר על בנותיו "קצתי בחיי מפני בנות ח"ת". בעיר הם היו נקראות "האחיות", כולם היו נשים חשובות, מהם היו, מרת הענדל אשת ר' זונדל אב"ד איישישוק, מרת מאריאשע אמו של ר' לייב ויינשענקער, ומרת שאשע ויינשענקרין חמותו של ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ.

ובכן, הבה ננסה לזהות את אביו של ר' נפתלי הערץ, על פי שמות חתניו הנזכרים.  
ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ, היה בנו של ר' מאיר יונה שהיה אב"ד שם, בראש ספרו תורת מרדכי, מזכיר את רעייתו לאה, את אביה ר' חיים שלמה זלמן ביאליסטוצקי, ואת אמה החשובה המפורסמת מרת שאשע ווינשענקרין מביאליסטאק, אבל עדיין לא נודע לנו משם, מי היה אבי חמותו, דהיינו, מי היה אביה של מרת שאשע ויינשענקרין, שהוא גם אביו של ר' נפתלי הערץ דידן.
ר' לייב ויינשענקער, על פי האמור בהמשך ספר היזכור הנ"ל, הוא היה אביו של ר' נפתלי הירץ הלוי וידנבוים, שנודע לגאון קדוש ומקובל, הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ה, הרביץ תורה בישיבה בירושלים, ונתמנה לכהן כרבה של יפו עד לפטירתו בשנת תרס"ב. על פי האמור, ר' נפתלי הירץ מיפו, היה נכד אחותו של ר' נפתלי הירץ דידן, אבל מכיוון שאין אנו יודעים הרבה על אבותיו של ר' נפתלי הירץ הלוי מיפו, אין הדבר מקדם אותנו רבות. 
ר' זונדל אב"ד איישישוק, הוא כמובן הגאון הגדול רבי יוסף זונדל הוטנר, שהיה רב באיישישוק בין השנים תר"נ – תרע"ט בערך. שני זיווגים היו לו לר' יוסף זונדל, הראשונה מרת דבורה בת ר' אריה לייב בן ר' יעקב בן ר' דוב יפה מטורץ, היא נפטרה צעירה בת עשרים ושתיים שנה בכ"ב תמוז תר"ל. זיווג זה, כפי הנראה, אינו רלוונטי לענייננו. בשנית, בשנת תרל"א לערך, נשא ר' יוסף זונדל את מרת הינדלה בת ר' לייב קרעצמער מביאליסטוק. (כך כתב נכדו, ר' יהושע הוטנר בתולדות חייו, שנדפסו בהקדמה לספר אולם המשפט, ירושלים תשלא).

נמשיך לשלב הבא, על פי האמור בספר היזכור, הרי שר' לייב קרעצמער מביאליסטוק, חותנו של ר' זונדל הוטנר, הוא אביו של ר' נפתלי הירץ אבי אמו של בעל הפתחי תשובה. ובכן, נשאל את עצמנו, האם זה הגיוני? האם יתכן שר' יוסף זונדל הוטנר היה דוד אמו של בעל הפתחי תשובה? הלא ר' יוסף זונדל נולד בשנת תר"ה לערך, ונפטר בשנת תרע"ט. בעל הפתחי תשובה נולד בשנת תקע"ה ונפטר בשנת תרכ"ח. כיצד בעל הפתחי תשובה, שהוא נכד אחי אשתו של ר' זונדל, נולד כשלושים שנה לפניו.

ובכן, מוכרחים אנו לומר, שיש טעות בדבריו של אברהם הערשבערג בספר היזכור. השאלה, מהי הטעות.

היה בארץ ישראל, יהודי נכבד שאף הוא נשא את שם המשפחה קרצ'מר, ואף הוא מביאליסטוק. הלא הוא ר' אברהם קרצ'מר, מיפו, חתנו של הגאון ר' אשר הכהן בעל הברכת ראש - מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוואלאזין. היו לו לר' אברהם לכה"פ חמשה ילדים. שני בנים, הגדול ר' משה שמואל נולד תקפ"ט, עלה לארץ ישראל תרמ"ד (זוגתו פרידה גיטל טמונה בבית החיים סגולה בפתח תקוה), הצעיר ר' נפתלי הערץ השוחט מפוניבז' בעל המחבר ספר נועם המצוות נולד תרכ"ג נפטר תרע"ג, ושלש בנות, מרת גולדה אשת הגאון רבי יונה ראם, מרת מלכה אשת רבי יוסף גרשון הורוביץ, ומרת אשת ר' אליהו ישעיה הומינר.

הרבנית הינדל הנ"ל, אשת ר' זונדל הוטנר, האריכה ימים אחריו, ולאחר פטירתו, עלתה לארץ ישראל, נפטרה בחשוון תרפ"ח ומנוחתה על הר הזיתים. נשתמר מכתב שהיא שלחה לבני משפחתה, ובו היא מספרת, כי השתתפה בחתונת בנו של ר' יוסף גרשון הורוביץ, שהוא חתנו של הפעטער ר' אברהם. דהיינו הינדל במכתבה לילדיה מתייחסת אל ר' אברהם כאל הדוד, נראה אם כן, שר' אברהם הוא אחיה או אחי אביה – ר' לייב.

