הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל

 בשבוע שעבר נפטר בבני ברק, הגאון רבי נחום ברנהולץ זצ"ל.

הגאון רבי נחום ברנהולץ, היה מגדולי התלמידי חכמים בבני ברק, בצעירותו, היה מלמד בתלמוד תורה, אחר מכן, שימש כראש ישיבה, ולימים נתעלה לכהן כאב"ד בתל אביב.

מכיוון, שהיה רבי נחום צאצא למשפחה חשובה, אשר הזכרנו בעבר, משפחת חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, נזכיר שוב את יחוסו, תוך הבהרה כי רבי נחום עצמו, לא היה צאצא של רבי שמואל סלנט, ולא של חותנו.

נזכיר את תולדותיו בקצרה, רבי נחום נולד בירושלים, ונתייתם בגיל צעיר מאד מאביו, בצעירותו גדל תחת חסותו של הצדיק רבי אריה לוין. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את מרת צפורה בת רבי אברהם משה קירשנבוים מירושלים, היא נפטרה לפני כשנה ומחצה. 

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי שלום ברנהולץ, נפטר צעיר לימים ביום י"ח אדר ב' תש"ח, והיה בין הראשונים שנקברו בבית הקברות בסנהדריה, היה נשוי למרת מלכה לבית וינברג, היא נפטרה בשנת תשנ"ד.

אביו, רבי אלתר שמעון ברנהולץ, היה נשוי למרת מינדל לבית זילברמן. רבי שמעון, היה אוהב תורה וחסד, ממיסדי בית המדרש עטרת צבי בשכונת מקור ברוך בירושלים, והקים גמ"ח הפועל רבות בירושלים, נפטר ביום י"א אייר תשכ"ה. מרת מינדל האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ז' ניסן תשל"ג.

הסבא, רבי אלתר שמעון ברנהולץ

אביו, הצדיק רבי נחום ברנהולץ, נפטר כ"ח אדר שני תרפ"ט, היה נשוי למרת גאלדא טויבע בת ר' חיים נחום, נפטרה ג' אדר תש"ט.

אביו, רבי משה.

ראש ישיבת קול יעקב רבי יצחק דזימיטרובסקי זצ"ל

בשלהי יום החיתום - הושענא רבא, ולפני כניסת יום שמחת תורה, נפטר בבית החולים בירושלים, הגאון הגדול רבי יצחק דז'ימיטרובסקי, מראשי ישיבת קול יעקב. בפטירתו נעקרה מן עולם הישיבות דמות קמאית, של אחד מגדולי העילויים אשר עוד בילדותו למד לצידם של גדולי עולם.

ואלו תולדותיו של רבי יצחק: נולד בכפר סבא, ביום כ"ז ניסן תרצ"א, עוד לפני היותו בן עשר נכנס ללמוד בישיבה המקומית בכפר סבא, ואחרי שנתיים, נסע ללמוד בישיבת לומזה בפתח תקווה, והוא אך בן אחת עשרה וחצי שנים. בשנת תש"ט נוסדה ישיבת באר יעקב, מספר שנים לאחר מכן נקרא רבי יצחק לכהן כמגיד שיעור, והוא עוד לפני נישואיו.

בשנת תשט"ו נשא רבי יצחק לאשה את בתו של ראש ישיבת קמניץ בירושלים, רבי יעקב משה ליבוביץ, וקבע את מקום מגוריו בירושלים. שנים מספר כיהן כר"מ בישיבת אמשינוב, ושנים נוספות כיהן כמגיד שיעור בישיבת קמניץ. בשנת תשל"ד נתמנה למסור שיעורים בישיבת קול יעקב, תפקיד בו נשא עד סוף ימיו, כשבמקביל כיהן אחר הצהריים כראש כולל קארלין סטולין ללימודי חושן משפט. בשנים האחרונות נחלש, וחלה, עד לפטירתו ביום הושענא רבא לעת ערב, וכך עת עם ישראל מתכונן לחגוג את יום סיום הקריאה בתורה, נסתיימה לה תורת חייו של הגאון רבי יצחק.

