רבי אברהם סטפנסקי זצ"ל ראש ישיבת נתיבות יעקב

 בירושלים נפטר ביום שישי מורי ורבי הגאון רבי אברהם סטפנסקי, ראש ישיבת נתיבות יעקב בירושלים.

רבי אברהם נולד בתל אביב בשנת תש"ה, מעט אחר הגיעו לגיל מצוות נכנס ללמוד בישיבת חברון המעטירה, שם למד במשך כמה שנים, ונתפרסם לאחד הבחורים השקדנים והידענים בישיבה, החברותא המבוגר שלו באותם הימים היה הגאון רבי אליעזר עוזר ראש ישיבת לומזא בפתח תקווה.

רבי אברהם סטפנסקי

עוד לפני נישואיו, נתמנה לר"מ ומרביץ בארץ מוצא משפחתו, בישיבה הקדושה בלוצערן.

בהגיעו לפרקו נשא לאשה את רעייתו הרבנית לבית היילברון.

אחר נישואיו נתמנה לר"מ במספר ישיבות בירושלים, תחילה בישיבת קמניץ, ואחר כך בישיבת בית התלמוד בירושלים בראשותו של הגאון רבי דוב שוורצמן.

בשנת נקרא על ידי הגאון רבי יונתן דייויד  לכהן בראשות הישיבה לצעירים ישיבת זרע יצחק שהקים לזכר חותנו הגאון רבי יצחק הוטנר.

בשנת תשנ"ו הקים את ישיבת נתיבות יעקב, שנקראה על שם זקינו רבי יעקב ספטנסקי.

שנים רבות הנהיג את הישיבה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, ודורות דורות של תלמידים עברו בישיבה, והוא כמלאך העומד על גביהם ומעודד אותם לגדול. ואף אחר שבגרו ועזבו

בחודשים האחרונים חלה במחלה קשה, ונבצר ממנו להגיע אל הישיבה כרגיל. אך תלמידיו אוהביו לא חדלו מלקוות. בשבוע האחרון, עת החמיר מצבו, נערכה תפילה בכותל, בה השתתפו רבים מתלמידי הישיבה ובוגריה, אוהביו ומכיריו של רבי אברהם.

ביום שישי האחרון, ערב שבת קודש פרשת שמיני, בקרובי אקדש, נפטר רבי אברהם והלך לעולמו, והובא למנוחת עולמים בערב שבת אחר חצות.

 

וזה סדר יחוסו:

אביו, רבי מיכאל סטפנסקי מתל אביב, נולד בראשית שנת תרע"ה בציריך, ועלה לארץ ישראל, ביתו היה אחד הבתים התורניים החזקים בתל אביב, ובניו גדלו והיו למרביצי תורה, נפטר ה' טבת תשמ"ז. זוגתו מרת קטה גינענדיל לבית בנדיקט, נפטרה ט"ו טבת תש"ל.

הגאון רבי אברהם בנדיקט זצ"ל

הגאון רבי אברהם בנדיקט, נפטר הערב בבני ברק, לאחר שנים רבות של הרבצת תורה.

במאמרנו זה, נסקור את שושלת היוחסין שלו, כפי שכתב הוא עצמו. אך תחילה קורות חייו בקצרה.

רבי אברהם נולד בפרעשבורג המעטירה,עירו של מרן החתם סופר, בשנת תרצ"ו לערך, ובילדותו עלתה משפחתו לארץ ישראל. וגדל בתל אביב, בחרותו נסע ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק, והיה חביב על ראשי הישיבה. נשא לאשה את בתו של רבי משה בנימין שוייצר, [מעט מדברי תורתו ולזכרו, נדפסו בקובץ זכרון עטרת משה, בני ברק תשנט].

זמן קצר לאחר נישואיו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת חוג חתם סופר בבני ברק, שיסד הגאון רבי יצחק שלמה אונגר. ובמשך שישים שנה כיהן כר"מ בישיבה, ואף שימש כבעל תפילה בתפילת שחרית בימים נוראים בישיבה. 

לפני מספר שנים, הביא לדפוס את חידושי תורתו על סדר המסכתות בספרי באר אברהם, ואת חידושיו באגדה בספר באר המועדים, ובסופו הדפיס גם מגילת יוחסין לתולדות משפחתו, עם בירורים מעמיקים על מקור משפחת בנדיקט/בנעט, משם נלקחו עיקרי הדברים דלהלן.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי אליהו בנדיקט, נולד בשנת תרס"ט בפרשבורג, בשנת תרצ"ה נשא לאשה את מרת רות לבית סטפנסקי. לאחר נישואיהם עלו לארץ ישראל, אך לאחר זמן קצר חזרו לפרעשבורג, ואחר פטירתו של אביו, שוב עלו לארץ בשנת ת"ש, היה ממיסדי חוג חתם סופר בתל אביב נפטר י"ח אייר תשכ"ה, והובא למנוחות בבית החיים זכרון מאיר בבני ברק, מרת רות האריכה ימים אחריו, ונפטרה בראשית שנת תשמ"ג.

הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

את הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, הכרתי אישית מילדותי בבית סבי שדר בשכנות אליו.
מני אז בזכרוני,
נהירת התלמידים לביתו, בכל עת, ובפרט לעת צללי ערב ביום השבת, לתפילת מנחה, ולאחריה לסעודה שלישית, ודברי תורתו על הפרשה, ומעניינא דיומא.
הסוכה הגדולה שהיו בונים עבורו בחצר, ודלתה כמעט שלא נפתחה בכל ימי החג.
ובעיקר, הנעימות, ומאור פניו בכל עת.
רבי מאיר, נולד בבריסק בשנת תרפ"ט, עם פרוץ המלחמה העולמית נמלט עם אביו לווארשא, ומשם, הצליחו להימלט התופת, והגיעו לארץ ישראל, עם כמה מאחיו, כשאמו ועוד מאחיו ואחות אחת, נותרו בווילנא, ונהרגו בידי הנאצים ימ"ש.
בבואו לירושלים קנה את תורתו ב"עץ חיים" אשר בירושלים.
בשנת תשי"ט נששא לאשה, את רעייתו לבית בנדיקט מבני ברק.
כל ימים גר בשיכון אגודת ישראל ברח' חזנוביץ. וכל ימיו הרביץ תורה לתלמידים מקשיבים.

לפני מספר שבועות, לקה באירוע מוחי, שממנו לא קם, היה מאושפז בבית חולים עד לפטירתו במוצאי שבת האחרון.
לפנינו מאמר ליחוסו, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.

 במוצאי שבת האחרון נפטר לבית עולמו הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק בהותירו אחריו משפחה מרוממת ותלמידים רבים, הגר"מ היה בן 87 בהסתלקותו.

להלן ידיעות על משפחתו וייחוסו למעלה בקודש, בייחוס זה יש להאריך הרבה עד אין קץ, נשתדל לקצר ולכתוב את הידיעות החשובות ביותר.

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל חתן הרה"ג ר' יחיאל בנדיקט זצ"ל מבני ברק, על חותנו וייחוסו, להלן.

בן מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב מבריסק, רבי מאיר היה אחד מתוך אחד עשר ילדיו של הגרי"ז, אשר שניים מהם עודם חיים עמנו לאוי"ט, הבן הגאון רבי יוסף דב זצ"ל נפטר בב' באדר תשמ"א, הבן הגאון רבי רפאל זצ"ל נפטר בשנת תשנ"ז, הבן רבי חיים זצ"ל נפטר בשנת תש"ס, הבת הרבנית ליפשא ע"ה אשת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל נפטרה בתשרי תשס"ט, מלבדם הבת פריידל נפטרה בצעירותה. הבת גוטל, הבן נפתלי צבי יהודה, והבן שמואל יעקב הי"ד נרצחו בשואה יחד עם אמם מרת הענדל הי"ד, בת רבי חיים אויערבאך, בן רבי משולם אויערבאך, בן הגאון רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל "אמרי בינה" נפטר בירושלים ה' אייר תרל"ח, בן הגאון רבי יצחק איצק אויערבאך בעל דברי חיים,

משפחת שיף מצעהלים - וינה, היחוס לפנים מאירות

עוסקים אנו ביחוסו של הרב וואזנר, וכעת נספר על יחוסו מצד אמו.

