רבי מיכל דיין

היום מלאו שבעים וחמש שנים, לפטירתו של הרה"ג רבי יחיאל מיכל זאב הורוויץ, המכונה ר' מיכל דיין.

ר' מיכל נולד בשוועקשנא שבליטא בשנת תרכ"ב. בשנת תרל"ב, בהיותו כבן עשר שנים, עלה לארץ ישראל עם משפחתו, למד בעץ חיים, ובשנת תרל"ט נשא לאשה את מרת חנה רבקה לבית הורוביץ.

רבי מיכל דיין

ר' מיכל היה הראשון שנסמך להוראה על ידי רבי שמואל סלנט. בשנת תרנ"ב נקרא לכהן כדיין וכמו"צ ביפו תחת הגאון רבי נפתלי הירץ רבה של יפו והמושבות. בחורף תרס"ג הוזמן לכהן כרב ומורה הוראה בלונדון, ואף נסע לשם לצורך זה, בדרכו התעכב ברומא כחצי שנה, אך לאחר זמן קצר חזר אל ארצו ומקומו, וקבע מושבו בירושלים, ואף כי לא שימש כדיין קבוע, שימש כפוסק הלכה לרבים, ולעיתים רבות נצטרף אל דייני העיר בעניינים שונים.

אשת ר' מיכל הראשונה, חנה רבקה נפטרה בגלות מצרים בסוף מלחמת העולם הראשונה, ט' טבת תרע"ט, ומנוחתה באלכסנדריה. בזיווג שני, נשא לאשה ר' מיכל אשה בשם גיטל בת ר' משה ומלכה.

רבי מיכל נפטר ביום שבת קודש כ"ח כסלו תש"א. ואף כי בספר באר יוסף, בהספדו של ר' מיכל כותב שנפטר בשבת כח טבת תשא, ויתכן שלקח את הטעות משער ספרו גדולי ציון חלק י כתוב בטעות שנפטר כח טבת תשא, [ויעויין בעותק באוצר החכמה, שמחקו וכתבו כסלו] אך למעשה כח טבת לא היה בשבת רק כח כסלו, וכן הוא על מצבתו של ר' מיכל.

ואלו הם צאצאי ר' מיכל:

ר' חיים יעקב הורוביץ, נפטר בטבת תרס"ח בוינה בן כ"ג שנים, מעט מחידושיו נדפסו בגידולי ציון חלק ז' תחת השם ביכורי יעקב.

ר' שמחה משה הורוביץ נפטר אף הוא על פני אביו, ג' כסלו תרצ"ז, ומנוחתו בהר הזיתים..

ר' ישעיה הורוביץ, גר בגדרה ועסק במסחר, נפטר שם אף הוא בחיי אביו כ"ו תמוז תרצ"ז והניח אחריו בנות.

ר' ברוך צבי הורביץ רב בניו יורק. היה נשוי לליבע אהובה בת ר' יהושע שטרן, חתנו של הרה"צ רבי שמואל מיכל הומינר. נפטר ביום י"ט אדר ב' תשי"א במיאמי פלורידה. רעייתו האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ט' טבת תשמ"ט בברוקלין, נ"י. [קהילת צאצאי הרב שמואל הומינר].

אחד מבניו הראשונים הנ"ל היה חתנו של ר' אליהו שלמה זלמן למפרט מתל אביב.

יחוסו של ר' מיכל

אף כי רבי מיכל נשא את שם המשפחה הורוביץ, הרי שלא היה לוי כמו הגזע המקורי של בני משפחת הורוביץ, כותבי תולדותיו של ר' מיכל בראש ספרו שיצא מחדש בהוצאת מכון ירושלים, כתבו כי כדי שיוכל לעלות לארץ ישראל, היה צריך ר' מיכל להשתמש בשם המשפחה של אמו. אומנם, כפי

ר' דב וינברג מכפר סבא

בין המשפחות הראשונות של מיסדי העיר כפר סבא, נמנתה גם משפחתם של רבי דוב ורוחמה וינברג. עד היום חיים חלק מנכדיהם בכפר סבא, וגם עיריית כפר סבא הנציחה לאחרונה את זכרם בקריאת רחוב בעיר על שמם רחוב ויינברג רוחמה ודוב.

