רבי אלכסנדר עקשטיין ראב"ד בודפסט

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הגאון רבי אלכסנדר סנדר עקשטיין רב דקהילת בודפסט.

רבי אלכסנדר נולד בשנת תרכ"ג בכפר האלינבא, נקרא על שם אבי זקינו רבי אלכסנדר סנדר מייזליש אב"ד סערדעהאלי. בצעירותו למד אצל הגאונים רבי מנחם כץ פרוסטיץ ורבי משה פאללאק אב"ד באניהאד. נשא לאשה את מרת קלעריל חיה לבית ליבער. אחר נישואיו, ישב סמוך אצל חותנו בכפר טאקאן. ניסה לשלוח ידו במסחר ולא הצליח. שימש בתחילה כמגיד מישרים בבית מדרש של סוחרים, לאחר מכן, שימש כדיין בבוסקוביץ. זוגתו קלעריל, נפטרה צעירה ביום י"ב אלול תרס"ב, ונשא בשנית את מרת רייזל בת ר' צבי עקשטיין דיין פאפא. [לא ידוע על קשר בין המשפחות, ר' צבי היה בן ר' יונה בן ר' נפתלי]. כאמור, ביום י"ג אלול תרע"ג נפטר רבי אלכסנדר בהיותו בן חמישים שנה, ומנוחתו בבודפסט.

ואלו הם צאצאיו. מזיוו"ר: א. רבי נתן בנימין עקשטיין. ב. מרת טויבא אשת רבי יצחק אייזיק ווייס. ג. מרת פיגלא אשת רבי ברוך שטרן. ד. רבי נפתלי חיים עקשטיין. ומזיוו"ש: ה. רבי יונה עקשטיין הי"ד. ו. רבי אברהם אליעזר עקשטיין הי"ד. ז. מרת מינדל אשת רבי יהושע גולדשטיין. ח. מרת דיילא.

ועתה נעבור על אילן היוחסין שלו.

• אביו, רבי אברהם אליעזר עקשטיין נולד י"א אדר תקצ"ח, למד תורה מפי הגאונים רבי דוד דייטש אב"ד באלאש'דיארמאט ורבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל וכן אצל הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. ונסמך להוראה משלשתם. לאחר נישואיו עסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות תחת הגבלת ראשי קהילה רפורמים. לבסוף קבע את מגוריו בבודפסט, ושימש שם כדיין ומורה, נפטר ביום י"ג אב תרס"ח. זוגתו מרת פייגלא לבית פייפער, נפטרה ביום ב' חשוון תרנ"ג.

  

  רבי אברהם אליעזר עקשטיין, מתוך למשפחותם מעתון המבשר

• רבי אהרן יהודה עקשטיין, הנקרא ר' לייב אוהן על שם כפר הולדתו אוהן, שימש דיין ומורה צדק בעיר סערדעהעלי.  כיהן כדיין בעיר ווייצן, נזכר כמה פעמים בשו"ת מהר"י אסאד, ובשו"ת שואל ומשיב. חיבר קונטרס כנפי נשרים, בשנת תרכ"א, בענין התרנגולים שבאו מסין. נפטר כ"ב חשון תרכ"ו ונטמן בעיר ווייטצען. נדפס ממנו ספר לא יסור שבט מיהודה, חידושי תורה ממנו ומצאצאיו, ותולדות ימי המשפחה. זוגתו מרת רייזל, נפטרה ה' תמוז תרמ"ד, ואף היא נטמנה בווייטצען.
• אביו, רבי שמחה בונים עקשטיין. נפטר כ"ח אייר, וזוגתו מרת מינדל.
• אמו מרת דיילא.

אמו של רבי אלכסנדר אשת רבי אברהם אליעזר, מרת פייגלא הנ"ל, היתה בת רבי פנחס יהודה המכונה זעליג לייב פייפער אב"ד קאוואגאארש, תלמיד החתם סופר, נשארו ממנו הרבה כתבי יד. נפטר א' דראש השנה תרכ"ט. אשתו מרת טויבא בתו של הגאון רבי יחזקיהו כץ בעל המגדנות יחזקיהו, אחרי שנתלמן ממנה נשא שוב את אסתר בת אורי הכהן, וכשנפטר עלתה לארץ ישראל. בתו השניה של רבי פנחס היא מרת חנה אשת רבי יוסף שמואל הרשלר, מלפנים רב דק"ק סאבאדי, ועלה לירושלים.

אודות היחוס המדוייק עד לרבי אלכסנדר סנדר מייזליש הנ"ל, שהיה בנו של בעל התוספות שבת, ישנן כמה גירסאות, ולא נאריך בהן כעת. ואי"ה עוד חזון למועד.

מה שכן נשאר לנו עוד לכתוב, זהו אודות חותנו של רבי אלכסנדר עקשטיין ועץ המשפחה שלו.

הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של רבי משה ברגמן, רב בירושלים, וראש ישיבת הרשב"י בכפר מירון, ובערוב ימיו בבני ברק.

רבי משה נולד בירושלים, ביום כ"ט שבט תרס"ט למשפחה ירושלמית שורשית. בצעירותו, למד בישיבת "עץ-חיים" שם קיבל מתורתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ומרבי שמואל גדליה ניימן בעל הגידולי שמואל זצ"ל.