כאמור, אבי אמו של הרב וואזנר, היה רבי בן ציון שיף מוינה. תלמיד המהר"ם שיק, ותחילה נביא כאן סיפור מעניין אודותיו שנשתמר במכתב ששלח הגאון רבי יוסף פיש מרוזנברג בשנת תרל"ז אל המהר"ם שיק, ונשתמר המכתב המקורי בכתב ידו, אצל האספן הנודע רבי שאול הוטערר מאנטוורפן, ונדפס בשות מטה יוסף, במהדורה החדשה בני ברק תשסה, עמ' רכ, וכך הוא כותב בשלהי המכתב:

"אחרי אשר חתמתי שמי, ויקר אלי איש א' ירא וחרד לדבר ה' מאד ובר אוריין חשוב, ואמר: הנני שמח מאוד מאוד על כי מצאתיך כותב אגרת להגאב"ד דק"ק חוסט נ"י, זה שני ירחים [הייתי] בע"מ וויען ונקראתי מהקצין הרב ... מו"ה בנציון שיף נ"י לבוא אצלו בליל [שב"ק] לסעודת זכר, ונעניתי לו ראשי, והל[כתי ... ע]ם אחוזת מרעים, וכאשר ראינו סביב ל[החדר] ולא ראינו שום קינדבעט בריפף [שמירה ליולדת] ... [על מ]טתה של יולדת, כן תמהנו ושאלנו ... היתכן שמדקדק במצות כמוהו יניח ... כזה הנהוג בכל בתי ישראל ה ...נפלאות היא בענינו – והוא השיב ... [מ]יין רבי חוסטער רב האט גע[זאגט] ער האלט ניכטס דאפאן דארום ... ע"ז השבנו אם גם איש נ[אמן] ... מעם הוא, קשה להאמין על צ... שאל נא עתה את [הרב] נ"י בעצמו, אולי ייטיב עמנו לגלו[ת] ... [הטעם] בזה.

ועתה נמשיך ביחוסו, ותחילה נספר על יחוס אבותיו של רבי בנציון שיף, בתיקון טעות ממה שכתבנו בפעם הקודמת. וזה סדר היחוס, על פי כתבי רבי אברהם בנדיקט בספרו באר המועדים חלק ב', ועל פי ספר יחס משפחת שיף שנדפס בוינה תשי"א, ומקורות נוספים.

• רבי בנציון שיף, [ברנדר שיף] נולד בשנת תר"ד בעיר צעהלים, לאביו רבי יעקב יצחק שיף, ולאמו מרת טשארנא. כאמור, בבחרותו למד בישיבתו של המהר"ם שיק בחוסט, ונחשב לאחד מחביבי תלמידיו, והיה מספר עובדות רבות שראה אצל רבו. נשא לאשה את בתו של ר' שמואל ווייס ממיאווע, כאמור, אחר נישואיו קבע ר' בנציון את מושבו בוינה, ואף שימש כנשיא ק"ק שיפשהול בעיר, נפטר ביום כ"ו טבת תרע"ח, והובא לקבורה בעיר צעהלים, מקום מגורי אבותיו.
• אביו, רבי יצחק יעקב שיף, [איגנץ שיף] ממיסדי קהילת החרדים בוינה, ק"ק שיפשוהל, בה כיהן הגאון רבי זלמן שפיצר כאב"ד. נולד בשנת תקס"ב נשא לאה את מרת טשארנא בת חנה, היא נפטרה ביום י' אב תרכ"ד, אז נשא ר' י' יצחק אשה שניה בשם גיטל שלוס, היא האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת תרמ"ב. ר' יעקב יצחק חתום פרענומעראנטן מצעהלים על ספר עקידת יצחק, פרעשבורג תר"ט. נפטר ביום י"ד חשון תר"ל, והובא לקבורה בק"ק צעהלים. צאצאיו: היו לו 12 ילדים מאשתו הראשונה, ארבע בנות ושמונה בנים, ומהם ר' שמואל שיף זו' מרים קאהן, אבי ר' דוד שיף, אשר מצאצאיו יצאה משפחת שמידל ועוד. אחת מבנותיו של רבי יצחק יעקב, היתה דבורה אשת ר' יחיאל כץ קליין אשר מצאצאיו יצאה משפחת בנדיקט ועוד.
• אביו רבי בנימין שיף, נולד בשנת תקמ"ב בעיר שליינינג, ועבר עם אביו לצעהלים. בהיותו כבן שמונה עשרה, נשא לאשה את מרת מרים. נפטר ט"ו טבת תר"ט בצעהלים. היו להם תשעה ילדים, ומהם: שלמה הירש שיף נפטר תרמא, גבריאל שיף נפטר תרנה, אברהם נפטר צעיר תקצט, ור' יצחק יעקב הנ"ל.