‏הצגת רשומות עם תוויות לידר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לידר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 27 בנובמבר 2014

הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ


היום מלאו שבעים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, מייסד ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. נכתוב את תולדותיו בקצרה, ונאריך ביחוסו ככל שניתן.
רבי ברוך בער נולד בשנת תרכ"ד בפודליבצ'ה פרבר העיר סלוצק, [אומרים שנולד בליל כ' כסלו], לאביו רבי שמואל דוד ולאמו מרת אסתר לאה. בילדותו למד אצל המלמד הישיש בעיר ר' ישראל יונה'ס, שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק בילדותו. בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין, והחשיב עצמו כל הימים לתלמידו של רבי חיים סולובייציק. נשא תחילה לאשה את בתו של הגאון רבי נח רבינוביץ אב"ד טימקוביץ ושאדאווא בעהמ"ח שו"ת מי נח, אולם הזיווג לא עלה יפה. ונישא בשנית בשנת תרמ"ד למרת פייגה בת הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק.
רבי ברוך בער עם תלמידי ישיבתו
כאשר חמיו עבר לרבנות העיר קרמנצ'וג מילא את מקומו כרב העיר הלוסק, והוא עוד צעיר לימים. בשנת תרס"ד נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק שנוסדה בסלבודקא, על שמו של רבי יצחק אלחנן ספקטור. כשנפטר חמיו נקרא למלא את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג, ופתח שם ישיבה. ובשנת תרפ"א נמלטו מחמת הפוגרומים מהעיר, כמה שנים ישבו בווילנא, אך בתרפ"ו קבעו הרב והישיבה את מושבם בקמניץ. זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה העולמית, נמלט עם הישיבה לוילנא על פי הוראתו של רבי חיים עוזר.
ביום ה' כסליו חלה והלך לעולמו בוילנא. הוא נקבר שם, בבית הקברות הישן - זארצא, ואף שלא היה עוד מקום לקברו שם, מצאו איזו פינה סמוכה לשביל, ומפאת צוק העתים לא הקימו מצבה על קברו עד היום. לאחרונה הצליחו לגלות את מקום קברו, על פי מיקום הקבר סמוך לשביל, והקימו מצבה על קברו.
  
על יחוסו של רבי ברוך בער, לא ידוע כמעט מאומה, אך בכל אופן פטור בלא כלום אי אפשר, וצריך לכתוב את הידוע על יחוסו, בתוספת פרטים מתוך פנקס הח"ק דסלוצק.

יום רביעי, 15 ביוני 2011

יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם


אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 
האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.

יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

יחוסו של בעל הפתחי תשובה

מגילת יוחסין נכבדה ומפורטת אין במאמר שלפנינו, אבל יש כאן מחקר משפחתי.

