‏הצגת רשומות עם תוויות אדלר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אדלר. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 18 ביולי 2014

הגאון רבי חיים נאה



היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.
רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.
בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.
רבי חיים נאה לעת זקנה
בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.
רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.
זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

  • בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
  • רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
  • הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
  • מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
  • מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
  • מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
  • מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

יום שלישי, 27 במאי 2014

הגאון רבי יוסף אשר פולק הי"ד

היום מלאו שבעים שנה לעלותו על המוקד של הגאון רבי יוסף אשר פאללאק אב"ד ווערפעלעט.
רבי יוסף אשר נולד בשנת תרנ"ח, בהיותו כבן עשר שנים נסע ללמוד בישיבת דודו הגאון רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש, ומשם נסע לצעהלים ללמוד בישיבתו של הגאון רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, ומשם המשיך אל הישיבה הרמה בפרשבורג ללמוד מפי רבי עקיבא סופר. נסמך להוראה מרבי עקיבא סופר הנ"ל ומהגאון רבי מרדכי וינקלר בעל לבושי מרדכי ממאד.
בשנת תרע"ז נשא לאשה את קראסל בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא טשאטה בעל שו"ת מי יהודה. מיד לאחר נישואיו החל למסור שיעורים לבחורי הישיבה ולבעלי בתים. וכשנה לאחר מכן נפטרה אשתו בעת לידתה.
רבי יוסף אשר פולק הי"ד
בשנת תר"פ נשא לאשה את מרת סלאווה בתו של רבי משה טננבוים אב"ד ווערפעלעט אלמנתו של הגאון רבי שלום דוב פישל אב"ד שם שנפטר בגיל צעיר, ואחרי כשנתיים נבחר למלא את מקומו גם ברבנות בווערפעלעט. כאן, הקים רבי יוסף אשר ישיבה גדולה, ותלמידיו הרבים היו כרוכים אחריו כבנים אחרי אביהם, הם אשר הוציאו לאור את ספרו שארית יוסף אשר, ירושלים תשלד, ובמיוחד זכור לטוב תלמידו רבי שרגא נוימן ע"ה יושב ראש ועד הפועל איגוד תלמידי ווערפעלעט שעסק רבות בזכרון רבו, והדפיס עלון שיצא לאור בפתח תקווה לרגל יומא דהילולא האחת עשרה, ובו כתב את תולדות הישיבה, ואף זכה לייסד בשכונת הר נוף בירושלים בית כנסת "שארית יוסף אשר" על שם רבו הגדול.
רבי יוסף אשר פולק נהרג בידי הגרמנים הארורים ביום כ"ז אייר תש"ד הי"ד. זוגתו מרת סלאווה נעקד"ה ביום כ"ב סיון.

