ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק (תקנ"ז - תרט"ו)

ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק נולד בשנת תקנ"ז בעיר בריסק, לאביו הרב ה"ג המפורסם ר' חיים פאדווא ולאמו מרת מירקא.

גדל ונתחנך על מורשת סבו ר' אהרן פאדווא שהיה אב"ד בעיר. ולמד אצל שאר בשרו ר' אריה לייב קצנלבוגן רב העיר.

אשתו היא מרת עכסא בת הגביר המפורסם ר' שאול לעווין מקרלין.

לאחר נישואיו עבר לגור אצל מקום חותנו בקרלין, ומשם הדפיס בתקצ"ו את ספרו הראשון. לאחר פטירתו של ש"ב ר' אריה לייב קצנלבוגן הרב בבריסק, חיפשו בני העיר ממלא מקום מתאים, שהוא גם מצאצאי השר שאול וואהל [כמסורת העיר בריסק], ושמו עיניהם על בן עירם ר' יעקב מאיר. בשנת ת"ר נתמנה לאב"ד בריסק, תפקיד בו כיהן עד ליום פטירתו.

בתפקידו כרב, נתגלה כוחו בשנת תר"ז, כשפרצה שריפה גדולה בעיר, ושנים עשר יהודים נהרגו, ר' יעקב מאיר נחלץ בכל עוז, עד להתרת העגונות. בשנות הרעב התיר לאכול קטניות בפסח. הסכים גם להכשר אתרוגי קורפו. אך לעומת זאת כשלא רצה להכשיר חביות סוכר לפסח, למרות ההפסד הגדול, נתברר אחר כך שהיה שם חמץ. ייסד בעיר גם ת"ת מפואר שהיה תפארתה של בריסק שנים רבות.

יחזקאל קוטיק בזכרונותיו מספר כי ר' יעקב מאיר, היה מעורב בפרשת הדיבוק הנודע מנובהרדוק בשנת תר"ח.

חיבר ספרים רבים; ספר 'מקור מים חיים' (סדליקאב תקצ"ו), ספר 'כתונת פסים' (קניגסברג ת"ר), ספר 'תשובות מהרי"ם' (נדפס תרי"ד, ובו התכתבויות בהלכה עם גדולי דורו), ספר 'עין המים', ספר 'נחלי מים' (ורשא תרמ"ג). ספר 'נטפי מים' פירוש על הגדה של פסח. 'חצי יונתן' על רבנו יהונתן שעל הרי"ף.

מתלמידיו המפורסמים, ר' ירוחם יהודה לייב פרלמן - הגדול ממינסק, שנולד בעיר בריסק. ר' איסר יהודה מאלין שהיה דיין בבריסק. ר' יעקב מרדכי הירשנזון שעלה לארץ ישראל, הקים ישיבה בצפת וחיבר ספרים רבים.

ר' יעקב מאיר פאדווא נפטר בבריסק בכ"א כסלו תרט"ו. הספד עליו נדפס בספר 'בכי מסתרים', ורשא תרכ"א, מאת ש"ב ר' דוב בער במו' יעקב קעסטין.

לאחר פטירתו לא נמצא מחליף ראוי [בני העיר רצו להביא את בעל השואל ומשיב, ולא הסתייע הדבר], ובפרש שיהא גם מצאצאי השר שאול וואהל. ואכן, ר' יעקב מאיר היה הרב האחרון שכיהן בבריסק מצאצאיו של השר שאול. ורק לאחר עשר שנים, בשנת תרכ"ה, נמצא רב מתאים לעיר בריסק, הלא הוא, ר' צבי הירש אורנשטיין מלבוב.

נוסח מצבתו של הרב ר' יעקב מאיר, מתוך הספר עיר תהילה

ציון לנפש
היום נפלה עטרת ראשנו	הוד בית ישראל ותפארתנו
גדע ה' קרננו	ראש חמדת כלולותנו
אוי לנו אמרה עירנו	אבדה כלי חמדתנו
וגם מר יזעקו חכמי מדינתנו	רבינו לקח אלהים ואיננו
ננעל מגן גבורנו	בתורתו האיר עינינו
היה מקור חיים בקרבנו	משיב תשובות על שאלותנו
חכם חרשים היה בינינו	ולבוש כתונת פסים לחכמנו
סע למנוחות שאננו	עלה בקדש לשמי מעונו
ידובבו בקבר שפתי הגיוניו	קרות חידושיו בבית תלמודנו
דאבה ואנחה עזב בלבבנו	נוטל כבוד מבית חיינו
מי יגדור לנו פרצותנו	מי יחוש בטובת עמנו
רחמיו וחסדיו על נדכאינו	אמץ וחזק שברון מחנינו
נשיא אלהים היה בתוכנו	ימליץ גם עתה טוב בעדנו
אור החיים מאיר לעינינו	רחמים יעורר לשרידנו
ה"ה הגאון האמיתי החסיד מופה"ד המפורסם מו"ה יעקב מאיר נ"ע בהרב המפורסם מו"ה חיים פדוא אב"ד ור"מ דפה בריסק נפטר ונקבר יום ג' כ"א כסלו תרט"ו לפ"ק תנצב'ה

צאצאיו
א. ר' אהרן משה פאדווא מקרלין, בעהמ"ח ביאור הרא"ם על המדרשים ועוד, חתן ר' חיים נחמן פרנס מוילנא. נפטר תרמ"ג.
ב. ר' זאב וואלף פאדווא.
ג. ר' שמשון פאדווא.
ד. ר' צבי הירש פאדווא, חתן ר' יוסף פרנקל תאומים, בנו של הברוך טעם.
ה. קריינדל אשת ר' ליב ראטענבערג.
ו. חיה רחל אשת ר' שמחה נחום גינצבורג.
ז. אסתר אשת ר' משה הכהן זעליקין מסמאלענסק.
ח. מאשע אשת ר' משה כהן.
ט. וויטע אשת ר' ארי' לייב פינס.

יחוסו

משפחת אביו

ר' חיים פאדווא מבריסק נפטר כ"ב אדר תקצ"ז. בן הרב ר' אהרן פאדווא אב"ד בריסק בעל מחבר ספר 'מנחת אהרן', נפטר כ"ג חשוון תקל"ח. בנו של ר' מאיר קצנלבוגן ב"ר חיים קצלנבוגן הנקרא ר' חיים ר' שעי'ס, בנו של הג"ר סעדיה ישעיהו קצנלבוגן אב"ד לעסלא ומעזריטש. ב"ר שאול קצנלבוגן אב"ד בראדי חעלמא ופינטשוב. ב"ר משה קצנלבוגן אב"ד חעלמא. בנו של ר' מאיר שאול'ש קצנלבוגן אב"ד בריסק, בנו של השר שאול וואהל. ומעב"ק.

אשתו של ר' חיים פאדווא, מרת מירקא היתה בתו של ר' יהושע מירקעס, בנו של ר' יהודה לייב מירקעס, ב"ר שלמה זלמן מייזליש אב"ד מוהליב, ב"ר שמחה בונים מייזליש, ב"ר יהודה לייב מייזליש מקראקא, בנו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. ומעב"ק.

אשת ר' אהרן פאדווא, מרת שיינא בת ר' יעקב הלוי אב"ד ברעזי ואב"ד באדקי ב"ר אברהם סג"ל אב"ד לויצק ממשפחת הט"ז.

ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן הנ"ל, היה אב"ד לעסלא ומעזריטש בפולין ואונגריש בראד. ובאחרונה היה רב בהעלישוי, שם נפטר ונקבר בשנת תפ"ו. אשתו מרת איידל היתה בתו של ר' נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים. ומעב"ק.

אשת ר' יהושע מירקעס, בת ר' שלום רוקח אב"ד טיקטין, בן הרב הגדול ר' אלעזר רוקח אב"ד בראדי ואמסטרדם, ב"ר שמואל שמעלקא מרגליות אב"ד עלקוש, חתנו של ר' משה ראב"ד קראקא בנו של המגיני שלמה. ומעב"ק.

ר' יעקב אב"ד ברעזי חתן הגאון המקובל ר' משה אב"ד ברעזי ב"ר ברוך מק"ק ארלא ב"ר יוסף זללה"ה בן הרב הגאון הגדול מוהר"ר יששכר אב"ד ארלא בעל המחבר ספר מבוא שערים על ש"ס חתנו של הגאון המפורסם ר' משה מענדילש אב"ד פוזנא.

ר' שלום רוקח מטיקטין היה חתן שאר בשרו הג"ר משה יהושע הלוי הורוביץ אב"ד הוראדני בן ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טורנא. ומעב"ק.

משפחת חותנו

הגביר ר' שאול הלוי לעווין מקארלין, ב"ר משה הלוי אב"ד הלוסק, ב"ר פנחס הלוי שמערינער.

ר' שאול לעווין, אשתו מירקא בת ר' בנימין וואלף גינצבורג מוילנא ב"ר אשר גינצבורג מוילנא הנקרא ר' אשר אבא קלאצעס, ב"ר קלונימוס קלמן מפינסק, ב"ר יצחק אייזיק גינצבורג, ב"ר אשר גינצבורג בווילנא, הנקרא ר' אשר ר' קלמנעס.

אשת ר' משה הלוי אב"ד הלוסק, מרת אדיל בת ר' שמחה אב"ד סלאנים, ב"ר (יצחק) יהושע העשל אב"ד ברעסלא ווילנא, ב"ר שאול אב"ד קראקא קיידאן ואפטא, בן הר"ר העשל. ומעב"ק.

ר' בנימין וואלף גינצבורג הנ"ל, אשתו שפרינצה בת ר' שלמה זלמן מירקש בעל מחבר שולחן שלמה ב"ר יהודה לייב מירקש הנ"ל. ר' שלמה זלמן נפטר בק"ק קעניגסבערג כ"ה כסלו תקל"ה, נוסח צוואתו נדפס בספר 'אשר יצווה' גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.

ר' שלמה זלמן מירקעש היה חתנו של ר' חיים הכהן אב"ד סעמרגאן והגליל, ב"ר אריה לייב, ב"ר קלונימוס קלמן אב"ד נעמירוב.

עוד על יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש.