הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל

בחיפה נפטר הערב רבי שאר ישוב הכהן, או בשמו המלא רבי אליהו יוסף שאר ישוב הכהן, בנו של הרב הנזיר, רבי דוד הכהן זצ"ל.
זו לנו העת להזכיר את יחוס משפחתו.

כבר הארכנו בהרחבה, ביחוס הוריו של רבי שאר ישוב. את יחוס משפחת אביו, העולה ומשתלשל, עד לרבי רפאל הכהן אב"ד המבורג - וכלשונו של הרב שאר ישוב עצמו, בהקדמת הספר משנת הנזיר: "לא הכל יודעים כי אבי מורי זצ"ל התייחס בן אחר בן לגאון רבי רפאל הכהן רבן של קהילות אה"ו. הוא ראש המשפחה. היה חוזר על זה בכל פעם באזני משפחתו, היה מכבד את כל ספריו, ומחקר ספריו. היה רגיל לחזור בכל פעם: דעו לכם שאתם בן אחרי בן, צאצאי רבי רפאל הכהן מהמבורג".  - פירטתי במאמר אילן יוחסין לבית אביו של הרב הנזיר, שפרסמתי לרגל מלאות ארבעים שנה לפטירתו, לפני ארבע שנים.

וגם את יחוס משפחת אמו, מרת שרה בת רבי חנוך העניך אטקין ראב"ד לוגא, הזכרתי במאמר הרב הנזיר רבי דוד כהן.

כעת אם כן, נותר לנו רק לסקור את משפחת חותנו.

רבי שאר ישוב הכהן, היה חתנו של,

רבי רפאל חיים שמשון גולדשטיין, נשיא הסתדרות הרבנים בארצות הברית, מייסד ומנהיג הקהילות וארגוני היהדות הנאמנה בארה"ב, מקימם של מוסדות תורה וחינוך עליונים בישראל ובארה"ב. נפטר כ"ד טבת תש"ל. כתביו על התנ"ך ופרקי אבות, נדפסו באנגלית, כינויו באנגלית היה הרברט ש. גולדשטיין. זוגתו היתה מרת רבקה לבית פישל.

אביו, רבי יוסף יעקב גולדשטיין.

רבי חיים גולדשטיין הנזכר, היה חתנו של,

רבי ישראל אהרן פישל, או בכינויו המפורסם, הארי פישל.

הגאון רבי חנוך העניך דוב פאדווא

בשבוע שעבר מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי חנוך דוב פדווא אב"ד דהתאחדות קהילות החסידים בלונדון, בעהמ"ח שו"ת חשב האפוד.

רבי חנוך דוב נולד בעיר בוסק שבגליציה, ביום כ' אב תרס"ח, לאביו ר' אליעזר וואלף למשפחת טויבע, ולאמו מרת טויבא. הוא נקרא על שמו של האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאלעסק שיומא דהילולא שלו הוא בא' אלול, סמוך למועד הברית שלו.

בימי מלחמת העולם הראשונה, נמלט אביו עם כל משפחתו מגליציה המדממת, וכרבים מן הבורחים קבעו מושבם בוינה, ושם זכה להכיר כמה מצדיקי הדור ההוא, ובהם צדיקי רוזין, ר' נפתלי צבי שמרלר, ור' חיים ירוחם מאלשטאט.

בבחרותו נסע ללמוד בישיבה הרמה במטרסדורף, וזמן מה למד גם בבית המדרש דחסידי בעלזא בקראקא, ובאותם ימים היתה האכסניה שלו, בבית ש"ב ר' שמעון שנירר (אחיה של מרת שרה שנירר המפורסמת שיסדה את בית יעקב), מחסידי בעלזא המפורסמים בקראקא. הוא נסמך להוראה מרבי שמואל פירער אב"ד קראס.

נשא לאשה את מרת חנה גיטל בת רבי נפתלי גוטסמן, היא ילדה לו חמשה ילדים, ונפטרה צעירה לימים ביום ח' טבת תש"ד בירושלים.