יום שישי, 15 בפברואר 2013

צאצאי רבי ישראל סלנטר

אחרי המאמרים הקודמים, בהם פרסנו אילן יוחסין של הגאון רבי ישראל סלנטר, מצד אבותיו, נעמוד במאמר זה, על צאצאיו של רבי ישראל, ונסכם את הידוע לנו אודותיהם, ונשלים עוד שלב, בדרך להכין עץ משפחה לרבי ישראל סלנטר.
ובראש המאמר אצטט שוב מדבריו של רבי איצ'לה פטרבורגר תלמידו הגדול של ר' ישראל, בספר אור ישראל דף נט.
 "הנה אדמו"ר זצוק"ל כבש לפניו את הטבע, עד שלא היה לו שום הבדל בין יוצאי חלציו לאחרים, הן בגשמיות הן ברוחניות, מלבד מה שמחוייב ע"פ דין... אחד מבניו היה סוחר נכבד, כמעט מעולם לא שאל אותו על תהלוכות עסקו ומה גורל מצבו... גם הנה אחד מבניו, אשר פעם לא ראה את פניו כמה שנים, וכאשר בא אליו לא נתפעל מאומה, ונתן לו שלום בתכונה כאשר היה רואה אותו זה מזמן קרוב. כאשר אחד מיוצאי חלציו היה נלחץ בין המצרים, לא שחד מכחו בעדו, כאשר לא שחד מכחו בעד עצמו". 
אולם בהמשך ההמאמר נראה, כי דבר אחד כן גרם לו לר' ישראל לצאת מגדרו, היה זה בעת אשר צאצאיו ירדו מדרך הישר, עזבו את דרך התורה, ונכנסו ללמוד באוניברסיטאות.
אחרי הכנה מקדימה זו, יכולים אנו בכל אופן לגשת ולהתבונן ברשימת צאצאיו של רבי ישראל:
רבי יצחק ליפקין. ענפי המוסר.
  • רבי יצחק ליפקין, נולד בערך בשנת תקצ"ח, בי"ב אב תרי"ט נשא לאשה את מרת שרה רבקה [ברישומי הממשל כתוב חיה ריבה] בת דודו ר' יחיאל מיכל ליפקין, בצעירותו גר טעלז, לאחר מכן כיהן אב"ד יאנוב, קרוז, ובשנת תרל"ב נתקבל בעיר פראשניץ, בשנת תרל"ד פנה בתלונה אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר, אודות אנשי עירו, שהם מלשינים עליו אצל המלכות על שהוא מעכב ילדי ישראל בעירו מלכת אל בתי הספר הממשלתיים, ורוצים להדיח אותו ממשרתו, בתוך דבריו הוא כותב "כי עד עתה אבדתי כל הוני ורכושי מחמת מלשינות שקרים... רק הגאון המפורסם ר' אברהם לנדא מטשעכנוב עומד לצדי, אבל הרשעים האלה גם התפרצו כנגדו", ושוטח בקשתו לפני ר' אליהו, שיתפלל בעדו להצילו מאויביו ולהטות לב השרים ויועציו לטובתו. הגאון האדר"ת כתב עליו, כי "כל ימי חיי אדמו"ר זצוק"ל היה הררי"ץ בנו לשעשוע נפשו, והיה מתעניין מאד גם בבני ביתו והיה פורש שלומם במכתביו.. ולבתו היקרה מרת לאה תחי'". וראה עוד אודותיו בהקדמת ספר הילף צו לעבען [ישועה לחיים] לר' חיים ישעיה גורדון משאוויל מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, וילנא תרסח, הביא שמועה ממנו בשם אביו. כפי הנראה לאחר שנתאלמן או נתגרש, עלה לירושלים, ומסופר כי איש אחד מנכבדי ירושלים אשר רצה לזכות שנכדיו יהיו מגזע הגרי"ס, נתן לו את בתו הצעירה לאשה, והיא ילדה לו בת אחת. ר' יצחק נפטר בירושלים בשנת תרס"ג או תרס"ה, ומנוחתו על הר הזיתים. מתורתו נדפס בספר חוט המשולש, עם תורת אביו ותורת זקינו ר' זאב, ובהקדמת הספר האריכו בשבחיו. צאצאיו. א. רבי אריה לייב ליפקין, נולד י"ט אדר ב תרכ"ד, היתה לו אשה ראשונה, ממנה נולדה לו בת 1. מרת חיה רבקה אשת ר' אברהם יצחק סאפקייץ משאויל. לאחר שרבי אריה לייב עלה לירושלים נשא לאשה בזיווג שני את מרת מרים בת ר' בנימין בינוש לוין, היא אחותו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שכבר נזכר כאן בבלוג בעבר. צאצאיו מזיוגו השני: 2. רבי חיים יצחק ליפקין, נולד בירושלים תרע"א, נשא לאשה את מרת מרים בתו של רבי אברהם יצחק טיקוצינסקי רבה של שכונת מקור חיים. כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, חיבר ספרים רבים, ובהם 'תורת רבי ישראל מסלנט', וספר 'תורת היראה', ועוד ספרים. 3. רבי בנימין ליפקין, נולד בשנת תרע"ד, למד בישיבות עץ חיים וחברון בירושלים, חיבר ספר בני בנימין נפטר י"ג שבט תשכ"ח. ב. מרת לאה, הנזכרת לעיל במכתבו של האדר"ת. כנראה נולדה מזיווגו השני.    

יום שלישי, 13 במרץ 2012

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד


שמונים שנה מלאו היום לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים בירושלם. עבורנו זו הזדמנות להתחקות אחר אילן היוחסין שלו, לברר את יחוסו, לחקור את משפחת חמיו, ולפרט את צאצאיו הרבים. נתחיל בפירוט תולדותיו בקצרה,
רבי יוסף חיים זוננפלד
ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאש רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים.
בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

יחוס משפחתו
אביו רבי אברהם שלמה זוננפלד, היה ירא שמים ולמדן, תלמידו של הגאון רבי בנימין זאב לעוו אב"ד ווערבוי, ומפי השמועה נמסר כי ערך חלק מכתביו של רבו לדפוס, הוא ספר 'שערי תורה'. כאמור נפטר צעיר והשאיר אחריו אלמנה עם שלשה יתומים, ומנוחתו בווערבוי. בנו הגדול היה שמואל זוננפלד. אשתו, זעלדא בת ר' אהרן (ב"ר חיים) וגננדל מווערבוי. בני אברהם שלמה, הבכור שמואל, מרת יעטל, וחיים. ר' אברהם שלמה נפטר כ"ה סיון תרי"ג, כאשר בנו היה כבן שש שנים. זעלדא עלתה לירושלים בערוב ימיה, ושם נפטרה ביום י"ז חשוון תרמ"ז, ומנוחתה על הר הזיתים.
אביו הגאון רבי שמואל נאדיש אב"ד יערגין הסמוכה לפרשבורג, ותלמידו הקרוב של החתם סופר, ותשובות רבות אליו נדפסו בשות חתם סופר. עד שנת תקע"א שימש כדיין בווערבוי בבית דינו של הגאון רבי יעקב קאפל חריף אלטקונדשטאט, ואז נתקבל להיות אב"ד ביערגען. הוא נפטר בהיותו בן חמישים ושמונה כ' אייר תקצ"ז, [עיין דרשות חתם סופר כרך ב דף שצג, ג. והספדו נדפס בספרו של החתם סופר על התורה מהדורא קמא פרשת בחוקותי], לאחר פטירתו נתקבל ביערגען המהר"ם שיק, ומיד כשנתקבל שם, ערך הספד ביום ה' באייר על ר' שמואל ועל רבי עקיבא איגר, לדרשות מהרם שיק. חיבוריו בהלכה שרדו בכתב יד, ובהם גם העתקות מתורת רבו החתם סופר. זוגתו מרת רוזא בת יטל.
אביו, רבי דוד. מלבד בנו ר' שמואל, היתה לו עוד בת אחת מרת אידל אשת ר' יהודה סידאן, היא נפטרה בשנת תרי"ג והוא בשנת תרי"ז. הורי הגאון רבי שמעון סידאן אב"ד טירנא תלמיד דודו ר' שמואל נאדיש, ותלמיד החתם סופר, בעהמ"ח 'שבט שמעון' חמשה חלקים.

נשותיו של הריח"ז

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

הרב שלמה קרליבך אב"ד ליבעק ומשפחתו


עץ המשפחה של רבי שלמה קרליבך, שהתחלנו לעסוק בו בשבוע שעבר, עולה ומסתעף מעלה מעלה, עד לגדולי האחרונים, כהט"ז והב"ח, כפי שנחקק על מצבתו של רבי שלמה בהר המנוחות, אומנם, במסגרת מאמרים אלו בבלוג, לא נפרוש את כל אילן היוחסין שלו, אלא, נעסוק יותר במשפחתו הקרובה.
הזכרנו במאמר הקודם, את אביו של רבי שלמה, הוא רבי נפתלי קרליבך, ואביו של האחרון, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, משנת תר"ל כיהן כאב"ד על מקום חותנו רבי אלכסנדר זוסמן אדלר, חתנו של רבי אפרים פישל יואל, מגזע משפחות מיוחסות בישראל, רבני ליסא וברודי לאורך הדורות.
[תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הלוי הורוביץ, שהפנה אותי למקורות רבים אודות משפחה זו, אין הרבה בקיאים כמוהו בתולדות משפחות בכלל, ומשפחות רבני גרמניה בפרט].

צאצאיהם של רבי שלמה קרליבך וזו' מרת אסתר:

א. ר' אלכסנדר קרליבך, נולד בשנת תרל"ג בליבעק, חתנו של הגביר המובהק יהושע זעליג פרסיץ ממוסקבה. עסק במסחר, וניהל בנק בליבעק, אך תמך באחיו ר' יוסף צבי ועזר לו בהחזקת התלמידים, נפטר שם בשנת תרפ"ה. בנו ר' יוסף צבי היה באמריקה.
ב. רבי עמנואל שלום מנחם קרליבך, נולד בליבעק בשנת תרל"ד, נשא את מרת מינדל למשפחת יואל, היה ממניחי היסוד להקמת אגודת ישראל, ופעל רבות לחיזוק היהדות בכלל. בשנת תרנ"ט בהיותו אך כבן עשרים וחמש שנים, נתנה לכהן כרבה של מעמל, שם כיהן עד לשנת תרס"ו, או אז, נקרא לכהן כרב בעיר הגדולה קעלן, עיר בה כיהן עד לפטירתו, ביום ט' כסלו תרפ"ח, והיא האריכה ימים אחריו, עלתה לירושלים עם כמה מבניה ונפטרה שם בשנת תש"ח.
ג. ר' שמשון קרליבך נולד בליבעק בשנת תרל"ו, נשא לאשה את מרת רזי למשפחת גראופה, ר' שמשון עסק במסחר, ונהרג הוא ואשתו שניהם בריגה, הוא נהרג מיד בתחנת הרכבת, ביורדו מן רכבת הגירוש שהביאתם מגרמניה בידי הנאצים ימ"ש.
ד. מרת בלה נולדה בשנת תרל"ז, אשת רבי מרדכי יהודה ראזענאק רב בעיר בערמען, היה תלמידו של בעל ה'שבט סופר' בפרשבורג. בלה נפטרה באמריקה בשנת תשכ"ב.
ה. הגאון רבי אפרים קרליבך נולד בשנת תרל"ט בליבעק, נשא לאשה את מרת גרטרוד למשפחת יעקובי, בשנת תר"ס בהיותו כבן עשרים, נתמנה לכהן כרבה של העיר לייפציג, וכיהן בה שלושים ושש שנים. פרסם ספרי דרוש והלכה, ומחקרים היסטוריים, פעל רבות לטובת היהדות בעירו בפרט ובגרמניה בכלל. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל, וזמן קצר לאחר מכן נפטר בט"ז תשרי תרצ"ז, ומנוחתו בבית הקברות הישן בתל אביב, סמוך לקברו של הגאון רבי שלמה אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, על מצבתו נכתב שהיה מראשי גלות אשכנז. רעייתו האריכה ימים עוד אחריו, ונפטרה בשנת תשט"ז. בנם הוא ד"ר עזריאל קרליבך, (נקרא על שם הגאון רבי עזראיל הילדסהיימר) שהיה ממיסדי העיתונות העברית בארץ ישראל, בבחרותו בהיותו כבן חמש עשרה שנים, נסע לליטא ללמוד בישיבות סלבודקה וטעלז, בשנת תרפ"ז עלה לארץ ישראל, ולמד שנתיים בישיבת מרכז הרב בירושלים.
ו. מרת שרה נולדה בליבעק בשנת תר"מ, אשת רבי משה (מוריס) שטרן, שהיה ראש וראשון לספרנים היהודים בגרמניה, היא נפטרה בשנת תרפ"ח והוא בשנת תרצ"ט, שניהם בברלין.
ז. רבי משה קרליבך נולד בליבעק בשנת תרמ"ב, עסק במסחר, נפטר בשנת תרצ"ט בלייפציג שבגרמניה, זוגתו מרת רעכא, האריכה ימים ונפטרה בזקנה מופלגת בירושלים, בשנת תשנ"ד. בנם רבי נפתלי קרליבך נפטר ד' שבט תשס"ה, ונדפס לזכרו ספר זכרון 'מרומי נפתלי', ירושלים תשס"ו, ובו חידושי תורה מצאצאיו, גדולי תורה בארץ הקודש, ועוסקים בהרבצתה. בתם של רבי משה ורעכא, היא מרת לאה (הלנה) אשת הג"ר שמשון רפאל וייס, בשנת תרפ"ט נסע ללמוד בישיבת מיר, והיה מעודד בחורים רבים לנהוג כמותו ולנסוע מגרמניה ללמוד בישיבות ליטא, נישאו בשנת תרצ"ו, בשנת תרצ"ט עברו לאמריקה, שם כיהן כר"מ בישיבת בית יהודה, דטרויט, ועמד בראש אגודת בתי הכנסת החרדים בארה"ב. כמו כן, נשא גם בתואר נשיא ישיבת מיר באמריקה. בשנת תשל"ב עלו לארץ הקודש, הוא נפטר בשנת תש"ן בניו יורק שם שהה בחודשים האחרונים לחייו עקב מחלה. גם צאצאיו מכהנים כיום כראשי ישיבות בארץ הקודש.
ח. המפורסם שבין בניו של רבי שלמה קרליבך, היה הגאון רבי יוסף צבי קרליבך, נולד בשנת כ"ב שבט תרמ"ג בליבעק, בצעירותו למד בסמינר לרבנים אצל הגאון רבי דוד צבי הופמן, לאחר מכן, שהה תקופת מה בירושלים בסוף שנות התר"ס, כמורה בבית הספר של למל, זכרונותיו מהתקופה ההיא מרתקים, ומלמדים במידת מה על מורכבותה של העיר. במלחמת העולם הראשונה היה בקובנה כקצין לעניני דת בצבא הגרמני, ובהיותו שם, פעל רבות לחיזוק הדת בקרב החיילים ובני העיר, ולהעמדת הישיבות על תילם, והעיד עליו רבי ראובן גרוזובסקי, שאלמלא הוא, היו השלטונות הצבאיים את שערי הישיבות בליטא. בשנת תרע"ט, נישא בברלין למרת שארלוט [אלישבע חנה] בת הד"ר פרויס. לימים בשנת תרפ"ו נבחר לשבת על כסא הרבנות הנכבד דק"ק אלטונא, ומשם נבחר לעיר הגדולה המבורג, כסאות עליהם ישבו גדולי הדורות לאורך השנים, ברבות הימים נתמנה כרב הכולל של חרדי גרמניה. בימות המלחמה הנוראה, אף שהיתה בידו האפשרות לא עזב את קהל עדתו, וגורש עמם לריגא, חמשה מילדיו נסעו לאנגליה בעת המלחמה וכך ניצלו ועלו לארץ הקודש, אך הוא עם רעייתו וכמה מילדיו נעקד"ה בריגא על ידי הגרמנים הנאצים ימ"ש. לזכרו נדפסו כמה ספרים, מהם, 'יוסף קרליבך ודורו' (אנגלית), ניו יורק תשי"ט. 'איש יהודי', ניו יורק תשס"ח. מאמר מסכם לתולדותיו, נדפס ב'אלה אזכרה', על קדושי השואה.
ט. מרת צילי נולדה בשנת תרמ"ד בליבעק, אשת ר' יהודה אריה נויהאוז מהעיר רוטנבורג, נין ונכד לבעל האשכול. הוא נולד בשנת תר"מ ברודענבורג, היה שומר הקודש בכמה קהילות בגרמניה, ובימי המלחמה היה במחנה טרזינשטאט ושם נתגלה כמנהיג, לאחר המלחמה היה רב באמריקה, נפטר בשנת תשי"ד בדיטרויט, והיא נפטרה בשנת תשכ"ח בניו יורק.
י. ר' דוד קרליבך, נולד בשנת תרמ"ו בליבעק, נפטר בבחרותו בשנת תרע"ג, בעיר הלברשטאט.
יא. מרת מרים נולדה בליבעק בשנת תרמ"ח, אשת ר' זאב כהן. בנו האחד היה יהודה ליאו כהן הי"ד, שמסר את נפשו למען ילדי ישראל בשואת אירופה, וניספה באושוויץ. יתר בניהם עלו לארץ ישראל ונשתרשו בה. שלמה כהן אברבנאל, היה המשנה לראש המוסד, חיים (הרמן) כהן היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בצעירותו למד שנתיים בישיבת מרכז הרב אצל הרב קוק. אודות אח שלישי אלכסנדר כהן שהיה מהנדס עיריית בני ברק, נדפס ספר הזכרון 'שבת בראשית'. 
יב. רבי נפתלי (לודוויג) קרליבך הנזכר לעיל בארוכה, אביו של רבי שלמה.

משפחת קרליבך המורחבת

אביו של רבי שלמה קרליבך מליבעק, היה רבי יוסף צבי קרליבך, הוא נולד בכ"א תמוז תקס"ב, בשנת תקצ"ד נשא לאשה את מרת צילי למשפחת שטרן מהעיר מישלבך. הוא נפטר בכ"ז כסלו תרמ"ב, והיא נפטרה בי"ג סיון תרמ"ג.
צאצאיהם: א. מרת שרה אשת ר' אהרן פרוינד. ב. ר' עמנואל מנדל קרליבך משטוטגרט, רעייתו מרת הינדלה בת למשפחת וולף. ג. ר' משה קרליבך, זוגתו מרת קרולינה למשפחת רוטשילד מקונשטאט. ד. ר' הירש קרליבך, זוגתו למשפחת וייס. ה. ר' נתן קרליבך, זוגתו מרת גיטל (לינה) למשפחת שוואב. ו. ר' שלמה קרליבך אב"ד ליבעק הנ"ל. ז. מרת בילה אשת ר' דוד גריסהימר. ח. מרת רייצדה אשת ר' צבי סנדר. ט. ר' מרדכי קרליבך, וזוגתו למשפחת שוורצשילד.
אביו של רבי יוסף צבי קרליבך, היה רבי עמנואל מנחם (מנדל) קרליבך, נולד בשנת תקמ"ג, נשא לאשה את מרת בילה, [בת ר' הערץ (ופראדל) מארקס, בן ר' מרדכי ובלה מהילדסהיים]. מקום מושבו היה בעיר הילדסהיים שבגרמניה. רבי עמנואל נפטר בז' אייר תקצ"ה בהילדסהיים, ובילה נפטרה בי"א אב תקצ"ט.
צאצאיהם: ר' יוסף צבי קרליבך הנ"ל. מרת רחל אשת ר' משה חיים דרייפוס. מרת שושנה אשת ר' מאיר שמעון בנציגר ממנהיים. מרת שרה אשת ש"ב ר' רפאל מארקס. ר' אלעזר גרשון קרליבך. מרת פראדל אשת ר' אהרן רוטשילד.
אביו של ר' עמנואל קרליבך, היה ר' יוסף קרליבך, יליד העיר היידלברג, בשנת תק"ך לערך נשאת את זוגתו מרת שושנה ילידת פרנקפורט. הוא נפטר בשנת תקנ"א לערך, והיא נפטרה בח' סיוון תק"ע בהיידלברג שבגרמניה.
צאצאיהם: שלמה קרליבך. יהודה קרליבך. אשת מאיר מארקס. ר' עמנואל מנדל קרליבך הנ"ל. אברהם צבי קרליבך.

יום שבת, 23 באוקטובר 2010

רבי שלמה קרליבך - עץ משפחה


רבבות יהודים נתקרבו לשמירת תורה ומצוות, על ידי רבי שלמה קרליבך, במישרין בעקיפין. שירתו שיצאה מתוך מעמקי הלב, חדרה וחודרת לבבות רבים, אף לבבות מאבן, אשר בשום צורה אחרת לא היו נפתחים, שירתו של רבי שלמה המיסה. רבבות יהודים חייבים לרבי שלמה את עולמם הרוחני, והזכויות שנזקפות לזכותו בשמים, ודאי רבות הן.
 
במאמר שלפנינו, נסקור את שורשיו העמוקים של אילן רב פארות זה, ונתוודע למשפחתו הענפה של רבי שלמה, משפחת רבנים ותלמידי חכמים ששמרו על יהדותם בעוז, גם בימי ההשכלה והרפורמה בגרמניה.



רבי שלמה נולד בברלין בשנת תרפ"ה, עם אחיו התאום אליהו חיים. לאחר עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה, לבאדן, אוסטריה, ומשגם שם החלה הקרקע לבעור, נסעו בשנת תרצ"ט לניו יורק. רבי שלמה למד בישיבת תורה ודעת, ובישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ובאותם הימים נחשב לאחד מגדולי התלמידים של הגאון רבי אהרן קוטלר. זמן קצר אחר כך, התקרב עם אחיו לחסידות חבד, אך לימים נותק הקשר. בשנות התש"כ הקים בסן פרנציסקו "בית אהבה ותפילה", לקרב צעירים מחפשי דרך לעבודת ה'.

באותם הימים החל רבי שלמה לנצל את כשרונו הגדול שטבע בו הקדוש ברוך הוא, כשרון ההלחנה והשירה מתוככי הלב, והחל להופיע בפני צעירים בכל רחבי אמריקה, ולקרבם לתורה ולמצוות באמצעות שירתו הסוחפת. אפשר אף לראות בו דמות טראגית, רבי שלמה הקריב מעולמו הרוחני, למען קירוב יהודים לתורה ולמצוות. ואחרי מות קדושים אמור.

רבי שלמה נפטר בט"ז חשון תשנ"ה, בהתקף לב במהלך טיסה, מסע הלוויתו יצא מאמריקה לארץ ישראל, והוא נטמן בהר המנוחות, מקום מנוחתו הפך למוקד עליה לרגל לחסידיו. היום מלאו שש עשרה שנים לפטירתו.

ונסיים בציטוט מדבריו, "כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית".


שושלת היחוס בקצרה

רבי שלמה קרליבך נולד בגרמניה, לאביו רבי נפתלי קרליבך שכיהן כרב בברלין בין השנים תרע"ז-תרצ"ב ובבאדן בין השנים תרצ"ב-צ"ח, ובסוף ימיו בניו יורק. בן הגאון רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק שבגרמניה, משנת תר"ל כיובל שנים, עד לפטירתו בשנת תרע"ט. בן רבי יוסף צבי קרליבך. בן רבי עמנואל מנחם מנדל קרליבך מהילדסהיים. בן רבי יוסף קרליבך המכונה יוסף הירש. בן רבי צבי קרליבך.

אביו, רבי נפתלי קרליבך, נשא לאשה את מרת פסיה (פאולה) בת הגאון רבי אשר מיכאל כהן אב"ד באזעל, נפטר תרפ"ו. מתלמידיו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. הרב מבאזל היה מן הדוחפים והממריצים בעת הקמת אגודת ישראל. [ואין להחליפו ברבי משה מיכאל כהן אב"ד פולדא]. קודם לכן, היה פעיל במסגרת הקונגרס הציוני הראשון, ואליו כתב הרצל את מכתבו בו הצהיר, כי ההסתדרות הציונית לא תעשה לעולם איזה דבר שהוא נגד דתי ישראל ותורתו. במפתח לספר שו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר, כתבו על ר' מיכאל שחיבר ספר 'מנחת אשר', לא הצלחתי למוצאו. ואולי הוא ספר דרשותיו שנדפסו בשנת תרפ"ח בגרמנית, ובשנת תשל"ב תורגמו לאנגלית.

זקינו, רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, נשא לאשה את מרת אסתר בתו הבכורה של רבי אלכסנדר זוסמן אדלר אב"ד מייזלינג (מויסלינג) פרבר הסמוך לליבעק, מצאצאיו של גאון ישראל רבינו דוד הלוי סג"ל בעל הטורי זהב - הט"ז. תשובות בהלכה לרבי אלכסנדר נדפסו בספרות השו"ת של רבני גרמניה בזמן ההוא, בשו"ת 'בנין ציון' לרבי יעקב עטלינגער (אטלינגר) ובשו"יד הלוי להרב מוירצבורג, ר' יצחק דב הלוי במברגר. רבי אלכסנדר זוסמן אדלר נפטר בשנת תרכ"ט. בתו מרת אסתר, כתבה שירי חג ומועד בהיותה בן 15, ונתפרסמו על ידי רבי שמשון רפאל הירש בכתב העת ישורון, בשנת תרכ"ח.

רבי עמנואל מנדל קרליבך חתן אצל משפחת שטרן.

אבי זקינו, רבי יוסף צבי קרליבך, היה חתן ר' הערץ מארקס (וזוגתו מרת פראטל) בן ר' מרדכי מהילדסהיים (וזוגתו מרת בלה).

רבי יוסף קרליבך נשא לאשה את מרת שושנה.

רבי אלכסנדר אדלר, היה חתנו של הרב הקודם שהיה במייזלינג, הוא רבי אפרים פישל יואל, ואף הוא היה חתנו של הרב שכיהן שם לפניו, וכך דור אחר דור, עברה הרבנות מחותן לחתן. וכולם קבורים הם עד היום בבית הקברות הישן במייזלינג פרבר ליבעק.

תולדותיהם למשפחותם לבית אבותם

אביו של רבי שלמה, היה רבי נפתלי קרליבך, הוא נולד בשנת תרמ"ט בעיר ליבעק שבגרמניה, בשנת תרע"ז נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרת פסיה (פאולה) בת רבי מיכאל קאהן אב"ד באזל, מיד לאחר נישואיו נתמנה לכהן כמחנך בגימנסיה היהודית בלייפציג, ואחר כך נקרא לכהן כרב בבית כנסת בברלין, שם נודע ביתו כבית ועד לחכמים, וכל גדולי תורה ורבנים שהיו מזדמנים לברלין, היו מתארחים בביתו, שם אף נולדו לו ילדיו, בשנת תרצ"ב, עבר לכהן בבאדן שבאוסטריה, ובשנת תרצ"ח, קודם שהשתלטו הנאצים על אוסטריה, נמלט דרך ליטא לאמריקה, וקבע מושבו בניו יורק, עם משפחתו, וכך ניצלו מאימי המלחמה. רבי נפתלי נפטר בניו יורק במוצאי שבת פרשת וישב, אור לכ"א כסלו תשכ"ז, אחרי שנים רבות בהם עמד בראשות "קהלת יעקב", רעייתו מרת פאולה, נולדה בשנת תרנ"ו, ונפטרה בניו יורק בשנת תש"ם.

צאצאיהם: מרת שולמית אשת רבי שמחה זיסל ליוואויץ, בנו של המשגיח הגאון הצדיק רבי ירוחם ליוואויץ ממיר. והאחים התאומים, רבי אליהו חיים ורבי שלמה בו אנו עוסקים. רבי אליהו חיים קרליבך מחסידי חב"ד הוא נשא לאשה את בתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, רב בלוקניע פאריז וברוקלין. הוא היה בן אחר בן לאדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש, ומצד אמו היה מצאצאי הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי אליהו חיים עסק  רבות בההדרת ספרי חסידות, ומחקרים בקורות ימי החסידות, הוא הקים את מכון 'זכר נפתלי' (על שם אביו) שהדפיס למעלה מארבעים ספרים. הוא גם מילא את מקום אביו ברבנות בית הכנסת בניו יורק. באדר תש"ן לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו בהר המנוחות.

אביו של רבי נפתלי, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, הוא היה מילדותו בעל כשרון נעלה, ולמד בשקידה רבה בישיבות הגדולות שהיו בגרמניה בזמנו, ויצק מים על ידי גדולי ישראל. הוא השתלם גם בלימודים כלליים והיה לו תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת תר"ל, נקרא למלא את מקום חותנו שנפטר, כרב הגיטו במייזלינג [מויסלינגען] - פרבר מחוץ ל'עיר החופשית' - ליבעק. וביום ט' תמוז עלה לכהן כרב העיר ליבעק, כאשר הותר ליהודים לגור בתחומי העיר. בשנת תר"ע הדפיסו בניו וחתניו קובץ ליובלו לרגל מלאות לו ארבעים שנה ברבנות העיר, ובו נדפסו מאמרים רבים ממשפחתו ומרעיו הרבנים, הקובץ 'לשלמה', נדפס בברלין תר"ע. רבי שלמה עצמו גם חיבר ספרים, ספרו 'בית יוסף צבי', על מסכתות הש"ס, נדפס בברלין בשלשה חלקים, בשנים תר"ע-תרע"ו. נפטר אדר תרע"ט.

אודות צאצאיו שלרבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, ופרטים  נוספים, נמשיך ונפרט במאמר הבא אי"ה.