שלשלת היחס של הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל

בשבוע שעבר הוכתה היהדות הנאמנה והעדה החרדית, בפטירתו של הגאון הרב מאיר ברנדסדופר.

הרב ברנדסדורפר כיהן כיהן שנים רבות כדיין בבית הדין של העדה החרדית. חיבר סדרת ספרים בהלכה 'קנה בושם' ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורנו בכל מקצועות התורה.

אפשר עוד רבות לספוד לר' מאיר, אך כאן אנו עוסקים בתולדות רבנים ומשפחותיהם, ולכן נעבור להתמקד בעץ המשפחה של ר' מאיר זצ"ל.

א. ר' מאיר ברנדסדורפר, היה בנו של הר"ר שלמה ברנדסדורפר [זו' מרת פרומעט לבית טייכטהאל] בר יהודה טרייטל ברנדסדורפר [זו' מרת אסתר לבית טייכטהאל] בר מאיר מבריגל [וזו' מרת חיה פייגל לבית וולף] בר יהודה טרייטל בר יעקב בר מאיר. על ר' מאיר זה, ראש המשפחה, מסופר שנתברך מהאחים הקדושים הר"ר אלימלך ור' זושא לדורות תלמידי חכמים.

ב. מרת פרומעט הנ"ל אשת הרב שלמה ברנדסדורפר, היא היתה בת דודו הרב יששכר שלמה טייכטהאל אב"ד פישטיאן [בעהמ"ח משנה שכיר, וזו' מרת פראדל לבית גינז], ב"ר יצחק טייכטהאל [וזו' גיטל בת ר' דוד זאב בראווער מצאנז וזו' שרה שפרינצא לבית לוסטיג] בן ר' יששכר שלמה טייכטהאל.

ג. מרת אסתר הנ"ל אשת ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, היתה בתו של ר' יצחק טייכטהאל הנ"ל, ואחות ר' יששכר שלמה.

ד. מרת חיה פייגל הנ"ל אשת ר' מאיר הנזכר בענף א', בת ר' שאול וולף מוישניצא, ב"ר דוד אלכסנדר. ומקובל במשפחה שהם מצאצאי הפני יהושע.

ה. מרת פראדל הנ"ל אשת ר' יששכר שלמה טייכטהאל הנזכר בענף ב', היתה בת ר' יעקב יוסף גינז [בעהמ"ח הרי בשמים, וזו' מרת שרה טויבא לבית לעבאוויטש], ב"ר שמעון גינז [ופראדל], בר גבריאל 'ממשפחה הרמה מגזע יוחסין הנודע בישראל הגה"ק רבינו עקיבא איגר (גינז) זצוק"ל' [ובלימלא].

ו. מרת שרה טויבא הנ"ל אשת ר' יעקב יוסף גינז, היתה בת ר' מאיר הכהן לעבאוויטש מסיגעט.

ומצד חותנו

ז. ר' מאיר ברנדסדורפר היה חתנו של הרב שמעון דוב קרישבסקי [זו' מרת רחל לבית תפילינסקי] בן הרב יוסף קדיש קרישבסקי [וזו' מרת רוחמה פייגא חיה לבית קובלסקי] בן ר' משה שדליצר [וזו' מרת שרה] ב"ר יוסף.

ח. מרת רחל הנ"ל אשת ר' שמעון דוב קרישבסקי הנזכר בענף ז', היתה בת הרב שמואל תפילינסקי מירושלים [וז' מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן] בן ר' נתנאל סופר מירושלים ב"ר שמואל ליפשיץ ב"ר נתנאל שעלה לירושלים ב"ר יעקב מוילנא.

ט. מרת רוחמה פייגא חיה הנ"ל אשת ר' יוסף קדיש קרישבסקי הנזכר בענף ז', בת ר' ראובן הכהן קובלסקי מביאליסטוק.

ועתה נבוא להרחיב מעט בתולדות הרבנים הנזכרים לעיל.

• ר' שלמה ברנדסורפר, מראשי חבורת תולדות אהרן ומפורסם בעבודת התפילה שלו. בעהמ"ח שבט מיהודה, נפטר יט כסלו תשנ"ה, ומנו"כ בהר הזיתים בירושלים. רעייתו מרת פרומעט נפטרה י' חשון תשל"ז.

• אביו ר' יהודה טרייטל ברנדסדורפר, זכה להסתופף בצל הגה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. היה גיסו של בעל המשנה שכיר, ומחותן עמו פעמיים. נפטר י"ג סיוון תשכ"ט. זו' מרת אסתר נולדה בשנת תר"ם בעיר צאנז, ונפטרה כט אדר תשי"א. מצצאיו: א. ר' שלמה ברנדסדורפר הנ"ל. ב. אשת ר' יהודה גולדפינגר מירושלים, נפטר כ' תשרי תש"ן. ג. מרת ליבע לאה אשת ר' שלמה כץ ראש בית דין בפתח תקווה.