בראשונה נשא לאשה את מרת מרת אלטא ליבא רייזיל בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים. היא ילדה לו שני בנים, ולמרבה הצער נדרסה למוות יחד עם אחד מבניה, ביום כ"ח חשון תרצ"ח על ידי אוטובוס, סמוך לקבר רחל, ואז נשא ר' משה בשנית את מרת שרה בת ר' אברהם קלמן וויץ, עליה נמסר שהיתה מצאצאי האדמו"ר בעל האוהב ישראל מאפטא, היא נפטרה כ"ט טבת תש"ן.

פעולות רבות פעל רבי משה, לזכות את הרבים, בירושלים, יסד ר' משה חברת זכות משנה, היה מקהיל קהילות בשוק מחנה יהודה, מסוחרי השוק ואחרים, והיו יושבים ברחובות תחת כפת השמים על הארגזים, ככל יום חצי שעה בשעות הצהריים, והיה מלמדם שעורים בתוי"ש שלא על מנת לקבל פרס. לאחר מכן הרחיב פעילותו זו גם לשוק מאה שערים. היה גם חבר באגודת משמחי חתן וכלה לשם שמים.

בשנת תרח"ץ נתמנה לשומר תקנות של חברא קדישא הראשית והכללית גחש"א דכוללות אשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו, בתפקיד זה, נשא קודם לכן הגאון רבי דוד בהר"ן, ומשהזקין, נתמנה על מקומו רבי משה, כחבר החברא קדישא, וכירושלמי מדורי דורות. בנוסף, נתבקש על ידי אנשי החברא קדישא לברר היטב את כל המנהגים משעת הגסיסה ועד זיבולא בתרייתא (סיום הקבורה). הוא אכן קיבל על עצמו עבודה זו, וחיבר חוברת ליום ז' אדר תש"א, ולאחר כה חודשים, הדפיסה לתועלת הציבור ולזכות את הרבים. 

רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו

מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.

תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם

אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהביאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".

הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זכר צדיק לברכה

הרב ליפקוביץ נפטר אמש בשעת ערב, בבית החולים שערי צדק בירושלים.
בשבת האחרונה התמוטט הרב ליפקוביץ, ומאז היה שרוי בלא הכרה בבית החולים, כשהרופאים נלחמים על חייו, וכלל ישראל התפלל לרפואתו. אמש נצחו אראלים את המצוקים.

ר' מיכל יהודה, כפי שנקרא בפי כל, נולד לפני תשעים ושבע שנים בעיירה וולוזין שבבלרוס, מקום יסודה של טיפוס הישיבה הליטאית, ולמעלה משמונים שנה חי ר' מיכל יהודה את עולם הישיבות. החל מנעוריו בישיבת רמיילס בוילנא, דרך ישיבת חברון - כנסת ישראל - בירושלים, עבור דרך ישיבת תפארת ציון בראשות חותנו, וכלה בישיבת פונביז' לצעירים, בראשה עמד מיום הקמתה במשך שישים שנה, עד לפטירתו. כאשר עד גיל תשעים וחמש, היה מוסר שיעורים בישיבה תמידים כסידרם. החל משנת תשמ"ט כיהן כחבר מועצת גדולי התורה שהוקמה בראשות הרב שך. היום הוא יובא למנוחות בעיר בני ברק, בה חי ופעל רוב ימיו.

רבי מיכל יהודה ליפקוביץ.    צילום: ב.י.

אביו, היה ר' משה דוד ליפקוביץ, 'מיקירי קרתא דוואלאזין', נפטר באשמורת הבוקר עש"ק פ' כי תשא י"ט אדר א' תרצ"ב, בואלוז'ין, כבן שמונים היה בפטירתו. אשתו [השניה], מרת חיה בת ר' משה לאוויט, נולד לו בנו ר' מיכל יהודה. מרת חיה, נפטרה בבני ברק בשנת תשלה. עוד בת אחת היתה לר' משה דוד, היא אשת ר' שמואל הכהן רוזובסקי, בעהמ"ח אמרות שמואל. [אין קשר משפחתי לר' שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז']. מרת חיה הנ"ל היתה נשואה בזיווג ראשון לבעל אחר, וממנו נולדו לה בן ובת, אריה לייב לובשיץ ואהובה (ליבע).

כאמור, חותנו של ר' מיכל יהודה, היה הגאון רבי אברהם יצחק גרשונוביץ.
רבי אברהם יצחק נולד בעיירה אלשאן, ליטא, למד בישיבות טלז, סלבודקא ומאלטש. כיהן כר"מ בישיבה לצעירים בלאפיטש פלך פרילוק. כיהן כרב במאנסטרישצנה, ואחר כך בפשראלשלה פלך סובאלק, אך נודע על שם רבנותו האחרונה על מקום אביו בעיירה ז'אבינקא הסמוכה לבריסק, בה כיהן כשלש עשרה שנים עד לעלייתו ארצה, והיה מבאי ביתו של מרן הגר"יז סולובייצ'יק ור' זעליג ריגר בבריסק. בעלותו ארצה נקרא לכהן כראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק.
רבי אברהם יצחק נפטר ביום כ"ו סיון תשי"ד, לפני חמישים ושבע שנים בדיוק. וכך יצא שנפטר החתן ביום פטירתו של החותן.

רבי אברהם יצחק גרשונוביץ

רבי אברהם יצחק, היה בנו של רבי שמואל דוד גרשונוביץ אב"ד דזשאבינקא. משלשלת רבנים, שכיהנו שבע עשרה דורות ברבנות.

צאצאיו של ר' אברהם יצחק הם: