היום מלאו שבעים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, מייסד ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. נכתוב את תולדותיו בקצרה, ונאריך ביחוסו ככל שניתן.
![]() |
| רבי ברוך בער עם תלמידי ישיבתו |
סבא שלי היה רב... לא תמיד ידוע בדיוק, מי היה הסבא? מתי הוא חי? ואיפה בדיוק הוא ממוקם בעץ המשפחה? בבלוג אפשר להיעזר בבניית אילן יוחסין, במהלך עבודת השורשים, או סתם מחקר גנאלוגי. המצטטים, ראוי להם שיזכירו את מקור הציטוט.
![]() |
| רבי ברוך בער עם תלמידי ישיבתו |
![]() |
| האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה |
מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים
מגילת יוחסין נכבדה ומפורטת אין במאמר שלפנינו, אבל יש כאן מחקר משפחתי.
רבי אליהו הינדס
פרטים נוספים על ר' מרדכי ומשפחתו, ישנם עמדי, ואפרסמם בעתיד.בשבוע הבא, אפרסם מאמר אודות משפחת הפתחי תשובה, משפחת רעייתו של ר' שלמה זלמן.
בעוסקנו בפטירתו של הגאון החסיד ר' משה לוריא, ראינו לנכון לכתוב גם על משפחת לידר, שכן השורשים של משפחת לוריא ומשפחת לידר מסתעפים זה בזה. הן רעייתו של ר' משה היתה ממשפחת לידר, והן אם אביו היתה ממשפחת לידר.
חותנו של ר' משה לוריא היה,
א] ר' מרדכי לידר מירושלים, רעייתו מרת שייטיל בת ר' יוסף רוטמן, [ממשפחת רוטמן המפורסמת, מלומזא – ירושלים, אני מתעתד לכתוב עליהם בהמשך, ומי שיש לו פרטים מוזמן לשלוח אלי].
ב] אביו, ר' שלמה זלמן לידר, נולד בסביבות שנת תר"ל בטבריה, למד בישיבת 'תורה אור' שעל ציון רבי מאיר בעל הנס. גיסו האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים אמר עליו, שמצאצאיו אין שום פסול, מפני שהיה ענוותן ושפל ברך אמיתי. דבק באדמור"י סלונים בכל נימי נפשו, וחתום כחבר באגודת "אורח לצדיק" של חסידי ה"דברי שמואל" מסלונים. נפטר י' חשוון תש"ח בטבריה. רעייתו מרת נחמה בת ר' ברוך דוד כהנא מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת. נפטרה צעירה בת חמישים שנה. צאצאיהם: רבי מרדכי לידר הנל. רבי נפתלי לידר מחסידי סלונים בטבריה. רבי לוי יצחק לידר. מרת חנה, אשת רבי משה יהושע ב"ר אפרים פישל זינגר.
ג] אביו, רבי מרדכי לידר מטבריה. נולד כנראה בעיר לידא, בשנת תר"ו, עלה לארץ עם אביו בהיותו ילד קטן, כאן בארץ נתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של האדמור בעל יסוד העבודה מסלונים, בהמשך אף נתמנה להיות מנהל וממונה על הכולל של חסידי רייסין בטבריה. בסוף ימיו עבר לגור בצפת בשל מחלת האסטמה בה חלה. שם נפטר י"ג' אב תר"ע. לאחר פטירתו קרא אחריו בעל בית אברהם את הפסוק 'ודובר שלום לכל זרעו'. צאצאיו:
ר' עזריאל זעליג לידר, אשתו יוכבד איידל בת הרה"ח ר' אברמצ'י מינצברג. ר' שלמה זלמן לידר, הנ"ל. הדסה אשת האדמו"ר ר' אברהם וינברג בעל הברכת אברהם מסלונים. מרת חנה רבקה אשת ר' צבי הירש לוריא, זקנו של ר' משה לוריא דנן. מרת נחמה, בזיווג ראשון היתה נשואה לר' שמואל הירש לטרוס\לטרויז, ונפטר צעיר ממחלה. בזיווג שני נשאה לר' יוסף חיים שיינברגר מירושלים (בזיוו"ר הוא היה חתן של ר' ישעיה אורנשטיין). שרה נפטרה בתרע"ז, ומקום קברה צמוד לסבא ר' שלמה זלמן. מרת צפרה אשת ר' חיים יוסף שלמה שניאורזון מחברון. מרת הענא פייגא אשת ר' אליהו יוסף ריבלין מחברון. עוד כתב בספר יסוד המעלה שאחת מבנותיו של ר' מרדכי היתה נשואה לר' אהרן לייב מיסקי נכדו של בעל יסוד העבודה, ונולדו להם שני ילדים ונפטר בגיל צעיר.