מה לכל זה ולבלוג שלנו העוסק בתולדות רבנים ומשפחותיהם?

התשובה תתברר בהמשך המאמר,

תחילה נצטט את עיקרי תולדותיו מתך 'ספר כפר סבא',

דב ויינברג, נולד בשנת תרכ"א בעיר שדליץ שבפולין, לאביו הגביר ר' עוזיאל וינברג. למד בחיידר ובישיבה, והגיעה לידיעה מרובה בתלמוד. נשא לאשה את רוחמה. כפי המסופר, בהיותם מחוסרי ילדים, יעץ להם הרבי להחליף את האויר ואת מקום מגוריהם, ומשכך עלו לארץ ישראל בשנת תרנ"ב [לפי התאריכים נראה, כי לפחות בתם חוה נולדה עוד בשדליץ], והתיישבו בירושלים, בה המשיך את חוק לימודיו בישיבת עץ חיים. לימים, נתמנה למנהל ישיבת 'חיי עולם', ועסק בגיוס כספים עבור הישיבה, [נכדיו מספרים כי באותה תקופה, רעייתו רוחמה עסקה בניהול מטבח הישיבה, והכנת האוכל עבור התלמידים].

לימים חפץ ליטול חלק בישוב ארץ ישראל, ועזב את עבודתו בירושלים, וקנה חלקת אדמה גדולה בכפר סבא. היה בין הראשונים שבנו את ביתם בעיר, ונשארו בעיר כל ימי הקמתה, עד הגירוש לחדרה בשנת תרפ"א. בערוב ימיהם, שבו ועלו לירושלים לגור במחיצת בנותיהם שגרו בה, ובה חיו עד לפטירתם, רוחמה נפטרה בשנת תרצ"ה, ור' דב נפטר באדר תש"ה, ומנוחתו על הר הזיתים בירושלים, [אני לא מצאתי את מצבתו, ולא את מצבת אשתו, באתר של הר הזיתים].

צאצאיו: א. מרת חוה דבורה אשת ר' ברוך מרדכי גולדמן, אף הוא יליד שדליץ מחסידי באיאן בירושלים, הורי מרת יוכבד לאה נולדה בירושלים כ"ז אדר א' תרס"ב ונפטרה באריכות ימים ז' סיון תשנ"ו, אשת ר' פנחס זליג הומינר הי"ד, שנהרג על ידי חיילים בריטים בירושלים ביום כ"ז כסלו תש"ז, אחת מבנותיהם היתה אשתו של ר' אברהם אהרן פראג, מנהל תלמוד תורה 'שילה' בירושלים. ב. מרת בתיה אשת ר' יצחק פריד. ג. חיים שלום [ויטוריו] וינברג. ד. זהבה [זלאטע] אשת משה דרויאן. ה. יהודית אשת יוסף דיסקין.

ר' דב וינברג, מתוך ספר כפר סבא

ועדיין, מה השייכות לבלוג תולדות ושורשים העוסק בעצי משפחה של משפחות רבנים ובחקר מגילות יוחסין?

נכתב שם בספר, כי אשתו של ר' דוב - רוחמה, נולדה בווילנא (ליטא), ואביה היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה.

במאמר הקודם, על רבי שלמה לייב מלענטשנא, הזכרנו את רבי שמואל לייב ז'ק דומ"צ בביאלה, בעהמ"ח 'רמזי דחכמתא'. חתנו של רבי משה לייב קליגסברג, חתנו של הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא.

האם רבי שמואל לייב זק זה, הוא הוא חותנו של רבי דב וינברג?

לשם כך, נחזור ונעסוק בתולדותיו של רבי שמואל לייב, כפי שפורטו על ידי בנו בסוף הספר 'רמזי דחכמתא', עם הוספות קלות.