כאמור, גם את יחוסו של רבי יצחק אשר היה מצאצאי בעל המחבר שפת הים, וממשפחות ענפות, ניתן לקרוא בגליון המתפרסם באתר פרינט מייל.

הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ זצ"ל

הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ נפטר במהלך השבת בבית החולים.

רבי חיים שלמה נולד בעיר ברנוביץ' הליטאית, לפני כשמונים וחמש שנה. להוריו רבי יעקב משה ומרת צייטא לאה. בשנת ת"ש עם פרוץ המלחמה, נמלטה משפחתו לווילנא, ומשם עלו לארץ ישראל, באונייה שנסעו בה רבים מגדולי ראשי הישיבות, אשר הקימו את עולם התורה בארץ ישראל. כאן בארץ, הקימו אביו ודודו רבי משה ברנשטיין מחדש את ישיבת קמניץ, כזכרון לישיבת כנסת בית יצחק בעיר קמניץ.

בבחרותו למד רבי חיים שלמה בישיבת חברון, ושמע גם שיעורים מרבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק, ממנו שמע גם אביו שיעורים בבחרותו.

כשהגיע לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי אברהם יצחק רוטשטיין, מן הדמויות החשובות בירושלים, מיסד ומנהל בית היתומים דיסקין. עם נישואיו נתמנה לר"מ בישיבת קמניץ, ונחשב לאחד מראשי הישיבה.

לאחר פטירת אביו, נתמנה לראש הישיבה, לצד בן דודו רבי אשר ליכטשטיין.

לפני כעשר שנים, נקרא לשמש כראש ישיבת פוניבז' בבני ברק.

לפני כמה חודשים נפל בביתו, ונחבל בראשו, מני אז, אושפז בבית החולים, ועתה הלך לעולמו, ביום שבת פ' כי תשא, י"ז אדר א' התשע"ו.

מסע הלוויה יתקיים מחר.

וזה סדר יחוסו של הגאון המנוח.

• אביו, הגאון רבי יעקב משה ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ. נולד בשנת תרנ"ג בעיר הלוסק, שם כיהן אביו כרב העיר. בהיותו כבן עשר, נקרא אביו לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק בעיר סלבודקא, שלימים עברה לעיר קמניץ. בבחרותו למד אצל אביו, ובישיבת ראדין, ובקיבוץ הבחורים בבריסק אצל הגרי"ז זצ"ל. זמן קצר למד גם בישיבת כנסת ישראל בחברון, וניצל בנס במהלך פרעות תרפ"ט. בשובו לליטא, נשא לאשה את מרת צייטא לאה לבית מובשוביץ. בשנת תרח"צ מינהו אביו לר"מ בישיבה בקמניץ. ועם פרוץ המלחמה, כאמור, ברחו דרך ווילנא לארץ ישראל.

הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק

אחרי אשר עסקנו במאמר הקודם, בתולדות משפחתו של רבי ברוך בער ליבוביץ, במאמר זה נמשיך ונעסוק, ביחוס המשפחה שלו, ונתמקד במשפחת חותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק וקרמנצ'וג.

רבי אברהם יצחק נולד בערך בשנת תר"כ, לאביו רבי מאיר הלוי צימרמן, את תורתו קנה בישיבות שהיו בליטא. נשא לאשה את מרת ביילה בתו של הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור - ירושלימסקי אב"ד מוש.  בהיותו בהלוסק, נתקבצו סביבו תלמידי חכמים צעירים, בהם רבי נח פאליי, ורבי אייזיק שר, שסיפר שלמד אצל רבי אברהם יצחק כל יום ארבעה דפים בגמ' עד שלמדו יחד רוב הש"ס. לימים נקרא לכהן בעיר קרמנצ'וג, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תרע"ז בקרמנצ'וג.

מתורתו נדפס ספר חידושי הראי"ה על הרמב"ם שני חלקים, ירושלים תשמח.