במאמר הקודם כתבנו על החסיד רבי שלמה זלמן מלידא. במאמרנו נתמקד על משפחת רעייתו.
בזיווגו הראשון היה נשוי ר' שלמה זלמן, למרת רעליא אודותיה לא ידוע הרבה. אבל בזיווגו השני, נשא ר' שלמה זלמן את מרת שרה למשפחת אייזנשטאט. על פי המקובל במשפחה, כפי שמוסר הנכד, מיכל איבנסקי, במאמרים שפירסם לתולדותיו [בקובץ "ישראל", קובץ ספרותי-מדעי מוקדש למדינת ישראל, (ספר השנה של הסתדרות בני ארץ-ישראל באמריקה), ניו-יורק תש"י, וגם בקובץ מסות וזיכרונות שלו, בצדי דרכים, מאת מ, איבנסקי, ניו-יורק תשי"ב], מרת שרה היתה אחותו של הגאון הגדול רבי אברהם צבי הירש אייזנשטאט אב"ד אוטיאן בעל הפתחי תשובה. ובכן, צריכים אנו לעקוב אחר אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה, שזהו גם אילן היוחסין של משפחת לידר. ותחילה נדון על יחוסו מצד אביו.
ובכן, בעל הפתחי תשובה כתב הקדמה לחיבורו על השו"ע, וכך הוא חותם בסיום ההקדמה, יום ב' י"ב תמוז שנת אמת קנה לפ"ק [תקצ"ו], אברהם צבי הירש באאמ"ו הרב המופלא בתורה וביראה מהר"ר יעקב אייזענשטאט זצ"ל, נכד להגאון החסיד מהר"ם א"ש זצ"ל בעל פנים מאירות, ולהגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא. ומהר"ם א"ש הנ"ל הוא נכד להגאון מהר"ם כ"ץ ז"ל אביו של הגאון המפורסם בפסקיו בעל ש"ך ז"ל. זכותם יעמוד לי עד עולם.
ר' הירץ שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הוא ר' נפתלי הירץ הורוביץ ב"ר מרדכי, שנפטר בשנת תקי"ז. לעת עתה, אין אנו יודעים, כיצד היה הפתחי תשובה נכדו, והאם זה מצד אב או מצד אם. ולפיכך נניח לזה עתה.
נשוב ונפרט מעט מהידוע לנו על אביו של הפתחי תשובה - ר' יעקב, הזכרנו קודם את לשונו של בעל הפתחי תשובה בהקדמה, בה הוא מזכיר את אביו כרב מופלא בתורה וביראה. כותבי תולדותיו של הפתחי תשובה, מספרים כי אביו היה סוחר גדול, ולמדן גדול, והוא היה מעביר שיעור כל יום [ללא תמורה], בשלחן ערוך, והיה מראה את מקורו של כל דין, בגמרא ובפוסקים, והלומדים הגדולים היו משתוממים מבקיאותו וחריפותו. רעייתו מרת רחל, נפטרה בביאליסטוק, י"ב חשון תקצ"ו. מלבד בנם הגדול בעל הפתחי תשובה, ובתם מרת שרה הנ"ל, היתה להם עוד בת אחת, מרת טויבא פייגא, שאצלה השאיר ר' שלמה זלמן לידער, את משה גרונם בנו הצעיר, בעלותו ארצה.
לגבי יחוס אביו, שמוזכר שהיה נכד לבעל הפנים מאירות, לא נמצא מפורש בלשונו של הפתחי תשובה מהי שלשלת היחס המדוייקת. אך מצאתי לר' משה מרקוביץ, בספרו, 'שם הגדולים השלישי', בערכו של הפתחי תשובה (אות א' סימן רנט), כותב את סדר יחוסו וכך הוא כותב שם: "הרב מו"ה אברהם צבי הירש אייזענשטאט, הגאון המובהק והמפורסם בחיבוריו שהיה אבד"ק ברעסטאוויץ ובק"ק אוטיאן, נפטר בעיר קעניגסבערג בשנת תרכ"ח ג' אלול בן נ"ג שנה לימי חייו ... בן הרב הגדול מו"ה יעקב מעיר ביאלעסטאק בהרב מו"ה משה בהגביר מו"ה מיכאל אייזענשטאט מבריסק דליטא בהגאון מו"ה שלמה מבריסק בן הגאון מו"ה מיכאל אבד"ק קלעצק ובק"ק מיר, אחי הגאונים .... שהיו בני הגאון רשכבה"ג מו"ה מאיר שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שידלאווצי ובק"ק פרוסטיץ ובק"ק אייזענשטאט באונגרין בעל מחבר ספר פנים מאירות ועוד ספרים".
ובכן, נודעה לנו שלשלת יחוסו של הפתחי תשובה עד לפנים מאירות. ניסיתי למצוא את מקורו של ר' משה מרקוביץ ליחוס הפתחי תשובה, בדרך כלל דברים שהוא כותב, מצאתי בספרים אחרים, ואת זה לא מצאתי בשום מקור אחר. ואולי הוא קיבל את זה, מר' בנימין בנו של הפתחי תשובה, שאף כתב לו הסכמה לספרו. [אומנם, ראוי לציין, שבחלקו האחר של ספר שם הגדולים השלישי, שעדיין לא נדפס, כתוב סדר היחס בצורה מעט שונה, בערכו של ר' בנימין אייזנשטאט בנו של הפתחי תשובה כתוב שר' יעקב אייזנשטאט היה בנו של ר' משה א"ש בן ר' מיכאל א"ש אב"ד קלעצק בן ר' משה א"ש בן ר' מיכאל א"ש בן הפנים מאירות. ככל הנראה אחד משני הנוסחאות בטעות יסודם, השאלה איזו נוסחא נכונה ואיזו מוטעית. אני מעדיף את הנוסחא הנדפסת שהבאתי לעיל, ולא את הנוסחא האחרונה, שכן, לר' מיכאל א"ש השני (נינו של הפמ"א) ידוע שהיה בן בשם ר' משה יעקב שהיה אף הוא אב"ד קלעצק, ולא הגיוני לומר שאבי הפתחי תשובה, ששמו היה יעקב, היה בנו של ר' משה יעקב].
אומנם, יש עדיין כאלו שמפקפקים ביחוס זה, ומחפשים ראיות לדבר. ראיות אין לי, אבל מצאתי לנכון להזכיר כאן, עוד כמה ידיעות, הנוגעות ליחוס בעל הפתחי תשובה אל הפנים מאירות, אולי מצירוף כל הידיעות יתברר הענין.
  • בספר 'שירת משה', לרבי משה וילענזצ'יק, ורשא תרנ"ז, מזכיר בהקדמה את חותנו ר' אל[י]עזר משה הייליגמאן מניעשוויז, וכותב עליו שהוא נין ונכד לבעל הפנים מאירות, ושני בשני עם בעל הפתחי תשובה, ומאריך מאד בשבחו. ומביא גם מעט תורות ממנו. שם אבי חותנו - ר' קים קדיש העליגמאן. אם נדע כיצד הוא שני בשני עם הפתחי תשובה, אולי נדע כיצד הם צאצאים לפנים מאירות.
  • מקור נוסף, הוא בספר זיכרונותיו של ר' יהודה חיטריק, בפרק טו שם, מספר מפי חותנו ר' אהרן תומארקין [בן ר' בנימין בן ר' מאיר בן ר' אהרן חתן ר' בנימין קלעצקער שכנראה היה חתן ר' מיכאל אייזנשטאט בנו של הפנים מאירות], והוא כותב שחותנו של ר' בנימין קלעצקער, הלא הוא הרב דעיר קלעצק בן הפנים מאירות, הוא אבי המחבר דפתחי תשובה על יו"ד. זה כמובן בלתי אפשרי, מבחינת הזמנים, כך גם מעיר שם המו"ל. אך עוד הוא מביא שם סיפור נוסף, שפעם פגש את בנו של הפתחי תשובה [כנראה ר' בנימין א"ש אב"ד אוטיאן], ואמר לו שהם ידידים מצד קרבת משפחה, והרב א"ש התייחס אליו כאל קרוב. (וכאן מצא לו הכותב, מקום ללגלג על רבי בנימין, ואצטט רק את דברי הרב החבדי ר' אליעזר דון יחיא אב"ד לוצין, גיסו של ר' בנימין, וכך הוא כותב עליו בהסכמתו לספרו: "הגאון האמיתי ציס"ע כש"ת ר' בנימין אייזענשטאדט זצ"ל". ודי בזה).
  • מקור נוסף, הקושר את בעל הפתחי תשובה לעיר קלעצק, הינו בספר דור ישרים להרכבי, ניו יורק תרסג, ושם בעמוד 88, מוזכר הנכבד ויקר ומשכיל מו"ה יוסף הארקאווי, שנפטר צעיר כבן ארבעים שנה בשנת תרס"ב. זוגתו היתה מרת פינקל בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. וכה נכתב על רבי חיים אריה הכהן בהערה: הוא היה גביר מופלג, יליד קלעצק פלך מינסק, בן להרב המנוח מוה' צבי הירש אייזענשטאט הכהן ממשפחה רמה בישראל, מגזע הגאון בעל פתחי תשובה. על פי סדר השנים, ברור שלא היה מצאצאיו של הפתחי תשובה, אלא ממשפחתו הקרובה, ומכאן, שמשפחתו של הפתחי תשובה באה מהעיר קלעצק.
ועדיין לא מצאנו ראיות ברורות לאחת משתי הגירסאות שהביא ר' משה מרקוביץ בשם הגדולים השלישי.
ובאשר ליחוס רבי מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלעצק, בנו של הפנים מאירות, שהיה זקן זקינו של בעל הפתחי תשובה, מצד הוריו בעל הפנים מאירות ורעייתו, עוד נשוב ונכתוב עליהם, ועל הקירבה לרבי שבתי כהן בעל הש"ך. ומצד חותנו רבי יהודה לייב מירקס, הרי שכבר הארכנו כאן בבלוג בכמה וכמה מאמרים וחקרנו את כל העץ משפחה שלו, כאשר כתבנו על רבי שלמה זלמן מירקש בעל השלחן שלמה.
במאמר הבא נחקור ונברר את מוצא משפחת אמו של בעל הפתחי תשובה - חמותו של ר' שלמה זלמן לידער.

יום שישי, 24 בדצמבר 2010

משפחת החסיד רבי שלמה זלמן לידער מטבריה


 לפני כשנה, בעת שנפטר הגאון החסיד רבי משה לוריא זצ"ל, כתבנו על בית אבותיו, ובתוכם הזכרנו, את זקן זקינו, וחותנו זקינו, הלא הוא החסיד המפורסם, רבי שלמה זלמן לידר זכר צדיק לברכה. היום, יום שישי, י"ז בטבת, חל יומא דהילולא, של ר' שלמה זלמן, וראיתי לנכון, להזכיר כמה פרטים לתולדותיו.

נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, לאביו רבי אליהו הינדס. בשנת תקס"ז לערך, נמשך לחסידות, ועבר לגור בלידא (שבפלך ווילנא, כיום בבלרוס) על מנת שלא לצער את אביו, שנמנה בין הדיינים החתומים על החרמות בוילנא נגד החסידות והחסידים.
הסתופף שלש שנים בצל הסבא קדישא מלעכאוויטש, אשר הפליג בשבחו ובגודל שפלות רוחו ואמר "זלמן מאמין באמונה שלימה, שבכל הארץ אין יהודי גרוע יותר ממנו". מסופר שכשהסתפח אל החסידים אביו ישב עליו שבעה, ועוד מסופר שפעם אמר לו רבו הרה"ק ר' נח מלעכאוויטש ליסוע הביתה להוריו, בתחילה היסס, הרי אינם מכירים בו ולא רוצים לדבר עימו, אך הרבה אמר ליסוע ואין ברירה. בתחילה רק אמו דברה אתו, ואביו לא היה מוכן להתייחס אליו וכך ישב בביתו מספר ימים עד שבאה אמו לאביו ואמרה לו: ראה, אין החסידות כל כך גרועה, הוא קם באמצע הלילה, לומד וכו' כיוון ששמע זאת אביו הלך ונתן לו שלום עליכם ולמחרת נפטר האבא. היה זה בשנת תקפ"ט.
צאצאיו של ר' שלמה זלמן מספרים שבירך את בניו וילדיו שלא יקחום לעבודת הצבא, ואכן כל בניו ונכדיו לא נלקחו לצבא, ויהי לאות!
מחבריו בני היכלא דלעכאוויטש וקוברין שעלו לפניו לארץ ישראל, שמע שאפשר להתפלל בארץ ישראל יותר בכוונה, אם כן, כיצד זה ישאר בחוץ לארץ... בשנת תרי"ז, לאחר פטירת אשתו בעת לידתה, (במקורות אחרים כתבו שעלה לארץ בשנת תרי"א או תרי"ב, אבל משני מקורות נודע לנו שרק בשנת תרי"ז עלה לארץ ישראל, ממפקדי מונטיפיורי בטבריה, וממפקדי הרשויות בלידא), השאיר את בנו התינוק – משה גרונם - אצל אחות אשתו, ועלה לארץ ישראל עם בנו ובתו הצעירים. באותה עת כבר הגיע ר' שלמה זלמן לגיל שיבה, כבר בן שבעים וחמש שנים היה, ובכל אופן לא נרתע מקשיי הדרך ועלה לארץ ישראל. סיפר הגה"צ ר' שמואל אהרן לידר בספר "בית דלי" שאחרי עלותו היה מרקד בחוצות קריה יחד עם עמיתו ר' הלל מזליוואנקא מרוב שמחה שזכו לעלות ארצה. בארץ ישראל נתקרא בפי כל, ר' זלמן לידער, על שם עיר מוצאו - לידא, הוא אבי משפחת לידר בארץ ישראל.
זמן קצר לאחר עלותו ארצה, נפטר ר' שלמה זלמן ביום י"ז טבת תרי"ט, ונקבר בבית החיים הישן טבריה, מקום מנוחתם של תלמידי הבעש"ט, וזהו נוסח מצבתו שם, 
"פ"נ הר.. שלמה זלמן בה"ר אליהו מלידא נ' י"ז טבת תרי"ט תנצבה".