ר' שמואל לייב נולד בליטא בעיר הוראדנא בחודש אב בשנת תר"ט, או תר"ז, לאביו רבי חיים ישראל (בתחילת ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא דבר תורה קצר, "מאביו של הרב המחבר זצ"ל").
בהיותו נער כתב חידושי תורה אל הגאון רבן של ישראל רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, ונזכר כמה פעמים בתוך תשובות בספרו, וכותב עליו קבלתי מכתב מהרב ר' שמואל ליב זק והקשה וכו', והגאון לא הי' יודע שהוא עלם קטן. ואחר זה כתת רגליו ונסע חוץ למדינה - לגליציה, ובא ללמוד תורה מהגאון הנ"ל בלבוב, והיה אצלו כמה חדשים,
וכאשר היה כבן י"ד או כמה חודשים יותר, חזר למדינתו, ובדרך בעברו בראדום, השתדלו החסידים של חידושי הרי"ם שיסע לגור ללמוד תורה אצל רבם, ונכנסו הדברים בלבו. וכאשר חזר לביתו ביקש מאביו שיוליך אותו לגור, ואף שאביו הי' מן אנשי ליטא, בכל אופן נענה לבקשתו, ובעל חידושי הרי"ם הסכים לקבלו ללמוד אצלו, והחזיק אותו בכל הצטרכותו. ולא זז מן רבו עד הנישואין.

אחר נישואיו למרת יהודית שיינדיל בת ר' משה לייב קליגסברג, היה סמוך על שלחן דודו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה בעל תולדות אדם, וגם לאחר הנישואין נסע לגור הרבה פעמים ושהה שם הרבה שבועות, עד לפטירתו של רבו בשנת תרכ"ו, אך נסע גם אל המגיד מטריסק, ואל הגאון הקדוש רבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרל"ט נתקבל ר' שמואל לייב לרב בעיר קטנה וולאדאווקא, בשנת תרמ"ב נתקבל לרבי בעיר שברשין על פי המלצת רבו המגיד מטריסק, ובשנת תרנ"א נתקבל לרב בעיר ביאלא גדול, אחרי פטירת רב העיר רבי נחום זאב אביו של בעל ה"אבני נזר". מסופר כי נבחר על ידי גורל שהיה בינו לבין ר"א מפוריסוב, ששניהם היו שארי בשר לאדמו"ר בעל הדברי בינה מביאלה, ישנם סיפורים על שבחים הדדיים בינו לבין האדמור מביאלה, ועוד אצל חותנו מאוטסרובה כאמור לעיל, ואף בספרו רמזי דחכמתא, כותב כמה פעמים בשם מורי ורבי הרב הקדוש יחיה, וכוונתו אל רבי יהושע מאוסטרובה, ומזכיר גם דברי תורה בשם אדמו"ר מגור, ובשם חו"ז מלענטשנא.

היה מפורסם למיקל גדול בהלכות תעניות, ותחילת הענין היתה בימי מלחמת העולם הראשונה, שהיה אז צמצום גדול במזון, וחשש שיסתכנו ישראל אם יצומו יום אחד, ועל כן הורה לפרסם בשמו הוראת קולא גדולה בתעניות. והמשיך עם הוראתו זו פעמים רבות. זכה לכח תורה והוראה, ואף לכח הברכה זכה, ורבים באו אליו להתברך. ומסופר שהאדמו"ר בעל האמרי אמת מגור, החשיב מאד את דעתו, בעניני כלל ישראל. רבי שמואל לייב נפטר בעיר אוטוואצק לשם הובא לרגל מחלתו, במוצאי שבת של חנוכה, ג' בחודש טבת דשנת תרצ"ב, והובא לקבורה בעיר ביאלא, במסע לווייה גדול ומרשים, ואף הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין הגיע להספיד בלווייתו (ועיין על זה בספר אמרי דעת, ח"ב עמו' שז).

במאמר הבא, נסקור את רשימת צאצאיו של ר' שמואל לייב זק, ונברר האם גם רוחמה אשת ר' דוב וינברג נמנית ביניהם או לא.

קשרי משפחה, הומינר - זלדוביץ - שניאורסון - ריבלין

זכתה משפחת הומינר, וצאצאיה משמרים את תולדותיה ותולדות בני המשפחה, והחומר נגיש לכל באתר האינטרנט על המשפחה.