עוד לפני המלחמה נתמנה לרב בית המדרש שומרי הדת בוינה, וכשפלשו הגרמנים לאוסטריה, אסרו אותו כאחד הרבנים, במשך שנה שלמה ישב בבית האסורים, ואחרי השתדלות מרובה, שיחררוהו, ובתנאי שיעזוב את המדינה, והיה זה להצלתו, שכך ברגע האחרון ניצל וזכה לעלות לארץ ישראל.

רבי חנוך דוב נתיישב בירושלים, והתקרב אל גדולי הרבנים, כרבי שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק, ורבי יוסף צבי דושינסקי הגאב"ד דירושלים.

כאמור, כאן בארץ, נפטרה אשתו הראשונה, ונשא בשנית את מרת יהודית בת רבי אברהם אהרן זוננפלד בנו הבכור של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. היא גידלה את ילדיו במסירות, ונפטרה ביום ז' שבט תשנ"ג.

בירושלים, נתמנה לכהן כרב ומו"ץ בעדה החרדית, ושימש כרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת. כאשר יסד הרב מטשעבין את ישיבתו בירושלים, קרא לרבי חנוך דוב לעמוד בראשות הישיבה.

בשנת תשט"ו נתמנה לכהן כרב דהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, תפקיד שאיחד תחתיו את כלל הקהילות החרדיות בעיר, ואותו נשא רבי חנוך דוב במסירות עד לפטירתו.

רבי חיים בן אביגדור מפינסק

מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של רבי חיים בן אביגדור מפינסק.
מיהו רבי חיים בן אביגדור? מתי בדיוק נפטר? והיכן נפטר?
על כך במאמר שלפנינו.
בספר קורות העיתים, שחיבר רבי מנחם מנדל בוים, נזכרת קינה על פטירת רבו רבי חיים בן אביגדור מפינסק, וזה לשונו, "הנה לשוני עט סופר מהיר לעורר קנים והגה... יעשו מספד כתנים... על פטירת הרב הגאון הגדול המפורסם, מ' חיים בהרב מו"ה אביגדור זצללה"ה מק"ק פינסק שלשלת היוחסין שמת על מטתו, ואני הייתי מבני מדרשו במעט זמן שהיה בא"י, הראה טוב בעמלו, הן בלימודי הישיבות שתיקן, הן בפרעון חובות שהיו אז על היהודים שבארץ, והוא קצץ ופרע יותר מחצי, ומיד אחרי מותו נמס כל לב, על השמועה כי באה כי הצדיק נאסף מפני הרעה... אוי לי אמרה ארץ הקדושה ואוי לי אמרה נפשי, כי בביאתך הנה שמחה מלאתי, איש מאת ה' קניתי, ראה חיים בכל כח עמלת, ישיבות להגדיל תורה פעלת... כי בשמנה עשר שבועות עלה עד חוג שמים, כסה הודו וארו כפים...". אך ללא תאריך מדוייק פטירתו של הרב. במהדורה המוערת של הספר, שנדפסה על ידי ג. קרסל, בירושלים תש"ו, ציין בהערה על קטע זה, כי רבי חיים נפטר ביום כ"ב אדר תקצ"ד.
כבר העירו כי אין מקור קודם לתאריך פטירתו של רבי חיים בן אביגדור, ומקורו של קרסל הוא לכאורה בטעות. שכן, פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים, חלק ג' פרק חמישי [עמ' 171], מזכיר את חכמי ירושלים וצפת במאה החמישית והשישית (לאלף השישי) וביניהם הזכיר את רבי חיים בן אביגדור, אך לא כתב עליו כמעט שום דבר, רק מציין שמצא בפנקס צפת, העתק צוואתו של הגאון הנז' מיום ג' כ"ב אדר תקצ"ד. וכותב שנפטר בצפת, ונקבר סמוך לרעיו הגאונים הנזכרים למעלה.
ובכן, מה קרה בכ"ב אדר תקצ"ד, לפני מאה ושמונים שנה? לכאורה בתאריך זה נכתבה צוואתו של הגאון ר' חיים בן אביגדור, והוא נפטר מאוחר יותר. או שמא נאמר, שבתאריך זה הועתקה צוואתו לפנקס צפת, והוא נפטר כבר קודם לכן.