בזיווגו הראשון נשא ר' שלמה זלמן אישה בשם רעלא (רליה) ונולדו לו ממנה מספר ילדים,
  • ר' מאיר איבנסקי נולד בשנת תק"פ ומושבו בלידא, 'מופלג בתורה ואיש אמיד במצבו'. היו לו שתי נשים, השניה היתה מרת טאובה מירה בת יענקל. צאצאיו מזיווגו הראשון: מרת אידה רסיה ילידית תקצ"ח. מרת פסיה ילידת תר"ג. מרת הינדא דובא נולדה בשנת תר"ה, היתה אשת הגאון רבי אליהו קלמן קופלמן אב"ד טשענסטחוב ובעהמ"ח ברית אליהו, נצר מגזע היחס ממשפחת בית הרב דוואלאזין. נפטר תר"מ, צאצאיו, חלקם נספו בשואה, וחלקם היגרו לאמריקה, וכיום אף הם שבים ועולים לארץ ישראל, ועוד נרחיב בתולדותיו בהזדמנות אחרת אי"ה. מרת מרים עלקא נולדה בשנת תרי"ד.
  • יוסף איבנסקי, נולד בשנת תקפ"ב ואף הוא מושבו בלידא, זוגתו מרת מלכה. בנו יעקב איבנסקי.
  • החסיד ר' אליהו יונה איבנסקי, נולד בשנת תקפ"ח, היה מחסידי קוידינוב, ובסוף ימיו היה גר בקניגסברג, ועסק במסחר. בנו ר' זלמן, התגורר בעיר סטופצ'י. מסופר, כי כאשר הגיע לעתים ר' מרדכי לבקר את בני משפחתו העשירים בעיר סטופצי, לבשה העיר חג, כי מאוד היה נערץ בעיני אנשי העיר, וחיבה יתירה היתה נודעת לו מהם.

אשתו השניה של ר' שלמה זלמן, מרת שרה לבית אייזנשטט, היתה אחותו של ה"פתחי תשובה", היא נפטרה בלידא בעת לידתה את בנה משה גרונם, בשנת תרט"ז לערך, ושם נקברה. אודות משפחתה, ארחיב במאמר הבא אי"ה.

ילדיהם:
  • החסיד רבי מרדכי לידר מטבריה, הארכנו לתולדותיו בעבר.
  •  באשה (בתיה), על שם אם אביה. עלתה עם ר' שלמה זלמן לארץ ישראל, ולא ידוע לי מה עלה בגורלה, ואם נותרו ממנה צאצאים.
  • ר' משה גרונם איבנסקי מלידא, זוגתו מרת קענדע לבית שטראשון מוילנא, ר' משה גרונם, בערוב ימיו שב אל מקורותיו ונסע אל אדמורי קוידינוב. הוא נפטר בשנת תרע"ו בימי המלחמה העולמית, בשובו מקארלסבאד, והובא למנוחות בלידא. צאצאיו: מרת שרה רבקה אשת ___ הרכבי נפטרה צעירה והותירה 4 ילדים. ר' שלמה זלמן (לייב) איבנסקי רעייתו מרת פייגל ממשפחת ויינשטיין בסלונים. ר' זלמן היה ראש הקהל בסלונים, ונהרגו על ידי הנאצים, הי"ד. ר' יוסף איבנסקי, נהרג על ידי הבולשביקים, רעייתו מרת סוניה בת ר' קלמן גרשון זילברט, חתנו של הגאון רבי זאב וואלף אברך אב"ד מאז'ייק בעהמ"ח רביד הזהב. ר' מיכל איבנסקי שהנציח את זכר המשפחה בכמה ספרים. מרת רייזל. מרת מינה אשת שמואל זף. ומרת רניה.