• אביו ר' מאיר מבריגל, מנו"כ בקראקא. היה לו בן נוסף בשם ר' דוד אלכסנדר אביו של ר' משה וולף ברנדסדורפר מוישניצא – פתח תקוה.

• ר' שאול וולף מווישניצא, על פי המקובל במשפחה הוא חוטר מגזע הפני יהושע, וכן כתוב על מצבות אחיו.

• ר' דוד אלכסנדר וולף, ידועים לנו שלשה בנים שלו: א. ר' שאול וולף מוישניצא הנל. ב. ר' חיים אברהם וולף. ואחיהם הצעיר ר' דוד אלכסנדר, שנולד לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, הוא היה חותנם של ר' אביש אייזן ז"ל ושל ר' יוסף ריכטר הי"ד.

אצל בני המשפחה רשום ששם אביו, היה נתן אהרן. ולא ברור כי ר' זהו ר' נתן אהרן וולף אב"ד אושפיצין, כי לר' נתן אהרן זה היה בן בשם ר' פנחס דוד יהושע העשל וולף שהיה רב בוישניצא, ועל כל פנים, ודאי ששייכים לאותה משפחה. והם מצאצאי הר"ר העשל והב"ח ומעב"ק. וישנם עוד גרסאות נוספות אודות משפחת וולף.

• ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נולד בשנת תרמ"ה בהונגריה. לפנים היה דיין בבוסערמין מקום מגורי חותנו, ובשנת תר"פ נתקבל כראב"ד בפישטיאן, היה מגדולי ההוראה באירופה לפני המלחמה ונתפרסם בספרו 'משנה שכיר' שנדפס בשנת תרפ"ד. בימי המלחמה חבר ספר 'אם הבנים שמחה', ובו קרא ליהודים לעלות לארץ ישראל וליישבה.

ר' יששכר שלמה נהרג בשנת תש"ה סוף המלחמה ברכבת, ולא ברור אם זה היה בי' או י"ג שבט.

בזיווג ראשון נשא לאשה את מרת פראדל בת ר' יעקב יוסף גינז, ומשנפטרה בדמי ימיה בי"ט תשרי תרע"ח [מנו"כ בפישטיאן], נשא לאשה את מרת נחמה בת ר' דוד פרידמן אבד"ק צעהלים [חתן ר' מנחם כץ אב"ד צעהלים ותלמיד החתם סופר], היא עלתה לארץ אחרי המלחמה והאריכה ימים, ונפטרה ד' סיון תשמ.

מזיווג ראשון נולדו לו: א. מרת פרומעט הנ"ל אשת ר' שלמה ברנדסדורפר. ב. החתן מאיר טייכטהאל הי"ד. ג. הבחור שלום טייכטהאל נפ' כ"ו תמוז תרצ"ז בוינה. ד. הבחור דוד טייכטהאל הי"ד, נהרג בצרפת ב' אייר תש"ג והועלה ארונו לקבורה בירושלים. ה. ר' שמעון טייכטהאל ז"ל נפטר י' תמוז תשנ"ג. מזיווג שני נולדו לר' יששכר שלמה ארבע ילדים שיחיו, ומהם חתנו ר' ברוך הלברשטאם זצ"ל מבני ברק [נפטר טו אב תשמ"ב], בנו של ר' אלישע הלברשטאם אב"ד גורליץ.

• אביו, ר' יצחק טייכטהאל, בשנת תרפ"ד, כשהדפיס בנו את השו"ת משנה שכיר, עוד היה בין החיים, זו' מרת גיטל נפטרה י"ג סיוון תרע"ב בת חמישים שנה.
• אביו, ר' יששכר שלמה טייכטהאל, נזכר בשו"ת משנה שכיר, בהספד של רי"ש על אביו ר' יצחק, ומזכירו כ'הרב החסיד הצדיק אמת מגדולי חסידי רבנו הדברי חיים מצאנז שהיה מתפלל בבית מדרשו לפני התיבה בפניו בראש השנה ויום כיפור שנים רבות והיה ראש ישיבה כל ימיו והעמיד תלמידים הרבה'.
  