בספר אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, קורא אותו גליס רבי חיים בן אביגדור הכהן מפינסק. וטעה בזה, ועירב בין שני אישים שונים.
הזכרנו את הספר תולדות חכמי ירושלים, ובכן בהערה שם, הביא ר' אליעזר ריבלין, שיש עוד שני פעמים בספר קורות העיתים, שמזכיר את 'רבי חיים מפינסק', בלי שם אביו אביגדור, ופעם כותב עליו שיצא עם רבי ישראל משקלוב להעתיר על הגשמים, ופעם כותב שבסוף תקצ"ד הגיע שליח מצפת לירושלים עם ידיעה על פטירתו, ומשער ריבלין שזהו חיים מפינסק אחר, ר' חיים בר פרץ, שנזכר בסימן הקודם שם בספר.
מיהו רבי חיים בן פרץ? הוא רבי חיים הכהן בן ר' פרץ, שכיהן כאב"ד פינסק, ועלה לארץ ישראל בערך בשנת תקפ"ו. וחי בצפת, והיה שם מראשי הקהל. על מצבתו של רבי חיים כתוב שנפטר כ"ח לחודש טבת ארמלתא, [על פי גמרא במסכת תענית מבואר שהכוונה לשנת בצורת] ללא פרט השנה, בספר שם הגדולים החדש נכתב שרבי חיים נפטר בשנת תקצ"א. וכתב על כך פרומקין, שאינו יודע מקורו, וכתב שנפטר בשנת תקצ"ג. 

הרב שלמה קרליבך אב"ד ליבעק ומשפחתו

עץ המשפחה של רבי שלמה קרליבך, שהתחלנו לעסוק בו בשבוע שעבר, עולה ומסתעף מעלה מעלה, עד לגדולי האחרונים, כהט"ז והב"ח, כפי שנחקק על מצבתו של רבי שלמה בהר המנוחות, אומנם, במסגרת מאמרים אלו בבלוג, לא נפרוש את כל אילן היוחסין שלו, אלא, נעסוק יותר במשפחתו הקרובה.

הזכרנו במאמר הקודם, את אביו של רבי שלמה, הוא רבי נפתלי קרליבך, ואביו של האחרון, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, משנת תר"ל כיהן כאב"ד על מקום חותנו רבי אלכסנדר זוסמן אדלר, חתנו של רבי אפרים פישל יואל, מגזע משפחות מיוחסות בישראל, רבני ליסא וברודי לאורך הדורות.
[תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הלוי הורוביץ, שהפנה אותי למקורות רבים אודות משפחה זו, אין הרבה בקיאים כמוהו בתולדות משפחות בכלל, ומשפחות רבני גרמניה בפרט].

צאצאיהם של רבי שלמה קרליבך וזו' מרת אסתר:

א. ר' אלכסנדר קרליבך, נולד בשנת תרל"ג בליבעק, חתנו של הגביר המובהק יהושע זעליג פרסיץ ממוסקבה. עסק במסחר, וניהל בנק בליבעק, אך תמך באחיו ר' יוסף צבי ועזר לו בהחזקת התלמידים, נפטר שם בשנת תרפ"ה. בנו ר' יוסף צבי היה באמריקה.

ב. רבי עמנואל שלום מנחם קרליבך, נולד בליבעק בשנת תרל"ד, נשא את מרת מינדל למשפחת יואל, היה ממניחי היסוד להקמת אגודת ישראל, ופעל רבות לחיזוק היהדות בכלל. בשנת תרנ"ט בהיותו אך כבן עשרים וחמש שנים, נתנה לכהן כרבה של מעמל, שם כיהן עד לשנת תרס"ו, או אז, נקרא לכהן כרב בעיר הגדולה קעלן, עיר בה כיהן עד לפטירתו, ביום ט' כסלו תרפ"ח, והיא האריכה ימים אחריו, עלתה לירושלים עם כמה מבניה ונפטרה שם בשנת תש"ח.

ג. ר' שמשון קרליבך נולד בליבעק בשנת תרל"ו, נשא לאשה את מרת רזי למשפחת גראופה, ר' שמשון עסק במסחר, ונהרג הוא ואשתו שניהם בריגה, הוא נהרג מיד בתחנת הרכבת, ביורדו מן רכבת הגירוש שהביאתם מגרמניה בידי הנאצים ימ"ש.

ד. מרת בלה נולדה בשנת תרל"ז, אשת רבי מרדכי יהודה ראזענאק רב בעיר בערמען, היה תלמידו של בעל ה'שבט סופר' בפרשבורג. בלה נפטרה באמריקה בשנת תשכ"ב.

ה. הגאון רבי אפרים קרליבך נולד בשנת תרל"ט בליבעק, נשא לאשה את מרת גרטרוד למשפחת יעקובי, בשנת תר"ס בהיותו כבן עשרים, נתמנה לכהן כרבה של העיר לייפציג, וכיהן בה שלושים ושש שנים. פרסם ספרי דרוש והלכה, ומחקרים היסטוריים, פעל רבות לטובת היהדות בעירו בפרט ובגרמניה בכלל. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל, וזמן קצר לאחר מכן נפטר בט"ז תשרי תרצ"ז, ומנוחתו בבית הקברות הישן בתל אביב, סמוך לקברו של הגאון רבי שלמה אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, על מצבתו נכתב שהיה מראשי גלות אשכנז. רעייתו האריכה ימים עוד אחריו, ונפטרה בשנת תשט"ז. בנם הוא ד"ר עזריאל קרליבך, (נקרא על שם הגאון רבי עזראיל הילדסהיימר) שהיה ממיסדי העיתונות העברית בארץ ישראל, בבחרותו בהיותו כבן חמש עשרה שנים, נסע לליטא ללמוד בישיבות סלבודקה וטעלז, בשנת תרפ"ז עלה לארץ ישראל, ולמד שנתיים בישיבת מרכז הרב בירושלים.

ו. מרת שרה נולדה בליבעק בשנת תר"מ, אשת רבי משה (מוריס) שטרן, שהיה ראש וראשון לספרנים היהודים בגרמניה, היא נפטרה בשנת תרפ"ח והוא בשנת תרצ"ט, שניהם בברלין.

ז. רבי משה קרליבך נולד בליבעק בשנת תרמ"ב, עסק במסחר, נפטר בשנת תרצ"ט בלייפציג שבגרמניה, זוגתו מרת רעכא, האריכה ימים ונפטרה בזקנה מופלגת בירושלים, בשנת תשנ"ד. בנם רבי נפתלי קרליבך נפטר ד' שבט תשס"ה, ונדפס לזכרו ספר זכרון 'מרומי נפתלי', ירושלים תשס"ו, ובו חידושי תורה מצאצאיו, גדולי תורה בארץ הקודש, ועוסקים בהרבצתה. בתם של רבי משה ורעכא, היא מרת לאה (הלנה) אשת הג"ר שמשון רפאל וייס, בשנת תרפ"ט נסע ללמוד בישיבת מיר, והיה מעודד בחורים רבים לנהוג כמותו ולנסוע מגרמניה ללמוד בישיבות ליטא, נישאו בשנת תרצ"ו, בשנת תרצ"ט עברו לאמריקה, שם כיהן כר"מ בישיבת בית יהודה, דטרויט, ועמד בראש אגודת בתי הכנסת החרדים בארה"ב. כמו כן, נשא גם בתואר נשיא ישיבת מיר באמריקה. בשנת תשל"ב עלו לארץ הקודש, הוא נפטר בשנת תש"ן בניו יורק שם שהה בחודשים האחרונים לחייו עקב מחלה. גם צאצאיו מכהנים כיום כראשי ישיבות בארץ הקודש.

ח. המפורסם שבין בניו של רבי שלמה קרליבך, היה הגאון רבי יוסף צבי קרליבך, נולד בשנת כ"ב שבט תרמ"ג בליבעק, בצעירותו למד בסמינר לרבנים אצל הגאון רבי דוד צבי הופמן, לאחר מכן, שהה תקופת מה בירושלים בסוף שנות התר"ס, כמורה בבית הספר של למל, זכרונותיו מהתקופה ההיא מרתקים, ומלמדים במידת מה על מורכבותה של העיר. במלחמת העולם הראשונה היה בקובנה כקצין לעניני דת בצבא הגרמני, ובהיותו שם, פעל רבות לחיזוק הדת בקרב החיילים ובני העיר, ולהעמדת הישיבות על תילם, והעיד עליו רבי ראובן גרוזובסקי, שאלמלא הוא, היו השלטונות הצבאיים את שערי הישיבות בליטא. בשנת תרע"ט, נישא בברלין למרת שארלוט [אלישבע חנה] בת הד"ר פרויס. לימים בשנת תרפ"ו נבחר לשבת על כסא הרבנות הנכבד דק"ק אלטונא, ומשם נבחר לעיר הגדולה המבורג, כסאות עליהם ישבו גדולי הדורות לאורך השנים, ברבות הימים נתמנה כרב הכולל של חרדי גרמניה. בימות המלחמה הנוראה, אף שהיתה בידו האפשרות לא עזב את קהל עדתו, וגורש עמם לריגא, חמשה מילדיו נסעו לאנגליה בעת המלחמה וכך ניצלו ועלו לארץ הקודש, אך הוא עם רעייתו וכמה מילדיו נעקד"ה בריגא על ידי הגרמנים הנאצים ימ"ש. לזכרו נדפסו כמה ספרים, מהם, 'יוסף קרליבך ודורו' (אנגלית), ניו יורק תשי"ט. 'איש יהודי', ניו יורק תשס"ח. מאמר מסכם לתולדותיו, נדפס ב'אלה אזכרה', על קדושי השואה.

ט. מרת צילי נולדה בשנת תרמ"ד בליבעק, אשת ר' יהודה אריה נויהאוז מהעיר רוטנבורג, נין ונכד לבעל האשכול. הוא נולד בשנת תר"מ ברודענבורג, היה שומר הקודש בכמה קהילות בגרמניה, ובימי המלחמה היה במחנה טרזינשטאט ושם נתגלה כמנהיג, לאחר המלחמה היה רב באמריקה, נפטר בשנת תשי"ד בדיטרויט, והיא נפטרה בשנת תשכ"ח בניו יורק.

י. ר' דוד קרליבך, נולד בשנת תרמ"ו בליבעק, נפטר בבחרותו בשנת תרע"ג, בעיר הלברשטאט.

יא. מרת מרים נולדה בליבעק בשנת תרמ"ח, אשת ר' זאב כהן. בנו האחד היה יהודה ליאו כהן הי"ד, שמסר את נפשו למען ילדי ישראל בשואת אירופה, וניספה באושוויץ. יתר בניהם עלו לארץ ישראל ונשתרשו בה. שלמה כהן אברבנאל, היה המשנה לראש המוסד, חיים (הרמן) כהן היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בצעירותו למד שנתיים בישיבת מרכז הרב אצל הרב קוק. אודות אח שלישי אלכסנדר כהן שהיה מהנדס עיריית בני ברק, נדפס ספר הזכרון 'שבת בראשית'. 

יב. רבי נפתלי (לודוויג) קרליבך הנזכר לעיל בארוכה, אביו של רבי שלמה.

משפחת קרליבך המורחבת

אביו של רבי שלמה קרליבך מליבעק, היה רבי יוסף צבי קרליבך, הוא נולד בכ"א תמוז תקס"ב, בשנת תקצ"ד נשא לאשה את מרת צילי למשפחת שטרן מהעיר מישלבך. הוא נפטר בכ"ז כסלו תרמ"ב, והיא נפטרה בי"ג סיון תרמ"ג.

צאצאיהם: א. מרת שרה אשת ר' אהרן פרוינד. ב. ר' עמנואל מנדל קרליבך משטוטגרט, רעייתו מרת הינדלה בת למשפחת וולף. ג. ר' משה קרליבך, זוגתו מרת קרולינה למשפחת רוטשילד מקונשטאט. ד. ר' הירש קרליבך, זוגתו למשפחת וייס. ה. ר' נתן קרליבך, זוגתו מרת גיטל (לינה) למשפחת שוואב. ו. ר' שלמה קרליבך אב"ד ליבעק הנ"ל. ז. מרת בילה אשת ר' דוד גריסהימר. ח. מרת רייצדה אשת ר' צבי סנדר. ט. ר' מרדכי קרליבך, וזוגתו למשפחת שוורצשילד.

אביו של רבי יוסף צבי קרליבך, היה רבי עמנואל מנחם (מנדל) קרליבך, נולד בשנת תקמ"ג, נשא לאשה את מרת בילה, [בת ר' הערץ (ופראדל) מארקס, בן ר' מרדכי ובלה מהילדסהיים]. מקום מושבו היה בעיר הילדסהיים שבגרמניה. רבי עמנואל נפטר בז' אייר תקצ"ה בהילדסהיים, ובילה נפטרה בי"א אב תקצ"ט.

צאצאיהם: ר' יוסף צבי קרליבך הנ"ל. מרת רחל אשת ר' משה חיים דרייפוס. מרת שושנה אשת ר' מאיר שמעון בנציגר ממנהיים. מרת שרה אשת ש"ב ר' רפאל מארקס. ר' אלעזר גרשון קרליבך. מרת פראדל אשת ר' אהרן רוטשילד.

אביו של ר' עמנואל קרליבך, היה ר' יוסף קרליבך, יליד העיר היידלברג, בשנת תק"ך לערך נשאת את זוגתו מרת שושנה ילידת פרנקפורט. הוא נפטר בשנת תקנ"א לערך, והיא נפטרה בח' סיוון תק"ע בהיידלברג שבגרמניה.

צאצאיהם: שלמה קרליבך. יהודה קרליבך. אשת מאיר מארקס. ר' עמנואל מנדל קרליבך הנ"ל. אברהם צבי קרליבך.

רבי שלמה קרליבך - עץ משפחה

רבבות יהודים נתקרבו לשמירת תורה ומצוות, על ידי רבי שלמה קרליבך, במישרין בעקיפין. שירתו שיצאה מתוך מעמקי הלב, חדרה וחודרת לבבות רבים, אף לבבות מאבן, אשר בשום צורה אחרת לא היו נפתחים, שירתו של רבי שלמה המיסה. רבבות יהודים חייבים לרבי שלמה את עולמם הרוחני, והזכויות שנזקפות לזכותו בשמים, ודאי רבות הן.
 

במאמר שלפנינו, נסקור את שורשיו העמוקים של אילן רב פארות זה, ונתוודע למשפחתו הענפה של רבי שלמה, משפחת רבנים ותלמידי חכמים ששמרו על יהדותם בעוז, גם בימי ההשכלה והרפורמה בגרמניה.

רבי שלמה נולד בברלין בשנת תרפ"ה, עם אחיו התאום אליהו חיים. לאחר עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה, לבאדן, אוסטריה, ומשגם שם החלה הקרקע לבעור, נסעו בשנת תרצ"ט לניו יורק. רבי שלמה למד בישיבת תורה ודעת, ובישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ובאותם הימים נחשב לאחד מגדולי התלמידים של הגאון רבי אהרן קוטלר. זמן קצר אחר כך, התקרב עם אחיו לחסידות חבד, אך לימים נותק הקשר. בשנות התש"כ הקים בסן פרנציסקו "בית אהבה ותפילה", לקרב צעירים מחפשי דרך לעבודת ה'.

באותם הימים החל רבי שלמה לנצל את כשרונו הגדול שטבע בו הקדוש ברוך הוא, כשרון ההלחנה והשירה מתוככי הלב, והחל להופיע בפני צעירים בכל רחבי אמריקה, ולקרבם לתורה ולמצוות באמצעות שירתו הסוחפת. אפשר אף לראות בו דמות טראגית, רבי שלמה הקריב מעולמו הרוחני, למען קירוב יהודים לתורה ולמצוות. ואחרי מות קדושים אמור.

רבי שלמה נפטר בט"ז חשון תשנ"ה, בהתקף לב במהלך טיסה, מסע הלוויתו יצא מאמריקה לארץ ישראל, והוא נטמן בהר המנוחות, מקום מנוחתו הפך למוקד עליה לרגל לחסידיו. היום מלאו שש עשרה שנים לפטירתו.

ונסיים בציטוט מדבריו, "כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית".

שושלת היחוס בקצרה

רבי שלמה קרליבך נולד בגרמניה, לאביו רבי נפתלי קרליבך שכיהן כרב בברלין בין השנים תרע"ז-תרצ"ב ובבאדן בין השנים תרצ"ב-צ"ח, ובסוף ימיו בניו יורק. בן הגאון רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק שבגרמניה, משנת תר"ל כיובל שנים, עד לפטירתו בשנת תרע"ט. בן רבי יוסף צבי קרליבך. בן רבי עמנואל מנחם מנדל קרליבך מהילדסהיים. בן רבי יוסף קרליבך המכונה יוסף הירש. בן רבי צבי קרליבך.

אביו, רבי נפתלי קרליבך, נשא לאשה את מרת פסיה (פאולה) בת הגאון רבי אשר מיכאל כהן אב"ד באזעל, נפטר תרפ"ו. מתלמידיו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר. הרב מבאזל היה מן הדוחפים והממריצים בעת הקמת אגודת ישראל. [ואין להחליפו ברבי משה מיכאל כהן אב"ד פולדא]. קודם לכן, היה פעיל במסגרת הקונגרס הציוני הראשון, ואליו כתב הרצל את מכתבו בו הצהיר, כי ההסתדרות הציונית לא תעשה לעולם איזה דבר שהוא נגד דתי ישראל ותורתו. במפתח לספר שו"ת ר' עזריאל הילדסהיימר, כתבו על ר' מיכאל שחיבר ספר 'מנחת אשר', לא הצלחתי למוצאו. ואולי הוא ספר דרשותיו שנדפסו בשנת תרפ"ח בגרמנית, ובשנת תשל"ב תורגמו לאנגלית.

זקינו, רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, נשא לאשה את מרת אסתר בתו הבכורה של רבי אלכסנדר זוסמן אדלר אב"ד מייזלינג (מויסלינג) פרבר הסמוך לליבעק, מצאצאיו של גאון ישראל רבינו דוד הלוי סג"ל בעל הטורי זהב - הט"ז. תשובות בהלכה לרבי אלכסנדר נדפסו בספרות השו"ת של רבני גרמניה בזמן ההוא, בשו"ת 'בנין ציון' לרבי יעקב עטלינגער (אטלינגר) ובשו"יד הלוי להרב מוירצבורג, ר' יצחק דב הלוי במברגר. רבי אלכסנדר זוסמן אדלר נפטר בשנת תרכ"ט. בתו מרת אסתר, כתבה שירי חג ומועד בהיותה בן 15, ונתפרסמו על ידי רבי שמשון רפאל הירש בכתב העת ישורון, בשנת תרכ"ח.

רבי עמנואל מנדל קרליבך חתן אצל משפחת שטרן.

אבי זקינו, רבי יוסף צבי קרליבך, היה חתן ר' הערץ מארקס (וזוגתו מרת פראטל) בן ר' מרדכי מהילדסהיים (וזוגתו מרת בלה).

רבי יוסף קרליבך נשא לאשה את מרת שושנה.

רבי אלכסנדר אדלר, היה חתנו של הרב הקודם שהיה במייזלינג, הוא רבי אפרים פישל יואל, ואף הוא היה חתנו של הרב שכיהן שם לפניו, וכך דור אחר דור, עברה הרבנות מחותן לחתן. וכולם קבורים הם עד היום בבית הקברות הישן במייזלינג פרבר ליבעק.

תולדותיהם למשפחותם לבית אבותם

אביו של רבי שלמה, היה רבי נפתלי קרליבך, הוא נולד בשנת תרמ"ט בעיר ליבעק שבגרמניה, בשנת תרע"ז נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרת פסיה (פאולה) בת רבי מיכאל קאהן אב"ד באזל, מיד לאחר נישואיו נתמנה לכהן כמחנך בגימנסיה היהודית בלייפציג, ואחר כך נקרא לכהן כרב בבית כנסת בברלין, שם נודע ביתו כבית ועד לחכמים, וכל גדולי תורה ורבנים שהיו מזדמנים לברלין, היו מתארחים בביתו, שם אף נולדו לו ילדיו, בשנת תרצ"ב, עבר לכהן בבאדן שבאוסטריה, ובשנת תרצ"ח, קודם שהשתלטו הנאצים על אוסטריה, נמלט דרך ליטא לאמריקה, וקבע מושבו בניו יורק, עם משפחתו, וכך ניצלו מאימי המלחמה. רבי נפתלי נפטר בניו יורק במוצאי שבת פרשת וישב, אור לכ"א כסלו תשכ"ז, אחרי שנים רבות בהם עמד בראשות "קהלת יעקב", רעייתו מרת פאולה, נולדה בשנת תרנ"ו, ונפטרה בניו יורק בשנת תש"ם.

צאצאיהם: מרת שולמית אשת רבי שמחה זיסל ליוואויץ, בנו של המשגיח הגאון הצדיק רבי ירוחם ליוואויץ ממיר. והאחים התאומים, רבי אליהו חיים ורבי שלמה בו אנו עוסקים. רבי אליהו חיים קרליבך מחסידי חב"ד הוא נשא לאשה את בתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, רב בלוקניע פאריז וברוקלין. הוא היה בן אחר בן לאדמו"ר בעל הצמח צדק מליובאויטש, ומצד אמו היה מצאצאי הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי אליהו חיים עסק  רבות בההדרת ספרי חסידות, ומחקרים בקורות ימי החסידות, הוא הקים את מכון 'זכר נפתלי' (על שם אביו) שהדפיס למעלה מארבעים ספרים. הוא גם מילא את מקום אביו ברבנות בית הכנסת בניו יורק. באדר תש"ן לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו בהר המנוחות.

אביו של רבי נפתלי, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, הוא היה מילדותו בעל כשרון נעלה, ולמד בשקידה רבה בישיבות הגדולות שהיו בגרמניה בזמנו, ויצק מים על ידי גדולי ישראל. הוא השתלם גם בלימודים כלליים והיה לו תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת תר"ל, נקרא למלא את מקום חותנו שנפטר, כרב הגיטו במייזלינג [מויסלינגען] - פרבר מחוץ ל'עיר החופשית' - ליבעק. וביום ט' תמוז עלה לכהן כרב העיר ליבעק, כאשר הותר ליהודים לגור בתחומי העיר. בשנת תר"ע הדפיסו בניו וחתניו קובץ ליובלו לרגל מלאות לו ארבעים שנה ברבנות העיר, ובו נדפסו מאמרים רבים ממשפחתו ומרעיו הרבנים, הקובץ 'לשלמה', נדפס בברלין תר"ע. רבי שלמה עצמו גם חיבר ספרים, ספרו 'בית יוסף צבי', על מסכתות הש"ס, נדפס בברלין בשלשה חלקים, בשנים תר"ע-תרע"ו. נפטר אדר תרע"ט.

אודות צאצאיו שלרבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, ופרטים  נוספים, נמשיך ונפרט במאמר הבא אי"ה.

רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה

עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.

בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.

רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.

אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.

אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.

אביו, רבי משה אריה רוזנטל.

רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.

אביו, רבי ישראל דוב קרול.

רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.

אביו, רבי יעקב שו"ב.

רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.

רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.

בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.

אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.

אביו, רבי אליהו הלוי.

רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.

אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.

רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].

אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.

רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.

רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].

חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.

על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.

אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.