צאצאיו:

• רבי יעקב משה הלוי צימרמן בניו יורק, הוא נולד בשנת תרל"ז לערך. זוגתו מרת אסתר גיטל בת רבי אהרן חיים ווינמאן מקנוטופ, וזוג' מרת יהודית בת ר' לוי יצחק מאוסטראה, מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. לאחר נישואיו נתמנה ר' יעקב משה כאב"ד קונוטופ, בשנת תר"צ לערך, עבר לארה"ב ונתקבל כרב בית המדרש הגדול בברודווי, נפטר ביום כ"ז תשרי תשכ"ב, וזו' ביום ד' טבת תש"כ. בנו של רבי יעקב משה, היה העילוי המפורסם רבי אהרן חיים צימרמן, ר"מ בבית מדרש לתורה בשיקאגו, ומחבר ספר אגן הסהר וספר בנין הלכה ועוד ספרים.
• רבי מאיר הלוי צימרמן כיהן כרב בקהלת הענקי בלונדון במשך עשרים שנה.

  

  תמונת רבי מאיר צימרמן מתוך מלך ביפיו

• רבי חיים הלוי צימרמן.
• רבי שלמה הלוי צימרמן, העילוי מקרעמענטשוג, נולד בשנת תרנ"ב לערך, נפטר צעיר ביום כ"ז כסלו תרפ"ט בלוס אנג'לס אמריקה.
• מרת פייגא הי"ד אשת הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ אשר בתולדותיו עסקנו.

הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ

היום מלאו שבעים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, מייסד ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. נכתוב את תולדותיו בקצרה, ונאריך ביחוסו ככל שניתן.

רבי ברוך בער נולד בשנת תרכ"ד בפודליבצ'ה פרבר העיר סלוצק, [אומרים שנולד בליל כ' כסלו], לאביו רבי שמואל דוד ולאמו מרת אסתר לאה. בילדותו למד אצל המלמד הישיש בעיר ר' ישראל יונה'ס, שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק בילדותו. בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין, והחשיב עצמו כל הימים לתלמידו של רבי חיים סולובייציק. נשא תחילה לאשה את בתו של הגאון רבי נח רבינוביץ אב"ד טימקוביץ ושאדאווא בעהמ"ח שו"ת מי נח, אולם הזיווג לא עלה יפה. ונישא בשנית בשנת תרמ"ד למרת פייגה בת הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק.

רבי ברוך בער עם תלמידי ישיבתו

כאשר חמיו עבר לרבנות העיר קרמנצ'וג מילא את מקומו כרב העיר הלוסק, והוא עוד צעיר לימים. בשנת תרס"ד נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק שנוסדה בסלבודקא, על שמו של רבי יצחק אלחנן ספקטור. כשנפטר חמיו נקרא למלא את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג, ופתח שם ישיבה. ובשנת תרפ"א נמלטו מחמת הפוגרומים מהעיר, כמה שנים ישבו בווילנא, אך בתרפ"ו קבעו הרב והישיבה את מושבם בקמניץ. זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה העולמית, נמלט עם הישיבה לוילנא על פי הוראתו של רבי חיים עוזר.

ביום ה' כסליו חלה והלך לעולמו בוילנא. הוא נקבר שם, בבית הקברות הישן - זארצא, ואף שלא היה עוד מקום לקברו שם, מצאו איזו פינה סמוכה לשביל, ומפאת צוק העתים לא הקימו מצבה על קברו עד היום. לאחרונה הצליחו לגלות את מקום קברו, על פי מיקום הקבר סמוך לשביל, והקימו מצבה על קברו.

  

על יחוסו של רבי ברוך בער, לא ידוע כמעט מאומה, אך בכל אופן פטור בלא כלום אי אפשר, וצריך לכתוב את הידוע על יחוסו, בתוספת פרטים מתוך פנקס הח"ק דסלוצק.