• ר' יעקב יוסף גינז אבדק"ק בוסערמין בעהמ"ח הרי בשמים על התורה, נולד לאביו ר' שמעון ולאמו מרת פראדל, בכ"ז טבת בשנת תרי"ד בכפר יאנקאוויץ, למד תורה מפי כמה רבנים, וביניהם דודו זקינו ר' משה גינז אב"ד צעצע והמהרם שיק [ראה דרכי משה החדש, ברשימת התלמידים אות טו]. לכשנישא עבר לגור בסיגעט, סמוך על שולחן חותנו, [ומאז הסתופף בצילו של בעל היטב לב, ומפורסם המעשה שהלך עמו לבקר אצל רבו המהרם שיק בחוליו וכו'] שם בעיר הרביץ תורה בתלמידים בישיבה. ובשנת תרמ"ג נתמנה לרבה של קהילת בארשאד-טשבא, ובשנת תרנ"ב, נתמנה כרב דק"ק ביסערמין, שם כיהן עד לפטירתו, ה' ניסן תרפ"ה. נזכר בספרי גדולי דורו [מהרם שיק, נהרי אפרסמון, בית שערים ושות ערוגות הבושם] נספד בספר גבורות יצחק לר' יצחק רוזנברג [חלק ב' ירושלים תשנא]. ר' יעקב יוסף גינז היה מצאצאי ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד, יש כמה השערות כיצד, אך אין בזה דברים ברורים כיצד היה מצאצאיו.

מבניו של ר' יעקב יוסף: א. ר' יהושע גינז בעהמ"ח גאולה וישועה [על ספר בראשית, מישקאלץ תש"ג], בשנת תר"ץ נתמנה לאב"ד אפץ במחוז העוועש ונספה בשואה, זוגתו מרת חנה יוטל בת ר' שמואל בנימין יונגרייז אב"ד פילק. ב. אשת ר' יהושע ציטרון ממלא מקום חותנו כאב"ד ביסערמין. ג. מרת פראדל הנ"ל.

• ר' שמעון גינז, נולד ד' כסלו תקפ"ה בעיר צעצע ונפטר כ' אדר תרס"ג. היה שו"ב בזענטא עשרות בשנים. היו לו שתי נשים הראשונה מרת פראדל, ממנה נולדו לו עשרים בנים, ר' יעקב יוסף הנ"ל היה מהצעירים שבהם, ובזיווג שני נשא את מרת טשארנא [בת ר' חיים צבי ורייצל, היא נפטרה כה שבט תרע"ד] וממנה נולדו עוד ארבע ילדים.

מאשתו השניה נולד לו בנו ר' חיים צבי גינז, שהיה מזכיר הקהילה במונקאטש. ר' חיים צבי היה תלמיד בעל השבט סופר. [בזיווג שני נשא לאשה את מרת בלימה הי"ד שהיתה אשת ר' נח יעקב דייטש ר"מ בסעליש בתו של ר' פנחס חיים קליין אב"ד שם] בכתב העת צפונות [יז] נתפרסם מתוך פנקס כתביו של ר' חיים צבי, תשובה אחת משל אחיו. ועוד נתפרסם שם רשימות היארצייט שרשם, השופכות מעט אור על אבות המשפחה, ועל כמה מאחיו. על פי מקורות במשפחה, ר' שמעון זה היה בנו של ר' מרדכי לייב גינז, אך ברשימות של ר' חיים צבי עולה ברור כי שם אביו של ר' שמעון הוא גבריאל.

• ר' גבריאל גינז מצעצע, אשתו מרת בלומלא [בת קילא] נפטרה ב' טבת תקצ"ז. על פי מסורת המשפחה היה ר' גבריאל בן אחיו של רעק"א, ויש המשערים כי היה בנו של ר' שמואל גינז מאייזנשטאט [נפטר יז שבט תקצה] שהיה אחיו של ר' עקיבא אייגר המפורסם מפוזנא, ונכדו של ר' עקיבא אייגר מפרשבורג. אך זה כנראה אינו נכון, שכן ברשימות היא"צ רשם ר' חיים צבי, שזקינו ר' גבריאל היה בן פיגאלא, ואילו אשת ר' שמואל גינז שמה היה ליבלה כמובא בספר אבני אש לוואכשטיין [מס' 501]. אחיו של ר' גבריאל היה ר' משה גינז אב"ד צעצע.

• ר' שמעון דוב קרישבסקי נולד בשנת תרס"ו בירושלים, ונפטר י"ז בתמוז תשמ"א. אשתו רחל נולדה בשנת תרע"ג נפטרה י"ח חשון תשנ"ד.

• אביו, ר' יוסף קדיש קרישבסקי, נולד בשנת תרל"ח ונתייתם מאביו בהיותו ילד צעיר, למד בישיבה בראדין והיה תלמידו של החפץ חיים. עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ה לערך, והיה מהראשונים שהחדירו את לימוד המשנה ברורה בארץ ישראל, נפטר י"ז תמוז תש"א. היה מגזע הרה"ק לייב שרה'ס. תולדותיו בספר 'ספר יוסף קדישא', ירושלים תש"ס.

צאצאיו: א. ר' חיים משה לייב קרישבסקי נולד תרנ"ו חתן ר' אברהם ישראל מרדכי גליס, נפטר ו' תשרי תשמ"ד. ב. מרת שמחה ליבא גיטל נולדה תרס"ד, אשתו [השניה] ר' דוד זכריה הלוי וואלעס, נפטרה כ"ג אדר א' תשנ"ה, והוא נפטר י"ז אייר תש"כ. ג. מרת עטקע נולדה בשנת תרס"ח, אשת ר' ישראל אייזנער נפטרה י"ד תשרי תשנ"ה, והוא נפטר יד טבת תשנד. ד. ר' יצחק זאב קרישבסקי נולד בירושלים בשנת תרס"ה, חתן דודו ר' טוביה פורטע, נפטר י' אייר תשנ"ט. ה. ר' שמעון דוב קרישבסקי הנ"ל. ו. ר' ראובן קרישבסקי, רב שכונת עץ חיים, נולד כ"ה סיוון תר"פ בירושלים, זו' מרת מלכה בת הרחמ"ד רבינוביץ נפטרה יט חשוון תשס, והוא נפטר לאחר חודשיים בעשרה בטבת תש"ס. ז. מרת פריידא נולדה בירושלים ז' טבת תרע"ט, אשת ר' שמואל שפירא מחשובי חסידי ברסלב בירושלים, נפטרה אייר תשס"ז בירושלים, והוא נפטר כ"א ניסן תשמ"ט.

• אביו, ר' משה שדליצר, נפטר כד טבת תרמ"ו.

• ר' שמואל תפילינסקי, נולד בשנת תרמ"ו לערך, בירושלים. ונפטר שבת הגדול י' ניסן תש"ה. חיבר ספר קונטרס הצוואה, ומסופר שכשראה החזון איש את הספר התבטא 'לא ידעתי שישנם עדיין בירושלים יהודים עם כאלו מדרגות'. ספרו השני הוא אבן שמואל על שבת. נודע בהתמדתו הגדולה, והיה מראשי ישיבת עץ חיים. ר' שמואל בזיווג ראשון נשא את מרת אסתר רבקה לבית זיסרמן, ובזיווג שני נשא את מרת דבורה בת המקובל ר' יעקב גדליה שכטר, היא נפטרה כ' תשרי תשי"ז.

מצאצאיו של ר' שמואל: מזיווג ראשון נולדו לו, א. מרת רחל קרישבסקי הנ"ל. ב. מרת הדסה חנה אשת ר' חיים דוד גולדברג-ידלר, בן ר' בן ציון. מזיווג שני: א. ר' נתנאל תפילינסקי נולד בשנת תר"פ חתן דודו ר' דוד שכטר. ב. מרת רבקה אשת ר' שמעון לורינץ. ג. ר' יעקב גדליה תפילינסקי נולד ז' אלול תרפ"ג בירושלים בעהמ"ח מעלת היסורין, נפטר טז אדר תשסא, זו' מרת פייגה בת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת שרה הינדא נולדה בירושלים תרפ"ה נפטרה בשנת תשלח אשת ר' יחזקאל טויסיג בנו של ר' ישראל טויסיג ממטרסדורף, נפטר תשל"ב בירושלים. ה. ר' חיים טודרוס תפילינסקי.

• ר' נתנאל הסופר, נולד בירושלים בשנת תרכ"ו לערך, מלבד היותו סופר מומחה שנודע בתפיליו המהודרות, עסק רבות בבירור הלוחות והזמנים בירושלים עיר הקודש, [וראה בספר היובל לפישמן, במאמר של ד.נ. ברינקר, שעבד בדפוס אצל לונץ, ובא ר' נתנאל להדפיס אצלו ספר 'חשבון זריחת החמה והשקיעה עפ"י אופק ירושלם מעשי ידי נתנאל ב"ר שמואל הסופר פה עיה"ק ירושלם תובב"א', ומפני ימי המלחמה לא נדפס הספר לבסוף] וממנו קיבל הרי"מ טיקוצ'ינסקי את הלוחות. נפטר כ"ז אדר תרע"ח והיו לו ארבע בנות ובן.

זקינו, ר' נתנאל ב"ר יעקב מוילנא, בשנת תרט"ז כבר היה בירושלים וחתם על ה'קול קורא' נגד השקאלעס.