רבי איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לישראל

היום מלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, שכיהן קודם כרב הראשי לתל אביב, ועוד קודם כרבה של ליברפול, ועוד קודם כרבה של גרודנא. וכדבריו, של רבי איסר יהודה עצמו, בסוף הקדמת ספרו שבט מיהודה, "הסך הכל של התאור, משנות דור ודור הוא, כי ב"ה לא הסחתי דעתי מהחובה הקדושה הרובצת עלי".

רבי איסר יהודה נולד בערב פסח, י"ד ניסן תרמ"ו. למד תורה מפי רבני העיר, ובהם הדיין רבי שמחה זליג ריגר, בבחרותו למד בישיבת מאלטש אצל הגאון רבי זלמן סנדר שפירא, ולאחריו אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. נשא לאשה את מרת רחל לאה לבית ילין, ונכנס ללמוד בישיבת וולוזין, ונסמך להוראה על ידי ראש הישיבה רבי רפאל שפירא. כיהן כרב בעיירה הסמוכה וישנובה, שם פתח ישיבה, ומספר קהילות נוספות, מוהילנא, אמסיבא, לונה-ווליה, ולבסוף כיהן בגרודנא. היה חבר בועידת המזרחי, וגרס כי הציונות צריכה שתהא עמה נשמה, יסוד רוחני איתן המבוסס על מורשת הדורות. בשנת תרפ"ג נקרא לאנגליה לכהן כרבה של ליברפול, ואף בה הקים ישיבה ובה למדו גם תלמידים שבאו במיוחד מליטא ללמוד בישיבה. בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל, ונתמנה לרבה האשכנזי של תל אביב, ואף בה הקים כולל שבט מיהודה, והקים בית דין מיוחד לעניני עגונות. על ספרו שבט מיהודה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשי"ד, בשנת תשט"ו נבחר למועצת הרבנות הראשית, ובשנת תשכ"ד נבחר לרבה הראשי של מדינת ישראל. אחר שסירב להיענות לתכתיבי השלטון, החליטו לקצוב את תקופת רבנותו, ובשנת תשל"ב הסתיימה כהונתו. ביום כ"ד שבט תשל"ו הלך לעולמו בירושלים, והובא לקבורה על הר הזיתים. אשתו הרבנית, נפטרה י"א חשוון תשי"א, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

ואלו צאצאי ר' איסר יהודה,

א. ר' אברהם יצחק אונטרמן, נפטר תשנז. זוגתו מרת רחל בתו של רבי מיכאל אשר מאטאלין רבה של דבלין אירלנד, נכד רבי עקיבא אלטשולר. ב. ר' מרדכי אונטרמן נפטר ב' חשון תשס"א. זוגתו רות. ג. ברוך אונטרמן מנהל אוניברסיטת בר אילן נפטר י"א שבט תשנ"ב, זוגתו בלה. ד. יוסף אונטרמן. ה. אלחנן אונטרמן. ו. אסתר אשת מאיר פריינד. ז. צבי הירש אונטרמן. ח. ר' יעקב אונטרמן נפטר כ"ו אדר תשס"ב אשתו זוהרה.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי אליהו אונטרמן מבריסק, זוגתו מרת שיינה לבית פישר, נולד בשנת תרי"ח, היה תלמיד חכם ורוב ימיו לימד תנ"ך וגמרא, עסק גם בעסקי הציבור ותמך בחובבי ציון, ובערוב ימיו אף עלה לארץ ישראל.

ממשפחות האצולה שבירושלים

כשנפטר רבי מנחם פרוש, לפני כחודש וחצי, הבטחתי לכתוב על תולדות משפחתו, אלא שלא הבטחתי מתי..

כעת אני מביא את הפרק הראשון לתולדות משפחת אבותיו.

במאמר זה לא נבוא לספוד לרב מנחם פרוש, גם לא לספר על כל מפעליו הרבים, לטובת כלל ישראל. אלא נספר על שורשי משפחתו, משפחה ירושלמית ותיקה, משפחת פרוש, שנשתלבה במשפחת ריבלין. שתיהם משפחות מבוני ירושלים, אשר קורותיהן משולבים היטב בתולדות הישוב הישן והחדש בירושלים.

הרב מנחם פרוש, נולד בירושלים כ"ח אדר ב' תרע"ו, לאביו רבי משה פרוש. מראשי אגודת ישראל בירושלים, עסקן ציבור בולט, שאף כיהן כסגן ראש העיר ירושלים. לאחר שעוד בימי הבריטים, שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי. היה אף חבר הנהלת בית החולים ביקור חולים, וחבר הנהלת החינוך העצמאי.

לתולדותיו, וסיפור חייו ופעולותיו הרבות לטובת הכלל, החל מהימים שנשלח ליבנאל כמלמד לתשבר, יסוד תלמוד תורה בני ציון בירושלים, ועוד, כתב בנו מנחם פרוש את הספר 'שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'.

נולד בשנת תרנ"ד בירושלים, נשא לאשה את מרת שפרה, בת ש"ב ר' משה מנחם ריבלין, ב"ר אליהו יהושע. ממנה נולדו לו, מרת תמר אשת הגאון ר' זיידל הייזלר, ובנו הגדול ר' מנחם פרוש. לאחר שנפטרה מרת שפרה בקיו"ש, בעיירה יבנאל, נשא ר' משה לאשה את מרת פייגא טויבא בת ר' נח חיימסון 'המנקר' בירושלים, בנו של ר' חיים דב חיימזון שהיה משמש בקודש אצל הצמח צדק, וחתנו של ר' ברוך שור מברדיטשוב. ר' משה נפטר בשבת קודש, פרשת בהר בחוקותי, כ"ד אייר תשמ"ג בירושלים.

בן רבי נפתלי צבי פרוש. מגדולי עסקני ירושלים, יסד את שכונת שערי חסד, והיה אחראי על הגמח שלה כל חייו. בימי מלחמת העולם הראשונה, לקח לעצמו זהות של יהודי אמריקאי בשם גליקמן, על מנת להיפטר מהגיוס לצבא. ובשל כך, גורש לדמשק, כנתין זר. כל ימיו עסק בירושלים, בענייני הציבור, כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט, היה מהממונים, על עץ חיים וביקור חולים, ושאר ענייני הישוב. יזם הקמת שכונות רבות בירושלים, לאפשר מגורים בתנאי נוחים, ומחירים מוזלים.

נולד בשנת תרל"א בירושלים, למד בת"ת עץ חיים, נשא לאשה את מרת מרים יוכבד שפרה בת ר' משה ריבלין, נפטר בירושלים כ"ג שבט תשי"ב. צאצאיו הם, ר' משה פרוש הנ"ל. מרת רבקה אשת רבי מאיר דרוק, אביהם של הסופר ר' משה עקיבא דרוק עורך המודיע, ור' שלמה זלמן דרוק חבר עיריית ירושלים. ר' ליבר מרדכי פרוש מזכיר הגמח הכללי שערי חסד, חותנו של הגאון רבי חיים קמיל. מרת רחל אשת רבי אברהם דב זוננפלד, נכדו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. מרת חיה שרה אשת רבי עמרם בלויא. מרת שיינא אשת ר' שלמה צדוק זייבלד.

בן רבי שלמה זלמן פרוש. נולד בשנת תר"ה (או תרי"ב) בוילקומיר, עלה עם אביו כילד לארץ ישראל, כשנתייתם מאביו, נתגדל אצל דודו רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. מראשי הישוב בירושלים, וכל ימיו עסק בצרכי ציבור באמונה. נפטר כ"ג תמוז תרנ"ח. זו' מרת מלכה יענטא בת רבי מרדכי ליבר ליפקין, שנפטר בירושלים בצעירותו כבן כ"ז בלבד. [רעייתו חזרה לרוסיה]. בן רבי יהושע ליפקין, שהיה חוזר וש"ץ אצל הצמח צדק, ונקרא בפי כל ר' הושיעא. מלכה יענטא נפטרה ט' אדר ב' תרע"ט.

צאצאיו של רבי שלמה זלמן הם, רבי נפתלי צבי פרוש הנ"ל. רבי אליעזר ליפא פרוש. רבי יהושע מרדכי פרוש. הגאון הקדוש רבי עקיבא פרוש בעל מחבר כמה ספרים. רבי אהרן יעקב פרוש בעל מחבר מתנות אהרן ועוד. ר' אליהו נחום פרוש משגיח רוחני בישיבת עץ חיים. מרת שרה ליבא אשת רבי יוחנן דוד סלומון בנו של ר' יואל משה סלומון מפתח תקווה. מרת שיינא גיטל אשת בן דודה רבי מנחם מנדל פרוש. מרת צביה אשת הגאון החסיד רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ואביו של הגאון הגדול מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה.

בן רבי נפתלי צבי פרוש, מבוברויסק. נולד בשנת תקפ"ג, לאחר נישואיו ישב בסלוצק. מתלמידיו של הגאון רבי ישראל סלנטר. לפני עלייתו לארץ ישראל, ישב בפרישות בוילקומירר, על כן נקרא שמו פרוש. בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, נפטר בימי מגיפת החולירע הגדולה שהיתה בירושלים, בחודש חשון תרכ"ו. זוגתו מרת לאה, בת רבי אליהו הכהן מאטלין, שכבר הארכנו כאן בכמה מאמרים, לתולדותיו ותולדות משפחת חותנו רבי עקיבא אלטשולר. מרת לאה האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה י"ז אדר א' תרס"ח בירושלים. היו להם שני בנים, ר' שלמה זלמן הנ"ל. ורבי גרשון פרוש שנשא את נכדתו של ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ, בעל 'קורות העתים'.

בן רבי אליעזר ליפמן מבוברויסק.

בן רבי מנחם מנדל.

קשרי משפחות - אלטשולר מאטלין

במאמרים הקודמים, עסקנו במשפחתו של הגאון רבי עקיבא אלטשולער מסלוצק, והזכרנו גם את חתנו רבי אליהו הכהן מאטלין מבאברויסק.
רבי אליהו הכהן מאטלין, היה חותנו של ר' נפתלי צבי, הפרוש מוילקומיר, אביהם של ר' שלמה זלמן פרוש, ור' גרשון פרוש, אשר מהם יצאו כל בני משפחת פרוש המורחבת בארץ ישראל.

קשרי שידוך בין משפחת אלטשולר למשפחת מאטלין, מצינו פעם נוספת, בתקופה מקבילה בערך, אך באיזור אחר, במשפחתם של אדמורי חבד.

רבי נח אלטשולר מסטולין, היה מחסידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק. על פי המסופר, הוא יצא לעלות לארץ ישראל, בעקבות רבו, אך נפטר בדרכו לארץ, והובא לקבורה בטבריה.
היו לו שני בנים, ובת אחת. בנו רבי יהושע אלטשולר, הגיע לטבריה, והיה מחבורת החסידים שם. הבת היתה אשת רבי יוסף, בנו של המגיד מישרים דליובאויטש. בנו הנוסף של רבי נח היה רבי שלום שכנא אלטשולר.

שלום שכנא, משהתייתם, נלקח לביתו של בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי, על ברכיו גדל והיה לאיש, עד שברבות הימים, אף נשא לאשה את הרבנית דבורה לאה, בתו של בעל התניא. רבי שלום שכנא, עסק בהדפסת ספרי קודש, בהם, התלמוד בבלי, הטורים, וספר התניא, לחותנו. [ראה, י' מונדשיין, 'תורת חבד', ניו יורק תשמב, א, עמ' 31]
הוא נפטר בשנת תקס"ז-ס"ח לערך.

בנו הלא הוא, רבי מנחם מנדל שניאורסון, נשא את בת דודו, הרבנית חיה מושקה בת האדמור האמצעי, ולימים, נתפרסם כאדמור בעל הצמח צדק מליובאוויטש.

בביתו של ה'צמח צדק', גדל יתום אחד, ושמו לוי הכהן מאטאלין. לא נמסר על הוריו, מי היו, ומהיכן הם.
בנו של לוי, רבי שמריהו הכהן מאטאלין, נשא לאשה, את מרת דבורה לאה, שהיתה נינת רבי חיים חייקל הורוביץ והרבנית דבורה, דבורה היתה אחותו של האדמור הצמח צדק - בתו של רבי שלום שכנא אלטשולר הנזכר.
רבי שמריהו היה רב בעיר יאגאטין, ומצאצאיו ישנם כיום משפחות מחסידי חבד. ראה, 'זכרונות אהרן', מונטריאל תשס"ה, פרק עשירי.

האם משפחת אלטשולר של הצמח צדק, קשורה לרבי עקיבא אלטשולר? נראה שכן, על פי השם יהושע, שקיים בשתי המשפחות.
האם משפחת הכהנים מאטלין, היא אותה משפחה? נראה שכן, על פי נדירות השם.

מה הקשר המדוייק בין המשפחות? אינני יודע.

השלמות נוספות ממגילת היוחסין

עוסקים אנו עדיין בקורותיו של הגאון רבי עקיבא אלטשולר, עם פרטים נוספים שנתגלו, ממגילת היוחסין, ומתגובות ציבור הקוראים.

ר' עקיבא אלטשולר, נתייתם בימי נעוריו, מאביו ר' יהושע, ואמו נשאת בעיר סלוצק בזיווג שני, לגאון הצדיק ר' שלמה בהרב אלכסנדר זצ"ל. ר' עקיבא למד תורה אצל אביו חורגו. ופעם אחת נסע לוילנא לקבל פני הגאון, ואמר אז הגאון לתלמידיו, "כי אברך אחד מסלוצק הי' אצלי, והוא איש מצויין מופלג בתורה וירא שמים גדול מאד ומאד".

בימי נעוריו, למד בשקלאוו, בביהמ"ד של ר' מנחם מנדל תלמיד הגאון מווילנא. והיתה נפשו קשורה גם עם הגאון הצדיק ר' ישראל משקלוב, וגם אחרי שעלה ר' ישראל לארץ ישראל, המשיכו את הקשר ביניהם במכתבים.

כל ימי חיותו של ר' חיים מוואלזין, נסע אליו ר' עקיבא כל שנה ושנה בחודש אלול לימים אחדים, לקבל ממנו ברכת שנה טובה, ולהתייעץ עמו בכל הדברים, במילי דשמיא, ובמילי דעלמא. ופעם צוה ר' חיים, לבנו ר' יצחק, לכתוב בשמו מכתב שלום לר' עקיבא, וצוה עליו לכתוב בתוארו בשם "עבד ה'", ושאל אותו בתמהון, בנו, מהו התואר שציוית, אשר אין כותבים זאת, כי אם ליחידים שבדור, והשיב לו ר' חיים בזה"ל, "מה תתמה על זה בני, מי הוא זה עבד ה' בחנם בדורנו, כמו הרב ר' עקיבא, רוב הלומדי תורה הגדולים בדורנו, המה נהנים מד"ת, זה הוא רב עיר, זה שוחט ובודק, זה מלמד, זה בכה וזה בכה, אבל הרב ר' עקיבא הוא אינו נהנה מכתרה של תורה כלום, והוא עבד ה' באמת, ועושה מצותיו כל הימים לרבות הלילות, בחינם בלי שום קבלת פרס".

זו' של ר' עקיבא מרת לאה, נפטרה צעירה בכ"ח כסלו תקפ"ב, בסלוצק. ור' עקיבא נשא בשנית את מרת צביה בת הגביר הנדיב ר' שמואל מבוברויסק.

צאצאיו של רבי עקיבא הם:

א. ר' יהושע אלטשולר, אודותיו נרחיב להלן.

ב. ר' אברהם אורי שרגא אלטשולר, היה מגדולי תלמידיו הראשונים של ר' חיים מוולוזין, ונפטר בימי עלומיו בלא זרע של קיימא.

ג. החריף ר' גרשון אלטשולר, נולד בשנת תקנ"ד. היה עם אביו ביסדו את הישיבה בסלוצק, והמשיך להנהיג את הישיבה, כשאביו היה בבוברויסק, וגם לאחר פטירת אביו. היה חתנו של ר' שלמה אב"ד טאלטשין, שעלה לירושלים. ר' גרשון נפטר בשנת תר"י.

ד. ר' אליהו אלטשולר נפטר בן ל"ו שנים בחיי אביו בבוברויסק, כה טבת תרד.

ה. ר' שלמה אלטשולר נפטר כ' חשון תקצד בסלוצק, בלא זרע קיימא.

ה. מרת חיה שרה, אשת הנגיד ר' אליהו הכהן מאטלין מבאברויסק, בן הגביר ר' עזריאל זעליג הכהן. נפטרה כ"ח כסלו תרכ"ח בבאברויסק, בניה של מרת שרה הם, 1. הצדיק ר' יהושע הכהן נפטר ביום ב' ג' ניסן תר"ס בסלוצק. 2. ר' עקיבא הכהן מאטלין אב"ד היינע, אודותיו הרחבנו במאמר הראשון על משפחת אלטשולר. 3. מרת לאה אשת ר' נפתלי צבי ב"ר אליעזר ליפמן – הפרוש מוילקומירר, הוא אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.

ו. הבת האחרונה, נולדה לר' עקיבא מאשתו השניה, והיא מרת זיסל, אשת ר' אריה לייב ממשפחת געצאוו במינסק, נפטרה ב' אדר ב' תרנ"ד במאהילב על דניפר.

ר' יהושע אלטשולר אב"ד טשאווס

ר' יהושע נולד בשנת תקס"ג. שני זקניו, גם אבי אביו, וגם אבי אמו, היה שמם יהושע, ואף שאבי אמו עדיין היה חי, נקרא יהושע על שם אבי אביו, על דעת אבי אמו - ר' יהושע אב"ד קאפוליא, ובברכתו.

ר' חיים מוולוזין, אמר עליו בקטנותו, "הנער הזה בכשרונותיו, יהיה מגדולי מורי הוראות בישראל". בהיותו כבן עשרים, לאחר שהתייתם מאמו, ואביו נשא את אשתו השניה, נסע לוילנא, וקבע תלמודו בבית מדרשו של רבינו הגר"א ז"ל, שם קבל דרכה של תורה והוראה, מרבו המובהק ר' צבי הירש ב"ר צמח המו"ץ בעיר וילנא.

בשנת תקפ"ה נסמך להוראה מרבו הנ"ל, בצוותא עם הגאון האמתי ר' אברהם אבלי פאסאוולער, ור' ישכר בער ב"ר תנחום מגדולי וילנא. ואחר כך נסמך עוד, על ידי ר' ישראל הלפרין הרב דק' מינסק, ועל ידי ר' אברהם דוב מאברוטש בעל ה'בת עין'.

בהגיעו לפרקו נשא את מרת שרה בת ר' מרדכי פינס, שהיה עשיר גדול, ופרנס ומנהיג בסלוצק, ונקרא בפי כל מרדכי זוטא [על שם אביו הגאון ר' אליהו פינס ראב"ד סלוצק, שנקרא בפי כל אליהו זוטא, על שם מעשה שהיה]. היא נפטרה יא כסלו תרכ בטשאוס.

בקיץ תקפ"ח נתקבל לאב"ד הארוואל, ובשנת תקצ"ז, נתקבל לטשאוס, שם היה ארבעים וששה שנים, עד לפטירתו. נפטר ערח כסלו תרמ"ד. השאיר אחריו ארגז מלא כתבים בחידושי תורה, ונשרפו רובם בשריפה גדולה בשנת תרנ"ג.

בנו, ר' שלמה זלמן אלטשול, כותב המגילה, נולד בשנת תקצ"ט. ונישא בשנת תרי"ד. וסמך על שלחן חוז, ר' דוד טעביל ממינסק, כפי שנזכר במאמר הראשון. ונתלמד ממנו. בשילהי קייטא תרכא, נתמנה לראש ישיבה בישיבת זקינו, שבע שנים, עד שבא לטשאווס, לעזור לאביו ברבנות, וכשנפטר אביו מילא את מקומו.

מי שלא בודק - טועה, גם אני טעיתי

במאמרי הקודם אודות משפחת אלטשולר נפלו כמה וכמה טעויות, ואבוא במאמר זה לתקנן.

ראשית אודה בזה למר אבישי אלבוים, ספרנה המהולל של ספריית הרמב"ם בתל אביב, שבטובו מספק לי מפעם בפעם צילומים מספרים שאינם בנמצא, גם הפעם העביר לי העתק ממגילת יוחסין של משפחת אלטשול, ועל כך אני [ומן הסתם גם אתה הקורא מצטרף] אסיר תודה לו.

'מגילת היוחסין של משפחת אלטשול', נכתבה על ידי הגאון ר' שלמה זלמן אלטשול אב"ד טשאווס, הנזכר במאמרינו הקודם, בנו של ר' יהושע אלטשול אב"ד שם, בן ר' עקיבא אלטשולר מסלוצק ובוברויסק. המגילה פורסמה על ידי שמחה אסף, בכתב העת 'רשומות', [סדרה חדשה], כרך ד ו-ה. ממגילה זו אנו למדים פרטים נוספים חדשים אודות המשפחה, ומתבררת טעות יסודית, שטעה בספר 'אהלי שם', (שמואל גוטליב, פינסק תרע"ב, עמ' 452. ומשם המשיכה הטעות לספר 'מיר' של משה צינוביץ, עמ' 108), והלכתי אני בעקבותיהם כסומא באפילה בלא לבדוק את הדברים.

התחלתי במאמרי הקודם, וכתבתי אודות ר' עקיבא הכהן אלטשולר, ובכן, ר' עקיבא כלל לא היה כהן, ואף לא אחד ממשפחת אלטשולר, נמנה על מחנה הכהונה. אלא שנכדו – ר' עקיבא אב"ד היינע, היה כהן, אמנם, לא היה בן בנו, כפי שכתבתי בעקבות הספרים הנ"ל, אלא היה בן בתו. אמנם, ר' עקיבא אב"ד היינע, לא נזכר במפורש במגילת היוחסין רק אביו. וכך כותב ר' שלמה זלמן במגילה:

"ואחיותיו של אבי ז"ל שתים הנה, אחת אחותו מאביו ואמו, האשה הצנועה המפורסמת בענות צדקתה מ' שרה ז"ל, הנקראת בבאברויסק בשם שרה'קה ר' עקיבעס, שהיתה אשת הנגיד ר' אלי' בהגביר ר' עזריאל זליג הכהן מאטלין, ונפטרה יום ג' כ"ח כסלו תרכ"ח בבאברויסק, ובנה הרב המופלג הצדיק ר' יהושע הכהן ונפטר ביום ב' ג' ניסן תר"ס בסלוצק".

אם כן, ר' אליהו הכהן מבוברויסק, שהזכרנו במאמר הקודם, כחותנו של ר' נפתלי צבי פרוש, הוא זה אביו של ר' עקיבא אב"ד היינע. ור' עקיבא אלטשולר, כשאר בני המשפחה המרוממה, לא היה כהן כלל ועיקר.

יחוס המשפחה עולה מעלה מעלה, כותב ר' שלמה זלמן אלטשול, שקבלה היתה בפי אביו, ר' יהושע אב"ד טשאוס, מאביו הגאון ז"ל, ר' עקיבא, וכן הוא בקבלה בפי כל בני משפחתם, "כי יותר מח"י דורות לפניו, היו כולם גדולי שרי התורה, אשר שמשו בקהילות גדולות ומפורסמות, או כתר הרבנות היתה הולמתם, אנשי שם בישראל בתורה וביראה וקדושה בשם טוב ויחוסים והארץ האירה מכבוד קדושת תורתם וצדקתם, יראתם הקודמת לחכמתם".

עוד כותב ר' שלמה זלמן, כי זקן זקינו, ר' משה אלטשולר היה מק"ק הראזעווע הסמוכה לסלוצק, [היא GORZOVO, ולא כפי שתיקנתי שבוע שעבר, שצריך לומר הוראדנא]. והוא נין ונכד להגאון המפורסם ר' נפתלי הירש ב"ר אשר אי"ש אלט-שול, בעהמ"ח ספר 'אילה שלוחה' על נביאים וכתובים, וספר 'אמרי שפר', ויש ממנו שו"ת בדין עגונה, בשו"ת מהר"ם לובלין סימן פ"ט, ולהגאון ר' פתחיה מפראג.

וטעם קריאת שם זה, הוא מפני המאורע, שבעת הגירוש מפורטוגאל, לקחו עמם המגורשים, "מחסידי פרובינציא", אבנים מבתי הכנסיות שלהם, וכשהגיעו לפראג וקבעו משכנם שם, בנו בית כנסת חדש, ובו שיקעו אבנים מבתי הכנסיות הישנות בפורטוגאל, וקרא את בית הכנסת אלטניי שול. [בית הכנסת חדש ישן], וחתמו את שמם אלטשול, לזכרון המאורע.

גם בעהמ"ח מצודת ציון, ר' דוד ובנו ר' יחיאל הלל, השתייכו למשפחת אלטשולר, וכותב בעל המצודות בהקדמתו, שהיה נכד הגאון ר' פתחיה מיאברוב, שהיה נכד הגאון ר' פתחיה מפראג. ובמקום אחר כתוב, שנתקבל זקנם ר' פתחיה לאב"ד בפראג. וכבר יגע הרה"צ ר' שלמה אנגלארד מראדזין (במאמרו ב'ישורון' ז, הערה 2), לחפש ולחקור מיהו ר' פתחיה שהיה אב"ד פראג, ולא מצא. ויתכן שזהו ר' פתחיה סופר מפראג, זקנו של ר' משה רבקש. אמנם הוא היה בן ר' יוסף ממגורשי וינה, ונהרג באובן, ולא שמענו שהיה ממגורשי פורטוגאל. ואולי חל בלבול במהלך השנים, ולא זכרו אם היה ממגורשי וינה, או ממגורשי פורטוגל.

במאמר הבא נשוב ונפרט מעט את תולדות ר' עקיבא אלטשולר וצאצאיו, על פי פרטים נוספים, מתוך מגילת היוחסין הנ"ל, וממקורות נוספים, שקבלתי מהקוראים.

רבי עקיבא אלטשולר מסלוצק ובאברויסק

משפחת אלטשולר היא משפחה עניפה מאד, ומיוחסת עד למאד, אך לא נסקור בפעם הזו את כל ענפי המשפחה, אלא נעסוק בר' עקיבא הכהן אלטשולר, דמות לא ידועה כל כך, אבל קורות חייו, ושורשי המשפחה שלו, מעניינים ומסקרנים.

רבי עקיבא נולד בשנת תק"כ – תק"ל לערך, לאביו ר' יהושע אלטשולר, ולאמו מרת גולדא.

אביו ר' יהושע, היה בן ר' משה אלטשולר מק"ק הוראדווא [מסתמא צ"ל הוראדנא], ויחוסם היה ידוע עד כ"ב דורות מגדולי ישראל.

אמו של ר' עקיבא, מרת גולדה היתה בת ר' שלמה, בן ר' עקיבא אב"ד בוריסוב, בעהמ"ח 'ביזת מצרים' על הגדה של פסח, ירושלים תרכ"ה. בן ר' אליעזר אב"ד מאהליב בן ר' משה זאב אב"ד בגליל עליון דמינסק, בן ר' יהודה יידל אב"ד קאוולי, ומעב"ק.

ר' עקיבא אב"ד בוריסוב הנ"ל, היה חתן ר' משה אב"ד דובראוונא חתן הגאון רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק, מחבר הספר 'סדר הדורות', ומעב"ק מגזע המהרש"ל.

רבי עקיבא אלטשולר בצעירותו למד בישיבה בשקלוב, אצל ר' ישראל תלמידו של הגאון מוילנא.

חותנו היה הגאון רבי יהושע ראב"ד קאפוליא, [נתן הסכמה על ספר 'דרך המלך', שקלוב תקנ"ח] בן ר' אורי שרגא פייבוש. בזיווגו השני, לאחר שנתאלמן, נשא ר' עקיבא את בת הגביר ר' שמואל מבוברויסק.

כאשר יצא הגאון רבי חיים מוולוזין במכתבו הידוע, בעת יסוד ישיבת וואלוזין, בו כתב "וכמוני יעשו נא שאר אנשים אשר בגילי לקפוץ בראש ולהתנדב להיות בין המלמדים", היה רבי עקיבא אחד מן השומעים, ופתח ישיבה בעירו בוברויסק בשנת תקפ"ז, ישיבה שהיתה לשם ולתפארת. רבי חיים היה מעריך ומכבד מאד את רבי עקיבא, והיה קורא אותו "עובד ה' בחינם". מראשי הישיבה בעתיד, נמנו הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל 'ערוך השלחן'. והגאון רבי רפאל שפירא. ועוד מגדולי התורה.

לאחר מכן העתיק רבי עקיבא את מקום מושבו לסלוצק, ופתח גם שם ישיבה.

רבי עקיבא נפטר בסלוצק ט"ז אייר תר"ה, והגאון הגדול ר' יוסף פיימר אב"ד סלוצק, הספידו בפניו בחצר בית הכנסת. [לתולדות ר' יוסף פיימער, מוריה נט, הערה 34, בשם 'מגילת יוחסין' שכתב נכדו ר' שלמה זלמן אלטשול]. נספד גם על ידי המגיד מנובהרדוק, בספרו 'שמע יעקב', ליק תר"ך, דף נ"ב.

מצאצאיו:

א. החריף ר' גרשון, שהיה עמו ביסדו את הישיבה בבוברויסק.

ב. ר' יהושע אלטשולר, ר"מ בישיבה בסלוצק, ואב"ד טשאוס פלך מוהילוב.

ג. מרת חיה שרה אשת ר' אליהו כץ מבאברויסק, חותן ר' נפתלי צבי הפרוש מוילקומיר, אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.

ר' יהושע אלטשולער הנ"ל, היה חתנו של ר' מרדכי פינס מסלוצק, בהגאון ר' אליהו פינס זצ"ל מסלוצק מ"מ בשקלוב וראב"ד בסלוצק, נפטר ט"ו ניסן תקנ"ו, הנקרא 'אליהו זוטא'. בן בתו של הגאון ר' אליהו מפינסק בן הגאון המקובל ר' יהודה לייב פוחאוויצער מפינסק בעהמ"ח ספרים קנה חכמה ודרך חכמה ועוד.

מצאצאיו של ר' יהושע:

א. ר' עקיבא הכהן אלטשולר [מאטלין] אב"ד היינע פלך מינסק [נזכר בספר 'שמע אליהו' (עובר אורח) לבעל האדרת אות ד' - ו'. וגם נתן הסכמה לספר מדרש יעבץ, לר' יעקב בן ציון מנדלסון, בהיותו בגייטסהעד]. אבי 1. ר' מיכאל אשר מטלין רב בדבלין - אירלנד, נולד בשנת תר"ם לערך, למד בישיבת סלוצק ובישיבת מיר, חתנו של ר' יצחק מאיר יוסלזון אב"ד דאבלין. חתנו של ר' מיכאל אשר, הוא ר' אברהם יצחק אונטרמן, בנו של הגאון ר' איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לארץ ישראל. 2. אשת הרב ניסן עסקין, ממלא מקומו ברבנות היינע, משנת תרס"ה, והיה גם רב בהאראדאק שנה אחת.

ב. ר' דוד טעביל ממינסק בעל הנחלת דוד, בזיווגו השני נשא את בת ר' יהושע, וילדה לו בן בשם יצחק, כאשר נפטר ר' דוד טביל, היה יצחק בן שנתיים ומחצה, לימים גדל והיה למו"צ הראשון דמינסק.

ג. ר' שלמה זלמן אלטשולר, נולד בשנת ת"ר לערך. היה תלמיד גיסו ר' דוד טעביל, ואף נשא לאשה את בת בתו של ר' דוד טעביל. בשנת תרכב, נתקבל לרמ בישיבת זקנו בסלוצק, בשנת תרכח אחרי שנשרפה הישיבה, חזר לעיר מולדתו לסייע לאביו ברבנות, ובשנת תרמד ערב ראש חודש כסלו אחרי פטירת אביו, נתמנה למלא מקומו כאב"ד טשאוס. בנו הבכור ר' משה צבי סוחר בעיר באקו, חתן ר' שלמה מאנעוויץ בן ר' דובער בן ר' אשר מעיר מסטיסלאו. בנו השני ר' עקיבא חתן שלום בער חאשין חתן ר' יואל הר"מ בעיר חאסלאויטש. בת נוספת היא אשת ר' משה טשארני רב בבאקו בן ר' אברהם בן ר' שלום ממשפחת השחורים במיר.

הוספה:
כבר נתברר אצלי שטעיתי, ומשפחת אלטשולר זו, כלל לא היו כוהנים, וראה בהרחבה ברשומה הבאה.