מאה ועשרים שנה לפטירת הבית הלוי

היום מלאו מאה ועשרים שנה מפטירתו של הגאון הגדול רבינו יוסף דובער הלוי סולובייציק אב"ד בריסק ובעל המחבר שו"ת בית הלוי, וספר 'בית הלוי' על התורה. הוא נפטר ביום ד' אייר תרנ"ב בעיר בריסק בהיותו כבן שבעים ושתים שנה. במאמר שלפנינו אכתוב על יחוסו מצד אביו ומצד אמו, אך תחילה כהרגלי אכתוב בקצרה את תולדותיו, ואחר כך נעבור אל עץ המשפחה שלו.

ר' יוסף דוב נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' יצחק זאב, ולאמו מרת רבקה בעיר ניסוויז' שם גר אביו באותה תקופה, בהיותו סמוך על שלחן חותנו. בבחרותו למד בוולוזין, ועוד לפני נישואיו כבר נתמנה להרביץ תורה במינסק. נשא אשה מהעיר בוברויסק, בת למשפחת חסידי חב"ד, אך הזיווג לא עלה יפה, ואחרי שנולדה לו בת אחת, נאלץ לתת גט לאשתו זו, אז נסע לבראדי, שם למד אצל הגאון רבי שלמה קלוגער. אחר כך נשא אשה בשנית את מרת צירל בת לאחד מנכבדי העדה בוואלוזין, היא ילדה לו שני בנים ושתי בנות, לאחר שנפטרה נשא בשלישית את מרת אסתר בילה, שהיתה אף היא אלמנה, והיא ילדה לו בן ובת.

תמונתו המקורית של הבית הלוי, מתוך קטלוג קדם

כצאצא לר' חיים מוואלוזין, נתמנה רבי יוסף דוב לר"מ בישיבת וואלוזין, כמשנהו של הנצי"ב רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שכיהן כראש הישיבה. בשנת תרכ"ה לערך, נתמנה לכהן כאב"ד סלוצק, בשנת תרל"ד עזב את הרבנות שם בעקבות מעשה שהיה, וכעבור כחמש שנים נקרא למלא את מקומו של רבי יהושע לייב דיסקין אב"ד בריסק, שעלה לירושלים.

בבריסק כיהן כרב והרביץ תורה לרבים, עד ליומו האחרון, כאמור, יום ד' אייר תרנ"ב. תורתו הנלמדת בעיון עד היום, נמצאת בספריו, שו"ת בית הלוי ג' חלקים, וספר בית הלוי על התורה. תולדותיו נכתבו בספר 'הראשון לשלשלת בריסק'.

ובזה נחל לפרט ולצייר אילן יוחסין לבית בריסק, אשר ממנו מסתעפים בני משפחת סולובייצ'יק המעטירה, עד ימינו.

וזה יחוס אבותיו,

• אביו, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מקובנא, נשא לאשה את מרת רבקה בת אביו חורגו ר' משה הכהן שפירא אב"ד ניסוויז. היה עוסק בצרכי ציבור, ופעם נשלח מדודו ר' יצחק מוואלוזין אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. אחר כך נתמנה לרב העדה בקובנא ["רב מטעם"]. נפטר י"ח סיון תר"מ בקובנא. צאצאיו, מלבד בנו ר' יוסף דוב, הם, הראשון, ר' חיים שמחה הלוי סלובייציק, תלמידו של המהרי"ל דיסקין בלומזא, סייע לאחיו ולבן אחיו במלאכת הרבנות, נפטר כ"ה טבת תרפ"א. מצאצאיו משפחת הולצברג עציון. והשני ר' משה סולובייציק. גם בת אחת היתה לו לר' יצחק זאב, היא מרת בריינה אשת ר' יעקב משה קורובצ'ינסקי
• אביו רבי יוסף סולובייצ'יק, בשנת תקנ"ז חתם בפנקס החברא קדישא דקובנא כגבאי, אחר כך היה אב"ד קובנא , תפקיד בו נשא גם אביו. נשא לאשה את מרת רלקה בתו השלישית של ר' חיים מוולוזין, ובשנת תק"ס לערך ילדה לו את שני בניו, ר' יצחק זאב דלעיל, ור' אליהו צבי סולובייצ'יק שהדפיס בשנת תר"ה בדאנציג את קיצור תולדות אדם, והדפיס עוד ספר קול קורא להשכנת שלום בין היהודים לנוצרים, [ובספר לתולדות היהודים בקובנא, כתב שמי ששנה ופירש, היה אליהו בן ר' יצחק זאב, וצ"ע]. ר' יוסף נפטר בצעירותו בערך בשנת תקפה, ואלמנתו מרת רלקא נישאה בזיווג שני לר' משה הכהן שפירא דלהלן.
• אביו רבי משה סולובייציק, אב"ד קובנא וויליאמפול. השתדל רבות לביטול גזירת הגירוש מקובנא, עד אשר בשנת תקמ"ב נתבטלה הגזירה וחויבה העיר לפצות את היהודים על הנזקים שנגרמו להם. החל משנת תקכ"ה כבר נתמנה לשמש חודש, ולמינויים נוספים של הקהילה, עד לשנת תקס"ה. בין השנים תקל"ב - תקמ"ג, כיהן כממלא מקום הרב.
• אביו רבי יצחק סולובייצ'יק, היגר מבריסק לקובנא בשנת תקי"א לערך, היה סוחר גדול, בשנת תקכ"א גורשו היהודים מקובנא, ועברו לפרבר הסמוך ויליאמפול, בשנת תקכ"ב נתמנה ר' יצחק להיות "במקום גבאי", וכל שנה ושנה עלה בהתמנותו, עד אשר בשנת תקל"ג נתמנה להיות בורר, ונקרא "האלוף הראש הקצין מוה' יצחק במו' יוסף סג"ל". מלבד בנו ר' משה, היה לו בן נוסף בשם אברהם [ואשתו חנה], שאף הוא היה עשיר גדול, ונמנה יחד עם אביו ואחיו בין ראשי הקהל בקובנא, ותרמו לבניית בית הכנסת הגדול בוילימפול.
• אביו רבי יוסף סולובייציק מבריסק.

• אמו של רבי יוסף דוב, מרת רבקה אשת ר' יצחק זאב הנ"ל, היתה בת ר' משה הכהן שפירא מניסוויזש, מחסידי הרבי ר' מרדכי מלעכאוויטש, היה נקרא ר' מאשקע ר' ארציגס, כנראה על שם חותנו הראשון. בזיווגו השני נשא ר' משה את מרת רלקה הנ"ל בת ר' חיים מוואלוזין, היא ילדה לו את ר' יעקב כהנא שפירא, אביו של הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אב"ד קרינקי.
• אביו, רבי דוב בער הכהן שפירא אב"ד ניסוויעז. נקרא בפי כל ראש הברזל לרוב חריפותו ובקיאותו, ומנוחתו כבוד בעיר הקדש ירושלים. וצאצאיו נשתבחו ביחוסם  אליו, [ראה ספר פרי דוד לר' יוסף אהרן רבינוביץ].

• מרת רלקה אשת רבי יוסף סולובייציק [ואשתו השניה של ר' משה הכהן], היתה בת רבינו חיים מוואלוזין, ויחוסו מעלה בקודש, מצד אמו עולה למשפחת רפופורט.

על נשותיו של רבי יוסף דוב, ויחוס משפחותם, אכתוב בפעם אחרת אם ירצה ה', וכן על צאצאיו ארחיב במאמר נפרד בבוא העת.