אחד המיוחד שבין צאצאי המשפחה, הוא הרב הצדיק ר' שמואל הומינר, בעהמ"ח עבד המלך, ועוד ספרים רבים.

ר' שמואל נולד בירושלים כ"ה תשרי תרע"ד, את תורתו קנה בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים. בשנת ת"ש הוציא לאור את ספרו הראשון 'עקרי דינים' וקבל עליו הסכמה נלהבת מרבו הגאון ר' איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים, וכך הוא כותב עליו [בעודו אברך צעיר בן עשרים ושש]: "הרב הגדול חריף ובקי, מצוין ביראת שמים ובמדות נעלות, מורינו הרב שמואל הומינער נרו יאיר, ממצויני ישיבת עץ חיים". התפרסם מאד במידותיו הנפלאות, ובפרט במדת הבטחון. המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין קרא עליו 'עובד ד' באמת'. נפטר י"ט סיון תשל"ז ומנוחתו כבוד על הר הזיתים. בכתב העת 'מוריה' הקדישו את גליון מג לזכרו, נדפסו שם מאמרים לזכרו, ומתורותיו.

אביו ר' מרדכי זאב הומינר, אף הוא יליד ירושלים, עיר הקודש, בה נולד בשנת תרמ"ו. נשא לאשה את מרת חיה ראשה לבית ריבלין. היה מחכמי ורבני ישיבת עץ חיים, ושימש כאחד הבוחנים בת"ת. היה עמל בתורה בהתמדה כל ימיו, ובקי בבלי וירושלמי וכל המדרשים. נפטר ז' תמוז בשנת תש"ח, לאחר מחלה קשה. השאיר אחריו כתב יד 'מבן שמואל', חידושים בהלכה ובאגדה, נדפס על ידי צאצאיו לאחר פטירתו. נכתב עליו בלוח ירושלים, לשנת תש"י, ובתבונה כרך ח.

אביו, ר' שמואל מיכל הומינר, נולד בעיר ברעזין שברוסיה, עיקר תורתו קנה מפי אביו. לאחר שאביו נפטר, עלה לארץ ישראל בשנת תרל"א, יחד עם רעייתו, מרת בריינה רבקה לבית זלדוביץ. בעלותו, הביא עמו למעלה מאלף ספרים מירושת אביו. ספרייתו היתה מהגדולות שבירושלים. נחשב לאחד ממקורבי המהרי"ל דיסקין, ותמך רבות במפעליו. מראשוני שכונת מאה שערים, ונדב שני ספרי תורה לבית הכנסת הגדול שבשכונה. נפטר ח' סיון תרס"ז בירושלים.

אביו ר' ישעיהו אב"ד ברעזין, נולד בשנת תקע"ט בברעזין, בהיותו כבן עשרים ושלש כבר נתמנה לרב בעיר ברעזין.מוצאו מהעיר איהומען הסמוכה, ועל כן נקרא שמו הומינר. נפטר בערב שבת קודש, ט"ו סיון תרכ"ח בעיר קניגסברג, בשהותו שם לצרכי מרפא. נספד בספר 'דבר בעתו', לר' אברהם צדוק בוגין. גיסו ר' מנחם שלמה גארדין הדפיס ממנו כמה תשובות, בספרו 'מנחם שלמה' (שצ'צ'ין תר"כ). רעייתו מרת בלהה לבית גארדאן.

אביו, ר' מרדכי דיין ואב"ד דק"ק מינסק, כארבעים שנה שימש שם כדיין, בימי הגאונים הגדולים דשם, הראב"ד ר' משה שמואל פינס, ר' גרשון תנחום ביליצקי, ועוד. חיבר שני ספרים 'באר היטב' ו'עומקא דדינא', שניהם לא נדפסו, ונשרפו בשריפה גדולה שהיתה בעיר מינסק, וחבל על דאבדין.

אביו, ר' ברוך פרנס חודש בק"ק מינסק.