ר' דן אונגרישר וחותנו ר' ראובן גרוזובסקי

שלושים יום מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי דן אונגרישר זצ"ל. כאשר ניסיתי לעשות עבודת מחקר על השורשים של הגאון ר' דן, כמעט ולא מצאתי מאומה. בראיון שנערך עמו לפני כשנתיים בעיתון המחנה החרדי, סיפר כי בצעירותו נסע מגליציה אל האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, אולם על עיירת הולדתו, ומקום מוצא משפחתו, מצאתי שתי גרסאות, האחת שנולד בוינה, והשניה שנולד בעיירה ברזשאסטיק שבגליציה, בשתיהן לא מצאתי במקורות הקיימים שום זכר למשפחתו [גם לא מצאתי עיירה בשם ברזשאסטיק]. גם לא במקורות גנאלוגיים אחרים.

רק זאת נודע לנו, ששם אביו היה ר' ירחמיאל אונגרישר, ושם אמו יוכבד. ר' דן היה מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי שלמה היימאן, שכיהן כר"מ בישיבות ליטא, ובסוף ימיו באמריקה. בשנת תשי"ז מונה לעמוד בראשות ישיבת בית מדרש עליון, על מקום חותנו הגדול, ועד סוף ימיו במשך חמישים וחמש שנה, הרביץ תורה לאלפים. לפני כחמש עשרה שנים, הקים שלוחה של הישיבה בבני ברק, והיה מגיע לישיבה מעת לעת. כאמור, בג' חשון תשע"ב הלך לעולמו, ומסע לווייתו החל בארצות הברית ונסתיים בהר המנוחות בירושלים.

עץ משפחה מצד הוריו אכן לא מצאנו, אך ננצל הזדמנות זו, לכתוב על משפחת חמיו הגאון הגדול ר' ראובן גרוזובסקי ראש ישיבת בית מדרש עליון ומתיבתא תורה ודעת, זכר צדיק לברכה.

*   *   *

ותחילה נזכיר בקצרה את תולדותיו, ר' ראובן נולד בעיר מינסק בי"א כלסו תרמ"ז, לאביו ר' שמשון גרוזובסקי ולאמו רחל לאה. בצעירותו למד ב'קיבוץ' של צעירים בבית הכנסת 'זבחי צדק' במינסק. בין הבחורים היו גם ר' אהרן קוטלר ור' יעקב קמינצקי, לימים חבריו להרבצת התורה בארצות הברית. אחר מכן, נסע ללמוד תורה בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. שם היה לתלמיד מובהק לראשי הישיבה, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, והסבא – רבי נתן צבי פינקל. זמן קצר למד גם בישיבה במיר מפי הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי. אחר, חזר לסלבודקא שם למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז פוזרה הישיבה ור' ראובן חזר למינסק. אחריו הגיע גם ר' משה מרדכי אפשטיין, ועמו חלק מן התלמידים וכך קיימו את הישיבה בעיר בשנים הראשונות של המלחמה.

בשנת תרע"ט נלקח ר' ראובן לחתן עבור בתו של הגאון הגדול רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה, ולימים בקמניץ. [מחרתיים ימלאו 72 שנה לפטירתו. אודות משפחתו של הגרב"ד וחותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק נרחיב עוד בעז"ה בהזדמנות אחרת, ונפרסם את אילן היוחסין המשפחתי]. מיד לאחר נישואיו נתמנה לר"מ בישיבה, והיה נקרא הר"מ השני אחרי חותנו הגדול. בשנת תרפ"ח ביקר לראשונה באמריקה, כאשר נסע עם חותנו לאסוף כספים לישיבה, [תיאור מימים אלו, ניתן לקרוא בספר הנפלא 'הכל לאדון הכל', אודות הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן] כאשר נפטר חותנו בראשית שנת ת"ש, נתמנה ר' ראובן על מקומו לכהן כראש הישיבה דקמניץ, שבאותם ימים היתה בוילנא. עד סוף חורף תש"א הוסיפה הישיבה עוד להתקיים, או אז פיזרו השלטונות את תלמידי הישיבה לכל עבר, ור' ראובן נסע דרך יפן לאמריקה. בבואו נתמסר לעבודת ההצלה, להציל את בני הישיבות שנשארו ברוסיה, ובהם תלמידיו, תלמידי ישיבת קמניץ.

בחורף תש"ה, נתמנה ר' ראובן לשמש כראש ישיבה במתיבתא 'תורה ודעת', ולמנהיג הכולל 'בית מדרש עליון' שבניו יורק. אחר כן, נתמנה כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, ולימים נתמנה אף כיושב ראש המועצה. היה בדעתו לעלות לארץ ישראל, ולהחזיר עטרת ישיבת קמניץ ליושנה, גיסיו הרבנים שהקימו את הישיבה בירושלים, נעזרו בו בגיוס הכספים הדרושים. אולם מסיבות אחדות, נמנע ממנו להגשים את רצונו, ולעלות בעצמו לירושלים.

החפץ חיים ומשפחתו

גדול מרבן שמו של בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, שר צבא ישראל, מאיר עיני העולם בתורתו וביראתו.

נכתוב כאן סקירה על משפחתו וצאצאיו.

ר' ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח או תקצ"ט בעיירה זיטל, לאביו ר' אריה זאב הכהן, ולאמו מרת דוברושה.

משפחת בית אביו

לאביו ר' אריה זאב הכהן, נולדו מאשתו הראשונה, מרים [בת ר' הירש], בת ושני בנים. הבת רייזל, נישאה לבנו של הרב ר' אליקום געציל (אדרצנער) ששימש כמשגיח בישיבת וואלאזין. מעניין לציין שגם ר' אליקום געציל היה יליד העיירה זיטל. הוא נפטר בכ' ניסן תרכ"ה.

הבנים היו ר' משה הכהן, ור' אהרן הכהן.

אחרי מות אשתו הראשונה, לקח ר' אריה זאב את אחותה הצעירה, דוברושה, וממנה נולד בנו ישראל מאיר. האם מרת דוברושה נפטרה בז' סיון תרנ"ג.

ר' אהרן הכהן הנ"ל היה מבוגר מהחפץ חיים בכתשע שנים. הוא היה מופלג בתורה, מתלמידי הגאון ר' יעקב בארי"ט זצ"ל שהרביץ תורה בווילנא (גם החפץ חיים למד אצלו תקופה קצרה), והיה לו ממנו כתב סמיכה, אבל שלח במסחר ידו, ולא שימש ברבנות. בנו של הח"ח, ר' ליב, בסַפְּרו על האח ר' אהרן, מסיים וכותב, "אמנם זכה בבנים ת"ח מורי הוראות ולנכדים תלמידי חכמים גדולים". מי היו אותם בנים והיכן שימשו בהוראה לא אדע, אבל נכדו היה מפורסם מאד בעולם הישיבות, שמו היה הג"ר חיים דוד לייבוביץ, בן ר' אריה זאב הכהן, אחד מבניו של ר' אהרן הכהן. נודע בעולם הישיבות כ"ר' דוד ווארשאווער".

נולד בתר"נ. בצעירותו למד בסלבודקה, והיה מהתלמידים המובהקים של הסבא מסלבודקה. בתרע"ח נשא לאשה את בת דודו הג"ר חנוך העניך [ב"ר יצחק אליעזר ליפמאן] שרשבסקי, רבה של העיירה סילצניק, שבזוו"ש היה חתן ר' אהרן הכהן הנ"ל [לא ברור לי אם אשת ר' דוד – ואחיו כדלהלן – הן בנותיו של ר' חנוך העניך מאשתו זו, כך שנישאו לבנות דודם, או שנולדו מאשתו הראשונה של רח"ה]. במות חותנו כיהן תחתיו ברבנות כמה שנים. אח"כ הצטרף ל"כולל" המפורסם בקובנה, בו למדו טובי האברכים, ובתוכם התבלט ר' דוד כאחד האריות [כך סיפר לימים הגר"י קמנצקי ז"ל שלמד ג"כ באותו כולל, שהגדולים בכולל היו רבי דוד ראפפורט ורבי דוד לייבוביץ]. בתרפ"ד היגר לארה"ב, וכיהן כמה שנים כר"מ בישיבת תורה ודעת. אח"כ פתח ישיבה משלו, וקראה על שם דודו, היא "ישיבת חפץ חיים" הקיימת עד היום בקווינס, ניו יורק, ויש גם סניף באר"י. נפטר בשיא פריחתו בט"ו כסלו תש"ב, והשאיר אחריו בנו יחידו הג"ר אלתר חנוך העניך לייבוביץ, שהיה חתנו של הג"ר אברהם חיים יוסף טראפ, בנו בכורו של הג"ר נפתלי טראפ מראדין, וחתנו של הג"ר יעקב משה ספיר. ר' העניך עמד בראשות הישיבה והעמיד תלמידים הרבה, עד לפטירתו ללא בנים בי' ניסן תשס"ח.