 רבי אליהו הינדס
אביו של ר' שלמה זלמן, היה הגאון ר' אליהו הינדס, היה סו"ד (ספרא ודיינא) בוילנא במשך קרוב ליובל שנים, שכן כבר בשנת תקמ"א חתם בתור דיין באחד מבתי הדין בוילנא, על כתב החרם נגד החסידות שעליו חתם גם הגאון מוילנא, (ומסופר שבעקבות כך עזב בנו ר' שלמה זלמן את העיר ועבר ללידא). וכה נכתב על ר' אליהו בספר "קריה נאמנה" לתולדות חכמי ורבני וילנא, "הרב המאור הגדול המפורסם הישיש מוהר"ר אליהו בהרבני מוהר"ר מרדכי... נודע בתורתו ובחסידותו לכל באי שער עירנו. מת זקן ושבע ימים ביום כ"ד תמוז שנת תקפ"ט לפ"ק". גם נזכר בספר שם הגדולים השלישי (בכתב יד) והעתיק שם את הלשון מקריה נאמנה, ואילו בספר נחלת אבות שכתב ר' לוי אובצ'ינסקי מוילנא כותב, "הרב הזה היה מגדולי דייני וילנא, ובסוף ימיו היה ספרא ודיינא", בוילנא, הדיין הראשון כונה ראב"ד הדיין השני נקרא סו"ד, והשלישי נקרא מגיד, א"כ בסוף ימיו עלה ר' אליהו הינדס מדיין רגיל לדיין שני. חתימתו של ר' אליהו מופיעה כמה פעמים בתור דיין בבית הדין בוילנא, גם בהסכמות על ספרים, יחד עם שאר בי דינא דקהל וילנא, על מספר ספרים ובהם, "דרך המלך" לר' יחיאל מיכל מקאלוואריע, שקלאב תקנ"ח. ספר משלי עם פי' "שבט מיהודה", בסיוון תקס"ג. "תולדות אדם", דיהרנפורט תקס"א, מופיעה הסכמה שנכתבה באלול תקנ"ח. יש בין בני המשפחה שמסופר אצלם שאף למד חברותא עם הגר"א.
על פי רשומות המפקד שנערך בוילנא בשנת תקמ"ד, שם אשתו היה בתיה, והיו להם ילדים נוספים, בן בשם מיכל, ובת בשם שיינה.
ר' אליהו נפטר זקן ושבע ימים ביום כ"ד תמוז תקפ"ט, ונטמן בבית הקברות בוילנא, שם עמדה מצבתו עד לעקירת בית העלמין בידי השלטונות שם. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" הועתק נוסח מצבתו וז"ל:
פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי
ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו
הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה
ואליהו עלה בשער השמים


אביו של ר' אליהו הינדס, היה ר' מרדכי ב"ר יעקב ישראל. ר' מרדכי, היה מדייני וילנא, "עוסק במצוות ביראה בתורה אור", ובא חתום בקהל דיינים בפנקס היסו"ד (כינוי של ר' יהודה ספרא ודיינא שהיה ראש אבות בתי הדין בוילנא) החל מיום ב' כ"ה שבט תק"י. ר' מרדכי היה חתן ר' צבי הירש פרעגער מוילנא.
כתב בספר עיר וילנא שר' מרדכי היה קרובו של ר' יצחק מוואלאזין אבי הגאונים ר' חיים ור' זעלמעלע מוואלאזין, אך לא ידוע כיצד היו קרובים.
ר' מרדכי נפטר כ"ב תמוז תקל"ט. ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות:
.           .           שקי לי המר
.           תרד עיני דמעה במר
לאשר באה בפח כצפור היער
זה האיש מרדכי היושב בשער
אדוני אבי מורי   .           .           .
החסיד העניו והצדיק הראש
החכם מוהר"ר מרדכי
במוהר"ר יעקב ישראל


פרטים נוספים על ר' מרדכי ומשפחתו, ישנם עמדי, ואפרסמם בעתיד.
בשבוע הבא, אפרסם מאמר אודות משפחת הפתחי תשובה, משפחת רעייתו של ר' שלמה זלמן.

יום שלישי, 5 בינואר 2010

משפחת לידר מטבריה

בעוסקנו בפטירתו של הגאון החסיד ר' משה לוריא, ראינו לנכון לכתוב גם על משפחת לידר, שכן השורשים של משפחת לוריא ומשפחת לידר מסתעפים זה בזה. הן רעייתו של ר' משה היתה ממשפחת לידר, והן אם אביו היתה ממשפחת לידר.


חותנו של ר' משה לוריא היה,

א] ר' מרדכי לידר מירושלים, רעייתו מרת שייטיל בת ר' יוסף רוטמן, [ממשפחת רוטמן המפורסמת, מלומזא – ירושלים, אני מתעתד לכתוב עליהם בהמשך, ומי שיש לו פרטים מוזמן לשלוח אלי].


ב] אביו, ר' שלמה זלמן לידר, נולד בסביבות שנת תר"ל בטבריה, למד בישיבת 'תורה אור' שעל ציון רבי מאיר בעל הנס. גיסו האדמו"ר ה"ברכת אברהם" מסלונים אמר עליו, שמצאצאיו אין שום פסול, מפני שהיה ענוותן ושפל ברך אמיתי. דבק באדמור"י סלונים בכל נימי נפשו, וחתום כחבר באגודת "אורח לצדיק" של חסידי ה"דברי שמואל" מסלונים. נפטר י' חשוון תש"ח בטבריה. רעייתו מרת נחמה בת ר' ברוך דוד כהנא מחשובי חסידי צאנז שעלו לצפת. נפטרה צעירה בת חמישים שנה. צאצאיהם: רבי מרדכי לידר הנל. רבי נפתלי לידר מחסידי סלונים בטבריה. רבי לוי יצחק לידר. מרת חנה, אשת רבי משה יהושע ב"ר אפרים פישל זינגר.


ג] אביו, רבי מרדכי לידר מטבריה. נולד כנראה בעיר לידא, בשנת תר"ו, עלה לארץ עם אביו בהיותו ילד קטן, כאן בארץ נתייתם מאביו, וגדל בקרב חסידי סלונים. משגדל נשא את בת אחותו של האדמור בעל יסוד העבודה מסלונים, בהמשך אף נתמנה להיות מנהל וממונה על הכולל של חסידי רייסין בטבריה. בסוף ימיו עבר לגור בצפת בשל מחלת האסטמה בה חלה. שם נפטר י"ג' אב תר"ע. לאחר פטירתו קרא אחריו בעל בית אברהם את הפסוק 'ודובר שלום לכל זרעו'. צאצאיו:

ר' עזריאל זעליג לידר, אשתו יוכבד איידל בת הרה"ח ר' אברמצ'י מינצברג. ר' שלמה זלמן לידר, הנ"ל. הדסה אשת האדמו"ר ר' אברהם וינברג בעל הברכת אברהם מסלונים. מרת חנה רבקה אשת ר' צבי הירש לוריא, זקנו של ר' משה לוריא דנן. מרת נחמה, בזיווג ראשון היתה נשואה לר' שמואל הירש לטרוס\לטרויז, ונפטר צעיר ממחלה. בזיווג שני נשאה לר' יוסף חיים שיינברגר מירושלים (בזיוו"ר הוא היה חתן של ר' ישעיה אורנשטיין). שרה נפטרה בתרע"ז, ומקום קברה צמוד לסבא ר' שלמה זלמן. מרת צפרה אשת ר' חיים יוסף שלמה שניאורזון מחברון. מרת הענא פייגא אשת ר' אליהו יוסף ריבלין מחברון. עוד כתב בספר יסוד המעלה שאחת מבנותיו של ר' מרדכי היתה נשואה לר' אהרן לייב מיסקי נכדו של בעל יסוד העבודה, ונולדו להם שני ילדים ונפטר בגיל צעיר.


ד] אביו, החסיד ר' שלמה זלמן מלידא, נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, משנתקרב לחסידות שלא ברצון אביו, עבר לגור בלידא. היה חסידו של ר' מרדכי מלעכאוויטש, ובנו ר' נח, ואחריהם אצל ר' משה מקוברין, ובעל יסוד העבודה מסלונים. בשנת תרי"ב עלה לארה"ק, ונפטר בטבריה י"ז בטבת תרי"ט. רעייתו מרת שרה היתה אחותו של בעל ה'פתחי תשובה', ר' אברהם צבי הירש אייזנשטאט.


ה] אביו, ר' אליהו הינדס, ספרא ודיינא בוילנא, קרוב ליובל שנים, נפטר כ"ד תמוז תקפ"ט. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" מאת ישראל קלויזנר, הועתקה נוסח מצבתו וז"ל: פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי / ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו / הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה / ואליהו עלה בשער השמים



בעוד כחצי שנה, ימלאו מאה שנים לפטירתו של רבי מרדכי לידר מטבריה, צאצאיו מתכוננים לציין אירוע זה בכמה אופנים,
החפץ להיות שותף לענין זה, יכול לפנות אליי כאן או במייל (המופיע בפרופיל, למעלה בצד ימין).

יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

משפחת לוריא מצפת וטבריה

במאמרנו זה, נסקור את תולדות משפחת לוריא מצפת, ללא קשר לאר"י הקדוש. [המשפחה עלתה לארץ בשנת ת"ר לערך - 1840 למניינם], בעקבות פטירתו של אחד מבניה, הגאון החסיד רבי משה לוריא זכר צדיק לברכה.

א] ר' רפאל משה לוריא, מראשי ישיבת שער השמים, וישיבת לפלגות ראובן. בעל מחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.

הארכנו עליו ביריעה הקודמת.

נפטר בכותל המערבי, לפני תפילת הנץ כותיקין, כמנהגו עשרות בשנים. ביום שני כ"ז כסלו תש"ע. רעייתו מרת נחמה לבית לידר, נפטרה לפני פחות משנה, בכ"ט שבט תשס"ט.

ב] אביו, הרה"ח ר' מרדכי יחיאל לוריא, נולד ונפטר בי"א טבת, נולד בשנת תרס"ט, ונפטר בשנת תשנ"א. עסק במלאכה לפרנסתו, וגידל דור ישרים מבורך, של תלמידי חכמים מובהקים, מרביצי תורה, וגדולי יראה וחסידות.

רעייתו מרת שרה שושנה בת ר' חיים לייב פרלמן, נולדה ונפטרה בתאריך י"ט אייר, נפטרה בשנת תשנ"ה.

ג] אביו, הרה"ח ר' צבי הירש לוריא, נולד בצפת בשנת תרל"ה לערך, נתייתם מאביו בצעירותו, ונתגדל ונתחנך אצל אחיו הגדולים עד היותו בן שיבסר שעבר לגור בטבריה, עם נישואיו לבת ר' מרדכי לידר מטבריה, דרכו אף התקשר לחסידות סלונים ולאדמוריה. היה מקושר לאדמו"ר בעל דברי שמואל מסלונים זי"ע, שכתב עליו "נהניתי שהולך ב"ה בדרך הישר ומתקרב לאנשי מעשה יישר חילו לאורייתא". גם עם בנו האדמו"ר בעל בית אברהם היה בהתקשרות חזקה, ומסופר שבעת ביקורו הראשון של הבית אברהם בארץ בשנת תרפ"ט התקשרותו התעצמה, והעיד עליו רבה של טבריה הגר"מ קליערס כהאי לישנא "בתחילה התבוננתי האם נשאר בטבריה רושם הקדושה לאחר שנסע מכאן הרבי חזרה לברנוביץ, אולם כשאני רואה את ר' הערשיל בעש"ק מיט א פלאמנדיקע פנים, בעת אמירת 'הודו', יודע אני כי הרושם אכן לא פג מאתנו".