ר' נפתלי הירץ מפוניבז', מזכיר בסוף ספר נועם המצוות חלק ה' כי אביו קבור בטבריה. ברישומי הקבורה של ר' אברהם בעיר טבריה, כתוב ששם אביו נפתלי הירץ. ברור איפה, שהוא אינו אחיה של הרבנית הענדל,  אלא אחי אביה. דהיינו, ר' לייב קרצ'מר מביאליסטוק חותנו של ר' זונדל הוטנר, ור' אברהם קרצ'מר מביאליסטוק, שעלה ליפו, שניהם היו אחים, בניו של נפתלי הירץ.

גם ברישומים מביאליסטוק, מוזכר ר' לייב כבנו של 'הערצקו'.

נראה סביר להניח שזו היתה טעותו של אברהם הרשברג בספר היזכור. ר' לייב קרצמר אבי הבנות, לא היה אביו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה, אלא בנו של ר' נפתלי הירץ. ואם כן, ידועים לנו שלשה מצאצאיו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה. שני בנים, ר' לייב קרצ'מר ור' אברהם קרצ'מר, ובת אחת מרת רחל אמו של בעל הפתחי תשובה.

[יש שכתבו על ר' אברהם קרצ'מר, שהיה נכדו של הגאון בעל הברכת ראש, ואם כן, ר' נפתלי הירץ היה חתנו של הברכת ראש, אך זוהי טעות, והנכון הוא כפי שכתבתי לעיל, שר' אברהם נשא לאשה את מרת לאה בתו של בעל הברכת ראש, והמקור הוא בהסכמתו של ר' איצלה פונעביז'ר לספר נועם המצוות, שהוא כותב "הרב הגדול הצדיק מו"ה נפתלי הירץ נכד הגאון בעל ברכת ראש". ואשאיר בסימן שאלה, את דברי משה צינוביץ בספרו על ישיבת מיר עמ' 57, כי ר' אברהם קרצ'מר (מתואר שם כאחד מנכבדי ומיוחסי ביאליסטוק) היה בקרבה משפחתית עם המהרי"ל דיסקין.]

ראיה אחת יש לי להשערה הנ"ל, אודות ר' נפתלי הירץ, ואזכיר אותה להלן.

ציטטתי לעיל את דבריו של א. הרשברג, שהיו לו לחותנו של ר' זונדל איישישוקער [כעת אנו יודעים שזה הוא ר' לייב קרצ'מר], שמונה בנות שנישאו לתלמידי חכמים, אך הוא הזכיר רק שלש מהן, הנדל אשת ר' זונדל, מאריושה אמו של ר' לייב ויינשענקער, ושושה חמותו של ר' מרדכי שאץ. ממקורות אחרים, נודע לנו בן אחד בשם ר' יצחק, שנסע לאמריקה, ובנות נוספות, מרת חנה אשת ר' נפתלי הירץ זעלמנס מו"ץ במיר, אביו של הגאון הצדיק רבי אברהם זלמנ'ס מגדולי גדולי נובהרדוק, ועמד בראשות ישיבות של נובהרדוק. ומרת גיטל, אשת הגאון רבי חיים לייב אב"ד סטאוויסק, בזיווגו השני, וילדה לו בן אחד, הוא הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק.

והנה, בספר היזכור לגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, [מאסף – בית מדרש, תל אביב תש"א, עמ' רפח], מספר הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי סיפור אודות הגרח"ע, ובתוך דבריו מזכיר את ש"ב ר' נפתלי אייזנשטאט מוילנא בנו של הפתחי תשובה. ועד כה, לא נודע כיצד ר' חזקיהו ור' נפתלי, הינם שארי בשר, ובעקבות הדברים דלעיל, מתברר הקשר המשפחתי. אבי אמו של רבי חזקיהו, ואם אביו של רבי נפתלי, היו אחים, בני אב אחד, בני ר' נפתלי הירץ (קרצ'מר) מביאליסטוק.

ומי היו אבותיו של ר' נפתלי הירץ קרצ'מר? על כך אין בידי מידע ברור, ועדיין לא הצלחתי לבנות עץ משפחה מסודר. אולם יתכן שהוא היה בן בתו של רבי נפתלי הירץ הורוביץ אב"ד זאלקווא שנזכר בחתימת ההקדמה של בעל הפתחי תשובה.

ניסינו לגלות על אבות המשפחה של אמו של הפתחי תשובה, ללא הצלחה יתירה, אך לכל הפחות נגלה לעינינו ענף שלם של המשפחה, המלמד אותנו כי המשפחה היתה משפחה תורנית מובהקת לאורך כל השנים, ותורה מחזרת אחר אכסניא שלה.

אגב, אשת ר' לייב קרצ'מר הנזכר, מרת בלומא אסתר, נשאה בזיווג שני לרבי יום טוב ליפמן הלפרין, בעל המלבושי יום טוב.

בשולי המאמר, ברצוני להודות לכמה שסייעוני בנפש חפצה, ידידי 'משה' שותפי בכתיבה בבלוג [ובשבוע הבא יבוא מאמר שלם מפרי עטו], ר' דוד קמינצקי, ור' בצלאל דבליצקי.