לר' דוד היה אח, ר' משה, שגם הוא היה גדול מאד בתורה וביר"ש, וכאחיו נשא ג"כ את בתו של הרב מסילצניק הנ"ל. הוא נפטר בצעירותו בשנת תרפ"ח.

משפחת החפץ חיים

אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי [ב"ר זלמן] וגיטל אפשטייןמראדין. היא היתה אשה צדקת מאד. היא פתחה חנות מכולת, כדי שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה במנוחה. החפץ חיים העריכה מאד, שבזכותה הגיע למה שהגיע. פעם אמר לבנו ר' ליב, "לולי העיירה הקטנה הזאת [ראדין], ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הגעתי לתורה ולא נסחפתי בטרדות החיים ככל בני גילי" (ר' ליב בזכרונותיו).

תמונה המיוחסת לחפץ חיים [כנראה בשנים מוקדמות]

אודות אביה ר' שמעון נרחיב בע"ה במאמר מיוחד, לפרט את תולדותיו, ותולדות המשפחה שלו.

מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים:

א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא, איש גדול בתורה וביר"ש. נולד בסביבות תר"כ. הוא עזר לאביו בחיבור ספריו, כמו שהוא מספר באריכות בזכרונותיו על אביו.

בשנת תר"מ נשא את מרת יוכבד רבקה בת ר' אברהם הלפרין, עליו כותב חתנו ר' ליב בזכרונותיו: "המופלג בתורה וי"א באמת נדיב גדול בסתר ר' אברהם ב"ר אליהו ז"ל, ואשר מר אבא אמר אלי פעם, כי קשה למצוא איש כמוהו, בין רבבות אנשים, בחביבותו, ובהתמדתו בתורה, ובנקיות כפיו מגזל, ובנדיבות לבו הגדולה".

הרב ברוך שמעון סלומון זצ"ל

בשבוע שעבר התייתמה העיר פתח תקוה, עם פטירתו הפתאומית של הרב ברוך שמעון סלומון, רב העיר מזה שלושים שנה, ראש אבות בתי הדין, ומייסד וראש ישיבות נחלת דוד למעלה מארבעים שנה.

אין במאמר זה הספד על הרב, או פירוט תולדות חייו, יש אחרים שיעשו ועשו זאת יותר טוב ממני. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, באתי לספר מעט על משפחתו, על מנת להעצים את התואר 'תפארת המשפחה'.

הרב ברוך שמעון סלומון. צילום עוזי ברק

הרב סלומון נולד בשבת ד' שבט בשנת ת"ש, בעיר פתח תקוה. למד בתלמוד התורה שארית ישראל, ומשם עבר לישיבת אור ישראל, עוד לפני בר המצוה שלו, הוא לא האריך שם זמן רב, וכעבור שנה וחציכבר עלה לירושלים ללמוד בישיבת חברון. בשנת תשכ"ב נשא לבתו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב. לאחר פטירת אביו, בשנת תשכ"ז, ייסד עם עשרה בחורים, את ישיבת נחלת דוד בפתח תקוה. ישיבה שהיתה תמצית חייו, ובה השקיע את כל נפשו ומאודו. בשנת תשל"ט נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר, ולאחר זמן נתמנה גם כראש אבות בתי הדין. בעש"ק י"ח אדר תשס"ט, בשעות הבוקר נדם לבו, ועוד לפני השבת הובא לקבורה בבית העלמין סגולה בפתח תקוה.