ר' צבי הירש היה ממונה דכולל רומניה בטבריה, והיה שייך לרומניה מצד זקינו ר' משולם זושא שהגיע מבסרביה.

נפטר י"ג טבת תשי"ב, ונטמן בביה"ח הישן בטבריה, וזה נוסח מצבתו: "פ"נ איש חסיד ועניו, ר' צבי הירש בהרה"ח ר' אהרן יוסף לוריא ז"ל מגזע המהרש"ל, נ' י"ג טבת תשי"ב, ת.נ.צ.ב.ה."

אשתו, חנה רבקה לבית לידר, ילידת טבריה, נפטרה בטבריה בעשרה בטבת תשי"א, ושם נטמנה, וזהו נוסח מצבתה, "פ"נ הא' הצוה"ח – אשת חיל מגזע קדושים מ' חנה רבקה ע"ה בת ר' מרדכי ז"ל, נ' עשרה בטבת תשי"א ת נ צ ב " ה".

צאצאיהם, הם בני משפחת לוריא המורחבת דחסידי סלונים: 1) הרה"צ ר' אהרן יוסף לוריא, בעהמ"ח עבודת פנים. אשתו, חיה יוכבד חוה בת ר' אהרן שטרנגלז, מגזע קדושים וטהורים. ר' וולף קיצעס, והתבואות שור, ועוד. נפטר בליל שבת קודש כ"ז שבט תשכ"ט. 2) הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא, בעהמ"ח אבקות רוכלים ושערי לימוד. אשתו אסתר בת דודו ר' משולם זושא לוריא. נפטר אדר"ח תמוז תשל"ו. 3) מרת אסתר אשת בן דודה ר' יצחק דוד לידר. 4) מרת מרים אשת ר' יחזקאל משה שטרנברג. 5) ר' אברהם לוריא, אשתו מרים מגזע הבעש"ט והבאר מים חיים. 6) ר' שמואל שמעיה לוריא מירושלים, בזיווגו הראשון היה חתן ר' שלמה ישראל רמרז, חתנו של ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו. ובזיווגו השני, היה ר' שמעיה חתן דודו זקנו ר' יחיאל לוריא הנזכר להלן. 7) ר' מרדכי יחיאל לוריא הנ"ל. 8) עוד בת שנפטרה בקטנותה.

ד] אביו, ר' אהרון יוסף לוריא, נולד בסביבות שנת תק"צ, עלה לארץ עם אביו כשהיה ילד, ומסופר שלפני שעלו לארץ ישראל באו להיפרד מהס"ק מרוז'ין זי"ע, כשבאו להיכל קדשו ונתנו את הקוויטל נענה אז הריזינער ואמר "אהרן יאשע, איז אשיינער נאמען" (אהרן יוסף, זהו שם נאה).

רוב ימיו גר בקרתא קדישתא צפת, והיה מיקירי העיר. היה צדיק מצניע לכת, ומתמיד עצום. היה יכול להשאר ללמוד בביהמ"ד אחר ערבית בעמידה כשרגלו האחת על הספסל, ובבוקר מצאוהו באותו מצב. התפרנס ממקצוע הרוקחות, שהיה הרוקח היחידי בצפת. היה עמיתו ורעו של הרב שמואל העלר רבה של צפת, ר' שמואל היה לו ידיעה בעניני רפואה, ושמש כרופא הרושם תרופות לחולים, ור' אהרן יוסף היה הרוקח שמכין את התרופות על פי הוראות ר' שמואל. מספרים שהיה נוהג להשתטח כל לילה אחר חצות בביהכ"נ הארי בבכיות ותחנונים, וסיפר פעם הגה"צ ר' שמואל הלר זצ"ל רבה של צפת שפעם נזדמן לו להאזין באשמורת הבוקר, כשר' אהרן יוסף שפך שיחו בפינתו בביהכ"נ האריז"ל, וחשב ר' שמואל כי יש לו חולה בתוך ביתו ר"ל, ולשאלתו השיב כי תמצית כל תפילותיו היתה, שיעזרהו השי"ת ויוצאי חלציו כולם ילכו בדרך השם - תפילה שנתקבלה במרומים. נפטר בצפת ביום כ' טבת תרמ"ד, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להאריז"ל. מסופר שאחרי פטירתו אמר הרה"צ ר' שמואל הלר רבה של צפת "אם ר' אהרן יוסף אינו עוד בעולם הזה גם לי אין מה לעשות כאן" ואכן לאחר יומיים נסתלק אף הוא.

רעייתו מרת חיה נחמה לבית אטיק, נולדה בשנת תר"ב, ונפטרה ל' אדר א' תרע"ו.

ילדיהם: 1) מרת ויטיא רייזל אשת ר' אלעזר משה מרגליות מצפת. 2) ר' משולם זושא לוריא, אשתו שרה רבקה, היה מראשי חברת חסד ואמת בצוותא עם הגה"צ ר' אברהם יצחק הלר בנו של ר' שמואל הלר רב דצפת. ר' משולם זושא, היה חותנם של הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא הנ"ל, ושל הגה"ק ר' חנוך חיים הכהן ממונקאטש [בזיווגו השני]. 3) ר' משה לוריא. היה שוחט ורוקח במשמר הירדן. מצאצאיו בני משפחת פרומקין. 4) הרב שמואל לוריא, חתן הרה"צ ר' מענדיל מדעעש, ויצא לחו"ל למלאת מקום חותנו ברבנות באונגרין ולאחר מכן חזר לעיר מולדתו ונתמנה לרבה של צפת. ונכתב אודותיו בהרחבה בספר זכרון שמואל – תולדות מבני עליה דצפת, בני ברק תשנ"א. מצאצאיו נמנו משפחות לוריא מחסידויות ויזניץ ובעלז. 5) ר' צבי הירש לוריא הנ"ל.