ד] אביו, החסיד ר' שלמה זלמן מלידא, נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, משנתקרב לחסידות שלא ברצון אביו, עבר לגור בלידא. היה חסידו של ר' מרדכי מלעכאוויטש, ובנו ר' נח, ואחריהם אצל ר' משה מקוברין, ובעל יסוד העבודה מסלונים. בשנת תרי"ב עלה לארה"ק, ונפטר בטבריה י"ז בטבת תרי"ט. רעייתו מרת שרה היתה אחותו של בעל ה'פתחי תשובה', ר' אברהם צבי הירש אייזנשטאט.
ה] אביו, ר' אליהו הינדס, ספרא ודיינא בוילנא, קרוב ליובל שנים, נפטר כ"ד תמוז תקפ"ט. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" מאת ישראל קלויזנר, הועתקה נוסח מצבתו וז"ל: פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי / ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו / הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה / ואליהו עלה בשער השמים
א] ר' רפאל משה לוריא, מראשי ישיבת שער השמים, וישיבת לפלגות ראובן. בעל מחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.
הארכנו עליו ביריעה הקודמת.
נפטר בכותל המערבי, לפני תפילת הנץ כותיקין, כמנהגו עשרות בשנים. ביום שני כ"ז כסלו תש"ע. רעייתו מרת נחמה לבית לידר, נפטרה לפני פחות משנה, בכ"ט שבט תשס"ט.
ב] אביו, הרה"ח ר' מרדכי יחיאל לוריא, נולד ונפטר בי"א טבת, נולד בשנת תרס"ט, ונפטר בשנת תשנ"א. עסק במלאכה לפרנסתו, וגידל דור ישרים מבורך, של תלמידי חכמים מובהקים, מרביצי תורה, וגדולי יראה וחסידות.
רעייתו מרת שרה שושנה בת ר' חיים לייב פרלמן, נולדה ונפטרה בתאריך י"ט אייר, נפטרה בשנת תשנ"ה.
ג] אביו, הרה"ח ר' צבי הירש לוריא, נולד בצפת בשנת תרל"ה לערך, נתייתם מאביו בצעירותו, ונתגדל ונתחנך אצל אחיו הגדולים עד היותו בן שיבסר שעבר לגור בטבריה, עם נישואיו לבת ר' מרדכי לידר מטבריה, דרכו אף התקשר לחסידות סלונים ולאדמוריה. היה מקושר לאדמו"ר בעל דברי שמואל מסלונים זי"ע, שכתב עליו "נהניתי שהולך ב"ה בדרך הישר ומתקרב לאנשי מעשה יישר חילו לאורייתא". גם עם בנו האדמו"ר בעל בית אברהם היה בהתקשרות חזקה, ומסופר שבעת ביקורו הראשון של הבית אברהם בארץ בשנת תרפ"ט התקשרותו התעצמה, והעיד עליו רבה של טבריה הגר"מ קליערס כהאי לישנא "בתחילה התבוננתי האם נשאר בטבריה רושם הקדושה לאחר שנסע מכאן הרבי חזרה לברנוביץ, אולם כשאני רואה את ר' הערשיל בעש"ק מיט א פלאמנדיקע פנים, בעת אמירת 'הודו', יודע אני כי הרושם אכן לא פג מאתנו".
ר' צבי הירש היה ממונה דכולל רומניה בטבריה, והיה שייך לרומניה מצד זקינו ר' משולם זושא שהגיע מבסרביה.
נפטר י"ג טבת תשי"ב, ונטמן בביה"ח הישן בטבריה, וזה נוסח מצבתו: "פ"נ איש חסיד ועניו, ר' צבי הירש בהרה"ח ר' אהרן יוסף לוריא ז"ל מגזע המהרש"ל, נ' י"ג טבת תשי"ב, ת.נ.צ.ב.ה."
אשתו, חנה רבקה לבית לידר, ילידת טבריה, נפטרה בטבריה בעשרה בטבת תשי"א, ושם נטמנה, וזהו נוסח מצבתה, "פ"נ הא' הצוה"ח – אשת חיל מגזע קדושים מ' חנה רבקה ע"ה בת ר' מרדכי ז"ל, נ' עשרה בטבת תשי"א ת נ צ ב " ה".
צאצאיהם, הם בני משפחת לוריא המורחבת דחסידי סלונים: 1) הרה"צ ר' אהרן יוסף לוריא, בעהמ"ח עבודת פנים. אשתו, חיה יוכבד חוה בת ר' אהרן שטרנגלז, מגזע קדושים וטהורים. ר' וולף קיצעס, והתבואות שור, ועוד. נפטר בליל שבת קודש כ"ז שבט תשכ"ט. 2) הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא, בעהמ"ח אבקות רוכלים ושערי לימוד. אשתו אסתר בת דודו ר' משולם זושא לוריא. נפטר אדר"ח תמוז תשל"ו. 3) מרת אסתר אשת בן דודה ר' יצחק דוד לידר. 4) מרת מרים אשת ר' יחזקאל משה שטרנברג. 5) ר' אברהם לוריא, אשתו מרים מגזע הבעש"ט והבאר מים חיים. 6) ר' שמואל שמעיה לוריא מירושלים, בזיווגו הראשון היה חתן ר' שלמה ישראל רמרז, חתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ובזיווגו השני, היה ר' שמעיה חתן דודו זקנו ר' יחיאל לוריא הנזכר להלן. 7) ר' מרדכי יחיאל לוריא הנ"ל. 8) עוד בת שנפטרה בקטנותה.
ד] אביו, ר' אהרון יוסף לוריא, נולד בסביבות שנת תק"צ, עלה לארץ עם אביו כשהיה ילד, ומסופר שלפני שעלו לארץ ישראל באו להיפרד מהס"ק מרוז'ין זי"ע, כשבאו להיכל קדשו ונתנו את הקוויטל נענה אז הריזינער ואמר "אהרן יאשע, איז אשיינער נאמען" (אהרן יוסף, זהו שם נאה).
רוב ימיו גר בקרתא קדישתא צפת, והיה מיקירי העיר. היה צדיק מצניע לכת, ומתמיד עצום. היה יכול להשאר ללמוד בביהמ"ד אחר ערבית בעמידה כשרגלו האחת על הספסל, ובבוקר מצאוהו באותו מצב. התפרנס ממקצוע הרוקחות, שהיה הרוקח היחידי בצפת. היה עמיתו ורעו של הרב שמואל העלר רבה של צפת, ר' שמואל היה לו ידיעה בעניני רפואה, ושמש כרופא הרושם תרופות לחולים, ור' אהרן יוסף היה הרוקח שמכין את התרופות על פי הוראות ר' שמואל. מספרים שהיה נוהג להשתטח כל לילה אחר חצות בביהכ"נ הארי בבכיות ותחנונים, וסיפר פעם הגה"צ ר' שמואל הלר זצ"ל רבה של צפת שפעם נזדמן לו להאזין באשמורת הבוקר, כשר' אהרן יוסף שפך שיחו בפינתו בביהכ"נ האריז"ל, וחשב ר' שמואל כי יש לו חולה בתוך ביתו ר"ל, ולשאלתו השיב כי תמצית כל תפילותיו היתה, שיעזרהו השי"ת ויוצאי חלציו כולם ילכו בדרך השם - תפילה שנתקבלה במרומים. נפטר בצפת ביום כ' טבת תרמ"ד, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להאריז"ל. מסופר שאחרי פטירתו אמר הרה"צ ר' שמואל הלר רבה של צפת "אם ר' אהרן יוסף אינו עוד בעולם הזה גם לי אין מה לעשות כאן" ואכן לאחר יומיים נסתלק אף הוא.
רעייתו מרת חיה נחמה לבית אטיק, נולדה בשנת תר"ב, ונפטרה ל' אדר א' תרע"ו.
ילדיהם: 1) מרת ויטיא רייזל אשת ר' אלעזר משה מרגליות מצפת. 2) ר' משולם זושא לוריא, אשתו שרה רבקה, היה מראשי חברת חסד ואמת בצוותא עם הגה"צ ר' אברהם יצחק הלר בנו של ר' שמואל הלר רב דצפת. ר' משולם זושא, היה חותנם של הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא הנ"ל, ושל הגה"ק ר' חנוך חיים הכהן ממונקאטש [בזיווגו השני]. 3) ר' משה לוריא. היה שוחט ורוקח במשמר הירדן. מצאצאיו בני משפחת פרומקין. 4) הרב שמואל לוריא, חתן הרה"צ ר' מענדיל מדעעש, ויצא לחו"ל למלאת מקום חותנו ברבנות באונגרין ולאחר מכן חזר לעיר מולדתו ונתמנה לרבה של צפת. ונכתב אודותיו בהרחבה בספר זכרון שמואל – תולדות מבני עליה דצפת, בני ברק תשנ"א. מצאצאיו נמנו משפחות לוריא מחסידויות ויזניץ ובעלז. 5) ר' צבי הירש לוריא הנ"ל.
ה] אביו, ר' משולם זושא לוריא, נולד בשנת תקס"ח לערך, היה רוקח, ונתפרסם כרופא מומחה, והיה מרפא חולים ללא שום תמורה. אירע פעם באחד מימי שישי לאחר חצות, שקראוהו לרפא גוי אחד, וכיוון שגדר קודש היה לו שלא לעסוק במלאכה בערב שבת אחר חצות, סירב ללכת לבית החולה. מפחד השלטונות נאלץ להמלט על נפשו מיד בצאת השבת, בדרכו נכנס לסבא קדישא מרוז'ין כדלעיל, ואל הרר"מ מפרימישלאן וקיים בהם הרה"צ הנ"ל מצוות לוי' ונסע עמהם ללוותם עד גבול המדינה(!). בניסים הגיע לרומניה עם משפחתו, ובהברחת הגבול בדרך תורכיה איבד בן רח"ל, ומשם עלה לארץ הקודש בסביבות שנת ת"ר, והתיישב בצפת. שם המשיך בצדקותו ובקדושתו, ונמנה בין המקובלים של צפת דאז. וגם כאן לא זנח ידו ממלאכת הרפואה, וכמובא לעיל.
למרות שהיה רופא במקצועו, ואף היה בקי בכתיבת הכתובות בכתב לטיני, שהיו באים אליו אנשי העיר כשרצו לשלוח מכתבים, למרות כן לא לקח מהם תשלום. וכשפעם הציעה לו אשתו שיקח רק כמה פרוטות עבור כל מכתב, שיהיה לה להוצאות שבת, חשב רגע קט וענה לה אני משאירם לבני שיהיה להם זכות אבות. ואכן, כשנפטר לא מצאו אצלו מעות אפילו לצורך תכריכים.
נפטר בצפת בער"ח חשוון תר"ך, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להרה"ק ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא.
ילדיו: 1) ר' אהרן יוסף לוריא הנ"ל. 2) ר' יחיאל לוריא, היה נשוי בזיווג ראשון, ולא יו לו ילדים שנים רבות. ומסופר שנסע הוא או רעייתו לצדיקי חו"ל, ונתברכו [מהדברי חיים, או מר"א מטשרנוביל] שליחיאל יהיו ילדים. ואכן, היא נפטרה, ונשא ר' יחיאל את אחותו של ר' מנדל וועג, ונולדו לו בן ובת לעת זקנה. הבן ר' זושא, חתן ר' משה בן ציון לוברבוים. והבת מרת מלכה רבקה ע"ה אשת ש"ב ר' שמעיה לוריא הנ"ל. 3) אשת ר' ברוך לייב, ולהם בן ר' משולם זישע ונפטר תשרי תרע"א ונטמן בטבריה.
ו] אביו, ר' יחיאל לוריא, היה חייט בעיירה נארינסק שבאוקראינה, מגזע מהרש"ל.
ר' יצחק דוד בידרמן.
בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.
אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.
שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:
הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.
בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.
ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.
השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?
ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.
על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.
לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.
אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.
על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.
ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.
ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].
בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:
א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.
ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.
ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.
וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.