משפחת אביו

ר' ברוך שמעון היה בנו של ר' דוד סלומון, בן הגאון ר' אברהם ישראל משה סלומון מחרקוב. ב"ר מרדכי יחזקאל.

ר' דוד סלומון היה חתנו של ר' ישראל אריה ספיר מרבני פתח תקווה. בן ר' יעקב משה ספיר, בן ר' יצחק. ר' יעקב משה היה חתן ר' אברהם יצחק שלוסברג.

ר' אברהם ישראל משה היה חתנו של הגאון המפורסם ר' משה לנדינסקי ראש ישיבת החפץ חיים בראדין.

ר' דוד סלומון נולד בשנת תר"ע לערך, בעיר חרקוב. ימי נעוריו שזורים בדברי ימי המהפכה הקומוניסטית. נדד ללמוד תורה במינסק. מפי ר' יהושע'לי הורודנער צימבליסט, ור' אברהם אליהו מייזעס. בשנת תרצ"א, הבריח את הגבול לפולין [תוך סכנת נפשות, על פי הכרעת הגאון ר' יעקב קלמס אב"ד מוסקבה], יחד עם רעיו הרב שאול ישראלי והרב אברהם פשדמייסקי – שדמי. בבואם לארץ, פנו ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נסמך לרבנות על ידי ר' יעקב משה חרל"פ. לאחר נישואיו, עם בתו של הדיין מפתח תקווה, נתמנה לרב המושבות הסמוכות לעיר, כפר אברהם ועין גנים [כיום שכונות בפתח תקווה], בהמשך, יסד וכיהן כראש הישיבה לתורה ומלאכה שם, [כיום הישיבה הטכנולוגית]. היה מגיע רבות לשוחח בלימוד אצל הבריסקער רב, ואף הביא את בנו ר' ברוך שמעון לומר את דרשת בר-המצווה שלו אצל הגרי"ז. ר' דוד נפטר צעיר לימים בט' אייר תשכ"ה. רעייתו מרת צפורה נפטרה ז' שבט תשמ"ב. רבים מצאצאיו מכהנים כרבנים ומרביצי תורה בהיכלי הישיבות.

ר' אברהם ישראל משה סלומון, כבר בצעירותו, בשנת תרס"ז היה בוורשא ר"מ בהישיבה המפורסמת 'ישיבת תורת חיים', ונתפרסם המעשה שהיה אז, כשביקרו שם החפץ חיים ור' חיים מבריסק. כיהן כרב באורלובה [פולין] ובוולטשנסק [רוסיה] ושנים רבות התגורר בחרקוב, אך לא היה רבה של העיר, כי אם רב בית כנסת, ואף ניהל ישיבה במחתרת. משם עלה לארץ ישראל, ופעל רבות ללימוד הירושלמי וסדר קדשים, ואף יסד בירושלים בית אולפנא ללימוד הירושלמי [נוסד בשנת תרצ"ה, וחבריו היו מלבד הגרי"מ, ר' חיים קולדצקי ור' שלמה צימבליסט, הגזבר היה ר' שלמה בלאך תלמידו של החפץ חיים, ראה ישורון כ' עמ' שז, שי], גם ספריו נתיבות הקודש הם על הירושלמי וקדשים. בעת המלחמה בשנת תש"ח נסע לחוץ לארץ מחשש לבריאותו, אחר שבשנים הקודמות ידע סבל ומכאוב. גם בשנת תשי"ב, היה בלונדון וסמך שם להוראה אברכים מכולל של הרה"צ ר' משה שניידר. ר' אברהם ישראל משה נפטר בירושלים ז' חשוון תשי"ז. רעייתו מרת צירל נפטרה בירושלים ז' אלול תשי"ב.

צאצאיו: 1. ר' דוד סלומון הנ"ל. 2. ר' מרדכי יחזקאל סלומון, גם הוא נפטר צעיר מהתקף לב בשנת תשכ"ד. למד בישיבת חברון ובכולל עץ יוסף, והשאיר אחריו אלמנה - בתו של ר' מנחם מנדל וולפא - וששה יתומים. 3. ר' יוסף סלומון נפטר תשמ"ה.