ה] אביו, ר' משולם זושא לוריא, נולד בשנת תקס"ח לערך, היה רוקח, ונתפרסם כרופא מומחה, והיה מרפא חולים ללא שום תמורה. אירע פעם באחד מימי שישי לאחר חצות, שקראוהו לרפא גוי אחד, וכיוון שגדר קודש היה לו שלא לעסוק במלאכה בערב שבת אחר חצות, סירב ללכת לבית החולה. מפחד השלטונות נאלץ להמלט על נפשו מיד בצאת השבת, בדרכו נכנס לסבא קדישא מרוז'ין כדלעיל, ואל הרר"מ מפרימישלאן וקיים בהם הרה"צ הנ"ל מצוות לוי' ונסע עמהם ללוותם עד גבול המדינה(!). בניסים הגיע לרומניה עם משפחתו, ובהברחת הגבול בדרך תורכיה איבד בן רח"ל, ומשם עלה לארץ הקודש בסביבות שנת ת"ר, והתיישב בצפת. שם המשיך בצדקותו ובקדושתו, ונמנה בין המקובלים של צפת דאז. וגם כאן לא זנח ידו ממלאכת הרפואה, וכמובא לעיל.

למרות שהיה רופא במקצועו, ואף היה בקי בכתיבת הכתובות בכתב לטיני, שהיו באים אליו אנשי העיר כשרצו לשלוח מכתבים, למרות כן לא לקח מהם תשלום. וכשפעם הציעה לו אשתו שיקח רק כמה פרוטות עבור כל מכתב, שיהיה לה להוצאות שבת, חשב רגע קט וענה לה אני משאירם לבני שיהיה להם זכות אבות. ואכן, כשנפטר לא מצאו אצלו מעות אפילו לצורך תכריכים.

נפטר בצפת בער"ח חשוון תר"ך, ונטמן בביה"ח בצפת בקרבת מקום להרה"ק ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא.

ילדיו: 1) ר' אהרן יוסף לוריא הנ"ל. 2) ר' יחיאל לוריא, היה נשוי בזיווג ראשון, ולא יו לו ילדים שנים רבות. ומסופר שנסע הוא או רעייתו לצדיקי חו"ל, ונתברכו [מהדברי חיים, או מר"א מטשרנוביל] שליחיאל יהיו ילדים. ואכן, היא נפטרה, ונשא ר' יחיאל את אחותו של ר' מנדל וועג, ונולדו לו בן ובת לעת זקנה. הבן ר' זושא, חתן ר' משה בן ציון לוברבוים. והבת מרת מלכה רבקה ע"ה אשת ש"ב ר' שמעיה לוריא הנ"ל. 3) אשת ר' ברוך לייב, ולהם בן ר' משולם זישע ונפטר תשרי תרע"א ונטמן בטבריה.

ו] אביו, ר' יחיאל לוריא, היה חייט בעיירה נארינסק שבאוקראינה, מגזע מהרש"ל.

אודות מוצא המשפחה נרחיב במאמר הבא אי"ה.

יום שני, 14 בדצמבר 2009

הרב משה לוריא, ברוך דיין האמת

בירושלים נפטר הבוקר, הרב משה לוריא, מראשי ישיבת שער השמים, בעל מחבר ספרים רבים, סדרת הספרים אבני שוהם, ואסיפת שיעורים, על מסכתות הש"ס, בתורת הנגלה. וסדרת הספרים, בית גנזי, בתורת הנסתר. ועוד ספרים.
הרב לוריא נולד בטבריה, בשנת תרצ"ו, לאביו הרה"ח ר' מרדכי יחיאל לוריא, ונקרא על שם דודו הגדול ר' משה קליערס אב"ד טבריה, למד בישיבות אור תורה בטבריה, ובית אברהם דחסידי סלונים בירושלים.
משנשא, לבת ש"ב ר' מרדכי לידר, קבע מושבו בירושלים.
היה מלומדי ישיבת המקובלים, שער השמים, שנים רבות. עד שנתמנה לאחד מראשיה.
היה גם ראש ישיבת לפלגות ראובן בירושלים, שנים רבות.
ר' משה היה מקושר לדודו הגה"ח ר' יצחק מתתיהו לוריא, ולאחר פטירתו ערך והוציא לאור את חלק ג' מספרו שערי לימוד.
היה מראשי ופארי עדת חסידי סלונים בירושלים, ומקורב ביותר לכ"ק האדמור מסלונים שליט"א.

הבוקר, נפטר בכותל המערבי, לפני תפילת הנץ כותיקין, כמנהגו עשרות בשנים.

ת.נ.צ.ב.ה.

אך בשבוע שעבר נפטר גיסו ר' יצחק אייזיק לידר, עם רעייתו, ביום אחד.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

חותנו של הרב יצחק דוד בידרמן

ר' יצחק דוד בידרמן.

בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.

אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.


שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:

הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.

בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.


ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.


השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?

ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.

לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.


אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.


על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.

ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.

ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].


בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:

א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.

ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.

ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.



וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.


תודתי נתונה לר' ח.י.ח. מצאצאי משפחת מינצברג, על עזרתו הרבה בהכנת מאמר זה.