על פי מה שכתב אחד הצאצאים, ר' חיים הומינר, בספר 'רבי שמואל ורעייתו בריינה רבקה הומינר', הרי שיחוס אבותם עולה עד רבי יהודה אשכנזי דיין בטיקטין, בעל הבאר היטב על השלחן ערוך. אמנם, יש צאצאים הטוענים, שזו השערה בטעות שאין לה על מה להתבסס.

מרת בילה הנזכרת לעיל, אשת ר' ישעיה הומינר אב"ד ברעזין, היתה בתו של ר' אליהו גארדאן, מהעיר מינסק. ר' אליהו נפטר צעיר לימים בשנת תר"י, ורעייתו מרת ראדיל לבית עפשטיין, עלתה לירושלים בשנת תרט"ז, בירושלים נתפרסמה בצדקותיה המרובות, ונפטרה כ"ג טבת תרכ"ו בעיה"ק ירושלים. ר' אליהו גורדון היה בן ר' חיים שנפטר בשנת תר"ו, ב"ר יחיאל מיכל.

מרת חיה ראשה הנזכרת לעיל, היתה בתו של ר' זלמן חיים ריבלין בן ר' אברהם בנימין ריבלין בנו של ר' משה מגיד ריבלין.

מרת בריינה רבקה הנזכרת לעיל, אשת ר' שמואל מיכל הומינר, היתה בתו של ר' דוד הלוי זלדוביץ. מחסידי לובאוויטש. ממשפחת הגבירים הנודעים האחים זלדוביץ ממינסק, שתמכו רבות בעולם התורה.

בחוברת 'זרע קודש מצבתה' אודות ר' שמואל מיכל הומינר, נכתב בעמוד 14 אודות ר' דוד, שהיה מקרובי משפחת אמו של אדמור הריי"צ מלובאוויטש – ר' יוסף יצחק שניאורסון. חפשתי ובדקתי מכל הצדדים, כיצד ישנה שייכות בין משפחת אמו של הריי"צ. והצד הכי קרוב שמצאתי הוא כדלהלן:

אמו של הרבי ריי"צ היתה מרת שטערנא שרה, אשתו של הרש"ב מלובאוויטש, היתה בת ר' יוסף יצחק שניאורסון, אשר הוא ורעייתו היו נכדי האדמור האמצעי מלובאוויטש.

בספר היחס של משפחת ריבלין, מוזכר ר' זלמן ריבלין ב"ר אליהו יוסף פלאטקעס, שהיה מחשובי חב"ד, מוזכרים לו כמה וכמה צאצאים.

במס' 168 רשום שהיתה לו בת בשם ראשע אשת [ ] זעלדוביץ מברעזין. זה אכן נראה מתאים למה שידוע לנו עד כה אודות ר' דוד זלדוביץ.

ובמס' 171 שם, נזכרת עוד בת אחת לר' זלמן ריבלין והיא מרת [ ] אשת הרה"ק מנחם נחום מניעזין, בן האדמור האמצעי רבי בער.

אמנם, על פי הנכתב בספר הצאצאים של בעל התניא, עמוד 99, ר' מנחם נחום שניאורסון מניעזין, בזיווג ראשון אכן נשא לאשה את בת ר' זלמן ריבלין, ובזיווגו השני היה חתן גיסו ר' יעקב ישראל טברסקי.

נותר לנו לברר אם כן, האם זלדוביץ חתנו של ר' זלמן ריבלין בר אליהו יוסף פלאטקעס, הוא אכן קשור לר' דוד זלדוביץ חותנו של ר' שמואל מיכל הומינר. ואם זה אכן הקשר היחידי למשפחת הריי"צ מליובאוויטש, או שהיה קשר יותר קרוב.

אמנם, בשנים יותר מאוחרות, חזר שוב הקשר

ר' שמואל הומינר דנן, נשא לאשה בזיווגו הראשון, את בת ר' פסח מרגולין (חתן ר' ראובן הכהן קובלסקי הנזכר אצלנו בעבר), ובזיווגו השני נשא לאשה את מרת רינה דבורה בת ר' אליהו מיכל הלפרין, מצאצאי בעל התניא.